36 תגובות על שתי מלחמות

1. פינגבאק: החיים הם שיר | ולווט אנדרגראונד

2. פוניאק הגיב:

   3 במרץ 2014 בשעה 7:17

   החיקוי של פואד אכן ילדותי, אבל יהיו ל'ארץ' עוד הרבה הזדמנויות לחזור עליו, כשהוא יהיה נשיא המדינה.
   נתניהו לא יצביע לריבלין, גם שלום לא. החרדים יתנקמו בליכוד.
   נגד שטרית יש אולי סיכוי שתיפתח חקירה בקרוב על ה"מיזם" הביומטרי. למרות שלפיד תומך בו. גם בליכוד יזכרו לו את קדימה.
   וחוץ מזה הוא גבר-גבר, וחבר של מובראק.

   אהבתיאהבתי

   להגיב
3. האמיר הגיב:

   2 במרץ 2014 בשעה 20:42

   מה יקרה לנו בגלל העלאת גיל הפרישה?
   המארקר מצטט את העיתון של המדינה ומפרש.

   מילא שבעיתונות הכללית יש כתבים חסרי הבנה בתחומים ספציפיים ועדיין כותבים על אותם תחומים, אבל שבעיתון שמוקדש לנושא מסויים יכתוב אדם שלא מבין בנושא שלו מוקדש העיתון?

   המאמר של גביזון מורכב משקרים, רבעי אמיתות, הפגנה של בורות ודמגוגיה. רוצים דוגמאות?

   בכיר במשרד האוצר הסביר את היגיון הברזל שעומד מאחורי ההצעה: תגובה לעלייה בתוחלת החיים. זוהי אכן בעיה קשה. אולי כדאי לקבינט הביטחוני של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להציע דרכים לטפל בה.

   כן, זו באמת בעיה קשה, ללא שמץ של סרקזם. אם אנשים חיים יותר אבל לא עובדים יותר,הם מכניסים את אותו הסכום לקרן הפנסיה/ביטוח לאומי אבל אמורים לקבל תשלומים מהם למשך זמן ארוך יותר, מה שיחייב להוריד את אותם תשלומים ולפגוע באיכות החיים שלהם בעת היציאה לפנסיה, או להגדיל את התשלומים שלהם לקרן הפנסיה והביטוח הלאומי ולפגוע באיכות החיים שלהם לפני היציאה לפנסיה, או להתעלם מהבעיה ולתת לגרעון לגדול עד שיתפוצץ – ואז לא יהיה כסף לפנסיונרים בכלל, אבל עם קצת מזל, האנשים שידעו על הבעיה והתעלמו ממנה במקום לטפל בה כבר לא יהיו בתפקיד ואז אף אחד לא יאשים אותם.

   משרד האוצר והמנכ"לית, יעל אנדורן, לא טורחים ליידע את הציבור מהי המשמעות האקטוארית של העלאת גיל הפנסיה או במונחים יותר מוכרים – מהו עומק התספורת שמתכוון לבצע בו האוצר בראשות השר יאיר לפיד, האיש שהגיע לכיסאו זה על בסיס ההבטחה לשפר את מצבו של מעמד הביניים, ותקע סכין בגבו מיד כשהתמנה.

   יקורת על לפיד יש והרבה, כשכמעט כולה מוצדקת. אבל דווקא העובדה שלפיד ומשרד האוצר שתחתיו מתחילים לטפל בבעיה היום במקום לטאטא אותה מתחת לשטיח – ההתנהגות הקלאסית של פוליטיקאי -היא לזכותו של לפיד. כמובן בהנחה שהוא לא יתקפל בהמשך.

   רוצה לדעת מה המשמעות האקטוארית? בבקשה: הבט"ל בגרעון. לא רק אקטוארי, הוא גם בגרעון שוטף. כרגע אוכלים את החסכונות אז הכל נראה בסדר, בל מה יקרה כשהם יגמרו? אז המעמד הבינוני יצטרך לשלם הרבה יותר לבט"ל או שהקצבאות יצטמצמו בצורה משמעותית או גם וגם. כל אחד מהצעדים הללו יפגע במעמד הבינוני. אז במקום לחכות שזה יקרה, לא עדיף לפגוע במעמד הבינוני בצורה קלה בהרבה עכשיו?

   העלאת גיל הפנסיה פירושה שאשה או איש מאבדים שנתיים או שלוש שנים שבהן היו אמורים לקבל פנסיה בגובה עשרות אחוזים מהשכר שקיבלו ושנצבר בקרן הפנסיה, שלה הפרישו משכרם במשך עשרות שנים. דחיית גיל הפנסיה ללא פיצוי היא תספורת של ממש, כמו שדחיית פירעון איגרת חוב, ללא הגדלת הריבית שמקבל המחזיק בה, היא תספורת – בשל הפסד הריבית על הכסף שאמור היה לקבל העמית בקרן הפנסיה או בעל איגרת החוב.

