תקועים בפולין

haaretz28.1.14yediot28.1.14

maariv28.1.14isra28.1.14

27.01.14.indd

אמיר שיבי בפרשנות ליחסים של ביבנט
AS

עמוס בידרמן בפרשנות אחרת.
בידרביבי

נו נו נו נפתלי

דברים נוראים אומר היום נתניהו על בנט, ובכל עיתון מדגישים חלק אחר מהם:
במעריב נתניהו צפוי לנזוף בבנט על שפעל בחוסר אחריות לאומית.
בהמבשר הוא פגע במאמצי נתניהו לחשוף את סרבנות הפלסטינים ויוזמן לבירור.
בישר"ה נתניהו זועם ולא יעבור לסדר היום.
בידיעות נתניהו יזמן אותו לשיחת נזיפה על שהרס ספין שנועד להציג את הפלסטינים כסרבני שלום. מצדו הוא יכול לקום ולהתפטר.
בהארץ נתניהו ינזוף בו, ואם לא נוח לו הוא יכול להתפטר.
זאב קם מדווח בכתבת שער בהמגזין של מעריב שהרומן בין לפיד לבנט נגמר גם הוא. נו אז מה? בנט בדד ישכון מעכשיו? או שיחזור להייטק?

דן מרגלית משבח את פועלו של נתניהו. מתי טוכפלד מנסה להגיד ששניהם צודקים. בערך.
בידיעות, ע' 2-3: "הספין שחזר כמו בומרנג".

כותרות אחרות

הראשית של הארץ: משרד החינוך לא רוצה לשלב מורים ערבים בבתי ספר דתיים.

האם ישראל תקפה בלטקייה שבסוריה? לפי ידיעות, שלא מתייחס לכך בשער (אלכס פישמן, ע' 13-12), יש "דיווחים סותרים" אבל אין צורך לכסוס ציפורניים, כי אם זה אכן המצב, "נקבל על כך בתוך יום או יומיים מידע מדויק מאחד מכלי התקשורת המרכזיים בארצות הברית". האין זה עולם מטורף קמעא? ובעיקר ההשלמה, זהו זה ולא אחרת?
גם במעריב התקיפה לא מוזכרת בשער אלא בע' 6, כשהכותרת היא "מקורות בלבנון: ישראל תקפה מחסן טילים בבסיס בלטקייה".

טיול לאושוויץ

בידיעות זוכים הבוקר בפרס הכותרת המקאברית: "הכנסת במחנה המוות". בידיעות לא עוסקים בשאלת המימון, או בכל עניין אחר, וחוגגים את המסע בגדול ועם כיתוב הולם על הח"כים שמחו דמעות וקראו לעולם לא עוד. לנח קליגר זהו הביקור ה-148. כמה פעמים בשנה הוא נוסע לשם ולמה? אוקיי, בטור שלו יש תשובה:

…קודם כל משום שזו עלייה לרגל כדי לחלוק כבוד לזכרם של מאות אלפים… וגם משום שאני מבקש לספר גם במקום עצמו לכמה שיותר אנשים מה בדיוק אירע כאן…

גם ישר"ה בז'אנר הכותרות החביב עליו (ועל התאום): "זיכרון וגאווה".

עיבוד לסטטוס של ענת גלילי-בלום:

55 חברי כנסת, שבעה שרים, הנהלת הכנסת, נשיא בית המשפט העליון, מבקר המדינה וצוות משרדו, המוני נספחים, מעל 250 איש טסו.
מי מממן את המשלחת? מצד אחד טוען המיליארדר ההולל סטיוארט ראהר (סחתיין על המשקפיים ועל השיניים) כי הוא מוציא 600,000 דולרים כדי להביא את כנסת ישראל ומכובדיה לפסטיבל השואה באושוויץ. במסגרת הטיול צפו בזמר אנדריאה בוצ'לי. ג'ון דניאלס, ראש עמותת ממעמקים מאשר.
מצד שני טוען בלהט דובר הכנסת כי אין שחר למידע וכי הכנסת וכל הגופים הנוסעים מממנים את עצמם מתקציבם הם, כלומר מתקציב המדינה.
אז מי משלם מה? ממשלת גרמניה מעבירה מאז שנות החמישים מיליארדים לממשלת ישראל, המיועדים לסיוע לניצולי שואה. ייתכן שתקציבי הנסיעה נלקחו מכספים אלו? ומה עלות האבטחה של מסע מפלצתי שכזה?

—–
מי מימן למשל את הנסיעה של אבי בניהו, יחצ"ן בשירות עצמו?
ומי שילם על העיתונאים הלא מעטים שטסו לסקר (טסו בצדק. שווה סיקור)? המערכות השונות?
(קליגר, אריק בנדר, גדעון אלון, לא ברור אם יהונתן ליס שם, זה לא כתוב בדיווחיו,לא טס, לילך ויסמן).
תוספת, 13:39.
עוד באוטובוס העיתונאים, שמימנה עמותת ממעמקים, כך מתברר:
אבי וייס, אורי פז, תמי רווה, עמית סגל, חגי סגל, נדב פרי, בניהו (כאמור, יחצ"נצ'יק. עדכון: סיפר בגל"צ שזה מיועד לטור שלו בסופהשבוע), שלום אורן, יואב קרקובסקי+טכנאי, יאיר שרקי+טכנאי, מאיר ברגר מהמבשר, שחר פלד, אליעזר רוכברגר, עמרי נחמיאס מוואלה, ירון אברהם מערוץ הכנסת, יעקב אחימאיר, דוד ויצטום, להב הרקוב מג'רוזלם פוסט, וכמה כתבים זרים.
מורן אזולאי מ-ynet ונחמה דואק היו צריכות להיות שם, אבל ערב הפרסום שורבב שמו של שלדון אדלסון כגורם מממן וידיעות ביטל את ההשתתפות.

