הכותרות הראשיות
"משפחה שלמה נמחקה" (ישר"ה, כפולת 2-3); "משפחה נמחקה", הכותרת בשער תאום המריבה, ידיעות.
הארץ: "משרד הביטחון שוכר מבנים ב-100 מיליון ש' בשנה".
מעריב: "ראיות חדשות לפשעי מלחמה של אסד".
ישר"ה, בכותרת העליונה בשער, "ישראל היום – העיתון הנקרא ביותר בישראל". הופתעתי מכך שהידיעה מופיעה רק על פני כל עמוד 9, ולא בכפולה הפותחת של העיתון כבעבר, ושלא העורך הראשי, עמוס רגב, חתום עליה אלא "מערכת ישראל היום", ועל הפרשנות ד"ר חיים שיין:
…מתחרי העיתון ויריביו, שבתחילת דרכו לעגו וקראו לו חינמון וביביתון, הפסיקו לחייך. דוק של עצבות מכסה את פניהם משהבינו כי מדינת ישראל השתחררה סופית מהאפוטרופסות הפטרונית שלהם. העיתון "ידיעות אחרונות", שבמשך שנים המליך מלכים, קבע את סדר היום הציבורי ושלט בזרימת המידע, נסוג אחור. רבבות, ואולי יותר, של עותקי העיתון כבר מחולקים חינם יום יום, שהרי לא נותרו רבים שמוכנים לשלם על מנות יומיות של ייאוש ושל דיכאון. רוח החירות סחפה את אזרחי מדינת ישראל, שהחלו לנשום אוויר פסגות צח לאחר שעבוד ארוך לרוחות של תבוסתנות, של קיפול דגלים ושל רפיון לאומי.
[…]
הצלחתו של העיתון… יסודה ברוח של אופטימיות, אמונה ויושרה. אופטימיות מתוך הזיכרון ההיסטורי של היכן היתה המדינה רק לפני 65 שנה, אמונה בכישרון המדהים שהתרכז במדינת ישראל ויצר יש מאין, ויושרה באשר לדיווח עיתונאי אמין ללא משוא פנים.
רק כדי שתבינו (למתעצלים להגדיל את הטבלה שבהמשך) על איזה ניצחון מדבר שיין, וכמה הוא מחובר למציאות. בידיעות, כרגיל, אין אזכור לדו"ח ה-TGI.
על תגובת מעריב, בהמשך.
בחלק ניכר מע' 13 של ישר"ה מבקר דרור אידר (הזוכה בפרס ביקורת התקשורת השנה, שכלל לא רצה להיות עיתונאי) את הכותרת הראשית של ידיעות אתמול, שהביאה את דעת 100 אנשי כלכלה ישראלים על חרם הצפוי לישראל. בעיקרון אני מסכימה שהכותרת של אתמול הייתה אממ, סליחה על המילה, הזויה במיוחד, אבל רבאק, לנפק עמודים שלמים באופן קבוע למלחמה נגד המתחרה? לא הגזמנו? את מי מעניינת המלחמה הזו חוץ מאשר את מבקרי התקשורת לסוגיהם? גם את זה כתבתי 100 פעם.
הזוועות בסוריה
העיתונים חוזרים לדווח על מעשי הטבח הנוראים. רק במעריב זו כותרת ראשית.
ישר"ה, מעריב, ע' 4, "עשרות אלפי ראיות לעינויים חדשים". ידיעות, ע' 26: "התמונות שקשה לראות" (סמדר פרי), הארץ, מצבור גדול של ראיות לפשעי מלחמה. ynet: אקדח מעשן. מדי יום מתפרסמות ברשת אלפי תמונות למעשי הרצח המחרידים המתרחשים בסוריה נון סטופ. רק מדי פעם מתעוררת התקשרות לרגע קט, ומיד שוקעת שוב בתרדמת סוריה.
אורח מקנדה
ראש ממשלת קנדה, סטיבן הרפר, גדול תומכי המדינה, מבקר בישראל. הביקור לא עשה כותרות באף עיתון טרם בואו, אבל היום יש תיקונים.
ביום שני אחר הצהריים נאם בכנסת. גם זה בצבץ לזמן קצר באתרים, ונמוג.
ynet, עימות מביך בין נתניהו לטיבי (mako), כותרת ראשית ב-nrg, נענע10 – קנדה היא מצפן מוסרי, בהארץ דיווחו הבוקר על הודעת משרד החוץ הקנדי ערב הביקור: ההתנחלויות לא חוקיות, בשלוש וחצי ביקר ברמאללה ואמר שהוא לא מעוניין למתוח ביקורת על ישראל בעודו פה, ובסף היום אמר כי החרמות הן האנטישמיות החדשה.
הבוקר בשער ישר"ה: "הנאום האוהד של ראש ממשלת קנדה" (וע' 7), "באש ובמים – קנדה לצדכם!".
גם בהארץ זוכה הרפר לנתח נכבד במרכז השער, עם הכותרת המפתיעה "החרם נגד ישראל הוא האנטישמית החדשה" (ע"ע).
בידיעות ביקורו של הרפר מקבל את ע' 12 עם הכותרת "חיבוק ציוני מרה"מ הקנדי". כותרת הגג: "סערה במליאה: טיבי קטע את נאומו של סטיבן הרפר".
הרב ניצב
אפרופו פרשת פינטו, מזכיר משה נגבי את פרשת הג'קוזי של המפכ"ל מלפני 20 שנה.
היום נדחקים הדיווחים על הפרשה לעמודים האחוריים בגלל שלל הטרגדיות החדשות.
אדם ורטה
הפגנות נגד פיטורי המורה לאזרחות.
בסך הכל אני מצדדת במורה ובחופש הביטוי בבית הספר.
אלא מה, אפילו אני השתוממתי לראות בעמוד הבית של הארץ שלוש ידיעות עליו בו"ז, עם תמונתו.
שתי טעויות טקטיות יש לאורי משגב במדורו. האחת, לנפנף בייחוס המשפחתי של אדם ורטה. מעניין כאנקדוטה, ואמרתי לעצמי, וואלה? אבל לא רלוונטי.
השנייה, טעות של מתחילים, וזה לא מתאים למשגב, להביא מגוון עצום של בוקי סריקי מפייסבוק, של חבורת התומכים נוטפת הדם בתלמידה ההיא. אפשר וכדאי להסתפק בדוגמה קטנה.