   בולשיט מוחלט. לא רק שגביזון לא יודע (או יודע ומוכר לכם לוקשים) מה המשמעות של דחיית היציאה לפנסיה, הוא גם לא יודע מה המשמעות של תספורת לחוב.

   נתחיל בתספורת: כשגוף מבצע תספורת לחוב, זה לא בגלל שלא מתחשק לו לשלם – תספורת שכזו לעולם לא תאושר. מבצעים תספורת כי אין מספיק כסף. אם אתם חייבים מיליארד וכל מה שיש לכם (מזומן ונכסים שונים) שווה רק חצי מיליארד, אין שום דרך בה תוכלו לסלק את החוב. מה שמשאיר שתי אפשרויות: פשיטת רגל וחלוקת הכסף שישנו בין בעלי החוב בצורה כזו או אחרת, כך שרובם או אפילו כולם יקבלו רק חלק מהכסף שחייבים להם, או הכמה בין החייב ובעלי החוב על תספורת, בה יוותרו על חלק מהחוב, חלקו ידחה ואולי יומר מחוב מסוג אחד לחוב מסוג אחר (למשל מאג"ח למניות). למה לבעלי החוב להסכים לצעד שכזה? כי בהסדר חוב, הם יקבלו יותר מאשר הם היו מקבלים בפשיטת רגל! כלומר תספורת היא לטובת בעלי החוב ולא לרעתם. בדוגמה שלמעלה, לו הייתם מציעים לבעלי החוב תספורת שבמסגרת תשלמו רק ארבע-מאות מיליון מתוך המיליארד, הם לא היו מאשרים אותה כיוון שבהליך של פשיטת רגל הם היו מקבלים מאה מיליון יותר. כדי שהם יסכימו והעסק שלכם לא יפורק, אתם צריכים להציע להם עסקה טובה יותר, נאמר כזו שבה הם יקבלו שש-מאות מיליון. שוב, למי שעדיין לא הבין: הברירה אינה בין קבלת כל הכסף לחלקו אלא בין קבלת חלק מהכסף לקבלת חלק גדול יותר מהכסף.

   ומה עם דחיית היציאה לפנסיה? מבחינת הפנסיה עצמה, אין כאן תספורת בכלל. בין אם פורשי לפנסיה בגיל הנקוב כיום ובין אם ממתינים עוד כמה שנים, סכום הכסף הכולל שתקבלו יהיה זהה.

   גביזון עושה כאן טעות נפוצה. פעם (וזה עדיין נכון לבעלי פנסיה תקציבית), הקצבה החודשית מקרן הפנסיה היתה אחוז שנקבע מראש מהמשכורות האחרונות שלכם. בצורה הזו, דחיית היציאה לפנסיה אכן גוזלת כסף שהעמית בקרן יכול היה לקבל. אלא מה, זו לא השיטה שנהוגה כיום.

   בשיטה הזו היו כמה בעיות, שהגדולה בהן היא שעם העליה בתוחלת החיים, הסכום שקרנות הפנסיה היו אמורות לשלם לעמיתיהן עם יציאתם לפניה הפך לגדול מסך ההפקדות שלהם בטרם יציאתם לפנסיה. ומה לעשות שאם הכנסתם לקופה מאה שקל, לא תוכלו להוציא ממנה יותר מזה?

   אז שינו את השיטה. היום, כשאתם יוצאים לפנסיה, לוקחים את סך כל הכסף שצברתם בקרן הפנסיה שלכם, מחלקים בתוחלת החיים שצפויה לכם ומכאן מתקבלת הפנסיה החודשית שתקבלו (טיפה יותר מורכב בל גם ככה בזבזתי יותר מידי זמן בכתיבה). אם, למשל, צברתם מיליון ש"ח, פרשתם בגיל 67 ואתם צפויים לחיות עד גיל 80, אזי מאחר שיש לכם עוד 156 חודשי חיים בממוצע ולכן אפשר לתת לכם בערך 6,400 ש"ח בחודש. ומה יקרה אם תפרשו בגיל 70? עדיין יש לכם מיליון ש"ח צבורים (למעשה יהיה לכם יותר, כיוון שהפקדתם לקרן במשך שלוש שנים נוספות והרווחתם עוד שלוש שנות ריבית, אבל זו רק דוגמה מקורבת להדגמת העיקרון אז תרדו ממני, באמא'שכם) אבל במקום שהכסף יצטרך להספיק לעוד 13 שנות חיים, עכשיו הוא צריך להספיק רק לעוד עשר, כך שהפנסיה החודשית שלכם תהיה כ- 8,300 ש"ח לחודש. בכל מקרה תקבלו הקרן את כל הסכום שהצטבר לזכותכם. אז איזו תספורת יש כאן?

   דחיית גיל הפנסיה פוגעת בן־לילה ברמת חייהם של הגמלאים העתידיים, משום שהיא מחייבת אותם להוריד את רמת חייהם כיום כדי להיערך לשנים שבהן תיכננו, תוך הסתמכות אווילית על הבטחה חוזית ושלטונית, להישען על תשלומי פנסיה.

