אצבעות שחורות 17.1.14

ענת קם

"היום זה ט"ו בשבט, חג ההתחדשות והפריחה,
תנו גם לי לפרוח ולצאת לדרך חדשה"

(ענת קם בפיוט לחג לוועדת השחרורים | ידיעות, ע' 11)
הייתם עלולים לומר שאני פוגעת בפרטיותה, חושפת דברים אינטימיים שבינה לבינם? זהו שלא. עורך דינה, אילן בומבך, הוא זה שהעביר, כמובן, את החומרים לתקשורת. כך ש.
מה תעשה קם לאחר השחרור? האם, ככל אסירה משוחררת תשתלב בחברה? התחזור לוואלה ברנז'ה? תכתוב ספר? האם התקשורת תאמץ אותה כאילו הייתה אדוארד סנואודן? תתגייס לשב"ס? או אולי לשב"כ?
ומי יקבל את הראיון הראשון? אפשר להמר ש-7 ימים, לאור העובדה שכתבה שם קטע על כתום הוא השחור החדש (ראה"ש, כדאי להיכנס לקישור, ולקרוא מה אומר עו"ד בומבך שם), ולאור דיווחיו השוטפים של בומבך לעיתון?
והאם דרור אידר משחיז את המקלדת כדי לכתוב על העיתון שנותן במה לבוגדים?
רבות שאלות בלב אישה, אך לא נותר זמן רב עד שנדע את התשובה. לפי חישוביי, ב-26 בינואר (מגיבי ynet לא קרועים עליה) תשתחרר. הימתינו פפראצי ביציאה מנווה תרצה?

כל הכבוד לצה"ל

– שלשום מת חייל אחרי יומיים בצבא, מאחר שלא חש בטוב ומפקדיו התעלמו ממצבו.
– בגליון שישי מספרים כתבי ידיעות על לוחם שהתלונן על כאבים בגבו ובאשכיו, מפקדיו התעלמו, ועד שהגיע לרופא, שנבהל מחומרת מצבו, חלפו 36 שעות. האשך נכרת והחייל איבד את פוריותו.
שנות החמישים בקאמבק מטורף?

רב ניצב

איך מתנהלים היחסים קציני משטרה/רבנים.
איך הגיעו כ"כ הרבה בכירים ואנשי עסקים לרב.
הרב והניצב: המדריך המלא.
שער ידיעות מחולק חצי חצי בין גרסת המתווך: "ארביב היה מתקשר: אח שלי, אני צריך ממך עזרה. תסדר לי"?
בצד השני גרסת ארביב "פינטו תפר לי תיק. הטענות נבדקו בעבר ונמצאו שקריות"
בנו של ארביב, צחי, דיבר אמש בחדשות 10 והכחיש הכל.
שוב, למה לא ברור לאנשים בתפקידי מפתח רגישים שהם לא יכולים להסתופף בקרבה גדולה למוקדי כוח שכאלו, כמו הרב, גם אם הוא נקי מרבב?
מה אמר מנשה ארביב לפקודיו? תוכן השיחה הגיע לערוץ 10.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf

הכתבה של שלום ירושלמי פותחת את מוספשבת של מעריב. כבר בפסקה השנייה אני מתעצבנת.

בחצרו של הרב הסתופפו רבים מאנשי הפיקוד הבכיר של המשטרה, מבקשים ברכה, סיוע בקידום ועצה טובה. הרב, שמעריך את לובשי המדים באשר הם, לא השיב מעולם את פניהם ריקם. הוא עזר לקצינים ככל יכולתו, שמע את סודותיהם הכמוסים ביותר, הפעיל לטובתם את ההשפעה שיש לו, ואפילו סיפק להם מידע מודיעיני מועיל ועזר להם לגייס עדי מדינה בתיקים רגישים.

הרי זה מטורף, בפעם העשירית. כל מילה פה מעוררת חלחלה וצמרמורת. מה פתאום שלובשי המדים יחברו לרב? אין טיפת בינה בקודקודי האנשים האלו, נושאי המשרות הבכירות במשטרת ישראל? מה יש לכם? אין שום אתיקה? אין כללים, אין חוקים? מה אתם, סתומים?

בסוף הכתבה, שאם בוחנים אותה ירושלמי בהחלט מטה בה את הכף לטובת הרב, הוא כותב

על מהות טובות ההנאה שקיבל ארביב מהרב פינטו הוטל צו איסור פרסום, ולכן אנו מנועים מלפרט אותן, למרות שהן ידועות לנו היטב והגיע הזמן שגם הציבור יידע.

הקשיבו לנצ"מ בדימוס עו"ד אבי מנצור (דקה 8:40) אצל קירשנדון.
דומה שהוא הבכיר (לשעבר) היחיד במשטרה שמבין שמשהו לא בסדר עם הנהייה אחר חצרות רבנים.

מרדכי גילת במתקפה נגד פינטו, תוך שהוא שוכח את השוטרים הבכירים יקיריו, שהיו כרוכים אחר דבלולי זקנו.

חובה לקרוא את המשפט הזה, אצל גידי וייץ בהארץ, ולמרוט את השפם. אומר איש הפרקליטות או המשטרה להארץ:

במאבק בין ההערצה שלו לרב לנאמנות למדינה, ברכה העדיף את הנאמנות למדינה. זו לא הייתה בחירה קלה. לא הרבה היו עומדים בה.

תחקיר פינטו מלפני שנתיים.

TheMarker Week

כבר קניתם משהו בעליבאבא? לא, כי זו ההנפקה הגדולה של הדור.
אז לפחות תרכשו איזה סניקרס, שתרגישו חלק.

 7 ימים

מנחם זילברמן הלך לעולמו בלילה שבין ראשון לשני.
את המוסף סוגרים ביום שלישי. איך הספיקה סמדר שיר לראיין את גרושתו, דורית זילברמן? לא איך הצליחה במובן של התקשרה אליה שנייה אחרי שנודע דבר מותו, קפצה לראיין ורצה לכתוב וכו', אלא איך העזה להתקשר בשנייה שנפטר, ואיך הסכימה הגרושה לא להמתין שנייה (סליחה, 24 שעות מהרגע שנודע לה על המוות) וכבר להתראיין. לא משונה?
הבשורה הטובה, בתו אביגיל מביימת סרט עליו כבר זמן רב.
[זוועה של כותרת: "גבעת זילברמן אינה עונה". למה? כי הוא כיכב בגבעת חלפון בתפקיד וסרמן].
ההלוויה (שוש מיימון, אל.איי). לבית הקברות הגיעו עשרות ישראלים. זהו? מתוך כל מאות האלפים?

