לאן נעלם הטור החדש של אלדד יניב מוואלה! מגזין ולמה?
נכון לעכשיו אפשר למצוא אותו רק בעמוד הפייסבוק שלו.
הטור העוסק באהוד ברק עלה אתמול ב-16:00 בוואלה, ואיננו עוד.
(תוס') העובדה שוואלה! נתן ליניב במה להעלות פרק-פרק מספרו העתידי והנפיץ, פניית פרסה, הייתה מרשימה. עד שהמדור האחרון שלו, שכבר היה באוויר, נעלם כלא היה. כך גם המדור החדש של מנחם בן שם, ששיבח אותו.
מאחר שינון מגל, עורך האתר, שומר שבת, נדע רק מחר בערב.
(לכל הטורים של יניב).
המדור. אפשר ללחוץ על התמונות כדי להגדילן ולקרוא (למעדיפים צילומסך על פייסבוק).
חלק 3 ואחרון:
תזכורתוספת: בדיוק לפני שנה ירד מדור ביקורת הטלוויזיה של לילך וולך מוואלה. הביקורת התייחסה לתוכנית המקור של ערוץ 10 על ישר"ה. וולך התמרדה והעלתה אותה בפייסבוק, אך גם משם היא נעלמה. בהמשך העלתה אותה על שרת חופשי, אך גם שם היא לא נמצאת עכשיו. וולך עדיין כותבת בוואלה.
עדכון, מוצ"ש, 22:15: הסבר (בלתי משכנע) מינון מגל.
ועוד כמה
כן, גם אני לא אהבתי את מה שכתב אמיר אורן על חובשי כיפה.
קלמן ליבסקינד מצטרף. מעריב נותן הפניית שער.
האם ל-ynet יש הסכם לקיחה ותרגום ללא קרדיט עם האפינגטון פוסט?
כי אם לא, למה לקחו את הכתבונת על 5 דברים שאתם עושים לא בסדר במקלחת? הכתבונת עלתה בהאפ' ב-29 בינואר ב-12:00 בצהריים. ב-ynet עלתה למחרת בשעות הערב, כשחתומה עליה "מאיה נבון".
תוכן שיווקי
שמתי עיני בכוס של גלובס בשבוע החולף, ומאז אני מקבלת הוכחות נוספות.
רואים תכתבה הזו, "כיצד תוכנית המתאר של תל אביב תשפיע על מחירי הדירות?"
היא מתפרסמת בגלובס, תחת קרדיט של כתב העיתון, יענו כתבה לכל דבר.
אבל, כבר בשורה הראשונה (שזה חידוש, כי הגילוי הנאות הסביר מופיע לרוב בסוף הדברים), כתוב
*** הכתבה בשיתוף "אנטוקולסקי שטרוק", תודה לצוות גורו, שסייע בהכנת בכתבה
מה משמע "בשיתוף"? משמע שהפרויקט של אנטוקולסקי זה מככב בכתבה, ולצוות גורו, שזה גוף שמחפש דירות, יש קישור לאתר. עכשיו, לכו תתייחסו למילה כלשהי בכתבה כמשהו שאפשר לסמוך עליו? הרי כל כולה מוטית.
אדם ורטה
אחרי שקראתי את הסטטוס הזה של ספיר סבח, בעמוד שנקרא "כולנו ספיר סבח", והגעתי לסופו תודה לאל, עלצתי למקרא השורה הבאה
אני לבית הספר לא מתכננת להגיע כל עוד המצב הזה נשאר ככה.
מצוין***. יאללה ביי.
ולווט אנדרגראונד 
1- נראה שסבח לא צריכה שילמדו אותה מהי העצמה נשית והפנימה את משמעות האקטיביזם האזרחי.
2- השוואה בין התלמידה למורה כדי לקבוע מי יותר צודק לא ראויה.
3- ורטה לפי מה שפורסם התנה את העסקתו בכך שלא ילמד את סבח. בגלל שלא פוטר כפי שזעקתם ומכיוון שהילדה לא תופיע לשיעוריו הבעיה קיימת רק בדמיוני.
