הכותרות ראשיות
תמונה ההלוויה של סלאח אבו לטיף, עובד משהב"ט מרהט שנהרג מיריית צלף, היא התמונה המרכזית בשער מעריב אתמול בערב וגם הבוקר.
שחרור אסירים תמורת בנייה – לא מקובל על הפלסטינים.
106 ח"כים חתמו על עצומה הקוראת לאובמה לשחרר את פולארד.
בידיעות דואגים שלא יעבור יום אחד בלי תמונה או ידיעה משמעותית יותר או פחות על שר האוצר יאיר לפיד. אתמול היה זה על סיור בצפון אותו ערך (כן, זה עם כותרת-העל "חשיפה לצפון"), והבוקר בכפולת 6-7: בקריאה טרומית אישרה הכנסת את הצעת החוק (להטבות במס לזוגות חד מיניים) מעוררת המחלוקת שהגישה ח"כ עדי קול מיש עתיד. אז למה אין תצלום של קול? אה, נו, באמת. יש תמונת ענק של לפיד, ותיעוד ההתכתשות שלו עם ח"כ איתן כבל. כבל אמר שלפיד לקח חוק טוב והפך אותו לקומבינה פוליטית. גם ח"כ סתיו שפיר (תמונלס) תקפה את לפיד באותו עניין. ענה לפיד: "אם החוק טוב וראוי, איך קרה שמפלגת העבודה שישבה בכל ממשלות ישראל מאז ימי בית שני, לא טרחה להעביר את החוק הזה?"
בידיעות ממשיכים בקו המוכר: משפחות שכולות נגד שחרור האסירים (שער וכפולת 2-3).
ילדה בת 12 נאנסה
כשאני קוראת משפטים כאלו של הורים, אני מתחרפנת.
…במשטרה היו שעות של שיחה עם מצלמה והכול. בסוף, כשהבנתי, אני הייתי בשוק. נפלתי פשוט. זו ילדה ביתית, עסוקה, טובה, מאוד קרובה לאמא אבל היא לא סיפרה לי כלום. היא ילדה יפה, גבוהה, לא צפיתי שזה יכול לקרות…
במה התבטאה הקרבה, מאמי, שהיא הייתה הולכת איתך לעשות שוק לשבת?
מה אני יכולה להסיק ממה שכן שמעתי? ש(לפי המבטא והעברית) מדובר באם לא צעירה, עולה, אולי ותיקה, מחבר המדינות, או מרוסיה, ושהיא כנראה מגדלת את הילדה, אולי בת יחידה, בעצמה.
אגב, גם הנער שהתראיין לידיעות אתמול, שמעורב בפרשה, או לפחות נחקר בה, אמר "לא הבנתי מה רוצים ממני ולמה לא נותנים לי לחזור הביתה… אני מאוד קשור לאמא שלי וזה היה הכי גרוע בשבילי".
צאו ולמדו.
מיכל אהרוני בשיעור להורים.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
ע"פ דיווחים, בזמן השידור נאמר שמה של הילדה בגלל תקלה טכנית (הפיפסים לא עברו מקובץ לקובץ). בסרטון הזה אין זכר לשם (כתב: דורון הרמן).
השאלה היא האם בכלל צריך היה לראיין ילדה בת 12 שעברה מה שעברה.
ומאחר שאמא שלה היא כנראה לא המבוגר האחראי המתאים לשאול אותו את השאלה הזו, המבוגרים האחרים של ערוץ 10 צריכים היו לקחת את האחריות על יצור אנוש זעיר ופגיע. הם לא עשו זאת, כי אתם יודעים, רייטינג?
