[poll id="114"]
הלך לעולמו
דידי מנוסי. "מלך בדיחות הקרש", זה מה שצריך לומר עליו במשפט הראשון?
חן קוטס-בר ראיינה אותו לפני חצי שנה. הכותרת: "אני לא רוצה למות".
קול אורלוגין:
Markerweek
חגיגות במוסף המארקר של הסו"ש.
"סוף עידן הדנקנריזם".
גיא רולניק גאה בעצמו: תקופה ארוכה התעלמו בתקשורת מתופעת הריכוזיות.
והעיקר: 8 שקרים על דנקנר.
סמי פרץ: עשרה כללים למנוע שידור חוזר של הדנקנרים.
הכל נשאר במשפחה (שוקי שדה).
חנוך לנער
שני סיפורים על שר החינוך שי פירון.
מתי הוא נפגש עם תלמיד באמצע הלילה (מוסף הארץ) ומתי עונה משרדו תשובה לקונית (ynet).
7 לילות
נועם שיזף בביקורת על הספר של ארי שביט, My Promised Land: The Triumph and Tragedy of Israel". באתר הבית שלו, 972, הוא כותב באנגלית, ביקורת ארוכה ומורכבת יותר. לא כזו שאפשר לכתוב במוסף הבידור 7 לילות.
בעברית הוא כותב: "מניפסט שמרני שמשתלב היטב בגל הנוכחי של רומנטיקה ציונית"; "זהויות ומיעוטים מעניינים אותו רק בהקשר של האתגר שהם מציבים לציונות האשכנזית-חילונית"; "כל גיבורי הספר הם גברים אשכנזים. החריגים הבודדים מוצבים בגטאות המקובלים: שניים שלושה ערבים מרואיינים על 'הבעיה הפלסטינית', שניים שלושה מזרחים על 'הבעיה המזרחית', ונשים נעדרות כמעט לחלוטין (במה זה שונה אגב מכל תוכנית אירוח טלוויזיונית או אתר מתנשא ודמוקרטי בישראל? V). כמו תוכנית אירוח פוליטית משנות התשעים"; "ברגעיו החלשים, הספר מרגיש כמו מאמר דעה בן 100 אלף מילה… אבל יש גם קטעים הכתובים בתנופה מרשימה"
–
ובאותו עניין באופן מפתיע. נו, זה באמת שטויות, משפט שמי שם לב אליו בכלל. אבל גון בן ארי מראיין בניו יורק את דייוויד סיימון, יוצר רצח מאדום לשחור, הסמויה וטרמיי. סיימון, "מוצק, קירח ורחב. לא נראה יהודי". כה כותב בן ארי.
עכשיו, איך נראה יהודי? כחוש, כפוף, עם שטריימל ואף מעוקל? דמיינו שאיזה גוי היה כותב את המשפט הזה, מה כבר היו עושים לו.
עכשיו, למה לא נראה יהודי? הכי נראה יהודי! כמעט כל יהודי אשכנזי מעל גיל 30 מקריח ומתרחב (אחחח, גזענית! וסליחה מראש מכל חתיכי ושרירני ושעירי וצעירי הבלוג בעלי הגנים המשובחים ושאינם אשכנזים תודה לאל), אז מה העניין? והנה, עמוד קודם יש תמונה של עמיר לב, שנראה כתאומו של סיימון. גם הוא לא נראה יהודי?
הופרדו בלידתם. סיימון ולב
במסגרת שאלון הפינג פונג עם יוצרים ואחרים (בעצם המקבילה לענייני פנים של מוסף הארץ) שואל רז שכניק את רוני סומק מהו חלום חייו, וזה עונה: "לחיות". יפה יפה.
מתברר שיש מישהי ששמה שיר אלמליח, שמאוד אוהבת להראות את גופה המושלם בפרסומות וכאלה. היא נשואה לכדורגלן כלשהו שהוא גם הגבר היחיד בחייה. לשיר יש אמא שילדה אותה בגיל 18. שיר בת 24, כלומר אמא שלה בת 42. גם אמא רצתה להיות דוגמנית, אבל אביה לא רצה, כי בימים ההם "זה היה כמו להיות חשפנית". הימים ההם (תוס') בהם נולדה האם, כפי שאתם מבינים, הם שנות השבעים. אלוהים, איזה קשקוש. לא משנה מתי אנשים ייוולדו, תמיד הילדים שלהם יחשבו שהעבר היה משול לימי הביניים?
