הכותרות

השופט דוד רוזן הודיע הערב (ראשון) כי ההחלטה אם לאפשר לשולה זקן להעיד ולעכב את הכרעת הדין בפרשת הולילנד תידחה. "ישיבת בית המשפט הקבועה למחר, יום ב', 31 במארס, בשעה 9 תתקיים במועדה", כתב השופט בהחלטתו. "הנאשמים כולם יתייצבו – ולא ייעצרו. הכרעת הדין תינתן מחר, אם לגבי כל הנאשמים, אם חלקם או שיתקיים דיון בבקשה המאשימה".
[…]
הצדדים בתיק הופתעו מהחלטת רוזן ומתקשים לפרש אותה. משפטנים המכירים את רוזן מפרשים את ההחלטה כ"ניסיון להשאיר את כולם באפילה ועם זאת להשאיר את כל האופציות פתוחות. או שתינתן הכרעת הדין או שיתקיים דיון". עם זאת, הצדדים מעריכים כי מדובר בניסיון של רוזן למנוע ספקולציות לגבי המשמעות של דחיית בקשת הפרקליטות. ההערכה הייתה שאם רוזן ידחה את בקשת הפרקליטות ולא יאפשר לשולה זקן להעיד מחדש, המשמעות היא שהחליט להרשיע את אולמרט.

"הנאשמים כולם יתייצבו – ולא ייעצרו"? איזה ניסוח טיפשי. אולי הכוונה "הנאשמים כולם יתייצבו, וַלא, ייעצרו"? כלומר, מי שלא יתייצב ייעצר?

גידי וייץ מפרשן ותוך כדי בוחש בביצה:

לצדו של (דני) דנקנר יישב על ספסל הנאשמים ידיד טוב, אביגדור קלנר בעבר יו״ר הזכיינית "רשת" ושותף בחברות שעסקו במיזמי נדל"ן ותקשורת בארץ ובעולם. בחתונת בתו של קלנר שנערכה לפני כמה שנים, השתתפו שני המועמדים לתפקיד נשיא המדינה: בנימין בן אליעזר וסילבן שלום שחגגו לצד שאול מופז, מאיר שטרית, לימור לבנת ונוני מוזס. בעבר היה קשה מאוד לפרסם ב"ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר על קלנר שנמנה על העופות המוגנים של העיתון של המדינה. הוא הסתחרר בשנים הטובות מאוויר השחקים. כשפגש פעם את הכתבת הפוליטית של ערוץ 2 רינה מצליח אמר לה:״את יודעת שאת עובדת אצלי?״. בשלהי 2,004 הגיע קלנר לחדר הפרטי של מסעדת רפאל עם נציגי חברת סמסונג שבחנו עמו מיזם עסקי משותף. לארוחה המעונבת הצטרף אורח הכבוד שהזמין קלנר: שר התקשורת אולמרט. ידו של קלנר היתה בכל בשנים ההן, ועל פי כתב האישום שהוגש נגדו, הוא שיחד באמצעות עד המדינה שמואל דכנר כמה דמויות בצמרת בכדי שיירתמו למיזמי הנדל"ן השאפתניים שתכנן.

אגב, מיהו הברנש לצד שולה זקן ולמה הוא לא מוזכר בכיתמונה בידיעות? יש עורכים בבית?
בויפרנד? סתם פרנד? מאמן כושר? מאבטח? עו"ד?

נפתרה התעלומה. אולמרט הורשע בקבלת שוחד.
כפולה בלבד יש בישר"ה הבוקר, כפולה+2 עמודים בידיעות.
הארץ, ע' 4.

 הארץ

nrg

וואלה

ynet

עם מי נפגש אופיר אקוניס?

