השר והערפדיות

yediot25.3.14haaretz25.3.14

24.03.14.inddisra25.3.14


סילבן שלום

השר סילבן שלום אומר שהוא לא מכיר את מ' ולא זוכר שעבדה אצלו. טוב, זה לא משהו שאי אפשר לבדוק בדקה וחצי, נכון? אז למה להשאיר את הטענות האלו שלו תלויות באוויר? אין שום עיתונאי בסביבה?

למרות שלא היה צו איסור פרסום על שמו של השר, כלי התקשורת המרכזיים (ב-News1 זה דווח כבר שלשום) לא כתבו את שמו. בגרסת ynet באנגלית טעו וכתבו שהיה צו איסור פרסום (תודה לריצ'רד סילברסטיין שהפנה את תשומת לבי).

Aviel Magnezi: “Israeli media has reported the allegations against the energy and water minister on Sunday but his name remained under gag order until Monday afternoon.”

מה קרה בפרשת השר בחלוק שהביא את אריאנה מלמד בפייסבוק, וגם את סימה קדמון בשער ידיעות ובע' 3, לצאת נגד התקשורת שפרסמה את הסיפור? העובדה שלא תהיה תלונה? העובדה שבשאלות הפוליגרף הקריטיות לא יצאה האישה דוברת אמת?
שתיהן נשבעות באמת התורה שאין שום קשר לעובדת היותן עובדות ידיעות/ynet.

מלמד:

…תחילה, גילוים נאותים: אני לא מתה על אף אחד בליכוד… ואני לא צריכה, בשביל שלוות הנפש הפרטית שלי, נשיא מהליכוד. הקריירה של סילבן שלום מעניינת אותי כקליפת השום, במקרה הטוב. בנוסף: מעולם לא פגשתי את האיש. או את ג'ודי-שלום-ניר-מוזס. איתה רק דיברתי ביומיים האחרונים בטלפון.
…אף אחד, בין בקבוצת ידיעות אחרונות או מחוצה לה… לא ביקש ממני ולא מצפה ממני שאכתוב את הדברים הבאים. אני נשבעת כאן בשלומם של ילדיי… אין כאן שום אינטרס חוץ מעובדת היותי אזרחית, וכאזרחית, אני מלאת חלחלה…
…העיתונות, תפקידה לאוורר סיפורים שיש בהם ענין לציבור. אין ספק שיש ענין לציבור בתלונה שהוגשה על שר שהטריד מינית, גם אם ההטרדה המיוחסת לו אירעה ב-1999. העיתונות מחוייבת לבדוק את הסיפור לפרטיו לפני פרסומו כדי לא להיקלע לתביעת דיבה וכדי לא לצאת חומוס. העיתונות עשתה כאן את מלאכתה היטב: הפרסום היה פרסום נאות, חוקי, לא נמהר ואחראי לגמרי… לפני הפרסום, אפשר לומר אפילו שחלקים בעיתונות נהגו בזהירות מופלגת מדי בטרם שיחררו את הידיעה לאוויר.
המשטרה, מתפקידה לחקור תלונות. במקרה רגיל, תלונה שכזאת היתה נתקלת בשאלה – גיברת, אבל את יודעת שלא יהיה פה כתב אישום כי יש התיישנות, נכון? אז למה את מתלוננת עכשיו?…
[…]
ובחזרה לעיתונות – ותראו איזה מצב מטורף נוצר כאן: לעיתונות מותר לפרסם שהוגשה תלונה במשטרה נגד השר, ושהפרקליטות קיבלה את התלונה לידיה, ושהפרקליטות תחליט מה לעשות איתה. מותר בגבולות מסויימים לדווח על תוכן התלונה. את כל זה עשתה העיתונות ברגע שיכלה, כלומר – מיד אחרי שהפרקליטות נשאלה ואישרה שיש על שולחן היועמ"ש דבר כזה ובו תלונה וכו'.

מבולבלים? גם אני. נגד מי יוצאת מלמד? נגד העיתונות? המשטרה? הלא-מתלוננת? בחושיי החדים אני מבינה שכנראה נגד האישה. אבל מה עוד? אני מתקשה עם טקסטים מורכבים, סליחה.

כותבת קדמון, ופה לפחות ברור חלקית נגד מי היא יוצאת

…אז הנה לכן אחיותיי לתא העיתונאיות… אחרי שני המקרים האחרונים, זה של עמנואל רוזן וזה של שרון גל – היה מצופה מכן לקצת יותר זהירות. שני מקרים שנגמרו בלא כלום אבל הצליחו לחסל קריירה של שני אנשים בלי שאתן סיפקתן את הסחורה…

ככל שהבנתי, תא העיתונאיות כלל לא מעורב בפרשייה זו.

רביב דרוקר אומר שידע על העניין לפני 11 שנים.
נמרוד ניר אומנם מחק את הסטטוס (שצילומסך שלו מופיע בידיעה בנענע), אבל הנה אחד מאמש, בו הוא מגיב אחרי שביקשו ממנו לא להגיב. שימו לב כמה לייקים. יותר מאלף.

