מבזק פרטי: עם ישראל תקוע בפקקים. אם חשקה נפשכם לראות כלניות, כדאי שתעשו אחורה פנה.
–
סו"ש עמוס באלימות.
–
אלפי קטינים עוסקים בזנות בישראל.
שימו לב לסטטוס מעורר החלחלה של זיו רובינשטיין, על ילדות שפגש לפנות בוקר.
–
אחרי ההתרגשות המאוד גדולה שאחזה בידיעות עם גיוס בנות דתיות לצה"ל (לא רק צילום המסך של הידיעה העליונה בשער, אלא גם כפולת 2-3) בסוף ינואר, אי אפשר לתמוה או לבוא בטענות על הכותרת הראשית של מתקפת החרדים אתמול.
—
המנון נטורי קרתא:
בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים/
ובחוקותיהם אין אנו מתחשבים/
בדרך התורה נלך/
באש ובמים נקדש שם שמיים.
הכל מצוין. לכו איך שאתם רוצים ולאן שאתם רוצים, רק אל תדרשו דבר מהמדינה. שהשם יעזור לכם לחיות ולהתפרנס. תודה ושלום.
ואין סיבה לכפות את גיוסם של אלו לצבא, שהרי נזקם יהיה גדול מתועלתם.
אמר בוגי יעלון שר הביטחון בטקס לציון 15 שנה לגדוד הנח"ל החרדי נצח יהודה (בינואר השנה):
הוכחתם שניתן לשלב גם שירות צבאי ביטחוני וגם שמירה על אווירה תורנית. חשוב לאפשר לצעירים חרדים להתגייס, אך לא באמצעות הסתה, דה-לגיטימציה או כפייה.
אייל גולן
לפי סקר ישראל היום 61.1% מהציבור לא מאמין להבעת החרטה של אייל גולן.
דיווח מכנס ההעצמה הנשית באילת (בקישור של ישר"ה, שורה למעלה) מראה שנשות העיר מה-זה אוהבות אותו. מרב בטיטו בידיעות מדווחת שהוא אמר ש"בא לעשות להן כיף", והן בתמורה צעקו "אתה תותח". ייפי-היי.
למה אתניקס סירבה להופיע עם גולן (מסוף ינואר).
המוסף לשבת
מתוך המדור של סיון רהב-מאיר:
פמיניסטיות וש"ס? מעניין.
–
זילבר מצדיק את רצח רבין. הוא אמר שצריך לשחרר את הרוצח יגאל עמיר, כי פעל מטעמים אידיאולוגיים.
(נחום ברנע)
זילבר מכחיש זאת. מעניין אם תבוא התנצלות.
מוסף הארץ
ע"פ נטע אלכסנדר הסדרה הקומית הכי טובה בטלוויזיה כעת היא Spoils of Babyilon.
הצלחתם להבין למה האנשים האלו עשו פיקניק למרגלות מגדל G?
הספר המשותף של עמוס עוז ובתו, פניה עוז-זלצברגר.
נילי בן גיגי וולף, האישה הראשונה במועצה הדתית בירושלים.
בני ציפר מסביר למה אריאל זילבר התעקש לקבל פרס: כי הוא היה שייך לחברה המפא"יניקית ורוצה לקבל את הכרת הממסד.
what??
http://c.brightcove.com/services/viewer/federated_f9?isVid=1&isUI=1
סופשבוע
ראיון סקייפ עם שרה סילברמן ועם אחותה סוזן (שמסתלבטות על המראיין, צביקה קליין).
במקרה נתקעתי על מדור הבישול של רותי רוסו, כי לא ידעתי מה זה שפונדרה, ורציתי להבין (הכותרת: "חזון העצמות הרטובות"). כשהבנתי שמדובר במשהו עם שומן ועצמות מוח נרתעתי בבהלה. מובן שאפשר לומר: לא מתאים לך, אל תקראי. ברור, זה מה שאני עושה בשוטף. מה שעלה בדעתי, תוך כדי דפדוף מהיר ודילוג על התמונה המחרידה זה איך הטבעונים הלוחמנים לא יצאו עדיין נגד מדורי הבישול בעיתונים ונגד תוכניות הבישול בטלוויזיה, שאני מניחה שהן מורכבות לא רק מעגבניות בתוליות וכאלה.