סגן השר המקשר בין הממשלה לכנסת, אופיר אקוניס, נפגש השבוע עם משלחת של "האינטרס הפלמי" – מפלגת ימין קיצונית (ברק רביד, הארץ), גזענית ובעלת מאפיינים אנטישמיים מבלגיה שמוחרמת על ידי שגרירות ישראל והקהילה היהודית. בראש המשלחת עמד אחד ממנהיגי המפלגה, פיליפ דה־וינטר. לדברי בכיר במשרד החוץ, עמדותיו הלאומניות, הגזעניות והאנטישמיות זיכו אותו בכינוי "ז'אן מארי לה־פן של בלגיה". הבכיר תקף בחריפות את הפגישה ואמר כי "אירוח בכירי המפלגה הזו בישראל הוא מעשה של עיוורון, בורות וחוסר אחריות ממדרגה ראשונה".

ותשובה הנוגעים בדבר לטענות

שי חייק, יועץ ה…שר, מסר בתגובה כי אקוניס נענה בחיוב לפניית ראשי המועצה האזורית שומרון להיפגש ולהסביר את עמדת ישראל מול חברי פרלמנט מבלגיה. "התבטאויות חברי הפרלמנט כפי שעולות בכתבה לא הובאו לידיעת סגן השר לפני הפגישה ולא עלו בה. סגן השר מגנה בתוקף כל גילויי גזענות ותמיכה בתנועות פאשיסטיות"…
מהמועצה האזורית שומרון…: הטענה לפיה המפלגה הבלגית… היא מפלגה אנטישמית היא טענת כזב. מדובר במפלגת ימין אירופית מובהקת, שמגלה אהדה רבה למדינת ישראל ולעם היהודי, ובניגוד לטענות המועלות כאן, נמצאת בקשר הדוק עם גורמים יהודים ובכללם גורמים רבניים מרכזיים באירופה, אלא שגורמים פוליטיים פנימיים וגורמי שמאל ישראלים מנסים להכפיש אותה ממניעים זרים. הטענה כי גרשון מסיקה ראש מועצת שומרון שהוא בן למשפחה ניצולת שואה… מקיים מגעים עם גורמים אנטישמיים היא לא פחות מנבזית, ומעוררת חלחלה. לצערנו, עיתון הארץ לוקח חלק בניסיון להכפיש את יריביו הפוליטיים תוך העלאת האשמות שווא ואנו נבחן את הפרסום… ובמידה ויהיו בו עבירות על חוק איסור לשון הרע, נפעל בהתאם".

24 שעות

בדרך כלל אני לא קוראת את כתבות האונס, אבל היום נשאבתי לכתבה שהביא לדפוס יהודה שוחט, ובה מתארת אישה את שעבר עליה בגיל 12, כש"החבר הראשון" שלה לחץ עליה לשכב איתו, ולאחר מכן הביא את החברים שלו. יש רגעים שהווידוי נשמע באמת כמו שלטים בהפגנת רחוב או פייסבוק, אבל בכללי, הקול כל כך צלול, נחרץ ולא מתנצל, שממש כדאי לקרוא. ואו להקריא בקול רם. ואו להעלות לרשת.

ממדור העלוקה למדתי שסנדרה רינגלר היא הסטייליסטית החדשה של שרה נתניהו. זו לא ההיתקלות הראשונה שלנו בצירוף הזה. כבר למדנו על הקשר האמיץ בכתבת היפה על חשבוננו ב-Xnet.
כך הסתיימה הכתבה של איתי יעקב מלפני חודש וחצי:

את ההיכרות בין (ז'אן) כהן לנתניהו ערך השף שגב משה, שמבשל מדי פעם במעון ראש הממשלה (בעיקר בעת ביקורים של אנשים רמי מעלה), ועל השידוך חתומה אשת השף, הסטייליסטית סנדרה רינגלר, חברה קרובה של כהן, שמשמש גם כמעצב השיער האישי שלה.
גם רינגלר מרעיפה על שרה נתניהו שבחים. היא אומנם מעולם לא נפגשה איתה, אך מעורבותה מאחורי הקלעים ניכרת. "שרה נראית היום נהדר, בזכות אנשי מקצוע מובילים שיודעים להבליט את הצדדים הטובים שלה", היא אומרת בשיחת טלפון מתאילנד. "אני מאמינה שאשת ראש הממשלה צריכה לייצג סגנון קלאסי, איכותי ועם זאת, רגוע ונגיש. מראה שהוא חוצה גבולות וחוצה זמנים. אני מרגישה ששרה בכיוון הנכון".
היית רוצה להיות הסטייליסטית האישית שלה?
"ברור. לכבוד לכל סטייליסט להלביש את האישה הראשונה במדינה".