   הייתי מסביר איפה הוא טועה אם היה לי מושג מה הוא כתב בפסקה הזו.

   יתרה מכך, דחיית גיל הפרישה בשלוש שנים פירושה העלאת ההסתברות שהעמית, שהפריש מגיל 21 עבור תשלומי הפנסיה וקצבת הזקנה, ימות עוד לפני שהוא עצמו זכה לקבל ולו אגורה אחת מקרן הפנסיה ומהביטוח הלאומי כנגד הסכומים שהפריש לקופתם, וכך ישאר רוב הכסף שנצבר בקופת קרן הפנסיה והביטוח הלאומי וישפר את מצבם.

   נכון. אלא מה, יש הסתברות שכזו גם בגילאי הפרישה שקיימים היום, אז בואו נוריד אותם! אבל למעשה, גם זו שטות. כי אמנם מצד אחד קיימים אלו שמתים לפני שהגיעו לתוחלת החיים הממוצעת (גם אם הם מתו אחרי שיצאו לפנסיה, הם עדיין לא קיבלו את המלוא הסכום), אבל מצד שני ישנם אלו שחיים אחרי שעברו את תוחלת החיים הממוצעת. הכסף שנשאר מהראשונים מממן את האחרונים. אותו עיקרון בדיוק שמשמש בביטוח: כולם משלמים קצת והתשלומים של אלו שלא נפגעו מממנים את השיפוי לאלו שכן נפגעו. או שמא גביזון מצפה שמי שהגיע לתוחלת החיים הממוצעת שלו יפסיק לקבל קצבאות?

   למעשה, האוצר מעדיף שלא להתמודד עם אחת הסיבות החשובות לגירעון האקטוארי בענף הזקנה והשארים של הביטוח הלאומי: חלקים גדלים והולכים באוכלוסייה מגיעים לגיל זקנה מבלי שהיו חלק ממעגל העבודה. קבוצה זו לא תרמה ממילא תרומה משמעותית לקופת הביטוח הלאומי, שאמורה לממן את קצבת הזקנה שאותה יקבלו חבריה ככל אזרח אחר. תשלומי קצבת הזקנה והשארים יגיעו ב–2014 ל–27 מיליארד שקל וייצרו גירעון של 1.4 מיליארד שקל בתקציבו של ענף הזקנה והשארים של הביטוח הלאומי.

   בסדר. וקבוצה זו היא…

   שיעור ההשתתפות הנמוך של האוכלוסייה החרדית ושכרם הנמוך בממוצע של החרדים שכן עובדים, בשל השכלתם חסרת הערך, מעמיקים את הגירעון האקטוארי יותר ויותר בשל שיעור הריבוי הטבעי הגבוה של אוכלוסייה זו. האוצר, כולל אגף התקציבים, שבו כיהנה אנדורן שנים ארוכות בתפקידים בכירים, שיתף פעולה במסכת הטיוח של כלל ההטבות הניתנות לציבור החרדי באמצעות משרדי הממשלה והביטוח הלאומי, ומעדיף שלא להתמודד עם סוגיה פוליטית קשה.

   מה? דווקא החרדים? מבין כל הקבוצות שלא תורמות "תרומה משמעותית לקופת הביטוח הלאומי, שאמורה לממן את קצבת הזקנה שאותה יקבלו חבריה ככל אזרח אחר", דווקא לקטנה ביותר הוא נטפל?

   מה עם הערבים, שגם אצלם יש שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה ומשכורות נמוכות? הרי הם קבוצה גדולה יותר. מה עם עקרות הבית, שהיום פטורות מתשלום לבט"ל אבל זוכות לקצבת זקנה? יש יותר עקרות בית מערבים. מה עם חמשת העשירונים התחתונים? הרי הם לא תורמים תרומה משמעותית לבט"ל, למעשה הקצבאות שהם מקבלים מהבט"ל עוד בטרם יציאתם לפנסיה גבוהות יותר ממה שהם משלמים משלמים לו. בקיצור, גביזון בוחר לחפש את הגרעון מתחת לפנס.

   הייתי יכול להמשיך, אבל חבל לי על הזמן שלי ושלכם.

   אהבתיאהבתי

   להגיב
   • Mosh הגיב:

     2 במרץ 2014 בשעה 21:07

     כל הכבוד !
     חבל שאין בארץ אתר שמציג את הנתונים הנקיים ללא ייפוי או ,גרוע מכך, הצגת מצגי שווא של הכלכלה הישראלית.

