אצבעות שחורות 3.1.14

פסקול קריאה, מת הבית, אור כשדים (ע"ע).
אוי, כמה סמליות, כל אחד יכול לבחור טיפה.
ועוד קצת: לך מכאןארמסטרונג, ויש עוד מלא אור כשדים שם.

מהנעשה בסו"ש

פתח תקווה, עיר בלי עתיד. בן 16 נדקר למוות ע"י חבר שלו.
הרופאים לא מצליחים לייצב את מצבו של שרון.
הלך לעולמו פיל אוורלי (עורי סוזי הקטנה). תודה לשטוטית העדכנית.

TV

העונה החדשה של ארץ נהדרת: עונה 11, פרק 1. BB ו-S בבית ההחלומות המעופף – סביר אך מוכר. ליהיא השטאג נוסעת באוטובוס, כן. יום בחייו של איש קבע בח"א יעצבן את האלופה אורנה ברביבאי – נחמד. ביקור ברמאללה – ככה ככה, צפוי. הזוג המעיק, way too much. מעשיהו לייבניץ – לא. פינת הליטוף של ניר וגלי – כיף גדול. להקת ארבע – לא ממש. והדאחקה על אמבוש של ערוץ 10 – נו. ההתייחסות המקבילה לכאורה לרני רהב ולאייל גולן להבדיל (לא ראיתי את תוכניות המקור, רק את הסאטירה עליהן) – לא מספיק חריפה. סיכום: טוב שחזרה.
לילך וולך בוואלה כבר הספיקה ללטף.

כתבת אולפן שישי אמש, אמנון אברמוביץ' עם ניצב בדימוס יואב סגלוביץ' הייתה פנינים לריסים. וגם התאהבתי. לא רק בגלל חתיכותו, אלא גם, אולי בעיקר, בזכות אישיותו האנושית והרגועה. וגם פייסבקתי. דווקא מתוך הראיון איתו עולה שכן היה מדליף לעיתונות (כשנראה לו). התמקדו לצורך עניין זה בסיפור חקירת קצב בבית הנשיא.

http://rcs.mako.co.il/flash_swf/players/makoPlayer/VideoPlayer.swf?vcmid=d7104aab54a53410VgnVCM100000290c10acRCRD&videoChannelId=ba3cb2eb226bb110VgnVCM100000290c10acRCRD&galleryChannelId=9ffba9d666953410VgnVCM100000290c10acRCRD&showlogo=0


תחילה התנזרתי מכתבת "מה עושה קצב בכלא" של יוסי מזרחי, כי רבאק, מה אכפת לי מה השיקוץ עושה בכלא. העיקר שהוא שם. ואז הסתקרנתי. מתברר שהוא לא בדיוק מתנהל ככל אסיר, ושהוא עדיין חי בהכחשה. אחד משלושת חבריו בכלא הוא עמי אדרי, אנס היערות מקריית מלאכי, השני דודי אפל והשלישי הוא חברו לתא. בכלל, האגף התורני במעשיהו, זה משהו מעורר מחשבה. מעניין אם יש אגפים כאלו בבתי כלא ברחבי העולם. האסירים באגף התורני, אם הבנתי נכון, לא יוצאים לעבוד כלל, אלא עסוקים כל היום בישיבה על התחת ובלימוד. אמממ. מה עם "תורה ועבודה"?

עמודי החדשות

הרב מוטי אלון ממשיך להעביר שיעורים בישיבת אור עציון.
מהישיבה מכחישים שתלמידי תיכון הגיעו לשיעורים.

תלוי בנקודת המבט: 2,612 מסתננים עזבו את ישראל.
ובאותו עיתון בדיוק:
plitim

 

 

 

 

 



מגזין mako

ארי שביט מטלטל את אמריקה עם הספר שלו. בישראל איש לא מתרגש.

מי מתקשר לקבל מכם תרומה לקברות צדיקים. סופסוף מישהו (איילת רוזן) עשה את הכתבה הזו. אפילו לא היה לי כוח לכתוב: יאללה תעשו אותה.

הארץ

על שאלת השאלות, כמה עלו שמונה שנות התרדמת של אריק שרון, אין תשובה בשום מקום, חוץ מאשר בהארץ, עידו באום.

מאז מאי 2006 מאושפז שרון ביחידה לתמיכה ושיקום נשימתי בבית החולים השיקומי בשיבא. במחלקה עשרה חדרי אשפוז וברוב המקרים שוהים בה שני חולים בכל חדר. לשרון הוקצה חדר נפרד קבוע ואחות צמודה. אשפוזו חייב גם העסקת מאבטחים סביב השעון ומצלמות אבטחה. העלות השנתית של אשפוזו היא 1.6 מיליון שקל בשנה.