לפעמים חלומות מתגשמים ותודה ליעקב על שנטע את הרעיון במוח השרה.

משתכשכים בביצה

ישר"ה VS ידיעות:
גונן גינת אומר שנוני מוזסבנט דומה לארדואן.
חיים שיין על החנופה לבנט.
עמוד שלם, כל ע' 13 מוקדש למלחמה.

רשות השידור נגד מרב מילר.

האם יקים ידיעות מקומון ביו"ש?

ביהמ"ש אישר לשלדון אדלסון לרכוש את מקור ראשון ו-nrg.
על הראשון שילם 14 מ' ש'. על nrg שילם שלושה מ' ש'.

העיתונאים ובני הזוג שרי רוט ודוד רוטנברג, יוצאי בחדרי חרדים ישיקו אתר חדשות בשם חרדים 10.

ינון מגל, עורך וואלה, אמר שאין שום כוונה לוותר על טוריו של אלדד יניב.
במאקו ניסו להבין למה אין פולואו בתקשורת לטוריו של יניב.

פרופ' אמיר חצרוני מציע למכור ולהפריט את רשות השידור.

מלחמה בין יתד נאמן להפלס.

עומרי חיון פרסם אתמול בבלוג שלו האשמות חמורות נגד קשת. על פי מונה האתר שלו קראו את הידיעה 83 אלף איש (נכון להבוקר). ב-nrg מגוללים את הסיפור (לידיעה אין אף תגובה. האם בגלל שאין מי שיעלה תגובות באתר?). הקרב החל עוד קודם, כשחיון טען שחגי פליסיאן עומד להיכנס לבית האח הגדול. בסוף הידיעה הוסיף "בקשת הכחישו", אלא שהוא כלל לא פנה לבקש תגובה. אסי עזר הגיב בפייסבוק.
כשתגיע תגובת קשת אביאה.
עדכון מהמזבלה. דנה רון ויריב נתי מאיימים על חיון בתביעה.