את הקלפים טרף ירון לונדון (דקה 5:50). אחרי דברי דרוקר אמר

לונדון: נגיד שהיא דוברת אמת. לפני חמש'רה שנה, איש צעיר ביקש לה למצוץ לו בבית מלון.
דרוקר: למה איש צעיר? הוא היה שר המדע.
לונדון: שר המדע.
(דרוקר צוחק)
קרא (לדרוקר): אני רוצה להגיד לך, הבוקר אני ישבתי עם גרפיקות וטקסטים, וצנזרו אותי, ואמרו לי, את זה לא וזה לא נהוג לומר, וזה לא מקובל, ובא הישיש הזה ו….
(המולה)
לונדון: לפני 15 שנה, היה במלון וניצל את סמכותו וכו'. לא בסדר. לא בסדר.
דרוקר: עכשיו היא התעוררה אחרי 15 שנה, כי לבה לא מלאנה שהאיש הזה יהיה נשיא. התשובה שלי לעניין הזה היא טפפפפ (מפלבל בלשונו כנגד שפתיו הדשנות).
דרוקר או קרא: עד כדי כך?
לונדון: כן, נפיחה, ועוד יתגלה שמישהו עומד מאחוריה.
דרוקר: העמדה המוסרית שלך פורטה בבהירות ובחדות שאין כדוגמתה. וההנמקה הייתה נורא משכנעת. בא לי לענות לך באותה שפה.
קירשנבאום: אם הצלחנו לקבל במשפט אחד גם נפיחות וגם מציצה, בוא נעבור הלאה.

עינב שיף בידיעות נכנס בלונדון חזק במדורו (תחת הכותרת "נימוס לונדוני"). ייאמר שלונדון כותב בקביעות במדורי הדעה בידיעות.
הוא כתב שאולי לונדון חזר מוקדם מדי מחופשתו, מצטט את הנ"ל (ומרחיב עוד יותר ממני). שיף מסכם:

בשיחה זו ירון לונדון לא שימש מנחה, אלא טוקבקיסט. תוכן דבריו והאופן שבו הביע אותם לא שונים בהרבה משל מגיבים אנונימיים, רק שהוא מחזיק בפוזה אינטלקטואלית ובמוניטין. בפעם הבאה שלונדון ייצא לחופשה אפשר פשוט לתת לאחד מהם להנחות את התוכנית.

בהמשך הוא מתייחס גם לתוכנית לילדים אותה מנחה לונדון בחינוכית, תוכנית שמפגישה יוצרים עם ילדים "תוך מתן דגש על ערכי סובלנות, ערבות וקבלת האחר והשונה".

עמוד שלם בהארץ עוסק בפרשה. זאת הפרשנות של יוסי ורטר, הכותב בין היתר

שלשום בלילה הוא מצא עצמו בפני חזית נוספת, גורלית הרבה יותר, כשלשמו ותוארו הוצמדו המלים "עבריין מין, לכאורה". מי ששוחח עמו אתמול שמע אדם מוכה, חבול ועייף. בסביבתו הקרובה הודו שהמרוץ לנשיאות שמילא אותו אדרנלין וחדוות עשייה הוא הדבר האחרון שמעניין אותו כרגע, ושלא משנה איך תסתיים הפרשה, הקמפיין הדיסקרטי והממוקד שלו, שנעצר לעת עתה, ספג "מכה קשה". איך לא, כשהזיכרונות מפרשת משה קצב ומעלליו עדיין טריים?

אה, הבנתי, זה היה קמפיין דיסקרטי. בגלל זה זכינו עד לפני דקה להכחשות נמרצות בעניין המירוץ לנשיאות?
גם אמיר אורן יוצא להגנתו ורותם למסכת דימוייו את הערפדיות המקומיות ואת טרנסילבניה.

בישראל הוקמו קומנדו קירקוף, סיירת סירוס ובית־דין שדה, האחרון לרוב בראשות פוליטיקאיות (שלי יחימוביץ׳ והתנערותה מאורי שגיא, ללא הליך תקין ובאופן שהרחיק ממנה תומכים ומצביעים; ציפי לבני המאכזבת והעוול שגרמה להרכב השופטים במחוזי בירושלים, בראשות צבי סגל, בפרשת ״הנאנסת המדגימה״). מתוך מניע חיובי של טיפול בנפגעות ועידוד אחרות להתלונן, הן מגיעות לתוצאה שלילית של רמיסת זכויות.
באגדת הרוזן דרקולה, בחשכת טרנסילבניה, האימה מגולמת לא רק בבן דמותו של ולאד המשפד, אלא גם בערפדיות צמאות הדם. ישראל הפכה לטרנסילבניה.

הדס שטייף מגיבה ומספרת על סטוק מנות דם במקרר.

אחרי שתיקה של כמעט שתי יממות צייצה ג'ודי מוזס (כך היא נקראת בטוויטר):

  בחמש בבוקר לערך התברר שהתפילה לא עזרה.

אל תתבאסי, גם שמעון מזרחי לא הצליח להירדם.

sport25.3

דיווח מפורט יותר של ג'נמ"ש יש בפייסבוק

jnms

הקטע עם איבוד הקילוגרמים מאוד מטריד ועלול לעורר מחאה ציבורית גורפת. ראו מה קרה למירי מסיקה שהביעה בקול את חלומה להיות רזה-רזה. משטרת המחשבות הפכה למאיימת במיוחד.

שורה תחתונה: התקשורת, כמעט כולה (לא מצאתי מישהו נגד, תקנו אותי אם יש צורך), מגויסת לטובת סילבן שלום. לא מן הנמנע שדווקא בגלל הסיפור הזה יהפוך לנסיך, כלומר לנשיא. זכרו את דבריי.