אהבתיאהבתי
אפרופו "השתלטות חובשי הכיפות על השב"כ" (אמיר אורן), אני עושה יוחנן ומעלה תיאוריה קונספירטיבית אפשרית: אולי הסיבה לכך שהטור של אלדד יניב והתשבוחות של מנחם בן נעלמו, היא היותו של ינון מגל שומר שבת. Just saying.
חשוב לדייק, אמיר אורן לא יוצא נגד אמונתם הדתית של חובשי הכיפות. לדבריו, החשש שלו (ושל רבים אחרים השותפים לדעתו) נובע מההשתייכות הפוליטית של חלק מהשב"כניקים הדתיים, שנעה בין הליכוד (בעיקר האגף הדתי ימני קיצוני) לבין הבית היהודי המסוכן, ועלולה להשפיע על שיקול דעת והחלטות מדיניות ולהטות אותם לכיוונים מסוכנים. כמו למשל: עצימת עין על פעולות תג מחיר של נוער הגבעות, ניסיון לחבל במו"מ עם הפלסטינים בשל ההתנגדות לרעיון שתי מדינות וכד'. חשש לגיטימי בהחלט.
אהבתיאהבתי
what the what?
אהבתיאהבתי
מתנצלת על אי ההבנה.
זה היה בהומור, מעין פראפרזה, או אסוציאציה חופשית עם קריצה 😉
אהבתיאהבתי
זו ממש בדיחה. הוא לא יוצא נגד האמונה שלהם, הוא פשוט מגביל את חופש העיסוק שלהם. נו באמת, הכתבה הזאת לא הייתה מועלית כנגד שום מגזר באוכלוסייה וזו רק חלק מהצביעות. באותה מידה במשרד האוצר יעסיקו אנשים שדוגלים בסוציאליזם.
אהבתיאהבתי
לירון, למה התגובה מתייחסת?:)
אהבתיאהבתי
להנחה שאנימה נותנת לאמיר אורן בכך שהוא לא יצא נגד האמונה הדתית שלהם.
אהבתיאהבתי
צריך היה להיות כתוב: "במשרד האוצר לא יעסיקו אנשים שדוגלים בסוציאליזם"
אהבתיאהבתי
סליחה, אבל זה הכל חוץ מלגיטימי.
לכל אזרח במדינת ישראל יש זכות להחזיק ולבטא עמדה פוליטית (כל עוד זו עמדה שמוכרת על-ידי החוק), שבאה לידי ביטוי בבחירות. חלק מאזרחי ישראל נושאים במשרות ציבוריות (עובדי מדינה): עובדי שב"כ, מורים וכדומה. אין מנוס אפוא מהמסקנה שלעובדי ציבור תהיה עמדה פוליטית. ומאחר שלא ניתן לייבא עובדי ציבור מחו"ל, אנו תקועים עם עובדי ציבור שמחזיקים בעמדות פוליטיות.
אם כן, השאלה היחידה שצריכה לעניין אותנו היא זו: האם הם מביאים את עמדתם הפוליטית לעבודתם?
אמיר אורן, וגם את, לא טוענים שהם בהכרח עושים זאת, אלא שטמונה סכנה שיעשו זאת. ולכן יש כאן בעיה.
האם זה נכון גם לכל השמאלנים (חד"ש וצפונה) שמשרתים כשופטים, כמרצים באקדמיה, בוועדות שמחלקות כספי ציבור כתמיכה באמנות?
עקרונית כן. אך ישנה בעיה קלה.
אמיר אורן, וגם את, מזהים את השיוך הפוליטי של עובדי השב"כ בהתאם לסממנים דתיים; לא משום שהם מבטאים את עמדתם הפוליטית בעבודתם, אלא בעקיפין – על שום היותם חובשי כיפה. איך נזהה אפוא את השופטים השמאלנים, המרצים השמאלנים וכדומה, כדי שנוכל לפסול אותם עקרונית מלשרת כעובדי מדינה?
