פסקול קריאה: ארקדי דוכין, טמבל. יהונתן גפן תרגם שיר של ויסוצקי.
אורחים/ מסתננים/ פליטים/ מבקשי מקלט
איך זה שהארץ מעלה לכותרת הראשית היום את הכותרת של ישר"ה מאתמול?
"נתניהו על מחאת המהגרים: לא יעזרו ההפגנות".
מייב מקלנהאן, העובדת בשירות הלשכה לעיתונות חוקרת (מוסד ללא כוונת רווח שבסיסו בלונדון ועוסק בעיתונות למען טובת הציבור) מספרת על מהגר סודאני שהסכים לעזוב את ישראל ולשוב לארצו, ונאלץ לברוח ממנה.
זה מה שמספר טוטו, שם בדוי על החיים בישראל:
במשך חמש שנים וחצי עבדתי כמנקה בבתי מלון בישראל. חיי הפליטים בישראל קשים מאוד. עבדתי משש בבוקר עד חמש אחר הצהריים, ולאחר מכן התאמנתי בריצה. ילדיי ספגו יחס גזעני בבית הספר. בישראל אתה חי כמו מכונה. אתה עובד מהבוקר עד הלילה, ונתון לביטויי גזענות מצד כל שכבות האוכלוסייה. עד מהרה הפכו החיים בישראל לבלתי נסבלים, ומחשש שייכלאו לתקופה בלתי מוגבלת, החליטו בני המשפחה לעזוב את ישראל ולנסות לחזור למולדתם. טוטו קיבל 1,500 דולר מממשלת ישראל, המעניקה לפליטים תמריצים כלכליים לעזוב את המדינה.
עציר סודרני אחר אומר:
אני מעדיף למות בארצי ולא לשהות כל חיי בכלא הישראלי.
אני מאמינה לשניהם. אבל אם כך, מה הבעיה, איש לא רוצה לחיות פה יותר, נו אז? מה נראה לטוטו, שהמדינה הגזענית הזו תהפוך ללא גזענית? שהוא יעבוד פחות וירוויח יותר?
גדעון סער בישר"ה אומר חד וחלק: "אם נחליט להיות הסמן הליברלי במערב בהקשר זה נאבד את המדינה היחידה שלנו" (ע' 2). לא פחות ולא יותר. נאבד את המדינה היחידה שלנו. ראו כמה רעועה היא מדינת ישראל, עומדת על כרעי תרנגולת: כמה עשרות אלפי פליטים או מסתננים או מבקשי מקלט יהרסו אותה. בדיוק כמו שדרור אידר כתב אתמול על האנשים שלא רוצים למול את בניהם: הם יביאו לחורבן הארץ. היום הוא מרחיב: הקמת מדינה פלסטינית תביא לכך שכוחות ההרס והפירוק יופנו פנימה. אני ממליצה על טיפול ביהוויוריסטי. כל כך הרבה דברים מפחידים את אידר. לא נעים.
חשבתי שאני הבנאדם החרדתי בישראל. מתברר שלא: אנשי הימין, מסער ועד אידר חרדים הרבה יותר ממני. ולא סתם על שטויות, אלא על גורל המדינה. חורבן ורק חורבן צפוי לנו. שוב אני חוזרת: מדיניות התקשורת והפוליטיקאים כאן היא להפחיד להפחיד להפחיד. סכנה אורבת בכל מקום. ושוב, חשבתי שאני היחידה, שרק אני ספגתי מבית את סך כל החרדות שלי. אבל לא, מתברר שזה ספורט לאומי.
יהודי שווה חרדי. ולא במובן ההוא.
בידיעות יש הפניה בשעה וע' 8, 10, בהם כותב גם ד"ר יועז הנדל ("ארגוני זכויות האדם שעוסקים בסוגיה מוכרים ססמאות כדי למרק את המצפון"). תלם יהב מציג עמוד שאלות ותשובות. למשל, השאלה הראשונה: מה הכינוי הנכון – מסתננים, פליטים או מהגרי עבודה?
(מקצרת):
מסתנן – בשנות החמישים התייחסה המילה בעיקר לפלסטינים שחדרו לשטח ישראל לבצע פיגועים. כיום – אדם שחצה את הגבול לישראל באופן לא חוקי.
פליט – אדם שנמלט מארצו בגלל רדיפה ומנסה להציל את חייו.
מהגר עבודה – אנשים שמנסים לשפר את איכות חייהם במדינה אחרת.
מבקש מקלט – אדם שנכנס למדינה מסוימת כמסתנן וטוען כי הוא פליט. כך הוא מוגדר עד שטענתו נבדקה ורק אז הוא זכאי לקבל מעמד של פליט.
נתן זך כותב שיר: "גם אני מסתנן בלתי חוקי, שהגעתי לכאן לא ברצוני החופשי, ולא מפני שהוריי קראו את ספרו של תאודור…"
ניר קיפניס בסופהשבוע עונה לסער. הכי אהבתי את הפסקה הזו:
כאשר סער אומר "בואו נחשוב על ישראלים שאיבדו את מקום העבודה שלהם", למה הוא מתכוון? שישראלים היו מבצעים את העבודות של האריתריאים והסודנים? באמת? הם הבעיה? השר מתעלם ממציאות לפיה שישה חודשים אחרי לידתו התחלנו את מלחמת ששת הימים. מאז יהודים לא שטפו כאן כלים במסעדות; הפסיקו להיות פועלי בניין ותעשייה; הפסיקו לנקות את ביתם ו/או בנייני משרדים; הפסיקו להיות גננים ובעיקר הפסיקו לעבוד בניקיון מדרכות בעיריית תל אביב.
אופס, בבדיקת הקישורים שעשיתי לפני העלאת הפוסט גיליתי שהטור של קיפניס נעלם. מי יעזור לי למצוא אותו?
וכן, העניין הזה מאוד מטריד אותי: זה מה שיהיו פה השחורים מאפריקה: משרתיהם של הלבנים שלא נאה להם לעשות עבודות כאלו. זה מה שאומר יו"ר איגוד בתי המלון באילת (או משהו כזה), איבדתי את הציטוט המדויק ואת המקום שקראתי בו את הדברים: לא משנה כמה כסף נציע לישראלים, הם לא מוכנים לעשות את העבודות האלו.