ימים17.1

למה, בשם אלוהים, מעניין סכסוך משפחתי על דירה בין בעלה של דוגמנית ישראלית לאבא שלה (עדי קייזמן, הנשוי לאסתי גינזבורג)? טוב, מה אני רוצה. יש לנו דוגמנית בשער? מה זה כבר משנה מה היא אומרת.

שישי עמודים מוקדשים לצילומים ברור שנדירים של אריק שרון. לאחריהם יש כתבה (שרית רוזנבלום) על מצוקת האשפוז.
וזו כותרת המשנה שלה

זה קורה כמעט בכל יום: רופאים ביחידות לטיפול נמרץ נאלצים לבחור מי מהחולים הקשים יטופלו ביחידה שלהם ויקבלו סיכוי אמיתי לחיות, ומי יועברו למחלקות הפנימיות. ככה זה כשרק 2.5 אחוזים מהמיטות בבתי החולים הן מיטות טיפול נמרץ, במקום 5-15 אחוזים כמקובל במערב. "הצורך לבחור בין החולים בגלל מחסור במשאבים חיוניים מקצר את חיינו", אומר רופא בכיר.

So I wonder.

גלובס

עוד סכסוך משפחתי, יותר נכון זוגי, בין אחד, אייל וולדמן לאחת, שלומית פן. סכסוך שמקומו בבית דין לענייני משפחה או זוגיות.
מעורר שאלות קיומיות קשות. באמת הציבור צריך לשמוע את כל זה?

מוסף הארץ

הילו גלזר מראיין את מאי גולן, או פלורה בדרה, שזה החצי השני של שמה, כך היא מספרת, שלא רוצה לראות בשכונה שלה את האריתראים והסודנים. הסיפור שלה, הפריזמה בה היא רואה את החיים שלה, כשלל קיפוחים לא נגמר, מקומם ומרתיע.
גולן עצמה מרוצה מהכתבה. כה כתבה בפייסבוק.
אבל זו לא הכתבה היחידה על מאי גולן. הנה עוד אחת, בגלובס (דרור פויר). אבל פה היא מתלוננת על הכותרת. עוד כותרת מגמתית, אבל היא משלימה איתה. ועוד אחת, בעיתון תל אביב יפו של ידיעות.
וויי, אין כוח אליה. ממש. ואיך כולם באותה שנייה החליטו להעניק לעולם פרופיל שלה? הרי היא נושאת את המניפסטים המקוממים שלה כבר חודשים. או שנים. ואיך הצליחו מעניקי הבמה לא לריב? מה, מדובר בראיון יום העצמאות עם הרמטכ"ל?

המוסף לשבת/ ידיעות

לא, תבינו, אני גמרתי לקרוא על אריק שרון. כל המאמצים בסו"ש הזה היו לשווא.
אני מחכה לכתבה על כל ההליכים הרפואיים בשמונה השנים האחרונות. כמה הם עלו לנו, וכנהלאה.
בינתיים הסתפקתי בראיון של סימה קדמון עם ד"ר שלמה שגב (שאגב, הוא רק חצי אבא של מולי שגב, אבל לא משנה).
בכ"מ, שגב אומר שלא דיבר עד היום כי כך יעצו לו. לדבריו, למרות מה שסיפרו עליו, לא נתן לשרון שום זריקה בדרך מהחווה לביה"ח. באשר לשאלה למה אמבולנס ולא מסוק, הוא מסביר, שהגיעו למסקנה שעד שהמסוק ינחת, ועוד חישובים, הובילו לכך שעדיף אמבולנס. מה שכן, הוא אומר שאלמלא היה שרון מטופל בנוגדי קרישה בגלל המום בלבו, הוא היה נשאר בחיים עוד הרבה שנים. אבל אין לו שום תחושת אשם. לדבריו, גם אם היה הדימום מתרחש בעוד שרון שוכב בהדסה, זה לא היה משנה. אהההמ, ד"ר שרגל תמהה: לא מלמדים אותנו תמיד שהזמן הוא פקטור מאוד חשוב באירועים שכאלו?

7 לילות

בשנים האחרונות אני לא צופה בסרטים כמעט, כי אני עסוקה בשלי. ביקורות קולנוע אני קוראת פה ושם, כשמשהו לוכד את תשומת לבי. אהבתי ארוכת השנים לספייק ג'ונז ולצ'רלי קאופמן (שג'ונז ויתר עליו פה וכתב לבד) הביאה אותי לקרוא את הביקורת הקטלנית של רענן שקד על הסרט החדש, היא (בחור מתאהב במערכת הפעלה עם קול חדר המיטות של סקרלט ג'והנסון [שיש לה עכשיו סיפור עם סודה סטרים שיכול לפגוע לה בקריירה, אומרים האנטישמים, טפי] פתאום צצה לי שאלה: לאנשים יש באמת קול של חדר מיטות? איכס). בכל מקרה שקד קוטל רצח את הסרט, ואני התרשמתי לטובה מהביקורת. כלומר השתכנעתי. כלומר שמחתי שאני לא מבקרת בקולנוע בינתיים.

אחרי הסרט התיעודי של דרור מורה, שומרי הסף והגרסה הטלוויזיונית המורחבת צפוי גם ספר עב כרס ובו כל הראיונות עם ששת שומרי הסף, כולל סיפורים שנשארו מחוץ לסרט ולסדרה.
תוס': מעדכנני קורא הספרים של הבלוג, הספר כבר בחנויות. לידיעת הכותבים והקוראים והעורכים.

משתכשכים בביצה

כך שופצו הצילומים שעשתה אנני לייבוביץ ללנה דונהם לווג.

lena

—–
[*******]
גלובס (צא"פ).

דליה זליקוביץ', ראש ועדת הערר בערוץ 2, מתראיינת (נעמה תורן, אייס).