בשער הארץ המודפס הבוקר: כיתוב תמונה להפגנת 200 התלמידים של ורטה.
הידיעה מתפרסמת גם ב-ע' 22 של ידיעות, שמזכיר שהפרשה נחשפה בעיתון שלשום. הכותרת: "מלחמת אזרחות", וכותרת הגג: "תלמידים בעד המורה: נגרם לו עוול".
משאל העם של ידיעות במוסף 24 שעות הוא כמובן: "האם צריך לפטר את המורה?"
בטורי הבעד והנגד אוחזין שני ח"כים: איילת שקד ("כיצד חייל יוכל לאחוז בנשקו אם רק לפני חודשיים מורו הנערץ הכפיש את הארגון שאליו הוא מצטרף?") וניצן הורוביץ ("אנחנו צריכים להיות גאים במורה שרוצה לצאת מהרדידות ומהשיעורים הסתמיים, ודווקא מדבר על הדברים האלה עם התלמידים שלו").
ואכן, הפרשה היא חשיפה של ידיעות, ולא, כפי שניתן היה לחשוב מהלך הרוח, של הארץ. כותרת הגג בע' 8 של ידיעות ביום ראשון 19.1. היא "כך ייעשה למורה ברשת אורט שמדבר בגנות צה"ל", והכותרת "שיעור בנאמנות". את הידיעה (תמר טרבלסי-חדד) מלווה תמונה של התלמידה ספיר סבח. לידיעות סירבו ורטה ומשרד החינוך להגיב (שלשום).
ילדי הפונקדאות
עמוד שלם בידיעות (35) מוקדש לתמיכת הסלבז ברשת בתינוקות הכלואים בתאילנד בגלל חוק הפונדקאות שם (וכך נוכל להראות את ברפאלי ואת אסתי גינזבורג ואת נינטייב ואת גל גדות ואת שלום מיכאלשווילי, אופס, לא דוגמנית), האומר שהאם הפונדקאית חייבת להסכים לתת את התינוק לאביו, ועד שהסכם לא יוצג ל"ישראל" לא יונפקו דרכונים לפעוטות. שמו של שר הפנים עליו שומרים בידיעות, לא מוזכר בידיעה. הוא מתואר רק כ"ישראל". גם לא תראו את התגית של ברפאלי: "גדעוןסערתתעורר". לא הצלחתי להבין: למה שלא תתנו להם לחזור לישראל עם אישור זמני לתינוקות, ואז תטפלו בבירוקרטיה. מה עוזר שכולם כלואים שם בחדרי מלון כשכספם אוזל? ולמה כל הסוגייה הזו לא נבדקה קודם לכן?
אה, שלא תחשבו, גם בישר"ה (ידיעונת בתחתית ע' 19) מוזכר הקמפיין, אולי בגלל שהשרה נתניהו, המוזכרת ראשונה (זו שקיבלה זר פרחים מג'ו ביידן) משתתפת בו.
משתכשכים בביצה
מה שקוראי הארץ לא יודעים (יאיר כספי).
שרון שפורר עונה לקוראי הארץ ומספרת על עבודתה, כולל עצה בדיעבד לעמנואל רוזן, כולל וידוי שבטח שהייתה שמחה לעבוד בכלי תקשורת גדולים יותר, אבל רק בהארץ אפשר לכתוב את הדברים שהיא רוצה לכתוב עליהם, וגם פירוט נרחב על פרשת רני רהב.
סקר TGI
מעריב הוא המפסיד הגדול של הסקר, והירידה בחשיפה היא ל-3.5%.
בתגובה לכך הוציא היום מעריב הודעה לעיתונות. למעשה שתיים.
זה מה שאומרת ההודעה על ה-TGI
סקר TGI שפורסם הבוקר איננו משקף נאמנה את תפוצת מעריב בתקופה זו. מאז החגים פועל מעריב להגדלה מאסיבית של תפוצתו. השלב הראשון של המהלך החל בחודש בנובמבר בהפצת עשרות אלפי עותקים של מהדורת ערב בעיקר באזור גוש דן. לאור התגובות החיוביות, בימים הקרובים תורחב תפוצת מהדורת הערב לאזורים נוספים ברחבי הארץ. פעילות זו כאמור לא נדגמה בסקר האחרון. כפי שהודענו בדצמבר, החל מה 6 לפברואר יאוחדו הכותרות, מקור ראשון ומעריב. מתחילת האיחוד והלאה מעריב ישוב להיות מופץ במקומות החלוקה שהוזנחו במהלך השנים. גם מהלך זה יגדיל בעשרות אלפי בתי אב את חשיפת מעריב לקהל מנויים איכותי וצרכני. אחרי איחוד הכותרות, מעריב יחל לפרסם את כמות העותקים המופצים על גבי העיתון ויהיה העיתון הנמכר הראשון בישראל שמצהיר וחושף את כמות ההדפסה. אנו משוכנעים שבסקר TGI הבא מעריב יחזור למקומו הטבעי ולקראת סיום 2014 בכוונתנו להחזיר עטרה ליושנה.
למרבה הצער במעריב לא מבינים את ההבדל בין חשיפה לתפוצה. להפך: העובדה שמעריב הרחיב את התפוצה שלו באמצעות מהדורת ערב חינמנית, והחשיפה ירדה דרמטית, אומרת דרשני. כפי שכבר כתבתי אתמול, אני מסתכלת על נציגי מעריב עם מהדורת הערב. הם עומדים בצמתים מרכזיים של הולכי רגל, אבל הללו לא מתעניינים במהדורה של שעות הערב. אנחנו לא בשנות החמישים של המאה העשרים. מצטערת. כדאי שבעלי העיתון יפנימו את העובדה הזו. העובדה שהם מוכרים מודעות ביותר כסף ומדווחים ללקוחות שהמודעות יופיעו בשתי מהדורות, והלקוחות מתפתים (לדבריהם), לפלא היא בעיני. ממי מקבלים במעריב תגובות חיוביות? ממי?
