Nelson Mandela death the world’s front pages – Telegraph
מהנעשה בסו"ש
הג'יהאד משתלט על הגולן הסורי.
כל המנהיגים שיגיעו להלווית נלסון מנדלה. אבל מה עם שלנו? לא מוזכר.
שמפיין: השלום בין ישראל לפלסטינים קרוב מתמיד.
עדי בן ישראל, בתו מחוץ לנישואים של ספי ריבלין לא חיכתה דקה.
אומרת אמא שלה, אפי בן ישראל בגלוי: "היא בסך הכל ילדה שמתחננת להכרה, בלי כל רוע ולכלוכים ובלי ריקושטים. אני רק רוצה שיהיה לה טוב".
מעניין איך מרגישים היום שלל מספידיו המתארים את מאבקו ההירואי, את מפעלותיו, וכו'. ומה מרגיש רה"מ, שספד לו נרגשות ("אמן שנון בעל דעות לאומיות מוצקות", חבר טוב, וכו'). הוא ידע שיש לו בת שהוא מתכחש לה? ומה אמר לו על כך? מצד שני, יש את הקטע עם החביתה היום, כך ש.
מה הקטע עם החביתה? הנה.
שלי מלמדת את ביבי לטגן חביתוש. נשבעת.
בגלל מה שכתב יוסי ורטר:
לפני כחודש, הם מספרים (הם זה "סביבתו של נתניהו", כך אצל ורטר, V), נתניהו חזר הביתה בעשר בלילה מורעב. הוא שיווע לחביתה, אפס, אך הצוות לא היה בנמצא כי אב הבית רצה לחסוך לאוצר המדינה שעות נוספות. אז רה"מ, כמו הרשל'ה מאוסטרופולי מהבדיחה הידועה, הלך לישון רעב.
כותבת שלי:
אני רוצה להציע כאן רעיון מהפכני: שנתניהו, בלי עזרת משרתים, יכין לעצמו חביתה. שלוש דקות, אפשר תוך כדי שיחה מאוד חשובה בטלפון, לערבב שתי ביצים, לשפוך למחבת, להפוך אחרי שתי דקות, ולאכול.
בשם אלוהים, למה באמת לא הכין לעצמו? הייתכן שהוא לא יודע? והאם "גורמים בסביבתו" לא מבינים שסיפור כזה מציג את רה"מ כבעל כישורי חיים מוגבלים במקצת?
חמי שלו מזכיר בהארץ, ועוד בכותרת המשנה, אפרטהייד ישראלי. היום האפרטהייד נכלא במרכאות.
ממממ. היכונו למתקפה:
נכון שבתחילת דרכה ניצבה ישראל בשורה אחת עם ראשי המחנה שהתנגד למשטר הגזעני הלבן של ממשלת פרטוריה. זה היה בשנות ה-50 וה-60, באותו עידן של תמימות טרום־כיבושית, כשישראל ראתה עצמה כתקווה הלבנה הגדולה של אפריקה השחורה והמתעוררת. אבל יחד עם הרבה דברים אחרים, גם זה השתנה ב–1967, כשישראל הפכה בעצמה לשליטה בכוח על מיליוני בני אדם חסרי זכויות, ובעקבות ההתרחקות ההדרגתית של מדינות אפריקה, שהפכה לשיטפון של ניתוקי יחסים אחרי מלחמת יום הכיפורים.
אוי ואבוי. תמונה מזעזעת של תאונת דרכים (לא, לא רואים בני אדם, רק מכוניות מעוכות באופן שלא מעורר ספקות).
לפני שבוע הזכרתי את האישה שגרה באוהל בהרי ירושלים. בינתיים מספר התגובות גואה. מעניין אם היא עדיין גרה שם.
הלכו לעולמן: העיתונאית והאוצרת נעמי אביב (אלונה קמחי: "מתה הבוהמיינית האחרונה של ת"א" ב-26 בנובמבר) | המעצבת דניאלה להבי.
ידיעות תל-אביב יפו
חן חן למקומון היחיד בעיר שהרים את כפפת החורף שלי, וניפק תחקיר על בית הקברות טרומפלדור, שטרד את מנוחתי כל השבוע החולף (זיו רביב).
מאחר שאי אפשר למצוא את הכתבה ברשת, הנה הדברים שעניינו אותי:
– שמואל בורנשטיין, המפיק שליווה את איינשטיין, התקשר מיד אחרי ההודעה של פרופ' ברבש על המוות לסגן ראש העירייה, אסף זמיר, שאביו היה חבר של איינשטיין וסיפר לו. זמיר הגיע תוך דקות לביה"ח ופגש את המשפחה, שאז החליטה שהיא רוצה שאיינשטיין ייקבר בטרומפלדור.