…נכנסתי באמאמא של זהבי, והוא נקנס במקסימום האפשרי, ולא בפעם הראשונה. המלים שהוא משתמש – זה מזעזע ברמות. אני קוראת עכשיו תמלילים של תכניות שלו: "תלך תזדיין", "ש-10 עובדים זרים יאנסו אותך". מותר לבן אדם כל דעה שהיא, גם אם היא קיצונית, אבל באיזו שפה?… בן אדם יכול להגיד מה שבא לו בערוץ פרטי, אבל זה ערוץ ציבורי. בטלוויזיה לא יכולים להגיד ולהראות תכנים מסוימים בשעות מסוימות, וגם לא ברדיו. זה ערוץ ציבורי שהמדינה נותנת לו זיכיון והוא לא יכול לאפשר לו השתלחות חסרת רסן…

אייל ברקוביץ תובע את וואלה! על שכינוהו "גועל נפש".

רביב דרוקר מספר שידע על מקלט המס של נתניהו כבר כמה שנים, ומסביר למה לא פרסם.

בן-דרור ימיני כתב מדור בלי להזכיר את הארץ!

תוס': ב. מיכאל מספר איך נדפק בתמלוגים.

קוראי הארץ יוצאים נגד עורך מוסף תרבות וספרות, על הביקורת של דן מירון על הביוגרפיה של דן לאור על אלתרמן.

תוס': רק למי שזוכרים את הרצל ובלפור חקק.

אני מ-אוד מקווה שאתם לא שוכחים לעלעל בלחם עבודה, כן?

ועדכוני לחם עבודה: איתי ולדמן, עורך טיים אאוט, יהיה עורך מאקו תחת אורי רוזן, העורך הראשי.
את ולדמן בטיים אאוט תחליף עדי עוז שחזרה מחופשת לידה, כה דיווחה בפייסבקבוק.

הפגנת ענק

במוצ"ש בכיכר רבין, המאורגנת על ידי שני אנשים פרטיים. אם הבנתי נכון הם רוצים להחיות את מחאת 2011.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי

התוכנית השלישית של ארץ נהדרת עוד לא באוויר. אבל מתישהו. לא צפיתי yet.
lihi

וגם: פלפלים צהובים, עונה 2.

תוס': 17 מילות סלנג עבריות לידיעת חבריכם הגויים.
תשעה מאכלים שאסור לך לאכול שוב לעולם.

אין כמו אהבה.

מי יותר מאושרים? בעלי ילדים או אלו שאין להם ילדים?

In the last several days, the results of two studies came out to add to the collection of research on who's happiest — parents or those with no children. One was sponsored by Open University in Great Britain, and was based on an online survey of about 4500 respondents. The media has had a field day with it, particularly the findings that, "Childless married and unmarried participants are happier with their relationship and their partner than parents, and "…mothers are significantly happier with life than any other group."

The other study was conducted by Angus Deaton and Arthur A. Stone at Princeton University. It analyzed data from Gallup surveys in the U.S and Gallup's World Poll. CNN correspondent and editor-at-large Kelly Wallace sums up the results of the analyses by saying "…once you factor out issues like income, education, health and religion, which could affect how you feel about your life overall… there is no difference really at all between people who have children and those who don't have children in terms of their overall happiness."

לפני פיזור

גמרתם לקרוא את כל העיתונים, התעמקתם בכל הקישורים למענם השתדלנתי ונותרה לכם עוד טיפת זמן?
הנה הצעה לניצולו המקסימלי.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

85 תגובות על אצבעות שחורות 17.1.14

  1. V, לאובמה אין רשיון לקטנוע. מישל אאוט, תתניעי ומהר.

    אהבתי

  2. ברטה הגיב:

    ודודו טופז

    תאריך הפרסום: 21/08/09

    ב-20 באוגוסט השנה שם קץ לחייו הבדרן של המדינה, דודו טופז, שנעצר בחשד שהזמין את תקיפתם של אנשי תקשורת בכירים. אחרי מותו החליטה סמדר שיר לחשוף את רומן הנעורים שניהלה עם טופז, שעליו כתבה את הלהיט הגדול "נפרדנו כך". שיר, שהיא גם סופרת, מחזאית ופזמונאית, כותבת ב"ידיעות אחרונות" טורים אישיים וכתבות מגזין

    אהבתי

  3. hagits הגיב:

    נזכרתי שסמדר שיר כבר הראתה לעולם את נוהל אכילת הנבלות הזריז שלה כשניפקה לידיעות כתבה ״אינטימית״ דומה משאול התחתיות של רונה רמון כשבנה נהרג

    אהבתי

  4. אורן הגיב:

    א. השתכרת מדי משתיית התגובה של נתניהו. הטענה שלו היתה שמדובר רק בהשקעה, ולכן אין פער במס. אתה הסקת מזה מסקנה מוטעת על מהות מקלטי מס.
    ב. מקלטי מס משמשים להחניית הכנסות ממדינה זרה. בעוד הכנסה מקומית הדיווח הוא דו צדדי, הכנסה ממקור זר מעוכבת במקלט המס ומועברת לחשבון המקומי בצורה האופטימלית מבחינת מיסוי.
    ג. לא אומר שנתניהו משקר, יתכן שבחר בג'רזי בשביל הפרסטיז' או סיבות אחרות.

    אהבתי

    • האמיר הגיב:

      כרגיל אתה כותב קצת ואומר הרבה פחות. אז נגיד שאני לא הבנתי את מהות מקלטי המס (זה לא משהו שעושים כדי לשלם פחות מס?), מה דעתך להסביר? או אולי נדמה לך שמספיק לומר "לא הבנת" ויצאת לידי חובה?

      בוא נדבר עובדות. הכסף בחשבון בג'רזי יכול היה להגיע מהכנסה ארץ או מהכנסה בחו"ל. כסף שמהכנסה בארץ יכול להיות מדווח לרשויות המס ואז אין איתו בעיה, הרי המס עליו שולם לפני שהוצא לחו"ל ואין כאן מקלט מס, או לא מדווח ואז לא משנה אם מחביאים אותו בארץ או בחו"ל, בכל מקרה זה "כסף שחור" שלא משלמים עליו מס וגם כאן אין בעצם אחזקת החשבון בג'רזי מקלט מס.