כשעתיים קודם יצאה הודעה קודמת, ובה תזכורת לאיחוד הממשמש של כותרות מעריב ומקור ראשון, "הפצה רוויה של עיתון מעריב בימי שישי – המותג 'מעריב' ישוב להיות מחולק בכמויות משמעותיות בחלוקת קד"מ בימי שישי במקומות רבים ומגוונים שננטשו בחמש שנים האחרונות" (שזה אומר, למי שלא דוברים את השפה, עוד חלוקה חינמית של העיתון, V), ושיא השיאים, "שקיפות ייחודית – בתקופה הקרובה יהפוך 'מעריב' לעיתון הישראלי הראשון מבין העיתונים הנמכרים שינקוב על גבי העיתון במספר העותקים שהודפסו" (שזה הורס. הרי מעריב הופך לחצי חינמון: מהדורת הערב, ועכשיו קד"מ שישי, V).
טוב, זה לא השיא. יש עוד אחד: "בהנהלת 'מעריב' אומרים כי אנו משוכנעים שתוכנית זו תחזק את 'מעריב' כמותג מרכזי ותבצר את מעמדו בשוק התקשורת כפי שהיה זה 65 שנה" (לא, מי לוקה שם בהזיות? אתם יודעים כמה שנים מעריב הוא כבר לא מותג מרכזי בישראל? V)
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
דליה וירצברג-רופא: המלצות בעקבות אלימות נגד מאושפזים.
טל שניידר ברשימת המאה של הצייצנים הישראלים.
מקום 97 המכובד.
לפני פיזור
תודה לתומכי הבלוג.
ולווט אנדרגראונד 
יאיר לפיד לא טס לדאבוס "כי ממדינה של 8 מיליון, ראש ממשלה ונשיא המדינה זה ייצוג מספיק". צודק. נתניהו שחי מדאבוס לדאבוס לא יוותר לעולם, מה עוד שהוא חייב לאשתו על עוגמת הנפש מאזכרת מנדלה. ופרס נוסע ע"פ דרישת הקהל. מי לא יהיה שם?
אהבתיאהבתי
אתה הבנת את זה ברוך?
אהבתיאהבתי
הרפר שמילא את תפקידו לשביעות רצונם של נתניהו קיבל צ'ופר לסיום הביקור המוצלח להשתתף בטכס ביד ושם. לא קל.
אהבתיאהבתי
Arik Ring @arikring ידידי ועוקב נלהב של הבלוג שלי
ברשימת 100 הצייצנים הישראליים מקום 14 מקום נכבד למדי:)
אהבתיאהבתי
וואווי ברשימת ה-100 הצייצנים מעכו :
The Twitaholic.com Top 100 Twitterholics based on Followers in Akko, Israel
הגעתי למקום מאוד אבל מאוד מכובד, מקום 2
במקום ה-1 ישיבת ההסדר וואווי ממש וואווי
מעניין שבעכו ברשימת 100 הצייצנים קיימים רק שני צייצנים
הישיבה ואנוכי.
ברם מכיוון שרשימות השמייטינג הללו TGI של הטיזי מבוססות על מס' העוקבים של הצייצן/ית
גאה לבשר לכם שבמקרה שלי אפשר לציין בהחלט את איכות העוקבים
ולא הכמות.
יאללה רק ב #פיד_לילה אפשר לשלוח תגובות שכאלה
לילה טופ
אהבתיאהבתי
בדיוק בגלל פרצופו המעטר כל חלקה טובה באתר הארץ עשיתי אתמול את המחווה הזאת.
אהבתיאהבתי
ולווט, רמז, מחר יצירתו של שועלן בפוסט עם קרדיט בבולד.
אהבתיאהבתי
טוליטלטולייט
אהבתיאהבתי
נסנ, קבל מתנת תנחומים. חרגתי מכללי האתיקה במיוחד בשבילך.
אהבתיאהבתי
J&J 4EVA
אהבתיאהבתי
לעניין האתיקה של "סופהשבוע" (נגמר המקום בשרשור המקורי):
היטב קראתי את תגובת עו"ד ואינני מסכים איתו. אין בישראל פרט או גוף שבאופן מובנה הוא מחוסר הגנה מפני השתלחות. זה נוגד את השכל הישר ואת הצדק הקוסמי. גם במערך שלטוני מורכב, שבו גופים כאלה ואחרים (לשיטת עו"ד) סובלים מחסר בתחום ההגנה הזו – הם אינם מופקרים לנפשם ואיש הישר בעיניו יכפישם בחסות התקשי"ר.
הבירוקרטיה יודעת להתמודד גם עם מצבים כאלה. היועמ"ש עושה זאת (לעתים רחוקות אבל עושה), בתפקידו כפרקליטה של הרשות המבצעת (שהמשטרה היא חלק ממנה). במקרה ספציפי, שבו ימצאו לנכון לפעול כך – יצא בעל תפקיד ממדיו ויגיש תובענה פרטית או תביעה אישית נגד מי שהוציא דיבתו רעה. היו דברים מעולם.
אין לי כל ספק כי ידו של העורך ב"סופשבוע" היתה רועדת כשהיה מטפל בטקסט כזה על גוף בישראל, וכי היה מעביר זאת בוודאות לידיעת זה שאחראי עליו, וכי זה היה פוסל את הניסוח מכל וכל, ולו רק כדי לא להיכנס לברוך משפטי איום ונורא שכזה – ועוד בגלל מאמר פובליציסטי של כותב אורח. אבל מכיוון שהכל קרה בניו אורלינס אז יאללה, נעביר אותה בחאווה עם המילים הקשות. מי ידע?
(ולאורן: סגנונך האגרסיבי חינני בעיני. המשך כך)
אהבתיאהבתי
זה לגמרי בסדר לא להסכים איתי, לכן שלחתי אותך להתייעץ עם קרוב המשפחה. אגב, לא טענתי שהמשטרה חסרת הגנה – לחטוף מכות משוטרים זו גם צורה של הגנה, מה שאמרתי הוא שדרכה חסומה בתביעה על פי חוק איסור לשון הרע גם אם דיבתה הוצאה, כי זה המכשיר המשפטי שהצעת.
אהבתיאהבתי
תגובת קפטן דנינו ביפארטיה להאשמות סופשבוע:
ישנם מאות שוטרים במשטרת ניו אורלינס שאינם הורגים, משקרים, מזייפים או מעלימים ראיות. הם מבצעים מלאכתם נאמנה, ועושים לילות כימים בעבודות פקידות ונקיון בתחנות המשטרה.
