הוא לא היחיד. עשרות אלפי אולמרטים מסתובבים פה זחוחים ורגועים, משקשקים את כוסות הוויסקי ומקלפים את צלופני הסיגרים כאילו כלום.
הכותרות
לא, זו לא שמחה לאיד. לא, לא רוקדים על הדם. רק מחאה על איזושהי תחושה מופרכת שמעכשיו הכל יהיה בסדר, שהוצאנו את המארה הזו מתוכנו. טעות אופטית. שום דבר לא ישתנה. השלטון לא יהיה טהור יותר, והשחיתות לא תיעלם. השופט דוד רוזן:
האם יקום טוען לטעון שעד המדינה הוא 'קמצן ואידיוט', טלנסקי 'הזוי' ויוסי אולמרט 'אוטיסט' המנותק מהתנהגות חברתית בסיסית?". הוא מכנה את התסריטים החלופיים שהציעו סנגורי אולמרט "תסריטים משוללי יסוד, תסריטים פרי דמיון עשיר ותו לא…
עינינו הרואות, לאולמרט קו הגנה רציף, קבוע ונוקשה. אנשים נדיבים ובעלי ממון משפיעים עליו מטובם ושותקים. אנשים נדיבים מוצאים 'להשקיע' מאות רבות של אלפי שקלים באחיו – אותו לא הכירו מעולם, וממילא לא היה מעניינם – וממשיכים לחיות בדרכם, מבלי לספר או להתגאות בפניו כי סייעו לאח הנזקק, שנקלע לחובות כספיים. 'צדיקים' 'נדיבים' פנו לאח ומטעמי 'חסד וצדיקות' העבירו לרשותו מאות אלפי שקלים. השנים חלפו נקפו וה'צדיקים' שמרו את סודם מפניו. לגישתו של אולמרט, בטח ציפו אלה להכרת תודה וגמול מהקדוש ברוך הוא על כך שנקרא בדרכם אדם הזקוק לסיוע וכמה נרתמו לטובתו והעבירו לידיו מאות אלפי שקלים בדממה מוחלטת…
הכרעת הדין המלאה במשפט הולילנד – 687 עמודים.
תמצית הכרעת הדין – רק 75 עמודים.
לזכות ידיעות (המושמץ בעוון טיפוח האולמרט) יש לציין שהוא לא מוותר היום, ומטפל טיפול עומק בפרשה. עד עמוד 30 עוסקים בהולילנד מכל ההיבטים, כולל שיחה עם השכנים המרוצים מהנוף אך מתביישים להודות איפה הם גרים.
סימה קדמון בקטע נהי בע' 3 בידיעות. היא לקחה את הביטוי "כרעם ביום בהיר" כפשוטו. לשיטתה, לא ידענו כלום עד אתמול. היא מקוננת על כל שאמר אתמול השופט, אבל שוכחת שלא ידעה לכאורה כלום כי העיתון בו היא עובדת טיפח את אולמרט שנים רבות וגונן עליו, כמאמר נחום ברנע (העין ה-7, פב' 2012).
נכון שבנושא של המערכת המשפטית 'ידיעות אחרונות' אימץ קו מאוד ביקורתי, שאפשר לייחס אותו לכמה וכמה סיבות, כמה מהן מקריות. כשאתה לוקח איש איכותי ובכיר כמו בעז אוקון, ממילא הקו הבולט אצלך בעיתון הופך לקו ביקורתי כלפי הקו שמאמץ, נניח, עיתון 'הארץ'. אני מניח שיש יחס מסוים של נוני מוזס לאהוד אולמרט. נכון ש'ידיעות אחרונות' היה הרבה יותר קשוב לאולמרט מכל עיתון אחר, זה מאה אחוז נכון. היה בנושא הזה קו.
ברנע לא פוצה פה היום, אף מילה מהפרשן מספר אחת של ידיעות.
אבל הגוורדיה הוותיקה, איתן הבר ושמעון שיפר, בהלם.
כותב הבר: "חבריו הקרובים של אולמרט עדיין אחוזי תדהמה: התיאור שבא אתמול מפי השופט דוד רוזן אינו תואם את מידותיו של מי שהיה שר בממשלת ישראל, ראש העיר החשובה ביותר במדינה וראש ממשלה…
הכותרת לטור של שיפר היא "מקום לחמלה". הוא כותב בין היתר: "קיימת נטייה לשכוח ולהשכיח את העובדה שבשנותיו בראשות הממשלה מילא את תפקידו בכישרון רב… נוכח מה שצפוי לקרות לאולמרט אם העליון ידחה את הערעור במשפט הולילנד, מוטב היה שהפרקליטות תגלה גישה שיש בה חמלה ואין שום סיבה לפתוח בעוד חקירה נגדו".