      אם ההכנסה היתה בחו"ל? בזמן שבו החשבון נפתח, חבות המס בארץ היתה טריטוריאלית: על הכנסות בארץ היה צריך לשלם מס ועל הכנסות בחו"ל לא, לפחות כל עוד ההכנסות בחו"ל לא היו מאותו העיסוק כמו ההכנסות שבארץ. כלומר בכל מקרה הוא לא היה צריך לשלם מס על הכנסות מהרצאות בעולם ולא משנה אם הכסף נשמר בארץ או בחו"ל ואם דווח או לא דווח לרשויות המס. בשנת 2003 שיטת המיסוי שונתה לפרסונלית, כך שמאז אדם צריך לשלם מס על הכנסתו ולא משנה איפה נעשתה, כלומר שבכל מקרה היה צריך לשלם מס על ההכנסות מחו"ל ולא משנה אם הכסף נשמר בחו"ל או בארץ. כאן יכולה להיות בעיה אם א דווח לרשויות המס על הכסף, אבל לפי כל הפרסומים, על החשבון דווח כחוק.

      מסקנה? בכל מקרה לא היה לנתניהו שום יתרון מבחינת המיסוי בפתיחת חשבון בנק באי ג'רזי. מקלט מס לא היה כאן. לא סתם אף עיתון לא טען שביבי פתח את החשבון כדי להתחמק ממס והיחידים שעשו זאת (טוב, למעט דרוקר) נהנים מחסינות.

      סיבות? כנראה שמירה על סודיות. ישראל מדינה קטנה, תמיד יהיה איזה פקיד בבנק שמטפל בחשבון שלך שיש לו אחות שחבר טוב שלה הוא שכן של עיתונאי או במטה הבחירות של פוליטיקאי מתחרה ולא תמיד אתה רוצה שהם ידעו מה אתה עושה עם הכסף שלך. ואם אתה מחפש מקום בו תוכל לשמור את הכסף שלך בחו"ל, סביר להניח שתבחר מקום שמתהדר באמינות גבוהה ועם שיעורי מס על רווחי הון שלא עולים על המס בארץ (שהיה, כזכור, אפס).

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        אתה לא מבדיל בין הכנסה שנוצרה בחו"ל ונחשבה בעבר לפטורה, להכנסה שהתקבלה בחו"ל אך היתה חייבת גם בעבר.
        יפה שנתניהו חושש מפקיד בנק בארץ (למרות שהחזיק חשבון מקומי), וסומך על אנשי לשכתו שפעם מצלמים מתחת לחצאית ואחר מצלם את כל המסמכים ושולח לדרוקר (שיש לו מסמכים ולא השערות כמוך) הוא לא יכל לדעת יותר ולכן לא פירסם. אתה לא צריך עובדות השערות מספיקות לך.
        אפילו תגובת נתניהו אינה קובעת שלא היה יתרון מיסוי(חוקי) אם קוראים אותה בזהירות.

        אהבתי

        • האמיר הגיב:

          אני מבדיל, אתה זה שלא. הרי כבר כתבתי מהי הכנסה שהיתה חייבת במס: אם ההכנסה שלך בחו"ל היא ממקור דומה להכנסה העיקרית שלך בארץ, היית חייב במס. אם לא, אז לא.

          כלומר, אם אתה שחקן כדורגל מקצועי בארץ ובחו"ל היתה לך חנות למכירת עתיקות, לא היית צריך לשלם מס על ההכנסה מחו"ל. אם היית סוחר עתיקות בארץ, כן היית צריך לשלם מס על רווחי חנות העתיקות שלך בחו"ל.

          ההכנסות של ביבי בחו"ל היו בעיקר מהרצאות. אז מה היה מקור ההכנסה שלו בארץ, גם הרצאות? לא? אז הוא לא היה משלם מס הכנסה בכל מקרה. ומאחר שלא היה צריך לשלם מס הכנסה, הרי שלצורכי מס הכנסה, לא משנה איפה הכסף מופקד.

          אז מישהו הדליף. כידוע, אפשר לשמור על סוד שידוע לשני אנשים רק אם אחד מהם מת. אלא מה, סוד שידוע לשלושה אנשים, סביר יותר שידלוף מאשר סוד שידוע לשניים. מאחר שכשמדובר בסניף בנק ישראלי, ההדלפה יכולה לבוא הן מאנשי הלשכה והן מפקידי הבנק, הסיכון בחשבון מקומי גבוה יותר. פשוט, לא?

          לדרוקר יש מסמכים, מסמכים שהביאו אותו למסקנה שאין סיפור… מסמכים שאותם פרסם בבלוג שלו. מה הם מראים? שהיה חשבון בנק בג'רזי ושנעשו ממנו תשלומים. וזהו. לא עבירות פליליות, לא התחמקות ממס ולא נעליים. אז מה נשאר לעשות? להסיק מסקנות על סמך מה שידוע. או אולי אתה מפקפק בכך שהשמש ממשיכה להתקיים גם אחרי השקיעה כי אתה לא רואה אותה? מצד שני, היה איזה אחד שכתב "יתכן שבחר בג’רזי בשביל הפרסטיז’ או סיבות אחרות", אז אני נתלה באילנות גבוהים (pun intended).

          חשבתי שרק את ההודעות שלי אתה מקפיד לא להבין, מתברר שהבעיה הזו יותר גורפת. הנה תגובת לשכת ראה"מ במלואה, כפי שהופיעה בגלובס:

          "גם הפעם ניסיונכם להטיל דופי בראש הממשלה נתניהו אינו תואם את העובדות. מדובר בחשבון שכבר אינו פעיל משנת 2003. בשנת 1999, אחרי סיום כהונתו הראשונה של ראש הממשלה נתניהו, נעשתה באמצעותו השקעה שלא היה בה שום יתרון מס מול ישראל.