ועוד דבר: אומנם יש ביקורת ציבורית מכאן ועד פייסבוק גווטמאלה, אבל הנסיעה נטולת over night במלון. ברמת הקושי: טיסה באמצע הלילה, וחזרה מיידית לישיבות היומיות זה לא קוויאר ושעשועים. תקלת המטוס בשדה התעופה בקראקוב דפקה את הלו"ז.
רגע, אולי זה העונש של נתניהו לבנט? לתקוע אותו שם כדי שיחשוב על הטעות שעשה ויתנצל?

הצילומסך שמימין ("נא להגיע בדחיפות לקרימטוריום" הטעות במקור, ובידיעות, שם מביאים את הצילום הזה גם, חוזרים עליה. מה לעשות שזה Cremation) רץ בפייסבוק אתמול. וגם הממ הזה. וזה לא ממ. איילת שקד בדרך לקרקוב.
קרמטוריוםיש עתיד


למה מכחישים את מרד גטו ורשה?
(או בבלוג של דיוויד סטברו, אם אינכם מנויים על אתר הארץ).

אייל גולן

הזבלולים ממשיכים, כל אתר חושק בנתח מהעוגה המבאישה. והנה להנאתכם, אביו החולני של גולן מתרועע עם תלמידות בית ספר, והן צעירות אפילו מכדי להיות נכדותיו.
בשער ידיעות אייל גולן מתלונן בחקירה שהפסיד מיליונים. עוד עמוד וחצי בכפולת האמצע.
החוקר צריך לשכנע אותו שלקיים יחסי מין מול עיני אבא שלו זה קצת, אממ, לא נורמטיבי. אחר כך שואל אותו החוקר עם כמה בחורות היה בשנה (2013), וגולן עונה שהוא לא יודע. החוקר מנסה: "50 פלוס מינוס?" וגולן עונה, "נגיד". הרשו לי להמר על כ-365 לערך על פי החישוב שאין יום כמעט בלי בחורה, ויש ימים גם של שתיים ושלוש, כך שחמישים זו בטח ובטח הערכת חסר, כמו גם ההערכה שלי. בכל מקרה המספר הזה הופך את גולן ביג טיים לנימפומן, נותן, מופקר מינית (אה כן, אורן יאמר, "משוחרר"), שמעניק מחסדיו לכל מי שרוצה בכך. מאחר שגולן לכאורה לא ידע שהנערות מקבלות כסף מאבא שלו, הוא המזרן של השכבה, או של השכבות, שכל הבנות מספרות עליו אחר כך כמה קל להפשיט אותו ולבצע בו מעשים מגונים. נראה שלא אכפת לו לחפצץ את גופו ואת איבריו, ולתת לכל אחד לעשות בו מעשים.

לחם עבודה

ענת קם חוגגת במועדון תחריר בשוק מחנה יהודה בירושלים את שחרורה עם כתבי השטחים.
לא עם כתבי הבריאות, המשטרה, החינוך או התרבות.

כתב השטחים של וואלה! יהושע (ג’וש) בריינר מסיים את תפקידו כדי להתמחות במשפטים.
כתב הדתות שבתי בנדט יחליפו.

בשנת 2013 עזבו את ישראל 8,000 הייטקיסטים.
כמה ישראלים עזבו את ישראל בכלל בשנה זו?

דו"צ לשעבר, היום מתאם הפעולות בשטחים, יואב (פולי) מרדכי, הועלה לדרגת אלוף (כיתמונה, ידיעות).

הלכו לעולמם

אריק לוסון, איש המרלבורו מת מעישון.

פיט סיגר מת בגיל 94 "בנסיבות טבעיות".
Forever Young.

ואלרי טריירווילר בהודו, אם חשקה נפשכם.

 בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ TV

דפנה רכטר כתבה בפייסבוק שעישנה עם יאירק'ה, חבר ילדות שלה. אמש סיפרה על כך בצינור לילה.
הנימוקים שלה קצת משונים-נים, אבל נו.

דליה וירצברג-רופא על דבריה של אתי אלטמן בעניין ראש הכבש ואברבנל.

מתברר שיש תוכנית בישול חדשה, ישמרני האל, וקוראים לה משחקי השף. היא ברשת ומירי בוהדנה מנחה אותה. דנה ספקטור מראיינת אותה ל-7 ימים הקרוב, ויש בראיון פנינים פמיניסטיות לרוב, שיכולות להשתלב היטב בקמפיין למען החיג'אב.

אנגרי בירדס משמש את סוכנויות המודיעין. בקרוב: קנדי קראש זו אפליקציה של המוסד.

איזה דמות אתם במפץ הגדול?

לפני פיזור

בעקבות מתקפת הפתע של המגיב boas (מקור הניק ודאי מתהפך בקברו מבושה על השימוש הנלוז בשמו) בימים האחרונים על ענייני אשכנזים, מזרחים וערבוב מחריד של השואה וניצוליה עם בעיותיו האישיות, רציתי לבדוק את עמדות קוראי הבלוג בסוגייה. אני אומנם קוראת למקום הזה מדינת כל גזעניה, אבל מקווה ומאמינה שפה יש עולם אחר.

[poll id="122"]

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

109 תגובות על תקועים בפולין

  1. Sol Salbe הגיב:

    Both my mum and dad were cremated. The place where it happens was the Rookwood Memorial Gardens and Crematorium. It's the same word in German except that it is spelt with a K
    Krematorium.

    אהבתי

  2. בן ימיני מעלה נקודה לגבי אפשרות של החזרת שטחים והשארת יהודים ביהודה ושומרון:

    הרי אם גורלם של היהודים נחרץ, וכוחות הביטחון הפלסטיניים לא יוכלו לשמור עליהם משום שהג'יהאד ישתלט, אז אין טעם בשום נסיגה.

    אהבתי

  3. שועלן הגיב:

    חז"ן, מה אתה אומר על הגילדה החדשה שמנסה לשמור על כד הזהב הפרטי שלה?

    אהבתי

  4. שועלן הגיב:

    מעניין שידיעות החרים את הנסיעה אבל לא יכול ללכת עד הסוף, ומסקר את האירוע ועוד ככותרת ראשית.
    השואה חזקה מכל.

    אהבתי

  5. האמיר הגיב:

    בשנת 2013 עזבו את ישראל 8,000 הייטקיסטים.
    כמה ישראלים עזבו את ישראל בכלל בשנה זו?