     אהבתיאהבתי

     להגיב
   • עובר אורח הגיב:

     2 במרץ 2014 בשעה 23:09

     הנושא חשוב לא ניתן לטפל בו כראוי בבלוג וטוק בק.
     כל הכלכלה המערבית נמצאת בתוך מספריים. צריך פחות ופחות עובדים בכדי ליצר את העושר הנצרך ואורך החיים עולה. האבטלה
     הנוצרת גם מורידה את השכר של חלקים רבים מהעובדים וכך גם את החסכונות= גימלה. נוצר לחץ של מובטלים על החברה והכלכלה. ההוצאה לגימלה היא גם בגלל ירידת הפריון של עובד זקן. גם בגלל התשה וגם בגלל ידע לא מעודכן וגם בכדי לתת תעסוקה לצעירים. האם יהיה חוק שיחייב מעסיקים להעסיק עובדים עד גיל 70? זה כבר לא קפיטליזם. נסיונות לטפל רק בגימלה יהיו טלאי על טלאי ולא יבאו לפיתרון בר קיימא.
     כללית התוק בק עוסק במודל אידיאלי הדבר היחיד הבטוח על כלכלה
     שהיא אינה מודל אדיאלי. אקח רק דוגמה אחת והיא "תספורת".
     הכלכלה הנהוגה היא כלכלה קפיטלסטית. מלאה מגרעות אך האחרות לא יותר טובות או אפילו יותר גרועות. אחד מבסיסי הכלכלה הקפיטלסטית הוא שחובות מחזירים. משום כך עוד טרם הופעת החברה בע"מ נבנו מנגונים אכזריים להבטחת החזרת חובות.
     מכאן חוקי פשיטת הרגל. בתוק בק לעיל מדובר על מצב שאין כסף להחזיר חובות. כאן השאלה שמחוץ למודל. מי, מתי ואיך קובע שלחייב אין כסף להחזיר? בתהליך ארוך ומורכב נבנו חוקי פשיטת הרגל וכינוס נכסים. בבסיסם גם ההכרה שיכולה להיות כאן עברה על החוק. גם בחברה פרטית תהליך פשיטת הרגל וכינוס הנכסים קשה. יבחברה בע"ם יש עינין מובהק לדירקטוריון לא ללכת לפשיטת רגל וכונס נכסים. תמיד יש סיכוי שחברים בו ימצאו אשמים. לדירקטוריון
     יש סיכוי להצליח בכך יותר מלבעל עסק בגלל הניתוק המובנה בחברה בע"ם. האיטרס הציבורי בודאי של בעלי המניות לא פשוט. לדעת רבים התספורת אולי מצילה יותר כסף לבעלי החוב אך נוצר כלי לאי החזרת חובות. זה הופך קפיטליזם לקלפטוקרטיה.

     אהבתיאהבתי

     להגיב
     • האמיר הגיב:

       3 במרץ 2014 בשעה 0:07

       הטענה אודות המספר הקטן וההולך של עובדים שדרושים היא מאושיות המרקסיזם. זו הסיבה העיקרית שבגללה מארקס חזה שהקפיטליזם יהרוס את עצמו. אבל זה לא קורה… למה? כי צריך פחות עובדים על מנת לייצר, נכון, אבל זה אומר שיש לאנשים יותר זמן פנוי ולכן הדרישה לשירותים גדלה. וולכן, למרות התיעוש והאוטומציה, מספר המשרות לא קטן.

       פתרון בר קיימא? תמיד יש מי שיטען שהפתרונות המוצעים רעים כיוון שיש בהם כשלים וידרוש פתרון מושלם – הוא, כמובן, לא צריך להציע אותו, לזה יש את האנשים החכמים שמנהלים את העניינים. הם לא מוצאים? זה לא בגלל שאין כזה או לפחות שזה לא פשוט ואף אחד עוד לא הצליח לחשוב על פתרון שכזה, זה תמיד בגלל הם מושחתים ומרוויחים מהמצב הקיים. עובדה, אחרת הם לא היו מציעים פתרונות לא מושלמים!

       חובות מחזירים הוא אחד מבסיסי הקפיטליזם? מה פתאום. בכל השקעה יש אלמנט של סיכון. כשאתה נותן למישהו הלוואה בצורה כזו או אחרת, תמיד קיים הסיכוי שמשהו לא יעבוד כפי שחשבתם והלווה לא יהיה מסוגל להחזיר לכם את הכסף, בחלקו או במלואו. זו הסיבה שמשלמים ריבית על הלוואות – כפיצוי על הסיכון. אם הסיכוי הזה הופך למציאות, הכסף הלך. ישנם כמה מנגנונים שנועדו לוודא שהלווים לא ייקחו את הכסף שלכם ואח"כ יתחמקו מתשלום. אחד מהם היא בית המשפט, כפי שאפשר לראות עכשיו עם נוחי דנקנר. שני הוא מוניטין – אם דנקנר ינסה לגייס מחר הלוואה לצורך פרוייקט כלשהו, הוא יגלה שהריבית והביטחונות שדורשים ממנו גבוהים יותר מכפי שהיה לפני כמה שנים. למה? כי עכשיו יש לו מוניטין רע, הוא לא מחזיר את הכסף שלווה. זו, אגב, אחת הסיבות להסדרי חוב, הרי מבחינת הלווה, יכול להיות זול יותר להכריז על פשיטת רגל ולצפצף על כולם.