          "החשבונות והפקדונות בו דווחו באופן מלא לרשויות בישראל כולל לרשויות המס בישראל, והוא נכלל גם בהצהרות ההון שהגיש ראש הממשלה נתניהו לרשויות בישראל"

          ואללה. אני מניח שאם קוראים בזהירות את החלק שבו נכתב שלא היה יתרון מס מול ישראל, אפשר להגיע למסקנה שהם בעצם לא אומרים שאין יתרון מס מול ישראל. עם מספיק זהירות יוצרת הכל אפשרי.

          רגע, אולי אתה מתכוון לומר שעל הרווחים מהשקעת ההון לא היה יתרון מס אבל על ההכנסה עצמה היה? טוב, במקרה הזה יתכן בכל זאת שהליקוי בהבנת הנקרא מוגבל רק להודעות שלי, שהרי אני כתבתי בבירור שעל ההכנסה שלו בחו"ל באותן שנים הוא לא היה צריך לשלם מס הכנסה בארץ. מיסוי טריטוריאלי, זוכר? אבל אתה לא צריך לקבל את המילה שלי. התוצאות הראשונות מגוגל:

          מיסוי בינלאומי- שיטת המס בישראל

          ביום 24.07.2002 התקבל החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב – 2002 (להלן: "החוק לתיקון פקודת מס הכנסה"), אשר תחולתו הינה על הכנסה שהופקה או נצמחה החל משנת המס 2003 ואילך (להלן: "הרפורמה"/ "רפורמת המס").

          עיקר הרפורמה התמצה במעבר משיטת מס הממסה תושב ישראל (יחיד או חברה) על בסיס טריטוריאלי, קרי מיסוי כל ההכנסות שהופקו או נצמחו בישראל בלבד, לשיטת מס על בסיס פרסונלי, קרי מיסוי כל ההכנסות של תושב ללא תלות בזהות מקום הפקת ההכנסה.

          מיסוי בינלאומי

          עד הרפורמה של 2003 לא היה זיקה פרסונאלית, לכן ישראלי שהפיק הכנסות בעולם לא מוסה עליהם. לפני הרפורמה היה את ס' 5(1) – שקבע שאם אתה עסק שיש לו סניפים בעולם והשליטה והניהול של העסק בישראל כל הסניפים בעולם יהיו חייבים במס בישראל, כיום לא צריך את ס' 5(1) כי כיום יש זיקה פרסונאלית. בנוסף בסעיף היה מיסוי של אדם שהיה לו משלח יד בישראל ועכשיו הוא מפיק הכנסות שאותו משלח יד בחו"ל והוא עדיין תושב ישראל (עו"ד שעבד בישראל עובר לנ"י ופותח משרד עו"ד לכן כל עוד הוא תושב הוא יהיה חייב במס) גם הסעיף הזה בוטל,כי כיום אם אתה תושב ישראל מכוח זיקה פרסונאלית ממילא תשלם מס.

          מיסוי פרסונלי

          פקודת מס הכנסה, כנוסחה טרם תיקון 132, אימצה כעקרון יסוד לעניין סמכות המיסוי את העקרון הטריטוריאלי וקבעה בסעיף 2 לפקודה כי מס הכנסה ישתלם "…על הכנסתו של אדם שנצמחה, שהופקה, או שנתקבלה בישראל ממקורות אלה…".

          תפיסה זו עברה שינוי מהותי בעקבות תיקון 132, המתאפיין בהסטת מרכז הכובד לעניין סמכות המיסוי מן העקרון הטריטוריאלי אל עבר העקרון הפרסונלי.

          יחד עם זאת, נכללו בפקודה גם כנוסחה טרם תיקון 132, הוראות לפיהן הוטל מס על-פי זיקה פרסונלית. אחת מאותן הוראות היא הוראת סעיף 5(1) לפקודה, אשר על-פיה הוצאו למערער השומות שבמחלוקת במקרה שלפנינו. וכך קבע סעיף 5(1) לפקודה:

          (5) בלי לגרוע מהוראות כל דין בדבר מקום ההכנסה יראו כהכנסה מופקת בישראל:
          (1) ריווח או השתכרות שהפיק אדם… ממשלח-יד שבדרך כלל הוא עוסק בו בישראל.
          (א)…
          (ב)…
          (ג) מי שעסק בחוץ לארץ באותו משלח יד שבו עסק בישראל, יראוהו, כל עוד הוא תושב ישראל, כמי שעוסק בדרך כלל באותו משלח יד בישראל.

          על-פי הוראה זו, פרש המחוקק הישראלי את רשת המס אל מעבר לתחומי מדינת ישראל ולכד בה הכנסה של תושב ישראל שהופקה ממשלח יד שבדרך כלל הוא עוסק בו בישראל. הכנסה כזו משלבת זיקה טריטוריאלית – משום שמדובר במשלח יד שבדרך כלל עוסק בו הנישום בישראל, עם זיקה פרסונאלית – משום שבפועל מופקת ההכנסה מחוץ לישראל, אלא שהמחוקק הישראלי משקיף עליה כעל הכנסה המופקת בישראל כל עוד הנישום הוא תושב ישראל.

          דיני מיסים

          מס טריטוריאלי

          שיטת מס זו מבוססת על עיקרון גיאוגרפי הגורס כי כל הכנסה שנוצרה בתחום שטחה הריבוני של מדינה מסוימת חייבת במס, ללא תלות בתושבתו או אזרחותו של מפיק ההכנסה.

          מהי שיטת המיסוי בישראל?

          שיטת המס בישראל בבסיסה היא שיטת מס טריטוריאלית, נצר של שלטון המנדט הבריטי בישראל. עם זאת, בעקבות התפתחות הכלכלה העולמית והתעצמותן של מגמות כלכליות כמו הגלובליזציה, הוחלה בארץ החל משנת 2003 שיטת מס משולבת הגורסת כי כל הכנסה שמקורה בישראל חייבת במס כמו גם כל הכנסה שהופקה על ידי תושב ישראלי השוהה בחו"ל. כך, גדלה יכולת הגבייה של המדינה, וצומצמו שיעוריהן של תופעות כגון התחמקות ממס.

          אפשר להמשיך, אבל אני חושב שהתמונה ברורה: אני צודק, אתה טועה. כמו תמיד.

