הכותרות
איזה שנמוך חווה נחום ברנע: מחצי האי קרים לאילת. או אולי שדרוג?
ברנע מספר שלפני שהאונייה קלוז-סי הפליגה לדרכה העניקו לוחמי חיל הים לצוות הטורקי מתנה: ארגז וודקה. רגע, הטורקים הם לא מוסלמים? אסור להם לשתות אלכוהול, לא?
בעמוד 2 יש הסבר: למעשה, הלוחמים נתנו לצוות הטורקי חבילה קטנה של ציוד אישי, מהסוג שמספק הוועד למען החייל, אבל הקברניט ביקש מחיל הים לצייד אותו, "כמחווה של ימאים לימאים" בארגז וודקה. האישורים ניתנו והוודקה הוזנקה לסיפון הטורקי. מתחמנים, אה?
אחרי הדיווח הזה, מי יודע אם לא יפוטר הקפטן הטורקי ממשרתו. או אם לא יעבור לינץ' ברחובות איסטנבול.
בניגוד למה שחושבים בישר"ה, אין בידיעה המרכזית הזו, של שליחנו לאילת, שום השמצה על נתניהו. יש ביקורת כללית, מינורית, וסיכום: העולם פחות ופחות מתעניין בעימות הלא נגמר במזה"ת. נו באמת, כמה עשרות שנים אפשר לשמוע אותנו מייבבים. וגם, לא רבים היו העיתונאים הזרים שהגיעו למסיבה.
וראו את התצלום של נתניהו עם הפינים השלופים המקיפים אותו בשער. מה יכול היה לבקש יותר מזה?
אם מחפשים טקסט מצליף בנתניהו, לידיעת דרור אידר (שתכף נעסוק בו), אני מפנה אותו לטור של שמעון שיפר במדור הדעות. לא שאידר לא היה מגיע לשם, אבל רק כדי להיות בטוחה.
תחת הלוגו "המופע של ביבי" מופיעה הכותרת "חגיגה לעניים". שיפר אומר שנתניהו נכשל בנסיונו לגייס את העולם להיבעת מאיום הגרעין האיראני.
כך נחתם הטור שלו
לבכיר לשעבר במערכת הביטחון שצפה אמש בבוז בהפקה באילת, התמונות של נתניהו הזכירו משפט מפורסם שאמר וינסטון צ'רצ'יל על מחליפו בראשות הממשלה בבריטניה, קלמנט אטלי: 'מכונית ריקה עצרה בפתח דאונינג 10 וממנה יצא קלמנט אטלי'
בישר"ה מאוד מבואסים מכך שהעולם לא נפעם, והכותרת המיואשת בשער היא "צריך עוד הוכחות?"
בכפולת 2-3 מבטיחים בעוז: "בפעם הבאה מזוודת גרעין". חי נפשי טרלולת מוגזמת.
תמונת הסלפי עם הלוחמים מתפרסמת בקטן בישר"ה ובידיעות, אך בגדול בניולטר של ישר"ה.
לא מבינה. פתאום מותר לחשוף את פרצופי הלוחמים?
כולם אנטישמים
צלבי קרס בסטוקהולם.
נשים
ימים ספורים אחרי יום האישה הבינלאומי, בו הפיץ ידיעות את הגיליון המוזר שנכתב בידי נשים, מגיעה ההוכחה שידיעות (וגם העולם, אציין ביושר) לא מבין כלום.
הנה הגיליון האמור מיום האישה.
והנה שער 24 שעות של היום.
תבינו, חבריקים, בפעם המיליון, גידול ילדים ומשפחה אינה מטלה של נשים, זוהי מטלה משותפת לבני הזוג, מה לא ברור פה? אוףףףףףףף.
וה-Work-Life Balance היא שיטה משנות השבעים, כפי שכותב גם יהודה שוחט, בעל המאמר, אז מה הנקודה היום? מה?
ובינתיים במעריב
[poll id="124"]
ועד עיתונאי מעריב ועורכת הדין שלהם מודיעים לשב"צ שהוא לא בעל הבית יותר:
באסיפה שנערכה היום לעובדי מעריב בה השתתפו עשרות עיתונאים ועובדי מנהלה, הבהיר ועד העיתונאים ועוה״ד גלילה הורנשטיין כי שלמה בן צבי אינו בעל הבית יותר ואין לו כל סמכות להחליט בפיטורי עובדים ובסוגיות נוספות. סמכות זו נתונה לנאמנים.
מעריב חזר להדפיס את מהדורת הערב החינמית שלו (ששב"צ קורא לה מהדורת צהריים). ראו שער למעלה. בראיון בגל"צ שנערך איתו אתמול תוכלו לשמוע אותו משמיץ את החינמונים. העיתון שלו הוא לא חינמון, אם לא הבנתם. הוא מכנה אותו "הוצאה רוויה", מונח סתום ל-99% מהשומעים, וממשיך הלאה.