ובינתיים במעריב

 לכבוד: כבוד השופט דוד מינץ בעניין: תיק 9712-03-14
הנדון: התקפה משולחת רסן נגד עובדי מעריב מצד בא כוחו של נאמן בית המשפט בתיק
כבוד השופט,
אין זו מדרכנו לפנות באופן ישיר לבית המשפט בענייני תיקים המתנהלים בפניו, אבל בנסיבות שנוצרו אנו מרגישים שאין לנו דרך אחרת.
ביום חמישי האחרון (27.3.14) התפרסם בעיתון "גלובס" ראיון עם עו"ד שלום גולדבלט, בא כוחו של הנאמן מטעם בית המשפט בתיק הקפאת ההליכים של מעריב ומקור ראשון, רו"ח חן ברדיצ'ב, ומי שייצג את החברות במסגרת בקשת צווי ההקפאה נגדן. במסגרת הראיון (מצ"ב) עו"ד גולדבלט השתלח באופן מכוער וחסר יושרה בעובדים המסורים של מעריב, שבמשך כשנה וחצי נאבקו יום-יום כדי להמשיך ולהוציא אותו למרות תנאים קשים ביותר, ולמרות שתי הקפאות ההליכים אליהן נקלע העיתון בתקופה הזאת.
אנחנו רואים בחומרה רבה את אמירותיו של עו"ד גולדבלט, אשר אמור לייצג בפני בית המשפט לא רק את החברה המנהלת את מעריב (ומקור ראשון) אלא גם את עובדיה ונושיה. האם כך אמור להתבטא בא כוחו של נאמן בית המשפט?
במה דברים אמורים?
1. עו"ד גולדבלט טוען שהעובדים לא התגייסו להצלת העיתון ובכך טועה ומטעה פעמיים. כאשר ההנהלה הודיעה על השבתת העיתון ואי הוצאתו לאור ( 9.3.14), היו אלה העובדים – שלא קיבלו משכורות – שהתייצבו במערכת מרצונם ובהתנדבות כדי להפיק את העיתון למרות הכל. זאת ועוד – אחת מהחלטותיו הראשונות של הנאמן הייתה למעשה לאשרר את מדיניות ההנהלה של שלמה בן-צבי, להפסיק כליל את הוצאת העיתון היומי, ולשלוח לחופשה ללא תשלום את רובם המכריע של עובדי העיתון. בנסיבות אלה – איך יכלו העובדים, שהורחקו שלא ברצונם ממקום עבודתם, להתגייס עוד יותר למען העיתון?
2. עוד טוען עו"ד גולדבלט שהעובדים לא התגייסו למען תוכניות ההבראה של שלמה בן-צבי. במסגרת הבקשה להקפאת הליכים, שעומדת בפני בית המשפט, הודתה למעשה ההנהלה, בחתימתו של עו"ד גולדבלט עצמו, שלא הייתה לה שום כוונה לעמוד בהתחיבויותיה ושהיא למעשה שיקרה הן לעובדים, הן לנאמנים בתיק ההקפאה הקודם והן לבית המשפט המחוזי בתל אביב. האם בכל זה אשמים העובדים?
3. על אף האמור, העובדים התגייסו גם התגייסו לתוכניות ההבראה של ההנהלה, והסכימו לשתי "תוכניות התייעלות", שלוו במסעות לחצים והפחדות מצד ההנהלה, שבסיומן נותרו מעובדי מעריב הישן רק כ-140 איש ואשה (מתוך כ-1,800), אשר משכורותיהן קוצצו בשל מצבו הכספי הקשה של העיתון. לו היה עו"ד גולדבלט מדבר עם מי מהעובדים או נציגיהם הוא היה יודע שמאז חתימת ההסכם האחרון ועד היום ההנהלה לא פנתה אלינו בשום בקשה לשינוי או הבראה ומיותר לציין שלו הייתה פונה אלינו היינו שמחים לנהל משא ומתן עמה.
4. עו"ד גולדבלט אף מאשים אותנו בכך שפנינו למשטרה כדי לפתוח בחקירה פלילית נגד מר בן-צבי. במשך חודשים ארוכים הורידה ההנהלה משכרנו תשלומים שהיו מיועדים לקרנות הפנסיה וגזלה אותן לכיסה בניגוד לחוק. הכספים האלה לא הגיעו מעולם לקופות, ולעובדים נוצרו חורים ופגיעות ברצף הפנסיוני. האם, לשיטתו של עורך הדין הנכבד, עלינו כעובדים לשתוק על פגיעות כאלה, ולהתעלם מהחשדות לפלילים מצד ההנהלה?
5. בניגוד לטענתו של עו"ד גולדבלט, למיטב ידיעתנו יש מספר מציעים לעיתון כרגע. היכן נשמע כדבר הזה, שבעוד הנאמן מטעם בית המשפט עושה כל מאמץ כדי להגיע לעסקת מכר מיטבית לכל הצדדים, עורך הדין מטעמו ישמיץ את העובדים ויפגע למעשה בתהליך המכירה?
לסיכום, אנחנו פונים לבית המשפט במחאה על התבטאויותיו של בא כוחו של נאמן בית המשפט, שמבלי להכיר כלל את התיק ואת ההיסטוריה שלו ומבלי שדיבר עם העובדים, "בוחר צדדים" באופן ברור כל כך ומשתלח בעובדים נאמנים של מעריב. אנחנו מבקשים מבית המשפט לרשום בפניו את ההטיה הקיצונית והשקרית של עו"ד גולדבלט נגדנו, ולהבהיר לבא כוחו של הנאמן שאל לו להשתלח בעובדים באופן כזה בעתיד.
בתודה ובכבוד רב,
ועד עיתונאי מעריב