          אהבתי

          • אורן הגיב:

            אתה מציף וחבל. אין לך ביסוס לטענה שכל הכנוסתיו שהתקבלו מחו"ל היו פטורות ממס. התגובה לא שוללת מצב של תכנון מס (חוקי). יש לך נטיה מוזרה להמציא עובדות מדמיונך.

            אהבתי

            • האמיר הגיב:

              ארבעת האסמכתאות שהבאתי לא מספיקות לך? כל עוד העבודה שהוא עשה בחו"ל היתה שונה מהעבודה שעשה בארץ, ההכנסה מהעבודה מחו"ל היתה פטורה ממס. רוצה עוד? אני תמיד יכול לעבור לדף התוצאות השני של גוגל.

              העבודה שלו בארץ היתה חבר ממשלה/פוליטיקאי/עובד מדינה, איך שלא תגדיר את תפקיד ראש הממשלה. יכול להיות שהוא כיהן בממשלה זרה בסודי סודות? 🙄

              מציף, עלאק. בסביבה שלי קוראים לזה "מוכיח את הנקודה".

              אהבתי

              • נו, שוב לא הבנת את הסאבטקסט. האורן העלה פעמים את נושא תכנון המס כי מדובר במשהו שרואי חשבון בארץ נמנעים ממנו. לא הבנת שמדובר באשף פיננסים שניהל מספר עסקים בחייו?

                אהבתי

              • לירון הגיב:

                יש רק בעיה אחת, והיא ההנחה שהכסף המדובר הושג ע"י מתן הרצאות. מה אם הסיבה לפתיחת החשבון הייתה קבלת כסף מגורמים שלא היה מעוניין שידעו עליהם ציבורית בארץ (אני לא אומר לא חוקי, אלא בעייתי ציבורית).
                זכות הציבור לדעת, והוא חייב לפתוח את הכל לעין הציבור.

                אהבתי

                • אז היה נדרש לדווח לרשויות המס ושם רמת הדיסקרטיות עוד יותר פחותה מבנק מסחרי. הגבירים (ברק, ביבי, אולמרט, שרון וכו') מוקפים ביועצי מס ורואי חשבון שאומרים להם מה אסור לעשות. אם היה מתגלה סכום משמעותי שלא דווח היה כאן סיפור על תאוות בצע וטיפשות איומה. מדובר בחבורת עיתונאים אחוזת אג'נדה שמצפצפת על האתיקה והציבור הרחב.

                  אהבתי

                • אורן הגיב:

                  לירון למה שיחשוף את הנתונים, האמיר הסביר, גם בלי נתונים אנו יודעים שהוא צודק, הרי הוא אמר.

                  אהבתי

                  • האמיר הגיב:

                    בניגוד לאורן, שאף פעם לא מסביר. תמיד עדיף לעמוד בפוזה של ידען, לנוד בראש ולפלוט בנימה מיואשת "כמה שהם לא מבינים", כדי שלכולם יהיה ברור שאתה יודע. כי הרי פוזה זה כל מה שצריך.

                    שוב: החשבון לא נפתח כמקלט מס. אין שום היגיון לפתוח חשבון כמקלט מס אם המס ממנו מנסים להתחמק הוא אפס. לא סתם אף אמצעי תקשורת שדיווח על החשבון לא טען שהוא נפתח כמקלט מס.

                    אהבתי

                • האמיר הגיב:

                  נו, מה הבעיה? נאמר שה- FBI שילם לו על עבודתו כסוכן ג'והן ג'יי סאליבן. ביבי רוצה כמובן להסוות את מקור התשלום, אז הוא מפקיד את הצ'ק בבנק בחו"ל ומבצע העבה בנקאית לבנק ישראלי. הבנק הישראלי לא יכול לדעת מה היה מקורו של הכסף מעבר לבנק בחו"ל.

                  אבל מה אם המקור יותר אפל? נאמר שהוא קיבל ג'ובות מנסראללה. גם כאן אין בעיה: אם אם רוצים להסוות את ההעברה, היא תעשה במזומן או באמצעות צד שלישי, חברת קש כלשהי שתהווה את המקור הרשמי לכסף. נו, כמו כל הקומבינות של עמותות ברק ב- 1999. אז נסראללה מקים חברת קש – נקרא לה למשל BATM – שתעסיק כביכול את ביבי במשרה פיקטיבית – נאמר יועץ אסטרטגי – ועכשיו ביבי יכול להפקיד את הצ'קים בכל בנק שירצה ללא חשש.

                  במיליםאחרות, אם אתה רוצה להסוות את העובדה שיש לך כסף, אתה לא מדווח עליו לרשויות המס. אם אתה לא רוצה שידעו מה מקורו של הכסף, אתה מעביר אותו דרך צד שלישי (אחד או יותר). לפי כל הפרסומים החשבון דווח לרשויות המס, כך שהסיבה הראשונה לא יכולה להיות נכונה, הסיבה השניה גם נפסלת כיוון שכאמור אפשר לעשות זאת באותה מידה גם דרך בנק ישראלי.

                  גם אם החשבון יהיה פתוח לביקורת ציבורית, עדיין לא יהיה לך שמץ של מושג מה מקור הכסף.

                  אהבתי

          • JewBoy הגיב:

            שיחקת אותה!
            כבוד על הסובלנות והמקצועיות

            אהבתי

  5. anima הגיב:

    ל-News1 הובא באחרונה מידע

    ואנחנו אמורים להתייחס ברצינות לדבריו על סמך זה ^.

    אהבתי

  6. האמיר הגיב:

    קצת מוזר לקרוא לזה "מקלט מס", כשבכלל לא היה על זה מס באותו זמן. כלומר החשבון נפתח כדי להתחמק מתשלום מס בסך אפס ש"ח?

    ההיגיון – אם אפשר לקרוא לזה כך – הולך כך: א. יש אנשים שפותחים חשבונות בנק בג'רזי כדי להתחמק מתשלום מס. ב. נתניהו פתח חשבון מס בג'רזי. מסקנה: נתניהו ניסה להתחמק ממס.

    הממ. א. יש עיתונאים שמזנים את המקצוע, מטים ידיעות ואפילו מפברקים כדי לקדם את השקפתם הפוליטית. ב. רביב דרוקר הוא עיתונאי. מסקנה?