מה זה הפצה רוויה, אם ממש מתעקשים? אה. מחלקים שעומדים בקרן רחוב, או חלוקה לבתים, כלומר לתיבות דואר או למפתן הדלת. מאחר ששב"צ לא יחלק לבתים כלום (זה עולה הרבה יותר כסף), הוא מעמיד את מחלקיו במקומות הומים במרכזי הערים. זה נקרא הפצה רוויה. הרי זה לא שתוכלו למצוא את העיתון בקניון באילת או בדימונה או במעלות תרשיחא. רק אלוהים יודע את מסתרי הלב של המו"ל העכשווי של מעריב.
כאמור, המהדורה מתגוללת בראש חוצות, וצריך להגיע למרכזי ערים מדי ערב כדי למצוא אותה. לא משהו שיש בכוונתי לעשות.
המהדורה הדיגיטלית לא עודכנה מאז יום ראשון.
כל עוללות מעריב מאתמול, אם שכחתם, דילגתם, לא הבנתם, או מה.
תוספת: עדי חשמונאי (לשעבר מעריב), מרעננת את זכרונכם.
שלושה עיתונאי מעריב ששב"צ ייקח איתו גם לאי בודד: בן דרור ימיני, קלמן ליבסקינד, שלום ירושלמי.
עדכון, הודעה לעיתונות, 13:47
עשרות עובדי מעריב הגיעו היום לתחנת המשטרה המרכזית ברחוב סלמה בתל אביב והגישו תלונה כנגד מו"ל מעריב, שלמה בן צבי. העובדים דורשים לפתוח בחקירת משטרה פלילית כנגד בן צבי שלא העביר את כספי הפנסיה של עשרות עובדים למרות שניכה כספים אלה משכרם. בן צבי הבטיח לעובדי מעריב כי הגיע להסדר פריסת החוב מול קרנות הפנסיה אולם בבדיקה שערכו, טרם הועברו הכספים.
העובדים יצאו ממערכת העיתון בתל אביב לתחנת המשטרה שם ערכו הפגנה ונשאו שלטים. בין היתר: "שלמה, למה גנבת לי את הפנסיה?", "בן צבי, שברת שילמת", "בן צבי עושק את עובדי מעריב".
במקביל, הגישה יו"ר משותף של וועד עיתונאי מעריב, גבי גולדמן, תלונה נוספת נגד בן צבי בגין העברת נכסים של מעריב ובהם פרטי מנויים, פרטי תשלום ונתונים נוספים לחברות אחרות שבשליטתו וזאת במקביל לבקשה לצו מניעה שהוגש לבית המשפט לפני ימים אחדים.
יו"ר הוועד, גבי גולדמן: "שלמה בן צבי נוהג באופן סדרתי בשיטות של רמייה ונוכלות. כבר לא מדובר רק ביחסי עבודה כי אם בעבירות פליליות לכאורה שעל רשויות החוק לחקור. אנו מקווים שמשטרת ישראל תמצה איתו את ההליכים עד תום."
ישר"ה VS ידיעות
הבוקר מדורו של דרור אידר מביך במיוחד, מאחר שהוא חוזר על כל מה שכתבו עמיתיו במהלך השבוע החולף: על סימה קדמון שהעזה לצייץ ויגאל סרנה שכתב כמה משפטים בנ.ב. של מדורו האישי.
צר לי, אך לא רוחו של נוני מוזס משפיעה כאן, ואפילו לא "רוח המפקד" המדוברת. יש מקומות שפשוט צריך להרפות, ואידר לא מצליח לעשות את זה.
מה שלא הבנתי זה לאן נעלם הלוגו החביב "אימפריית הרשע של נוני מוזס".
נשאלת השאלה למה ישר"ה לא מכוון את תותחיו מלאי האון לכיוון הארץ. הנה הכותרת לפוסט של אורי משגב: "סנאף-סנאף מעל הרציף". משגב מסיים את טורו ב"מטורפים, נמאסתם". אולי בגלל שהוא סונט גם בידיעות?
אולי להמשיך ברוח טיטוס ולהפתיע את ראש הממשלה בשער ניצחון א-לה רומא, שעליו ייחקק "הכנסת והעם היהודי מקדישים את השער לביבי האלוהי, בנו של בן-ציון נתניהו האלוהי", בעוד שרית חדד מזמרת "אתה טיל קרקע-קרקע" תמורת 150 אלף שקלים? או הכי טוב: להעמיד בניצב שתי רקטות 302-M "שמגיעות עד חיפה", להושיב עליהן את בר רפאלי וסקרלט ג'והנסון בבגדי ים בעודן מלטפות פצצות מרגמה, ולהקרין על מסכי הענק את פרצופו השפל והמחייך של רוחאני (כותרת בידיעות אחרונות: "פצצות לגבות").
משגב הוא לא היחיד בהארץ המתרעם על אורגיים (אורגייה בים) הטילים הזקורים. גם גדעון לוי כתב על כך שלשום, עם רמזים לפטישיזם אירוטי של נבחרינו.
