מעריב (יובל גורן):
חמש דקות לאחר שאני כפקידת סעד לחוק נוער מדווחת למשטרה – התקשורת מקבל(ת, הטעות במקור) את המידע ויוצאת בכותרות. אני צריכה להתלונן למשטרה על זה שמישהו מפר את החוק, כשהמשטרה בעצמה – היא שומרת על החוקים? היא מכבדת את הפרטיות? (העובדת הסוציאלית הראשית חנה סלוצקי)
(כולל הפניה בשער).
ישר"ה/ ישראל השבוע
צילום נפלא (אביטל דאיץ-ראובני). ח"ח לצלם/ת, ח"ח למעצב/ת הגרפי/ת, ח"ח לעורך/ת.
מוטי בן משה התראיין למארקר בשבוע שעבר. השבוע הוא מתראיין לישר"ה (חזי שטרנליכט).
ואם לא שמעתם על בית הספר ליזמות של שלדון אדלסון ובכלל על בני הזוג אדלסון, תוכלו לקרוא על כך בישר"ה.
100 ישראלים מעוררי השראה
מוסף מיוחד של מעריב, לרגל ועידת "מעורבים" (?) של מעריב, שכותרת המשנה שלה "יזמות וחזון בחברה הישראלית".
לא שאני מבינה, אבל נפתלי בנט אומר בכותרת המרכזית בשער מעריב ש"לא יהיה אוסלו ג'". ושלמה בן צבי, המו"ל מראיין את אברום בורג.
ובמוסף המוזר כתובים שישה קריטריונים כדי להגדיר מהו "אדם מעורר השראה":
פורץ דרך: על המועמד לגעת בתחום חדש, לפעול בשיטות חדשות או להשיג הישגים חדשים | השפעה – היכולת לגרום לאחרים ללכת בעקבותיך היא, במובן מילולי ביותר, ההשראה עצמה | בעל חזון: מועמד שלא בהכרח פרץ דרך חדשה, אך החזון שלו מקיף ומאתגר | ייחודי בתחומו: פועל באופן מיוחד ושונה בתוך תחום פעולתו | מצליח באופן יוצא דופן | מצליח למרות קשיים ואתגרים יוצאי דופן.
אני לא יודעת מי כתב את הטקסט הזה, עליו חתומה "מערכת מעורבים", אבל הוא ממש לא מעורר השראה.
מוסף הארץ
סיפור מורכב וסבוך: הנזק והתועלת שבגלולות למניעת הריון (הילה ויסברג), והדור של הנשים האנטיגלולתיות.
הקו של הכתבה ברור: נגד.
יש עורכים בבית?
ספרו של ארי שביט מ"הארץ", "My Promised Land", המטפס בשבועות אלה לצמרת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס", נקרא במתח פנימי עוצר נשימה כתשובה חילונית־ליברלית למלעיזים האנטי־ציוניים במערב המתכווץ
(פינת הג'יבריש של דן מרגלית. מה זה מתח פנימי להבדיל מחיצוני? המערב מתכווץ? למה? נכנס למים קרים?).
משתכשכים בביצה
ישר"ה ממשיך בקרב נגד ידיעות, בשתי כתבות שונות היום: האחת, למה ידיעות מגן על דני דנקנר, והשנייה, דן מרגלית מסכם את אירועי בועז ביסמוט השבוע, וגם משבח את הכתבה בעובדה על הסכומים שמבקשים הרופאים. אז למה העיתון שלו עצמו לא כתב על כך בזמן אמת?
העיתונים "גלובס", ולאחריו "ידיעות אחרונות", מתחו עליו (על ביסמוט) ביקורת מפני שקיבל מבנימין נתניהו הצעה לטפל במסתננים בלתי חוקיים מאפריקה. "ידיעות" רואה בו אשם למרות שבפועל לא קיבל את ההצעה.