אבל לא, באמת, מה היה קודם? מי עשו את העבודות האלו קודם? ומי לפני 1967?
אוי, גם אוסטרליה מכינה מחנה למהגרים.
בועז ארד מפייסבק: כתבה שהייתי רוצה לקרוא: מי עומד מאחורי מחאת האריתראים/סודנים. מי מארגן את ההפגנות. האם מדובר ביוזמה של הפליטים עצמם? יש להם ארגון-גג? או שמא מדובר בישראלים שמניעים את גלגלי המחאה?
בעלי המסעדות והעובדים מספרים על החיים בלי שואבי המים ושוטפי הכלים.
טמבל
ידיעות ממשיך במרץ: כותרת ראשית: "פרסום ראשון: הצעת חוק חדשה שתביך את נתניהו". הצעת חוק של ח"כ מירי רגב: "רה"מ לא יוכל לנהל מו"מ על ירושלים ועל הפליטים ללא אישור הכנסת".
ידיעות דוהר על המציאה. "אחרי הבקעה: החישוק הירושלמי", היא הכותרת לרוחב כפולת 2-3. "הסערה הבאה" היא הלוגו הצהוב העגול היומי.
מתחת לידיעה של יובל קרני, ידיד המערכת, הרה"מ לשעבר: "אולמרט תוקף: "רק רה"מ טמבל לא יעשה שלום". ווא ווא וויי ווא.
הדברים נאמרו, כך מדווח, בכנס באונ' העברית לרגל צאת ספרם של ד"ר זוהר קמפף ופרופ' תמר ליבס, העוסק ב"שינויים שחלו בסיקור החדשותי של סכסוכים אלימים".
בהמשך הידיעה, אחרי שחיממו אותנו, נכתב: "אולמרט הדגיש כי דבריו לא כוונו באופן ספציפי נגד רה"מ הנוכחי בנימין נתניהו… 'אני מקווה שהוא עשה כמיטב יכולתו, ואני מאמין שהוא עושה כמיטב יכולתו'".
אז חברים, WTF?
חבצלת השרון
גסיסתו המתמשכת של אריק שרון התדרדרה לעמודים האחוריים. קחו לכם עוד שמונה שנים ונדבר לאחר מכן.
בידיעות מודיעים שללא נס המצב יחמיר.
נוחי דנקנר
"השבוע השחור של נוחי דנקנר", כך בשער מעריב עם הפניה לגלובס על הבוקר, ולידיעה על כתב אישום נגדו בפרשת הרצת מניות אי.די.בי.
מעניין, דווקא ממון הוא זה שמפוצץ את השער עם דנקנר, וכן את כפולת 2-3.
בכלכליסט הסיפור מאוד מינורי, אף שכמצוין בו, הוא נחשף בכלכליסט.
ובמארקר. וגם: סדקים ראשונים בין אלשטיין לבן משה. נציגו של אלשטיין אומר שייצאו מהמשרדים בעזריאלי.
משתכשכים בביצה
רני רהב בשיחת טלפון מהגיהנום לשרון שפורר מהמארקר. אם לא הייתי מקשיבה לא הייתי מאמינה.
עשו לעצמכם טובה. האלפרונים הם כלבלבים ענוגים ועדינים לעומתו. וכל זה למה? בגלל סטטוס שכתבה עליו בפייסבוק.
שפורר הסבירה אמש שהדיאלוג הזה קשור ל"כתבת פרופיל עליו שמתעדת בין היתר כיצד הוא מאיים בשיטתיות על עיתונאים כדי שיעשו מה שהוא רוצה ומלטף את אלו שאכן עושים כרצונו וכיצד במשך שנים הוא נלחם נגד תחרות במשק שתקל על כיס הצרכנים. הכתבה מתפרסמת במגזין דה מרקר של ינואר".
הודעה לעיתונות 1:
עובדי מערכת One קיימו אמש ב-17:00 שביתת אזהרה בת כחצי שעה, כחלק מסכסוך העבודה שמתנהל מול הנהלת One בעקבות סירובה להכיר בוועד שהוקם לאחרונה במסגרת ארגון העיתונאים.
בזמן השביתה קיימו העובדים אסיפה בדסק החדשות של המערכת. באסיפה השתתפו גם נציגי ארגון העיתונאים וחברי ועדים מכלי תקשורת אחרים: גבי גולדמן ממעריב, דרור פויר מגלובס, חיים הר-זהב מהחדשות המקומיות ויואב ריבק, לשעבר ראש מערכת החדשות במעריב.
באסיפה סיפר חבר הוועד לירון לוי על הקשיים שבהם נתקלה ההתאגדות וציין כי "הדבר היחיד שאנחנו דורשים כרגע הוא שההנהלה תכיר בהתארגנות הלגיטימית שלנו ותשב איתנו למשא ומתן… אנחנו לא מתכוונים לוותר על הזכויות שלנו".
יו"ר ארגון העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי, התחייב בפני העובדים שיזכו לכל הגיבוי שיזדקקו: "יש לנו הרבה כלים להשתמש בהם במאבק הזה ואנחנו לא פחות חזקים מהמעסיק, אבל לטובת מקום העבודה ולטובת העובדים חשוב להתנהל בצורה מתונה ושקולה ולהחריף את הצעדים באחריות".הודעה לעיתונות 2:
תגובת המו"ל ועורך ראשי של עיתון מעריב ומקור ראשון, שלמה בן צבי, על החלטת בית המשפט בעניין חגי מטר: "אנו דוחים מכל וכל את החלטת בית המשפט ונערכים להגיש ערעור על הפסיקה לבית הדין הארצי לענייני עבודה. לא יעלה על הדעת שבמדינת ישראל בית המשפט יפגע פגיעה אנושה בחופש העיתונות ויכתיב לעיתון את מי להעסיק כעובד או ככתב. חגי מטר הצהיר בעצמו כי השתתף בהפגנות אלימות כנגד חיילי צה"ל בבלעין וככזה הוא נמצא מחוץ לגבולות הלגיטימיות של הציבוריות הישראלית.