    השנה האחרונה עליה יש נתונים רשמיים היא 2011 (זהירות, PDF), אז עזבו את הארץ 6,700 ישראלים (בעצם מאחר שמדובר על מי ששהה בחו"ל יותר משנה, זה מספר העוזבים ב- 2010).

    אבל אם מחסרים ממספר הישראלים שיצאו לחו"ל ב- 2012 (4,086,500) את מספר הישראלים שחזרו מחו"ל באותה שנה (4,076,300), מקבלים חסם עליון למספר היורדים באותה שנה – 10,200.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      החסם של 2012 חושב על 11 חודשים בלבד. תוסיף לו קצת.
      בכל מקרה אתה לא יכול ליצור חסם שכזה, כי בין החוזרים ב-2012 יש כאלה שעזבו בשנים קודמות (ואין לך פילוח כרגע), מכאן שמספר היורדים ב-2012 יכול להיות גבוה בפועל מהפרש הנטו לאותה שנה.

      אהבתי

  6. האמיר הגיב:

    האם ישראל תקפה בלטקייה שבסוריה? לפי ידיעות, שלא מתייחס לכך בשער (אלכס פישמן, ע’ 13-12), יש “דיווחים סותרים” אבל אין צורך לכסוס ציפורניים, כי אם זה אכן המצב, “נקבל על כך בתוך יום או יומיים מידע מדויק מאחד מכלי התקשורת המרכזיים בארצות הברית”. האין זה עולם מטורף קמעא? ובעיקר ההשלמה, זהו זה ולא אחרת?

    זה פשוט: ישראל (לפי מה שיפרסמו בעתיד הקרוב מקורות זרים) תקפה בשטחה של סוריה. זה לא משהו שמדינות נוטות לעבור עליו בשתיקה. הסורים כבר הודיעו שיגיבו במקום ובזמן שיראה להם ותגובתם תהיה קשה וכואבת, אבל כמובן שפתיחת חזית חדשה מול ישראל נמצאת די נמוך ברשימת השאיפות של אסד כרגע. מצד שני, יש גבול לכמה השפלה שהוא יוכל לספוג בשקט, בשלב מסויים הוא עלול להחליט שהגיע הזמן להגיב.

    מאחר שהאסד לא רוצה להגיב ואנחנו לא רוצים שהוא יגיב, נוח לשני הצדדים להעמיד פנים שכלום לא קרה: ישראל לא תקפה בסוריה, מה פתאום?

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      נראה לי שהיא כיוונה לסוגיה התקשרותית (ההמתנה לפרסום במקורות זרים כדי לפרסם את מה שיודעים).

      אהבתי

      • האמיר הגיב:

        אולי הם לא יודעים? יכול להיות שזו רק הערכה סבירה.

        נשמע שזה לא המקרה בו עיתונאי ישראלי מוסר ידיעה למקורות זרים רק כדי שיוכל לצטט אותם אח"כ. בתקיפות קודמות היה מדובר בהדלפות מהממשל האמריקאי.

        או אולי זה מהסיבה הרגילה: הצנזורה פוסלת, שהרי מהטעם הזה מציינים שהפרסום הוא ע"פ מקורות זרים.

        אהבתי

        • שועלן הגיב:

          אני לא חושב שיש מקרה בו העיתונות הזרה יודעת משהו לפני העיתונות הישראלית במקרים כאלה. זה פשוט שאסור לפרסם פה.

          אהבתי

          • האמיר הגיב:

            תלוי מי הדליף למי. אם המדליף הוא ישראלי, סביר שידליף לעיתונאי ישראלי, אבל מה אם המדליף אמריקאי? במקרה הזה, סביר שההדלפה תהיה לעיתונאי אמריקאי.

            "לפי מקורות זרים" יכול להיות ידיעה שעיתונאי ישראלי מסר לעיתונאי זר כדי שיוכל לצטט אותו מאוחר יותר ולעקוף כך את הצנזורה, אבל זו יכולה גם להיות ידיעה שהעיתונאי הזר השיג ממקורותיו, ללא קשר לישראל.

            אהבתי

            • שועלן הגיב:

              גם כשהמדליף הוא אמריקאי, סביר מאוד שיש לפחות עיתונאי אחד בישראל שיודע על כך ממקורותיו ולא מפרסם.
              אני מאמין אגב שרוב הפרסומים מהסוג הזה הם ממקורות אמריקאיים, ולא הדלפה מהתקשורת הישראלית לצרכי הלבנה מקומית (זה משהו שמתרחש רק במקרים קיצוניים ובעלי חשיבות גדולה לתקשורת המקומית).

              אהבתי

    • לא הייתי שולל את האפשרות שישראל מקבלת מסוריה מידע לגבי הנשק האיראני שמועבר לחיזבאללה. מבחינת אסד פיצוץ מבוקר במקום נסתר עדיף מלהפציץ שיירה על כביש ראשי כשכל העולם רואה. הדיוק משחית.

      אהבתי

  7. האמיר הגיב:

    אני מתעניין במוצאו של אדם רק לפני שאני מחליט האם לצאת מהרכב ולצעוק עליו "בוא'נה, יא בהמה, איך אתה נוהג!" 😈

    אהבתי

  8. גם אותי (לעיתים) מעניין המוצא ואני מוצא קשר כלשהו בין תכונות מסויימות לעדות ועמים. בעידן הפוליטיקלי קורקט, כל הכללה וקישור בין תכונות או נטיות וצבעים לציבור רחב מקושרת אוטומטית לכוונה זדונית, להצדקת שלילה או העדפה. אני חושב שהטאבו שבזיהוי ההבדלים והנטיות מטופש.

    התרופה לגזענות לא נמצאת במחיקת התכונות אלא בחינוך נכון והנהגה נבונה. המחנכים צריכים ללמד את הדור הצעיר מדוע גיוון חיוני לגוף, לנשמה, לג'ונגלים, לאוקיינוסים ולקהילות אנשים. אפשר לתת לכולם מקום ושיוויון מבלי לנסות לטשטש הבדלים בכוח -וזה מה שקורה כיום.