אולי תתמנה לדובר ה91 של משטרת ישראל.
אהבתיאהבתי
ולווט, האמירות שצה"ל הוא צבא אכזרי במיוחד ושהיהודים לא צריכים להיות פה, כלומר שמדינת ישראל לא לגיטימית, הן קשות. אם יובאו ראיות שורטה אמר אותן כקביעה ולא כחלק מדיון עדיין תצדדי בו? הרי חלק משמעותי מהטענה של סבח הוא הביטול והזלזול בו ורטה התייחס אליה כשהביעה אי הסכמה. האם בשם חופש הביטוי תצדדי במורה שקובע שהמוסר של המסתננים נחות או שאסור למסור שטחים או שרבין המיט אסון על ישראל או שמערכת החינוך צריכה להשקיע בתלמידים הטובים ולתת לגרועים לנשור? האם אין דעות אישיות של מורים שפסולות בעיניך אפילו כשמעלים אותן כחלק מדיון?
אהבתיאהבתי
אין לי כל כך עניין בשאלות היפותטיות מסוג זה.
מאחר ששמעתי אותו (בעקיפין) ושמעתי אותה, אני מטילה ספק גם באמירות היפותטיות של מורה.
אהבתיאהבתי
הושפעת מאורן לרעה. את זורקת "היפותטיות" כדי להמנע מהתמודדות. השאלות הללו לא נועדו להוכיח משהו בקשר לורטה. המטרה שלהן היא שהמצדדים האוטומטיים בורטה בשם חופש הביטוי יוכלו לבחון את עצמם האם יש להם את אותם הסטנדרטים לחופש הביטוי גם כשמדובר בדעות שהם מתנגדים להם בצורה עזה. הניחוש שלי הוא שברוב המקרים זה לא המצב.
אהבתיאהבתי
אפשר גם?
לדעתי, אם התנהל דיון בו הציגו התלמידים את דעתם בנושא, אין שום מניעה שגם המורה יציג את דעתו, קיצונית ככל שתהיה, ובלבד שהוא מתייחס בכבוד לדעותיהם של התלמידים ולא מנסה להציג את עמדתו כאמת שאין בלתה. אף אחד עוד לא מת משמיעת דעות קיצוניות.
אם ורטה אמר לתלמידה שאינה מסכימה איתו שהיא רוצה לזרוק את כל הערבים לים, היאורה השליכוהו. אם סבח אמרה שצריך להרוג/לגרש את כל הערבים, התגובה של המורה מובנת לי לחלוטין.
אהבתיאהבתי
בהיעדר הקלטה של הדברים, אין לדעת מי אמר מה ואיך.
ממה שהבנתי, לבחור יש היסטוריה של עימותים עם תלמידים ימניים. בלי להכירו אישית אניח שדעותיו תואמות את שלי ובכל זאת אקשה: אתה יודע שהנך מתפקד במצב בעייתי. אבל אם אתה באמת איש חינוך, ואם הנך מסוגל לכלכל מעשיך בחוכמה, כיצד זה לא הצלחת לעקוף את המוקש הזה (תלמידה בשם סבח משהו)?
במקרה דנן, "נבון הוא זה שאינו נכנס למצבים שחכם יכול לצאת מהם" אינה קלישאה.
קיימת כמובן גם האפשרות שהבחור אינו נבון ואינו חכם. זה שהוא סמולן, ושם משפחתו "ורטה", ויש לו ייחוס כזה ואחר – עדיין אינו מבטיח שקודקודו גדוש בינה.
אהבתיאהבתי
לדעת בוודאות אי אפשר, אבל היו עוד תלמידים בכיתה. אפשר לשאול.
אהבתיאהבתי
הנה
אהבתיאהבתי
גם לפי הגרסה מהצד שלו לא ראיתי שהיא אמרה שצריך להרוג/לגרש את הערבים, אלא:
עדיין אני מסכימה איתך שלאחר מכן בדיון שבעל פה סביר שהוא יעלה את זה בתור הערה גם בצורה שנטען שהוא העלה את זה. עדיין לא הוכח שהוא אפשר דיון פתוח.
אני לא מסכימה שמורה יכול להציג דעה קיצונית ככל שתהיה אם הוא לא מנסה לכפות את דעתו. מורים ותלמידים אינם שווים, גם ב-יב'. למשל "אני חושב שאין באמת דבר כזה אונס. נשים שנאנסות תמיד דורשות את זה.". למשל "אני חושב שצריך להרוג את כל הערבים בארץ". לפי זה, אגב, החוק הוא נגד ורטה.
אהבתיאהבתי
בלימודי אזרחות דנים גם בתכנים פוליטיים, גדעון סער החל בצעדים לחנוק את התכנים אך לא סיים את מלאכתו. מנהלי אורט לא הפנימו שקיימים מקומות שאסור שתהיה להם דריסת רגל וניסו לסתום פיות ברוח הרשקוביץ ובן ארי.בשעורים אמורים לדון ברוח פתוחה בלי לקחת בחשבון שבין התלמידים נשתלו מרגלונים. יחד עם זה – ורטה לא אמר את הדברים שסבח העלילה עליו ע"פ עדות הנוכחים שאף הפגינו למענו.
אהבתיאהבתי
עדות של מי? זיו עמר? אז עדות של תלמידה אחת מספיקה או לא מספיקה? שתי פסקאות מזיו מופיעה האישור לכך שורטה אכן אמר לפחות חלק מהדברים המיוחסים לו. לא סביר שסבח משקרת לחלוטין. הניחוש שלי הוא שהיא מתארת את המציאות כמו שהיא תופסת אותה.
בלימודי אזרחות דנים בתכנים פוליטיים, ובאמת הנושא בעייתי ורגיש, אבל לא ראיתי שם היתר למורה לחלוק את דעתו האישית עם הכיתה תהא אשר תהא. ניסית את התרגיל שלי על עצמך? מה היתה התוצאה? מה את חושבת על ישראל שירן? (מקרה שהוא כמובן לאין שיעור פחות בעייתי מזה של ורטה). מה לדעתך היה צריך לעשות במקרה של מורה, נקרא לו אנטיורטה, שטוען מול תלמידיו שמפלגות השמאל בישראל אינן מוסריות? גם זה כמובן פחות חמור מלומר דבר מקביל לכאורה על צה"ל.