TV
ובאותו עניין, אמש היה לילה טלוויזיוני סוער בערוץ 10. קודם הלכה תוכנית המקור בעקבות שומרי הסף של דרור מורה, ורביב דרוקר ראיין שישה יועמ"שים בדימוס. אני לא יודעת מה אתם עשיתם, אני לא הייתי שם. אבל זה בדיוק מה שאמר רזי ברקאי, שאמש החל בקריירה טלוויזיונית חדשה, בבואו לקדמן את התוכנית אצל הקירשנדונים: "אני לא יודע אם זה ירתק את הצופים". אחד מהשניים נזף בו, ואמר לו שככה לא מדברים. בכל מקרה, אני לא יודעת איך היה. היום החלק השני.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
ומשהעמיק הלילה, הגיש הערוץ פצצת רייטינג בפוטנציה. חנוך דאום, גיבור מחוברים שכבש את לב העם באוננות ובכדורים פסיכיאטריים, קיבל תוכנית משלו בה הוא עורך טיפול נפשי , סליחה, קואוצ'ינג (מה המילה בעברית? אימונון?) למשוגעינו החביבים. למשל עו"ד יורם שפטל. שוב, לא הייתי שם, אבל אלקנה שור במעריב אהב, עינב שיף בידיעות לא כתב, נו, כי איך אפשר, לדאום יש מדור ב-7 ימים והוא כתב פעיל ופורה בידיעות (אבל שיף בעד המקור), מיה סלע בהארץ, ובכן, לא ברור לי בדיוק מה עמדתה כלפי המתנחל שלנו, ואילו שיר זיו בישר"ה מתעלמת מהנעשה בערוץ 10 משומה. לילך וולך בוואלה: המתנחל מצחיקה וחכמה ומבדרת.
תוכנית הסאטירה של הערוץ הראשון, היהודים באים, נעלמה טרם הגיחה לעולם.
הכתבה על שש נשותיו של פנחס שדה, אפרופו הסדרה החדשה של חגי לוי, המקוללים, מציגה דמות של גבר ואדם דוחה באופן שאין לתאר (נניח לצורך הדיון שמדובר ביוצר ענק).
סיכומי שנה מפה ומשם
סיכום לפי חודשים, אתר הארץ.
18 רגעים טלוויזיוניים.
איך נאזין למוזיקה ב-2014.
אורן ממליץ:
שבע מתנות לכבוד וברוח הקוואנזה.
א. משפחה מחליפים ושוב מחליפים. התחקיר העצוב על האימוצים הפרטיים.
ב. הפרופיל מעורר ההשראה: מיילי סיירוס ברולינגסטון.
ג. טור הדעה הטרולי של השנה: סטודנטיות הפסיקו להשתכר.
ד. מושג השנה: "Smarm" על האנשים שלא רוצים לתת או לקבל ביקורת.
ה. הביזאר הנדוש של האינטרנט: כוכב הפוטבול והחברה הדמיונית הגוססת.
ו. הסיפור החמוד: הגולאג מעבר לקשת בענן. על אימפריית החד קרן של ליסה פרנק.
ז. קולנוע אישי: "סיפורים שאנו מספרים" הדוקו המעניין ומעורר המחלוקת של שרה פולי.
חדשות 2
חשבתם ששמעתם הכל על בעלי דירות? לא. בחורה אחת גילתה שבעל הבית שלה התקין מצלמה נסתרת המשקיפה על מיטתה. היא לא היחידה, הוא התקין מצלמות גם אצל שאר הדיירות שלו. היא הגישה נגדו תלונה למשטרה, הוא הודה והועמד לדין.
I'm not a numbr
המדינה הגישה ערעור לביהמ"ש המחוזי בב"ש.
במסמך רק מספרי מוחזק (הארץ, וגם בשער מעריב) של 153 מהגרים מאפריקה. בלי שמות.
למעשה זהו תת המדור מדינת כל גזעניה, אלא שבוגרת האסיר לא יכולה להימנע מהקלישאה.
איך אני יודעת שמדובר במדינת כל גזעניה? כי אם היה מדובר בחבורת מתנחלים או שמאלנים החשודים כפורעי חוק, שמותיהם המלאים היו מופיעים על המסמך.
על המשמר
בישר"ה כתוב שמשרד החוץ גייס את מורן אטיאס לייצג את ישראל בתערוכת אקספו.
רגע, היא עשתה צבא? אחרת אני לא מוכנה שתייצג את מדינתי המושלמת, ועוד עם הציצי בחוץ. טפו!
מתקלקלים
הסופרמרקטים הזולים והיקרים בישראל.
אם תשאלו במקרה, איפה לקנות בת"א? אין תשובה מהכתבה הזו.
עשר הכתבות הנקראות באתר הארץ בדצמבר
(אבל דצמבר לא נגמר!)
צרות בכותרות
זוכרים את הכותרות הכפולות מלפני כמה ימים, אלו שמחברות שתי מילים שאינן קשורות לכדי אמירה בלתי נוקבת? הנה נולדה להן היום אחות קטנה וטיפשה, באותו כור היתוך לכותרות זבלה.