אני מניח שכאן נזדקק לסממנים היפסטרים: שפם, חולצת טריקו עם הדפס וכדומה. אפשר להיעזר, בהכללה גסה כמו שאת עושה, בפרופיל של קורא טיפוסי של "הארץ".
אהבתיאהבתי
שים לב לדגשים:
ממתי חשש אינו לגיטימי?
אתה צודק, לכל אזרח במדינת ישראל יש זכות להחזיק ולבטא עמדה פוליטית. עם זאת, אני מזכירה לך שלחיילי צה"ל אסור להביע עמדה פוליטית כל עוד הם על מדים, וכן חל עליהם איסור לנהוג על פי השקפת עולמם הפוליטית כל עוד הם משרתים בצבא. עד כמה שידוע לי (ואתה מוזמן לתקן אותי אם אני טועה), האיסור הזה חל על כל כוחות הביטחון, בהם גם המשטרה והשב"כ.
תסכים איתי שיש הבדל בין נושאי משרה ציבורית "אזרחית" לבין המשרתים בכוחות הביטחון. אל תיתמם, אתה יודע היטב שרוב חובשי הכיפות הסרוגות שמשרתים בצה"ל ובשב"כ שייכים לציונות הדתית לאומית, ביניהם גם ראש השב"כ שהוא מינוי מאד מחושב ומתוחכם מצד ביבי, והם בעלי דעות ידועות באשר למדיניות הישראלית באשר לסכסוך עם הפלסטינים, לעתיד המו"מ ולהתנחלויות. שוב, אני חו"ח לא טוענת שהם אכן ישתמשו בכוח שמעניקים להם תפקידיהם, אבל החשש קיים.
אהבתיאהבתי
אם החשש הוא אכן לגיטימי, מדוע שלא יהיה לגיטימי לחשוש מאנשים עם משקפיים עבות שיושבים על כס השיפוט?
ורופא ערבי? האין זה לגיטימי לחולה יהודי לחשוש ממנו?
אף אחד לא אומר שרובם אינו משתייך לציונות הדתית לאומית. הטענה היא שאין לחשוש מהם, כמו שאין לחשוש מכל אחד אחר. לצורך כך קיימים מנגנוני בקרה.
אהבתיאהבתי
שוב, תפריד בין נושאי משרה ציבורית אזרחית לבין אלה המשרתים בכוחות הביטחון (וכבר היו דברים מעולם). החשש אינו גורף ואני כמובן לא עושה הכללות או משמיצה, אבל הוא קיים. להבדיל ולצורך הדיון: בדיוק כמו ה"חשש" של חבורת שקד, דנון, לוין ושות' מכוחו של בית המשפט העליון והיושבים על הכס.
אהבתיאהבתי
יש הבדל מהותי.
"חובשי כיפות" זה לא עמדה פוליטית. זה אומר שהם מצייתים לרבנים. לא תמיד, לא כולם, לא כל הזמן – אבל הדבר הזה קיים וידוע (ומתועד ברשומות).
ה"השמאלנים (חד”ש וצפונה) שמשרתים כשופטים, כמרצים באקדמיה, בוועדות…", כמו גם ימנים שנמצאים במקומות כאלה – אלה פועלים לפי מצפונם והשקפתם. "חובשי כיפות", לעומת זאת, נשמעים – בהצהרתם! – לרבנים כאלה ואחרים. כשיש "רב" ברקע, זו בעייה קשה למ"מ, מג"ד, מפקד אוגדה ורמטכ"ל. בהקבלה, זה כאב ראש רציני גם לצמרות המוסד והשב"כ.
אהבתיאהבתי
כן, גם זה ^
אהבתיאהבתי
ראשית, נכון. חבישת כיפה אינה עמדה פוליטית. אך זו טענה שאתה צריך להפנות לאנימה. זה מה שהיא כתבה:
הכיפה היא לפיכך אמצעי כדי לזהות ימני קיצוני וימני מסוכן.
ועכשיו לטענה העקרונית.
השאלה אם לתת לאלוהים את אשר לאלוהים, ולקיסר את אשר לקיסר, נוגעת אפוא גם באדם דתי שמשרת במשרד המשפטים, במשרד האוצר, בשירות בתי-הסוהר וכדומה.