טוב נו, בטח יגידו לי שאני מיעוט מבוטל.
מוסף כלכליסט
יש גורו תזונה חדש בסביבה, אז אם בא לכם לדעת מה צריך כדי לא ללקות באלצהיימר, הנה.
לא תפוזים, לא פחמימות (לא, גם לא קמח מלא!) והרבה שומנים בריאים. וכן, אומגה 3. אז אם יש לכם כוח לעוד סבב במקרר שלכם, בבקשה.
תושבי הערים בריאים ומאושרים יותר מתושבי הפרברים. אוקיי, שתי הכתבות מסדרות את החיים. אתם יודעים בדיוק איפה לגור ומה לאכול ומה לא. יאללה קדימה.
–
לא קשור למוסף, קשור לנושא: עונת הצינון בעיצומה.
15 מיתוסים (חלקם הגדול מופרך) על צננת (כתבה מסוף 2010).
TheMako
לא תאמינו מי ממליץ לכם לעבור לצמחונות.
כשתהיתי לפני שבועיים על שיתוף הפעולה המוזר בין צמד המ"מים, מאקו ודה מארקר, אחרי שפרסמו את הפרופיל של יאיר נתניהו, כתבו לי הירוקים:
…אנחנו לוקחים בעיקר השלמות למה שאין לנו ודברים שאין לנו התמחות בהם. והם לוקחים חומרים כלכליים שאין להם.
אלא שהיום מתפרסמת כתבה נוספת בשני האתרים: על חשיפתה התקשורתית של ענבל אור, טייקונית הבלונד של הנדל"ן. גם בענייני נדל"ן לא בקיאים במארקר? לא התהפכו היוצרות?
ובינתיים במעריב
שכר עובדי מעריב קוצץ לפני כחצי שנה ב-5%-10% באופן מדורג.
ע"פ הבטחת המו"ל השכר צריך היה לחזור לסכום הקודם ב-1 בינואר 2014 (תוס': לעובדי המגזינים בלבד. שאר העובדים, בסוף 2014). משמע, צריך להיראות בשכר ינואר, שייכנס לחשבונות העובדים מחרתיים, 10 בפברואר. אמשיך לעדכן אם ההבטחה מומשה.
משתכשכים בביצה
מה קורה מאחורי הקלעים של הערוץ הראשון?
… היו"ר והמנכ"ל, שבעבר שיתפו פעולה, נקלעו לקרב אדיר ביניהם – ואף אחד לא לוקח שבויים. זה התחיל עם גילת, שמבקר כיום בחריפות את ההנהלה, ויזם יחד עם שבעה חברי מליאה נוספים מכתב הקורא לשר התקשורת להדיח את המנכ"ל בטענה ל"קשיים ניהוליים חמורים". כתגובת נגד ניסו בשבועות האחרונים חמשת חברי הוועד המנהל ברשות, יחד עם כמה חברי מליאה נוספים, להדיח דווקא את היו"ר – בטענה להתנהלות פסולה, שקרים והתערבות בעבודת ההנהלה. המאבק האחרון היה סביב ועדת איתור שנייה שהקים היו"ר בגיבוי המליאה, שבחרה באילן דה פריס למנהל ערוץ 1. ההנהלה עדיין מתנגדת למינוי זה ולא מאפשרת את כניסתו לתפקיד.
בשלב זה לא נראה שמישהו מהצדדים יצליח להדיח את יריבו. מהלך כזה דורש את התערבות ארדן, והוא לא מעוניין להיכנס לביצה הזאת, אלא להמתין למסקנות ועדת לנדס ולבצע רפורמה ברשות. אלא שהמאבקים הפנימיים ברשות גורמים לשיתוק בפעילות בתחומים רבים, כמו גיבוש תקציב 2014, העלאת תוכניות חדשות ויציאה לדרך להפקות חדשות.
מאחר שגיליתי שיש פה מעריצים נוספים לרחלי רוטנר, הנה אנשים בלילה בגל"צ: קובי מידן מראיין אותה.
וגם בן שני עם עמירה הס.