עיתונאית נפצעה

ידיעות (ירון קלנר) מדווח על העיתונאית שרון דובקין, שנפצעה קשה בפיצוץ בלון הגז ברחוב הרצל בתל אביב שלשום. היא מאושפזת במצב קשה מאוד ביחידה לטיפול נמרץ באיכילוב וממתינה למיטה ביחידה החדשה לטיפול בכוויות בשיבא.

מתקלקלים

שתי כתבות המארקר יצאו לעשות השוואה בין חנויות לבגדי ילדים, ולמצוא איפה הכי משתלם. בחנות The Children’s Place במודיעין התעצבנו עליהן על שהן רושמות מחירים ולא רצו לעזור להן. אוהו, כבר יצטערו שם הבוקר. שני דברים יש לי לומר על הכתבה: 1. אני מחכה ליום בו כתבים יישלחו לסקר בגדי ילדים. 2. הכי משתלם לקנות בגדי ילדים ברשת, בפרוטות.

עמוס שוקן VS ארי שביט

מתי בדיוק ראיתם מו"ל כותב את דעתו המנוגדת לזו של כתב בכיר שלו? אז הנה.

…"בוושינגטון, בניו יורק וגם בתל אביב", כותב שביט, "נערכת בשבועות האחרונים מתקפה כוללת על מדינת הלאום של העם היהודי", התנפלות "בשצף קצף על הדרישה להכיר בישראל כבמדינה יהודית. לפתע לא רק ההתנחלויות הן פשע מלחמה, אלא גם הדרישה של העם היהודי להכיר בזכותו להגדרה עצמית. לפתע אין לגיטימיות לרעיון המכונן של הציונות, שהוכר בהצהרת בלפור ובהחלטת החלוקה של האו"ם ובהצהרת העצמאות הישראלית. המחשבה על כך שלצד מדינת הלאום הפלסטינית (הלא דמוקרטית) תהיה מדינת לאום יהודית (דמוקרטית) מוציאה מכליהם רבים וטובים. אנשים המחויבים על פי רוב לשוויון אינם מוכנים לתת ליהודים את מה שהם דורשים בתוקף לפלסטינים". להתקפה זאת של שביט אין יסוד. למתנגדים לדרישה מן הפלסטינים להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ברור, שהרעיון המכונן של הציונות, הגדרה עצמית לעם היהודי במדינה ריבונית שבה הוא אחראי לגורלו – היא "המדינה היהודית" – הוא הבסיס לכל. הצהרת בלפור, החלטת החלוקה של האו"ם והנאמר במגילת העצמאות הם צעדים בדרך למימוש הרעיון המכונן של הציונות. בניגוד למה ששביט אומר, המחשבה שלצד המדינה הפלסטינית תהיה מדינת ישראל, והן תחיינה בשלום זו עם זו, היא השאיפה של רבים וטובים. הם יבואו על סיפוקם אם השלום יהיה רק עם המדינה הפלסטינית, ולא עם מדינת הלאום של העם הפלסטיני…

וגם בטוויטר.

ובינתיים במעריב

מייל לעובדים

לילה טוב לכולם
מבקש לעדכנכם בתמונת המצב האופטימית יחסית נכון לשעה זו.
על פי הידוע לנו ישנן פורמלית 3 הצעות שהן בגדר starter לרכישת מקור ראשון:
ישראל היום, קבוצת רגוניס ואלי עזור. בפועל, ההצעה שמתבלטת מעל כולן היא זו של ישראל היום שהציעה סכום כפול מאשר המתחרות על העיתון (כנראה 10-12 מלש"ח – קחו את זה כקומפלימנט…:)).
ככלל, ביתר הפרמטרים, ההצעות דומות: השארת מקור ראשון על מוספיו ורוחו כפי שהוא כיום, שימור העצמאות של העיתון והמשך ההעסקה של כל העובדים, כולל המפיצים. היתרון המספרי בהצעת אדלסון מקנה לו יתרון מובהק ביחס למתחרים – ספק אם מי מהם יניח הצעה שמתקרבת לסכומים שהוא מציע.
מחר בישיבה נציג בפניכם פרטים נוספים. החיסרון בהצעת אדלסון הוא הדימוי שייווצר למקור כעיתון שחדל להיות חופשי מטעם (ביביתון 2).
אלה השיקולים פחות או יותר.
כל השאר יוצב מחר בע"ה ב-12 במערכת
אריאל כהנא

משתכשכים בביצה

הודעה לעיתונות

עובדי גלובס פנו אתמול… לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בבקשה למתן צווי מניעה כנגד הנהלת גלובס שהחלה בימים האחרונים במהלך פיטורי 13 עיתונאים: "מכתבי הפיטורים נשלחו, רובם ככולם, לעובדים מוערכים וותיקים, שפרנסתם ופרנסת משפחותיהם תלויות בעבודתם… החברה … פועלת על מנת להרוג שתי ציפורים במכה אחת: לפטר חד צדדית עובדים ולהתעלם מארגון העובדים היציג וועד העובדים ובכך לחתור תחת מעמדו". העובדים מבקשים צו מניעה לביטול מכתבי הזימון לשימוע, צו למניעת כל פעולת צמצום, קביעת דיון דחוף וכן מתן צו הצהרתי הקובע כי הנהלת גלובס הפרה את הוראות הפסיקה בהתנהלותה…

רוב עובדי מחלקת התוכן של נענע10 קיבלו מכתבים לשימוע שלפני פיטורים.
ארגון העיתונאים מוסר