בית הדין תהה למה חגי סגל, שהורשע בחברות במחתרת היהודית, ארגון טרור ללא עוררין, מועסק בקבוצה, בזמן שמטר, שמעולם לא הורשע בעבירה פלילית כלשהי, פוטר.
רון מיברג חוגג שמונה שנים מחוץ לביצה. רשימת מצאי של כל מי שהיו בתקשורת הישראלית, קינה ממושכת ועצובה.
יש משהו משכר ומענג ובעיקר משחרר בחיים ללא ארי שביט, גדעון לוי, נחום ברנע, קלמן ליבסקינד, דן מרגלית, בן דרור ימיני ואחרים. אילו הייתי קורא אותם עדיין, אני מנחש שהייתי מבין על מה יצא קצפם אף שאינני בקיא יותר בניואנסים הקטנים של הישראליות. אבל אין לי יותר חובה קיומית לוחצת לקרוא מה כתב יואל מרקוס ביום שישי. גם משום שקראתי את זה כשהייתי צעיר וגם מכיוון שמה שמעסיק אותו כבר לא מעסיק אותי. כל עיתונאי יודע שמגיע הרגע בחייו שבו מתחילות דעותיו להצחין כנמק במצב מתקדם. על חלק הארי של העיתונות חלה חובת הרלוונטיות. יכול להיות שאין יותר קליינטים לטקסטים על טלוויזיה, ספרות, קולנוע ומוזיקה מאמריקה או לטקסטים אישיים בז'אנר שפרופ' עוז אלמוג כינה פעם "עיתונות פסיכולוגיסטית". לכן החלטתי לעזוב בגיל 50 את העיתונות הממסדית וניסיתי לרדת למחתרת. אבל הניסיון עלה לי ביד ורגל ונגמר בכישלון צורב.
[…]
במקום סיפורים, יש אפיזודות, יש פאדיחות. יש הדלפות מגמתיות. מעט מאוד תחקירים עצמאיים מגיעים לדפוס. ההתפלגות הפוליטית היא בדיוק כפי שהייתה לפני 40 שנה בין "דבר" ל"על המשמר". טרם עזיבתי את ישראל, ישבתי לא פעם מול עורכים אטומים, נטולי סקרנות אינטלקטואלית, מרחתי את הצעתי עבה וסמיכה וראיתי בעיניהם שאין להם מושג ירוק מיהם טום וולף, הנטר תומפסון, נורמן מיילר, ג'ימי ברסלין, פיט המיל, אי. בי. ווייט, וויליאם פוקנר, טד סורנסון, פגי נונאן, ג'ימי הופה ומיקי מנטל והם גם לא רצו לדעת.
[…]
לא האינטרנט הורג את העיתונות הישראלית. העיתונות הישראלית הורגת את העיתונות הישראלית. ג'ונסטאון תקשורתי. יורים לעיתונאים צרורות אזהרה מעל לראש. מצמצמים את תחום הדיון העיתונאי לתחום מושב שיהודים רגילים לחיות בו ואף אחד לא קם, משום שממילא חצי מפוטרים, חצי מקוצצים והשאר הלכו לעבוד בטלוויזיה עבור אותה השפלה אבל עבור יותר כסף. עד כדי כך אינני מתגעגע לעיתונות הישראלית והיא אינה מתגעגעת אלי.
אפרופו ספרו המשגשג של ארי שביט בארה"ביה וסיבוב ההופעות שלו שם, מדווח שהוא ארי כוכב עליון, שהיהודים והאמריקאים קרועים עליו, ושבכלל הצעד הבא הוא פוליטיקה. אולי שגריר איפשהו.
יש עורכים בבית
איך מתחמק המודיע מלכתוב "תרופות למניעת הריון"?
צאו ולמדו.
אגב, זה ממש לא מדויק שהתרופות הן בניגוד להלכה. בהחלט יש רבנים שמתירים, ואין כל מניעה הלכתית להשתמש באמצעי מניעה.
(תודה לפרופ' דוד אסף).
מסביב לעולם
שרשרת האורגזמות שהובילה ל-ER. זה קרה בסיאטל. לא בתל אביב.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
כך עושה עומרי חיון את כספו. פרסומות גוגל. 30,000 כניסות ביום.
לפני פיזור
תודה רבה לתומכי הבלוג. אומנם, איפה אני ואיפה חיון, אבל אני נערה צנועה הניזונה מקב חרובים (קצת מסוכן בגלל הסתימות, הגשרים והכתרים).
ולווט אנדרגראונד 
נראה שיש מקרים בהם ההלכה מאפשרת להשתמש עם אמצעי מניעה
אהבתיאהבתי
נו, זה קל: הוא לא מדבר ספציפית על ראש הממשלה הנוכחי, כלומר באופן כללי על ראשי ממשלה . היה איזה ראש ממשלה אחד, לפני לא הרבה שנים, לפני הנוכחי – נו, איך קראו לו – שלא הצליח לעשות שלום. אליו אולמרט התכוון. טמבל.
אהבתיאהבתי
סוגיה סבוכה מכדי לפטור אותה במשפט.
יש אמצעי-מניעה שאסורים בשימוש תמיד, יש כאלו שמותרים באופנים ובתנאים מסויימים.
בסיטואציות שונות – אסור להשתמש בשום אמצעי מניעה שהוא.
כאמור, יש בזה משתנים רבים.
אהבתיאהבתי
נציבות זכויות האדם של הארגון ברגע של אינטגריטי.
הכוונה לארגונים קיקיוניים בסוריה ולא לעמותת מכובדות כמו בצלם תאעיוש או זכויות האדם "הישראלי" שאחראים לדו"חות מהימנים ובדוקים דוגמת גולדסטון או הסיקור האווירי של הרחבת המרפסת שביצעו יוחננאלה וגבעאל במשעולי שאול. מכיוון שיתברר שמאחורי פעולות הטרור ברוסיה עומד מימון סעודי היונה מהמר שפוטין יזביר לילדים סורים מאיפה הדוב משתין וארגוני הזיוע יוסיפו קיסם למדורה.