       מי קובע שבאמת אין ללווה יכולת להחזיר את הכסף? אם הולכים להליך של פשיטת רגל, זה בית המשפט וכונס הנכסים שממונה על ידו. אם הולכים להסדר חוב, זה נסגר בין בעלי החוב לחייב (וגם שם, מאחר שבד"כ יש הרבה העלי חוב שלהם אינטרסים שונים, מתערב בית המשפט). בסה"כ אם בעל החוב מחליט לוותר על חלקו, מי בדיוק צריך להתערב בהחלטתו? ואם בעלי החוב לא מאמינים שלחייב באמת אין יכולת לסלק את מלוא החוב, תמיד פתוחה בפניהם האפשרות לפנות לבית המשפט ולהתחיל בהליך של כינוס נכסים בנגד בעל החוב.

       זה משהו שכנראה אינך מבין: אם בעלי החוב הסכימו לתספורת, זה בגלל שהם העריכו שעבורם זהו המהלך הטוב ביותר. לו הם היו חושבים שאפשר היה לקבל יותר מכינוס נכסים, הם היו הולכים על כינוס נכסים. אף אחד לא מוותר על כסף שחייבים לו סתם כך.

       ולא, זה לא יוצר כלי לאי החזרת חובות. זה היה קיים עוד קודם וניתן למימוש גם ללא הסכמתם של בעלי החוב: קוראים לזה, כאמור, "פשיטת רגל".

       אבל אין בעיות, נאמר שחובות תמיד חייבים לסלק. תזכור את זה כשהחוב יהיה שלך, כן? קח למשל את משבר הסאב-פריים האמריקאי, הרי הוא נוצר כשהרבה מאוד אמריקאים גילו שהם לא מסוגלים להחזיר את המשכנתה לבנקים, קלפטוקרטיים שכמותם.

       אהבתיאהבתי

       להגיב
       • עובר אורח הגיב:

         3 במרץ 2014 בשעה 16:13

         זו הרצאה רגילה בכלכלה ישר מהספרים חוץ מכמה תוספות. אני כתבתי על העולם הראלי. היינו בהרצאות גם עברנו את הבחינות בסוף כולם מתים גם מרקס מת, גם קיינס. מה שאני מבין או איני מבין אינך יודע. למשל: מי בעלי החוב? מי ייצג אותם? למה הסכימו. מי הסכים בשם מי? אף אחד לא מוותר על חוב, אבל יש ארצות ששם עובדת שיטת אלפרון ויש ארצות שאפילו לבית משפט לא צריך ללכת. העובדה היא שיש ארצות היכן שהתיאוריה שאתה מצטט בכשרון רב עובדת יותר טוב ויש חברות שהיא עובדת פחות טוב. בהולנד היא עובדת טוב מבישראל. גם לא שמעת על בנקים הולנדים שהתמוטטו או על אלפי בתים הולנדים שעברו לבנקים. לא נתת לי תשובה על מה שלא כתוב בספרים. למשל מי יחזיק עובד תשוש עד גיל 70? כי אין לאף אחד. אם הכל היה כה מאוזן כמה שאתה כותב לא היו מהפכות ומשברים מתמשכים. אבל בס"ה הרצאה טובה.

         אהבתיאהבתי

         להגיב
         • האמיר הגיב:

           3 במרץ 2014 בשעה 17:58

           מי הם בעלי החוב? מי שהלוו את הכסף. הם יכולים להיות בנקים או חברות ביטוח או קרנות או משה לוי מפתח תקווה. מי מייצג אותם? מי שהם בוחרים שייצג אותם. למה הסכימו? כתבתי פעמיים, אם לא יותר: כי הסדר החוב מאפשר להם לקבל יותר כסף מאשר כינוס נכסים.

           שיטת אלפרון היא דבר נחמד, אבל היא לא חוקית, לא רק בארץ אלא בכל מדינות המערב. ותבין, כשאין כסף אז אין כסף! אם אפשר היה לסחוט מדנקנר את הכסף שהחברה שלו היתה חייבת, אף אחד לא היה מסכים להסדר חוב. הסכימו כי הכסף והנכסים שבידי החברה היו שווים הרבה פחות מהחובות שלה.

           בהולנד זה עובד אחרת? פרט, הדגם ונמק. מה, אם אתה חייב כסף לגוף מסחרי בהולנד ולא יכול לשלם, ישברו לך את הרגליים? רק אם הגוף הזה שייך לארגון פשע. אתה לא טוען שהבנקים בהולנד מנוהלים על ידי ארגוני פשע, נכון?