כבר מחר (כלומר היום V) תוגש בקשה לצו מניעה להקפאת הליכי הפיטורים בנענע10 עד שההנהלה תדון עם נציגות העובדים על ההליך… אנחנו קוראים להנהלה לקיים את מחויבותה ולנהל עם העובדים משא ומתן…

עיתונאי קול ישראל מגנים את דברי העיתונאי בן דרור ימיני בטורו

ועדי עיתונאי קול ישראל מגנים בחריפות את השתלחותו האישית הפרועה הרעה והיצרית של עיתונאי NRG והבלוגר בן דרור ימיני, בעיתונאי קול ישראל והפרשן המשפטי של קול ישראל, פרופסור משה נגבי.
אדם ניכר בכעסו – ומר ימיני בטורו נכשל במבחן העיתונאי והאדם. כשחמתו בוערת בו להשחית – ביקש ימיני להשחית שמו של אדם, ללא כל מעצור של אתיקה ראיות ואפילו סגנון. אם הסגנון הוא האדם – אבוי לנו אם זהו האדם שאנו קוראים ומזמינים בכבוד לרבות מתכניות הרדיו.
למר ימיני ולרבים מאיתנו יש רבות ללמוד ממשה נגבי, ממקצועיותו ומיושרתו, ואף מסגנונו וצניעותו. לא בן דרור ימיני ילמדנו מיהו משה נגבי עימו אנו חיים ועובדים שנות דור. חרונו של ימיני רק מסגיר תמונה לא נעימה על טיבו שלו ועל המניע אותו עצמו – הוא עצמו. לא נותר לנו אלא לקוות כי ימיני יחזור בו מסגנונו המכוער ומכער השיח. זה כבר מעניינו, ומענייני עצמו.
כה מצערת העובדה שבשעת מצוקת אמת לעיתונות, התפרצה בפומבי נפשו של מר ימיני בהשתוללות, בהכפשה, בסגנון דיבתי, וגברה על כל קוד מקצועי ותרבותי, ואך ורק מענין אישי כפי שטורו מלמד כאלף עדים. מקומה של התנהגותו זו אינו ראוי אף ברחובה של שכונה. אנו מוקיעים ללא סייג את השתלחותו של מר ימיני.
ועדי עיתונאי קול ישראל ירושלים ות"א

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

כך היו נראים שערי הארץ על פי שיתופי הגולשים בפייסבוק. מה מעניין את הגולשים? לא מה שחשבתם. זאת אומרת בדיוק מה שחשבתם.

הפלוג של טל שניידר ואבישי עברי הפך לחברה בע"מ.
ולווט היא עוסקת זעירה עד זערורית.

ברוב המקרים, כשאני נקלעת לשם בטעות, אני בוהה מול סטטוסים מצייצים ולא מבינה מה מצחיק, או עצוב, או שנון. אבל תמונת הסמארטים הנטענים בטיול שנתי בהחלט שווה.

הנוער

סקר מרחיב לב נערך לטובת "הקונגרס הציוני הארצי לנוער" (תודו שלא שמעתם עליו עד הרגע).
הנה הדיווח של ישר"ה.
"רוב מוחלט מבני הנוער (היהודים, בני 15-18) בישראל מתכוונים להתגייס לצה"ל".
נו, הללויה, הכל סבבה.
noar
תודה לאלון.

לפני פיזור

המראה של השר יושב בחדר המלון לבוש בחלוק מגבת לבן בלבד, רגל על רגל, ואומר למישהי "את הולכת לשנות לי את החיים" מאוד מוחשי בדמיוני. השאלה היחידה שלי היא למה חשב ש-)*&B אחת תשנה את חייו. איך ^&^% יכולה לשנות את החיים? אם יש פה גברים שחוו שינוי חיים בזכות אקט שכזה, ספרו לי.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

94 תגובות על השר והערפדיות

  1. האמיר הגיב:

    בניגוד למה ששביט אומר, המחשבה שלצד המדינה הפלסטינית תהיה מדינת ישראל, והן תחיינה בשלום זו עם זו, היא השאיפה של רבים וטובים. הם יבואו על סיפוקם אם השלום יהיה רק עם המדינה הפלסטינית, ולא עם מדינת הלאום של העם הפלסטיני…

    באמת? בואו נראה. מחר ממשלת ישראל תודיע שהיא מכירה במדינת פלסטין בגבולות 67, ללא כל שינוי וללא כל הגבלה צבאית או מדינית עליה. אבל לפני ששוקן יוצא במחולות, יש אותיות קטנות: אזרחי מדינת פלסטין יהיו התושבים היהודיים בגדה בלבד. הם יוכלו, כמובן, לקבוע למי עוד תוענק אזרחות במדינתם ולחתום על ברית הגנה הדדית עם מדינות שכנות כגון ישראל, אם הם ירצו.

    כשמדינת "פלסטין" הזו תחתום על הסכם שלום עם ישראל, הרבים והטובים של שוקן יבואו על סיפוקם או שעדיין יהיו להם תלונות? אני מתאר לעצמי שתהיה להם טרוניה אחת אושתיים בנוגע לפתרון שתי המדינות הזה: "אבל מה עם העם הפלסטיני"?