בתקשורת הערבית שידרו תכנית על הפליטים הסורים בירדן. אותו בזאר שהקימו ארגוני הזיוע שמציע עבדות וזנות בגיל הרך לכל דורש. הם כל כך מתוסכלים מהארגונים שחלק מעדיף לחזור לסוריה בידיעה שימות בקרב או בדרך. עבדאללה כמו האמריקנים והמסעדנים מתבכיין פומבית שיעזרו בעול וחוכך ידיים בהנאה. הליברלים ימשיכו לתרום לארגוני הזיוע ולהרגיש טוב עם עצמם והרוסים ישמרו על זרם יציב על עבדים. ומי נדפק? שוב הפלסטינים מהמעמד הנמוך. חבל שהאוסטרלים הורסים בדיחות.
אהבתיאהבתי
ההקלטה של רני רהב מדהימה. גיגול מהיר מלמד שרהב הוא בריון עם היסטוריה של אלימות (לו לפחות היה מזכיר במשהו את ויגו מורטנסן האלוהי), שמסתבר מלווה אותו כמעט לכל אורך הקריירה שלו. לא ממש עקבתי, איך ומתי הפך מזורק מסיבות לשמנה וסלתה למעצמת תקשורת מהלכת אימים ולסלב בעצמו?
אהבתיאהבתי
ארגון העיתונאים מגיב על האיומים בשיחת הטלפון עם שפורר
אהבתיאהבתי
"באו שלא כחוק ומכפישים אותנו"
ופיליפינים שמטפלים בקשישים וחולים?
ותאילנדים ש"כבשו" את החקלאות?
וסינים ש"השתלטו" על ענף הבנייה?
כל אלה ועוד לא מטרידים אותך? מהגרי עבודה, בעיקר ממדינות עולם שלישי מוכות עוני או מלחמות, נפוצים בכל העולם. החתך הסוציו-אקונומי של המהגרים האלה לרוב נמוך עד נמוך מאד, רובם לא מגיעים עם תארים והשכלה, ולכן העבודות שהם יכולים לאייש סובבים סביב עבודות שירות. במקרה של מהגרי העבודה מאפריקה (אהבתי את ההגדרה אורחים), הם מוכנים לעשות את העבודות האלה ובלבד שיכירו בהם ויתנו להם לעבוד באופן חוקי. בארצות מוצאם אפילו המעט הזה לא היה להם.
אהבתיאהבתי
מי אמר שלא?
דיברתי על מה שעל המדוכה עכשיו.
אהבתיאהבתי
כן, אבל מה שעל המדוכה עכשיו משליך על כל מהגרי העבודה/עובדים זרים שעוסקים במלאכות שלא נאה ללבנים לעשות.
אגב, הבלוג מיישר קו עם רוח הימים האחרונים? : )
נכלאה תגובה שלי (לקפטן, כמדומני) מאתמול, אקטואלית גם היום.
אהבתיאהבתי
שלוש תגובות שוחררו מכלאן.
בעליהן מוזמנים ללטפן.
(אני מיישרת קו עם עצמי בלבד. גם זה לא פשוט).
אהבתיאהבתי
האם ניצול שואה יכול לצדד באידיאולוגיה ניאו-נאצית?
שאלה זו עלתה בראשי כשקראתי אמש את מאמרו של נח קליגר בידיעות, בו הוא קורא לגירושם של הפליטים האפריקניים.
מר קליגר איפיין את עצמו בשנים האחרונות כמי שלקח על עצמו את המשימה הנעלה להזכיר לקוראים את אימי השואה. על רקע זה צורם שבעתיים השימוש החוזר ונשנה שהוא עושה במלה "פתרון" בהתייחסו לסוגיית הפליטים האפריקנים. קשה שלא להיזכר אסוציאטיבית, למקרא המלה הזאת, במושג שטבעו הנאצים בהתייחסם ליהודים: "הפתרון הסופי".
"הפתרון הסופי" של הנאצים היה כרוך בסילוק היהודים מעל אדמת גרמניה, בין אם ע"י כליאתם במחנות ריכוז, ובין אם ע"י השמדתם הפיזית. כשקליגר משתמש במלה "פתרון" הוא אינו מטיף, תודה לאל, להשמדתם הפיזית של הסודנים והאריתראים, אבל מדבריו משתמע כי אינו מעוניין בנוכחותם של שחורי העור הללו בתוכנו.
"יודן – ראוס" (יהודים – החוצה) היתה סיסמה נוספת שהנאצים השתמשו בה בהתייחסם ל"בעיה היהודית". "אפריקנים – ראוס" היא בהחלט כותרת הולמת למאמרו של נח קליגר.
בין השנים 1939-1945 חוקקה המפלגה הנאצית מספר חוקי-גזע שנועדו לפתור את "הבעיה היהודית" – וביניהם גם חל איסור על מעסיקים גרמניים להעסיק עובדים בני הגזע היהודי. קשה שלא להצטמרר לנוכח הדמיון בין החוק הגזעני ההוא, לבין קריאתו של קליגר למעסיקים היהודיים שלא להעסיק פליטים אפריקניים. קליגר מגדיר את תופעת העסקתם של הפליטים בבתי קפה, מסעדות, ובתי עסק במלה "שערורייתית", וטוען: "כל אלה לא רק עוברים על החוק אלא גם מעודדים הגעה של מסתננים נוספים". טענה זו היא, כמובן, מופרכת, שכן עם השלמת בניית הגדר על גבול מצריים פסקה לחלוטין תופעת כניסתם של הפליטים לארצנו (מספרם בחודשים האחרונים עומד על אפס) – אבל ההגיון, כידוע, מעולם לא היה הצד החזק של הגזענים. הדמגוגיה כן.
אהבתיאהבתי
V, האם לא טענת בעבר שמקומם של ציידי נאצים הוא ברוטר?