כשכתבתי מנגנוני בקרה התכוונתי בדיוק לכך: העובד עובר בירור כדי לוודא שאינו מחזיק בנאמנות כפולה.
עבד בהינתקות.
שלישית, עשיתם לעצמכם חיים קלים עם "רב".
וכי אין "רבנים" כאלה גם בשמאל? כלומר, מטיפים שיש להם עדת מעריצים שמצייתת בנאמנות? אז עכשיו אסור להעסיק עובדי ציבור שקוראים ליבוביץ'? או, כאלה כמו חגי לוי, שמסרבים לשרת בצבא, בין היתר, תוך עידוד ותמיכה של משה קרוי?
הטענה הגורפת שלך הופכת את הדתיים לרובוטים מטומטמים.
אמנם יש כאלה, בקרב הדתיים ובקרב השמאלנים. אולם לזה אין שום קשר מהותי לכלל "עשה לך רב". זה קשור לטיפשות.
אהבתיאהבתי
הכותב אינו חובש כיפה ואינו רב.
אהבתיאהבתי
בשבילי הכוכב זה אתה. אני די משועשע מהזיגזג והגמגומים 🙂
אהבתיאהבתי
לא מחמיא לך לעוות את הדברים לצורך חידוד הטענות שלך, כמו היוחנן. על אף חוסר ההסכמה וההשקפות השונות, הקפדת עד כה על דיון תרבותי ולא מתלהם. הנה לך שוב הדברים שכתבתי (ואני עומדת מאחוריהם)
"אמיר אורן לא יוצא נגד אמונתם הדתית של חובשי הכיפות. לדבריו, החשש שלו (ושל רבים אחרים השותפים לדעתו) נובע מההשתייכות הפוליטית של חלק מהשב”כניקים הדתיים…"
אתה מתעקש להתקבע ולחזור על הטענה ש"הכיפה היא לפיכך אמצעי כדי לזהות ימני קיצוני וימני מסוכן", למרות שחזרתי והדגשתי מעלה שהחשש אינו גורף.
וכן, יש אמת בדברי הקפטן.
בינתיים, תמשיך לשעשע את היונה (כשהשמש שוקעת גם אנשים קטנים עושים צל גדול), למרות שמההתרשמות שלי עד כה אתה בכמה וכמה רמות מעל. מקווה שאני לא טועה 🙄
אהבתיאהבתי
תודה וסליחה. לא הייתה חלילה כוונה להתלהם (עברתי שוב על הדברים ואני לא חושב שיש בהם משהו לא ענייני, או כזה שמנוסח באופן פוגעני, ועם זאת – אני מתנצל).
אנסה אפוא להבהיר את טענתי.
החשש שעליו את מדברת הוא למעשה הטלת דופי ביושרה המקצועית של נושא המשרה. לא חשש כלפי אדם מסוים, שיש כנגדו חשדות; חשש גורף.
ככזה אינו הוגן. זהו מקארתיזם.
החשש הוא רגש של הסובייקט. הוא שלך, ואני לא מבקש להתווכח על קיומו. השאלה היא אם יש לו הצדקה אובייקטיבית. כאמור, ישנו פיקוח על מנגנונים אלה, שאמור להפיג את החשש שלך. במקרה זה, יותר משמחשש מעיד על עובדי השב"כ, הוא מעיד עליך.
אני באמת שואל: במה זה שונה מהחשש של יהודי מערבים (על הערבים, באופן גורף, אשר הערביות שלהם היא סממן לעמדתם הפוליטית)? האם ניתן בכלל להפיג חשש כזה?
ודבר אחרון, וזה בדבר האמת שבדברי הקפטן. כאמור, הקפטן צודק, אולם דבריו חורגים הרבה מעבר למסגרת נאמנותם של אנשי הדת לרב; וכי לא ראית מעולם עדת מעריצים עיוורת של אנשי אקדמיה, שם ה"רבי" אומר 'חשיבה ביקורתית' וכל המעריצים עונים 'אמן'?