    ככה זה. פה לוקחים חצי אמת, שם לוקחים שקר מוחלט, לפעמים לוקחים סיפור פעוט ומנפחים אותו. כשתתפרסם שערוריה אמיתית, רק מי שממילא מתעב את האיש יאמין לפרסומים, עבור כל השאר זה יהיה רק עוד מקרה של העיתונאי שצעק "זאב". למרות הכחשותיו של דרוקר, כנראה שזו באמת ונדטה אישית.

    שימו לב שרוב התקשורת הקפידה "ללכת בלי ולהרגיש עם": לא אמרו שביבי פתח חשבון על מנת להתחמק ממס (כי זה בבירור לא נכון), במקום זאת דיווחו אמת – האי באמת משמש כמקלט מס. רק "שכחו" כמה פרטים "לא חשובים" כמו העובדה שבזמן שבו החשבון היה פעיל, המס על רווחי הון מפיקדונות בארץ היה אפס, עך שלא יתכן שפתיחת החשבון בג'רזי נעשתה כמקלט מס, שהמס על רווחי הון מפיקדונות הוטל בקדנציה של נתניהו כשר אוצר ושבאותה הזדמנות (למיטב זיכרוני, בכל אופן) גם שינו את המיסוי מטריטוריאלי לפרסונלי, כלומר לא משנה איפה נעשה הרווח אלא על ידי מי, כך שהמס שידרש לשלם אזרח ישראלי על רווחי הון מהשקעה בג'רזי יהיה זהה למס שידרש לשלם אותו אזרח על רווחי הון מהשקעה בארץ ושוב אין כאן מקלט מס. אף אחד לא שיקר, במקום זאת סיפרו לכם חצי אמת ונתנו לכם להגיע למסקנות שגויות לבד.

    אבל דרוקר לוקח את זה צעד אחד קדימה וכותב על "מקלט המס של נתניהו באי ג'רזי". הוא כבר לא מסתפק בחצי אמת וגולש למחוזות השקר.

    אהבתי

  7. חייל זקן הגיב:

    שרון 5. מלחמת יום הכיפורים. (סליחה V)
    מלחמת יום הכיפורים פורצת כשבראש צה"ל עומד הגרוע ברמטכ"לים שניתן למנות, אלעזר, לאחר כהונה הרת אסון של קודמו בר-לב. בראש הפיקודים המרחביים, דרום וצפון, עומדים שני אלופים בלתי כשירים לפיקוד בכיר, גונן וחופי. שרון מגיע למלחמה כמילואימניק מפקד אוגדה 143 לאחר כהונה לא מוצלחת כאלוף פיקוד דרום ועם רקע של עימותים עם שני הרמטכ"לים האחרונים. מיד עם הגיעו לחזית, לפני הצליחה המצרית, הוא קורא נכון את המפה המבצעית ומציע לגונן לסגת מקו המעוזים. הצעתו נדחית וקו המעוזים נופל תוך שחיקה קשה של אוגדת סיני. בהמשך מציע שרון למטכ"ל לבצע התקפת לילה דו אוגדתית שבעקבותיה צליחה. גונן מאמץ את ההצעה ותומך בה בדיון במטכ"ל. אלעזר דוחה את ההצעה וכופה על גונן תוכנית קרב מטופשת וחסרת סיכוי שבה תוקפת אוגדת ברן התקפת מצח ביום ואוגדת שרון בעתודה. התוכנית שיוצאת לפועל ב8 באוקטובר נכשלת כמובן כישלון מחפיר באבידות קשות. ב9 לאוקטובר נוטל שרון יוזמה ומניע את אוגדתו בתפר שבין שתי הארמיות לכיוון התעלה. אוגדת שרון משתלטת על שטח נרחב כמעט ללא חיכוך ויוצרת תשתית קרקעית לצליחה. אלעזר מורה לגונן להסיג את שרון לאחור ומנסה להדיחו אך דיין מונע זאת. מכל ההחלטות הגרועות הרבות שקיבל אלעזר במלחמה זו הגרועה ביותר. שרון נסוג ומפקדי הארמיות המצריות ממהרים לעבות את כוחותיהם באגפים. לאחר כשלון המתקפה המצרית ב14 מוטלת על שרון המשימה ליצור מסדרון קרקעי לצורך צליחת התעלה וכך מוצא עצמו שרון אנוס לכבוש את השטחים שפינה לאחר שנתפסו ללא מאמץ. שרון מתכנן התקפה חטיבתית על המתחם הידוע כחווה הסינית שלאחריו ינועו שאר כוחות האוגדה לכיוון התעלה. הפעם טועה שרון בהערכת המצב שלו, החטיבה התוקפת נהדפת והתוכנית נכשלת. חטיבה השריון 14 תוקפת פעמיים נוספות בהרכבים שונים תוך שחיקה רבה ורק אז מצליחה לעקור את הכח המיצרי ולאפשר את חציית התעלה. לאחר החצייה מבצע שרון תמרון מהיר כשהוא חותר מערבה וצפונה במטרה לנתק את קווי האספקה המצריים. אלעזר וברלב מתעמתים שוב עם שרון שכן כוונתם לתקוף את הכח המיצרי בסיני. שרון מקבל פקודה לתקוף את מתחם מיסורי בסיני אך מצליח לבטלה לאחר התערבות דיין. המלחמה מסתיימת בק"מ ה101 לאחר שאדן מצליח להיכשל שוב בנסיון כיבוש העיר סואץ.
    במלחמה זו מתגלה שוב שרון הטקטיקן המזהיר אך ביצועיו נופלים בהרבה ביחס לאלה שהפגין במלחמת 67. הוא טועה בהערכת המצב לגבי החווה הסינית ותוקף בצורה שבלונית עם כח קטן מדי. כדרכו בעבר ובהתאם לערכי צה"ל (מי אמר הקלטות של ברק?) דואג שרון להעלים את יומני המבצעים המתעדים את שגיאותיו.
    למרות שגיאותיו במלחמה זו זכה שרון בתואר מלך ישראל בצדק. חבורת הפיקוד הבכיר בדרום שבקירבה פעל הכוללת את הרמטכ"ל אלעזר, אלופי הפיקוד גונן ואחריו בר לב ועמיתו מפקד האוגדה אדן התגלו כאוסף של מלאכי חבלה שלא הצליחו לבצע שום מהלך נכון.