גם רוב עמוד הדעות עוסק בהולילנד. במבי שלג ואלישבע מזי"א כותבות מהצד הירושלמי החומל על העיר. יועז הנדל תמה על התעשרות הפוליטיקאים, ודב ויסגלס (או וייסגלס, תלוי באיזה עמוד אתם), שלדבריו יש הפניה בשער, כותב טרם עיין כהלכה במאות העמודים של פסק הדין. הטיעון שלו: שלא הוכח מעל לכל ספק סביר שאולמרט ידע על העברת הכספים לאחיו.
בכלכליסט יש סיקור מיוחד: הפוטנציאל לשחיתויות ברשויות המקומיות רק גדל.
יזמי הולילנד הפסידו 53 מ' ש'.
רוזן מנסה להגדיר את גבולות השתדלנות.
שתי הרצאות של אולמרט בארה"ב בוטלו.
חגיגת עמודים גם בהארץ: עד ע' 7.
שרון שפורר במארקר מרחיבה על חלקו של דני דנקנר בפרשה.
ארי שביט: כך הפך הלוחם בשחיתות לסמל השחיתות.
רויטל חובל: אין יותר לא ידעתי.
עמוס הראל: קופת השרצים של אדריכל מלחמת לבנון השנייה.
מהקריקטורה של בידרמן, אני ושולה בחצר, צחקתי כבר אתמול. למרות ועל אף.
רביב דרוקר: למה המשטרה לא רצתה לחקור את הולילנד ואת דכנר (עם היפר(!)-קישורים לכתבות קודמות בערוץ 10).
גם בישר"ה סיקור נרחב, עד ע' 31. כולל שמואל דכנר, עד המדינה המנוח: "אני ארקב בקבר והם יירקבו בכלא", דני דנקנר, לדור, החוקרת, לופוליאנסקי, זקן, תרשים זרימה ומה חושבים בעולם.
דן מרגלית משער שאמנון דנקנר מתהפך בקברו.
ישר"ה Vs ידיעות
יום חג היום לעמוס רגב, עד כדי כך, שבמקום לדווח בהרחבה בראש הניוזלטר היומי על מעללי אולמרט, הוא מתמקד באהובו נוני מוזס. ככה זה נראה בדפוס, בכפולה הפותחת של העיתון.
…אימפריית הרשע של נוני מוזס נעשתה בית מקלט לרעים ולמושחתים. "ידיעות אחרונות" טיפח אותם, ריפד אותם, והגן עליהם. די לעלעל בארכיונים שבהם שמורים גיליונות העיתון ההוא: הדברים מדברים בעד עצמם. כך שמר העיתון על אריאל שרון המנוח, איתרג אותו, הוביל בהתלהבות את ההתנתקות.
כך נהג העיתון גם כלפי יורשו אהוד אולמרט. בכירי הכותבים ב"ידיעות אחרונות" פרסו רשת מגוננת על האיש שלהם. עד כדי כך, שכאשר הודיעה הפרקליטות על כתב־אישום נגדו, אחד מיני רבים, נקברה הידיעה אי־שם בירכתי העיתון, כאילו היה זה דיווח של מה־בכך.
[…]
ואולי בעצם "ידיעות אחרונות" הוא "פראבדה"? כן, "פראבדה" של הרעים, למען הרעים. כי זהו רק חלק מהתמונה הרחבה־יותר. ראו מי התכנס ומתכנס שם, תחת כנפיו של נוני מוזס: אותם פוליטיקאים, אותם טייקונים, אותם עורכי־דין יוקרתיים, אותם אנשי־ביטחון לשעברים שהפכו בן־לילה לפוליטיקאים, וחלקם, לפי החשד, כאלה שלא היססו להפוך לפוליטיקאים עוד בשירות.