    כי ההנחה המובלעת של שוקן והדומים לו בדעתם היא שהמדינה הפלסטינית תהיה מדינת הלאום של העם הפלסטיני, כך שאין שום הבדל בין האפשרויות. למדינת ישראל לא אכפת אם פלסטין העתידית תגדיר את עצמה כמדינת הלאום הפלסטינית – להפך, היא תעדיף שכך תוגדר פלסטין. הבעיה היא שהפלסטינים לא מסכימים להכרה נגדית בישראל כבמדינת הלאום של העם היהודי. כי אחרי חתימה על הסכם שלום הקמת פלסטין, גם אם יסוכם על סיום הסיכסוך וקץ התביעות, מדובר רק על הסיכסוך והתביעות על שטחי 67. עכשיו נקבל את 1.1 מיליון הפלסטינים אזרחי ישראל פלוס מי יודע כמה בעלי "זכות שיבה" שידרשו את זכויותיהם הלאומיות בתמיכת מדינת הלאום השכנה שלהם.

    יש כאלו שאין להם בעיה עם זה: הם פוסט ציונים או אנטי ציונים ולכן לא אכפת להם אם ישראל תפסיק להיות מדינת הלאום של העם היהודי. יש ציונים שמרמים את עצמם וחושבים שזו רק עמדה במו"מ ושברגע האמת הפלסטינים יתפשרו, כאילו שלא היו כבר כמה פעמים ברגעי אמת שכאלו ועד היום, ישראל היא זו שעשתה את כל הפשרות.

    השאלה החשובה היא לא מדוע ראש הממשלה דורש הכרה פלסטינית בישראל כבמדינת היהודים (קרי מדינת הלאום של העם היהודי) אלא למה הפלסטינים מתנגדים בתוקף להכרה הזו. מה אכפת להם? למה הם מתעקשים שאין דבר כזה "עם יהודי" ושאין ליהודים שום קשר היסטורי לשטח שבין נהר הירדן לים התיכון? למה עברית היא השפה היחידה שבה מדברים על פתרון "שתי מדינות לשני עמים"?

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      הלכת סתם רחוק מדי.
      דורשי ותומכי המדינה הפלסטינית לא רוצים בכלל לדון באפשרות שיהיה בה מיעוט יהודי, ומתעקשים לטנרספר אוכלוסיה גדולה מתוכה החוצה (מה שנקרא במקרים אחרים ע"י אותם החוגים "טיהור אתני"). זו לא סתם מדינת לאום, זו מדינת גזע טהור.

      אהבתי

  2. ממרום מהשובך:
    השוקן רוצה לפטר מהרהר בפיצויים ומתפשר על ציוץ. בעולם אחר יראו בציוצו ביטוי לפלורליזם מערכתי.

    אהבתי

  3. hadas tamar הגיב:

    בטור החריף והקיצוני שכתב בגלובס יובל יועז כנגד תא העיתונאיות (״תא הטרור הקרוי ׳תא העיתונאיות׳ היכה שוב״) הוא העלה בין השאר את הטיעון הבא : ״קשה לראות כיצד עיתונאיות מכלי תקשורת מתחרים מספקות זו לזו מידע ופועלות בשיתוף פעולה הנוגד כללים בסיסיים של תחרות ומאבק על בלעדיות.״
    כאשר קראתי את דבריו נזכרתי בראיון שפורסם באמצע ינואר עם חברי תא כתבי השטחים (רועי שרון, עקיבא נוביק, חיים לוינסון, איתמר פליישמן ויהושע בריינר) ובו נאמרו בין השאר הדברים הבאים :
    – במה באה לידי ביטוי הייחודיות של התא?
    פליישמן: "על רקע כל מה שקורה בעיתונות בישראל, אני חושב שנוצר כאן מודל של סולידריות עיתונאית. אין מצב שאחד האנשים שאנחנו עובדים איתם מתנכל למישהו מהקבוצה ואנחנו מעלימים עין. בהשוואה לתאים אחרים, אני חושב שגם זה חריג, שלמרות התחרות המקצועית הגדולה מאוד בינינו, אם צריך עזרה, סיוע, התייעצות – במקרים קיצוניים אפילו לגבי סיפור בלעדי – גם את זה עושים".
    שרון: "אתה שומע על כל מיני ריבים מכוערים אצל כתבי תחום אחרים, ואיומים על מקורות בתגובה לכל מיני סיפורים, ואלה מקרים שלא יהיו אצלנו. גם אם יש אירוע מתגלגל ולא איזו מסיבת עיתונאים שנקבעה מראש, נניח פינוי של מקום מסוים, אני שולח תמונות לפליישמן שמעלה באתר בלי קרדיט שלי. הבלעדי זה להשיג משהו שבלעדיך לא היה מתפרסם, כל מה שלא בלעדי הארדקור אין סיבה שלא יהיה לגביו שיתוף פעולה".
    הראיון,אגב,פורסם בגלובס.
    והערה באשר לירון לונדון : כבר בעת שלונדון גונן על יצחק לאור בימים שבהם התקשורת עסקה בפרשת לאור (כולל בתחקיר ״המקור״) חשתי אי נוחות מהגישה המוסרית שלו ותהיתי האם לונדון לא מגונן למעשה על עצמו ועל שלדים שנמצאים בארונו.הוא המשיך להשמיע כל מיני טיעונים תמוהים גם בסוגיות שעסקו באלימות מינית בקרב בני נוער.
    אתמול אפשר היה להבחין עד כמה גדול הפער הדורי בהקשרו המוסרי בין לונדון ובין מי שישבו מולו -דרוקר,קרא וחודורוב.
    אני מעריכה שלו נשאל קירשנבאום לדעתו בנושא היה מתברר שלונדון נמצא לבדו עם תפיסת העולם העבשה שהוא הצליח להסתיר במשך הרבה שנים.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      א. הדוגמא שהבאת לא סותרת את דברי יועז, אפילו להיפך, כי אצל תא העיתונאיות כן מדובר בסקופים שהן משתפות.
      ב. מה שכן יפה בדוגמא שהבאת, זה שמה שגרם לאיחוד של כל תא זה (כרגיל) אויב משותף.