– 1:00, זמיר מתקשר לחולדאי, מעיר אותו ומספר על בקשת המשפחה. "חולדאי לא חשב הרבה לפני שהשיב בחיוב".
– הטלפון הבא היה להנהלת חברה קדישא בת"א. "ההחלטה לקבור את איינשטיין בטרומפלדור הייתה בהסכמה בינינו לבין העירייה", אמר מנהלה התל אביבי.
– כסף: העירייה לא סייעה למשפחה. היא אף פעם לא מסייעת (כך בכתבה), זה על גבול האסור. מה כן? מלשכת חולדאי התקשרו לחברה קדישא כדי לבקש מחיר עלות. המשפחה התחייבה שבצורה זו או אחרת, דרך חברים, הם ישלמו את הסכום. כמה? לפי ההערכה, נמוך מ-100 א' ש'.
– העירייה מימנה את הטקס בכיכר רבין. יותר מ-100 א' ש'.
– בתה של יפה ירקוני, אורית שוחט, מתעצבנת ומספרת שלאחר מותה התקשרו מהעירייה (אחרי שהסכימו שם שהיא נכס תרבותי) ושאלו אותה אם היא רוצה שאמה תיקבר שם. אמרו לה שהמשפחה תצטרך לגייס כ-100 א' ש', ושהנה, לשושנה דמארי גייסו. שוחט התעצבנה, לא רצתה לגייס כלום (כי אין), וירקוני נקברה בקריית שאול.
– חבל שהכתב לא עימת את שוחט עם כך שלא "שילמו" (הרשויות) על איינשטיין, כפי שהיא אומרת.
– שוחט מספרת על צעירה שנקברה שם. מחברה קדישא אומרים שזה היה ב-2009, לפני שנקבע שאנשים פרטיים לא יוכלו להיקבר שם יותר (דא? מי ידע שאפשר?)
– דליה רביקוביץ' לא נקברה שם, למרות שהמקורבים רצו, כי אמרו להם שזה יעלה 120 א' ש'. בחברה קדישא מכחישים את הסכום.
– הקרקע שייכת לחברה קדישא, והיא קובעת מי ייקבר שם, אומרים בעירייה, אולם מנהל החברה אומר שההחלטה מתקבלת בשיתוף עם ראש העיר.
לסיכום, זו הכתבה שהיית צריכה להיעשות. כל הכבוד. אולי אפשר היה עוד להעמיק חפור, אבל נו. די שלדים ליום אחד.
מוסף כלכליסט
איך נראית זירת ההתרחשות של יצירות ספרותיות?
7 לילות
הכתבה המעניינת (מבחינתי): ראיון עם עבד אל-רחמן מרעי, מחבר הספר "ואללה בסדר: דיוקן לשוני של הערבים בישראל" (צליל אברהם), פשוט כי זה מה שאני שומעת כל היום: ערברית.
לידיעת המעריצים: עירית לינור עומדת להוציא רומן חדש | עוד כמה ספרים מסדרת המותג קופיקו בדרך בעזרת בתה של אמו הפתח תקוואית, תמר בורנשטיין לזר.
הארץ
כתבה מ-2005 שמסתובבת פתע בפייסבוק: 1949. חיילים במשלט נירים בנגב שלכדו נערה בדווית אונסים אותה אונס קבוצתי פעם אחר פעם. ואז יורים בה וקוברים אותה בחולות (אביב לביא). אין מה להוסיף.
ישראל השבוע
כל החלטה של שר החינוך נזכה לראיון איתו? די, עייפנו.
מתקפה על הבדווים (אמילי עמרוסי):
האם מדינת ישראל איבדה את הנגב?
הכלכלה השחורה הבדואית מוערכת בכ־2 מיליארד שקלים בשנה, החוק הישראלי האוסר על ביגמיה ופוליגמיה הוא אפילו לא המלצה, על חוקי התכנון והבנייה איש לא שמע, וכך גם על חוקי התנועה והנהיגה • הבדואים כבשו כמעט את הנגב כולו והפכו אותו למדינה שכנה עם חוקים משלה
המוסף לשבת
יגאל סרנה וד"ר יועז הנדל נשלחו לנגב. דעותיהם מנוגדות, גם בנושא הפזורה. רעיון נחמד (למה שיככבו על השער? כולה עיתונאים), אבל עדיף היה אם היו כותבים את הכתבה ביחד ולא שולחים אותי לגרור רגליים בין שתי הכתבות. לראות מה ההוא אמר על זה ומה השני, ולהשוות. כלומר, או שהייתה צריכה זו להיות כתבה אחת שבה היו עונים אחד לשני, או שהיו עושים לנו איזו טבלה השוואתית. ככה אני לא יכולה, עם כל תיאורי הצבע האלו וחיפושים אחרי נקודות.