יש לעניין שני רבדים. עיתונאים נוהגים ליטול חופשות ולעבוד בשירות הציבור – בממשלה או ברשות ציבורית כסוכנות היהודית. בהיותי שליח "הארץ" בוושינגטון פגשתי שני בכירים כאלה, ביל ביצ'ר וברני קאלב, בשירות ממשלתם, ובשובם לתקשורת הדבר לא גרע כהוא־זה מכושרם העיתונאי.
בקרב בני דורי, איתן הבר ושני עורכי משנה של "הארץ" מתי גולן וגדעון סאמט יצאו בשליחויות כאלה. הם לא חזרו עיתונאים אחרים מכפי שיצאו. אז גם ביסמוט כמעט היה שם, כמו כמה מבעלי הטורים ב"ידיעות אחרונות".
אפשר לטעון שנמתחה עליו ביקורת בגלל ההצעה לטפל במסתננים מאפריקה. דווקא כמי שהביע כאן את דעתו כי בנימין נתניהו הקים גדר חכמה בגבול עם מצרים, ששמה קץ להסתננות; וכמי שסבור כי בתנאים אלה כדאי להניח לאפריקנים ולדללם בישראל – אין לי ספק שהממשלה רשאית לתבוע כי פורצי הגדר (עוד לפני מתיחתה) יוחזרו לארצותיהם. הם אינם פליטים נרדפים.
זו עמדה לגיטימית שנויה במחלוקת, אז מה ההתנפלות הנזעמת על ביסמוט? לא בגלל שהציעו לו ללכת לממשלה – אלא מפני שנשאר ב"ישראל היום".
צרות בכותרות
"צפו: בן 27 גולש באינטרנט בפעם הראשונה".
הסתקרנתי. לא פעם ניסיתי לדמיין איך נראה האינטרנט למישהו שאין לו מושג מה זה אומר (בדר"כ בשיעורי הגלישה הקצרים שהעברתי לאמא שלי). פשוט ניסיתי לראות את התמונה מהעיניים שלה, על כל הכאוס שבו. כך שהכותרת ענתה על הפנטזיות שלי.
אלא שמה פתאום. מדובר בסך הכל במחשב בן 27 שמישהו ניסה לשדרג אותו (ולכן תוכלו למצוא בידיעה ביטויים טכניים וטכנולוגיים המתאימים לשועלנים קופצי שלג שבינינו). גם בסרטון המצורף לא רואים כלום, למעט גופו הלא כל כך חטוב של המקשיש.
מה שהביא אותי לשאלה הבא אותה העליתי בפייסבוק:
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי
בני כמה מוצרי החשמל הקשישים שלכם?
האתר של חנוך לוין. את הפרויקט הוביל אהרן לוין, בנו של לוין, בשיתוף נאורה שם-שאול ובעיצוב אסי אביאן וגם אלמנתו, השחקנית ליליאן ברטו ׁ(הפרטים מהכתבה של כרמית ספיר-ויץ במעריב אתמול).
בריחת מוחות, מדור הסאטירה של מקור ראשון.
הבלוג מת, יחי הבלוג?
הרהורים ישנים לקראת שנה חדשה. כולם כותבים, כל הזמן. הרבה רשתות חברתיות. מיליון סטטוסים. אז בשביל מה בלוג (מחשבות מדי בוקר).
אנד דיס איז דה פרוג'קט.
400 מיליון משתמשים בוווטסאפ.
חוצה ישראל: קובי מידן מארח את גארי יורופסקי.
שעשוע המתגלגל בפייסבוק (תיקנתי את הטעות, אז תיהנו).
לפני פיזור
יותר ממאה (100) תגובות שיגר אתמול לבלוג מוטי רענן (גיזמו בון), הטרוריסט המטרידן, בין השעות 15:30 ל-20:30. הכל שמור בתיקייה. כל יום, כל הטרדה, כל מטח דיבה, טיפשות ופיגור. מדובר באלפי תגובות לאורך כל תקופת ההטרדה שלו.