החינגה רק בראשיתה. שורות אלו נכתבו אתמול (שבת) לפני שהיא הגיעה לפרקה: כניסת ה-Klos C לנמל אילת, לקול צהלות הניצחון. והשיא עוד לפנינו: מחר יפרשו את השמיכות הצבאיות ועליהן יוצג השלל, לעיני העם המשתאה והעולם הלא מתעניין. ראשי המדינה לא יחמיצו את הזדמנות הצילום ההרואית והמסבירנים לא יפספסו את הצ'אנס להסביר מי הרע ומי הטוב. אכן, סיבה למסיבה: פעולה יעילה, ללא נפגעים, שהכל פעל בה היטב ורק המידתיות נעלמה בה, כמו שקעה במצולות הים האדום.
שניהם זכו למאות תגובות, אבל בישר"ה איש לא פוצה פה.
התיקונים
הג'ואיש פרס מפרסם התנצלות על מאמר מעליב המתייחס לעצרת התפילה נגד הגיוס לצבא של תלמידי הישיבה, שנערכה בניו יורק ביום ראשון.
שימו לב לתגובות הקוראים המתנגדים להסרת המאמר.
Needless to say, the sentiments expressed in the article and headline do not represent those of The Jewish Press, its officers, editors, and staff. The article was deleted from the website as soon as it was brought to the attention of the publishers and editors of the newspaper…
(תודה לסול סלבה)
תוכן שיווקי
מורטון מנדל, יזם, מיליארדר ופילנתרופ יהודי העניק את ספרו הראשון, הסוד טמון באנשים – על ניהול ומנהיגות, לנשיא המדינה, מר שמעון פרס. הספר יוצא עתה לאור בהוצאת ידיעות ספרים לאחר שכבר פורסם בעולם.
זהו כיתוב תמונה בידיעות, ע' 38.
משתלבים במרחב
שימו לב לפרויקט בית שמש של הארץ ("השמש והעמים"). כל מה שרציתם לדעת וגם מה שלא רציתם לדעת על העיר והתביישתם לשאול.
למשל השילוט: "נשים מתבקשות שלא להתעכב במקום הזה". טפי.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ TV
יעקב רוטבליט על הכתבה על אודות מעללי אורי זוהר במציצים.
תקנו אותי אם אני טועה: דומה שיש קונצנזוס בין המבקרים שהכתבה הייתה מיותרת?
ד"ר ברוך לשם ופרופ' חיליק לימור: האם כדאי לחשוד לבקש את הסרת החיסיון על פרסום שמו?.
ארבע הבלוגריות הבולטות בישראל.
האם שמעתם על אתר הספורט קיק (חצי שנה באוויר!), שנכתב רק על ידי גולשים? אז הנה.
בלוג אופנה, דעות, מחשבות ואמנות של אפי אליסי, העורך הגרפי של סגנון ׁ(לשעבר של את ושל קוסמופוליטן).
קמפיין-זוטא שלי, איפה ירון לונדון? זכה לתשובה מוסמכת מהמערכת:
יצא לחופשה בת חודש לצורך קיבוץ חומרי עיתונות וסרטים שעשה במהלך השנים. יחזור ב-20 במרץ.
שלשום, כך התברר, סימס למוטיק בסוף השידור ואמר שהוא מקנא בדליה דורנר.
על ולווט ועיתוני נייר
הברירה הטבעית עושה את שלה. היום אני אוחזת בידי, כלומר מקבלת הביתה, עיתון מודפס אחד בלבד, ידיעות, עליו יש לי מנוי (למעשה זה מאונס, כי מעריב נמוג בתחילת השבוע עם כספי). מבחינת ידיעות אני היא דוגמית ההוכחה שהשיטה עובדת: לידיעות אין כמעט שום מופע אינטרנטי. פה ושם מטפטפים ידיעה או כתבה דרך עמוד הפייסבוק או דרך ynet. זו הסיבה למעשה שאני עדיין מנויה על העיתון המודפס. מעניין כמה זמן זה יימשך.
את מינויי הנייר על הארץ וגלובס הפסקתי מסיבות כלכליות ביוני האחרון. לעיתונים אלו אתרים מתעדכנים, ואני משתמשת בהם. עד כמה רלוונטי להמשיך ולסקר עיתוני נייר בבלוג אינטרנטי (דא, יש בלוג לא אינטרנטי?), אני שואלת את עצמי?
זה לא שיש לי איזה תוכניות מרחיקות לכת. מה שאני מנסה לומר זה שהשינוי ההדרגתי, בין אם נכפה עלי ובין אם לאו, קורה.
מי שהכי ניזוק, אולי, מאופן הסיקור שלי הוא סופהשבוע, מאחר שאני לא רוכשת אותו מדי שישי ומסתמכת על משענת הקנה הרצוץ, האתר הלא מאוד מוצלח שלו, שגם מתעדכן באיחור ניכר, וגם אי אפשר למצוא בו שום דבר בהקלקה אחת, ותמיד דרושה חפירה אינטנסיבית וכל מיני מעקפים כדי למצוא משהו.
שיהיה ברור: זה לא שאי אפשר לעשות ביקורת תקשורת בלי עיתוני נייר. בטח שאפשר. השאלה היא מתי, אם בכלל, אוותר על הנייר כליל. בינתיים הכיף הגדול הוא שהירידה לפח הכחול במוצ"ש הופכת קלה משנה לשנה, מחודש לחודש, משבוע לשבוע: פחות ופחות נייר עיתון אני צורכת. לאושרי.