מסכנה ציפי שביט. אחרי שלושה הספדים השבוע, שוב מראיינים אותו על ספי ריבלין. וגם היא לא מזכירה את הילדה האבודה.
7 ימים
ואילו שלמה ארצי מספיד את אריק איינשטיין על פני שלושה עמודים. בדרך כלל המדור הצנוע שלו משתרע בגבולות העמוד. לא היום. אוי.
הוא מאוד מוטרד: למה אריק מת ביום הולדתו (של ארצי).
אחרי שבוז'י התפשט בהארץ וזכה ביו"רות העבודה הוא מצטלם לצילום פורטרט פה. הכותרת בתוכן: חגיגות הבוז'ילה. כן כן.
כותרת: הוא רואה את ירושלים כמשמשת שתי בירות פוליטיות: במזרח ירושלים בירת המדינה הפלסטינית ומערב העיר, בירת המדינה היהודית.
לרגל איזשהו מחקר שקבע שילדים מקובלים מצליחים בחיים (דודי גולדמן), נתבקשו כוכבי ידיעות (וגם בטלוויזיה, בספרות, ברדיו ומוזיקה) לספר איזה ילדים הם היו. מתברר שלא מקובלים אלא חיישניים ואו מוזריים. זהו. עוד מחקר נזרק לפח.
באופן מוזר גם ליהיא לפיד כותבת על מקובלות, אז והיום.
מוספשבת
עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, האישה שחשפה את הוצאות נתניהו.
דרור אידר (בישר"ה, ישראל השבוע) לא מרוצה מכך שלא נכתב שהתנועה לחופש המידע, שחשפה את ההוצאות, ממומנת ע"י הקרן החדשה. מה זה משנה? כל אגודה שחושפת משהו נכתב מי מממן אותה? ומה חשבת? שישר"ה יבקש לחשוף את דו"ח ההוצאות? אדרבה, יבקש.
כותב אידר:
מתברר שהעמותה לחופש המידע מקבלת תמיכה כספית גדולה מהקרן החדשה לישראל. ב־2008 תרמה הקרן לעמותה 221,234 שקלים, ב־2009: 708,777, ב־2010: 375,890 וב־2011: 92,406 שקלים. סה"כ: 1,398,307 שקלים. על השנתיים האחרונות לא פורסם עדיין דו"ח, אבל בישיבה שהתקיימה ב־10 ביולי 2013 אמרה מנכ"לית התנועה, אלונה וינוגרד (לשעבר, עובדת של הקרן החדשה): "הקרן החדשה תומכת בנו מהקמתנו, והשנה זו התרומה הגדולה ביותר שקיבלנו". בינואר דיווחה התנועה שהקרן החדשה לישראל תרמה 2,000 דולר למימון סרט תדמית. מדובר אפוא בקשר הדדי ובתמיכה של מיליונים (המסמכים גלויים באתר התנועה).
לא מבינה את אידר. מה אתה רוצה לומר בכך?
לעומת זאת, אומרת וינוגרד בראיון במעריב:
התקציב השנתי שלנו הוא 380 א' ש', לשנה הבאה חסרים לנו 50 א' ש'.
אם אני מבינה נכון את מה שאמרה וינוגרד ביולי, הרי שכוונתה הייתה שהקרן היא התורמת הכי גדולה של התנועה, אבל גם אם היא התורמת היחידה, הרי שהתרומה היא גג 330 א' ש' (וזה לא נראה לי הגיוני שהיא התורמת היחידה, אם וינוגרד אמרה "התרומה הגדולה ביותר")
משתכשכים בביצה/ דבשת
5% מזמן ההשמעה בתחנת הרדיו קול ברמה מוקדש להשמעת נשים.
18% נשים כותבות (ולעתים רחוקות במיוחד) באתר בו הופיעה הידיעה.
צרות בכותרות
קראתי את יוסי ורטר אבל לא הבנתי את "פשר המתקפה המשולבת על נתניהו", שזו כותרת הטור.
שער ידיעות, מתחת ללוגו, בהפניות.