1. האם לבזבז על זה הדפסה של מאות עמודים (דיו, נייר)? המחשבה שחוקרי המשטרה יסתפקו בדיסק און קי היא מדע בדיוני.
2. למה הטרללה לא מפרסם את הקישורים הסתומים שלו בבלוגמדור האהוב עליו "מי נגד מי",
שבסופשבוע גשום וקר אחד זכה ל-166,079 אלף כניסות, מספר שאני לא מתקרבת לגרגר האבק של קרסוליו?
[צילומסך להפניית mako למדור ה-166 אלף בשישי שעבר]
אביב, קח אותו ממני! הוא שלך לנצח!
ולווט אנדרגראונד 
די.
לא יכול יותר עם מצעדי "100 הדתיים הסחים ביותר" מבית מעריב-ראשון.
זו לא עיתונות, זה יח"צ.
אהבתיאהבתי
איפה הסעד? אפרופו המתקפה של העו"סית הראשית, חנה סלוצקי, כתבת תחקיר מטלטלת של נעמה לנסקי ומיכל יעקב יצחקי בישר"ה שישבת על התנהלותם האכזרית של פקידי סעד. לקרוא ולבכות.
מהיתקלות עבר בפקידת סעד מפלצתית, בעניינו של קשיש דווקא, אציין שהתחקיר עשוי טוב, אבל אינו מקיף. רבות נכתב על פשעי משרד הרווחה בכלל, ופקידי סעד בפרט, ואף הוקמה בזמנו ועדת סלונים נבו, שפירסמה את מסקנותיה במאי 2009, אבל כרגיל בישראל ההומאנית שום דבר לא יושם.
אהבתיאהבתי
אולי כדאי לך לסגור (ולהודיע מראש) את אפשרות התגובה לבלוג בשעות שנבצר ממך להימצא? יעזור לפחות חלקית.
====================================
הטרול "הצועד בנעליו" שמגיב תגובות מכוערות באתר הארץ לא קשור אלי, ותגובותיו נועדו בכוונה להכפיש ולהשתיק את קולי האמיתי.
אהבתיאהבתי
הבלוג פתוח כעת למשתמשים רשומים בלבד. אלא מה, יש מי שלא רוצים להירשם, כעיקרון (אין בכך שום היגיון, כי הרי אפשר ליצור כתובת מייל שלא מזהה את הכותב, כמו שנוהג פה הרוב המכריע), למשל החד תאי המטריל. הוא כותב רק כשאני מבטלת את אופציות התגובה+הרשמה. שהרי הוא חד תאי, ומוחו הדל אינו מאפשר לו להבין את האבסורד.
נו, לא אלאה. הפיתרון שלי לשרשור המעי יהיה אלים. אין צורך לבטל לגמרי את אופציית התגובה כשאני לא כאן.
אהבתיאהבתי
ולווט, לא כל כך עקבתי אחר מעללי הטרול, אבל עקבתי אחר דבריך עליו ואליו וברור שהוא גורם לך סבל רב. נראה שיש בידיך מספיק חומר שיכול לסייע לך לעצור את הסיוט הזה. מדוע את לא פונה לרשויות?
אהבתיאהבתי
(חה. הצחקתי אותי).
אהבתיאהבתי
בידיוק
אהבתיאהבתי
אפרופו יורופסקי,
תראו מה המסעדות מוכרות בסילבסטר
ומה יהיה עם העוני?
אהבתיאהבתי
אחת הפנטזיות שלו אגב לא הגיונית מבחינה פיזית: הוא מציע לנעוץ שני שיפודים לתוך העניים ואז לגרור דרכם את האדם לחדר השני…להמשך העינויים….המרקיז דה סאד היה גאה בו, אין ספק.