אהבתיאהבתי
נגיד שעיתונאי מפרסם כאן משפט כזה:
"משטרת חדרה, שגם בימים כתיקונם היא אחת המשטרות המושחתות בישראל, הרגה אזרחים חפים מפשע או הניחה להם למות במכלאות".
מה הסיכוי שטקסט כזה יודפס כאן? ואם יודפס – האם הוא והעיתון יעמדו בפני תביעת לשון הרע? ואם יועמדו – מה הסיכוי שלהם לצאת מזה צחים כשלג?
לעניות דעתי (שאינה משפטנית מומחית), התשובה לכל השאלות היא שלילי בזנ"ט חלוד ביותר. הביטוי "לשון הרע" מתנוסס מעל כל מילה כאן כדגל שחור משחור. מי שידפיס דברים כאלה יכול להחשיב עצמו כמורשע אוטומטית (ובצדק) בפלילים ובנזיקין.
אך ראו איזה פלא מתרחש בסיוע שינוי גיאוגרפי קל. הנה כך כתב, אחד ר"מ, בעיתון "סופהשבוע":
"משטרת ניו אורלינס, שגם בימים כתיקונם היא אחת המשטרות המושחתות באמריקה, הרגה אזרחים חפים מפשע או הניחה להם למות במכלאות".
כנראה שכמו פורנוגרפיה, גם אתיקה היא עניין של גיאוגרפיה.
אהבתיאהבתי
שנאמר "רחוק מהעין, רחוק מתביעת דיבה"..
אהבתיאהבתי
עכשיו אתה מתעלק על מיברג בגלל הבורות שלך. תתנצל.
אהבתיאהבתי
לא מתעלק כי אם מעביר ביקורת לגיטימית. אין לו חסיון מפני זה כפי שאין לאף אחד אחר (והמכסה השנתית שלי מתייחסת לביקורת סגנונית בלבד).
מה אתה מביא לי קישורים לזה שלא הכל היה תקין בימי "קתרינה". כאילו שלא ידעתי את זה, כאילו שלא עסקו בכך רבות. זה לא מקטין באגורה את תמצית טענתי. אולי יקל עליך להבין אם נשנה את הדוגמה ונציע שמישהו יכתוב – בעקבות "השריפה בכרמל": “משטרת חיפה, שגם בימים כתיקונם היא אחת המשטרות המושחתות בישראל, הרגה אזרחים חפים מפשע או הניחה להם להישרף ביערות”. מי שהיה כותב כך היה מושלך לקלבוש – ובצדק – טרם הספיקה אצבעו ללחוץ על כפתור ה-SEND של הקטע.
אהבתיאהבתי
ואגב – זה לא המקרה הראשון שבו אני רואה כלי תקשורת ישראלים, שפוחדים על התחת שלהם מול המשטרה והמחוקק בישראל – משתוללים כאילו אין מחר ברגע שאובייקט הסיקור הוא מחוץ לגבולותינו. כלומר – סביר שלא ידע כלום ובטח לא יתבע דיבה.
כך נאנסים ומחוללים כל חוקי הקטינים למיניהם, חוקי חסיון רפואי, כמובן לשון הרע, ומה לא. אני מת שיום אחד אחד הגדולים פה יחטוף תביעת מיליארדים בלתי צפויה שכזו…
אהבתיאהבתי
די, נו עם המשפט. אין איזה עו"ד בקהל? כי אני התפטרתי מהתפקיד הזה כאן. טוב, אז רק לרגע: רק יחיד ותאגיד יכולים לתבוע על פי לשון הרע בהליך אזרחי. משטרה אינה אף אחד מהם. מה נשאר לה על פי חוק לשון הרע? ההליך הפלילי. בפועל, גם ההליך הפלילי בתביעות לשון הרע חסום משום שצריך להוכיח "כוונה לפגוע" ועוד צריך גם לקבל הסכמת היועמ"ש שלא ניתנת, לפחות עד היום לא ניתנה. מסקנה מעשית: תגיד מה שאתה רוצה על המשטרה באופן כללי ושום דבר לא יקרה. אם תפנה את המילים לשוטר מסוים זו תהא אופרה אחרת. נחזור לעניינים שברומו: הגב' יונג אני מבין מהר והמחשבה מחלחלת אצלי כמו מים זכים בעציץ חרב, אבל זה לא אומר שכל אחד…אה, בעצם אני מאחר, ביי.
אהבתיאהבתי
מיברג כתב אמת, בשונה מחדרה או חיפה. תחקירים של פרופבליקה, פרונטליין והעיתונות המקומית הציגו את המקרים. Treme, הציגה עיבוד בדיוני על בסיס מקרים אמיתיים של הרג אזרחים, המצב במכלאות האסירים המאולתרות. הרבה כתבו משפטים דומים בארצות הברית, ללא חשש, מאחר וזו ביקורת מבוססת עובדתית. אתה לעומת זאת מתנפל על מיברג ללא סיבה.
אני לא מבין את הטיעון שלך. למיברג אסור להביע דעה שלילית על משטרת ניו אורלינס אפילו אם היא נכונה?
אהבתיאהבתי
בוודאי שמותר. רק שהוא משתמש בביטויים שלא היה מעז להשתמש בהם אם האובייקט היה ישראלי.
יודע מה – עזוב את מיברג. הוא לא הסיפור כאן. העורכים שלו בעיתון הישראלי, הם אלא שעושים אבו-עלי על החוק ומשתוללים ניסוחית על מי שאינו יודע כי משתלחים בו בצורה כזו.
זה בערך כמו שאני הייתי כותב כאן על שלום דומרני שהוא קוקסינל, מסריח לו מבית השחי, הוא שומע אורנה דץ ועוד כל מיני דברים כאלה. הרי דומרני אינו קורא את "ולווט" ולכן אני יכול להתעווז עליו כאן כמה שבא לי. אם הייתי פוגש אותו אישית כמובן שהייתי קורא לו רק בשם אחד בלבד: SIR!
אהבתיאהבתי
יש טעויות עובדתיות בכתבה של מיברג, למיין יש שלושה אלקטורים, חמותו לא ניסתה להרוג אותו כמה פעמים ( לו רצתה, רון היה ז"ל בפעם הראשונה). אבל הקפטן מתלונן על משפט נכון דווקא, בשל תאוריה כללית. יש עובדות ויש את הישבן של הקפטן שהוא מעין האמת הבלעדי שלו ( עד שדומרני יפצפץ אותו).