"השחרור והבנייה", ישר"ה. מצטרפת ישירות לתאומתה: "השחרור והמחלוקת".
מנעד הכותרות השחוקות בידיעות כל כך מצומצם, עד שבע' חדשות החוץ אפשר לראות את הכותרת "איפה הילד" (בידיעונת על בנו של הנסיך ויליאם) וגם בשער 24 שעות, "איפה הילד" בכתבה על תום אבני, שלפני דקה קראתי איתו ראיון אחר, אני בטוחה. טוב, לא קראתי. ראיתי.
עברית אני מדברת אליך
כך הומצא, עודכן ואושרר הדגדגן (אילון גלעד, מוסף הארץ).
פייסבוק/ בלוגלנד/ רשת
עודד ירון, הארץ: פייסבוק מדווחת על ירידה בעניין של בני נוער, והם אכן עוברים לאפליקציות אחרות כמו ווטסאפ וסנאפצ'ט, שלא ממוקדות בשיתוף עם כל העולם, ואפילו בטוויטר תוכלו למצוא עכשיו קינדרלעך. זה לא רק שם, אני מודה שלא ערכתי מחקר מדויק, אבל ביותר ויותר פרופילים של אנשים שבהם אני נתקל בפייסבוק, דואגים לסגור את הפרופיל שלהם לעיניים חטטניות (כן, כמו שלי למשל).
וזה מתכתב עם סטטוס שהעליתי השבוע, משפט ששמעתי בחוצות:
"פייסבוק זה לחלשים"
(בן 15 לאחותו, 13)
ואם כבר חוצות, עטרה אופק העלתה אתמול, לרגל יום השנה לאביה.
צהוV
האתר קול רוסיה טוען שמישל וברק אובמה עומדים להתגרש בגלל הצילום ההוא מהלוויית מנדלה, ושהם ישנים בחדרים נפרדים.
מצד אחד זה עצוב, מצד שני זה סולל לי את הדרך.
משתכשכים בביצה
– גדעון לוי מסביר למה הוא לא גזען למרות מה שכתב על הרוסים.
– ארי גלהר, הכתב לענייני חרדים של מעריב, עוזב.
– הטור של קלמן ליבסקינד על ישר"ה וידיעות עלה לאתר.
לפני פיזור
מוטי רענן, הטרול המפגר בשכלו והלוקה בנפשו:
נשאר לי 4 -5 ימין להחליט על גורל הבלוג בשנת 2014
אני לא רואה מצידך שום צעדים של קבלת העיקרון של חופש הביטוי בבלוג
במצב זה כנראה שלא תהיה לי ברירה אלה להכריז עליו כסגור לצמיתות
לצערי כנראה זה מה שיקרה
אני אעדכן אותך בקרוב
ולווט אנדרגראונד 
וואו, יכול להיות שאני מאחר למסיבה כשכולם כבר רוצים ללכת, אז אני מתנצל, אבל בתור מישהו שהיה פה קצת פחות לאחרונה, אפשר לשאול מה יש בטרול רענן הזה שמונע להתעלם מקיומו על-ידי מחיקת תגובותיו? אני מנחש שהיו נסיונות כושלים לחסום אותו והוא חזר בצורות שונות (האמנם?). אבל אם נמחקת תגובותיו באופן שוטף, כלום לא יכולים כולם להמשיך ולהתנהל כאילו איננו קיים?
אהבתיאהבתי
טוב, אני רואה עוד תגובה של V בנוגע לאינטנסיביות של התגובות (80 בשעה וחצי) שזה כנראה עונה על השאלה שלי, אבל אני לא מוצא איך אפשר למחוק כאן תגובה שכבר העליתי, אז שוב מתנצל. מצד שני, 80 תגובות בשעה וחצי זה בטח מאותו מקור, אז אני מעדכן אתה השאלה – האם מוצו כל הדרכים הטכנולוגיות לטפל במטרד? האם מיטב אנשי המקצוע, או סתם אנשי מקצוע סבירים, נתנו דעתם לעניין?
אהבתיאהבתי
גברת, הצעות הגשה לפסקול של מחר.
דונה
דבי.
קצת שפיות במקום מוטי אריאנה והסירוס.
אהבתיאהבתי
לידיעת ציבור הספקנים:
במשך שעה וחצי הערב שיגר הטרול המתולע 80 תגובות (שמונים).
אהבתיאהבתי
מה החשיבות של זה אם הוא חסום ? ממילא הקהל הרחב לא נחשף לפניני חוכמתו והגיגיו.