אהבתיאהבתי
לך, לך תלשין לבעלת הבית. כבר בביה"ס היסודי הילדים מהם סלדתי יותר מכל לא היו האלימים, ולא המופרעים, ואף לא הבריונים – איתם דווקא הסתדרתי לגמרי לא רע – אלא המלשנים. אלה שמאחורי גבנו התגנבו באין-רואים לחדר המורים והתבכיינו באוזני המורה על ההוא ועל ההוא.
אם יש לך תשובות ענייניות למה שכתבתי, קום והתייצב כגבר והשמע אותן במקום להסתתר מאחורי גבה של המנהלת.
לגופו של עניין, נח קליגר הוא עתונאי שתחום התמחותו הינו השואה. שמא לדעתך מקומו ברוטר?
אהבתיאהבתי
.
מה הפלא. אמנם יש כאלה שמעדיפים שחורים בתוכם אבל יש פחות נחמדים שמעדיפים אותם אזרחים שווי זכויות ויש את הכי פחות נחמדים שחושבים שמקומות עבודה רצוי להקים באפריקה ולא על חשבון היהודים. הקשר לנאצים צפוי והזוי אבל שניה, רגע של נבואה:
בתוך זמן קצר נתבשר על אלימות מצד המסתננים שתוצדק ע"י המחנה שארגן את הפעילות והשלטים מלכתחילה. יונית תצקצק ואתה תנאם על הקלגסים הפאשיסטים במדים שגרמו בעצם נוכחותם לאלימות.
אהבתיאהבתי
עוד חוזר הניגון… כשלא רוצים או לא יודעים איך להתמודד עם הטענות של הצד השני, אפשר פשוט להכריז שהוא נאצי/פאשיסט/גזען/כינוי הגנאי הקיצוני המקובל באותו רגע ולכן אין צורך לדון בכלל בטענות שלו. Next!
או, הוא העז להשתמש במילה המשוקצת "פתרון"! וואו. אני זוכר ששמעתי מישהי מעמותת "אור ירוק" ברדיו לפני כמה ימים, דורשת ממשרד התחבורה פתרון לצומת קטלנית בפתח תקווה, נאצית שכמותה. שלא לדבר על מבחנים במתמטיקה לנאצים, בהם הנבחנים נדרשים ושב ושוב לספק פתרונות לשאלות.
גם "בעיה", כמובן, היא מילה השמורה לנאצים וניאו נאצים בלבד. משום מה לא כתבת כמה פעמים קלינגר השתמש במילה הזו. אולי הוא לא? אז לטובת הקוראים, הנה עוד כמה דברים שנאצים השתמשו בהם:
מדים, מכוניות, גרביים, ארוחת ערב, מברשות שיניים, תארי פועל, פסי יצור, וכמובן רכבות, שלהן יש יתרון נוסף בכך שאצל פאשיסטים הן מגיעות בזמן, כך שאפשר להרוג שתי ציפורים ברכבת אחת.
ככה זה, מי שעולם האסוציאסציות שלו מצומצם לנאצים בלבד, רואה כל שימוש במילה "פתרון" כאיזכור לפתרון הסופי.
הנאצים, כידוע, רצו לגרש את היהודים מגרמניה. כשגרמניה, לצורך זה, מוגדרת כאירופה, אפריקה ואסיה (אולי גם אמריקה מאוחר יותר) וגירוש מוגדר כרצח.
לקלינגר יש בעיה כללית עם אפריקאים? גם כאלו שהגיעו לארץ כחוק, למשל האתיופים? או שיש לו בעיה רק עם מי שנכנסו לארץ שלא כחוק? כי לנאצים, כידוע, היתה בעיה גם עם יהודים שגרו במדינותיהם והיו אזרחים נאמנים מזה דורות. אתה בטוח שלא ציירת את המטרה מסביב לחץ?
ולא, הגדר בגבול עם מצרים אחראית לירידה החדה במספר האפריקאים שנכנסים לארץ באותה המידה שגדר ההפרדה אחראית לירידה החדה במספר הפיגועים – כלומר מעט מאוד. הרי בשני המקרים המספרים ירדו הרבה לפני שהגדר הושלמה, איך חצי גדר אמורה לחסום מישהו? הרי רק בזמן האחרון, בניסיון הפיגוע באוטובוס, התברר שהמחבל עבר דרך פירצה בגדר. אז אם פירצה אחת מאפשרת מעבר, איך גדר שחצי ממנה עוד לא הוקם אמורה לחסום מישהו? ובפרט במקרה של האפריקאים, שלא צריכים לברוח אחרי שעברו את הגדר, להפך: ברגע שעברו את הגדר, הם צריכים לשבת בסבלנות ולחכות לסיור של צה"ל.
אז מה עצר את הפיגועים? עבודה קשה של צה"ל והשב"כ. ומה עצר את האפריקאים? הידיעה שבארץ עושים להם חיים קשים. לא כדאי להוציא הרבה מאוד כסף כדי להגיע לארץ, אם קשה למצוא כאן עבודה, קשה להוציא את הכסף שהרווחת מהארץ עם כבר מצאת עבודה ואתה נתון בסכנת כליאה וגירוש. תבטל את אלו ושוב יגיעו מאות ואלפים בכל חודש.
אהבתיאהבתי
נח קליגר הוא מאחרוני פליטי השואה שנותרו, וכמעט כל כתבותיו בשנים האחרונות נסובות על השואה והשלכותיה. לכן כה מצמררת העובדה שהוא כותב דברי הסתה גזעניים ברוח המפלגה הגרמנית ההיא שהוא ומשפחתו היו קורבנותיה.
מה הקשר בין העובדה הזאת לבין צומת קטלנית בפתח תקווה?
אהבתיאהבתי
נח קליגר הוא ניצול שואה מקצוען. איש לא ילמד אותו מי הם הגרמנים, מה הם כושים, ומה הפתרון. הרי יש לו תעודות.
אהבתיאהבתי
מה הקשר? אתה. הוא אמר "פתרון", לכן זה חייב להיות "הפתרון הסופי" ולכן הוא נאצי. מ.ש.ל.