האם אני מסמנת משהו למישהו בהתנהלות זו? ייתכן. בכל מקרה, חִשבו על זה.
לפני פיזור
תודה רבה רבה לתומכי הבלוג: י, ז, ל, ת, א, י, ד, ע, ש, א.
ולווט אנדרגראונד 
בפורום חרדי ציטטו את הפוסט הכנוע של עדי קול ליאיר לפיד.
והוסיפו שיר.
הנה הטקסט:
אהבתיאהבתי
מה שמעניין בפוסט חסר התקדים הזה הוא בעיקר התגובות. יותר מ800 נכון לרגע זה. כמה מהן מהפנינים היותר מזהירות בתולדות הטוקבקים והפוסטים. עיתונאים וסתם אנשים מתעלים על עצמם בהבעת הסלידה הבוז והפחד.
אורן בלומנפלד כתב שם: " אף פעם לא נכתב המשפט "כן המפקד!" בכל כך הרבה שורות."
אמר לי מישהו בויכוח היום: "וגם אם אני מדבר שטויות, אז מה. גם ח"כ עדי קול היא ד"ר למשפטים בוגרת אוניברסיטת קולומביה." 😯
אהבתיאהבתי
שלמה כותב לעובדים.
אהבתיאהבתי
איך חלוקת המטלות יכולה להיות שיוויונית
עד חודש שלישי, היא הלכה לעבודה ואני נשארתי בבית, הרגשתי רע והקאתי כל פעם שהיה בסביבה ריח של טיגון (או אוכל)
אחכ' היא הלכה לעבודה ואני ישנתי עד כמעט סוף חמישי.
משם עד הלידה, היה סבבה!
ואז.. שלושה חודשים כאבו לי כל מיני מקומות בגוף, אבל ישנתי בלילה, בזמן שהיא רקדה עם הבייבי (שבכה כי כאבה לו הבטן, או כל הסבר אחר) ובבוקר הלכה לעבודה, כדי שיגידו לה שהיא נראית כמו מסוממת עם העיניים האדומות האלה. נשארתי עם הילד בבית (אחכ' זה היה עם הילדים).
אה. כמובן שבכיתי נואשות על הרעיון שאני צריך לחזור לעבוד אחרי חצי שנה ואהובתי אמרה שממש אין חובה. וגם התכוונה.
אהבתיאהבתי
אתה בטח מתכוון לזה. הכותרת עכשיו:
והשינוי נעשה גם בתוך הכתבה.
אהבתיאהבתי
לא. הוא התכוון לאתר השמאל הידוע הזה
וגם לאתר הקיצוני שמאלי הזה.
בקיצור, מבחינת העברית הוא צודק. משאר הבחינות הוא התחרפן.
אהבתיאהבתי
אני מוחה על הניסיון הציני להציג את "הארץ" כאילו אינו אנטישמי וחותר תחת היסודות היהודיים של זכותנו על ישראל ועל כדה"א בכלל!
אז מצאת שדווקא "סרוגים" חוטא באשמה המיוחסת להארץ.
אז מה!
חושב לבלבל אותנו כאן עם עובדות?
זיבי! הארץ עדיין מסריח, עונש מוות לבג"צ, לפרקליטות, וגירוש לכל הבוגדים!
אהבתיאהבתי
סתאאם, בדרך כלל אני לא מתערב בשטויות האלה.
אז אני מבין שהכתבה לא דיברה אליך. מה עם האיור? אל תגיד לי שהאיור שנעשה בידי אשתו לא היה טוב. וגם אל תגיד לי שפכים קטנים מחיי הנישואין כגון – היא מספרת אותו, הוא רוצה תספורת כמו קלפטון, היא מתחמקת בתואנה שיש להוא יותר שיער, הוא נעלב והם לא מדברים, לפחות עד הרגע שמתברר שהיא זקוקה למרשם חדש למשקפיים – פכים כאלה לא מדברים אליך ברכות.
אהבתיאהבתי
אולי אתן לך את המספר של גב' ביפהארט, שתלמד אותך פרק בהלכות הנחת מלכודות 🙂 עד כה היית שקוף כזכוכית קדמית אצל "אילן זגגות"
בקטנה: הוא ניים דרופר סיטונאי, שמבלי דעת חושף עד כמה אינו באמת מתמצא בנושאים הוא כותב בידענות מעושה ומופלגת. רק כדי לתת מושג: ערן סבאג, ישראלי פרענק שאינו מנסה להעמיד פני אמריקאי דור עשירי בבוסטון – בציפורן בוהנו יש יותר הבנה והתמצאות והכרות עמוקה עם הבלוז האמריקני – מאשר בכל הבבליוגרפיה של הקדמון.
אהבתיאהבתי
זה החייל ביקש ממני. 🙄
אהבתיאהבתי
אתה לא יכול שלא להתפעל איך הוא המציא את עצמו כאמריקאי דור עשירי בבוסטון. כבוד.