אהבתיאהבתי
באמת? האלימות מזעזעת אותך? נדמה שהוא ענה יפה לגבי ההתחסדות האנטי אלימותית המאפיינת את המין האנושי (רק באופן ורבלי כמובן, חס וחלילה לא באופן מעשי יותר). מה שהוא אמר בערך זה שבני האדם לא מתנגדים כלל ועיקר לאלימות אלא רק כאשר מושא האלימות לא מוצא חן בעיניהם. אם נדבר בשפה החביבה על הישראלים – הרוב המכריע של הישראלים לא יתהפך על משכבו בלילות אם ברגע הזה תיפול פצצה בת טונה על בניין מגורים בעזה, לא רק שלא תנדוד שנתם, אלא להפך – רובם יירדם טוב יותר, וחלקם עוד ימצא נימוקים נאים להפליא מדוע זה היה מוצדק. לומר על בני אדם שהם סולדים מאלימות זו בדיחה. את המחשבה שלי בעניין אפשר לסכם באופן פשטני במיוחד כך: נשק קטלני 3. מל גיבסון הוא השוטר ריגס. במהלך פעולה הוא נתקל בכלב רוטווילר אימתני ששומר על מחבוא סמים. ריגס היה יכול לירות בו אבל התסריטאי פקד עליו לומר (בערך): אני לא יכול לירות בכלב. בבני אדם זה בסדר, אבל לא בכלבים.
אהבתיאהבתי
עזוב אותך מנשק קטלני, לך על עזה. זה לא כדור שינה זה ויאגרה.
אהבתיאהבתי
אם היית לועס דרך קבע כוסברה אורגנית במתינות חושנית, לא היית נזקק לויאגרה ולא לפנטוז מה היית עושה לעזה, תוך כדי האקט.
אהבתיאהבתי
מכיר את אלו שמגיבים עם רשימה של רוצחים המוניים שדאגו שצלחתם לא תיגע בבשר?
אני לא כזה… רק ממליץ לך לחפש אותם, תופתע מאוד!
אהבתיאהבתי
מה אתה מדבר? תראה מה הכוסברה האורגנית עשתה ליורופסקי. המתינות החושנית גרמה לכך שסגל לא יכל לשבת כמה ימים. האם מקור הגירוי היה בכוסברה או באחוריו של סגל?
אהבתיאהבתי
כאילו לא ידענו שימני זה שם אחר לבכיין מסגנון עשו לי עוול, זרקו אותי לים או לרצפה, בדיוק אכלתי בשר אז לא הייתי בכושר. יאללה.
אהבתיאהבתי
לסגל יש פד"ס . לא קשור לכוסברה.
אהבתיאהבתי
מעט לא ברור. טייק טו. אקשן – אלימות משכנעת!
אהבתיאהבתי
מה שעוד שמתי לב בראיון הזה זה לפנטזיות הסדיסטיות שלו גארי יורופסקי שחוזרות לאורך הראיון: הוא מדמיין איך לקחו סכין ונעצו אותו בפי הטבעת של קדאפי, הוא מדמיין איך חותכים לאנסים בפצירה ובניסור איטי את הזין והאשכים שלהם, הוא מדמיין איך טובלים את איברי המין האלה בחרא וקיא ואחר כך דוחפים להם את זה לפה, הוא מדמיין איך מצמידים אקדח לראשם ויורים רק כדי לומר אחר כך "סתם התלוצצתי".
שמתי לב שהעיניים שלו נצצו באופן משונה כשהוא תיאר את הפנטזיות הסדיסטיות האלה, שהתיאור המפורט שלהם מלמד שהוא השקיע בהם מחשבה רבה.
מה זה אומר על הטבעונים, שזה נציגם? הרי המתנגדים יטענו שזה מה שקורה למי שלא אוכל בשר: הוא הופך עצבני, קצר רוח, אלים ומיזנתרופ שמתנחם רק בפנטזיות הסדיסטיות שלו אותו הוא מאחל למין האנושי, או לפחות לרובו זולל הבשר.