אהבתיאהבתי
סתם גרפיטי וונדליסטי
אהבתיאהבתי
הדוקו של שרה פולי "סיפורים שאנו מספרים" יצא לאור בסוף אוגוסט 2012.
כך גם הפוסט (המרתק) שלה שקישרת אליו.
חומרי קריאה ישנים, אם הם טובים ואקטואליים, שווים בעיני כמו חומרי קריאה חדשים. אבל לדעתי כדאי לציין זאת.
הפוסט של פולי איבד מעט מערכו בקריאה מאוחרת, כיוון שבכוונה פורסם ערב יציאתו של הסרט לאקרנים.
גם התחקיר העצוב (והמצוין) על אימוצים פרטיים פורסם בספטמבר 2013, אבל להבדיל מסיפורה של פולי לא איבד מערכו.
אורן, כהאם קראת כבר את "מלחמה ושלום" ספרו החדש והמעולה של טולסטוי? 😛
אהבתיאהבתי
*כהאם=האם
אהבתיאהבתי
אם תשימי לב, ההמלצות שלי תחת הכותרת התכלכלה "סיכומי שנה מפה ומשם", ועל כן מופיעים סיפורים מכל מרחבי 2013.
לגבי סרטה של פולי, הוא הוקרן בונציה, אך זו הקרנת פסטיבל, ויצא לבתי קולנוע השנה ( בארה"ב במאי ובארץ באוקטובר). ומועמד לפרסים בעונה הנוכחית.
על בדיחת הטולסטוי שלך תזכי בארוחת ערב זוגית ברפאל עם הטרול. (בטח כנרת רוזנבלום המליאנית תממן).
אהבתיאהבתי
הכותרת אורן ממליץ עומדת בד"כ בפני עצמה. אפשר להתייחס לזה כך או כך. לגבי סרטה של פולי, יכולת לציין את הדברים מראש. קישור לפוסט שנכתב לפני שנה וארבעה חודשים, ללא הסבר, לא עושה רושם טוב.
נסלחת.
אהבתיאהבתי
ואללה. לא ידעתי שלא היית בארץ בשנת 2005.
אהבתיאהבתי
כן? בבקשה תראה לי מסמך בו מופיעה רק רשימה של מספרי ת.ז של אזרחים ישראלים בלי שמות. בבקשה. אני מחכה.
אהבתיאהבתי
היתה הארכת המעצר של עצורי כפר דרום – 120 עצורים, כולם עם אישום זהה לחלוטין (כי כל מי שהיה על הגג תקף שוטרים) ולפחות חלקם בלתי מזוהים בכלל. היה דו"ח של הסנגוריה הציבורית שנגנז אחרי איומים של בכירים בבתי המשפט.
אהבתיאהבתי
אתה צדיק אתה. תודות לך נזכה לומר היום שוב את ברכת "אשר יצר".
אהבתיאהבתי
V, הצבת אותי מול הקפיטן כאילו אני איזה מיברג אימתני, ואני בסך הכל רציתי לגייס מישהו מהליגה שלי.
אהבתיאהבתי
על משקל האמרה "אל תאכיל את הטרול", נראה לי שהיום הזמנת אותו לארוחה זוגית ברפאל.
אהבתיאהבתי
רן בן נון בידיעות היום בביקורת מדויקת על ספרה של יעל טבת קלגסבלד. חבריה החנפניים בפייס מהללים את הספר המחורטט הזה כאילו שטבת היא לפחות המינגווי אבל למעשה הספר מביך מאוד מאוד. בעבר נשות האלפיון העליון הפכו לציירות, היום כולן סופרות, יעל טבת, כנרת רוזנבלום, שפרה קורנבלום (נראה לי שאני טועה בשם), לילך סיגן, אשתו של אמנון לוי ועוד ועוד. ברגע שהבעל מרוויח כמה גרושים האישה אוטומטית נהפכת לסופרת. רק חבל שעם האוטומט לא מגיע גם כשרון.
אהבתיאהבתי
כנרת רוזנבלום לא מתאימה לאבטיפוס ולא שייכת לרשימה. היא אישה אינטליגנטית ומשכילה והרקורד שלה מרשים בזכות עצמה.
אהבתיאהבתי
כנרת תשמח לשמוע שהיא שייכת לאלפיון העליון.