    אני כבר תרמתי לאקוסיסטם הישראלי בכך שהתחתנתי עם יהודיה ערביה, עכשיו אני יכול לחזור ולהיות גזען?

    אהבתי

  9. שועלן הגיב:

    ינשוף, אפשר תרגום?
    (לא יודע כמה אתה חזק בצד הפיזיקלי של הדברים)

    אהבתי

    • מישהי הגיב:

      פפפילוסופים…

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        כן, השילוב של פיזיקה עם פילוסופיה הוא בלתי נסבל מבחינתי.

        אהבתי

        • מישהי הגיב:

          מה שמצחיק הוא שזה בערך מה שאני חושבת. בכל זאת, ההתעסקות בזה מעצבנת אותי.

          אהבתי

          • הינשוף של מינרווה הגיב:

            אנטשולדיגונג (ועוד פעם בשביל ברטה על עצם השימוש במילה), אבל זה יותר מעיד עליכם מאשר על התחום.

            נתקלתם כנראה רק בפילוסופיה גרועה. אין בכך כדי לטעון באופן גורף שהשילוב שלהם הוא בלתי-נסבל או שהעיסוק בהם מעצבן.

            אהבתי

            • מישהי הגיב:

              אני די מאמינה בכך שיש אמת מוחלטת ושאנחנו לא יכולים לתפוס אותה. כשהגעתי למסקנה הזו החלטתי שזה פשוט לא רלוונטי לשום דבר מעשי ולכן זה לא מעניין אותי. כמובן שזה מעיד עלי ולא על הכלל. בהחלט יכול להיות (ואני אפילו יודעת (במגבלות הידיעה)) שיש אנשים שאותם זה כן מעניין. לא נתקלתי בפילוסופיה גרועה כי אני נמנעת מההתעסקות הפילוסופית הזו. לא ברור מה נפל עלי שבאמת קראתי את המאמר.

              אהבתי

              • הינשוף של מינרווה הגיב:

                תתפלאי.
                גם עבור קאנט, הטענה שיש מוחלט בעולם הטבע אינה רלוונטית לרוב האנושות. המהפכנות של עמדתו בתחומים אלה, מודה הוא עצמו (תחת סייג), נוגעת רק לחכמי האסכולה, שמתווכחים ביניהם על שאלות כגון כמה מלאכים יכולים לרקוד על ראש סיכה.
                עם זאת, הטענה שיש מוחלט (וכאן גם אפשר "אמת מוחלטת") היא הכי רלוונטית לחיי המעשה. וזה נוגע לכל אדם באשר הוא כזה (בין עם הוא מתעסק בריקוד, במלאכים או בקיפוח עדתי). ספציפית: האם ישנו מוסר מוחלט?

                אהבתי

                • מישהי הגיב:

                  אוה, ב"אמת מוחלטת" התכוונתי כמובן לעולם הטבע. הדבר שבעיני חסר חשיבות הוא התהיה על הקשר בין התפיסה שלנו לעולם החיצון. לפי הניסוח של שועלן אני מנחשת שגם הוא ספציפית לא סובל את הפילוסופיה של המציאות הפיזיקאלית. התעמקויות פילוסופיות אחרות, למשל התעסקות במוסר, רלוונטיות רק לאחר הנחות מסוימות על קשר בין ההכרה שלנו לעולם האמיתי, למשל שקיימים עוד אנשים. להתפלספויות הנעשות בהכרה אין שום משמעות אם ההכרה מנותקת לחלוטין מהמציאות.

                  אהבתי

                  • הינשוף של מינרווה הגיב:

                    שימי לב שאת טוענת כי:

                    הדבר שבעיני חסר חשיבות הוא התהיה על הקשר בין התפיסה שלנו לעולם החיצון.

                    ומנגד:

                    התעמקויות פילוסופיות אחרות, למשל התעסקות במוסר, רלוונטיות רק לאחר הנחות מסוימות על קשר בין ההכרה שלנו לעולם האמיתי, למשל שקיימים עוד אנשים.

                    כלומר, שאלות באפיסמולוגיה (תורת-הכרה) אינן חסרות חשיבות. אדרבא: הכל מושתת עליהן (ליתר דיוק: על התשובות).

                    אהבתי

            • ברטה הגיב:

              אתה יכול להרגע אני לא באמת קיימת.

              אהבתי

    • הינשוף של מינרווה הגיב:

      אני עובד על זה.
      אני רק חושש שזה ייקח מעט נפח. האם יש אישור של בעלת-הבית?

      אהבתי

      • מישהי הגיב:

        קיימת בעיה עקרונית עם הפסקה הבאה:

        חשוב להדגיש כי אמנם לא ניתן להכיר את העולם-כמו-שהוא-לעצמו, אבל ניתן לשער עליו השערות ו"לבדוק" את אמיתותן בעזרת התופעות. לדוגמה, נבדוק את ההשערה כי יש עולם-כמו-שהוא-לעצמו. אם יש עולם כזה, אזי מובן מדוע אנשים שונים רואים את אותן התופעות (כי יש להן אותו "המחולל"). אם אין עולם כזה, אזי אין סיבה להניח שהניסיון יהיה פומבי ומשותף לצופים שונים. מסקנה: פומביות הניסיון מאששת את ההשערה בדבר קיומו של העולם-כמו-שהוא-לעצמו.

        אבל הפומביות קיימת בהכרה ואנחנו לא יכולים לדעת בוודאות שהיא אמיתית.

        אהבתי

        • הינשוף של מינרווה הגיב:

          1. את כמובן צודקת.
          ראסל, בספרו "בעיות הפילוסופיה" (פרק ב', מציאותו של החומר) מעלה בדיוק את הטיעון הזה.

          2. הייתי נמנע משלב כאן את המונח "דבר-כשהוא-לעצמו" משלל סיבות. ולו כי זה לא באמת נדרש.

          הערת צלב לברטה: א. מצטער שהשתמשתי בידע; ב. אני לא פרענק.