7 ימים
אומר זאת כך: לא בא לי לקרוא שוב על השנים המוחמצות של אריק איינשטיין. כבר שמענו כל מה שאפשר בחודש ההספדים והאבל. וגם אם יש שם איזשהם גילויים מפתיעים, בפרויקט המיוחד, לא בטוח שאני רוצה לדעת עוד משהו. כבר היה ראיון עם גיא בוקאטי, כבר קראנו את הראיונות הישנים, כבר דיברו מי שיודעים על יחסיו העכורים עם הרדיו בשנים האחרונות. כבר קראנו על התאונה. כבר קראנו את הטור היחיד שהתפרסם. ועל כך שלא רצה לעזוב את הבית, ועל זה שהיה מתקשר לעשרות אנשים, ועל המופרכון שלא אהב להתראיין, בעוד הוא לא הפסיק להתראיין. אז די. הפרויקט המיוחד דילג עלי ואני עליו.
מוסף הארץ
טל ניב בשיר הלל לליידי גאגא החכמה והמשכילה.
הוא לא ידע שהוא כזה. שיחת ווטסאפ מצחיקה ביותר (מיקה אלמוג). אני לא יודעת איך לא גילו אותה עדיין, את השיחה, אבל הנה אני לשירותכם.
הנוסטלגיה של נושאי המגבעת.
מעריב
יש לחנך את הציבור וללמד את הצופים מהו פרסום סמוי וכיצד ניתן להבחין בו, באמצעות תשדירים ומערכי שיעור בבתי הספר. על פי ההצעה העולה במחקר, יש לאסור פרסום סמוי רק בגופים הממומנים מכספי ציבור כגון רשות השידור, בתכנים של חדשות ותכניות אקטואליה או בכאלה המיועדים לילדים מתחת לגיל שמונה.
שב"צ ובורג קוראים לפרק את ישראל מנשק גרעיני.
מוספשבת
הרגע בו מבינים שאין מה לדבר עם בן-דרור ימיני:
ארגוני האקדמאים בארה"ב אינם לבד. לפי פרסומים שונים החליטה אוניברסיטת חיפה שלא להעניק תואר ד"ר כבוד לפרופסור ישראל אומן, בגלל הדעות הפוליטיות שלו. הסיבה, אמר לי גורם בכיר מאוד, איננה הדעות הימניות שלו, אלא התמיכה שלו בסגרגציה לערבים. זו כבר לא דעה פוליטית, אמר האיש, אלא דעה פסולה. תגובת האוניברסיטה היא ש"תהליך הבחירה במועמדים לקבלת תואר דוקטור לשם כבוד הוא תהליך בעל מספר שלבים שרק בסופו מתפרסמים שמות המקבלים והנימוקים. תהליך זה טרם הסתיים וכל הדיונים במהלך הדרך הם פנימיים ואינם לפרסום".
הידיעה התפרסמה לראשונה בהארץ, שנוא נפשו של ימיני.
בישר"ה, למשל, היא התפרסמה יומיים לאחר מכן.
במדורו כותב קלמן ליבסקינד על ישר"ה ועל ידיעות ועל הקרב בענייני בועז ביסמוט שניטש השבוע, עליו הרחבתי: גם אנשי ידיעות: ניר חפץ, יועז הנדל, רוני סופר, וכמובן איתן הבר טבלו את ציצית ראשם המצויצת בפוליטיקה רה"מית ואחרת ואיש לא צייץ.
או במילותיי: האחד נבלה, השני טריפה.
משתכשכים בביצה
נעמה תורן, ידידת הבלוג (1, והיא לא יודעת שהיא כזו) מראיינת את איתי בן חורין ואת טל אלסנדרוביץ, ידידיי הבלוג (2).
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
מה סיפר רונן ברגמן לריצ'רד סילברסטיין: אנשי אשכנזי הראו לו מסמכים סודיים ביותר, ולבסוף פעלו לחקירתו.
Whoever was Bergman’s source, Ashkenazi was not happy when he learned that Harpaz was the villain of the journalist’s new book. Bergman was summoned to Ashkenazi’s office for a meeting with his chief of staff and Ashkenazi’s public affairs officer, Avi Benayahu… At this meeting, Benayahu and the chief of staff presented to Bergman top-secret documents which they attempted to use to defend Ashkenazi’s reputation.
They also informed the journalist that when Ashkenazi left the army, he fully expected to become the next prime minister… Ashkenazi would be a leader without a party seeking a party without a leader
When they couldn’t move Bergman to back off his investigation, they threatened to charge him with espionage.. they actually pressured both the Shabak and attorney general to open an investigation. They charged that Bergman was in unauthorized possession of the very documents they had shown him in their office! Those two bodies, however refused to accede to chief of staff’s wishes. Bergman wasn’t investigated or charged with any crime.