אהבתיאהבתי
יכול, יכול. יש לי משפחה דור רביעי וחמישי באמעריק וזה ממש לא עושה עלי רושם…
אהבתיאהבתי
זה כבר פלפולים של עורך-דין על פסק-דין חלוט.
אהבתיאהבתי
התכוונת פסק דין חלול.
אהבתיאהבתי
הכותרת באתר "הארץ" מעידה על טיפשות או רשעות. אני מהמר: גם וגם.
לפי הכותרת:
לפי הכתבה עצמה:
ובכן, ישנו הבדל מהותי בין הבעת צער לבין התנצלות: הראשון מבטא השתתפות בכאב; האחרון לוקח עליו אחריות.
ממשלת ישראל הצטערה על מות האזרח הירדני שניסה לפגוע בחייל, ולפיכך שלחה תנחומים. עיתון "הארץ" חושב שהיא גם אשמה במקרה.
אהבתיאהבתי
הארץ יצא לארג'. אתמול בוואלה (אין כוח) הכתבלב החליט שישראל הרגה אותו במזיד ואפילו לשווא ממש לפני שהבהיר שבלי הוידיאו ממצלמות האבטחה אי אפשר לקבוע מה אירע שם.
אהבתיאהבתי
אה, זו לא שאלה מסובכת. ישר"ה הוקם כדי להילחם בהטיה המובנית של "ידיעות", בין אם מדובר על רוח המפקד ובין אם יוזמה אישית (סרנה וקדמון לא צריכים שמישהו יאמר להם להשמיץ את ביבי בכל הזדמנות, מוצדקת או לא, הם עושים את זה לבד ובהתלהבות). קהל היעד הם קוראי "ידיעות" פוטנציאליים ולא קוראי "הארץ".
ובכלל, איזה מין אתגר כבר יש בביקורת על הטור של משגב, שבאמת טיפס הפעם לשיא חדש של חוסר טעם.
או אולי הטקסט הפותח שלו הוא פשוט קריאה לעזרה? הרי האיש בבירור בעל ליקוי קשה בתפיסת המציאות, קורא לניהול דיאלוג עם חבר דימיוני, אובססיבי ונוקט בקיצוניות בלי פרופורציות (נאצים! נאאאאאצים!!! פאשיסטים! מטורפים! סטליניסטים! סוטים מסוכנים! מקארתיסטים!). תושיטו לו יד.
מוזר שהוא משווה את תצוגת הנשק דווקא לשער טיטוס. מה יש, אי אפשר להשוות למקרים קצת יותר דומים וקצת יותר קרובים, כמו תצוגת הנשק שנתפס בקארין A ובוויקטוריה? או שזה לא מספיק קיצוני, לא מספיק חסר פרופורציה ולא מאפשר שימוש חסר כל קשר באימרה המפורסמת של קארל מרקס? אגב, גם בפעמיים הקודמות (כי ההיסטוריה חוזרת וחוזרת וחוזרת…) שיחררו את המלחים.
למי שמתקשה, לא כולל משגב, שהוא מקרה אבוד:
מועצת הביטחון של האו"ם הטילה סנקציות על איראן ובהן, בין השאר, איסור מוחלט על ייצוא נשק מאיראן. אין שום איסור שכזה על ישראל. החלטות מועצת הביטחון של האו"ם, כפי שאוהבים להזכיר ב"הארץ", מחייבות את כל חברות האו"ם. כלומר שוב, יש כאן את ההבדל הקטן בין מי שפועל כחוק לפי שמפר אותו. זה לא מאוד מסובך, נכון?
אהבתיאהבתי
שאכתוב מה אני חושב על הכתבה על קלפטון? 😉
אהבתיאהבתי
תן את הקצפת
אהבתיאהבתי
כדי לא לבזבז את החלון השנתי שלי אומר רק שניים דרופינג אינו תחליף להבנה במוזיקה.
אהבתיאהבתי
זו תגובה ליודעי ח"ן. זרוק איזו עצם גם לנו, ההדיוטות.
אהבתיאהבתי
אם אתה זקוק להתרת נדר לך בעקבות השולה.
אהבתיאהבתי
עזוב, נדלג. עוד תהיה לי פגישה איתו השנה, בטוח 😉
אהבתיאהבתי
לא חבל לבזבז מריבה טובה?
אהבתיאהבתי
זה מקצועו של הנרגן מהאיסט קוסט, לא שלי. חוצמזה, כבר רבתי היום עם השכן שהוציא גזם 🙂
אהבתיאהבתי
העצלות שלכם לא תיאמן.
קפטן, יש לך להגיד משהו, לפחות תביא קישור.
אהבתיאהבתי
דברים נעלמים פה כמו המפתחות שלי.
אהבתיאהבתי
אמרתי לעצמי שאקרא את זה אח"כ, כי אני לא זוכר את זה מיום שישי במודפס. ביום שישי זה היה מוקדש לאריק קלפטון. לא הספקתי למצמץ אפילו.