[…]
בעוד "ישראל היום" תומך בשלטון החוק, "ידיעות אחרונות" תוקף אותו ללא הרף (וראו, בין השאר, מאמריו של הפרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר). כי בעוד "ישראל היום" רואה במשטרה שירות חיוני ובעל ערך עליון לחיים במדינה – "ידיעות אחרונות" תוקף אותה, ואת העומד בראשה, בחמת־זעם. כי בעוד "ישראל היום" תומך במערכת הביטחון ובצה"ל, "ידיעות אחרונות" לא מהסס להשוות את פעולת ההשתלטות של כוחותינו על אוניית טילים מאיראן ל"מעשה פיראטי".
זה די מקסים, אפילו נוגע ללב, שרגב סובל מעיוורון דפוס, וממש ממש ממש לא מבין מה לא בסדר אצלו. אולי לרגל הרכישה של אדלסון את מקור ראשון ואת nrg הוא רוצה להוכיח שהוא הבן המועדף, ושהוא עושה את זה הכי טוב, כלומר להילחם בידיעות ובמוזס.
רק אציין שאני מתנגדת להצעת החוק המעוותת לסגירת ישר"ה.
מי בא ללקק את עכוזו היפה של שלדון אדלסון בסופשבוע בווגאס?
(תודה לאורן)
תיק חקירת אונס בת ה-13
הנערה הפסיקה לשתף פעולה. אפשר להבין אותה. התיק כנראה ייסגר.
מסביב לעולמצ'יק
ילדות מוסלמיות בכבלים (הקישור נמחק) מובלות לפגוש את הבעלים העתידיים שלהן.
קישור לאתר ארגון הנשים בעיראק.
מבט לעיר הצפופה בעולם, קואלון (תשעה דרקונים) שבהונג קונג. העיר נהרסה ב-1994.
כספומט הקאפקייקס כובש את ניו יורק. משתלב להפליא עם טרנד הבריאות ומזעור כמות הסוכר בחיינו.
ראיון עם אתגר קרת בעיתון השבדי הפופולרי Dagens Nyheter. בשבדית.
רגע לפני שחשבנו שההולוגרמה של איימי ווינהאוס תצא לטור מסביב לעולם, אבא שלה צייץ שמדובר בשטויות.
צביקה קליין, ממחול"תי מעריב, בבלוג חדש: היהודי הנודד, כי תפוצות זה סקסי.
תרבות
אחרי הכתבה על חוק הספרים ב-7 לילות, גם בכלכליסט כותבים שמרץ בחנויות היה קטסטרופלי.
היום בשתיים יענה פרופ' דן שכטמן לקוראי הארץ.
יש עורכים בבית?
כמו שכתב אתמול שועלן: מה הקשר בין גלישה סלולרית בחו"ל לבין תצלום של חמש נשים צעירות משתזפות בביקיני? או: האם גם הארץ, בכל מחיר, ולטובת הטרפיק, נגרר אחר המובן מאליו, ובמקרה זה, גם המופרך, הנחות, הטיפשי והלא קשור?
מח' הגהה
רבקה מוולווטת.
לפני פיזור
אדלסון קנה את nrg בשלושה מ' ש' ומתכוון להפעיל אותו עם בערך חצי מכלום העובדים שנשארו בו. משהו כמו חמישה. לא, הוא מוגבל בשכלו?
V – אפרופו העיסוק ברמיזותיו של דן מרגלית עם דימוי החוזר ונשנה ל"עורב השחור": מה הסיבה למחיקתה מאתר ישראל היום של פרשנותו מלפני חמישה ימים שכותרתה "אולמרט נאחז בקש רטוב", כשנסיון רגיל לאתרה מוביל לדף (לדעתי, לראשונה אי-פעם באתר זה) שבראשו ובמרכזו הכיתוב "גישה חסומה אינך מורשה לגשת לעמוד זה"?
אהבתיאהבתי
סתם טינפת בקישורים מגעילים ומקולקלים.
פה היה המאמר.
פה עדיין אפשר לראות אותו.
אהבתיאהבתי
מיברג מכיר את המקור, למה בכל זאת הופך את הקפטן לקברניט. 😕
והאם יתאחד מיברג מחדש עם מעריב לאחר ההספד?
והאם נוכל לטעון שהוא עושה כוורת?
ועוד שאלה קטנה, האם כמנהג הסולידים, הקפטן שמר את הקבלה.
אהבתיאהבתי
שים לב שמייברג כותב אצל נוני ג'וניור שהולך עכשיו לתפוס את מעריב.
אהבתיאהבתי
לכך התכוונתי ( ליואב יצחק יש מקורות טובים, כנראה), וכותבים מיברג למרות שמבטאים מייברג.