          אהבתי

    • הינשוף של מינרווה הגיב:

      נטלתי לעצמי חירות לשלוח את ההודעה. סליחה. אני מתנצל על האורך.
      ראשית, ידועה האמרה כי "דעה היא כמו X, לכל אחד יש אחת". ובכן, בפילוסופיה יש כל כך הרבה ח*א משום שלכל אחד יש כמה דעות על הכל.
      ולאור זאת אבקש להדגיש, הדברים שכאן מבטאים את דעתי בלבד, ויש רבות אחרות.
      שנית, כוונתו של פרופ' בן ישראל להציג בפני הקהל הרחב השקפות פילוסופיות אודות המציאות ראויה רק לברכה והוקרה (למרות שמדובר בכתב-עת שפונה לפלח צר באוכלוסיה, לא מדובר בכתב-עת מקצועי). ניסיון שכזה מחייב את הכותב – ובהכרח – לרדד את העמדות שהוא מבקש לתאר. יהיה זה קל אפוא להצביע על בעיות "מקצועיות" בכתבה; קל, אך לא הוגן. אני מראש מבקש להבהיר שלא זו כוונתי.

      לדעתי, זו הייתה טעות לשלב את קאנט בדיון מלכתחילה. מוטב היה למקד את הדיון בפיסיקה, שכן די בכך כדי לחדד את ההבחנה בין העולם הנגלה לחושים לבין העולם שנגלה לפיסיקאי.
      לפי המסורת תאלס היה הפילוסוף הראשון. עם זאת, אריסטו מכנה אותו פיסיקליסט. אין בכך סתירה. לפי תאלס, "הכל הוא מים". בטענה זו הוא עורך למעשה הבחנה בין תופעה ומהות. כלומר, ישנו הבדל בין האופן שבו הדברים מופיעים לבין האופן שבו הם באמת. עם זאת, אריסטו מכנה אותו פיסיקליסט משום שהמהות של הדברים היא עדיין חומר (מסוים).
      די בתיאור בסיסי זה כדי לעמוד על ההבחנה שבין תופעה למהות, עליה ניתן להלביש את יתר הדיון באיינשטיין בוהר והיתר. הטענה כי ההכרה קשורה בעיצוב המציאות וכינונה תובהר טוב יותר בעזרת עמדות כגון זו של לוק (למשל, דוגמת דליי המים, שמופיעה בדווקא בקישור הבא לברקלי, שמבחינה בין תכונות ששייכות לדברים עצמם לבין תכונות ששייכות לסובייקט שחווה את הדבר).

      הפילוסופיה של קאנט לא מוסיפה לכך, אלא רק מפריעה. אסביר:

      ההנחה הראשונה שלנו תהא כי כלי ההכרה האנושי הוא מוגבל: הוא קולט רק חלק ממה שישנו בעולם, והתופעה הנוצרת על ידי כך בהכרה היא דימוי מסונן ומעוות של חלק "ממה שיש באמת בעולם". בעקבות קאנט אכנה את "מה שיש באמת בעולם" בשם העולם-כמו-שהוא-לעצמו, ואת קבוצת כל הדימויים שהוא יוצר בהכרתנו בשם עולם התופעות.

      זו לא העמדה של קאנט. זו העמדה של ברקלי, שהיא אכן אידיאליזם. אידיאליזם כמו זה של ברקלי אכן טוען כי אין באמת עולם מחוץ לתודעה. מה שיש זה רק תפיסות ברוח ("היות, היות נתפס"), כלומר לא קיים חומר שהיה ככזה בלתי-תלוי בתפיסות של רוח כלשהי. קאנט מנסה מאוד מאוד קשה להבדיל את עצמו מהעמדה הזו של ברקלי (שאותה הוא מכנה "אידיאליזם הוזה"). עוד בזמנו האשימו אותו בכך, והוא מאוד לא אהב את זה. לכן קאנט מכנה את העמדה שלו, בין היתר, אידיאליזם טרנסצנדנטלי (להבדיל אותה גם בשם מהאידאליזם של ברקלי). עמדה זו, שאינה כאמור אידיאליזם, טוענת משהו אחר, מעט יותר מורכב: התופעות אינן בתודעה, כפי שתיאר זאת פרופ' בן-ישראל (זו הרי העמדה של ברקלי). התופעות הן בחלל, ("צורת הסתכלות" של הסובייקט, או "החוש החיצוני"), ולפיכך חיצוניות לתודעה. בתוך התודעה יש דימויים. "מאחרי" התופעות, שכאמור אינן זהות לדימויים אלא באמת חיצוניות לתודעה, ישנו עוד גורם עלום שנקרא "דבר-כשהוא-לעצמו".
      לצערי לא אוכל להרבות בדברים בסוגיה, אולם די בכך להבהיר שעמדת קאנט רק תפריע להסבר של פרופ' בן-ישראל, שעוסק בעיקר בפיסיקה. וככזה הוא מעניין, ולו באשר הוא מציג בצורה עממית סוגיות מקצועיות שמרחיבות את הדעת.

      ב. ה"פילוסופיה של המדע" הוא ענף בפילוסופיה, ונחקר במשך אלפי שנים. גם לאריסטו ולאפטון יש מה להגיד על כך.
      הפילוסופיה של המדע שמוכרת היום, ואם אני לא טועה אליה כיוונו שועלן ומישהי, היא משהו חדש. מקורה באנשי מדע (פיסיקאים, כימאים וכדומה) ש"עשו הסבה" לפילוסופיה. לגישתם של אלה, המדענים עושים את שהם עושים, ואילו הפילוסופים עומדים מאחרי גבם ורושמים הערות. זהו משתלב עם המובן היומיומי של הפילוסופיה, כדיון ב"מטא". הפילוסופיה של המדע היא לפיכך דיונים ב"מטא" מדע. להערכתי, שאינה מבוססת על ידע אישי, פרופ' בן ישראל שייך לאסכולה זו.
      הפילוסופיה של המדע הקלאסית היא משהו אחר לגמרי.
      אגב, הממשיכים המידיים של קאנט הלכו בכיוון הקלאסי. גם כמה מודרניים הלכו בדרך זאת: ארנסט קסירר, לדוגמא, הוא ניאו-קאנטיאני מאוד מפורסם, שהיה גם איש מדע.