אהבתיאהבתי
אתא טורק, מי יגל עפר מעיניך. שכחו פה על מה קמה טורקיה
אהבתיאהבתי
אגב, בטורקיה יש איסור על הנשים בהרבה מקומות ציבוריים לחבוש כיסוי ראש. עד כדי כך הם מקפידים על המורשת החילונית שעל כנה נוסדה הרפובליקה.
אהבתיאהבתי
בדיוק.
טורקיה המודרנית נוסדה על בסיס החילונות.
היא לא כמו שאר המדינות המוסלמיות, כנ"ל מידת האדיקות של האזרחים עצמם.
לצערנו אבל היא בדרך להתיישר איתן.
אהבתיאהבתי
היא הנותנת. השורה האחרונה נותנת.
אהבתיאהבתי
רגע, הישראלים הם לא יהודים? אסור להם לאכול חזיר, לא?
למרות התמורות החברתיות והפוליטיות של השנים האחרונות, טורקיה היא עדיין מדינה חילונית בה הרבה מוסלמים "חילונים".
וכמו לכל מדינה, גם להם יש את משקה האלכוהול המסורתי שלהם.
אהבתיאהבתי
ראשית, מידת האדיקות בקרב המוסלמים גבוהה ממידת האדיקות בקרוב היהודים.
הבינג סיי דת: אם כיתת חיילים ישראלים (חילונים) הייתה נכלאת באנגליה ומבקשת מתנת פרידה/פיוס א-ביסלע בייקון, הייתה פורצת פה זעקת שבר אינסופית, והממשלה הייתה נופלת.
אהבתיאהבתי
הטורקים שתו אלכוהול עוד מימי התרברוש.
אהבתיאהבתי
Oh, really?
אהבתיאהבתי
היא הנותנת.
אהבתיאהבתי
זה לא שאסור לשתות אלכוהול בתורכיה, אלא שמוטלים שם הגבלות נרחבות על המכירה. אסור למכור משקאות אלכוהוליים בחנויות במקומות מסוימים כגון בתחנות דלק, אסור למכור במרחק של פחות ממאה מטר ממסגדים, בתי ספר ובתי חולים, אסור לפרסם אלכוהול בטלוויזיה ובעיתונות, אסור למכור בערב כמו אצלנו, אבל זה לא אומר שלא שותים ראקי באופן מוחלט.
אהבתיאהבתי
אתאטורק ביטל כובעים וגילח זקנים עם פז"מ, הגיע ארדואן ומנסה לבטל את האלכוהול. מלשות, לטורקים יש מסורת של אלכוהול.
אהבתיאהבתי
חיילים, אולי. אבל לו מלחים ישראלים מחברת ספנות כלשהי היו מבקשים בייקון, לכל היותר היו תמהים שמישהו אשכרה הצליח למצוא מלח ישראלי. יש הבדל בין נציג רשמי של המדינה לסתם אזרח.
אהבתיאהבתי
יענקל'ה רוטבליט מכנה את אורלי וגיא "טינופת". השניים האלו עשו לו תרגיל מסריח. רוטבליט כותב שהם שלחו תחקירנית להתקשר אליו ואח"כ מירוז בעצמו התקשר כביכול לשיחת רקע כשבלי ידיעתו הוא הוקלט!
אני אישית לא מופתע. מהצמד הזה אני לא מצפה לנורמות של אתיקה או מוסר או יושר אנושי בסיסי אבל למה ערוץ 10 נותן להם במה?
הצמד הזה כל כך צדקני ומאוס שלגיא מירוז אין שום בעיה לשלוח מכתב איום מעורך דין למנחם בן רק בגלל שכתב טור שחשף את פרצופו האמיתי. אביר הצדק והזכויות נעלם ברגע שמישהו כתב משהו שלא מתאים לו. בעיני זו בריונות לשמה!
מה עוד צריך לקרות כדי שערוץ 10 יטאטא את הצמד הזה מהמסך? בסדר, הם מצאו דרך קלה להתפרנס אבל למה הצופים צריכים לסבול?
אהבתיאהבתי
זה בלתי אפשרי. השניים מצויידים בהגנת "איפכא מסתברא" שמתחזקת ככל שאתה מתקיף אותם יותר. עוד שלושה טוקבקים כאלה והאורגניסט ייבב בפריים-טיים: "מנסים להשתיק אותנו!"
אגב – ניסיתי להיזכר מה היה הרגע שבו הפך מרוז ממצחיקן פתטי לעיתונאי פתטי. יכול להיות שזה קרה כשליהקו אותו לתפקיד שפינה מיקי רוזנטל ב"בולדוג"?
אהבתיאהבתי
ואני הופתעתי איך שלי יחימוביץ׳ בכלל ירקה על הגניח הזה. אולי הכל התחיל משם?
אהבתיאהבתי
למה? כי רייטינג, זה למה. כלומר חלק מספיק גדול מהצופים דווקא לא סובלים. השאר? יכולים להחליף ערוץ (או להודיע לרשות השידור שהטלוויזיה שלהם הפכה לעציץ).
אהבתיאהבתי
השאלה שמסקרנת אותי: כמה משלמים בערוץ 10 על תחקיר בפריים טיים?