ג'יי לנו נפרד מטונייט שואו.
וקצת צהוב: וודי אלן עונה להאשמות נגדו.
TWENTY-ONE years ago, when I first heard Mia Farrow had accused me of child molestation, I found the idea so ludicrous I didn’t give it a second thought. We were involved in a terribly acrimonious breakup, with great enmity between us and a custody battle slowly gathering energy. The self-serving transparency of her malevolence seemed so obvious I didn’t even hire a lawyer to defend myself. It was my show business attorney who told me she was bringing the accusation to the police and I would need a criminal lawyer.
7 ימים
בוררת כתבה אחת מכולנה: הזמר שפיק כבהא מאום אל פאחם (זוהר ארגוב/ אריק איינשטיין/ אייל גולן של המגזר) נרצח באוקטובר האחרון. חודש לאחר מכן: חשד שנרצח כי סירב להופיע בחתונה. בינתיים הוגשו שלושה כתבי אישום ושוש מולא יצאה בעקבות תעלומת הרצח.
סיפור מתח מעולם אחר, שלא מוכר לרוב המכריע פה. הפוגה נאה מהזילבר, ורטה, סבח, קרי, חרדים ודוגמניות שלא מעלות גרם בהריון.
בלוגלנד/ רשת / פייסבוק
ברשת א' שודרה ב-6 בפברואר התוכנית בראש צעיר, שעסקה בבלוגים (15:00-16:00).
הריאיון עם נירית וייס-בלט פתח את התוכנית: 3:20-12:40.
המראיינת שאלה מה זה בלוג, ביקשה סיפור משמעותי המדגים פעילות בלוגר לעומת עיתונאי (מאט דראדג', חושף פרשת מוניקה לווינסקי), יתרונות וחסרונות, בלוגר כמקצוע וכו'.
מאחר שהגעתי לגיל הזהב של הבלוגרים (שנת בלוג שווה לעשר שנות חיים), ואני מזקני השבט, רק מדברים עלי לא מזמנים אותי לדבר. אז זה מה שנירית סיפרה עלי
… יש את דבורית שרגל, שהיא מוותיקות הבלוגוספירה בישראל, יש לה בלוג ביקורת תקשורת, כבר 8 שנים, והיא עברה את כל סוגי המודלים הכלכליים שבלוגר מקצועי יכול לעבור, היא הייתה בישראבלוג, בדהמרקר קפה, היו לה בוסים מעליה כשהיא הייתה באורנג', אבל היום היא נהנית ממשהו שנקרא תרומות גולשים, זה השכר שלה, הגולשים הם אלו שנותנים לה כסף, משכורת חודשית צנועה, אבל ככה היא יכולה לעסוק אך ורק בבלוג, זה המקצוע שלה, כל יום היא שמה פוסט על ביקורת התקשורת הישראלית וזה מה שהיא עושה בחיים…
אם בא לכם להקשיב ל-50 דקות על בלוגים, כולל טל שניידר, בבקשה.
גם מעמד הביניים באמריקה נשחק (תודה לנורית).
עידן לנדו על הכספים שהוזרמו לאוניברסיטת אריאל.
בהארץ יש בלוג של ילדה בשם נועה אבן. היא בת 15 ולומדת בפנימיית ספורט. כך כתוב לפחות. לא יודעת איך פספסתי את הבלוג שלה עד כה, אבל זו הפעם הראשונה שאני נתקלת בילדה בגיל הזה שיודעת לכתוב, אבל ממש ממש, ואפילו בלי שגיאות כתיב. משונה.
והנה משהו שכתבה בבלייזר.
פוסט מורטם
שעותיו האחרונות של פיליפ סימור הופמן. כל כך מבאס ומדכא. שווה לקרוא.
מח' הגהה
ויש גם הנשיא קליטון אחד שלא סימנתי. נו.
—
חובות לא מעקלים. מעקלים X בגלל חובות:
(ynet, תודה לעופר)
לפני פיזור
על הראיון עם ענת קם בפוסט של אתמול.
תודה רבה לתומכי הבלוג המהממים ביותר.