      אהבתי

  10. שועלן הגיב:

    ימיני שמע את הביקורת של אורן ועבר להתעסק בעובדות.
    האמת – לא הבנתי מה הוא רוצה ומה החידוש הגדול שבידיו.

    אהבתי

    • דניאל סנדערסהן הגיב:

      מקופח מקצועי מגיב על הפרשה.

      http://www.haokets.org/2014/01/22/ואני-מאשים-את-האקלים-הפוליטי-של-אורי-מש/

      אורי משגב מתהדר בייחוס של ורטה, נכד של ״פלמחניקית מיתולוגית״, איך שמאלן רדיקל וטהרן יכול להתעלם מהמורשת של הנכבה והטיהור האתני שהקבוצה הזאת אחראית לה? אותו מיקרה היה עם יצחק רבין ״רמטכ״ל ששת הימים״ בפי נושאי מורשתו, ופלמחניק מיתולוגי גם הוא שפיקד על גירוש ערביי לוד ורמלה. למה זה לא רלוונטי? הסיבה פשוטה זה השבט שלו. השמאל הישראלי הוא קישקוש גזעני.

      אהבתי

    • לירון הגיב:

      באופן תמציתי, הוא אומר דרייפוס? כנראה, רק שורטה מייצג את הצד שבישל את הראיות. מה שכן, הוא היה צריך לתת לינקים לשתי ההקלטות (השימוע והשיחה הפרטית).

      בנוסף, הוא אומר שורטה הנדס את הסיטואציה כך שמשרתו תהיה בסכנה כדי להפוך לסמל (פרשנות שלי לגביי הסמל).

      אם אכן הראיות בושלו, זה כבר הקמפיין המי יודע כמה שהארץ מפמפם וקורס תחת המציאות שחושפת את פרצופה הפשיסטי פעם אחר פעם, וזה בלי להתייחס לשלל מאמרי הדעה שסובלים בנוסף לאמור גם מסתירות כאשר בוחנים מקרים אנלוגיים מצד השני.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        לא הבנתי מהו הבישול.
        הוצאת המשפט הבודד "כשעומד האני מאמין שלי מול הנהלים, לא תמיד אבחר בנהלים"?
        זה הכל? זה הטררם הגדול?

        אהבתי

        • לירון הגיב:

          להבנתי, המשפט שאתה מתאר זה משפט שהיה בשימוע עצמו והוצא מההקלטות שפורסמו.

          חוצמזה (כלומר בנוסף), יש עירוב ללא ידיעת השומעים בין השימוע לבין השיחה הפרטית.

          אהבתי

    • יש חדש תחת הארץ:
      הקלטת שפורסמה בהארץ מבושלת (ללא ידיעת הקוראים אאל"ט).
      ורטה שיקר והקליט אוף דה רקורד.
      מדובר בבירור ולא בשימוע.
      הוא זה שהעלה התפטרות כמוצא- ולא ההנהלה.
      הצהיר שלא ימלא תמיד אחרי נהלי המקום.
      הודה ונימק מדוע צעק ויוה פלסטין. (-ויוה?!)
      התנה את העסקתו בנוכחות הילדה.

      הרושם הראשוני לא השתנה-***
      אנשים חושבים קוראים לו- מלח הארץ.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        בד"י לא מביא שום ראיה. הוא כותב ש.
        כבר שמנו לב שיש לו בעיות עם "עובדות".
        להארץ יש הקלטות. לבד"י אין.

        אהבתי

        • לירון הגיב:

          גם את כותבת ש על בד"י, אשמח לרפרנס למקומות בהן בד"י טעה, הטעה, ובנוסף לא תיקן מפורשות במידה וחלה טעות קטנה.

          אם הוא לא שמע את ההקלטות הנ"ל בעצמו, ורק סיפרו לו, אז הוא בדיחה מהלכת. מצד שני, להארץ יש רפרטואר גדול של "עובדות" שהתבררו אח"כ כלא נכונות או מניפולציות במקרה הרע ועדיין מתייחסים אליו ברצינות.

          אהבתי

          • שועלן הגיב:

            הוא כותב שהגיע לידיו תמלול של ההקלטה, כנראה תמלול של ההקלטה שמסר ורטה לעטרי ותומלל ע"י אורט.
            למה מסרו לו תמלול ולא את העותק עצמו – כנראה מסיבות משפטיות.
            בכל מקרה, הוא לא שמע באוזניו, אלא סומך על התמלול.
            לא סביר שמישהו הוסיף לתמלול משפט שלא שומעים בהקלטה המלאה, כי זו יריה גדולה ברגל.

            אהבתי

            • velvet הגיב:

              אני לא אמרתי שבד"י משקר.
              אני לא יודעת מה האמת, אמרתי רק שלהארץ יש הקלטות שפתוחות לציבור ובד"י לא מביא.

              בעניין אמת וזה, להבדיל להבדיל, גם הירשזון אמר וגם וינרוט אמר שהוא לא גנב ושהצדק ייצא לאור.

              אהבתי

        • לירון הגיב:

          סליחה, הוא כותב שיש בידו את התמלול של מה שאני מניח השימוע, כלומר על סמך ההקלטות שפורסמו הוא מצביע שמה שנאמר במקומות שחורגים מהתמלול, הם בשיחה הפרטית (במקומות בהם יש חוסרים בתמלול, המשפט שתיאר שועלן, הוא משפט חסר בהקלטה ומופיע בתמלול).

          בכל מקרה, צריך לחכות לפרסום התמלול. מישהו כאן משקר. אם התמלול של אורט "שופץ", צריכה להיות שם עריפת ראשים.

