עוד חודש נגמר במהירות האור. נמשכת עריכת הסרט שלי "איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?" (פרטים אתם יודעים איפה).
מצבור רגשות ולונה פארק של תחושות מדי יום.
הדרמה המרכזית של החודש היא מותו של אריק איינשטיין. המסקנה המרכזית ימים ספורים אחרי האירוע היא שהשמועות על התכנסותו וניתוקו מהתקשורת היו מוגזמות במיוחד. מצעד המראיינים והאנשים איתם שוחח במהלך ימים ספורים הוא הרבה יותר מזה של כל רה"מ, נשיא, יו"ר מכון ויצמן או סופר מועמד לנובל. מאיפה המציאו העיתונאים את התדמית הזו? הרי הוא נענה לכל אחד כמעט. אם לא באותו רגע, אז אחרי חצי שעה או יום או שבוע. כך שמה נהיה? וחלילה אני לא אומרת זאת לגנאי, נחמד מצדו שענה לכל טרחן/ית.
צירוף המקרים המוזר הוא העניין עם מעריב. יום אחרי שהעיתון הודיע שהמנוח יפרסם שם טור שבועי, הלך לעולמו בפתאומיות. המנחוס של מעריב, אמרו. אבל כבר החלפתם מזוזות, לא? אולי ביקור בכותל לפנות בוקר? למישהו זה עזר השבוע.
ועניינית, זה החלק המבאס. הפתאומיות. והעובדה שאפשר היה למנוע את המוות הזה. שא"א יכול היה לחיות עוד שנים לא מעטות.
האם מישהו/ם יפסיק/ו הפסיק/ו לעשן בגלל האירוע? אני לא יודעת. האם לא צריך לקמפן נגד עישון? צריך.
נראה לי יותר חשוב מקול קורא לשינוי הרגלי התזונה, כי, למען האמת, מגוון הקולות האלימים העוסקים בכך עכשיו די מטריד.
– אחד הפוסטים על איינשטיין, סוסי העץ רצים במעגל הפך לנקרא ביותר החודש, אולי בשנה כולה. לכו תבינו.
– עוד אירוע משמעותי החודש הוא 20 שנה למות, סליחה, לסגירת חדשות. ארי דוידוביץ' העלה סרטון, ובקרוב צפוי סרט בנושא.
– וגם ה- מה זה היה? ספין? הכאילו רכישה המתהווה של ג. יפית את ערוץ 10.
– אה, ומהדורת הערב של מעריב, שלפלא היא בעיני: מאיפה הכסף, כמה זמן זה יחזיק מעמד, והאם בסוף 2013 אנשים צריכים עיתון ערב?
זהו? שכחתי משהו החודש? אה, כן. אייל גולן שנחקר ושוחרר, התקשורת שנתבלעה דעתה מהאירוע, ותיקיהם של עמנואל רוזן ושרון גל שנסגרו.
חוט מקשר בין שלוש הפיגורות האלו? מממ, יעשה כל אחד מכם את החשבונות לבד.
ואפרופו חשבונות, תודה רבה לכל תומכי הבלוג באשר הם.
ואם מישהו רוצה ערכת דוקים שיבקש.
נקווה שדצמבר לא יהיה מר, ושמשיח יבוא, או לפחות יטלפן.
ולווט אנדרגראונד 
למנוע את המוות הזה? כל אחד ואחת נחתך גורלו ביום היוולדו
נו טוב המצאתי זאת עכשיו אבל אמרו את זה קודם:)
יש סיבות לעתים שאדם מעשן עצמו למוות ו/או עד מוות,
ממליצה לכם לקרוא בעיון רב את המאמר הזה:
אריק איינשטיין שאף אחד לא הקשיב לו
למעשה, התהלכו פה שני אריק איינשטיינים: האחד הוא אריק המיתוס, הנערץ בידי כל וגם מצליח ללא הפסקה – והשני הוא אריק האמיתי, העכשווי, שמנסה שוב ושוב להידפק על דלתות הרדיו, ונדחה בכל פעם מחדש
אהבתיאהבתי
המלצתי עליו ביום שישי תוך הבאת ציטוט.
אהבתיאהבתי
האמת לא נכנסתי לכל הקישורים
אלא הקשבתי להקלטות.
אפילו לא שמתי לב אם מגיבים התייחסו להקלטות
יופי רעיון.
בוקר מלא רוח רוח
אהבתיאהבתי
לא התייחסו. רק אורן ירק בבוז.
אהבתיאהבתי
בוז?
צריך לדעת להעריך את עומק ההשקעה שאת משקיעה בפוסטים שנים רבות.
והפוסטים האחרונים? שפתיים ישקו
נשמח/אשמח אם תמשיכי בהקלטות הללו מפעם לפעם
חג אורים מואר לכולם
אהבתיאהבתי
ולווט, אין צורך לשתף את כלל הציבור.
שטוטית, קריאת הפוסטים היא דרך מומלצת להביע את הערכתך להשקעה.
אהבתיאהבתי
הרי אתה שיתפת את כלל הציבור.
אהבתיאהבתי
8O^
אהבתיאהבתי
קטע.
לא שמתי לב להקלטות עד הרגע, בגלל שימוש במובייל.
זה בעקבות החוק להנגשת בלוגים לנכים?