           אתה אולי לא שמעת על בנקים הולנדים שהתמוטטו ועל משכנתאות גרועות, ההולנדים בהחלט שמעו. למשל על DSB Bank (פשט רגל ב- 2008 בגלל "ריצה אל הבנק" כשהתברר שנתן המוני משכנתאות שאי אפשר היה להחזירן) או Fortis/ABN AMRO (הולאמו ע"י ממשלת הולנד ב- 2008) או SNS Reaal (קיבל סיוע ב- 2008, הולאם ב- 2013 על סף פשיטת רגל בגלל הלוואות אבודות).

           מי יחזיק עובד תשושש עד גיל שבעים? מי שיחזיק עובד תשוש עד גיל 67. ולהפך, מי שלא יחזיק עובד תשוש עד גיל 70 לא יחזיק עובד תשוש עד גיל 67. מי רוצה עובד תשוש? עובד לא תשוש, לעומת זאת, אפשר להחזיק עד גיל מאה (עד מאה ועשרים!). משום מה אתה מניח שעד גיל 67 העובד הוא נמרץ ורענן אבל ברגע שעבר את הגיל הזה הוא הופך לעייף ותשוש.

           בהחלט עדיף לתת לעובדים לצאת לפנסיה מוקדם יותר. שיצאו בגיל 55, למה לא? רוב האנשים כבר הרבה אחרי השיא בגיל הזה. אבל מה לעשות שאז הם יצטרכו לחיות מקצבה חודשית עלובה?

           אין פתרונות קסם. כשהאוכלוסיה גדלה מהר, אפשר להפוך את הפנסיה/קצבת זקנה לתרמית פירמידה: התשלומים של הצעירים מממנים את הקצבאות של הזקנים. אבל בכל המערב קצב הילודה יורד ותוחלת החיים עולה, כך שקבוצה הולכת וקטנה של צעירים צריכה לממן קבוצתה הולכת וגדלה של זקנים. בסופו של דבר הכסף הזה נגמר. אז אפשר לחכות שזה יתפוצץ ולא ישאר כסף לפנסיות ואפשר לנסות להגיע לאיזון – להקטין את התשלומים, לדחות אותם או גם וגם. זו בעיה של כל מדינות המערב, בצרפת, למשל, העלו בשנים האחרונות את גיל הפרישה פעמיים, בפעם השניה זו היתה המפלגה הסוציאליסטית בראשותו של הולנד, שבין שאר הבטחות הקמפיין שלו, דיבר על הורדת גיל הפרישה שהעלה סרקוזי… כי יש הבטחות לפני בחירות ויש מציאות.

           זה בהחלט לא פתרון טוב, אבל זה עדיין הפתרון הכי טוב שיש. יש לך הצעה טובה יותר? shoot. יהיה נחמד לראות עוד ישראלי זוכה בפרס נובל לכלכלה.

           אהבתיאהבתי

           להגיב
       • עובר אורח הגיב:

         3 במרץ 2014 בשעה 16:16

         הערה על החובות שלי גובלת בחוצפה וגסות רוח ואינה מוסיפה
         לכח השיכנוע של ההרצאה שלך. היא רק מוכיחה נטייה לדבר
         על דברים שאין לך מושג עליהם.

         אהבתיאהבתי

         להגיב
   • יונה עמלצית הגיב:

     3 במרץ 2014 בשעה 0:25

     לא חבל, מרגיז. מדובר בחצ'קון שמתנפח כבר 15-20 שנה מבלי שאף כתב כלכלי יתקוף את הפקידונים באוצר שהזניחו את העניין ברשלנות פושעת. כשמגיע היהיר לעמדת ירי ומחליט לפוצץ את השקר הפנסיוני הם קורעים לו את הצורה בגלל שינוי קטן בגיל היציאה משוק העבודה. לי ברור שהגיל יעלה לפחות פעמיים עד שנגיע אליו.

     אהבתיאהבתי

     להגיב
     • האמיר הגיב:

       3 במרץ 2014 בשעה 1:16

       זה לא "הפקידונים", זה הדרג הפוליטי.

       מדינאי חושב על הדורות הבאים, פוליטיקאי על הבחירות הבאות – מכיר? ומה עם זה: פוליטיקאי לעולם לא ייזום משבר קטן כדי למנוע אסון גדול?

       כי כשאתה יוזם משבר כדי למנוע אסון, הרוב לא ידע בכלל שמנעת אסון אבל כולם יזכרו שיזמת משבר. זוכר מה חטף הפוליטיקאי האחרון שהעלה את גיל הפרישה? זוכר מה קרה כשניסו בכנסת שעברה להעלות את גיל הפרישה לנשים? עכשיו לפיד הולך לחטוף על ההצעה הזו, אבל מי יחשוב בכלל שזה יאפשר לבט"ל לשרוד וימנע את הורדת הפנסיות? לא הרבה. זה יפגע בו פוליטית. אז האינסטינקט הראשוני של כל פוליטיקאי הוא להתעלם מהבעיה. מי יודע, אולי היא תתפוצץ בקדנציה של מישהו אחר ואז כולם יאשימו אותו. אולי מישהו אחר כבר ייזום משבר כדי לטפל בבעיה ואז כולם יאשימו אותו. אולי היא תתפוצץ בקדנציה שלך ואז אתה תאלץ אמנם להתמודד עם אסון, אבל כולם יראו אותו ויבינו שאין לך ברירה.