      אהבתי

        • שועלן הגיב:

          איך התגובה שלהם מסתדרת עם הציטוט שהבאתי מדרוקר&קרא?

          אהבתי

          • velvet הגיב:

            זו הפעם השנייה שאתה טועה היום: שלהן (את הפעם הראשונה חפש לבד).
            שאל את דרוקר&קרא, למה אתה שואל אותי?
            חשוב טוב למי אתה מאמין.

            אהבתי

            • שועלן הגיב:

              ראיתי את זה לבד כפי שראיתי את דורנר ביניהם*.
              תני לי אפשרות עריכה ואעשה לעצמי הגהות.

              אני נוטה להאמין שהאמת איפשהו באמצע – משהו בסגנון הן פעלו ביחד "א-פורמלית", כדי לא להמשיך להצטייר כרודפות ולהאפיל על הסיפור. נראה שזה לא צלח להן. מה ששטייף כתבה + העריכה המאוחרת היא ההוכחה לכך.
              ולמה שדרוקר&קרא יכתבו "בתא העיתונאיות טוענים**…"?
              כנראה שהם שמעו דברים דומים מכמה חברות בתא, והניחו שמדובר בפעילות רשמית של התא.

              *יצויין כי במקרה זה לא נטען בשום שלב של הדיון שהקפטן נתן בלעדיות רק לבנות המין השני.

              **האם דרוקר&קרא לא טועים פה גם כן?

              אהבתי

            • אורן הגיב:

              כן השועלנית ההיפותטית חזרה לחשוב בזכר. עזר לה לבחור בזנות תוך כמה שלבים קצרים. אפשר להוסיף את זה לעמוד "פי 1000 שועלן".

              אהבתי

        • הומר J סימפסון הגיב:

          עד עכשיו די החזקתי מיובל יועז. חייבים להודות שהמאמר שלו היה מחפיר, גם לאור שיבוש העובדות וגם לאור כריכת מקרים שונים בתכלית, האחד עם השני.
          אני מאוד מקווה שהמאמר לא קשור לעבודתו החדשה.

          אהבתי

  4. ziki הגיב:

    וג'ודי?
    מה עם ג'ודי?
    חוץ מזה שהוא עשיר וליכודניק אינלי נגד סטיב שום דבר ספציפי
    ואני סתם ככה נהנה מהסקנדאל
    בלי שום רווח אישי.
    לפעמים אני מבסוט שאנשים מעצבנים מחליקים על בננה
    הפעם זו סתם הנאה צרופה וטהורה
    נגיד כמו בסרט של פיטר סלרס.

    אהבתי

  5. אורן הגיב:

    כמו עובדים המתלבשים לתפקיד הבא שלהם, פוליטקיאים דרגה ב' חשבו שמציצה תהפוך אותם לקלינטון. סוג של רוח סוף שנות התשעים, שינוי חים וזה.
    נשמע עצוב, אבל זה הגיון של מנהל עסקים. מוטב והיה מחפש פרורי עצות בקוסמו מהניינטיז.

    אהבתי

  6. ברטה הגיב:

    דרטי מיינדס –פירורים בכוס לא לחם ולא מצה.

    אהבתי

  7. הומר J סימפסון הגיב:

    הרמז של אורן ואחרים הוא לדמותו של נתניהו שעומד מאחורי הקלעים ומחכך את ידיו בהנאה.
    גם קצב, כאשר נחשפה פרשת האונס, היה משוכנע שביבי עומד מאחורי התלונות כדי למנוע ממנו להתמודד לראשות הממשלה, לאחר תום כהונתו כנשיא.

    אהבתי

  8. שועלן הגיב:

    סקריר:
    יש פה מישהי שהיתה מוצצת לבוס שלה בסיטואציה דומה, אך ורק בגלל יחסי המרות?

    כאילו, נניח שאני אשה צעירה וחלשה, או שאני מפרנסת יחידה של 20 ילדים ואני נקלע לסיטואציה דומה, הייתי חושב לעצמי, פאק איט, אם אני כבר עוברת את הגבול הזה בשביל הפרנסה, בזנות עושים הרבה יותר כסף.

    אהבתי

    • captain beefheart הגיב:

      הגדר "בוס" 😉

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אם לא שמת לב, השאלה היתה למישהי.

        אהבתי

        • captain beefheart הגיב:

          הדרת גברים? לא בבלוג הזה חביבי! פה הכל מופנה לגברים ונשים ואחד ללא אפליה.

          אהבתי

        • אורן הגיב:

          קפטן הוא לא הטיפוס לבדיחות מישהי, הוא סולידי.

          אהבתי

          • שועלן הגיב:

            מה עם איזה הדרת סולידים?

            אהבתי

            • אורן הגיב:

              אל תייחס לה דעות שלא שלה, מישהי יודעת לראות את האדם שמאחורי הסולידי.

              אהבתי

              • velvet הגיב:

                ארענן את זכרונכם: הקפטן סיפר בעבר שהיה הנותן של השכבה.
                אנחנו לא יודעים מתי זה עבר לו.