הודעת ועד עיתונאי מעריב

חברות וחברים יקרים,
מחר (שני) בשעה 14:00 נקיים אסיפת עיתונאים במערכת תכלת, בקומה 2.
בתקופה האחרונה התחיל בתכלת גל של שימועים לקראת פיטורים, כנראה כתחילתו של הליך שינוי מבני משמעותי, בניגוד להסכם הקיבוצי שמגן על העובדים וללא היוועצות עימם. מכירתם של מקור ראשון, אתר NRG ובקרוב כנראה גם מעריב לגורמים שאינם קשורים למשפחת בן-צבי /מוריס עומדים גם הם להשפיע דרמטית על מצב החברה.
על רקע השינויים המסתמנים, לאחרונה התחילה הנהלת החברה להתנכל לעובדים החברים בארגון ולנסות להקים "ועד מטעם", שמנסה בימים אלה למנוע מארגון העיתונאים מלהגן על העובדים.
לאור כל הדברים האלה מדובר באסיפה חשובה במיוחד, שעצם קיומה התאפשר רק הודות לפנייתנו לבית הדין לעבודה. אנחנו מקווים שבזאת גם יסתיים סבב ההתנכלויות להתארגנות ונוכל לעלות על דרך של הידברות למען הצלחת החברה, מטרה המשותפת להנהלה ולעובדים.
חשוב לנו לראות את כל עיתונאי תכלת כדי להסביר את המצב, לענות לשאלות ולעזור להפיג קצת חששות.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

מבקר הקולנוע יאיר רוה עוזב את פנאי פלוס אחרי תשע שנים ומחפש מקום עבודה חדש בפרינט וכן מודל כלכלי לבלוג שלו, סינמסקופ, שנולד פחותויותר יחד עם ולווט.

נעמה כרמי על מדד בית הקלפים המופרך. נכון.

רשות השידור העלתה אתר חדש (תודה לגיא גרניט).

בלוג חדש, צייטונג: "לא צריך פה את הסכסוך במזה"ת".
(תודה לתמר גבלינגר)

זוכרים את הידיעה משישי על סגירת קו 841?
ושחיפשתי את 841 עולה צפונה צפונה? אז הנה, איתמר לוי כותב:

מהבוקר מתקשרים אלי אנשים להודיע לי כי קו 841 כבר לא נוסע יותר צפונה צפונה… הכול החל בשנות ה-80'. מישהו התקשר אלי מגלי צה"ל וביקש לפגוש אותי. הוא לא היה מוכן לספר לי במה מדובר. היה זה זמן קצר לאחר שפרסמתי את ספרי הראשון 'זליג מיינץ וגעגועיו אל המוות'. נפגשנו בבית קפה ברח' דיזינגוף. הוא הציג את עצמו כפנחס עידן, ראש מחלקת האומר. הוא הודה בפניי שהם פנו לסופרים מוכרים יותר לפני, אך איש מהם לא היה מוכן להיכנס להרפתקה הזאת. במה מדובר, ניסיתי להבין. פיני סיפר לי כי מפקד גלי צה"ל נחמן שי, חזר מביקור בארצות הברית, עם רעיון ששמע שם: סופר הכותב את ספרו עבור תחנת הרדיו, ומקריא קטעים ממנו במשך הכתיבה. לא יכולתי לסרב לאתגר כזה. אחרי כמה ימים באתי עם הצעה לכתוב רומן-רדיו אשר יהיה מורכב מ-52 מונולוגים של נוסעי קו אוטובוס 841, בנסיעה אחת ארוכה ארוכה מתל אביב לקרית שמונה. הרומן שודר במשך שנה, כאשר כל שבוע אני כותב ומקריא את סיפורו של נוסע אחר באוטובוס. כאמור, היום נודע כי 'אגד' החליטה שקו 841 לא ייסע יותר צפונה צפונה…

לא נותר לי אלא לקרוא בדחיפות לגל"צ לגאול את התסכית ממעמקי הבוידעם ולהשמיעו שוב, או להעלותו לרשת. או לקרוא ללוי לצאת עמו לסיבוב הופעות הקראה.