אהבתיאהבתי
אני גם לא הבנתי למה הקפטן משווה בין מחירים ב-95 למחירים כיום.
מחכה להמשך…
אהבתיאהבתי
ואם שמר? פעם עלה ככה, היום ככה. איזה ויכוח משונה (אופס, סליחה, לא שמתי לב שהעניין כבר השתעלן).
ווישבון אש נוסדו ככתוב ב-1969 והתקליט הראשון היה ב-1970. כך ש.
אהבתיאהבתי
אויש הכי מתנצל כאילו, לא התכוונתי שישעלנו, יוולווטו ויקניידלכו את הקפטן על תגובה סולידית באתר אחר.
אהבתיאהבתי
יש להידרש שוב להגדרה מהו/מהי "סולידי(ות)".
אהבתיאהבתי
סולידי זה הסחי החדש, רק יותר סולידי.
אהבתיאהבתי
אצל סולידי פועל גם פקטור הגיל.
סחי אפשר להיות כבר מינקות.
אהבתיאהבתי
השבתי לו שם, נראה אם יפרסמו. בדיוק נכנס לאוטו והולך לעשות ניסוי: האם אני יכול לשמוע את כל WHIPING POST מבלי להירדם (השיר יפה. הסולואי גיטרות חופרים ולא נגמרים)
אהבתיאהבתי
לאחר כל הזוועות שקראתי ושעולות לאחר פסק הדין עולה השאלה.
למי אתם באים בתלונות אתם ראשי התקשורת בארץ על חוסר האמון?
בכל פעם שמתברר כמה חוסר האמון גדל, מאשימים את העם בגזענות ,שיטחיות והתבהמות.
מתגלה לפנינו חונטה שדאגה לסלק מתנגדים,להעלים מבקרים ולקטול קוטלים…ואתם מתלוננים על ישראל היום ?
אני בקושי קורא את העיתונות הכתובה והיום אני עוד יותר בטוח שהאמת הזו שכולם בטוחים שהם הם יודעים היא רק מידע מעובד שהותאם לאלו שמאשרים את המוגמר עד לרמה של היפוך המסקנות כדי שיתאימו לאג'נדה.
ועד שהרעה הזו תחלוף אני שמח שיש את ישראל היום שלפחות נותן קונטרה מימין לחוסר אובייקטיביות.
ונסיים עם חידה …
מה משותף לאירגון טרור ולמעצמת על ? ……שתיהן מציעות תמורה של כלוא יהודי תמורת מאות מחבלים מהצד השני
אהבתיאהבתי
יפעת ארליך כותבת בnrg על חלקו של יואב יצחק בחשיפת פרשת הולילנד, ועל כך שסתמו לו את הפה, והאפשרות היחידה שלו לחשוף את הפרשה היתה דרך אתר אינטרנט עצמאי
אהבתיאהבתי
nrg יכול להוות יופי של פלטפורמה מקוונת לתכנים של ישר"ה / מקו"ר, ולהתחרות ברצינות בטמקא.
אני בטוח שמוזס עושה במכנסיים.
אהבתיאהבתי
שמחה לאיד 2, פגי סידור, לשעבר ממעריב:
אהבתיאהבתי
די מבעית חייבים לומר. חבל שהיא לא מציינת שמות
אהבתיאהבתי
אי אפשר לנסח זאת טוב יותר!
חבל רק שהכותבת המלומדת עשתה טעות פרוידיאנית.
אהבתיאהבתי
איזה קשקוש חסר פואנטה.
מה בדיוק היא רוצה?
אהבתיאהבתי
ציפית למשהו אחר מהכותבת?
מה שנחמד באופן מיוחד זה השיבוש ג'נדרפיקציה במקום ג'נטרפיקציה.
אהבתיאהבתי
לא הבנת. זה בהיגוי יפואי.
אהבתיאהבתי
האם כל אחד שמוגש נגדו כתב אישום עובר באמצע המשפט תהליך בדיקה מחודשת ע"פ קריטריונים ועקרונות אחידים ושיוויוניים, ויש אפשרות שפתאום כתב האישום נגדו יבוטל?
אם לא, מה עם עקרונות האחידות והשיוויון?
ואיפה הם היו לפני שהוגש כתב האישום?
איך הוגים ביפואית את השם בוזגלו?