אהבתיאהבתי
יש לי פתיל קצת קצר כשמתחילים ללכת במעגלים סתם, אבל ננסה בפעם האחרונה: אם יש גרעין של אמת בדברים או לא – זה לא משנה. יש דרך להתבטא.
מדבריך עולה שאתה מכיר את חוקי האתיקה העיתונאית ואת חוקי המדינה בעניין אפילו פחות ממני.
אהבתיאהבתי
שוב, לא גרעין אמת אלא אמת מלאה שמיברג יודע והקפטן, כנראה לא. כמו "היונה השחורה" או "תול"ר לורטה" עוד מקרה של התנפלות שגויה של מגיב. התופעה שהתייחסת לה קיימת, הדוגמא שבחרת מוטעת. המילים הקשות של מיברג נכונות וראויות. כל שלוש הקביעות מבוססות. באתיקה של הטוקבקים אין צורך להודות בטעות, אז מחול לך.
אהבתיאהבתי
אני חושש שהקפטן והאחרים לא הבינו, אז הבהרה.
מיברג לא נתן ביטוי מילולי קשה של הריגה למקרים של רשלנות. הוא מתייחס לארועים אמיתיים של הריגת אזרחים. חלקם מופיעים בקישורים שהבאתי.
אהבתיאהבתי
קשה איתך היום.
נניח שבמשטרת חדרה היה אירוע שבו הרגו שוטרים אזרח חף מפשע. נניח שכמה שנים קודם לכן גם התגלה בתחנה מקרה של שחיתות. נניח גם שבמסגרת פעילות התחנה גם מתו אנשים במכלאות. נניח שכל האירועים הבלתי אפשריים האלה (הכל ברבים: נהרגו אזרחים, מתו במכלאות) היו מתרחשים בתחנה אחת. גם אז, אם עיתון היה מפרסם את המשפט: “משטרת חדרה, שגם בימים כתיקונם היא אחת המשטרות המושחתות בישראל, הרגה אזרחים חפים מפשע או הניחה להם למות במכלאות” – הוא היה נענה בתגובה קשה מאוד. מן הסתם היה זה היועמ"ש שפותח נגדו מיידית בהליכים. בכל קנה מידה מדובר בהכפשה, השמצה, הכללה והדבקת רבב במי שאין בו כזה. שום עורך דין בעולם לא היה מוציא את העיתון מזה. אפילו טענת "אמת דיברתי" אינה עומדת כאן. בוודאי לא במשפט הקטלני "אחת המשטרות המושחתות בישראל", שמעצם ניסוחו אינו ניתן להוכחה.
יש להניח כי אם מישהו בעיר הבחורות והשרשראות היה מודע לפרסום ותובע כאן את "סופהשבוע" – היה לו קייס נאה.
(אבהיר שוב שאינני משפטן. מעט הידע שלי בתחום מגיע מבן משפחה קרוב שעוסק בזה בפירמה מוכרת)
אהבתיאהבתי
אז שאל אותו והוא יאמר לך – אין אפשרות למשטרה לתבוע על הוצאת לשון הרע. אני יודע, זה גם הטריף את הימנים שהסרט של בכרי לא מצא חן בעיניהם, אבל זה המצב. לא הליכים, לא יוהמ"ש לא תביעה ולא כתב אישום, שום כלום.
אהבתיאהבתי
גם את התגובה של עו"ד לא קראת. אם כל הדברים היו קורים בחדרה היה מקום לכותרת כזאת. אתה מתקשה להודות בטעות לאחר שאתה מטיח האשמות כנוד נפוח.
העיתון המקומי של ניו אורלינס כתב את הדברים האלה, מה כבר אפשר לכתוב על משטרה שלא הורגת אזרח אלא גם מנסה להפטר מהגופה במסגרת הטיוח.
סופית, באתיקה עיתונאית אני מבין הרבה יותר ממך. תחזור לדברים שאתה כן מבין בהם. העלבת מזרחיים ורוק שערות.
אהבתיאהבתי
מי אמר לך שדומרני לא קורא את ולווט? איך אתה יודע מה שאני לא יודעת: מי קורא (למעט מי שמגיב בשמו או אומר לי שהוא קורא)?
אהבתיאהבתי
אם כבר, שווה לך שאחד המגיבים יהיה בן ציון סוקי או שגיב טיירי.
אהבתיאהבתי
מעולם לא אמרת שהמכסה השנתית מתייחסת לביקורת סגנונית. זה סייג שהמצאת עכשיו.
אהבתיאהבתי
אכן נדרשתי לסוגיה רק היום. החלטתי שאין להעניק לרשימותיו חסיון מיוחד מפני ביקורת רגילה (תוך שאקפיד על מינון נמוך). על ביקורת אישית – מהסוג שגרם לכאלה ואחרים לסבור שאני רודף אותו – חלה הגבלה של פעם בשנה.
אהבתיאהבתי
רק תשדל לבדוק את העובדות לפני שאתה מביים זעם. מיברג בהחלט ניצח בסיבוב הזה ללא צורך להוציא את הידיים מכיסי הגטקס.
אהבתיאהבתי
זעם? אני טובע בים של שלווה. ולא היה שום "סיבוב". הכל בנחת.
אהבתיאהבתי
טעויות טקטיות, אולי. אבל לפחות הוא הרחיב את רפרטואר הנאצות: מעכשיו הימין אינו רק פאשיסטי ונאצי, הוא גם סטליניסטי ומקארתיסטי.
נכון, למשל בדוגמה השניה שלו:
נו, אז מתי משטרת המחשבות של משגב האנטי-נאצי/פשיסטי/סטליניסטי/מקארתיסטי הולכת לעצור את הגב' מנשרוב בעוון הסכמה עם מישהו שמשגב לא אוהב?
טעות שלישית היתה להתעלם מהטענה של רשת אורט, לפיה ורטה אמנם הכחיש, פחות או יותר, את טענות התלמידה, אבל אישר בשימוע שדעותיו הן כפי שהתלמידה טענה.
טעות רביעית היתה לנסות להדביק את בן ארי ללפיד במפגן מדהים של איגיון.