סקריר המגה: שאלתי אתמול את מוולווטינו כמה מגה אינטרנט יש להם. למרבה התדהמה, 20% לא יודעים. למה זה מדהים? מאחר שזה כלל לא מתאים לפרופיל הקוראים של הבלוג, אותו הבאתי לפני חודש בדיוק: אנשי תקשורת צעירים יחסית, קוראי הארץ ומצביעי העבודה. טוב, עשיתי פה הכללה גסה מאוד, ועדיין, אתמהה.
מוזמנים אתם להשיב על הסקריר המופיע בטור משמאל.

מוולווטים בסגנון חופשי

עידו אמין יצא למסע: מתי היא עונת העגבניות?
הוא התחיל בהדיי עפאים לפני שנה. כל השנה, אבל באמצע אפריל היא זוכה לפריחה.
המארקר אתמול: יש מחסור על התפר בין גידולי החורף לקיץ. ולכן המחיר עולה.
תוך כדי נקלע לדיון בשמה של העגבנייה. לדבריו, ר' יחיאל פינס הוא ממציא השם:

אחת המילים המעניינות ביותר היא עגבנייה, במשפחת בן יהודה קראו לזה בדורה במלרע, שהיא למעשה המילה בנדורה הערבית בהשמטת האות נ'. אני עצמי", מעיד (פרופ' אפרים) חזן, "שמעתי את דולה בן יהודה האומרת בדורה, אבל המילה לא נקלטה. דווקא יחיאל מיכל פינס המציא את המילה עגבנייה בדרך האסוציאציה: היא ירק אדום, והאוהב הרומנטי נהיה אף הוא אדום, כלומר עגב שהוא בעצם כינוי לצבע האדום וגם להתרגשות הרומנטית המלווה את המפגש בין הגבר לאשה. כך הומצאה העגבנייה. היו אנשים שחששו מהריח הרומנטי של המילה, אבל היא התקבלה ודווקא הומצאה על ידי פינס שהיה יהודי ירא שמים. דרך אגב, באותה תקופה היו שהמציאו לעגבנייה את השם אהבייה מלשון אוהב, אלא שהמילה הייתה קשה לביטוי וכך נשארה העגבנייה. "אני בטוח", אומר פרופ' חזן, "שלו חרדי מאה שערים או בני ברק היו מודעים למקור המילה כבר היה מתפרסם חרם ואיסור על השימוש במילה".
או
יחיאל מיכאל פינס (1913-1843) היה זה שקבע את שמה העברי, בהשראת כינוי החיבה שלה בפי הצרפתים, "תפוח אהבה". הרב קוק ממש לא התלהב משם בעל משמעות מינית והציע את השם "אדמונייה", ואילו אליעזר בן יהודה חשב דווקא על "בדורה", כנגזרת משמה הערבי, "בנדורה". כמה מזל שבסופו של דבר הוחלט על עגבנייה! נשמע לי מוזר לבקש מהמוכר בשוק "שלושה קילו אדמוניות".

מתקן עידו אמין: "זו אחת הדוגמאות המוכרות יותר לשיבושים שנפלו בעברית. אין כל קשר לעגבים. במקור השם הצרפתי, זה תפוח המורים (תושבי ספרד) ולא תפוח האהבה. הציונים היו קצת בורים ולא ידעו זאת".

לפני פיזור

נא לא להתרגש ממחירי העגבניות. תמיד תוכלו למצוא במחיר זול יותר מאשר מדווח בתקשורת, וזכרו שזהו ריטואל שנתי.

ב-22:00 דו"ח מרץ. אם תרצו שאכתוב על משהו ספציפי (בענייני סיכום חודש, לא על יכולתה של ישראל לשגר מעבורת חלל), כיתבו לי בתגובות או למייל. CU.

מזה זה מספר המילים האינסופי הזה? החלטתי להתחרות במי נגד מי.