אהבתיאהבתי
פתיחת המתקן לתעבורה חופשית בלבלה אותי.
לא מילאתי שם ודוא"ל, אני ^ משתמש אנונימי (לא מזוהה) 😳
אהבתיאהבתי
כשאתה כותב "ביקורת מדויקת"
כוונתך שקראת את ספרה של יעל טבת קלגסבלד?
אהבתיאהבתי
סליחה על הבורות אבל מי זה בכלל מוטי רענן ?
אני קורא את הבלוג כבר כמה חודשים on and off ובחיים לא ראיתי תגובה אחת של אותו מוטי רענן.
V מה אכפת לך מההפלצות של אותו מוטי ? ולמה את פשוט לא חוסמת אותו ?
אהבתיאהבתי
כי אין באמת מוטי רענן. שועלן הגדיר את מוטי רענן כפיצול האישיות של בעלת הבית. היחסים הסימביוזיים בין שני הניצים מחרפנת את המגיבים הסבלניים ביותר. די! מי שלא סובל את ריח הבישולים שלא יכנס למטבח. טרולים הם חלק מכל בלוג ופורום.
אהבתיאהבתי
חוצפתך לא תתואר.
מדובר באדם שפולש לבית הפרטי שלי, מגורש בחבטות עזות ובוכה שמרביצים לו.
לא הצלחת להבין את זה?
אהבתיאהבתי
אין באמת גיגי.
אהבתיאהבתי
כמה מסתכל זה בוודאי –
להתקל ברגל של המיטה באמצע הלילה, לסנן איזה "סעעמממקק ערס"
ולשמוע את המיטה מייללת "זה פוגעני נורא כלפי עדת הסעעמממק"
המלחמה הזו אבודה לך מראש – אפילו לכעוס את לא יכולה כמו שצריך,
אני מציע למסור למוטי רענן את המפתחות 🙂
(מרתק שאני יודע שם של אדם רק כי הוא טרול בבלוג שאני נהנה לקרוא)
אהבתיאהבתי
אל תיתמם. המסע האובססיבי ואיומי הרצח מטעם מי שיסדה את מדור מדינת כל גזעניה עובר את חוש המידה. למוטי רענן יש קייס נגדי בבית משפט. שופט שפוי יזרוק את שניהם לכל הרוחות. כמו שאנימה אמר, היא ולווט משתמשת באותו כלי נשק ולכן מאבדת את היתרון המוסרי עליו. מדינת כל רוצחיה.
אהבתיאהבתי
מוטי רענן פלש למרחב הפרטי שלי. לא אני לשלו.
הוא מטרידן כפייתי. אני לא מטרידה אותו.
הוא פוגע בבלוג, בהכנסתי, באפשרות התגובה של הבריות.
מעניין שאתה לוקה בעוורון מעמקים כה עמוק.
אהבתיאהבתי
אני לא הייתי מאשים את מוטי (ושוב מי זה מוטי ?) בכל זה
יכול להיות שמודל התגובה שלך שמחייב הרשמה מוקדמת וכניסה עם משתמש וססמא הוא זה שפוגע ביכולת התגובה של האנשים ומכאן בחשיפה לה זוכה הבלוג ?
אפרופו, את ביטלת את המודל רק לסטטוס הזה או בכלל (או שזאת לאקונה רגעית של המערכת ?)
אהבתיאהבתי
"מודל התגובה" משתנה בלחיצת כפתור.
הכל היה פתוח עד שהקרצייה הגיעה.
אהבתיאהבתי
אני חושב שיש פה סוג של היפוך יוצרות –
האם יכול להתקיים בלוג בלי טרולים? כנראה שכן
האם יכולים להתקיים טרולים בלי בלוג? i dont think so
לזה אתה מוזמן להוסיף כמובן את הנדבך האבסורדי בו הזבוב מתלונן על היד שמבקשת למעוך אותו (אני כנראה מעליב את אוכלוסיית הזבובית כעת)
או את הטיעון המשעשע על "עובר את חוש המידה" – חוש המידה של מי?
אלה בדיוק המקומות בהם אהבת האדם שלי מפנה את המקום לטובת אחותה הילדותית – האני במרכז.
[נ.ב. טיעון דומה על חוש מידה משמיעים תושבי שכונות צפון ומרכז ת"א בנוגע לטיפול בעברייני הגבול והמסתננים, אם נחפש בוודאי נמצא מתאם בין מרחק הקובלים מהבעיה לנכונות שלהם לאמץ מידה שונה בנוגע לטיפול בה]
אהבתיאהבתי
אתה בסדר, הסוגריים המרובעים שלך לוקים בשכלם.
