20 שנה לסגירת עיתון חדשות

עד שיעלו האצבעות השחורות, סרטון 20 שנה לסגירת חדשות (וזה אחרי שהתלוננתי אתמול שאין שום פרויקט בנושא).
כיפאק לארי דוידוביץ' היוצר. תוס': את הקליפ "עמוס שוקן תן לי צ'ק" ביים דורון צברי.

בין היתר מככבים בו: עמוס שוקן, יואל אסתרון, אורנה ננר, רונית הבר, אמנון רבי, בוקי נאה, יואב בירנברג, וכן המנוחים אודי אשרי ומנחם שיזף.
תוס'2: בסוף דצמבר ישודר בערוץ 8 תקוות גדולות, סרטו של דוד דרעי על חדשות.
תוס'3: רון מיברג כתב על 20 שנה לסגירת חדשות בספטמבר:

…מי שמחפש ארכיון מסודר של גיליונות "חדשות" לא ימצא כזה. העובדה ש"הארץ" טרם העלה לרשת את כל עשר שנות "חדשות" היא עבירה שבין אדם וחברו ואולי גם בין אדם למקום, שכן אי אפשר לדעת מה האינטרס של שוקן להחביא את הפרח המיובש בין עמודי המורשת שלו…

סגירת עיתון ״חדשות״ from HyperMedia Films on Vimeo.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

23 תגובות על 20 שנה לסגירת עיתון חדשות

  1. ברטה הגיב:

    עדי טלמור גם הוא כבר איננו, משה פרל עשה חיל

    >ואריאל זילבר יצא לשמד וכל היתר צעירים ויפים פחות או יותר.

    אהבתי

  2. nurit הגיב:

    השיער הלבין או הראשים הקריחו. 20 שנה זה המון זמן.
    רק אתמול היינו צעירים שובבים היום ילדינו הם הצעירים.
    פעם אנשים עבדו במקום עבודה אחד עד יציאתם לפנסיה או לבית הקברות, כיום שום דבר לא בטוח יותר. מה עדיף? אין לי תשובה חד משמעית.
    נזכרתי שעשיתי כתבה לחדשות, גם אז לא שילמו, זה לא רק היום. ככה זה כשעוסקים בנוסטלגיה.

    אהבתי

  3. עברי אבוד בתשנ''ד הגיב:

    אויה
    אבל למה בבוקר שבת, שגם ככה מועד לפורענות נוסטלגית
    שלום לך ילדותי ההזויה
    עיתון וקרטיב בשקל (!!!) בדרך לבית הספר
    תודה לך "חדשות" (על כותביו, עורכיו, מעצביו, מדפיסיו וחוזר חלילה. ושוקן גם) על6 השנים המופלאות מאז שהתגלית לי ועד אותו יום קשה בכ"ט בנובמבר 93, בשולי אוסלו, בעודנו עוד יפי בלורית ותואר ותקווה
    (טפו, שמאלנים)
    השפה, הצבעים, הסגנון, התוכן, – למי שגדל בדור אחר או במקום אחר, אולי יהיה קשה להבין את מידת ההשפעה על ינוקא ירושלמי נוח להתרשם
    (תל אביב היתה עבורנו רחוקה כמעט כמו ניו יורק)
    בראש אותו גיליון אחרון(לפחות בהדפסה שיש אצלי) מתנוססת טעות פרוידיאנית קלה אך כה סמלית – 29.12.1993. היינו שמחים לעוד חודש
    אגב בסרטו, עדי טלמור היקר ז"ל, מרוב הלם כנראה הוגה "תדהמה וזהם". צרות מכופלות בכותרות.

    סליחה על פרץ הנוסטלגיה, בעלת הבית אשמה
    נ.ב. איפה עירית לינור בעשור האחרון? לא שומעים ממנה

    שבת שלום. ובבניין ירושלים ננוחם.

    אהבתי

  4. עברי אבוד בתשנ''ד הגיב:

    סליחה, שכחתי להוסיף אחרי הנ.ב. את הסימן המקובל בארצות ניכר s
    בעתיד אשתדל. או שאולי גרסה עברית כגון {צ}

    [וכמובן גם שכוונתי היתה "בדרך מבית הספר", מי לוקק קרטיב ב-8 בבוקר? פושטקים]

    אהבתי

  5. דליה וירצברג-רופא הגיב:

    עבדתי שם קצת בארכיון התמונות לצד מאתר הספרים האבודים. ואז חבר/ה של אחד העובדים תפס/ה את מקומי.

    אהבתי

  6. שועלן הגיב:

    אפשר קצת רקע על הקליפ לטובת מי שב-93 לא התעניינו בנעשה בתקשורת?
    זה נעשה ממש על הסף כמחאה על אי תשלום משכורות?
    איך זה ששוקן בעצמו מופיע?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      כמו שכתבתי, הסרט נעשה במסגרת חגיגות 5 שנים לעיתון. המסיבות נערכו לרוב בבית הדפוס של חדשות.
      עמוס שוקן צפה בקליפ, שהוקרן במסיבה, וצחק או בכה. צריך לשאול אותו.
      נו, אנחנו לא נמצאים ברוסיה וחדשות לא היה פרבדה.
      אנשים קיבלו שכר, לא הרבה אבל קיבלו.
      בנוסף, הסרטון מורכב מכמה חלקים, שים לב. השיר שהוקלט באולפן הוא חטיבה אחת (ביים כאמור דורון צברי, אז סטודנט לקולנוע שנה ב')

      אהבתי

  7. ziki הגיב:

    אהבתי את העתון הזה

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s