          אהבתי

          • שועלן הגיב:

            זה די ברור בהקלטה שפורסמה מהו החלק של השימוע ומהי השיחה הפרטית (עכשיו כשאנחנו יודעים שמדובר בשתי שיחות שונות – זה אכן לא ברור מלכתחילה).
            לימיני יש תמלול של השימוע בלבד, ושם הוא מאתר (נכון למה שהוא כותב) משפט אחד שנערך החוצה, ע"י הארץ או ורטה עצמו.
            כנראה שהמשפט הזה מזיק מאוד למעמדו המשמעתי של ורטה.
            אבל – על משפט אחד מתוך שעה של הקלטה שנערך החוצה לכתוב:
            "ההקלטה שבושלה", "מדובר בשני מסמכים שונים"
            זה קצת אובר סטייטמנט.

            אהבתי

      • דניאל סנעדרסהן הגיב:

        יון, הא הא, אני זה שביקשתי ממך להפסיק את עניין הקרן החד״שה. אי אפשר לשמוע את זה, איך נתפסת לזה?

        בקשר למאמר של המקופח המקצועי שמת לב להבדל בינו לביני? הוא שומר על גזרת הויכוח שהשמאל הישראלי התיר לו (״מה אכפת לו אם הסיפור שלו בהסיטוריה הציונית מסופר אם מחקו את הפלסטינים״ וכו׳), אני לא קונה בולשיט ומיד עובר לאמת המוכחשת של השמאל הישראלי, ההזדהות שלו עם הפלמ״ח ״המיתולוגי״, גם כאשר הוא אחראי לטיהור האתני (לא משנה כעת אם אני שולל טיהור אתני או לא, אבל השמאל טוען שהוא שולל). למה הם (המזרחיסטים) משחקים את המשחק של השמאל כאשר הם רואים שזה לא מביא אותם לשום מקום? כמה השערות. אין להם כלים או ידע להיכנס בהם בצורה אפקטיבית. הם משתמשים באמיתות של השמאל הישראלי, הרבה מהידע האמיתי הוא לא בעברית. ואולי הם פוחדים שיחסמו אותם בכל הפורומים. הרי להסתובב עם הדעות שלי לא עושה את החיים קלים.

        אהבתי

    • אורן הגיב:

      נהניתי מהקטע שבו הוא מביא כעובדה את תשובתו של דני אילון שהוא לא נוהג לשאת דברי שטנה. פשוט לקרוא ולהבין את מופרכרתו של ההגיון של ימיני.
      באמת מוזר הדברים על בישול, וההבטחות בכותרת, כשהוא לא מביא דברים שונים.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        כן, את הקטע על איילון נראה שהוא כתב במיוחד בשבילך.

        אהבתי

        • אורן הגיב:

          טוב, גם הקטע על פנינה ברוך שרביט ומאמר המערכת של הארץ. לא משנה כמה שיתקוף אותו, לא יאהב אותו, יתפלץ ממנו. העובדה הפשוטה שטעה.
          המאמר התיחס לחלקה של ברוך שרביט בכתיבת חוות דעת משפטיות בשרות הצבאי וביחס לפעולות צבאיות זה מעשה ולא דעה. ולא יעזור עוד קישור למאמר בויכוח.

          אהבתי

          • שועלן הגיב:

            אבל כל המעשה בעולם המשפט הוא כתיבת חוות דעת משפטיות.
            קח כל פרופסור בפקולטה, אני בטוח שתמצא חוות דעת משפטיות שלו בנושאים שונים, חלקם שנויים במחלוקת (משפטית/פוליטית/ערכית וכו').
            המעשה המשפטי הוא כתיבת דעתך על נייר.
            אי אפשר להפריד ביניהם.

            אהבתי

            • אורן הגיב:

              בסדר, אם פרקליט כותב חוות דעת המאשרת עינויים (כפי שקרה בממשל בוש), הוא שונה מסתם פרופסור למשפטים שכותב מאמר מנומק למה עינויים הם חוקיים. הראשון הוא חלק ממערכת שביצעה מעשים לא מוסריים, השני מביא עמדה. רק את השני אתה יכול לפסול על דעותיו.
              את הראשון אתה יכול לפסול, בטענה שלא ראוי שילמד, מאחר ויש להנחיל שיש גבול מסרי, למעשים שמשפטן מסכים לקחת חלק בהם.

              אהבתי

              • שועלן הגיב:

                אני חושב שיש מעט מאוד משפטנים שכל חייהם בילו רק במגדל השן ולא סיפקו חוות דעת משפטיות (אפילו ממעמדם האקדמי) בשלל נושאים.
                הויכוח הוא בדיוק איפה עובר הגבול המוסרי.
                למשל – שופט שהיה חלק ממערכת המשפט באפרטהייד (האמיתי) – מוקצה או לא מוקצה?

                אהבתי

      • לירון הגיב:

        זה באמת היה מטומטם.

        אהבתי

  11. שועלן הגיב:

    דייוויד סטברו מאשים את הימין החברתי-כלכלי בניפוץ מיתוס גטו ורשה.
    נראה לי שאין לו מושג על מה שמתרחש פה, ומי עומד מאחורי זה ומהם מניעיו.

    אהבתי

  12. דניאל סנדערסהן הגיב:

    רשת שידרה אתמול פרק בסידרה החדשה של נאור ציון, ״עממיות״. המזרחיסטים בפייסבוק סוערים משום שהיא חושפת סוד מלוכלך; ריגשי הנחיתות והזיוף מול הצד השני.

    קיצפה של אורטל בן דיין (שומרת החומות של העניין המזרחי מטעם עצמה) יצא על הקטע המדויק הזה (שימו לב להבעת השינאה המתחלפת של השחקנית המעולה):

    יקום המזרחי שלא מכיר את הסיטאוציה הזאת! השינאה נובעת מהזיוף והניכור של המזרחים בכל משא ומתן עם הצד השני.

    לקפטן, למשל, אין מושג מהו ״הוד אשכנזיותו״, בקטע הזה וגם למשל בעימות בין אדם ורטה וספיר סבח והאומץ האינטלקטואלי המדהים שלה.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אז איך אתה הצלחת לצאת ממעגל הנחיתות?