אהבתיאהבתי
לדעתי לאם הילדה בת ה12 שהיא חד הורית ועולה מחבר העמים, וכנראה נאבקת על פרנסתה ונעדרת שעות רבות מהבית- מגיעה גם קצת חמלה על אף שלכאורה "הזניחה" את ילדתה ואולי לא שוחחה אתה מספיק, ואולי הילדה בכלל טיפוס שלא מדבר.
אהבתיאהבתי
אם ילדה מעדיפה לשתוק כשרע לה מדובר בהזנחה בריבוע. הורה צריך להתחבר לחיים של הילד. עניין של שעה ביום.
אהבתיאהבתי
אתה מתנשא על האמא. האם אתה בטוח שילדיך מספרים לך הכל?
שים פסקול.
אהבתיאהבתי
ואם יש להורה ארבעה ילדים הוא מקדיש להם ארבע שעות ביום כל יום?
פששש.
אהבתיאהבתי
תתפלאי, אבל יש משפחות מוזרות בישראל שבבתיהם אין יום שעובר בלי שהילדים נמצאים עם ההורים במשך שעה. קפצת למסקנה שילד צריך לקבל שעה פרטית ויש הורה אחד בשטח, לא יודע למה.
אהבתיאהבתי
לא הבנת. אני באמת שואלת איך אפשר לטפח ארבעה ילדים אם ההורים (שניים, אפילו שלושה) פוגשים אותם לשעה ביום. מה ההבדל בין זה לבין הקיבוץ ובית הילדים?
אהבתיאהבתי
מעניין אותי איך היה היון מגיב בסיטואציה שבה בנו בן ה13 מספר לו שנפטר מבתוליו עם ילדה בגילו. האם היה טופח על שכמו באחוות גברים או נבעת ומברר פרטים לעומק.
אהבתיאהבתי
צודקת. והשאלות שלי: היכן שירותי הרווחה? האם אין חוק במדינתנו הנאורה שמגן על קטינים מפני חשיפה? האם לא ניתן צו איסור פרסום, הכולל גם איסור על פיקסול הפנים ועיוות הקול, במקרים כאלה?
אהבתיאהבתי
נפלא. יפה לראות שכבר בדצמבר, ככלב השב על קאו, "ישרהל איום" משתמשים ב"השחרור וה…", שהיה בשימוש בנובמבר.
אפשר לסמוך על המערכת, שאספקת הכותרות (האויליות והזלזלניות) תימשך.
אהבתיאהבתי
V, עזבי אותך מהערל השזוף. בן הזוג המתאים לך הוא הפרי מייסון של הבלוג ותסרטיאי העל, עו"ד, שמקלדתו מעטרת את אתרך בסיפורי צבע מרהיבים. ביחד תהיו פאוור קאפל שייתחרע על השטיחים האדומים. מה זה האחים כהן לעומת האחיות ולווט?
אהבתיאהבתי
מישל תחתים את אובמה על מסמך שממחייב אותו לשתף אותה בכל החלטות המדינה ויצרף אותה לכל נסיעה באיירפורס 1 .כמו כן בחדר הסגלגל יהיה דרך קבע איש מטעמה ותמונת אביה תתלה ליד תמונת ג'ורג' וושינגטון.
אהבתיאהבתי
זהו. תם ונשלם. העם קבע בצורה ברורה, ברוב של 18 מתנגדים מול 5 תומכים, שההצעה אינה לרוחו. מן הסתם בחוכמת ההמון העם הבין ש V. תשחית את נפשו העדינה של הח"מ. אשר על כן, ועולה מן מהמקובץ, ונובע מהאמור לעיל כי V תאלץ להסתפק בבית הלבן ובסיבובים באיירפורס 1 במקום בהופעה של הפיקסיז שאם תהיה דומה להופעה של הבאסיסטית שלהם בזאפה לפני כמה שנים – זה באמת לא הפסד גדול, הפיקסיז.
אהבתיאהבתי
אל תרים ידיים. עוד שלוש שנים נקבל צ'אנס נוסף.
אהבתיאהבתי
לא. בעוד שלוש שנים אתה תקבל צ'אנס נוסף לבצע השלכה ולהשתמש בי לצורך זה. אגב, צר לי, אבל אין לך סיכוי.