                אהבתי

              • שועלן הגיב:

                אז בעצם מה שאתה אומר זה שהיא הנותנת?

                אהבתי

                • אורן הגיב:

                  בחייך שועלן, הוא, זה הקפטן שהיה נותן, ועכשיו ולווט רוצה לגייס אותו למשימות רענון זיכרון, כי זה מתקשר אצלה לביצוע מהפכים במלון או מתן תשובות לסקרים מפוקפקים.

                  אהבתי

                  • captain beefheart הגיב:

                    זה שהייתי הנותן של השכבה – אמת היסטורית מוצקה.

                    אם דבורית היתה מתייעצת בחוש ההומור שלה מעט יותר, היתה מבינה שהשאלה החשובה היא לא כמה אני נתתי, אלא כמה לקחו ;-(

                    אהבתי

                    • velvet הגיב:

                      לא הכל אני רוצה לדעת 🙄

                      אהבתי

                    • שועלן הגיב:

                      היו כאלה שלקחו בלי שנתת?
                      דורנר ביניהם במקרה?

                      אהבתי

                    • אורן הגיב:

                      בסרבל אדום, לצלילי לחישות פזיזות, מחלק הקפטן ישר"ה לבנות השכבה, ולא מקפח אף את מעריצות דוראן דוראן או מדונה.

                      אהבתי

                    • עו"ד הגיב:

                      בתגובה שלך זיהיתי מיד את ששת המצבים הקלאסיים של אני נתתי והן…:

                      מצב ראשון, אתה נתת והן לקחו – זה המצב הרגיל, "הנורמלי", זה שיוצר את התהליך הישראלי המשמים של יסודי-חטיבה- תיכון-צבא-טיול-אוניברסיטה/מכללה, נישואין, ילדים ומשכנתא.

                      מצב שני, אתה נתת והן לא לקחו – זה מצב מעניין המכונה בעגה המקצועית "מצב מפרנס פסיכולוגים", שמתחבטים אתך משך שנים, על חשבונך, בשאלה אם נולדת כך, עם דימוי עצמי נמוך או שרכשת את זה אחרי הסירובים התכופים.

                      מצב שלישי, אתה לא נתת והן לא לקחו – מצב רגיל שמתרחש מידי יום. לא נתת לסקארלט סודה והיא לא ספרה אותך כסטרים. מצב שמכונה אצל המשוררים "כל יום אני מאבד נערה יפה ברחוב".

                      מצב רביעי, המכונה בעגה המקצועית "פנטזיה של שועלנים" – אתה לא נתת והן לקחו בכוח. אין הרבה מה לומר, עם כל הכבוד לפנטזיות שלהם זה מצב שמתרחש במציאות רק בהיפוך מגדרי.

                      מצב חמישי, אתה נתת והן לקחו, אבל לא בנוח – מצב המכונה בעגה המקצועית מחסל-סיכוי-נשיאות. "מצצתי לו, אבל חשתי לא בנוח". זה מצב בעייתי מאוד שיכול לרדוף אותך עשרות שנים אחרי, הרבה לאחר שנעלמו לך הקוביות או ששכחת בכלל שאי פעם היית עם החלוק המטופש ההוא בבית מלון כחלק ממדעי החיים.

                      מצב שישי, אתה נתת והן לקחו בהתלהבות – מצב שאפשרי רק בתנאי קיצון – או שאתה צעיר או שהן לוקות במשהו, בכל מקרה לא עם אשת חיקך שתחיה לנצח.

                      אהבתי

                    • שועלן הגיב:

                      רק עו"ד יכול להוציא שישה מצבים שונים משני משתנים בינארים.

                      אהבתי

                    • captain beefheart הגיב:

                      עו"ד, הכל בסדר?

                      אם היית אומר שכתבתי בדיחת קרש זה היה בסדר (כי היא באמת על הגבול). דווקא הניתוח שלך מדאיג אותי.

                      אהבתי

                    • לפנטזיות של השועלנים יש רגליים. הברירה הטבעית במיטבה: גברים שנתקפים בעתה ופיק ברכיים מנשים חסרות מעצורים לא יזכו לדור המשך.

                      אהבתי

    • האמיר הגיב:

      הרוב חושבים שאין דין מקרה חד-פעמי (או אפילו רב פעמי אבל עם אותו בוס) כדין קריירה שלמה בתחום, גם אם התשלום טוב יותר.

      אהבתי

  9. שועלן הגיב:

    איך אמיר אורן לא מתבייש לכתוב את השורה הזאת אחרי מה שהוא עשה לפרנקל:

    נוצר מנגנון עצמאי לסינון־סיכול, לקראת מינוי, קידום או שידרוג

    אהבתי

  10. Imanuel הגיב:

    יום שני ברצף בו אני לא מצליח לייצר אמפתיה לקורבן-כביכול של הסיפור הזה
    אולי זה עמנואל, אולי זה שרון גל, אולי ברלד.
    לא יודע כבר – אבל אם וולבק היה נדרש לתאר את זה הוא היה אומר
    שזה בדיוק השלב בו המטוטלת עושה את תנועתה חזרה.