פרופ' אבינועם רכס, ראש הלשכה לאתיקה רפואית בהסתדרות הרופאים:

ככל הידוע לי העדיפות שקיבל שרון על פני אזרח מן השורה היתה רק בתחום 'המלונאות' – כלומר במתקני ואמצעי האשפוז – ואני אישית חושב שזה מגיע לאדם שהוא ראש ממשלה. מעבר לכך, ברמת ואיכות הטיפול לא היה שום הבדל בינו לבין כל חולה רגיל. זה לא שנתנו לו תרופת פלא שחסכו מאחרים. ישנם חולים רבים אחרים בארץ שנמצאים במצב הזה במשך שנים רבות. הדילמות סביב אנשים במצב כזה הן אוניברסאליות: האם הוא סובל או לא סובל? האם הטיפול במצב כזה עקר או לא? חודש אשפוז הוא יקר מאוד ובשלב מסוים ייתכן שאתה שופך את הכסף לריק. ועדיין, אנחנו כחברה החלטנו לקבל על עצמנו את 'העלות' של חולים כאלה. הרופאים מיישמים את ההחלטה החברתית.

סופהשבוע

שי להב מסכם את שנת המוזיקה. מה שהכי הושמע השנה, יכול להיות הכי מושמע גם ב-1990. אאוצ'. זאת ועוד: קהל המאזינים לרדיו הולך ומזדקן.

7 לילות

המוסף שבר רפאלי בטוח תקרא בסו"ש בגלל הראיון עם ליאונרדו דיקפריו. למעשה זה ראיון עם מרטין סקורסזה ועם דיקפריו (ציפי שמילוביץ) אבל סקורסזה לא מוזכר בשער. נו, במאי. מה אנחנו צריכים אותו שיקלקל לנו את התקווה (הלא ממומשת כמובן) שסופסוף יזרוק ליאו מילה על הנכס הלאומי שלנו, עליו ויתר, כי הוא אנטישמי.
אז לא ייאמן, הצמד סקורסזה דיקפריו, הלא בלתי צמוד, מדבר על הסרט הזאב מוול סטריט. שום נשים לא יהיו פה.

מהראיון (גבי בר-חיים) עם תמר מיכאל, היא תמנע מעבודה ערבית ונילי מהבורגנים, למדתי שהיא שינתה את שמה מתמר לרונה ליפז. חי נפשי. שחקנית משנה את שמה. מתברר שזה בגלל נומרולוג שאמר לה שאם משנים שם החיים משתנים, וזה פותח את הצ'אקרות. בחיי שוב.
תוכלו לפגוש אותה בטלנובלה יומית בשם אניגמה בערוץ ויוה.

כתבי המוסף מציעים ספרים לרענן איתם את רשימת ספרי הלימוד לבגרות: מלכוד 22, דולי סיטי, באביט, קצכן, עין החתול, מלחמת העולמות, מאוס, גוף שני יחיד, תותים, העולם על פי גארפ, פנים צרובי חמה, הדרך.
נחמד מאוד.

ואגב, דנה גילרמן היא כתבת האמנות החדשה של העיתון במקום ורדית גרוס.

גלובס

עוד ביקורת על המסעדה היקרה טופולופומפו. דעתו של חיליק גורפינקל אפילו טובה מזו של שגיא כהן: "חוויה רב חושית מענגת עד מאוד".
מה שלא הבנתי זה את מהות קוביות הקרח בשירותי הגברים. פעם ראשונה שאני שומעת על כך.
יש לי השערה, אבל היא מופרכת.

סופשבוע

רונן בן-טל מאור כשדים מוציא אלבום חדש לזכר אחותו (אייל לוי).
פרפורמר מדהים. עיינו בשירים למעלה.
זאת הכתבה היחידה שקראתי במוסף (את הכתבה על אח של ברק אובמה, מארק, קראתי בדילוגין). זה ודאי מעיד יותר עלי ועל המקומות בהם אני נמצאת ולא על העיתון.
למשל, יש כתבה על אביבה מליחי, ממשפחת לוזון. משהו שקשור לכדורגל ולטלוויזיה. לא שמעתי עליה עד היום, ואני גם לא רוצה לשמוע.