ולווט אנדרגראונד 
ובכן, יש כמה פנימיות ספורט בארץ. כמעט כולן ספציפיות (כלומר חד ענפיות), אך למען האמת לא שמעתי על אחת מלבד האקדמיה בוינגייט שאינה ספציפית. כאמור: http://www.wingate.org.il/Index.asp?CategoryID=137
אהבתיאהבתי
תודה נועה.
אכן היה לנו על כך דיון בתגובות פה. ומצאנו.
אהבתיאהבתי
עם כל הכבוד לסיוון רהב-מאיר, ויש כבוד, אין שום קשר בין "הדרת נשים" לבין התנגדות למופעי מעודדות. איש לא היה מתגולל על נסים זאב אם היה תומך במופע בידורי שישירו בו או ירקדו בו נשים וגברים יחד, במקום מופעי המעודדות. התסריט הזה כל-כך מופרך, מה שמסביר למה נדירים שיתופי הפעולה בין פמיניסטיות וש"סניקים (נדירים, אך קיימים).
אהבתיאהבתי
את הראיון עם ענת קם קם אפשר לקרוא ב'המקום הכי חם בגיהנום' בהנהלתה של פישביין.
ואגב, כשראיתי לראשונה את הבלוג ההוא של נועה אבן, לא האמנתי לגילה ועדיין אני מסופק בו. ואולי גאון נולד.
אהבתיאהבתי
ממש לא בא לי להאזין 50 דקות על בלוגים משום מה מזכירים שם תמיד אותם אנשים/בלוגרים בכל תוכנית על בלוגים ובלוגרים חבר מביא חבר אמרנו כבר?
לידיעתכם "השיטוטים של שטוטית" קיימים ברשת בכל פורמט אפשרי
מימי ראשית האינטרנט טרום רשתות-חברתיות.
לפני ימים מספר אמר לי אחד מעורכי מדורי הטק-אינטרנט באחד האתרים המובילים : "אני מכיר אותך רק כשטוטית – את אולי השריד האחרון לרשת האנונימית מלאת האוואטרים של ימי קדם"
שאלתיו: אז מדוע אף אחד לא כותב/מראיין אותי אף פעם?
לא קיבלתי תשובה. כאמור כל הראיונות/ כתבות על בלוגים ובלוגרים
תמיד אותם אנשים דבורית ( אל תכעסי) עידוק ועוד כמה.
רק רציתי לבשר לכם כי פתחתי דף אוהדים בפייסבוק:
"השיטוטים של_שטוטית" מוזמנים לסמן אהבתי.
אם אין אני לי מי לי? 🙂
שבוע טופ
אהבתיאהבתי
אבל התבלבלת, איש לא ראיין אותי, כאמור:)
אהבתיאהבתי
במקרה זה הזכירו אותך אבל במשך השנים היו מלאן ראיונות ו/או כתבות על בלוגים ובלוגרים ובהם רואיינת ועוד כמה מהמובילים. תמיד אותם אנשים.
🙂
אהבתיאהבתי
גם הבלוגוספירה היא בועה תל אביבית.
את לא באמת מצפה שאנשים יסעו עד לעכו כדי לקרוא את הבלוג שלך.
אהבתיאהבתי
חוש ההומור ה"דלוח" שלך מספק לי רגעי הנאה נדירים בים המוות של הטוקבקיסטים : )
אהבתיאהבתי
ה"דלוח" נכתב בהומור כמובן.
ריפררתי לכאן.
אהבתיאהבתי
למה האנשים האלו עשו פיקניק מתחת למגדל G?
אז ככה:
זה אירוע שמארגנת האדריכלית והעיתונאית (Xnet) נעמה ריבה, ונקרא "הנאה בזיקה", ונועד להכניס לתודעה מרחבים נטושים ברחבי העיר שמוגדרים כ"זיקת הנאה לציבור".
מה הסיפור?
יזם נד"לן מקבל מהעירייה זכויות בניה מופרכות וחריגות. בתמורה הוא מתחייב לתת חזרה לציבור משהו: רחבה נאה, שיפוץ בניין לשימור, בריכת שחיה ועוד. השטח שמוגדר כ"זיקת הנאה" הוא שטח ששייך לבניין, כלומר בבעלות פרטית, אבל חייב להיות פתוח לציבור.