אהבתיאהבתי
מילא לא שמת לב, אבל זה שאתה לא קורא את התגובות של אורן בקפידה. זה האסון.
(ולא, זו לא הסיבה).
אהבתיאהבתי
90% מהתגובות שלו אני גם ככה לא מבין ועובר הלאה. מבחינתי סתם עוד אחת.
אהבתיאהבתי
נו, בהזדמנות תגובה אמיתית שלי לנושא. וחבל שלא נזכה כבר לכתבה כזאת על אינשטיין או להכתבות הכוללות וידיאו.
אהבתיאהבתי
אז זה הזמן להפסיק לקטר ולהפסיק לעשן ולהתחיל… לשיר. 😛
אהבתיאהבתי
קוריוז המקשר את שני האיינשטיינים הכי מפורסמים של העם היהודי:
גם אלברט אינשטיין מת (בשנת 1955) ממפרצת עורקית, וגם הוא נפטר זמן קצר לאחר שהובהל לבית החולים בפרינסטון, ארה"ב.
שני ענקים, כל אחד בתחומו, כל אחר בדורו, ועכשיו רק נשאר לחכות לאינשטיין הבא.
אגב, בתכניתה הראשונה של שלישיית גשר הירקון, היו עולים שלושת חברי הלהקה ומציגים את עצמם לקהל, וזה היה בערך כך:
בני אמדורסקי: ערב טוב, אני בני.
יהורם גאון: ערב טוב אני גאון.
אריק: ערב טוב, אם הוא גאון, אז אני איינשטיין.
אהבתיאהבתי
ואללה.
שיט, הוא לא היה מניח את המקטרת.
אהבתיאהבתי
לא הספקתי בפוסט המקורי אז אעשה זאת פה:
מהו גיל הסף אותו צריך לעבור כדי שמתנגדי העישון לא ינכסו את המוות שלך? 80? 90? או שתמיד יגידו שיכולת לחיות עוד כך וכך שנים לולי.
(עישנתי בחיי כ-3 סיגריות)
אהבתיאהבתי
הבנאדם היה בן 74.
תוחלת החיים הממוצעת של גברים בישראל היא 79.9.
אומרים רופאים שהמפגע הספציפי הזה, מפרצת באבי העורקים הוא תולדה של עישון. מה מסובך פה?
אהבתיאהבתי
אז אם היה מת מזה בגיל 79.9 לא היית מזכירה את העישון?
אהבתיאהבתי
מה קרה לך? נהיית &^%$?
הוא הזכיר את העישון מלא פעמים בחייו. הוא התבאס מזה. זה הפריע לו.
הוא סבל מעוד כמה דברים.
הרופאים הזכירו את העישון כסיבה למוות הפתאומי. הוא לא מת מזקנה.
אם נראה לך שגיל 74 זה זמן מספיק לאדם לחיות, סבבה, תמשיך ותפתח את כיוון המחשבה הזה. הלכתי לדרב"ק.
אהבתיאהבתי
תשמעי, זה מגיע לכדי אבסורד מסויים.
יש תוחלת ויש שונות.
אני לא יודע מה השונות של תוחלת החיים של גברים ישראלים, אבל נראה לי ש-5 שנים מהתוחלת זה לא הרבה סטיות תקן מהממוצע, כלומר לא גיל חריג למות בו.
זה שהתוחלת היא כך וכך לא אומר שכולם מגיעים אליה. בדיוק להיפך – זה אומר שכמחצית לא מגיעים אליה.
ואגב – כרגיל, עישון מגביר את הסיכוי ל-AAA. זה לא אומר שזה נגרם בוודאות מהעישון.
והכי חשוב – אף אחד לא מת מ"זקנה".
אהבתיאהבתי
איפה האבסורד בדיוק?
מה אתה רוצה להגיד? שמאחר שאנשים מגיעים לגיל 65 לא צריך לערוך להם בדיקות, או להגיד שהמחלה שלהם נגרמה מעישון של 50 שנה? או, מה זה חמש שנים? אז הוא חי חמש שנים פחות, לא נורא? עוד שנייה ואני נוגעת בחוק גודווין.
אני לא מבינה אל הנימוקים הלא אנושיים שלך. טוב שאתה לא רופא.
אהבתיאהבתי
לא, זה לא מה שאני רוצה להגיד, אבל תודה על הכנסת המילים ודחיפת הגודווין.
אכן טוב שאני לא רופא, אבל מסיבות אחרות.
אהבתיאהבתי
אביו מת בגיל 61 מהתקף לב, אריק עדיין עבר אותו.
אהבתיאהבתי
סבי ז"ל נפטר בגיל 74 ממפרצת באבי העורקים. הוא עישן מעט בצעירותו. מפרצת כזו יכולה להיגרם מעישון – ומסיבות אחרות. העיקר – הרפואה היום יודעת לזהות את התפתחות התופעה ויש טיפולים מונעים ויעילים.
האם איינשטיין ידע ולא רצה לטפל? האם לא נבדק באופן סדיר?
אנחנו לא יודעים ואף פעם לא נדע.
אהבתיאהבתי
לא זאת הנקודה. באופן תמוה שועלן מתלונן על שהעישון מוזכר כסיבת המוות. לעניות דעתו אין שום צורך להזכיר סיבת מוות בגילו המופלג של המנוח. אנשים בני 74 מתים? פחחח. זו דרך כל בשר.
אהבתיאהבתי