      אהבתי

      • דניאל סנדערסהן הגיב:

        השכלה השכלה השכלה

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        הצחקת.
        הוא לא הצליח. הנה הוא ניכס את השם הכי אשכנזי מבין הניקים בבלוג.
        והוא גם מקפיד על הסטיגמות. כל האשכנזים שומעים חוה אלברשטיין. המזרחים אוהבים כפיים אבל מעמידים פנים שהם שומעים ח"א, וגו'.
        להקיא. איכס.

        אהבתי

        • דניאל סנדערסהן הגיב:

          ״ידע הוא כוח״.

          אהבתי

          • velvet הגיב:

            אין לך לא ידע ולא כוח. בורות היא ברכה. וזה מה שיש לך. כל התוארים שתתעטף בהם לא יהפכו אותך למשכיל. אתה בור בהוויה שלך. רק בור יכול לגלות כזאת אטימות.
            אטום, עמוס רגשי נחיתות וקלישאות על אשכנזים ומזרחים. דוחה.
            רק אדם ירוד יכול להתענג על "העממיות", סדרה גזענית ברמות חדשות שמשפילה את המזרחים. זוועת עולם.

            אהבתי

    • captain beefheart הגיב:

      יש לי הרבה יותר מושג ממה שנראה לך.

      אקסיומטית – כל עדות ישראל עסקו ועוסקות בעניינים העדתיים והשיח הזה תמיד כולל גם התנשאות, גם התבטלות, גם התפארות וגם רגשות קיפוח. הפולנים אכלו שיט מהייקים, כולם בזו לרומנים, הרוסים רמסו וגם נרמסו… לעדות המזרח יש את הסגנון שלהן, אבל שום בעלות בלעדית על הקטע.

      איש לא ישכנע אותי כי רבים ממכרי, חלק מהם חברי ילדות ממש שסמוכים אל שולחני עד היום, הסתירו ממני רגשי קיפוח כלשהם. ראיתיהם בבית אמא, בתיכון, בצבא, בתנועה, באוניברסיטה, וזה על פני עשרות שנים.

      אינני מבין את ההתעקשות לרתום את כל המזרחים, על בסיס גנטי, לעגלת הקיפוח. האינכם קולטים שזהו עלבון גדול יותר מכל אחד אחר?

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        הקיפוח הוא עובדה, לא נחלת עדה או מין רגשני. אנשים יכולים להיות חפים מ"רגשות" של קיפוח, ולהיות מקופחים בפועל. אני לא משוכנע שהגיע הזמן להכחשת הקיפוח.

        אהבתי

        • דניאל סנעדרסהן הגיב:

          מה שאורן אומר. בטוח ש״העממיות״ יכחישו כל קיפוח. הרי הן עובדות באחלה של עבודה בשוק ההון, הבוס הא׳ חביב אולי גם הבן זוג א׳. אבל עובדה הן לא משוחחרות וחיות תחת סוג של דיכוי. למה בן אדם צריך להתבייש במוסיקה שהוא אוהב?

          אהבתי

      • אם צריך להגדיר את הקבוצה הגדולה ביותר שסבלה מקיפוח עדתי אז כן, המזרחיים אכלו לוקשים בדור ההורים שלנו- בהתיישבות, בג'ובים ובצבא. כיום המצב טוב בהרבה ולדעתי המינגלינג הצליח מעבר למצופה. אני בהחלט מבין את הכאב של מי שנולד בעיירות קיפוח ומרגיש שלצבע עורו יש קשר למצבו וסביבתו. אתה נשמע קצת חיוור אבל אני זוכר היטב את התחושה שעלתה ממבט ההורים של הבלונדה המקסימה. הפרינססה הגיבה מהר ומיד הסבירה שמדובר בטעות בזיהוי אבל המשכתי לנטור טינה ליתר ביטחון. אתה צודק שההתנשאות אינה ייחודית לפולנים ועד היום אני מסתבלט על חמותי שהתאכזבה (בלי לדפוק חשבון) לשמוע שאני שזוף ולא באמת ערבי יהודי.

        אהבתי

        • captain beefheart הגיב:

          זה מתחיל להתפזר ולכן אמקד: השאלה איננה אם היה קיפוח של מזרחים או לא (כי ברור שהיה). על הפרק הטענה שאצל כל המזרחים – גם אלה שלכאורה אינם טועני קיפוח – יש תחושת נחיתות נסתרת.

          אבל האמת – מתחיל להימאס לי מהדיון שאינו נגמר הזה. הולך לאכול מעמולים אצל השכנה 🙂

          אהבתי

  13. שועלן הגיב:

    באנגלית מבטאים קרימיישן, קרימטוריום.
    אולי בגרמנית זה אחרת.
    ומה את רוצה משקד? היא לא בביקיני ולא משרבבת שפתיים.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      בבקשה מותק.

      אנחנו תקועים כבר 7 שעות במטוס בשדה התעופה הצבאי בקרקוב.
      כשחוזרים מאושוויץ לוקחים דברים בפרופורציה . שומרים על מצב רוח טוב. מיכאל אוריך , שיושב לידי , ניצול בוכנוואלד , שומר על אופטימיות ומצב רוח מרומם.


      אין ספק שצדקתי. זה ביבי שתקע את נפתול עם הפולנים.

      אהבתי

  14. ziki הגיב:

    המוצא מאד מעניין אותי אבל זה לא אומר שזה קובע משהו.
    זה גם לא אומר שאני שואל או בודק, לפעמים קל לדעת ולפעמים אי אפשר לדעת, אם אי אפשר לדעת בלי לברר באופן אקטיבי אז תלוי במידת הסקרנות שלי. אם מסיבה כלשהי אני מת לדעת ויש נסיבות שמאפשרות לברר אז אני מברר.
    אני גם מתעניין בשמות משפחה משונים ואם מזדמן לי אני שואל למקור ולמוצא השם.

    אהבתי

  15. חייל זקן הגיב:

    ברטה, האין אדמו"ר הBDS זכאי להספד ריבליני?

    אהבתי

  16. חייל זקן הגיב:

    כשאני רוצה להחליט על בן/בת זוג לחיים

    V, קבלי סחתיין.

    אהבתי

כתוב תגובה לשועלן לבטל