בפועל, השטחים האלו מעוצבים בצורה כזו שמרחיקה מהם אנשים. התוצאה היא שהציבור בכלל לא נהנה מזיקות ההנאה האלו.
המטרה של הפיקניק היא לעורר מודעות לכך שאנחנו נותנים ליזמים מתנות יקרות ערך בצורת אחוזי בנייה, ולא מקבלים תמורה חזרה.
V, כתושבת פנינת הנדל"ן יפו כדאי לך מאוד להיות מודעת לפטנט הזה. שלא תתפלאי אם גם ליד הבית שלך יצוצו מגדלי פאר שלמרלותיהם רחבות מעוצבות למשעי וריקות ממבקרים.
אפשר לקרוא עוד כאן: http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3103771,00.html
אהבתיאהבתי
אין מה לדאוג, שום מגדל לא יצוץ פה. אתה מוזמן לסייר בשכונתי, היא דווקא בנויה לתלפיות במובן זה.
אהבתיאהבתי
שמח בשבילך.
בכל מקרה, אני מקווה שעכשיו את יודעת מה מהות הפיקניק שנראה תמוה במבט ראשון.
אהבתיאהבתי
זה לא שלא הבנתי על מה הפיקניק, הרי הבאתי קישור לסיפור.
זה שאני מאמינה שהדרך הזו היא אווילית.
אהבתיאהבתי
לא מסכים אתך.
כמה אנשים יודעים על "זיקות ההנאה" האלה ועל משמעותן? – מעט מאוד.
זו דרך יפה להעלות את העניין למודעות ציבורית.
ואגב, האירוע השלישי בסדרה ביום שישי האחרון היה למרגלות מגדל נחושתן בנווה צדק, ונגמר בזה שחברת האבטחה של הבניין הזמינה משטרה כדי לסלק את חבורת הפיקניק.
כנראה שעד שלא דורכים למישהו על קצות האצבעות, לא משתנה כלום.
אהבתיאהבתי
וככה זה נראה כשהעשירים מרגישים שדורכים להם (בקטנה) על קצות האצבעות:
http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-4e1fb3584e71441004.htm
אהבתיאהבתי
על פי מה החלטת שלא יבנו בשכונתך שום מגדל?
אגב, השבוע היינו בתוך פרויקט אנדרומדה. גם שם יש זיקות הנאה, ושטחים שמותר לציבור לעבור בהם, רק שהציבור לא מודע אליהם.
עוד על מגדלים והשטחים סביבם כאן:
http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3103771,00.html
אבל זה כנראה לא מעניין…
אהבתיאהבתי
אני לא החלטתי כלום. בשכונה בה אני גרה ביפו בדיוק גמרו את פרויקט השיפוץ הכללי, ולא נותר מטר מרובע להקמת מגדל.
אהבתיאהבתי
אז?
ממתי בניינים קיימים מפריעים?
הורסים ובונים מחדש
כמו כל המגדלים בתוך תל אביב ובעוד הרבה מקומות בעולם.
אהבתיאהבתי
גם אני נחשפתי אתמול לראשונה לבלוג של נועה אבן, וגם אני הופתעתי מגילה.
אהבתיאהבתי
מצד שני, כל כלב מול המקלדת וגו'. מצד שלישי, פנימיית ספורט בישראל?
(כן, בדקתי, יש הכלאות כלשהן)
אהבתיאהבתי
גמני חשדתי, טבל זה כנראה אמיתי
אהבתיאהבתי
אז יש עתיד
אהבתיאהבתי
את נאחזת בקש, אין שום עתיד
מכל מקום שום עתיד שכדאי לחכות לו
אהבתיאהבתי
צריך עזרה?
אהבתיאהבתי
היא, נועה אבן, כותבת יותר מדי טוב ובוגר לבת 15, בשפה עשירה ובעברית תקנית שאפילו כותבים מקצועיים לא משתמשים בה. ההומור שלה מתאים לבת עשרים-שלושים תל אביבית עם כל השנינויות, השטיקים והמניירות המוכרים. מאד חשוד. אני כמעט בטוחה שהיא פסבדון, ואם לא אז מישהו עוזר לה, משכתב, מחדד, עורך. לא מזלזלת ביכולות שלה אבל אין סיכוי שבת 15, אינטליגנטית, בוגרת, מוכשרת ואפילו גאונה ככל שתהיה, תכתוב כך.
