ולווט בת שמונה

eight


כל שנה זה הופך מוזר יותר. לא ברור, לא סביר.
תשאלו: איך את מצליחה להתמיד, שמונה שנים, כל יום? לא יודעת. אין לי ממש הסבר.
מה שהחל כהבלחה, כגחמה של רגע, הפך לעיסוק הקבוע שלי זה שמונה שנים, במהלכן עזבתי אומנם את העיתונות לחלוטין, אבל נותרתי זועקת מהחלון שתתלבש בטוב טעם ובלי חולצות בטן כשהיא יוצאת לרחוב. נו, לכו תבינו.

השנה יצאתי לראשונה לחופשת כתיבה, כשצילמתי את החלק היפני של הסרט שלי, "איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו סאן?"
אני לא חושבת שאוכל או שארצה להכחיש ששם נמצא הלב שלי כרגע. כלומר גם ביפן, אבל הכוונה שלי בסרט.
אני עורכת אותו בימים אלו, וזה מרגש, כנראה, כמו הריון. אני לא רוצה להגיד "זה הבייבי שלי", כי זו קלישאה שחבל, אבל אני יכולה לומר בוודאות שדמי וחלבי מושקעים בפרויקט, ושהסרט הוא ה-Raison d'être שלי. לא פחות. אולי אפילו יותר, אם יש יותר.

אני נפעמת מהאופן בו כל תהליך היצירה מתקבל בציבור הרחב, וממספר הזרים שפונים אלי בכל מיני הצעות לעזרה, תמיכה, או סתם התרגשות, בכי והרעדת נימי הלב. זה לא ייאמן ממש. כשלעצמי לא נתקלתי עדיין בסרט שבעת העבודה עליו זוכה לכזה עידוד מהעם.

באשר לבלוג, זו הייתה שנה לא קלה בהרבה מאוד מובנים. הן בגלל שהמאבק על קוראים הוא לא פשוט בעידן הפייסבוק והשמייסבוק, הן בגלל השחיקה שלי והן בגלל הכסף. ההישרדות הופכת קשה יותר ויותר, ואין לי שמץ איך ייראה העתיד הקרוב, או החודש הבא. טוב, מה חדש.

אני לא רוצה לעשות סיכום שנה בתקשורת, כי זה מיותר בעיני. מנגנון החיפוש בבלוג משוכלל במיוחד, ואם מישהו רוצה לקרוא משהו בנושא כלשהו, אין בעיה. ואם יש לכם בעיה תשאלו את שועלן. הוא שומר הסף, ויודע מי כתב מה ומתי.
ובכל זאת, הפתעה מימין: הפוסטים הלוהטים בשנה האחרונה וגם סקריר רלוונטי.

אני נורא שמחה שיש מי שמלווים אותי כבר שנים, בארץ ובעולם. אני מרגישה ויודעת שאני חייבת להם את קיומו של הבלוג הזה. אין מה לומר.

זה לא פשוט לסכם שנה, שלא לומר שמונה. לכאורה צריכה הייתי לעבור פוסט פוסט, להיזכר בדברים שכתבתי, בדברים שהיו משמעותיים עבורי בואתו רגע. אבל אתם יודעים לבד: התעצמות המאבק בין ישר"ה לידיעות, חומת התשלום של הארץ, מעריב תחת שלטון שב"צ, מאבקו לחיים של ערוץ 10, הבלגאן המטורף ברשות השידור, עיתון חדש נולד: סופהשבוע, בו מצטופפים רבים מפליטי מעריב, אתרים חדשים שצצו, חלק נאבקים על חייהם, חלק נתמכים בידי קרנות או עשירים למיניהם.

הבלוג הזה מתקיים בזכותכם ובזכות בנק הפועלים, שאת המודעה שלו אתם רואים מתחת ללוגו יום יום. אז לכולם אני אומרת תודה רבה.

מקווה שאוכל בקרוב לדווח על סיום העריכה. מי יודע, אולי אפילו תהיה הקרנה מיוחדת לקוראים, לתומכים. נראה.

שנה טובה לידידי המערכת.
שמפניה on the house לכולם.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

23 תגובות על ולווט בת שמונה

  1. שטוטית הגיב:

    מזל טופ

    אז 4 שנים לבת-מצווש? צריכה להתחיל לחפש שמלה.

    שנה אזרחית טובה ומוצלחה מקווה שגמני אקבל הזמנה

    אהבתי

  2. למה מעשנים מריחואנה ? הגיב:

    טוב שמונה זה מעט מוקדם לזה, אבל תגובות ברמה שלי זה בהחלט אפשרי לילדה בגיל הזה.
    ברכות ובריאות (את כל הזמן חולה, כנראה העישון והשתיה).

    אהבתי

  3. ברטה הגיב:

    8 הוא סימבול האינפיניטי. ברכותי.

    אהבתי

  4. nurit הגיב:

    מזל טוב לקראת השנה התשיעית.

    אני מאחלת לך שתצליחי בכל מה שאת עושה. בהצלחה לסרט וכל הכבוד על ההתמדה לכתוב בלוג יום יום חודש חודש ושנה שנה.

    תודה.

