כל שנה זה הופך מוזר יותר. לא ברור, לא סביר.
תשאלו: איך את מצליחה להתמיד, שמונה שנים, כל יום? לא יודעת. אין לי ממש הסבר.
מה שהחל כהבלחה, כגחמה של רגע, הפך לעיסוק הקבוע שלי זה שמונה שנים, במהלכן עזבתי אומנם את העיתונות לחלוטין, אבל נותרתי זועקת מהחלון שתתלבש בטוב טעם ובלי חולצות בטן כשהיא יוצאת לרחוב. נו, לכו תבינו.
השנה יצאתי לראשונה לחופשת כתיבה, כשצילמתי את החלק היפני של הסרט שלי, "איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו סאן?"
אני לא חושבת שאוכל או שארצה להכחיש ששם נמצא הלב שלי כרגע. כלומר גם ביפן, אבל הכוונה שלי בסרט.
אני עורכת אותו בימים אלו, וזה מרגש, כנראה, כמו הריון. אני לא רוצה להגיד "זה הבייבי שלי", כי זו קלישאה שחבל, אבל אני יכולה לומר בוודאות שדמי וחלבי מושקעים בפרויקט, ושהסרט הוא ה-Raison d'être שלי. לא פחות. אולי אפילו יותר, אם יש יותר.
אני נפעמת מהאופן בו כל תהליך היצירה מתקבל בציבור הרחב, וממספר הזרים שפונים אלי בכל מיני הצעות לעזרה, תמיכה, או סתם התרגשות, בכי והרעדת נימי הלב. זה לא ייאמן ממש. כשלעצמי לא נתקלתי עדיין בסרט שבעת העבודה עליו זוכה לכזה עידוד מהעם.
באשר לבלוג, זו הייתה שנה לא קלה בהרבה מאוד מובנים. הן בגלל שהמאבק על קוראים הוא לא פשוט בעידן הפייסבוק והשמייסבוק, הן בגלל השחיקה שלי והן בגלל הכסף. ההישרדות הופכת קשה יותר ויותר, ואין לי שמץ איך ייראה העתיד הקרוב, או החודש הבא. טוב, מה חדש.
אני לא רוצה לעשות סיכום שנה בתקשורת, כי זה מיותר בעיני. מנגנון החיפוש בבלוג משוכלל במיוחד, ואם מישהו רוצה לקרוא משהו בנושא כלשהו, אין בעיה. ואם יש לכם בעיה תשאלו את שועלן. הוא שומר הסף, ויודע מי כתב מה ומתי.
ובכל זאת, הפתעה מימין: הפוסטים הלוהטים בשנה האחרונה וגם סקריר רלוונטי.
אני נורא שמחה שיש מי שמלווים אותי כבר שנים, בארץ ובעולם. אני מרגישה ויודעת שאני חייבת להם את קיומו של הבלוג הזה. אין מה לומר.
זה לא פשוט לסכם שנה, שלא לומר שמונה. לכאורה צריכה הייתי לעבור פוסט פוסט, להיזכר בדברים שכתבתי, בדברים שהיו משמעותיים עבורי בואתו רגע. אבל אתם יודעים לבד: התעצמות המאבק בין ישר"ה לידיעות, חומת התשלום של הארץ, מעריב תחת שלטון שב"צ, מאבקו לחיים של ערוץ 10, הבלגאן המטורף ברשות השידור, עיתון חדש נולד: סופהשבוע, בו מצטופפים רבים מפליטי מעריב, אתרים חדשים שצצו, חלק נאבקים על חייהם, חלק נתמכים בידי קרנות או עשירים למיניהם.
הבלוג הזה מתקיים בזכותכם ובזכות בנק הפועלים, שאת המודעה שלו אתם רואים מתחת ללוגו יום יום. אז לכולם אני אומרת תודה רבה.
מקווה שאוכל בקרוב לדווח על סיום העריכה. מי יודע, אולי אפילו תהיה הקרנה מיוחדת לקוראים, לתומכים. נראה.
שנה טובה לידידי המערכת.
שמפניה on the house לכולם.
ולווט אנדרגראונד 
פינגבאק: נגנז בגנזך 03.01.2013: כולם סיכמו את 2014! טלוויזיה, מוזיקה, אנימציה, קולנוע, משחקי מחשב ועוד ועוד – ניימן 3.0
כפי שאת שמה לב, אני קצת עסוק לאחרונה.
כשיש לי קצת זמן אני משתדל להשלים פוסטים לאחור, כי אחרת אני פשוט מרגיש שאין לי מושג מה קורה בעולם.
הזיכרון שלי הוא מיתוס.
אני בעיקר זוכר דברים שאני כתבתי, בגלל האגו המנופח שלי.
יש פה אנשים שזוכרים הרבה יותר טוב ממני מה כותבים אחריםובד"כ הם באים בזוגות (חז"ן את עו"ד, אני את אורן, מישהי אותי, וכו' – בקיצור כל אחד והקראש שלו).