אהבתיאהבתי
השימוש ב"תארים" מפגר בשכלו ולוקה בנפשו כקללות (את מקללת המון וזה לא מכבד אותך), מעמיד את אלה שהתאכזר אליהם גורלם והם מפגרים בשכלם ולוקים בנפשם באור שלילי וכמושא לצחוק ולעג.
במובן מסוים רמה צודקת. את משתמש באותם כלי נשק שהוא משתמש נגדך, וכך לעולם לא תוכלי לנצח אותו. אני לא נוטה לתת עצות אם לא נתבקשתי, אבל באופן יוצא דופן אעלה רעיון: אם כל הדרכים הכשרות והחוקיות למגר את הרוע לא הועילו, אולי הדרך היחידה היא פשוט להתעלם ממנו לחלוטין עד שיבין לבד שהוא לא רלוונטי. יקח קצת זמן, אבל לפעמים הסבלנות (והעקביות) משתלמת. בהצלחה.
אהבתיאהבתי
מוזר לראות שימוש ב"מפגר" כקללה בפוסט. לגבי הלוקה בנפשו זו גם אטימות פושעת. אז פלוס אחד לאנימה. מי שלא יודע לקלל ביצירתיות עדיף כבר שיהיה מנומס.
אהבתיאהבתי
זה עוד כלום. מה את אומרת על זה?
אהבתיאהבתי
זה בסדר.
אהבתיאהבתי
לא מפתיע שמי שנוהגים להשתשמש בשאלות היפותטיות כעובדות, מצקצקים על השימוש המשעשע בהיפותטיות.
תנוח דעתכם. אם ולווט תשמיד את מוטי רענן, אני מבטיח להשתין לה על העיתונים, כולם, כולל המנויים הדיגטלים.
אהבתיאהבתי
+1
אהבתיאהבתי
טוב, אבל רק את. אני לא יכול להשתין על העיתונים של כולם.
אהבתיאהבתי
אם אתה מבטיח לקחת את ישר"ה, אני אקח את השאר.
טוב, חוץ מאחד (לא מגלה).
אהבתיאהבתי
עם כל הכבוד לP.C. קשה לשמור על שפה נקיה בכל הנוגע למטרידן ולהגדיר אותו כבעל אישיות גבולית או מאותגר שכלית.
נסי להזכר מה הדבר הראשון שעולה על בדל שפתך כשנהג מטורלל כמעט התנגש בך או גנב לך חניה.
אהבתיאהבתי
ברטה, את באמת רוצה לדעת? את התחלת 🙂
זה תלוי בחומרת המעשה ובסטייט-אוף-מיינד שלי באותו רגע.
יכול להיות ייחוס של המקצוע העתיק ביותר בעולם לאמו, בגרסאות שונות: בן של אחת, בן של אלף וכו'. יכול להיות מינורי יותר: אדיוט, זבל (ולווט, סליחה), חתיכת ח**, עם או בלי אצבע משולשת.
אהבתיאהבתי
אני אינטואיטיבית מפטירה ק***מ*ט וההמשך נתון להתפתחויות בשטח.
אהבתיאהבתי
אלו לא קללות, אלו עובדות:
מוטי רענן סובל מהפרעות נפשיות ושכליות.
איפה הקללה בדיוק?
מדובר באדם שגם סובל מההפרעות האלו, וגם עובר עבירות פליליות.
מה בדיוק משונה בהגדרות שלי אותו?
ומה זה אומר על אחרים הסובלים מהפרעות אלו ואחרות? כלום.
הם לא עוברים על החוק ואין לי איתם דבר. אם היו עוברים על החוק או פוגעים בי היה לי איתם עניין. מוטי רענן מבצע נגדי סך של עבירות ופוגע בי ובעבודה שלי בכמה דרכים שיש עליהן עונש מאסר, קנסות כספיים כבדים ועוד.
לאבחן מישהו כסובל מזה או מזה זו לא קללה.
אהבתיאהבתי
באשר לעבירות נגדך ולפגיעה בך ובעבודתך, את לגמרי צודקת. לכן אשאל שוב (כבר שאלתי לפני כמה ימים והצחקתי אותי/נו): מדוע עד כה לא הופעלו נגדו שום סנקציות כדוגמת אלו שמנית לעיל?