אהבתיאהבתי
בתיאוריה הכל נכון, וזה גם מה שאני חשבתי.
אלא שלא נכנסת כנראה לקישור ששועלן (אף הוא חשדן) הביא תחת המילה "אמיתי", קישור שבו נסתתמו חשדותיי.
אהבתיאהבתי
רק עכשיו הבנת שהפמיניזם הרדיקלי פטרנליסטי כמו הדת?
אהבתיאהבתי
מי קורא לבת שלו פניה?
וזה גם בלי לקחת בחשבון שאולי היא עוד תתחתן עם איזה זלצברגר
אהבתיאהבתי
פניה על שם האמא שהתאבדה. זלצברגר בשביל השופוני
אהבתיאהבתי
האם רלוונטי לכל הציבורים שלא מעוניינים להתגייס או לתרום בשירות לאומי?
—
את בני ציפר הפסקתי לקרוא לפני שנים לאחר שרמז על האושר שהסבו לו נערים ממרוקו ומצרים. תופעה מבחילה. עוני של עולם שלישי, קטינים. שיא הניצול מקבל סטמפה נאורה. העולם הגדול. כל כך נאור, יש מבין?
—
העיקר שיש, אילוזיה.
—
אריאל זילבר מסולף לרווחת האילוזיה העדרית. חו"ח שלא יצטרכו לחשוב לבד. ב- 2001 הצהיר:
היונה שמאלני בדם. מאמין שלכולם מגיע שיוויון זכויות וחובות. גם ליהודים במשפחת העמים. נמל תל אביב הוקם בגלל השביתה הגדולה. החרם הערבי הביא ליכולות עצמאיות אחרות. רק התמוססות ערכים והעדר מוסר יכולים לאיים על קיומנו.
—
שאפו לזיו רובינשטיין. לפני שעתיים עצרתי טרמפ לזוג נערות על כביש מהיר. אריאל זילבר בהופעה חיה, גם אני נחמד. צמד 'חיים שלי' ביקשו סיגריה ושיחה. טייץ ואיפור כבד, ככה נראה היום העוני. כשאני רואה נערות או נשים בדרך אני עוצר, במיוחד בלילה. מאריך בכמה דקות עד לצומת הראשית למרות שלא ביקשו. יש טיפוסים פחות נחמדים ואני שם קצוץ על איך שזה נראה. נאורות של מתנחלים. ככה חינכו אותי הקומוניסטים.
—
הסיוט של דארווין שודר אתמול בנשיונל גיאורפיק. דוקו שקטף שלל פרסים ובצדק. ההשפעה של "הפשלה" בהחדרת נסיכת הנילוס לאגם ויקטוריה על קהילה בחופי טנזניה. נשק תמורת דגים, עוני איום, HIV וזנות ילדים. ישנים ברחוב ומסניפים דבק מרוב פחד כדי לאבד הכרה. חלק נבעלו בשינה, קורע לב. הבוגרים והשפויים טוענים שהאשמים העיקריים הם האירופאים וארגוני הזיוע. היחידים שבאמת מרוויחים מאפריקה עניה ומושחתת. סיוט לאנשים חושבים.
אהבתיאהבתי
ציפר אומר שבביתו הפרנקופוני רק מוסיקה צרפתית נחשבה. ניצול נערים מצפון אפריקה זה מאוד פרנקופוני ומעיד על טעם קלאסי. הספר ללא מוסר של אנדרה ז׳יד עוסק בזה. תפיסת התרבות של בני ציפר עקומה. אף פעם אי אפשר לזהות אם הקול שלו אותנטי או שהוא מתחפש ומחקה מישהו. אולי כשהוא בתוניס הוא מדמיין את עצמו מרסל פרוסט או אנדרה ז׳יד.