הרי הצמד הזה בטח שיווק למנהלי הערוץ את הקשקוש המביך אודות מציצים שהורכב טלאים טלאים וחורים חורים כ"תחקיר" ולא סתם ככתבה ארוכה מרושלת ועייפה. וערוץ 10 שילם לפי תעריף התחקיר. כמה משלמים – אלפים? עשרות אלפים?
אז אפשר לטעון נגדם שהם צדקנים מאוסים שעושים טלוויזיה צהובה וגסה אבל לדעתי – בכסף הם מבינים.
אהבתיאהבתי
לא משלמים להם "על תחקיר בפריים טיים". הם עובדים של הערוץ: מגישים תוכנית בוקר, והכתבה על אורי זוהר הייתה במסגרת הסדרה שלהם, "אורלי וגיא חוזרים עם תשובה".
אהבתיאהבתי
אם זכרוני אינו מטעה אותי יתר על המידה הראויה הרי שישראל מאד מתעצבנת כשמבקרים מחו"ל מסרבים לחבוש כיפה ביד ושם או במקומות דומים.
שלא לדבר על כך שכל הצדיקים חובשים כיפות בעת שהם עולים לחלות פני רנטגנים ודומיהם.
ככה שהטענה נגד אשטון לא ממש מובנת לי
אהבתיאהבתי
השאלה אם בכלל דורשים מהם את זה או שזה חנופה מערבית? בזמנו אושרת קוטלר התעטפה בצ׳אדור מסיבי כאשר היא ראיינתה את השייך הנכה בעזה (אחמאד יאסין). מישהו ביקש ממנה? או שהיא סתם חיה בסרט שהיא קריסטיאן אמנפור בסי אנ אן?
אהבתיאהבתי
אני מעריך שזה מטעמי נימוס
אהבתיאהבתי
תצפה באושרת קוטלר הזחוחה ותגיד אם זה מטעמי נימוס
אהבתיאהבתי
שאלה לי: בדיוק קיבלתי לשלם את האגרה. מה יקרה אם לא אשלם? הרי אין נושים לרשות השידור.
אהבתיאהבתי
חה. שלחתי להם טפסים על פי בקשתם כולל חתימת עו"ד שמכשיר הטלוויזיה שלי הפך לסלע (קיומנו) דומם, אבל הם בשלהם, שיגרו לי בקשת תשלום+תזכורת אחרי חודש. כך ששום דבר לא משנה בעצם.
אהבתיאהבתי
אבל עוד שנה אין רשות שידור.
מי ירדוף אחרי החייבים?
זה לא כמו חברה שמתפרקת ומשאירה חובות לנושים.
אהבתיאהבתי
חה כפול כי לא ברור מדוע ביקשו ממך אישור עו"ד. עורכי הדין, שאין ספק שהם מוכשרים ביותר, אינם מוסמכים לקבוע אם מכשיר טלוויזיה הוא בעל פוטנציאל לקליטת שידורים. האגרה מוטלת על החזקת מכשיר טלוויזיה שמסוגל לקלוט שידור, ואין זה משנה אם בפועל אין הוא מחובר לכבלים או ללוויין או בכלל. ואגב, הנכון הוא לצרף חוות דעת של טכנאי שקובע שהמכשיר אינו בעל יכולת להציג שידור או הטוב ביותר לסלק את הגרוטאה מהבית ואז ייתכן שתצהיר לפיו ביום זה וזה, מכשיר זה וזה, נזרק לאשפה ואין מכשיר טלוויזיה אחר בבית, תצהיר חתום שאומת על ידי עו"ד – יהיה בעל ערך.
אהבתיאהבתי
חה חה חה. כבודו מה-זה לא מעודכן.
אהבתיאהבתי
בטופס ההצהרה אליו הם מפנים אין שום צורך בחתימת עו"ד.
עו"ד – מה לגבי תהייתי. מה יקרה אם לא אשלם אגרה השנה?
אהבתיאהבתי
מדובר בטופס השני, כי אני גם מחכה להחזר.
אהבתיאהבתי
לא מבין בחוקים אבל מבין בע"ודינים. הם ירדפו אותך עד קץ הימים.
אהבתיאהבתי
זהו, שמי זה "הם"?
"הם" כבר לא יהיו קיימים, ונושים אין.
אהבתיאהבתי
הם=עו"דינים. החוב נשאר גם כשהנושה המקורי נעלם. קח בחשבון שעיקר החוב אינו האגרה אלא הוצאות הגביה שמיועדות לעו"דין
אהבתיאהבתי
ראשית, אנו לא יודעים לבטח שהרשות תיסגר. שנית, מן הסתם יועברו החיובים לרשות החדשה והיא תוסמך לגבות אותם (קיים חוק המחאת חיובים המאפשר להעביר חיוב מגוף לגוף). אני לא ממליץ על הרעיון לא לשלם, אבל באמת איני יודע מה יקרה בפועל.