זה היה ההיקש שלך. מה אפשר להסיק מכך? האם המילה "פתרון" אסורה מעתה בתכלית האיסור לכל מי שאינו נאו-נאצי או שמה היא אסורה רק לניצולי שואה?
מאחר שאין לך שום בעיה עם שימוש במילה הזו ע"י דוברת כלשהי של עמותת "אור ירוק", לא נראה לי שיש לך בעיה עם המישמוש במילה הזו, מכאן עולה בי החשד שאתה רואה בדבריו נאציזם רק כי זה בדיוק מה שאתה מחפש.
כמובן יתכן שהוא באמת הטיף לכליאתם של האפריקאים רק בשל גזעם וכהכנה להשמדתם בשל היותם גזע נחות – על כיבוש אפריקה ומימוש אותה מדיניות שם אני מוכן לוותר לך – ובמקרה הזה אתה צודק. אלא מה, זה לא הנימוק שהבאת להיותו של קלינגר נאו-נאצי, כך שאם זה המצב, אתה יכול להלין רק על עצמך.
אהבתיאהבתי
כמובן שבוקובסקי הגזים בהשוואה שלו, לא מצדיק את מופרכות טיעוניו של האמיר. יש הבדל בין פתרון המיוחס לצומת, לבין שימוש במילה כלפי קבוצת בני אדם תוך פגיעה בזכויותיהם כבני אנוש. העובדה שפליט מעוניין להיות חופשי ולפרנס את עצמו אינה הופכת אותו למהגר עבודה.
אחד מלקחי מלחמת העולם השניה היא ההבנה בסכנה בשימוש בשנאה אתנית לצרכים פוליטים.
האמירה בזכות ההגבלה של זכויות אדם על בסיס אתני בכדי להרתיע אחרים מקוממת, לא ניתן לצפות להרבה ממי שלא מבדיל בין צומת לאדם. האמיר שוב בחר בכיעור הגזעני.
אהבתיאהבתי
הגזענות היא הפאגאט החדש
אהבתיאהבתי
ככה באיחור הצצתי במדור של אביב הורביץ. אז רציתי להוסיף ש:
איזה יופי כתב מיברג. פשוט נופת צופים. כל מילה בסלע. דברי אלוהים חיים. מסכים איתו מא’ ועד ת’. חבל שהוא לא כותב יותר. היום כבר לא עושים דברים כאלה. מדוע לי לא חולק כישרון כזה. אבחנותיו מעולות. גם תמציתי וגם נוגע בעיקר. מעורר מחשבה. עוכר שלווה.
אהבתיאהבתי
נו קפטן, הפכתה ליונה של מיברג, יוחננית, לא הספר יונה בודדה.
אהבתיאהבתי
הקפטן איש נחמד שאומר בוקר טוב ומודיע לשכנה ששכחה את האורות ברכב. הנחמדים האלה הכי מפחידים דורכים על חרקים בלי להתנצל. שמרי נפשך.
אהבתיאהבתי
לשכנה אני אומר:
Good morning. and in case I don't see you – good afternoon, good evening and good night
אהבתיאהבתי
אחד הנערצים
(מיד יגיע הכלב השוטה)
אהבתיאהבתי
חייב גם לציין כי לדוגמה שניתנה לגבי יש אחיזה מוצקה מאוד במציאות. ביקר לי שבאחרונה, לפחות פעמיים אמרתי לשכנה בדיוק את הדבר הזה. יון דייק: גם שכנה, וגם אורות בתוך האוטו. יון – לך תמלא לוטו.
אהבתיאהבתי
והיא הבינה?
אהבתיאהבתי
טרומן לחוד ושכנות לחוד. היא קיבלה את נושא האורות שנשארו דולקים ברכב.
אהבתיאהבתי
מה מעניינים אותי האורות המעאפנים שלה.
אהבתיאהבתי
גם היא עצמה מעפנה למכביר 🙂
אהבתיאהבתי
הצחקתני יא V
-עלק נשים מוונוס.
אהבתיאהבתי
– יש לי חשד כבד שאתה לא יודע במה מדובר (לא, לגגל לא נחשב).
– (אני לא שוכחת אורות דולקים מעולם. ככה זה אצלנו בעדה).
אהבתיאהבתי
פעם אפשר היה להניע רכב שגמר את המצבר ולשמוע גברים מתנשפים צועקים על האישה: נו שחררי, שחררי. היום כולם באוטומט ומשוחררות.
אהבתיאהבתי
אתה לא יכול לכתוב הפכתה (ה' מיותרת) ובאותה שורה להזכיר את יצירת המופת יונה בודדה. בעצם, אתה יכול. אבל.
***
מיברג שיחק אותה הפעם.
מזוקק.
אהבתיאהבתי
אנימה את לא חדשה פה, ברור שאני יכול, טעויות הן ברירות המחדל האהובות עלי.
אהבתיאהבתי
טוב, Turn on.
אהבתיאהבתי
באשר למיברג את צודקת. בקרוב יחשוף הקפטן את שמו וכתיבתו העיתונאית בעבר, ותראי זיקוקים וזיגוגים, כך שהכל יחסי.
אהבתיאהבתי
לא בקרוב, לא שם, לא כתיבה ולא עיתונאית 🙂
אהבתיאהבתי
אז מה היה לנו?
נדודי אביונה בסיאטל
חיון ו גוגל ads
שרון נסוג לעוד 8 שנות קריסת-מערכות
מלאן אפריקנוס נודדים בעולם ובוב מארלי גם
ו/או עבודה עברית?
ה-מייברג שיש יותר משמץ בדבריו
ובנק, כן חייבת לרוץ לבנק.
נ.ב. אגב חרובים יש בנמצא שוקולד חרובים הידעת V ?
אהבתיאהבתי
וברגע זה הגיע לטוויטר הפירסום הרשמי של האוניברסיטה העברית
ל – טמבל 🙂
יוּ אולמרט גנב ממני את האצבע אופסי הלא נכונה:)
ובכלל יש לו גבס על היד וכל העולם רואה מה נהייה?
