ממתינים

haaretz3.1.13

yediot3.1.14

isra3.1.14

maariv3.1.14

856

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

צרות בכותרות

kriti

 

 

 

עדיין, אה? זו גם הכותרת הראשית של מעריב.
"מנהל ביה"ח שיבא: אריק גבר שבגברים" (מקור ראשון, ראשית).

"לוחם נשאר לוחם" (ידיעות, 2)
"מי שלחם" [תיקון] (ידיעות, שער המוסף לשבת)
אני רק רוצה שלא תשכחו, לכשייאסף האיש אל אבותיו, את הכותרת "שתיקת הכבשים".
אפשר יהיה לצרף אותה ל:
1. מונולוג של הכבשה ששרון החזיק על כתפיו בצילום המפורסם של יוסי רוט.
2. דיאלוג של רוט עם הכבשה.
3. ראיונות בלעדיים עם הכבשים בחוות השקמים. או עם האנשים שאחראים על גידולן.
הטקסט יוכל להיפתח או להסתיים ב"גם הכבשים בכו".

makaf

 

 

 

מגיפת המקפים המיותרים, שישר"ה הוא הגורם המייצר שלה, הדביקה גם את ynet.

אוי לא. "רוקד עם זאבים", כותרת שער 7 לילות על ליאונרדו די קפריו.

אריק שרון

שלום ירושלמי מביא ראיון עם "בנו המאומץ", רוני סחייק שמנתח את משנת שרון ופועלו. רגע, לא מוקדם מדי? מיותר מדי?
יש לו הורים, וסחייק מספר שכשלילי שרון מתה בכה עליה יותר מאשר על אמו. אה?
ירושלמי, בלי להתבלבל, מספר איך שהה סחייק ליד מיטת שרון עם "שני אחיו".

ידיעות, קונטרול פריק שכמותו, לא יכול היה להשלים עם האופציה ששרון ימות הלילה (שעבר) או בסו"ש וידיו יהיו כבולות עד יום ראשון. ולכן העיתון נראה היום כאילו שרון כבר מת. טוב, תגידו, הוא למעשה מת מזמן, מה את רוצה.
בשער, בכותרת המשנה, נכתב: "משפחתו כבר השלימה עם סופו הקרוב ונערכת לפרידה".
התמונה המצורפת היא של שרון במיטבו (נו, הכל יחסי): "משתעשע עם כלבו", עומד כשכרסו בין שיניו.
לצדו הפניה לכתבה "הרופאה מדברת": "אמרתי לו בוקר טוב אריק, הרגשתי שהוא מכיר אותי".
בטח תתהו: לאיזו תקופה מתייחס המשפט הזה? ובכן, אם תיכנסו לכתבה בע' 2, שהיא למעשה הפניה להמוסף לשבת, תבינו שההרגשה הזו שתקפה אותה הייתה לפני שמונה שנים. אבל כידוע, למה לא לתעתע בציבור אם אפשר.

עוד במוסף: פרק מספר של גלעד שרון על אבא שלו מ-2011.

מוסף הארץ

מיהי עליא אל-מהאדי, המצרייה שהתפשטה ואיפה היא היום?

עוד צילום עירום, הפעם מעין גב (צילם: נפתלי אופנהיים), מנתחת טל ניב.

גם ב. מיכאל התעצבן מהראיון עם עו"ד רוית צמח, מסיבותיו הוא.

ראיון עם חגי לוי (כולל הפניה בשער העיתון) בעקבות הסדרה שלו, המקוללים.

חדשות ודעות

עוד מהומה תתעורר היום בזכות המאמרון נגד מילה של אורי משגב.
מעניין אם אתם-יודעים-מי, מל את בניו.

דליה וירצברג-רופא ובן זוגה, צביאל רופא, פעלו נגד ההסדר הכובל פגועי נפש לבי"ח באזור מגוריהם.

7 ימים

זה הסטטוס שכתבתי על הדוגמנית השתיינית אחרי שצפיתי בכתבת הטלוויזיה איתה.

לשמוע את עמית מכטינגר מקשקשת בבית המשפט על האולי-טעות שעשתה כשנהגה שיכורה, ומה לעשות, טועים, מעלה באוב את כל הסטינגות על דוגמניות.