אהבתיאהבתי
rni22, גארי יורופסקי הוא לא נציגם של הטבעונים. הוא פעיל למען זכויות בע"ח וטבעוני, וכיוון שכך מייצג אולי דעות ואורח חיים של טבעונים וצמחונים, אבל הדרך שלו להפיץ את דעותיו ואורח חייו מנוגדת לחלוטין לעקרונות הבסיסיים של הטבעונות והצמחונות (והלוואי על כל האנושות): לא לרצח ואלימות.
אהבתיאהבתי
הראיון שהבאת עם גארי יורופסקי מרתק. במיוחד מעניינת ודי מדהימה הטענה שלו: אם בני האדם יסולקו מכדור הארץ זה רק יועיל למערכת האקולוגית, לאוויר, למים, ליערות. אבל אם הנמלים או הדבורים יסולקו מכדור הארץ כל המערכת האקולוגית תקרוס וזה יהיה סופו של הכדור. מסקנתו: בני האדם חשובים פחות מבעלי החיים. ולכן זה לא הוגן וזה מתנשא לצפות ממנו להעדיף להציל תינוק בן 3 ולא גור כלבים בן 3 כששניהם טובעים לנגד עיניו והוא יכול להציל רק אחד.
אהבתיאהבתי
שלושת המילים הראשונות שעלו לי: אהבה, אושר, אופטימיות. אז מה זה אומר עלי?
אהבתיאהבתי
אתה עוד בסדר, אני מצאתי את חדק (!?!?!) שמחה ואמון
לגבי המטריל –
למה למחוק בכלל? למה להתייחס?
אפשר להשאיר את התגובות, לא נדרשת קריאה עקבית מידי כדי לזהות את הדפוסף ומאידך, כמו בכל פיגוע-תשומת-לב, כשיפסיק לקבל – יחדול ממעשיו
אהבתיאהבתי
קראת פעם את התגובות שלו?
זה כמו שאגיד לך: למה לעשות ספונג'ה בסלון?
כולם יודעים שהבוץ הוא בוץ. מה אכפת לך?
ׁ(טוב, זה לא בוץ, זה משהו יותר מבאיש)
אהבתיאהבתי
אם נקבת בשמו, משמע את בטוחה מי האיש. במקום אדמין תורן כפי שהציעה רמה , יתנדב אחד ממסוקסי הבלוג להבהיר לו בצורה חד משמעית מה צפוי לו אם ימשיך ללכלך את הסלון, בהשראת גארי יורופסקי.
אהבתיאהבתי
אין לי מספיק מ"ר בדירה כדי להבדיל בין הסלון למטבח לחדר השינה, אבל
האנלוגיה ברורה.
מצד שני, דמייני שאחרי שבועיים בלי ספונג'ה הבוץ ילך מעצמו?
מה לגבי שימוש במזהים (identifiers) לטובת חסימה?
אפשר היום לחסום על בסיס IP או MAC בקלות יחסית, האם האופציה נבחנה?
אהבתיאהבתי
פחחח. הבוץ ילך מעצמו.
נקבתי בשמו כי כך הוא קורא לעצמו.
אני מקווה שהרשויות יעשו בכך שימוש הולם.
בעניין IP – תתעדכן……….
אהבתיאהבתי
הטיפ שלי. תני סמכויות admin לאחד המשתתפים והוא ימחוק ספאם. ככה תישמרי על העצבים ולא תצטרכי להיות מוטרדת בגלל המנשה יוסיפוביץ׳ הוירטואלי. נראה לי שזה קרב אבוד. עובדה במקרה של מנשה יוסיפוביץ׳ בית המשפט ותחנות הרדיו באו לקראתו כי כנראה הבינו שיש פה פגם אורגני באישיות שאין דרך אחרת להתמודד איתו.
אהבתיאהבתי
אבל למה שאחד המשתתפים יישב פה שעות בגלל התקפי הבולמיה של הטרול? מה, אני צריכה להעסיק אנשים בכפייה? למה הזמן של מישהו אחר פחות יקר משלי?
אהבתיאהבתי