אהבתיאהבתי
יש שוקולד פריחת חרובים? 😉
אהבתיאהבתי
ברו-אור
אהבתיאהבתי
אוי ויי,נשפך לך קפה על המודיע.לפחות החלב היה פרווע?
אהבתיאהבתי
אולי החתול שוב השתין על העיתון?
אהבתיאהבתי
בתחילה הופתעתי מהקישור לאורגזמה הלא נפסקת. מדובר בקידום לתכנית ריאלטי חדשה על אנשים שהגיעו למיון בעקבות יחסי מין.
אבל במחשבה שניה מובן הקישור לכותרת הפוסט על הפחדנים.
במחשבה שלישית גם הקפטן סובל משיאון אובססיבי.
אהבתיאהבתי
סה"כ הגעתי לסיפוק 3 פעמים בחיי, ובכל הפעמים זה הסתיים במיון יולדות
אהבתיאהבתי
האא, ההתעלקות על מיברג היא לצרכי פיריון, נחמד, קצת ביזארי, אבל מעניין.
אהבתיאהבתי
האם אריק הוא ניק נוסף שלך?
אהבתיאהבתי
אל תדבר על אריק! זו עקיפת סמכות הWTF שלך.
אהבתיאהבתי
האם האותיות LZ שחקקת על היוחנן שלך הופכות בשעת מעשה לLIZ או שמא לLOVE IS WHAT YOU DO WITH YOUR Z?
אהבתיאהבתי
שוב הקינאה במיקי גורמת לך לפתוח פה ליוחנן שלי. פאק מיברג צודק, כולם פה עברו לשוקולד חרובים.
אהבתיאהבתי
איזה יופי כתב מיברג. פשוט נופת צופים. כל מילה בסלע. דברי אלוהים חיים. מסכים איתו מא' ועד ת'. חבל שהוא לא כותב יותר. היום כבר לא עושים דברים כאלה. מדוע לי לא חולק כישרון כזה. אבחנותיו מעולות. גם תמציתי וגם נוגע בעיקר. מעורר מחשבה. עוכר שלווה.
אהבתיאהבתי
אתה בכלל מכיר את פגי נונאן שאתה מרשה לעצמך לדבר ככה?
אהבתיאהבתי
נו קפטן, מה לעשות איתך?
אהבתיאהבתי
חולצה ותקליט?
אהבתיאהבתי
חשבתי מה תגיד. בטח גם מיברג מציץ עכשיו לקרא מה תגיב. הפעם הרשימה הרגיזה אותי. למה שאשכנזי ישראלי בן הארץ הזאת שעשה את כל מסלול החיול הישראלי יהיה כל כך שקוע בתרבות שהיא לא שלו? הוא טוען שלעורכיו אין סקרנות אינטלקטואלית. כאילו לא נתנו לו מספיק לכתוב על אמריקה.
רון מיברג והדור שלו נושאים על כתפיהם את כל חוליי התרבות הישראלית. הם הסיבה שאין קולנוע ישראלי שמאות אלפים נוהרים אליו כפי שהיה בשנות השישים והשבעים. הם הסיבה שנותרנו עם מוסיקה של חפלות ויאללה כפיים. הם ויתרו על החיבור למקוריות, ותרבות של חיקוי בקולנוע או במוסיקה לא יכול לפגוע באמת בנשמה של האנשים.
אהבתיאהבתי
יש הבדל עצום בין שני התחומים: במוזיקה היתה נסיגה. בקולנוע נסיקה.
אהבתיאהבתי
נסיקה? נתפסת לתעמולה העצמית שלהם? איך נסיקה? הם יוצרים מזון לפסטיבלי קולנוע ולא לציבור הישראלי. אתה מתרגש מהפרסים שכמה שמאלנים זוכים? זה לא קולנוע. הציבור הישראלי לא רוצה לראות סרטי סכסוך עם נימה מתייפיפת וצבועה.
במוסיקה יש נסיגה גדולה שרק האשכנזים אחראים לה. לפחות למוסיקת הפח המזרחית יש נאמנים שרופים. אבל את הרוק הישראלי כולם נטשו כי זה לא בא מתוך כנות. אי אפשר להיות שרוף על מוצר חיקוי.
הדור של רון מיברג קיבל את מיטב ההשקעה מהמדינה ובכל זאת הם בגדו בה בהתבטלות מול הדגל האמריקני. מיוסי גיספן וישראל בונדק שלמדו עד כיתה ג׳ אין לי הרבה צפיות.
אהבתיאהבתי
האם להשיב למי שהודעתו ספוגה בדעות קדומות וחרחור ריב ("הפרסים שכמה שמאלנים זוכים"… "האשכנזים אחראים לנסיגה במוזיקה")? נו, שיהיה:
כלל לא הכנסתי את דעתי האישית וטעמי על הקולנוע. בפרמטרים בסיסיים של איכות המשחק / צילום/ תסריט / הפקה וכו' – מה שעשו כאן עד סוף שנות השמונים היה די בררה. פה ושם נרקיס, אבל הרוב ביצה ודומן חובבני. בעשרים השנים האחרונות למדו כאן לצלם, לביים, לעורך ולהקליט ואת התוצאה רואים על המסך. בין אם אתה אוהב את הסרט או לא.
לגבי מוזיקה, המצב מעט שונה. כיום יש בישראל נגנים באיכות ובכמות חבל"ז. אפילו יותר משנות השבעים העליזות ובטח יחסית לשנות השמונים ימ"ש והתשעים חצי ימ"ש. אבל תפוקת האמנים (לדעתי לפחות) נמצאת בירידה. פעם היו הרבה יצירות מופת והיום – מכל הגזרות, גזען שכמותך – מקודשת הבינוניות הקליטה והמיינסטרימית.
אהבתיאהבתי
זה לא קשור לצבע עור. הרי תאילנדים ורומנים וסינים עושים גם הם עבודות שישראלים לא רוצים לעשות. כך בכל העולם.