ושוב: האם אין חשש להעסיק חובשי כיפה, שנאמנותם לרב, בכל משרה ציבורית שבה יש להם השפעה על הקהל (וזה חורג הרבה מעבר לשירות בזרועות הביטחון)?
אהבתיאהבתי
ורק הבהרה בקשר למשל:
מי הוא השמש, מיהו האדם הקטן ומהו הצל?
כלומר, מה הנמשל כאן?
אהבתיאהבתי
בראבו על הדיסוננס הקוגניטיבי וכבוד גדול שאת כאן.
אהבתיאהבתי
"וכי אין ”רבנים” כאלה גם בשמאל? כלומר, מטיפים שיש להם עדת מעריצים שמצייתת בנאמנות? אז עכשיו אסור להעסיק עובדי ציבור שקוראים ליבוביץ’? או, כאלה כמו חגי לוי"
אם הפסקה הזו נכתבה בהומור, החמצתי אותו. זה לא ברצינות, נכון?
אהבתיאהבתי
וודאי שזה ברצינות.
נסה לבדוק במוסדות להשכלה גבוהה, שם מלמדים ומחנכים את דורות העתיד, כמה תקנים (של משרות ציבוריות) מחולקים לפי נאמנות פוליטית (שגם אותה אפשר לזהות בעזרת חבישת כיפה). גם שם, כמו במקומות רבים אחרים, מתכנסים תלמידים של מורה נערץ, ועושים את דברו. יש בכך יותר מחשש כבד להשפעה של עמדתם על המנגנון שבו הם עובדים.
אתה סבור שמחוץ למסגרת הדת אין מסגרת כזו של נאמנות?
זה נראה לך לא רציני (כלומר, נאמר בהומור) רק משום שברור לך שאדם שמעריץ את ליבוביץ', ועם זאת עובד בפרקליטות, לא ייתן לדבר להשפיע על פעולות שהוא מבצע במסגרת עבודתו. אבל זה ממש לא נראה לך בדיחה כשאמיר אורן קובע את זה על חובשי כיפות. זה בכלל לא עולה על דעתך שזה נאמר בהומור, שאנשים אשכרה חוששים מכך שבשב"כ יש ריכוז של חובשי כיפות.
אגב, ומה בדבר נאמנות לבני משפחה? האם אפשר להעסיק עובד ציבור שבן משפחתו מביע עמדות פוליטיות מסוימות? האם לא תהיה לו נאמנות כפולה?
אהבתיאהבתי
הרי בכל הארץ כולה יש אולי כמה עשרות שהמרצה שלהם באוניברסיטה כמוהו כגורו להם. וגם במספר הזה לא הכל נוטה שמאלה.
להשוות זאת לעשרות אלפי חובשי הכיפות, שכולם פקודים לחצר זו או אחרת, לרב כזה או אחר? וכמוהם כל בני ביתם לדורותיהם?
you must be joking
אהבתיאהבתי
א. סליחה, אבל לא זה היה הנושא. הבאתי דוגמא אחת, מני רבות, למקרים שבהם לעובד ציבור יש נאמנות כפולה. זו אינה תופעה שמיוחדת לדתיים.
ראה, אגב, את הדמיון בין חסידי הרב אלון לבין חסידי הזמר אייל גולן.
היקף חצרו של ה"רב" אינה משנה ולו קצת.
ב. כל חובשי הכיפות הם כחסידי הרב אלון? לא נסחפת קצת.
ג. יופי של מתודולוגיה אימצת:
ראשית, טענת "א".
כנגד הביקורת "לא-א" אינך טוען דבר אלא חוזר על הטענה המקורית שלך, רק באופן שלילי, על דרך האבסורד:
"לטעון לא-א זה בדיחה".
אולם מכאן לא נובע ש-א. זה פשוט להגיד "א, כמו שאמרתי מלכתחילה, בעוד שלומר לא-א זה מצחיק על סף הגיחוך".
ראשית תוכיח ש"לא-א" היא עמדה מגוחכת, ואז תלעג לה כאוות נפשך.