אהבתיאהבתי
במקרה של ליף, השופט הציע את זה במהלך הדיון. אולי בין עשרה האחרים יש בוזגלו. ואולי יתן לך תמריץ לצאת להפגין, או להחליף את הניק לאות מחאה. 😕
אהבתיאהבתי
יש לו מזל שהוא לא תרם כסף לקידום חוק נגד טבעונים.
אהבתיאהבתי
למרות שהם בדרך למיזוג שיהפוך אותם לכח החזק והמפחיד ביותר ביקום.
מקווה שהממונה על הלינצ'טרנטים ימנע את ריכוז הכח האימתני הזה בקרב קבוצה אחת.
אהבתיאהבתי
תמנע, חזיר.
אהבתיאהבתי
בעלה"ב? נילי (ל)? מישהי? מיילי?
אהבתיאהבתי
מעניין מה עובר בראש של המפורסמים לרגע שאומרים להם מאיזה כלי תקשורת "בוא תכתוב טור קבוע".
האם לא ברור להם שמדובר בקבר פתוח שיבלע אותם? הרי אין להם באמת מה להגיד, ותוך שניה הטור שלהם נהיה פח אשפה של הגיגים חצי אפויים. העיקר ש-X כותב אצלנו טור.
טור קבוע זה עניין לכותבים מחוננים בלבד, וכאלה כמעט אין. עאלק דפני…
אהבתיאהבתי
ליף "התפרסמה" במחאת הדיור וכותבת כאן על הנושא, כך ש.
אהבתיאהבתי
זה מה שאתה חושב על מקצוע הכתיבה?
אהבתיאהבתי
במקרה זה לא מדובר ב"מקצוע" אלא "קול" המייצג עמדה. הקפן השווה את זה לתקדימי ארצי, שליט, איינשטיין ופיפה מידלטון.
אהבתיאהבתי
אוקיי, אז מה העמדה שלה בנושא ג'נדריפיקציה?
אהבתיאהבתי
שהיא דורסנית
אהבתיאהבתי
מכיוון שהיא מג'נדרפקצת את יפו בעצמה, היא בוודאי יודעת על מה היא מדברת.
אהבתיאהבתי
יודעת על מה היא מדברת. אתה בעצם חושב כמוני.
אהבתיאהבתי
שכנעת אותי כרגיל.
אהבתיאהבתי
מעניין כמה נרות ריחניים הדליקו אתמול ליד הבריכה בקיסריה. מכל מקום, ביום כזה צריך להזכיר כי מי שפתח לאולמרט את השער למעשיהו הוא המתחרה של ולווט על אהבת הדנקנר, יואב יצחק.
אהבתיאהבתי
מה שמצחיק זה שכל ההמלצות שלהם בפסקה האחרונה הן מתכונים ודאיים לעתיד רע יותר לכולם.
אם קרי הזוי, הם מסוממים.
אהבתיאהבתי
כל הימנים דומים זה לזה וכל השמאלניות – שמאלניות הן כל אחת על פי דרכה.
אהבתיאהבתי
יואב יצחק אכן היה הראשון לזהות, אלא שלצערנו הרב התעלמו ממנו לחלוטין. בפועל, הזכות להרשעתו של אולמרט נופלת בידי שניים עיקריים- משה לדור ודבורה ברלינר. בלי העדות המוקדמת, יתכן שזרש ואוהביו של אולמרט היו מצליחים למנוע את העדתו של טלנסקי ואת ההסכם עם דכנר.
זה קצת מזכיר את מאמריו הנוכחיים של אלדד יניב שמחכים לפולו-אפ אגרסיבי ועד היום זוכים להתעלמות מוחלטת של הפוליטיקאים שלנו. ע"ע מפלגת העבודה שבחרה את הזך והישר למועמדה לנשיאות.
אהבתיאהבתי
למה אתה מעליב את יואב יצחק ביום חגו?
אלדד יניב סתם פוזאיסט שלא חשף דבר.
אהבתיאהבתי
בוגי משחד את הוושינגטון פוסט:
אהבתיאהבתי
טוב, אז אני נאלץ לענות לעצמי.
לצורך חיפוש תמונה העורך ניסה לתרגם גלישה סלולרית בחו"ל בגוגל טרנסלייט ויצא לו:
surfing cellulite overseas
אהבתיאהבתי
לחצתי בחלחלה על הקישור לילדות המובלות בכבלים והעמוד בפייסבוק לא קיים.
אל תגידו לי שמישהו המציא את זה כמתיחה של 1 באפריל.