בסה"כ מה הבעיה? רק לאוניברסיטאות מותר להחזיק בערכים?
אהבתיאהבתי
עוד טעות, הוא טוען שסבח "העלילה" על ורטה ואפילו משתמש שוב ושוב ב"עלילת דם" אך ללא שום ראיות שהיא משקרת. לא, הכחשה של ורטה אינה ראיה. משגב הוא זה שמעליל פה.
אהבתיאהבתי
את מסתמנת כאחת ממחנה סבח.
אהבתיאהבתי
אני שייכת למחנה החושבים. אלו שלדעתם אנשים שתומכים בסבח גם מייצגים אותה לא שייכים למחנה הזה.
אני מהמחנה שמבדיל בין ענייני ללא ענייני. אלו שחושבים שלייחוס המשפחתי של בן אדם יש חשיבות כששופטים את הלגיטימיות של מעשיו לא שייכים למחנה הזה.
אני מהמחנה שמשתדל לא לפסוק בלי ראיות. אלו ש"יודעים" שהתיאור של סבח לא נכון רק בגלל שהיא בצד הימני של סכסוך לא שייכים למחנה הזה.
אהבתיאהבתי
גנבת לעיתון הארץ את הסלוגן.
אהבתיאהבתי
הארץ הוא העיתון שקורא לשלילת הלגיטימיות של מדינת ישראל "עמדות שמאל". בהארץ זה בלי מרכאות כמובן עם כוונה ברורה להראות שהשמאל נרדף. זה כמו לומר שמנעו מכ"ך לרוץ בבחירות בגלל שזו תנועה ימנית. ה"חושבים" של הארץ הוא בעיקר מיתוג.
אהבתיאהבתי
מירי רגב, אחריך.
אהבתיאהבתי
זה נראטיב.
באתרים בהם נמצא ריכוז גבוה של אנשי ימין קיצוני, מאמינים ללא עוררין לכל מילה של סבח, באתרים בהם נמצאים הרבה אנשי שמאל קיצוני מקבלים את טענותיו של ורטה כתורה מסיני. בשני המקרים כי זה מתאים לנראטיב. עובדות? זה לאנשים בלי השקפת עולם מגובשת דיה.
אהבתיאהבתי
האיזכור של הייחוס המשפחתי של אדם ורטה בפוסט של אורי משגב מעניין והוא אכן מובא כאנקדוטה. בעיני אין כאן שום נפנוף או ניים-דרופינג.
אהבתיאהבתי
הסיבה לכך שלא הסדירו את עניין הדרכונים נעוצה בכסף.
מדובר בחברה פרטית שרוצה להרוויח כסף ולכן היא שלחה את זוגות המאמצים למרות שלא היה ברור כיצד זה יסתדר עם חוקי תאילנד.
בסופו של דבר, קצת חיוכים מדוגמניות, קצת לחץ נאור והמזומנים יזרמו לכיסה של אותה חברה.
אהבתיאהבתי
משגב וההגיון הנשגב:
לפי משגב, מי שעשה לייק לקבוצה שקוראת לעונש מוות לרוצחים נקרא יודו-נאצי. ברור, הרי המחנה מאמין שמי שתומך בשחרור רוצחים הוא הומאניסט חובב חוק ומוסר. הלוגיקה המרשימה לא מפריעה לרובוטים לכנות את הדברי התוכחה של כספי הוגה דיעות שאהוב על תלמידיו החילוניים כדמגוגיה זולה. מהשובך נראה שההבדל בין התגובות בהארץ לעומת התגובות בפייסבוק מתחיל ונגמר ביכולת הביטוי. העדר משוכנע שההבדל משמעותי בהרבה ונוגע למהות האנשים, ל'רמה שלהם' כבני אדם.
ןמהיכן מגיע הביטחון בתפיסה?- מהאמונה.
הנאורים מאמינים שמכאניות מנטלית המזוהה בטעות רק עם אספסוף רובוטי פוחתת ככל שיכולת הביטוי המילולי עולה. ולכן, אדם שמתנסח היטב לא מסוגל למעשים מהסוג הנבזי והמרושע ביותר. אדם שקורא ספרות יפה ונהנה מוסיקה קלאסית, אדם שבאמת תרבותי, לא מסוגל אפילו אם ירצה, להפוך לחיית אדם רצחנית וגזענית. לליכודניק אוהד בית"ר. אדם תרבותי זה משהו אחר, הוא שונה.
אהבתיאהבתי
-את ההמשך קראת? קרא גם מה כתבו לו החוליגנים. ( אגב הפוסט הזה נכתב לאחר שאיימו עליו ועל ילדיו)-
אהבתיאהבתי
הרגע הסברתי מדוע את ומשגב מאמינים שיש הבדל מהותי. את סתם דוחקת בי לעשות אורן.
אהבתיאהבתי
שתדחק כאוותה, אין לך את המכשור המתאים לעשות אורן.
אהבתיאהבתי
הנה, לא הבנת.
אהבתיאהבתי
קנדה אוהבת את ישראל. כותרת מוצלחת יותר היתה יכולה להיות: הרפר אוהב את ישראל. לגבי קנדה (ידע אישי 200 לירות) לא כולם יוצאים מגדרם.
שנטל הברט, כותבת טור קבוע בעיתון הנפוץ בקנדה מציינת ביובש שHarper’s visit to Israel is not universally popular in Canada.
מאמר המערכת של העיתון, לצד אזכורה של ישראל כמדינה מודרנית, משגששת, דמוקרטית (נו…) לא ממש מתלהב מהביקור חסר התכלית המדינית:
Harper, an ardent supporter of Netanyahu’s right-wing government, was content simply to sing Israel’s praises, no doubt with the 2015 federal election in mind, and leave it at that
.
.
.
In political terms, Harper will have made his foray to the Holy Land with its photogenic Christian, Muslim and Jewish shrines, without leaving much of a footprint behind. Apart from playing to a domestic audience and collecting video footage to use while campaigning and fundraising, his trip seemed to have scant purpose.
אהבתיאהבתי
ואני רפרפתי בבוקר ובראשי דווקא חלפה המחשבה: הנה עוד כותרת מצוינת של ולווט. לקונית, צינית, משעשעת, רב משמעית ובו זמנית חד(ה) ומדויקת.