ממתי רק מי שבורך בקול נעים נחשב אומן? הביצוע של זילבר לאגדה יפנית הוא בהחלט יצירה אומנותית,
אהבתיאהבתי
והוא כמובן טועה. אני מניח שאנשים עם יותר סבלנות ממני יפרקו לגורמים את שלל הטענות שלו, אבל רק כמה דוגמאות קטנות לחימום הקנה:
האם שמעתם מעודכם על רשות מקומית שאינה בשטחים שהשלטון אוסר לבנות בשטחה בתים שקיבלו את כל אישורי הבניה הדרושים?
נו, כבר הסבירו מזמן שההשוואה הזו של כלכליסט היתה בין תפוזים לתפוחים – השוו לפי מיקום גאוגרפי כשהקריטריונים הם אחרים. ההשקעה הממשלתית בישובים קטנים גבוהה יותר מההשקעה הממשלתית בישובים גדולים ולכן ביו"ש, שם יש הרבה ישובים קטנים ומעט ישובים גדולים, ההשקעה הממוצעת באזרח גבוהה יותר מאשר, למשל, בגוש דן. אם שווים את ההשקעה הממשלתית בישוב קטן בגדה להשקעה הממשלתית בישוב קטן בגליל, למשל, רואים שאין הבדל (או שדווקא בישוב הגלילי משקיעים יותר).
שוב, ישובים קטנים עם מספר נמוך של תושבים ולכן ההוצאה היא נמוכה. אבל למה להשוות ישובים ולא תושבים? מהרשימה הוצאו קצת התנחלויות גדולות ומבוססות והוכנסו אליה הרבה התנחלויות קטנות, בסה"כ מספר המתנחלים שיהנו מהטבות העדיפות הלאומית קטן ולא גדל. רק שזה לא מתאים לתזה שלנדו מנסה למכור, אז הוא מעדיף לספור ישובים.
העיקר לא למות טיפש.
אהבתיאהבתי
הסלוגן "לא למות טיפש" מסב לי עונג גדול וחיוך ענק.
מי שמתייאש
ילך לתל אביב
היא תיתן לו שרותי הזייה על המקום
כמו מים בנווה צדק,
צל ממגדל שלום
זה מגדל שלום על צומת הרצל אחד העם
(שאגב היו מתנגדים מאוד גדולים בשעתם)
אהבתיאהבתי
נטורי קרתא לא דורשים שום דבר מהמדינה. אלו הזרמים הפחות קיצוניים שאת הכסף שהם מקבלים בג"צ עצר (או שרק הצהיר כי הכסף כבר עבר, לא בטוח).
אהבתיאהבתי
מי שמעוניין לדעת איך יראה פרס אקו"ם למפעל חיים בעוד מספר שנים מוזמן לקרוא את הטור של אראל סגל. הלוז של הטור הוא שיר של להקת מרמרה סטרייסנד שחבריה מגדירים את עצמם אקטיביסטים טבעונים. שמו (הטבעוני?) של השיר הוא “DIE תמותו”:
אני שונא אנשי מוסד / צריך לצוד אותם אחד־אחד / מאל”ף ועד זי”ן / להוציא להם ת’עין / לדון אותם לכף חובה? / כבר הזמנתי מצבה / מתחריר לכוויית / בשבילי אתה כבר מת. // איש מוסד יא מזדיין / על חייך תתחנן / תעקוב אחרי כולם / כי בסוף תהיה איתם / אני שונא אנשי שב”כ / לחנוק אותם יהיה ענק / אני אלך ללוויות / ואשתין על מצבות. // איש שב”כ אתה סתם שמוק / עם הצו או עם החוק / על דלתי כבר לא תדפוק / כי בלי לשון קשה לצעוק / אנשי שב”כ – לסרס / ולשלוח SMS”.
אהבתיאהבתי
מעניין איזה פרס יקבל זוהר זוארץ.
אהבתיאהבתי
לברוח ממדינת השמד. אולי באמת צודק סנד ומדובר בכוזרים שהמציאו להם יהדות משלהם
אהבתיאהבתי
כל הכבוד לזיו רובינשטיין. באמת.
ברם, אם לדקדק, מסתבר שלא נהג בהן בכבוד: ברגע שהבין שהן קטינות, מסוממות ומופקרות, היה צריך לעזוב את המקום, ולהזמין פדופילים ולא משטרה.
אהבתיאהבתי