לא מאמין שזה אמיתי!
אהבתיאהבתי
מקור התמונה ממש ממש לא ברור.
אני יכול רק להגיד שהתמונה מתרוצצת למעלה משנה באתרים של מפלגות ימין קיצוני באירופה ואתרים אנטי-איסלאמיים.
אנשים יכולים לכתוב לידה איזה טקסטים שהם רוצים.
אולי זה בכלל מייצג מחאתי נגד הכפייה המוסלמית?
אהבתיאהבתי
אמנם אפשר היום לעשות בהכל בפוטושופ, אבל התמונה לא נראית מעובדת. ובכל זאת – לא מסתדר עם ההגיון הפשוט ופשוט לא מתחבר. עם כל הזוועות שיש בעולם, אינני מאמין שנשים בוגרות יובילו בתהלוכה ילדות קטנות הנתונות באזיקים. בטח לא "במצעד לקראת הבעלים העתידיים שלהן".
אפשר רק לשער כי הנסיבות האמיתיות של התמונה הן דווקא סוג של מחאה.
אהבתיאהבתי
הנה
אהבתיאהבתי
הקישור הוא למאמר שעוסק בויכוח על פסק הלכה שאוסר לנשים בעיראק להשתתף בטקס השיעי תטביר שמבוצע בחג העשוראא, בו גברים מכים את עצמם עד זוב דם עם חרבות ושרשראות ברזל.
לא מבין מה הקשר בין הטקסט לתמונה (אין שם טקסט שמתייחס למה רואים בתמונה, וברור שלא מצויין שם בכלל שמדובר בילדות שמובלות לחתניהם). יתכן שמדובר בטקס מקביל כלשהו שהנשים מבצעות במקביל לגברים, אבל לא מצאתי עדות לטקס שכזה.
אהבתיאהבתי
דוד בן גוריון. יומן מלחמת העצמאות
אהבתיאהבתי
למה זה רלוונטי שהן מוסלמיות?
חוצמזה, מדובר בתמונה ישנה וממוחזרת לעייפה. אני גם לא מצליח לראות את הפוסט של הלוי. נמחק?
אהבתיאהבתי
נמחק
אהבתיאהבתי
עכשיו אפשר לשנות את הטקסט לתמונה. לדוגמא, תכנית גלישה בסלולר בחו"ל לאחר ג'נדרפיקציה.
אהבתיאהבתי
מעניין יהיה לראות כיצד יתנהל אולמרט בשלב הטיעונים לעונש. קשה לדמיין את אולמרט, בשיא זחיחותו, נכנס לבית הסוהר.
ועוד משהו: קטע סאטירי קצר ומצחיק לבוקר:
http://conadav.com/?p=7334
אהבתיאהבתי
ברור. את יודעת מה עושים לסוס מירוצים ששבר רגל ואין בו יותר תועלת.
אהבתיאהבתי
מעניין לראות את טמקא שבכל זאת מוצא פגמים לרוב בפסק הדין.
אהבתיאהבתי
לו היית בודק במחלקת ההגהה (והגסויות), היית רואה איך טמקא נאחז בקש (ושובר את הגב בהגהה).
אהבתיאהבתי
ראיתי, ראיתי, אבל אני לא מחליף סוס מנצח.
אהבתיאהבתי
אפילו לא כמחאה זמנית?
אתה שועלן הנוהג כקיפוד, ומעדיף סוס על גמל. גמל יכול לסחוב קלישאות במדבר, סוס שותה כמו סוס.
אהבתיאהבתי
לסוס לפחות יש אליבי למה הוא לא רואה את הדבשת של עצמו.
חוץ מזה, רק חמור שעיקש כמו פרד לא משנה את דעתו, וכזהו עבדך הנאמן.
אהבתיאהבתי
לגנותו של עמוס רגב, ניתן לומר במידה רבה של ודאות שלו ביבי היה נאשם בהאשמות דומות, הוא היה זוכה להגנה דומה לזו שזכה אולמרט (למעט דן מרגלית ומוטי גילת).
לזכותו יאמר, שבינתיים המציאות לצידו.
בשתי הפרשות העיקריות שעל סדר היום, אולמרט ואשכנזי, העיתון של עמוס רגב, נמצא בצד הצודק.
אגב, דה מרקר ומרבית עיתונאי הארץ נמצאים שם כל הזמן.
אהבתיאהבתי