7 ימים

אם עצביי יעמדו לי, אני רוצה להכריז פה על ייסוד פינה. אני רק לא מבטיחה שאתמיד. אולי זה חד פעמי. מטורו של שלמה ארצי:

…ונזכרתי באחת משיחות הנעורים המטופשות והחמודות מהסיקסטיז:
'מה איתך, קרלך בטוסיק?' הייתי שואל אותה משהתיישבה.
'יותר קר לי בלב', הייתה עונה, ומוזיקת סיקסטיז שמיימית הייתה מציפה את הרדיו ברקע.

במלאת חמש שנים לעופרת יצוקה מראיינת אמירה לם את יואב גלנט (נו מה, הוא יתראיין למעריב? או לבן כספית הבוגדני?).
בעניין פרשת הקרקעות, שבשלה בסופו של יום לא הפך לרמטכ"ל, "גזר על עצמו גלנט שתיקה ממושכת", כותבת לם, שקודם לכן, כדי לספר את הסיפור היא משתמשת רק במשפט קצר "מבקר המדינה קבע כי האלוף עשה שימוש חורג בשטח הציבורי הפתוח הסמוך לביתו".
בסוף הראיון הוא אומר בתשובה לשאלה, ובעקיפין, שהוא ממש יכול להיות רמטכ"ל בהמשך דרכו.
מה הוא עושה היום? יו"ר עמותת הידידים של בית הלוחם, פעיל זה שנים בקרן אימפקט, ומנהל חברת חיפושי גז פרטית. "זה עיסוקי העיקרי", הוא אומר, אבל העיסוק הזה מובא רק אחרי תיאור שאר פעילויותיו האלטרואיסטיות, ובמובלע.
טוב, רק שלא ימצא את עצמו במקומו של גבי אשכנזי.
באשר לעופרת יצוקה, הוא מבסוט מאוד, תודה ששאלתם.

עוד כתבה של לם השבוע, שוודאי מגהקת בהזכירי אותה פעמיים באצבעות, היא ראיון משתכשכים בביצה עם מיכה פרידמן שעזב את גל"צ לפני חודש. וזו גרסתו לפרישתו

התברר לי שירון דקל קיים מגעים עם אנשי תקשורת בכירים, בעיקר מגישים של תוכניות אקטואליה וחדשות בערוצי טלוויזיה שונים, על מנת שיבואו ויירשו את תפקידי. אני יודע שהוא פנה בין השאר לדנה ויס… באיזשהו שלב דקל זימן ישיבת סיעור מוחות על בוקר טוב ישראל ואני לא זומנתי… בהמשך נפגשנו רק שנינו ודיברנו על התוכנית, ולקראת סוף הפגישה אמרתי לו: ירון, זמננו תכף תם, ולא שמעתי ממך דבר על זה שאתה לא רוצה אותי פה. אני יודע שנפגשת עם אנשים והצעת להם את כסאי. הוא היה די המום ואמר: לא, מי שסיפר לך לא הבין, זה במקום מגישים אחרים. אמרתי לו: אעשה לך חיים קלים. מכיוון שגם אני לא רוצה להיות במקום שלא רוצים בי, תגיד לי כמה שווה לך שאלך, נקוב את מחירי. אם התעריף ימצא חן בעיני אלך. אם לא, תפטר אותי. באותו רגע התחלנו למרבה האירוניה לפעול יחד, כי שנינו רצינו למקסם את הסדר הפרישה שלי.

מה עוד למדתי מהכתבה? שהוא וביבי לא חברים. סוג של מאסט כזה למרואייני ידיעות?
אבל בכללי, ראיון מעניין, אולי בעיקר כי פרידמן לא נוטה לפטפט רבות.

יש עורכים בבית?

tikva

 



בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

הארץ בחיתוך מעניין: הכתבות הלא נקראות באתר ב-2013.

כלכליסט בעשר הכתבות הנצפות של 2013.

פפראצי בלעדי לולווט מאת חברה צמודה של הבלוג: עו"דאֵם, רעיה, בלוגרית ופעילת צדק) תמר יקותיאלי עמירן.
מי הנערה הזאת? סידני לאופר במרכז הגאה בגן מאיר בת"א בשישי בצהריים.

IMG-20140103-WA0000

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


לא, אתם באמת מאמינים שיש אישה שקוראים לה Beautiful Existence? היא אומרת שכן. במשך שנה שלמה אכלה רק בסטארבקס. אבל מה המשמעות? בשביל מה? מה הפאקינג אתגר?

דורון קרמר, debuzzer: "קצת על יציע העיתונות, קצת על ערוץ 10, קצת על בלאט, הרבה על מה שהפכנו להיות".