ולווט יקרה, לקלל ולכנות אותו בשמות גנאי, גם אלה שדורשים אבחנה מקצועית, מעל דפי הבלוג לא משרת אותך, אלא נותן בידו עוד נשק להשתמש בו נגדך. אתמול הספקתי לקרוא את השטויות שלו לפני שמחקת. באחת התגובות הוא תמה על כך שאף אחד מהקוראים לא יוצא להגנתך. אני דווקא ראיתי בזה נקודת זכות לנו, הקוראים, ולך: אנחנו פשוט מסרבים להאכיל אותו ומתעלמים ממנו.
אהבתיאהבתי
כי המשטרה אימפוטנטית.
אהבתיאהבתי
את נשמעת כמו היון. מה יהיה?
בסוף תגמרי כמו מוטי בננה.
אהבתיאהבתי
"אני מקללת המון"? מתי ואת מי בדיוק?
אהבתיאהבתי
קולח, מרתק. דרוקר שיחק אותה. (אזהרת צפייה – לא מיועד למי שגדל על מורשת רבין)
אהבתיאהבתי
לא ברורה לי האדמת הפנים של החייל.
אני מניח ש95% מצופי התוכנית היו שותפים לדעתו. חמשת האחוזים הם כנראה מחסידיו השוטים של רבין ז"ל שמתעלמים מהעובדה שגם לו היו מגרעות.
אהבתיאהבתי
אתה חוזר על הטעות של חז"ן. הבעיה היתה בסוגריים שלו. אנשים מסוגלים להנות מתכנית מרתקת גם אם יש בה ביקורת על רבין. לא כולם סובלים מהראיה החד מימדית שלו.
אהבתיאהבתי
מקבל את ההערה שלך, ואני מקווה שעובדתית היא נכונה.
אהבתיאהבתי
מאחר והכשרתי גם את השרצים אין סיבה שתחשוד בכשרים. רק הלוקים באיבר מינם מדסלקים ללא מחשבה עמוקה.
אהבתיאהבתי
מרח שום כתוש בשמן רוזמרין, מצויין לסובלים משמוקיופארה נפוצה.
אהבתיאהבתי
חשוב לי לציין קודם כל שהטרול לא קובע את מידת ההשתתפות שלי בבלוג. מנסיוני כמי שמנהלת שני פורומים פעילים למדי, על כולם שורה תרדמת חורף. מעט מאד משתתפים, מעט מאד פעילות. זה דוקא מוזר. חשבתי שככל שאנשים יותר ספונים בבתיהם כך תעלה הפעילות אבל מסתבר שההבנה שלי בתהנהגותם של בני אדם לוקה בחסר.
הבלוג של דבורית, מבחינתי, מאפשר לי הצצה יותר רחבה על הנעשה בתקשורת הישראלית – כלומר מעבר למה שאני קוראת בהארץ ודה מרקר – ואני לא מרגישה דחף או צורך תמיד להגיב, אני לרוב מסתפקת בקריאה. אני מאד מעריכה את עבודתה של בעלת הבלוג ואולי אני ושאר המשתתפים לא תמיד מביעים את מלוא ההערכה שמגיעה לה על עבודתה וחבל.
אהבתיאהבתי
כמוני כמוך. הטרול לא קובע גם את מידת השתתפותי בבלוג ואני מקווה שכך גם עם שאר הקוראים והמגיבים. התגובות תלויות במידת העניין שאני מגלה בשיח, בנושאי הסיקור בפוסט ופעמים רבות גם בצורך שלי להגיב או לא.
עם זאת, אי אפשר להתעלם מהתגובות שלו שהן לא נעימות לעין, ויותר מכל מהמצוקה הנוראית שהוא גורם לבעלת הבלוג, שמשקיעה בו את נשמתה. לכן, לדעתי, הדרך היחידה היא להתעלם ממנו, כפי שכבר כתבתי מטה.
אהבתיאהבתי
בסופו של יום מוטי רענן ניצח. הוא הביא את הבלוג החשוב ביותר לתקשורת בישראל למצב שהוא נתון פה. מעט דיונים ומעט משתתפים. מעניין מה שופט אובייקטיבי יגיד על זה.
לפי גוגל גם ב 2007 הבלוג סבל מטרול ש״ירד לחייה של דבורית שרגל״, האם מדובר באותו אחד או שהבלוג הזה מושך התנצחויות ומלחמות כוח של טרולים?
אהבתיאהבתי