       לכן, דווקא במקרה הזה מגיע ללפיד קרדיט על אומץ הלב. כלומר בהנחה שזו לא עז ושהוא לא יתקפל בשלב כלשהו.

       אהבתיאהבתי

       להגיב
       • יונה עמלצית הגיב:

         3 במרץ 2014 בשעה 19:30

         גם אני חושב שמגיע ליאיר קרדיט אבל האחריות היא של הפקידוניים. משרד האוצר היה צריך להגיד לציבור את האמת, עובדה שהם מדליפים דברים פחות עקרוניים כשמתאים להם.

         אהבתיאהבתי

         להגיב
   • חייל זקן הגיב:

     3 במרץ 2014 בשעה 1:22

     תוספת קטנה. קרנות הפנסיה הוותיקות שתיארת היו למעשה משחק פירמידה ענק וכולן ללא יוצא מהכלל פשטו רגל. מסיבה זו הלאימה אותן הממשלה ולקחה על עצמה את התחיבויותיהן חסרות הכיסוי בסך של מאות מיליארדים. מי משלם את אותם מאות מיליארדים? לגביזון הפתרונים

     אהבתיאהבתי

     להגיב
     • האמיר הגיב:

       3 במרץ 2014 בשעה 17:20

       רק אחת מהן פשטה רגל. אבל כל השאר היו מגיעות לזה בסופו של דבר, אין ספק. היו להם גרעונות אקטואריים (כלומר חזויים לעתיד) ענקיים, הוויכוח הוא האם הם היו 140 מיליארד ש"ח או שמא "רק" 70 מיליארד.

       אהבתיאהבתי

       להגיב
   • אוריק הגיב:

     3 במרץ 2014 בשעה 13:13

     אמיר (או משמו) – יופי של מאמר! 😆

     אהבתיאהבתי

     להגיב
4. יונה עמלצית הגיב:

   2 במרץ 2014 בשעה 17:13

   אתלטיקו נגד ריאל ב- 18:00 אוקלוק.
   המחוג האלוהי מתקדם בכבדות מעל הוינסנטה קלרדון.
   המשחק של העונה- גורל האליפות, המסורת, הכבוד הלאומי, פעמי ההיסטוריה. אלוהים, תעשי בבקשה שיעקובי יפסיק להגיד 'כרררריסטיאנו עם הכדור' כמו איזה ילד כאפות.

   אהבתיאהבתי

   להגיב
   • יונה עמלצית הגיב:

     2 במרץ 2014 בשעה 19:02

     עזר חלקית, עבר לררררראמוס אבל בכ"מ תודה. משחק חגיגה. סימאונה בדרך להפוך למאמן העשור.

     אהבתיאהבתי

     להגיב
   • CR7 הגיב:

     3 במרץ 2014 בשעה 3:11

     האינטרגלאקטי הספיק לכבוש לפני שעזב את הבניין, שוב.

     אהבתיאהבתי

     להגיב
5. יונה עמלצית הגיב:

   2 במרץ 2014 בשעה 16:27

   The Changing Face of Palestinian Women at Protest

   האמת, נשמע מבטיח ויש סיכוי למינגלינג עם לוחמות החופש הנועזות. אבל אז תקפו אותי בצד של הלמעלה. חששות.
   וגם פקפוקים.
   מה אלה. מהשבאב של ארגוני הנאורות, יתנו לערביות מהרחוב לנאום- ועוד בחו"ל?
   מעניין להם ת'תחת הצ'נג'ינג פייס שהובילו או הבלוק שהורידו על הרוסי שתרגל ציונות במדים. אלה, גיבורי תהילה נאורים. ידרכו על כפר שלם כדי למהר לזרקורים. עבדו כל שישי באבנים כדי להגיע לרגע.
   רק באינגליזי זה יכול להשמע הגיוני:
   לצד דליה עותמאן (נצר לטרנספר הפאשה)
   יופיעו מתי מיטלשטין
   וליסה גודלמן.
   —
   כפיים, נא לשבת

   אהבתיאהבתי

   להגיב
6. שועלן הגיב:

   2 במרץ 2014 בשעה 15:27

   בצלם: עדויות קומיקס.

   של רחלי יותר מצחיק.

   אהבתיאהבתי

   להגיב
7. ועבלוג הגיב:

   2 במרץ 2014 בשעה 14:53

   ואני קאתי שהיידיש פורחת ברשת.

   אהבתיאהבתי

   להגיב
8. מישהי הגיב:

   2 במרץ 2014 בשעה 13:10

   נתניהו הסביר: "אסור להגיד 'נאצי' אבל מותר לעשות עם הידיים ושהקהל ינחש"
   (בריחת המוחות)

   😀

   אהבתיאהבתי

   להגיב
9. שועלן הגיב:

   2 במרץ 2014 בשעה 13:00

   אם ניב הדס סטרייט, יש לו וובוס של שור ככה לתקוף חזיתית את נושא הגייזיות של המגיש.
   אם הוא גיי, הוא סתם אוחצ'ה.