    אהבתי

  5. Bigunia הגיב:

    מזל טוב, בהצלחה וזה

    אהבתי

  6. קוראת הגיב:

    באשר לבלוג, זו הייתה שנה לא קלה בהרבה מאוד מובנים. הן בגלל שהמאבק על קוראים הוא לא פשוט בעידן הפייסבוק והשמייסבוק, הן בגלל השחיקה שלי והן בגלל הכסף. ההישרדות הופכת קשה יותר ויותר, ואין לי שמץ איך ייראה העתיד הקרוב, או החודש הבא. טוב, מה חדש.

    הבלוג הוא הברקה מבחינת הפורמט וההתמדה החיסרון שלו הוא כאשר בעלת הבלוג משתתפת בדיונים. מהר מאוד הדיון הופך לאישי ולא סימפטי. הלוואי שהיה בלוג דומה אם אותה קבוצה של מתדיינים. אני אוהבת את הפוסט הפותח המושקע וגם לקרא את המשתתפים, משתדלת להתחמק מפגיעתה של דבורית ולא עונה לה אפילו כאשר היא פונה אלי, אבל זה כמעט בלתי אפשרי. בסוף ולווט תוקפת אותי בלי שום סיבה.

    היום יהיו בבלוג הרבה תגובות פושרות וחנפניות נקווה שלפחות לשועלן יהיה את העוז לדבר אמת.

    אהבתי

  7. הינשוף של מינרווה הגיב:

    מזל טוב

    אהבתי

  8. משה נגבי הגיב:

    שוב מצדיע לפועלך הייחודי. חזקי ואמצי והמון תודה!

    אהבתי

  9. שמיל הגיב:

    ידיעות פינקו אותך בכותרת כלבבך: "השחרור והמחאה".

    אהבתי

  10. עוד.ד הגיב:

    אידיות אחרונות בקרב מול ישרהל איום,
    מי יעשה יותר כותרות בסגנון "השחרור והצואה"
    בסמיכות המפתיעה ביותר.
    הקרב צמוד…

    http://prntscr.com/2fczj0

    אהבתי

  11. תמר הגיב:

    דבורית יקרה,
    פוסט מרגש,
    מזל טוב,מותק, ושנה טובה מאד
    לך, לאלה, לדירק, לנוריקו ואפילו ללילבס, תהא אשר תהא

    אהבתי

  12. velvet הגיב:

    תודה רבה לכל המברכים המהממים ביותר!

    אהבתי

  13. נדב הגיב:

    יוצא לי מדי פעם לרדת מהגריד לכמה ימים (בעיקר בטיולים, או סתם עומס עבודה),והבלוג שלך הוא הוא הדבר הראשון שאני קורא כשאני חוזר, בהנחה שמה שחשוב ומעניין יהיה בו, פלוס קריצת ביקורת או דבר פרשנות. אני מעריך מאד את כתיבתך ואת השקפת עולמך, ואת המאמץ העצום שכתיבה ותחזוק הבלוג נוטל ממך, ועל כך נתונה לך הערכתי הרבה, וכמובן תמיכתי הצנועה.
    מזל טוב, והלוואי וניפגש גם בבר מצווה.

    אהבתי

  14. ZIKI הגיב:

    צריך הרבה כוח בכדי לעשות משו כזה שמונה שנים רצופות ועוד בלי תמורה הולמת.
    ועד 120.

    אהבתי

  15. עובר אורח הגיב:

    אני כאן המון זמן לאחרונה היה קשה לקרוא ולא
    לכתוב אבל היה בסדר וקצת יותר. בכל אופן תודה
    על הבלוג ועל ההתמדה

    אהבתי

  16. מיצבשת הגיב:

    הרבה מזל טוב תודה רבה על הבלוג המושקע

    אהבתי

  17. שול הגיב:

    מוטי, אם תכתוב את התגובות שלך גם להבא בצורה כזאת ולא כלשלשת אנחנו המגיבים נשכב למענך על הגדר. בלשלשת אתה משחק לידיה של ולווט. עוד טיפ חשוב, תשמור בדיסק און קי את כל העלבונות שולווט הטיחה בך. יש מצב שבתביעת דיבה אתה עשוי לזכות.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      או, ראו מי לא הלך לשומקום.
      הקמת ועד פעולה? ארגון המגיבים? אתה הדובר?
      תצא מהמחילה לכבודו? יופי. הלך הזרזיר אצל העורב

      אהבתי

  18. נילי (ל) הגיב:

    יומולדת שמח וחג לך פורח

    אהבתי

  19. שועלן הגיב:

    כפי שאת שמה לב, אני קצת עסוק לאחרונה.
    כשיש לי קצת זמן אני משתדל להשלים פוסטים לאחור, כי אחרת אני פשוט מרגיש שאין לי מושג מה קורה בעולם.
    הזיכרון שלי הוא מיתוס.
    אני בעיקר זוכר דברים שאני כתבתי, בגלל האגו המנופח שלי.
    יש פה אנשים שזוכרים הרבה יותר טוב ממני מה כותבים אחריםובד"כ הם באים בזוגות (חז"ן את עו"ד, אני את אורן, מישהי אותי, וכו' – בקיצור כל אחד והקראש שלו).
    מאחל לך שהבלוג יהפוך מפרנסה בחזרה לתחביב, ומקווה שאשוב לפעילות אקטיבית יותר בקרוב.
    מזל"ט ושנזרחית טובה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s