אהבתיאהבתי
בסיס הטענה שלי היה ונשאר: בישראל יש הרבה דתיים, שכולם – באופן פוטנציאלי – בעלי "נאמנות כפולה". הם נשמעים לרבנים שונים, שכולם חלק ממערכת אחת. ולא סתם – אלא מערכת שבסיסה ומקור כוחה הוא אמונה בכוחות עליונים.
אין מה לעשות, זו זכותם. הם מביאים את הכפילות הזו למקומות עבודתם, כולל בשירות המדינה. וגם זה בסדר.
אבל במערכות בטחוניות זו בעיה קשה. כי מאחורי כתפו של חובש כיפה יש רב, שהוא אמור לציית לו. עצם זה שיש עוד מפקד באוויר – פסיבי ככל שיהיה – מהווה בעיה חמורה לכל מפקד בכל דרג.
ומה קורה בעולם?
לכל צבאות מדינות המערב אין בעייה כזו. יש מעט כמרים/רבנים/קאדים יחידתיים, שהם עצמם חיילים לכל דבר, ואין להם בדל השפעה על הצבא.
ואריאציות על התופעה יש למכביר אצל ידידותינו הערביות. הבכירה שבהן, איראן, אף מנהלת את צבאה ומפקדת עליו באמצעות אנשי דת.
שלילי לעג. מצטער אם הובן כך.
אהבתיאהבתי
תודה על הדברים. תגובה אדיבה, דווקא בנקודת לחץ, שמכבדת אותך ואת האתר.
אני חושב שאתה מצביע באופן נכון על בעיה אמיתית, שחוצה עמדות פוליטיות. עם זאת, אמיר אורן הלך צעד אחד רחוק מדי (לדעתי). החשש מאחדים (או חלק) הוביל אותו להטיל דופי גורף. זה באמת מזכיר לי (בתיאוריה בלבד, כלומר בעיקרון שמאחרי הקלעים, לא חלילה במציאות) מקארתיזם: קומוניסט מהפכן שבונה פצצות הוא סכנה; מחזאי שנוכח בחוג בית – לא. יש לחשוש לפי חשד מבוסס (וכיפה לא תספיק לכך; אך זה באשר לאנימה, שכן אתה לא טענת זאת).
אני מסכים שהתבטלות טוטאלית של החסיד בפני הגורו מוצאים בעיקר בדת (אם כי לקרוא לזה דת זה עלבון לדת; יותר קרוב לכת של גואל רצון). אבל אני בספק אם זה הפרופיל של עובדי השב"כ.
מה שכן, לפחות יש כאן סימטריה: אמיר אורן עושה פרופיילינג לאנשי השב"כ.
אהבתיאהבתי
ינשוף, האם קראת את הטור של אורן?
אם טרם, נכון לעכשיו הוא פתוח לציבור הרחב.
אמנם ציינתי שיש אמת בדבריו של הקפטן (ובדיון המרתק ביניכם אף הגעתם להסכמות), אבל אורן לא מתייחס בטורו לרבנים העומדים מאחורי כל חובש כיפה ולתרבות השלמה שקמה סביבם, אלא להלך הרוח ולהשקפת העולם, שמקורה בהשקפות הפוליטיות של ראשי האירגון, אליהם התייחסתי בתגובתי הראשונה, שהולכת ומשתלטת על השב"כ.
לדוגמא:
אהבתיאהבתי
נניח שאלדד יניב הוא שקרן מדופלם וננקוט בגישה המחמירה כאילו 80 אחוז ממה שיוצא תחת מקלדתו אינו נכון.
גם מה-20 אחוז שנותרו, המסקנות לגברי ברק הן חלי על האללה ולהקתו. כל מה שחשבתי על האיש הזה מקבל עוד חיזוק. לא הייתי נותן לו להיות יו"ר ועד הבית.
אהבתיאהבתי
גם הטור של מנחם בן, שהכיל דברי שבח ליניב, לא מופיע. יש הפניה בפייס של וואלה חדשות שלא מגיעה לכלום, כנ"ל הקישור בגוגל.
אהבתיאהבתי