מבט מפוקח או מבט מפוכח?
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
– בלוג הקולנוע, המבקרות.
– מה בין תרומה לתשלום עבור שירות? האיש הזה (שהחליף כ-50 ניקים), דעה בע"מ, לא מבין מה זה תרומה, מה משמעות המילה, כולל לפי פקודת מס הכנסה, מחרטט שטויות והבלים, גאה בבורות שלו ולא מבין דבר וחצי דבר. מה שלא מפריע לו לדבר בביטחון רב. איך הופכים לאדם הגאה בהבלים שיוצאים מפיו?
– למה הטרול המטורלל לא תוקע את הלינקים שלו במקומות אותם הוא מעריץ, אלא דווקא פה?
– אפשר להגיב גם דרך פייסבוק.
לפני פיזור
ב-6 בדצמבר 2013 חגגנו 3,333 לייקים. הולכת למכולת.
ב-14 בפברואר 2013 חגגנו 2,222 לייקים.
ב-25 באוקטובר 2011 חגגנו 1,111 לייקים.
ולווט אנדרגראונד 
נחום מוכיח שהוא טועה
אהבתיאהבתי
באופן לא חכם שלי פתחה חזית מול הטבעונים.
אהבתיאהבתי
לא מאוחר מדי לפרסם את שמותיהם של הרוצחים-אנסים מ-1949. לדיראון עולם.
אהבתיאהבתי
בארץ הישראל הישנה והטובה לא היו גזענים כמו היום.
אהבתיאהבתי
חיים שדמי ושם טוב לוי בטקסט הכי יפה שנכתב על אריק איינשטיין
http://debuzzer.sport5.co.il/buzz/?p=28093
אהבתיאהבתי
אנטי-תזה לטקסט הזה הוא הטקסט שכתב רון מיברג בסופהשבוע (שהונח על סף דלתי). לא שאין בו כמה אמירות חדות, אבל בסך הכול הוא כתוב באופן מרושע ומזלזל.
אהבתיאהבתי
הדברים אולי מרגשים, אבל הטקסט רחוק מלהיות יפה.
חבל שלטקסט הזה לא היה מגיה.
ומה זה "גיפט"?!
העילגות הזו מעצבנת במיוחד, לאור העובדה שבמשפט שלאחר מכן הכותב דווקא מצליח להתנסח בעברית, ולבטא את אותן מחשבות:
אהבתיאהבתי
תודה על הלינק
אהבתיאהבתי
מצחיקה אותי שלי .
אך לפני כמה שבועות היא התראיינה תחת כל מיקרופון רענן, פירסמה צילומי מסך של מילונים ופירושים וכמובן איימה בתביעת דיבה עקב מילה לא רואיה שעיתונאי כינה אותה (אני מניח שזה היה בעיקר כדי להשאיר אותה באיזור התקופת הפריימריז, אבל הזעם שלה מוצדק )
ואז…כאשר עיתונאי אחר כותב כתבה שמחוסרת עניין לציבור היא מתנהגת כאחרון הבלוגרים.
אני לא מעוניין לשמוע על סיפורי החביתות של נתניהו כמו שלא ארצה לקרוא האם הקציצות של יחימוביץ' חסרות תיבול- זו לא עיתונאות, זו אפילו לא רכילות … זה פשוט מראה שיש כאלו שכשאין מה לכתוב הם פונים למכנה המטופש ביותר והסליזי ביותר – בגלל זה הפסקתי לקרוא עיתונות כמעט .
ומילה על מנדלה …
שוב חוזר הסיפור של אדם שאומר את המילה בעלת 4 האותיות ושוכחים לו את כל
עברו
אחלה שבת
אהבתיאהבתי
אנחנו לא היינו טובים יותר. תקרא על מעשי הטבח ב״יום שבירת ההבלגה״ ב 1937 . לוחמים של האצ״ל רצחו ערבים תמימים מהמארב, פוצצו בתי קפה, והטמינו פצצות עטופות בצרורות של מסמרים להגביר את היקף הפגיעה בשווקים של ירושלים וחיפה. וגם ״ההגנה״ לא טמנה ידה בצלחת והשתתפה בהתקפה על בתי קפה .
אהבתיאהבתי
http://www.haaretz.co.il/mobile/1.1099883?v=1BC33E319E105C6ACEC25735EED973BC
אהבתיאהבתי
—
V: לא מקובל לתקוע פה טקטסים כה ארוכים, ועוד שלקוחים מאיפשהו, ועוד בלי לתת קרדיט.
