מאחר שאיש לא הביע עניין במה אכתוב ומה לא, ולא קיבלתי אפילו רבע בקשה או עצה, אין לי אלא להמשיך בשיוט חופשי על מרחבי זרם התודעה שלי.
כמה פוסטים מעניינים, אותי לפחות, פרסמתי במרץ.
1. חופש הכתיבה של דנה ספקטור.
2. מעריב יהפוך לחינמון.
3. כך שיחק מעריב בכספי המנויים.
4. להציל את ישרא-בלוג.
מה שמעניין בפוסטים המיוחדים האלו זה שאף אחד מהם לא מככב ברשימת הפוסטים הלוהטים. מה הופך פוסט ללוהט, כלומר לנקרא יותר מאחרים? אני לא יודעת לומר.
אבל אולי המסקנה היא שלא מעניינים אתכם הפוסטים שהם הרחבות קצרות לעניין מסוים? אולי רק אלו הגדושים בפרטים ובקישורים ובמראי מקום? מצד שני, חלק גדול מכם מדלג על הקישורים, ואו על פרטים מסוימים ודרמטיים שאני כותבת, ואז אני מוצאת את התגליות המרעישות שעליהן עמלתי, מופיעות בתגובות.
כן, אלו הרגעים המתסכלים. כמו גם כשהתגובה הראשונה היא עניין כלשהו שנורא היה חשוב למישהו לספר, והוא אשכרה חיכה שאגמור לחצוב את הפוסט היומי מהאבנים הקשות, להפיק יש מאין, ואז הוא בא זורק תקישור המונומנטלי שלו.
עוד חודש עבר בו מעריב כמעט נאסף אל אבותיו, אבל עוד לא, עוד רגע.
בינתיים קראתי במהלך היום על כמיהתם האינסופית של נאמני מעריב להמשיך ולקבל הון ע"ח העיתון המתפורר. זה לא ייאמן בכלל, ואין לי מושג בשביל מה צריך אותם, הרי תפקידם עלוקתי לגמרי.
אין בלבם שום חמלה, בעוד עובדי מעריב מחפשים בפחים אוכל, כי לא קיבלו כבר שתי משכורות, להמשיך ולדרוש את "המגיע להם"? כלום? שום דבר? גם אם הם לא עשו שום דבר לא חוקי, התנהלותם דוחה ברמות חדשות.
זהו, תם מרץ, והאביב ופסח משחרים לפתחכם.
תודה רבה לתומכי הבלוג והיו ברוכים.
ולווט אנדרגראונד 
כן, אנחנו אנשים משונים, לא צפויים, מאכזבים (לפעמים) ומתאכזבים
גם כן (לפעמים). לפחות התהייה על מדוע ולמה ואיך וכיצד משאירה אותך תוססת ורעננה והעיקר על תתייאשי. אני יכולה רק להביע את הערכתי על עבודתך המסורה.
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
הפוסטספקטור בו דימית את הכותבת לסייל בזארה, אכן היה חשוב, רק שאנשים הבינו אותו הפוך. אפילו אני התפלאתי שמרחבים שלמים של תרבות יכולים להתכנס ולהתגשם בדמותה הצנומה של ספקטור.
ובנתיים נותר חלל לא מנוצל בסמיילים שאפשר לנצל לכתיבה פוליטית 🙂
אהבתיאהבתי
אני חושבת שאחת הסיבות לכך שאנשים מגלים בעצמם את מה שאת כבר גילית, טרחת וקישרת, היא שהמינימליזם אותו את אוהבת גורם לכך שהמידע המעניין לעיתים נסתר מאד מהעין, ומי שלא נכנס לכל קישור וקישור (ובתכלס, למי יש זמן להיכנס לכל קישור וקישור) יכול בקלות לפספס חלק מהפנינים.
אהבתיאהבתי
רשמתי לפניי. תודה
אהבתיאהבתי
איילת צודקת.
אהבתיאהבתי
נדמה לי שהסיבה לכך שהפוסטים ה"ממוקדים" שלך מושכים לכאורה פחות עניין היא בפשטות שהם, ובכן, ממוקדים.
פוסטים מרובי תגובות הם אלה שבהם יש נושאים רבים לדיון ולכן מתנהלים בתגובות דיונים רבים במקביל, כך נראה לי. כאשר יש פוסט ממוקד (דנה ספקטור למשל), גם דיון מסועף למדי בעניינו לא ייכלול יותר תגובות מששה או חמישה דיונים "ממוצעים" המתנהלים בתחתיתו של כל פוסט אצבעות שחורות טיפוסי.
אהבתיאהבתי
אה, כלל לא התכוונתי לתגובות אלא למספרי קוראים.
אהבתיאהבתי