אהבתיאהבתי
גם אם אני לא מעודכן, אני תמיד מעודכן. ולעניין: מהנוסח שלך חשבתי שדרשו ממך "חתימת עו"ד שהמכשיר הפך לסלע". זה כמובן לא יעלה על הדעת כי עו"ד אינם מוסמכים לקבוע דבר כזה. בפועל מדובר בהצהרה כשעורך הדין בסה"כ מאשר כי את חתמת לפניו. עורך הדין אינו יודע אם המכשיר מסוגל לקלוט ולהציג שידור, זו הייתה הכוונה. וחוץ מזה, מה שהצעתי – אישור טכנאי והצהרת על זריקת מכשיר – התקבלו ברשות השידור.
אהבתיאהבתי
באמשך עו"ד. הפכת לתם ושאינו יודע לשאול? בחייאת.
מה, באמת? עו"ד לא יכול לקבוע שמכשיר הפך לסלע? אה, טוב.
לצרף אותך לקטגוריית הלא-מודים-בטעות-לעולם?
אהבתיאהבתי
אני למשל מסוגל לקבוע דבר כזה. החברים שלי לא.
אהבתיאהבתי
אהבתי את בדיחת "הוא לא חולה, הוא רק עסוק בהכנת החבצלת של עצמו" של אלינור דוידוב. אבל צופי "בלש אמיתי" יודעים מה באמת קרה בקירשנדון. 😉
אהבתיאהבתי
לא ראיתי את השידורים מאילת.
האם באמת היה סנאף סנאף מעל הרציף (סרטוני הוצאות להורג באיראן), או שמשגב ביקר מראש חזיונות שווא?
אהבתיאהבתי
התגנב לליבי חשד. אולי המתבכיינים על תצוגת טילי השלום לא מקשרים בין המתנות שמרעיפים האיראנים לפרטנרים בעזה לצמצום הבעיה הפלסטינית ע"י כוחות אסד והחיבאללה?
אהבתיאהבתי
"בפעם הבאה: מזוודות גרעין" מה שההתמכרות לפורנו טילים עושה לסף הגירוי של ישראל היום.
שלושה עיתונאים באי בודד נשמע כמו התכנית העסקית החדשה של בן צבי.
אהבתיאהבתי
אם אלה לוחמי שייטת הסטי"לים (להבדיל מלוחמי שייטת 13), אין מניעה לחשוף את זהותם.
אהבתיאהבתי
החבר׳ה שהשתלטו על המרמרה וניגופו על ידי כמה כסאות סיפון מפלסטיק שווים יותר?
גם הם לא נראים משהו
אהבתיאהבתי
אני מבינה שכבודו, מר שטרית הסטודנט ללימודי גרמנית עשה שירות קרבי בפיתייה של הקרייה ולכן יש לו את הזכות לבקר.
אהבתיאהבתי
דבורית לתשומת לבך, עובר אורח מצפה לכתוב ואת חוסמת אותו.
אהבתיאהבתי
הפיפטי סנט שלי.
אהבתיאהבתי
הלייק הוא של ולווט. בכל הפוסטים שלך יש לייק אחד לפחות. את לא צריכה לנחש יותר ממי זה.
אהבתיאהבתי
הפסדת לייק
אהבתיאהבתי
פיתייה- ידע אישי?
אהבתיאהבתי
תמיד
אהבתיאהבתי
V, אורי משגב זה הסילברסטיין החדש שלך? הNYT בחר משום מה ללקק פצצות מרגמה.
אהבתיאהבתי
V, אף מילה על הבחירות הנערכות היום במדינה של שטוטית?
אהבתיאהבתי
הצירוף "אף מילה" הוצא מחוץ לחוק ב-2009.
אהבתיאהבתי
הגיע הזמן להגלות את החתול שלך, העומד לאבד את משרתו בקרוב, למדינה ההיא. אצל החרדים והישמעאלים הפרינט פורח.
אהבתיאהבתי
שנון. מאחר שהוא חי בסרט שהוא צ׳רצ׳יל הציטוט קולע מאין כמוהו.
נראה לי שלא היה שום ״בכיר לשעבר״ וזה שיפר עצמו.
אהבתיאהבתי
דגן? דיסקין?
אהבתיאהבתי
שנון מדי. הרמה האינטלקטואלית שלהם לא עולה על הפראזות החבוטות שהם מקבלים כל בוקר בהארץ.
אהבתיאהבתי
יש עיתונאים שתמיד, אבל תמיד, המקורות האנונימים שלהם, באופן פלאי, מחזיקים באותן דעות שאותם עיתונאים מחזיקים. אותם מקורות בד"כ גם חשים בוז ולעג ל… הפתעה לאותם אנשים שהכתב ידוע בבוז שלו כלפיהם.
אהבתיאהבתי
תוסיפי את רוביק רוזנטל ואביעד פוהורילס ואז אפשר להשאיר את מעריב לחגי מטר.
אהבתיאהבתי
גם אני הופתעתי שהוא השאיר לנו את רוביק רוזנטל. המדור האיזטורי שלו מצא חן גם בעיניו.
אהבתיאהבתי
כשכותבים על רוביק רוזנטל כדאי לכבדו בהקפדה על פרטים: אזוטרי ולא איזוטרי
אהבתיאהבתי