    אהבתי

  8. velvet הגיב:

    מה לעשות, למרבה הפליאה נולדים עוד ועוד אנשים.
    גם בנות 19 צריכות ללמוד משהו.
    ואולי גם בנות 50.

    אהבתי

  9. anima הגיב:

    לפני פיזור כל כך קוסמופוליטן 1994.
    You should know better ; )

    אהבתי

  10. שועלן הגיב:

    וגם הציד ברשת מרגיש כמו יוזמה הומופובית של מישהו.

    אהבתי

  11. שועלן הגיב:

    אני מוחה על האפליה ההומופובית בלפני פיזור.

    אהבתי

  12. guy הגיב:

    מציע לא להסתמך על מה שירושלמי כותב על הפרשיה מכיוון שהוא חסיד של הרב פינטו

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      מי מסתמך? רק מציגה את האג'נדות המקוללות של כל אחד מהמעורבים

      אהבתי

      • hadas tamar הגיב:

        שלום ירושלמי התארח אתמול ביומן של ערוץ 1 והוצג על ידי איילה חסון ככתב מעריב.
        במהלך הדיון (שבו ירושלמי טען שלא היה מדובר בשוחד ״אלא בדפוס קבוע של כספים שהועברו לאורך שנים לקציני משטרה לצרכים שונים״ ואף העריך שבסופו של דבר תתבצע ״תספורת בכתב האישום״) לא נאמר דבר על היותו של ירושלמי מקורב/חסיד/חבר של פינטו.
        לפני כמה ימים נכתב בדה מרקר : ׳העיתונאי שלום ירושלמי מ"מעריב", הוא חבר קרוב של הרב וכך גם שי נשר, סוכן השחקנים ובעלה של העיתונאית איילה חסון מערוץ 1׳.
        באותו שעה שבה ירושלמי התארח כעיתונאי באולפן של ערוץ 1 הוא הוצג בכתבה של אבישי בן חיים בערוץ 10 כ״עיתונאי,מחסידי הרב פינטו״.אלה הדברים שאמר ירושלמי : ״אני לא רואה מצב שבו הרב נותן שוחד.הרב הוא אדם שנותן לכל אחד מה שהוא מבקש ממנו .הרגישות שלו היא באמת על אנושית.״
        מתוך ׳העין השביעית׳ (8.2.2013) : ״לפי עו"ד מן, הסיפור על אודות סער "הביא עד כדי החלטה על פיטוריו של כתב בכיר וותיק בעיתון, מר שלום ירושלמי, על-ידי העורך חפץ. בסופו של דבר נמנעו פיטוריו של ירושלמי בשל כניסת העיתון להקפאת הליכים והתערבותו של הרב פינטו, אליו, ככל הידוע למבקש, מקורב ירושלמי".

        אהבתי

        • המילה מקורב עושה לי נעימים באוזן. אפשר לטעות שמדובר בקירבה פיסית, רעיונית או חברות מהגן. ברוב הפרשיות המקורב מתברר כאדם מקושר לקומבינה שעניינה כסף דרך מכרזים, קשרים, ג'ובים, מענקים, הקלות בקנסות תהליכי רישוי -יו ניים איט. הכיבוס משחית, די עם הפוליטקלי קורקט. מציע לוועדה למתן שמות לעבור למרוקב במקום למקורב. מרוקב לשר, מרוקב לבכיר, מרוקב לאיש העסקים. חוג מרוקביו של הטייקון, מרוקב לשעבר. תולעים עלייך ציון.

          אהבתי

  13. ברטה הגיב:

    עיתונאי, שחקן או צירוף מקרים.

    אהבתי

  14. rni22 הגיב:

    ואף מילה על הנשיא המאוהב? באמת ולווט, מעט מידע על המתרחש בחדר המיטות בארמון האליזה ובדירות מיסתור פריזאיות היה מחמם את ליבנו בבוקר שבת עגום זה.
    אגב, אתמול הנשיא הגיע סוף סוף לבקר את זוגתו המאושפזת בבית החולים בשל "עצבת קשה" בה לקתה. והמאהבת? היא נכון להרגע מכחישה שהיא בהריון אבל מאשרת שהרומן בינה לבין הנשיא נמשך כבר שנתיים. ועוד נודע שמי בחש בקדירה הוא בנו של הנשיא שלעולם לא סלח לאשה שהפרידה בין אביו לאימו. צפו לעידכונים.

    אהבתי

  15. אורן הגיב:

    טוב, מהסוף להתחלה עם צמצומים.
    לפני פיזור, כן, אבל עם השניה. אושר הוא חולף, ילדים ממררים לנצח. את כנראה ניחשת ששכחנו את לחם עבודה. לג'והנסון יש קול סקסי (וזה לא איכס), אבל סודהסטרים מעסיקה מסתננים, אז בכל זאת חרם. ד"ר שרגל, הוא נשאר בחיים עוד שמונה שנים, אז זמן זה פקטור. טענות הקיפוח אינן הדבר המקומם במאי גולן.
    הציבור יסתדר בלי דיווח על סיכסוכי ממון של פרודים, גלובס לא. כנ"ל גינזבורג, שער ישרשישי לא. סמדר שיר התקשרה לזילברמן כאדם פרטי, במקרה יצא גם ראיון. עליבאבא מוכרת מניות סוג ב'. לפחות למעריב עזר שירושלמי מסתוףף.
    כמו שאמרו בשנות החמישים, כשחוטבים עצים ניתזות ביצים. לא משנה מה תעשה ענת קם, היא תוכל למצוא שימוש למאמר של אידר, זה בחינם, ובניגוד לטוקבקים, מנייר.
    התגובה פרטית לוולווט, אם קראתם אותה סימן ששוב נחשפתם לדברים אינטימים מיותרים שביני לבינה.

    אהבתי

  16. אורן הגיב:

    במחווה לשועלניות, את שואלת הרבה שאלות (ספרתי 75 סמ"שים), האם עכשיו, כשהתאמת את האצבעות לשעוני, אני מחויב לענות על כולן?

    אהבתי

כתיבת תגובה