סיכום ממצה למדי.
כיווץ

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני פיזור

אני שוקלת להפוך את יום שישי ליום חופשה מהבלוג ולהעלות את כל ענייני הסו"ש בשבת. ממילא אתם לא פה בשישי, כך שחבל על המאמץ. תקבלו הכל בשבת. מבחינת תזרים הקוראים זה הרבה יותר הגיוני. יש למישהו התנגדות?
[poll id="117"]

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

33 תגובות על אצבעות שחורות 3.1.14

  1. ronen הגיב:

    המונולוג של ליאת רון בחדשות 10 על סיבסוד מוצרי המזון – היה של עיתונאית, אזרחית מודאגת, בעלת טור או בעלת מניות בטיב-טעם?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אם היית מביא את המונולוג, אולי אפשר היה לשפוט.
      רון קודם הייתה עיתונאית ואחר כך התחתנה, באשמתה.
      מה אתה רוצה שתעשה?

      אהבתי

      • ronen הגיב:

        הבנתי. אם היא הייתה קודם עיתונאית היא פטורה מגילוי נאות.

        מדובר בפיקוח המחירים ולא בסיבסוד כפי שהגבתי בטעות לעיל. הפיקוח מצמצם את ריווחי היצרנים ושרשרת השיווק במוצרים המפוקחים וגורם לצרכנים לעבור למוצרים אלו. לכן הורידה תנובה גם את מחיריהם של מוצרים מקבילים. לדעתה של רון המצב הפוך.

        ראו כאן: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000906176

        דרך אגב, ליאת רון גם הייתה מנהלת קשרי עתונאות של טיב טעם. גם אז שכחו לדווח לציבור את הקשר לבעלים – עוד סוג של חוסר בגילוי נאות.

        אהבתי

  2. ברטה הגיב:

    לאחר שצפיתי בראיון עם סגלוביץ נהיר לי יותר למה וויינשטיין.

    אהבתי

  3. rni22 הגיב:

    את הראיון עם ארי שביט עשתה שוש מימון, שהיא בעלת דירה ביפו, אותה היא משכירה בשנים האחרונות כשעברה ללוס אנג'לס.
    נ.ב סחתיין על הקליפ של אור כשדים. לא שמעתי את השיר הזה לפחות עשרים שנים…

    אהבתי

  4. זיק הגיב:

    תכלס, אם שרון לא מחזיר את נשמתו לבורא תוך 24 שעות, תהיה פה פאדיחה רצינית.

    אהבתי

  5. roypeled הגיב:

    אבינועם רכס צודק. כל מלה.

    אהבתי

  6. שועלן הגיב:

    תעשי מה שבזין שלך.
    אין צורך לשאול אפחד.
    זה המסר של רוב מצביעי "שישי" (רק בגלל שזה מה שהצעת).

    אהבתי

  7. דעה בע"מ הגיב:

    לפי הסקריר אפשר לדעת את אחוז הדתיים בין קוראייך שהואילו להשתתף בסקר שכן האופציה היחידה האפשרית להם היא שבת.

    אהבתי

  8. ziki הגיב:

    טופולומפו

    אני אברר אם אפשר להכנס לשם רק בשביל להשתין.
    אם כן נבדוק את עניין הקוביות ונדווח בהרחבה

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      אל תטרח לגבי קוביות הקרח, אתה פשוט צעיר מדי. כדי להבין את הצורך בהן עליך להגיע לגיל הבינה (בן 40 לבינה, בן 50 לעצה…)לאחר שבילית את רוב ימיך בישיבה על כסא.