אהבתיאהבתי
החיים בגובה מטר.
אהבתיאהבתי
בוקר טוב גברת
אהבתיאהבתי
אין לי מושג מה הגובה שלך אבל ברור לי איפה הפנים שלך תקועות
אהבתיאהבתי
V, שמא יימצא בין קוראייך מי שייגאל משממונה את מורשתו האדירה של גדול סופרי ישראל, ברט "ידיו המסוקסות" ויטפורד, שספוריו המזהירים שימשו השראה למבקרים בשכיות התרבות התל אביבית מרכז, תמר וזמיר.
האם נגזר עלינו לבוסס עד אין קץ בכתביהם המשמימים של עכברי סינמטקים בוגרי חוגים לכתיבה יוצרת?
אהבתיאהבתי
איך קראו לההוא שחיבר את הביל קארטרים?
אהבתיאהבתי
שמאלני קורא ביל קרטר? עוד לא אבדה תקוותנו…
הסופר המשובח הוא כמובן ארט בלמר האגדי שהיה לילדי הפורשים כמו ס. יזהר לילדי המפאיניקים.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
בוק ג'ונס
היה גם בוק ג'ונס, החוברות היו יותר גדולות ויותר עבות.
למיטב זכרוני לסוס של ביל קארטר קראו בלקי או שזה בכלל היה השימפנזה של טרזן.
אהבתיאהבתי
אוריאל אופק אבא של יקירת הבלוג נלחם עד חורמה להוציא א הספרים האלה מהספריות הציבוריות, אבל טעם הקהל ניצח. וכך אנו נראים.
אהבתיאהבתי
לא יודע מיזות יקירת הבלוג אבל קראתי בעניין רב שני ספרים שלו, האחד על המאבק במחלה והשני על ספרות ילדים.
היתה בו איזה תמימות כובשת לב.
אהבתיאהבתי
עטרה.
אהבתיאהבתי
למה שתעריכו מי שנלחם בגונבי בקר ובכנופיות פרוטקשן?
אהבתיאהבתי
מעבר למובן מאליו שאביה הביולוגי נפטר והיא מחוץ לגדר, יש כאן עניין לא פחות פשוט -הירושה. מגיע לה והיא גם תקבל.
אהבתיאהבתי
לא פחות חשוב
אהבתיאהבתי
מי יתן והיא תמלוק את יורשיו החוקיים ותקח הביתה חלק נאה ועסיסי מהירושה שהותיר הלץ הימנוני הזה.
אהבתיאהבתי
מה יש לו לומר בנושא? הוא לא נולד אתמול והוא יודע שכנראה זה הפחד מהאישה החוקית שאולי היא גם קלפתא מהגיהנום. הרי גם לביבי יש בת, נועה, ששנים הוא התכחש לה. בקדנציה הראשונה שאלו אותו למה אין במשרדו תמונות של נועה אלא רק של בניו משרה. הוא התחמק ואמר זה במיסגור. בנושאים כאלה אף אחד לא יכול להטיף לאחרים.
אהבתיאהבתי
ועוד מהנעשה בסופ"ש: תחנת OTV הלבנונית, הנחשבת אמינה, מייחסת את חיסול בכיר חיזבאללה השבוע ליחידת "כידון" של המוסד (בפתיחת "יומן" בערוץ 1, וגם כאן; וולווט ציטטה בעניין זה את סילברסטיין לפני יומיים).
וכאן אצל רונן ברגמן.
אהבתיאהבתי
למה שלא תברר עם בר רפאלי?
אהבתיאהבתי
לא הבנתי מה לא הבנת בוורטר. זה אפילו כתוב במשנה, לאוד אנד קליר: "אולמרט, לפיד ודיסקין תוקפים אותו בסמיכות זמנים חשודה". מבחינת ביבי (כפי שנכתב / נרמז בכתבה), ייתכן שהייתה "פגישה לילית" משולשת או תיאום מוקדם כלשהו, שבו החליטו שלושת האדונים הנכבדים לתקוף את נתניהו במהלך השבוע הראשון של דצמבר, כדי… לעצבן אותו / לנסות קצת להרעיד לו את הכסא / ווטאבר.
אהבתיאהבתי
האמירות האלו לא נתנו תשובה לפשר. זה תיאור מצב + ספקולציה קלושה לאחר מכן.
אהבתיאהבתי
הקונספירטור:סתם צרוף מקרים.
אהבתיאהבתי
ורטר לא אוריג'ינל.
אהבתיאהבתי
סתם צרוף מקרים
אהבתיאהבתי