   אהבתיאהבתי

   להגיב
   • מיקו הגיב:

     2 במרץ 2014 בשעה 13:40

     ניב הדס מנסה לחקות בכתיבתו את רון מיברג, רק בלי החן והוירטאוזיות המילולית המוחצת. מעניין.

     אהבתיאהבתי

     להגיב
     • מיקו הגיב:

       2 במרץ 2014 בשעה 13:43

       עולם הדימויים האמריקאי המופרך

       כאן שינה בורנשטיין את חוקי המשחק של העיתונות המצולמת, וכמו דן ראתר שדיווח סתור שיער מדאלאס על ההתנקשות בג'ון פ' קנדי באחד ממשדרי החדשות החשובים בהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקאית

       אהבתיאהבתי

       להגיב
   • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

     2 במרץ 2014 בשעה 13:53

     מישהו בתגובות שואל אם ניב הדס הומו בעצמו שכן רק אחד מזהה וכו׳. מאוד יכול להיות שמדובר בגיי. רק גייז שלא חיים בשלום בתוך העור שלהם לועגים להומואים לא גבריים. כל הביטויים על שירבוב השפתיים של נדב, הטון של הצפונית. באחריות. רק גיי יכול להיות כל כך אכזר. תשאלו את החברה בברנוער.

     אהבתיאהבתי

     להגיב
10. שועלן הגיב:

    2 במרץ 2014 בשעה 12:47

    בזמן שכתבת.

    אהבתיאהבתי

    להגיב
    • שועלן הגיב:

      2 במרץ 2014 בשעה 16:07

      ובאותו הקשר.

      אהבתיאהבתי

      להגיב
11. אחד שיודע הגיב:

    2 במרץ 2014 בשעה 11:03

    אגב העציר X, בסופ"ש התפרסמה כתבה של מלמן על האסיר X2, שבה הוא מצטט גם את אפשטיין וגם את סילברסטיין.

    אהבתיאהבתי

    להגיב
    • חייל זקן הגיב:

      2 במרץ 2014 בשעה 11:16

      האם לאור העובדה שקייב נוסדה על ידי אבותינו הכוזרים יהא זה נכון לקרוא לאובמה ניגרו זיוניסט?

      אהבתיאהבתי

      להגיב
12. לירון הגיב:

    2 במרץ 2014 בשעה 10:33

    למרות אזהרות אובמה, רוסיה שלחה חיילים והשתלטה על האי קרים
    למרות אזהרות אובמה, סוריה טובחת באזרחיה
    למרות אזהרות אובמה, אירן מפתחת נשק גרעיני

    והרי בפעם הבאה שיקרה משהו הוא יאלץ להגיב בצורה קיצונית למתרחש שתגדיל את הסיכון להסלמה אמיתית.

    אהבתיאהבתי

    להגיב
    • יונה עמלצית הגיב:

      2 במרץ 2014 בשעה 15:45

      סתם. סתם באים בטענות. הרי הוא הגיב בכל אחד מהמקרים ועוד לפני עדת מקרופונים. חזר ואמר: I 'm deeply concerned -וזה בדיוק מה שאמר פרס נשיאנו על הגרפיטי של ילדי הגבעות. דוגמא אישית, ככה מנהלים נשיאות היום, מודאגים לאללה.
      – By All Means.

      אהבתיאהבתי

      להגיב
    • האמיר הגיב:

      2 במרץ 2014 בשעה 21:03

      תחליף את "הוא" ב"הנשיא הבא" והמשפט יהיה נכון. בפעם הבאה בה יקרה משהו, אובמה יגיב בדיוק כפי שהגיב עד עכשיו.

      אהבתיאהבתי

      להגיב
      • לירון הגיב:

        2 במרץ 2014 בשעה 22:41

        אולי, אבל יש לו עוד 3 שנים והאירועים הולכים ומחריפים.

        אהבתיאהבתי

        להגיב
        • האמיר הגיב:

          3 במרץ 2014 בשעה 0:11

          נשאר רק לקוות שהקטסטרופה תואיל בטובה לחות עוד שלוש שנים. אני לא מאמין שה- ארררר – נמר יהפוך חברבורותיו.

          אהבתיאהבתי

          להגיב
13. דפי הגיב:

    2 במרץ 2014 בשעה 10:27

    בראיון עם אפשטיין מודגשת כמה פעמים העובדה שהוא בחר להסוות את פרטיהם האישיים של רעייתו של זייגיר וילדיהם, ואף קרא להם בשמות בדויים.
    …ואז מצולמת המצבה של זייגיר, ללא כל טשטוש של שמות האשה והילדים.

    אהבתיאהבתי

    להגיב