דיווח משעשע על השר משה כחלון בוועידת מעורבים של מעריב (הפלוג של טל שניידר).
כולל: מה זה מש"ה?
היום הראשון של החורף, היום הקצר בשנה (שקיעה ב-16:40).
לוגוגל:
לפני פיזור
אתם מודעים לעובדה שבשבוע הבא צפוי גל של סיכומי שנה מתישים (אוי, כבר יש), כאילו לא מספיקה הטראומה שרק לפני דקה וחצי חגגנו את בואה של 2013?
אספו כוח. אני די מתכוונת להתעלם.
ולווט אנדרגראונד 
רק שלא יקרה לך מה שקרה לDon Van Vliet בדרום מזרח קליפורניה.*
*ההדגשות שלי.
אהבתיאהבתי
מה קרה לו?
אהבתיאהבתי
איי אם שור יו דיג איט.
אהבתיאהבתי
זהו שלא. קשה לי לעקוב אחר מערך האסוסיאציות של אנשים שאיני מכיר. למיטב ידיעתי דו"ו התגורר רוב חייו בדר' קליפורניה אז קרו לו שם הרבה דברים.
אהבתיאהבתי
תנסה שוב.
אהבתיאהבתי
אין לי אפילו כיוון.
אהבתיאהבתי
קוהרנטיות בהארץ (ההדגשות שלי):
"… חוסם את התקדמותה של מכונת כריית המנהרות בעלת הקוטר הגדול ביותר בעולם, מכונה מתקדמת שפועלת כמעט באופן עצמאי, ואשר עונה לשם ברטה. המכונה, שגובהה חמש קומות, מופעלת על ידי צוות של 20 אנשים ובעלת צורה מוארכת, עוסקת בחפירת מנהרה…"
אהבתיאהבתי
אין קשר מוחלט לשעת השקיעה.
השקיעה לפני שבועיים, למשל, הייתה מוקדמת יותר בכ-4 דקות. העניין הוא בזריחה שזזה קדימה בהפרש גדול יותר.
אהבתיאהבתי
ההרגשה שלי הלגמרי סובייקטיבית ש'אנשי השנה' של 2013 הם הנפטרים המפורסמים הרבים יחסית שלה.
====================================
הטרול “הצועד בנעליו” שמגיב תגובות מכוערות באתר הארץ לא קשור אלי, ותגובותיו נועדו בכוונה להכפיש ולהשתיק את קולי האמיתי.
אהבתיאהבתי
לא קורה כלום כל שנה. אוסף של אירועים שכל אחד בזמנו מסעיר את הביצה העולמית לרגע ונדחק כלא היה על ידי הארוע הבא.
אהבתיאהבתי
אל תעליבי שנים פוריות יותר. השנה חוץ ממיילי סיירוס שום דבר לא נשמר בזכרוני.
אהבתיאהבתי
שכחת איך דרסנו אותכם בבלומפילד? אפילו השופט שיחק נגדכם
אהבתיאהבתי
היא חלפה בראשי כשקראתי אותך. הזמן יטשטש גם אותה.
אהבתיאהבתי
האמת לא קרה כלום השנה, אפשר למחוק את 2013. השנה שלא היתה שם.
אהבתיאהבתי
בן הורות במאמר של בן ימיני אפשר להבחין בשלושת השלבים בהתפתחותו של הנאור: מליברל, לסוציאל ולבסוף- לנאציונל.
נאציונל? נשמע מופרך. הפרטנר לשלום הצהיר שיממש את חוקי הגזע בפלסטין ללא יהודים והמחנה הסוציאלי תומך ומסתיר מהציבור את האמת בפרופוגנדה חסרת רחמים 'למען עתיד הילדים'.
על הנאציונל, מתוך ויקי:
המחנה שחבריו טוענים בתגובה לאנשים שלא מסכימים איתם שהם גזענים או לא כשירים כדי להבין ודעתם חסרת ערך. אותו מחנה שמינה שופטים שמצפצפים על החוק והרשות המחוקקת.
אבל זה רק היונה, הוא בטח טועה.
אהבתיאהבתי
ואיש השנה שלי, ללא ספק, זה שמותיר את כולם מאחור באבק נעליו כאילו לא קיימים, זה שנבחר ע"י קוראי הגרדיאן כאיש השנה הוא א. סנודן.
הלוגוגל עם הסריגה ידנית הוא לנייטיבס. בגוגל.Com הוא לא קיים.