באשר לאדישות של הקנדים לביקורו של הארפר בישראל, גם אצלנו התקשורת ויושבי הארץ לא ממש יוצאים מגדרם. כלית. בציטוט השני הנימה מעט יותר עוקצנית וביקורתית שכל כולה מכוונת לרה"מ הקנדי.
אהבתיאהבתי
* וכל כולה
אהבתיאהבתי
אם תבחני את העניין בצורה לגמרי אובייקטיבית את תגיעי למסקנה שהסיכוי שאת תצדדי בכותרת שנתנה ולווט הוא גדול בהרבה מהסיכוי שתבקרי את אותה כותרת. מובן שהכותרת "הרפר אוהב את ישראל" חדה יותר, מידתית הרבה יותר, ונימוחה מהכותרת הנוכחית, והיא אפילו מאפשרת לפרועי מחשבה את מחשבה ש50 סנט למשל או ג'יי זי אוהבים את ישראל מה שהיה תורם ליחסי הציבור של ישראל הרבה יותר מהרפר. למותר לציין ולא נטען הכותרת הנוכחית אינה רעה כלל ועיקר, בוודאי שלא, מובן שלא, כמובן שלא, מה פתאום שלא.
אהבתיאהבתי
אתה מבלבל אותי עם ההמונים.
קרא שוב את הפסקה הראשונה, תן להבנה לחלחל. אהההה.
אהבתיאהבתי
אם אתה מחפש גוי שאוהב את ישראל (אהבה שתלויה בדבר…) קרא כאן
אהבתיאהבתי
אתה כנראה בוגר רשת אורט
אהבתיאהבתי
לעובדי משרד התקשורת אין מושג ב"שוק הסיטונאי", אז מה עושים?
לוקחים מסמך מ-2012, משנים לו את התאריך ל-2014 (ולא בכל עמודי המסמך…) ומגישים כבסיס להחלטה. אבל מה השתנה מאז 2012? ובכן, הכל. המודלים הכלכליים, מחירי הציוד, מחירי השירותים ותנאי התחרות בשוק. המשמעות בתכלס:
1. כל הניתוחים הכלכליים, שפורסמו בתקשורת ביומיים האחרונים, על ההפסדים הצפויים כביכול ל"בזק"- שגויים. הם מבוססים על חישובים שפג תוקפם, ממזמן.
2. שחיתות. מאחורי החישוב הכלכלי המיושן יש אינטרסים: אנשים, שחושבים על מקום העבודה הבא, ולא על נכונות הבדיקה והאינטרס הציבורי.
אהבתיאהבתי
בקשר לייחוס המשפחתי את טועה. מלבד המובן מאליו מלחמת שמאל /ימין יש כאן הפעלת סבח למלחמת נגד האליתות הישנות. אנשי העליות הראשונה והשניה, הקיבוצים, אנשים שהקימו את המדינה, כולם משוקצים בעיני בו ארי שמנסה למחוק אותם אותם מההסטוריה , ואת במידה מסוימת מסייעת בידו . ורטה VS סבח זה סמל. לא פחות, ואם ניכשל כאן נצטער בעתיד.
אהבתיאהבתי
אליטות
אהבתיאהבתי
מליטות.
אהבתיאהבתי
את ודאי מתכוונת אנשי ההגירה הראשונה והשנייה, כן, שומר הדמוקרטיה שלך, משכתב את ההיסטוריה למטרות פוליטיות. גם בארה"ב, בני האצולה הלבנה אמרו שלא בשביל הכו**נים האלה אבות אבותיהם הקימו את המדינה.
הטיעון של חופש הביטוי פה לא תופס, אם בחברה בה אני עובד הייתי אומר קבל עם ועדה שהיא מחורבנת או שהבוס אידיוט, הייתי מפוטר בו ברגע.
אני, עקרונית, נגד הפיטורין, אבל אני גם נגד באופן נחרץ מהטפה פוליטית משוללת עובדות.
אתה טוען שצה"ל לא מוסרי, אין בעיה, תביא טיעונים מגובים בעובדות, יחד עם השוואות לצבאות אחרים. דא עקא, הוא לא עשה את זה, סביר גם שפשוט לא היה מסוגל. סתם טמבל שאוחז בדעות הנכונות, ומשתמש בכיתת הלימוד כדי לעשות את המילה האהובה עליכם כשזה מגיע מהצד השני, אינדוקטרינציה.
אהבתיאהבתי
אני ל א טועה. א ת חושבת אחרת ממני.
אהבתיאהבתי
מקןבל עלי.
אהבתיאהבתי
אין זאת הפעם הראשונה שאורי משגב מעלה תגובות מזעזעות מפייסבוק. טוב מראה עיניים. בפעם הקודמת נרעשו הקוראים שלא היו מודעים לעומק התופעה. גם הפעם קיבלו הקוראים מושג על הרקע ממנו צמחה סבח שכזו מהתגובות.
אהבתיאהבתי
הבעיה היא בדיוק ש"קיבלו הקוראים מושג על הרקע ממנו צמחה סבח שכזו מהתגובות". הוא משתמש באנשים שכלל לא קשורים אליה כדי להשליך עליה ולבטל את אמירתה ועמדתה.
אהבתיאהבתי
תשובה ציונית הולמת למיילי סיירוס
אהבתיאהבתי
כל הסקרים, הכתרים והתשבוחות העצמיות, מזכירים לי קמפיין ענתיקה (תחילת שנות ה-90) של פוגל ל"מעריב", "מעריב בעלייה – ידיעות בירידה"
הכל היה נכון, רק שאחוזי הקריאה של ידיעות היו באיזור חיוג מעולה (נגיד 90)
ומעריב? בשכנות לחד ספרתי..
אהבתיאהבתי
מה רלוונטי יותר מהמאבק בין המשפחות בעלות השורשים העמוקים ותרבותיים בארץ לבין המשפחות המזרחיות הנורמטיביות?
אהבתיאהבתי
אתה תקוע, נסה לעשות ריסט.
אהבתיאהבתי
אם לא יעזור תוציא את השטקר.
אהבתיאהבתי
לא, זו לא אנקדוטה.
למרות הסימפטיה שיש לי כלפי ורטה ולמוחים נגד פיטוריו, מדבריו של משגב נודף ריח של גזענות והרגשת עליונות אשכנזית מפאיניקית מובהקת.
אהבתיאהבתי