      אהבתי

  9. AHRON הגיב:

    עם כל הכבוד שיש לי למיכה פרידמן, ויש לי, להגיד אחרי יותר משלושים שנות עבודה בגל"צ, שהראו לך את הדרך הביתה בגלל שאתה שמאלני? הלו? איפה היו כולם בשלושים השנים האחרונות? ובכלל, פחות משנתיים לפני הפנסיה נזכרו שאת שמאלני? ואיפה ארגון עובדי צה"ל שצריך אותם? אני מאמים שאם זה היה קורה למיכה לפני עשר – חמש עשרה שנה, הוא היה נלחם בכל החזיתות ולא עוזב כך את מקום העבודה שלו, דברים שרואים שנתיים לפני הפנסיה – לא רואים כשצעירים יותר.
    ולעניין "המפקד" דקל – נו טוף, אני מציע לוולוט לעשות את רשימת "עוזבי דקל מגל"צ" מאז שנכנס לתפקידו, ולהבין שלא כל אחד נולד להיות מנהל/מפקד, ולהשוות כמה קורסים והכשרות עוברים אנשים בשוק הפרטי עד שהם הופכים למנהלים, וגם בארגונים ציבורייים וממלכתיים אנשים עוברים הכשרות במשך חודשים ארוכים עד שהם מתמנים להיות מנהלים, ואפילו כמובן בצה"ל, טוראי לא נעשה בן לילה מפקד יחידה אפילו לא מפקד כיתה. וכאן בגל"צ, אפילו אם לא ערכת תכנית בחייך, או לא היית ממונה על שני אנשים, אתה יכול למצוא את עצמך בן לילה מפקד על עשרות אולי יותר אנשים, חיילים ואזרחים, עם תקציב גדול, ויאללה – תנהל. זה לא עובד ככה בשום מקום מסודר.
    רק אצלנו.

    אהבתי

  10. captain beefheart הגיב:

    קוביות קרח בשירותים חזרו?

    ראיתי את זה בשנות התשעים בארה"ב בברים מפונפנים עם ארומה סליזית. לא ידעתי שהאופנה חזרה ועוד למסעדות פאר. ניחא.

    ומה ההשערה שלך? זה מעניין אותי 🙂

    אהבתי

  11. shttutit הגיב:

    חחחחחח לא ייאמן שיש כאלה שתורמים כשהרבנים מתקשרים אליהם.
    אני פשוט טורקת את השפורפרת. עד כה איכשהו הצלחתי לעבור
    את החיים ולעקוף את הנוכלים חוץ מפאשלת שיפוץ הדירה.
    אני אשמה.
    ~~~~~~
    לא ייאמן מס. 2 שיש כאלה הסוברים שחס וכרפס עלייך לעבוד כל הזמן.
    V מאז שאת עצמאית את מעלה פוסטים יום יום
    הגיע הזמן ליום חופשה בשבוע וכפי שהצעת יום ו' מעולה
    בשבת יגיע הפוסט המושקע שלך לסופשבוע.
    ~~~
    ועוד ביצוע מופלא והפעם בגיל מבוגר יותר:
    WHY WORRY (1986) The Everly Brothers, Mark Knopfler, Chet Atkins,

    אהבתי

  12. מיכה פרידמן ועמנואל רוזן מזכירים לי את גארפילד. אוברייטד בטירוף ומרדימים טיכו. אחר כך מתפלאים ששרון לא מתעורר.
    ולגבי יום חופש רשמנו לך בפתק עם חותמת ותאריך.
    זה לא משנה באיזה יום, תהיי הוגנת עם עצמך וזהו.

    אהבתי

  13. עופר הגיב:

    קוביות הקרח בשירותי הגברים:
    אינן דבר חדש (פשוט, בהיותך לא-גבר, לא נחשפת לכך…).
    כבר ראיתי את זה בכמה מסעדות בארץ ובחו"ל.
    זאת שקית שלמה של קרח (איזה ק"ג או משהו) ששמים במשתנה, ואז אתה משתין עליו. הנה כמה תמונות להמחשה.
    יש לזה היבט אסתטי מאוד ברור.
    מעבר לכך, זה שומר על השירותים מסריחים פחות ומוריד את רמת הריח המסריח באופן משמעותי.
    כנראה שהקרח שכל הזמן נמס גורם לחלחול מתמיד של מים לביוב, או שהטמפרטורה הנמוכה של הקוביות גורמת לריח "לקפוא".

    אהבתי

  14. ברטה הגיב:

    הלו זה ולווט?

    אהבתי

  15. ברטה הגיב:

    מיכה פרידמן הוא העיתונאי היחידי שסרב להתקרנף, ציני במידה, תקיף וחביב במידה תמיד שאל את השאלות הנכונות ולא הרפה ממרואייניו המתפתלים.
    נותרה למצער טלי ליפקין שחק שממלאת תפקיד אחר בתחנה ומראיינת מחליפה.

    אהבתי

  16. קובי רייטר הגיב:

    מיכה פרידמן הוא אחד מהעיתונאים הכי נבונים, רהוטים וקשובים שיש.
    אבל מעבר לזה, מישהו יכול לעזור לי בזיהוי האסטרטגיה של דקל?

    למה העיף את דליק?
    למה העיף את פרידמן?
    למה רצועת "ציפורי לילה" הפכה למשתנה ציבורית של מלהגים הזויים למיניהם?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s