אהבתיאהבתי
מה שאותי מעצבן ברולניק ובדה מרקר זה בעיקר היומרה. ידיעות לא בסדר בגלל שיש שם אינטרסים, אבל זה שאתם מחזיקים את העיתון באדיבותו של שלדון אדלסון שמדפיס בדפוס הארץ את ישראל היום ובלעדיו לא הייתם קיימים, זה בסדר?
שלא לדבר על האוליגרך המפוקפק שמחזיק בחלק נכבד מהארץ עכשיו.
ומה עם זה שהגישה שלכם כלפי נוחי מוטה בגלל שהוא לא פירסם אצלכם?
בקיצור, בדה מרקר מתנהלים כאילו הם לא מסתובבים עם גוש חמאה ענקי על הראש.
אהבתיאהבתי
כבר לא. ישר"ה מדפיס לבד. רכש את דפוס מעריב.
אהבתיאהבתי
דבורית, את מוזכרת בכתבה של נעמה תורן באייס – ראיון עם ליאון פלדמן על מוסיקה אלטרנטיבית בארץ. ראיון מרתק.
אהבתיאהבתי
תודה, אבל למה חצי עבודה?
מה עם קישור?
אהבתיאהבתי
V, סחתיין על משמר הכבוד לדידי מנוסי. מדובר במשורר גדול שלכתו מותיר את זירת השירה העברית בידיהם של הקרן פלסיות והגיספנים. ברשותך אוסיף על הפסקול המצויין שהבאת שיר של חיילים, נר בחלונך שהלחין גדעון פיפר ושר דני בן ישראל (לאן נעלם בעל הקול המופלא?). קסם ישראלי…
אהבתיאהבתי
אחלה, לא ידעתי.
אהבתיאהבתי
דני בן ישראל לא נעלם הנה הוא בכוכב הצפון (שהוזכר בבלוג בהקשר לאריק איינשטיין) כתב דידי מנוסי.
אהבתיאהבתי
דני בן ישראל הוא לאו דווקא ילד טוב ירושלים.
אהבתיאהבתי
אפשר הסבר, לקשי הבנה?
אהבתיאהבתי
לומר על פרופ' ישראל אומן התומך בסגרגציה לערבים, ש"אפשר לומר הרבה דברים על הרעיונות של אומן. מה שברור הוא, שאין שם שמץ של גזענות", יספק אותך?
אהבתיאהבתי
מה זה סגרגציה לערבים?
אהבתיאהבתי
הבנתי שהוא תומך במדינה פלסטינית שבה לא יהיו יהודים (אחד, קוראים לו אבו מאזן, רוצה בדיוק את זה) ובמדינה יהודית שבה לא יהיו פלסטינים. החלק הראשון הוא שאיפה של חלק מהשמאל, החלק השני הוא פסול כי…?
ובכל מקרה, זה לא החלק שבעלת הבית ציטטה. אם הבעיה שלה היא עם פסקה מאוחרת יותר, למה להציג את הפסקה הזו כרגע בו מבינים וכו'?
אהבתיאהבתי
לא עניתי בשמה של בעלת הבית. נדחפתי.
כשלעצמי, מעולם לא היתה לי שפה משותפת עם בד"י.
אין עם מי לדבר.
אהבתיאהבתי
משווה ומעלה:
אשכנזי הלשין על ברגמן כדי שברגמן ילשין על אשכנזי?
אהבתיאהבתי
למה אי אפשר להצביע ליותר מאפשרות אחת?
הפרס של הרב אלון הסעיר אותי לא פחות מהפארסה במתקן חולות.
אהבתיאהבתי
אפשר וחצי
אהבתיאהבתי
מהנעשה בסופ"ש: ערוץ הטלוויזיה החברתית גייס למעלה מ-25 אלף ש"ח מהציבור, לצורך שידרוג פעילותו.
אהבתיאהבתי
את מדחיקה. גל סיכומי השנה בארץ ובעולם החל כבר לפני שבועיים.
בשבוע הבא יגיע הצונאמי. הנה והנה וגם וגם ועוד ועוד.
אהבתיאהבתי
נכון. מדחיקה זה אני.
אהבתיאהבתי
אם יורשה לי, טעות מתימטית. אמה של הדוגמנית (כן, זה מה שתפס אותי, מה לעשות) – נולדה בשנות השבעים -. אני מניח שימי האבן שגב׳ אלמליח מתייחסת אליהם, אם כן, מאוחרים יותר, נאמר שנות השמונים המאוחרות או התשעים המוקדמות. בהנחה שהשאיפה עלתה לפני היותה של ההחמצה אמא, שמונים מאוחרות הן התשובה.
אהבתיאהבתי
כן, ברור שנולדה בתחילת שנות השבעים. עוד יותר אידיוטי.
אהבתיאהבתי