מאחל לך שהבלוג יהפוך מפרנסה בחזרה לתחביב, ומקווה שאשוב לפעילות אקטיבית יותר בקרוב.
מזל"ט ושנזרחית טובה.
אהבתיאהבתי
יומולדת שמח וחג לך פורח
אהבתיאהבתי
מוטי, אם תכתוב את התגובות שלך גם להבא בצורה כזאת ולא כלשלשת אנחנו המגיבים נשכב למענך על הגדר. בלשלשת אתה משחק לידיה של ולווט. עוד טיפ חשוב, תשמור בדיסק און קי את כל העלבונות שולווט הטיחה בך. יש מצב שבתביעת דיבה אתה עשוי לזכות.
אהבתיאהבתי
או, ראו מי לא הלך לשומקום.
הקמת ועד פעולה? ארגון המגיבים? אתה הדובר?
תצא מהמחילה לכבודו? יופי. הלך הזרזיר אצל העורב
אהבתיאהבתי
הרבה מזל טוב תודה רבה על הבלוג המושקע
אהבתיאהבתי
אני כאן המון זמן לאחרונה היה קשה לקרוא ולא
לכתוב אבל היה בסדר וקצת יותר. בכל אופן תודה
על הבלוג ועל ההתמדה
אהבתיאהבתי
צריך הרבה כוח בכדי לעשות משו כזה שמונה שנים רצופות ועוד בלי תמורה הולמת.
ועד 120.
אהבתיאהבתי
יוצא לי מדי פעם לרדת מהגריד לכמה ימים (בעיקר בטיולים, או סתם עומס עבודה),והבלוג שלך הוא הוא הדבר הראשון שאני קורא כשאני חוזר, בהנחה שמה שחשוב ומעניין יהיה בו, פלוס קריצת ביקורת או דבר פרשנות. אני מעריך מאד את כתיבתך ואת השקפת עולמך, ואת המאמץ העצום שכתיבה ותחזוק הבלוג נוטל ממך, ועל כך נתונה לך הערכתי הרבה, וכמובן תמיכתי הצנועה.
מזל טוב, והלוואי וניפגש גם בבר מצווה.
אהבתיאהבתי
תודה רבה לכל המברכים המהממים ביותר!
אהבתיאהבתי
דבורית יקרה,
פוסט מרגש,
מזל טוב,מותק, ושנה טובה מאד
לך, לאלה, לדירק, לנוריקו ואפילו ללילבס, תהא אשר תהא
אהבתיאהבתי
אידיות אחרונות בקרב מול ישרהל איום,
מי יעשה יותר כותרות בסגנון "השחרור והצואה"
בסמיכות המפתיעה ביותר.
הקרב צמוד…
http://prntscr.com/2fczj0
אהבתיאהבתי
ידיעות פינקו אותך בכותרת כלבבך: "השחרור והמחאה".
אהבתיאהבתי
שוב מצדיע לפועלך הייחודי. חזקי ואמצי והמון תודה!
אהבתיאהבתי
מזל טוב
אהבתיאהבתי
הבלוג הוא הברקה מבחינת הפורמט וההתמדה החיסרון שלו הוא כאשר בעלת הבלוג משתתפת בדיונים. מהר מאוד הדיון הופך לאישי ולא סימפטי. הלוואי שהיה בלוג דומה אם אותה קבוצה של מתדיינים. אני אוהבת את הפוסט הפותח המושקע וגם לקרא את המשתתפים, משתדלת להתחמק מפגיעתה של דבורית ולא עונה לה אפילו כאשר היא פונה אלי, אבל זה כמעט בלתי אפשרי. בסוף ולווט תוקפת אותי בלי שום סיבה.
היום יהיו בבלוג הרבה תגובות פושרות וחנפניות נקווה שלפחות לשועלן יהיה את העוז לדבר אמת.
אהבתיאהבתי
מזל טוב, בהצלחה וזה
אהבתיאהבתי
מזל טוב לקראת השנה התשיעית.
אני מאחלת לך שתצליחי בכל מה שאת עושה. בהצלחה לסרט וכל הכבוד על ההתמדה לכתוב בלוג יום יום חודש חודש ושנה שנה.
תודה.
אהבתיאהבתי
פסקול.
אהבתיאהבתי
8 הוא סימבול האינפיניטי. ברכותי.
אהבתיאהבתי
טוב שמונה זה מעט מוקדם לזה, אבל תגובות ברמה שלי זה בהחלט אפשרי לילדה בגיל הזה.
ברכות ובריאות (את כל הזמן חולה, כנראה העישון והשתיה).
אהבתיאהבתי
תודה רבה
איך כל הזמן? הפעם הקודמת הייתה לפני שנה בדיוק, על השעון.
אהבתיאהבתי
מזל טופ
אז 4 שנים לבת-מצווש? צריכה להתחיל לחפש שמלה.
שנה אזרחית טובה ומוצלחה מקווה שגמני אקבל הזמנה
אהבתיאהבתי
נראה, אני שוקלת אם להזמין אותך:)
אהבתיאהבתי