עכשיו מה, בידיעות הזדרזו ותקתקו כתבת שער איתה במהירות. טוב, ברור שהיא לא אשמה. איך אומר עורך דינה? מעצר מיותר, היא לא ניסתה להימלט, הבדיקה בינשוף הייתה רשלנית ונוכיח שהיא לא קבילה, וגם המשטרה טעתה וייחסה לה סעיף של סירוב לבדיקה ולא נהיגה בשכרות.
בקשר לראיון, נו, מתברר שמכטינגר בכלל בפסגת העולם. רק בריאות ומכנסי עור לרוב.

גלריה

דיון מעמיק על מהות הפורנו: צפי סער, עידוקינן, ג'וני זילבר.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

הבלוגרית עינת אמיתי הלכה לעולמה (עופר אדרת, הארץ).
את הבלוג שלה, יומן מסע לחקר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים, הפסיקה לעדכן בקיץ האחרון.

בריחת מוחות, המדור הסאטירי של מקור ראשון. מה הייתה כוונתו של יאיר לפיד.

לפני פיזור

משהו השתבש במבנה הבלוג, לכן הוא נראה קצת מוזר, זה לא אני, זה הוא.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שישי קצר, שערים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

19 תגובות על ממתינים

  1. rni22 הגיב:

    מאד אהבתי את הבלוג של עינת אמיתי ז"ל. זה היה מרגש למצוא אצלה ספרי ילדים משנות הארבעים והחמישים, צעצועים ישנים, טקסטים מתוך טקסים בחגים בקיבוצים, ציורים ופלקטיםשהיו תלויים בגני ילדים אז ועוד.
    ניתן ללמוד מהם המון על הערכים והשאיפות של ישראל הצעירה.
    עידן התמימות של ישראל של פעם.
    יהי זכרה ברוך.

    אהבתי

  2. חייל זקן הגיב:

    משפחתו כבר השלימה עם סופו הקרוב ונערכת לפרידה

    עומרי וגלעד התחילו לחתום בלשכה?

    אהבתי

  3. חייל זקן הגיב:

    מעניין אם אתם-יודעים-מי, מל את בניו.

    את יכולה למסור לסילבי שהוא זרק את החתיכה הנכונה.

    אהבתי

  4. ברטה הגיב:

    איך נראית לך הכותרת (המוסף לשבת ידיעות/עודד שלום) –
    "בין חוות השקמים למחלקה השיקומית"

    אהבתי

  5. גוסטה הקטנה ז"ל הגיב:

    יש לך טעות – במוסף השבת של ידיעות הכותרת היא "מי שלחם", ולא כפי שכתבת (מי שחלם).

    אהבתי

  6. חיליק הגיב:

    סיפור ששמעתי לפני שנים:
    מעשה באחד שראה המוני אנשים מתגודדים בפינת הרחוב וניגש לחזות על מה ולמה המהומה. התקרב ההלך וראה אדם שיכור כלוט, עומד במרכז המעגל, מעווה את פרצופו, משתולל ופולט הברות קטועות.
    עשרות אנשים עמדו שם וצחקו בקולי-קולות למראה המחזה, ורק אדם אחד עמד בצד ובכה.
    שאל אותו מיודענו מדוע הוא מייבב, והלא השיכור עושה מעשים מצחיקים כל כך. ענה לו האיש "אכן, הייתי צוחק, אך מה אעשה והוא הבן שלי"…

    בבריחת המוחות (מקור ראשון), מופיעה הבדיחה הבאה:

    אם המדינה משחררת רוצחים, מעודדת הפלות ומוזילה שמנת עתירת כולסטרול, זה אומר שהיא מנסה לדלל את האוכלוסיה? (פילוספיה קיומית).

    אכן, הייתי צוחק, אך מה אעשה וזו הארץ שלי…

    אהבתי

  7. yaniv of tel-aviv הגיב:

    שוב חזרה חובת ההרשמה?
    לא שזה מפריע לי, אבל מתי כבר ממגרים את הטרול המעצבן?

    אהבתי

  8. leoded הגיב:

    כותרת ליום שאחרי שרון-
    "שלום, חזיר".

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s