    מזכיר לי (עד למאוד) את המקרה של אורלי אינס והכמעט-מפכ"ל

    אהבתי

  11. mehatsad הגיב:

    גם אם סילבן חטא, צר לי עליו מאוד. זו לא חו"ד משפטית אלא התבטאות רגשית. אני הכרתי אותו מהצדדים הטובים שלו.
    ובאשר לירון לונדון, האלימות שלו נחשפה כבר לפני כמה שנים, כאשר נחפז לזלזל בגסות בתלונתה של אשכר אלדן נגד יצחק לאור, עד כדי כך שאני, שאינני קשורה לסיפור הזה כלל, נעלבתי עמוקות, ומאז אינני צופה עוד בהופעותיו.

    אהבתי

  12. שועלן הגיב:

    לא הבנתי אם הטענה נגדו היא על )*&B או ^&^%.
    העונשים בחוק על שני המעשים הללו שונים לחלוטין.

    אהבתי

  13. captain beefheart הגיב:

    כבוד לסילבן על התיחכום וההפוך על הפוך!

    יושב בנאדם בחדר במלון, מת לסקס והנה לחדר נכנסת בחורה צעירה. הוא מבוגר, מכוער ונשוי. היא צעירה ומושכת, שאיננה מספקת יחסי מין בשביל כסף. הסיכוי שיקבל ממנה משהו הוא אפסי. האפשרויות הן: א. לאנוס אותה בכוח (לא עלינו). ב. להציע לה סכום כסף קיצוני. ג. לאיים עליה (גם לא עלינו).

    המשותף לכל שלוש האפשרויות הוא שבכולן העלמה תעשה מה שתעשה תחת כפיה.

    אבל סילבן שלנו מלך! הוא הולך ישר על אפשרות ד': פתיינות ושארם שלא רק יביאו את הבחורה למיטתו אלא אף יגרמו לה לערוג אליו. וכי איזו בחורה לא תימס לנוכח האפשרות "לשנות את חייו" של גבר, ועוד בקלות יחסית שמצריכה רק כמה דקות של עבודת לסת?

    מלך!!!

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      מלך? יכל ללכת על בטוח ולהזמין לחדר את חיים רמון ואז היה יוצא מלך.

      אהבתי

    • האמיר הגיב:

      אינוס בכח? כפיה. אינוס באיום? כנ"ל. הצעת תשלום תמורת אספקת שירותי מין? טוב, זה בטח נכנס תחת סעיף של זנות, כך שגם זו עבירה פלילית, אבל איפה יש כאן כפיה? האם הבנאדם ההיפותטי שלנו מכניס לה את הכסף בכח לכיס ולכן היא נאלצת בניגוד לרצונה לקיים איתו את יחסי המין?

      אהבתי

  14. חייל זקן הגיב:

    המראה של השר יושב בחדר המלון לבוש בחלוק מגבת לבן בלבד, רגל על רגל, ואומר למישהי “את הולכת לשנות לי את החיים” מאוד מוחשי בדמיוני

    יש לציין לזכותו שהוא נמנע מנפנוף אם כי זה לא עתיד לחסוך לו את שנוי החיים שהוא חווה עכשיו.

    אהבתי

  15. שועלן הגיב:

    למה בכוס של ג'ודי יש פירורים?

    אהבתי

  16. שועלן הגיב:

    ככל שהבנתי, תא העיתונאיות כלל לא מעורב בפרשייה זו.

    שטייף, פעילה בכירה בתא שחשפה את הסיפור, כותבת בסטטוס שהבאת:

    תודה לחברותי לתא העיתונאיות שתמכו בי מרחוק, ושבשבילי הן הכר החם להניח עליו את הראש

    ומה מעניין?
    זו גרסא ערוכה של הסטטוס. היא טרחה במיוחד לערוך אותו שעתיים אחרי הפרסום המקורי כדי להוסיף את ה"שתמכו בי מרחוק", כלומר לדאוג להרחיק את תא העיתונאיות מהסיפור.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      מתוך הלינק ששמת לדרוקר:

      בתא העיתונאיות טוענים כי העבירו למשטרה שמות של נשים נוספות שפנו אליהן בנושא, אולם עד כה כולן סירבו להעיד.

      אהבתי

  17. חייל זקן הגיב:

    ולווט היא עוסקת זעירה עד זערורית.

    ככה מוותרים מראש על עינוגי התספורת?

    אהבתי

  18. יש לך typo משעשע יונים לגבי הסילברסטיין.

    כבקיאה בהלכות העם הקדוש את מפקפקת בכך ש %B יכולה לשנות חיים? רובנו התנסה בחוויה כבר בשבוע הראשון לחיינו ועוד מפי גבר מזוקן ואחרי אלכוהול- ככתוב: מוהלין ופורעין ומוצצין ונותנים עליה איספלנית וכמון.

    לונדון שלף את המרצה מהשק, אינטלקטואל אמיתי היה דורש בצורפתית.

    אהבתי

  19. ברטה הגיב:

    – רביב דרוקר ידע 11 שנה. שלום ירושלמי מצטדק עד היום על שידע ושתק. דומה למי שהיה עד לתקיפה ברחוב שמסתלק בלי לדווח למשטרה.
    – סימה קדמון שכחה מה זה להיות אשה.

    – מי שמתעדת כל נפיחה בטוויטר שלא תבכה על מסכנות ילדיה.
    – לג'ודי יש לפחות 2 סיבות כבדות לא לישון בלילה.

    אהבתי

  20. MOTI הגיב:

    וואו, מכל הבלגן של סילבן, השאלה אם יצא מזה בשלום

    אהבתי

כתוב תגובה לשועלן לבטל