אהבתיאהבתי
ואגב, עובדתית זה פשוט לא נכון שאין ישראלים שעושים את העבודות האלה (בנין, שטיפ"כ, חקלאות וכו'). יש ויש, כנראה שסטטיסטית מספרם לא גבוה (נתונים? מישהו?) ואולי לא כולם באיזורים המדווחים תדיר בתקשורת אבל יש.
הם מקבלים כנראה יותר כסף מהאריתראי המצוי (או הסיני או התאילנדי), אבל אפשר למצוא אותם, הם שם.
אהבתיאהבתי
מסכים.
עובדי ניקיון ישראלים(יהודים ובעלי אמונות אחרות) קיימים בשפע מחוץ
למרכזי האוכלוסיה הגדולים. אני חושד(אין לי ראיות) שהסיבה העיקרית
להעסקתם של אריתאים/סודנים וכו' היא עלות ההעסקה הנמוכה והיכולת
להנתער/לעשוק אותם בקלות.
אהבתיאהבתי
תקציר העבודה השחורה. מ-67 עד שנות התשעים העליזות התקבע סדר. בעלי מקצוע בעבודות "שחורות" כמו חקלאות ובניין היו פלסטינים ישראלים והבלתי מקצועיים פלסטינים מהשטחים. פועלים מהשטחים הגיעו לשכר ממוצע בישראל ובעלי מקצוע הסתובבו עם סטיפות בכיס האחורי. לכאב הגב היה טעם של דבש חרובים. היו גם בעלי מקצוע יהודים מרוצים עד השמיים.
בעקבות גל הפיגועים שהוציא הפרטנר המורעל ישראל נפרדה מפועלי השטחים וסוחרי גולגלות ייבאו עובדים זרים בשכר נמוך כדי שהקבלנים יבינו שזה לא עובד, תרתי משמע. לאחר שנים וקבוצות עבודה מעשרות מדינות -כולל אפריקה, השוק דרש טורקים סינים ורומנים לבניין, התאילנדים לחקלאות והפיליפינים והודים לסיעוד. כל השאר הותירו רושם לא משהו. עראפת היה זה שהביא לירידת שכר בעבודות החקלאות והבניין והוציא את היהודים אבל מי שספג את הפגיעה הקשה ביותר היו הפלסטינים הישראלים שהתחרו עכשיו ביונג-צ'אנגים ובוגדנובים ועבור הבלתי מקצועיים והשבח"ים המסתננים הם מכת מדינה כמו שאומרים בואדי ערה.
המסתננים כבשו את עבודות הניקיון ושטיפת כלים ועיסוקים שאינם דורשים מיומנות (בניגוד לחלקאות ובניין) -כי בבניין וחקלאות לא רוצים אפריקאים. הפעם במקום המורעל, היו אלה ארגוני הזיוע שדפקו את השכבה החלשה במגזר הערבי ואלפי השבח"ים שעבדו בנקיונות. הפעילים עצמם קדושים ובכלל לא ברדאר שלהם אבל מי שמימן אותם והביא לכאן את המסתננים ידע מה תהייה ההשפעה של כוח אדם זול ללא זכויות על שוק עבודה קטן כמו ישראל. כל טמבל היה רואה את זה.
את תגובת החלש עם המבטא הערבי אפשר היה לראות באירועי הפרסונה נון גרטה שערכו לאפריקאים בכפרי הצפון. הגענו לאידיליה, ערבים ויהודים נלחמים נגד יבוא כוח אדם זול שמומן בכסף של ממשלות זרות.
הטיעונים של ארגוני הזיוע על דאגה לחלש לצד הבכי הנוגע ללב מצד בעלי המסעדות מככבים בתקשורת והבורות הכללית חוגגת. גם היום עובדי ניקיון ושטיפת כלים אפשר למצוא בהוסטלים תמורת 30-40 ש"ח לשעה בלי חוזים, בלי זכויות ובלי בלאגן וזה בדיוק מה שארגוני הזיוע מייבאים לבכיינים הקפיטליסטים. מגזרים חלשים שאפשר לרמוס כמו את תושבי דרום תל אביב. חוצמזה למסעדנים תשלום ביטוח וזכויות לעובד ידפוק את השחור וזה אסון. לכן לא יעסיקו סטודנטים באותו שכר עם זכויות מלאות.
אהבתיאהבתי
מעבר לצד הכלכלי התופעה העולמית היא סוצילוגית. למדינות מודרניות יש אתוס של שוויון אזרחי ומוביליות חברתית, עבודות שאפיינו מעמד נמוך עוברות למהגרים.
אהבתיאהבתי
העבודות עברו למהגרים כי מישהו דיקלם לציבור והתקשורת הנבובה על רב תרבותיות וזכויות אדם שחינכה עדרי אידוטים שימושיים. ומה יצא מכל הטוב האנושי הזה:
-האבטלה בשיאה
-מדיניות הרווחה צומצמה או בדרך לצמצום
-מחירי המוצרים והשירותים למרות השכר הנמוך- לא ירדו
-למשלם המיסים במעמד הביניים, זה שעליו נשענת הכלכלה המערבית נגרם נזק בלתי הפיך. אף אחד לא יכול להוציא את המהגרים.
את תקציבי הענק הארגונים הנאורים לא ישקיעו בכלכלת אפריקה כי חבל לבזבז מפעל מסכנות משגשג. היחידים שמרוויחים מהמסכנות הם ארגוני הזיוע שמקבלים תקנים ותקציבים.
אהבתיאהבתי
האבטלה בשפל היסטורי. שומו שמים, אתה נמנע מללכלך את התאוריה הדינמית שלך בזיהום עובדתי. אני חושש שהאידיוטים יותר שימושיים בעולם התופעות.
אהבתיאהבתי
דמגוג בשנקל. האבטלה אינה הנזק היחידי וכמוך לא התייחסתי לישראל. אתה מוזמן לוודא את העובדות עם אזרחי מערב אירופה. במיליארדים שמושקעים באומללים מתקציבי הארגונים והמדינות אפשר היה להקים באפריקה מפעלי מזון דוגמת אונר"א. אופס, סליחה.
אהבתיאהבתי
באנגליה יש יותר פולניות מאשר בישראל.
אהבתיאהבתי