חומוס פולני

yediot10.4.14haaretz10.4.14
isra10.4.14hamvaser10.4.14

פסקול קריאה: Pixies – Where Is My Mind

הכותרות

ישר"ה: "רה"מ: ישראל עצמאית, היא יכולה להגיד לא". ואתה?
המבשר: "רה"מ הורה לנתק את כל הקשרים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית".
ידיעות: "זה טרור" (ששת ראשי השב"כ מדברים. רגע, דז'ה וו). על מה הם מדברים? על הטרור היהודי. לאור הקילומטרז' שלהם ביחד אני מציעה שיצאו לסיבוב הופעות תחת השם "שב"כ. סוף".
נחשו מה הם אומרים בידיעה המכסה את כל כפולת 2-3? שזה טרור, שצריך להוקיע ולהתריע, ושהשב"כ צריך לטפל בכך כמו בכל תופעה "שחותרת תחת בטחון המדינה".
הארץ: "נתניהו: מאוכזבים עמוקות מדברי קרי, הוא מזיק לשיחות"

סליחה מאוד. לא התייחסתי אתמול לפוף של קרי, אם כי בעוד אני עוברת ליד חנויות הפופים ביפת שטראסה, אני אומרת לעצמי שזה יכול להיות קישוט נאה לבית, לכשירווח. חמי שלו התייחס, ואני מסתפקת בזה.

משהו קורה בידיעות: מחר ב-7 ימים, נדב זקן ("בשם האם", בשער) סוגר חשבון עם אולמרט. ובע' 9 היום: "תשע שעות בחדר החקירות".
זאת ועוד: אף מילה היום על העובדת המתכוונת להצטרף לעדויות חבריה בבית רה"מ. ידיעה נוספת בחדשות 2 אמש.
אומר החבר, עו"ד דוד שמרון: ייתכן שהייתה הרמת קול. ייתכן. לא היו זריקות כלים או פרחים.
http://rcs.mako.co.il/flash_swf/players/makoPlayer/VideoPlayer.swf?vcmid=8320cf89a2845410VgnVCM100000290c10acRCRD&videoChannelId=ba3cb2eb226bb110VgnVCM100000290c10acRCRD&galleryChannelId=053597fe57745410VgnVCM100000290c10acRCRD&showlogo=0

תוכן שיווקי

הנה שאלה מורכבת (שנשאלת פה מדי שלושה ימים ורבע). בערוץ האוכל של ynet יש "כתבה" על המבורגרייה איכותית של כותב הטור של ynet, רפי אהרונוביץ', הוא מר בשר. כתבה שיווקית לכל דבר. לפני כמה שבועות פרסם מוסף הארץ כתבת שער על המסעדה הטבעונית החדשה של ננה שרייר. על התהליך במרכאות שעברה, כשלפני יומיים הפכה לטבעונית. שרייר לא שילמה שקל על הכתבה. להפך, הארץ השקיע המון: שני כתבים (מן הסתם על הפיירול) והפקת צילום לעילא. הכתבה הייתה פרו-ננה וטבעוניותה המיוחצנת, כלומר המסעדה שלה ששינתה את פניה והופכת לנגד עינינו לסופר-להיט. מה הופך את הכתבה בהארץ, אם בכלל, ללא-תוכן-שיווקי אלא לכתבת מגזין ראויה לעומת שלוש וחצי הדקות המצולמות בערוץ האוכל של ynet על המבורגרייה חדשה? תשובות מעניינות יתקבלו בברכה.

מי מחליף את אלדד יניב?

לירון מרוז: מה בער לכחלון לרוץ לספר לחבר'ה? האם הוא מריח בחירות באופק?
אלדד יניב יעלה היום בפייסבוק את הפרק הבא בפניית פרסה.

מתקלקלים

הפועלים וקרן מרקסטון נתנו עוד כספים לסטימצקי. עדכון למתרחש בין סטימצקי לבנק לקרן.
אמיר קס
סטה מהשוליים לכביש עת דיבור בסלורר. ונהרג.

מאתמול אין יותר עמלה על רכישת כרטיסים באינטרנט. הידיעה מופיעה בשער ידיעות ובע' 18 כולל קרדיט ותמונה לח"כ השנוא (על העיתון) מיקי רוזנטל, שיזם הצעת חוק האוסרת על גביית דמי טיפול ופנה לרשות לסחר הוגן ולהגנת הצרכן, שפרסמה הנחיה מפורשת בנושא. מה שכן, לא כל מוכרי הכרטיסים ברשת כבר מעודכנים.
עדכון: אה, לא. רוזנטל טעה, ידיעות טעה, המארקר מתקן.

אייל גולן מכר 30 אלף עותקים ביום מהתקליט החדש שלו (רז שכניק, ידיעות, שני שליש מע' 34). רחמים על האיש ועל הנזק הנורא שנגרם לו בעקבות שפיכת דמו.

הסקרים נגמרו, הרשתות הקפיצו מחירים.

פיצ'ס גלדוף

מעקב צמוד אחר מותה הפתאומי של פיצ'ס גלדוף, הבלונדינית הקטנה לבית גלדוף.
הניתוח שלאחר המוות עדיין לא העלה שום ממצאים נחרצים. הבדיקה הטוקסיקולוגית תימשך עוד שבועות אחדים.
האם זהו רמז? כלבי גישוש ריחרחו את ביתה השווה מיליון ליש"ט של פיצ'ס, בחפשם אחר רמזים למותה.
עוד שתי אפשריות: סבלה מהפרעת אכילה קשה ואו מכשל לבבי חסר סימנים מקדימים.

אין עורכים בבית?

אחת הידיעות הכי סתמיות ואוויליות שפורסמו בעניין ביקורת תקשורת (גלובס): אשרת קוטלר יצאה לחתונה והקליטה פתיחים חדשותיים מראש. איפה העורך שיזרוק אותה לפח?

לחם עבודה

משכורת לפי קליק (NYT).

אסור לעבוד אחרי שש בערב! בצרפת.

סימני החיים של התקשורת (דפנה מאור, המארקר).

200 סניפי דואר ייסגרו. 2,000 עובדים יפוטרו.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

ברשות השידור מסיתים נגד גלעד ארדן.

ההתאבדות היפה ביותר (טופס 630):
אוולין מק'הייל קפצה מאמפייר סטייט בילדינג ב-30 באפריל 1947.

תוצאות משאל איפה תהיו בסדר כפי שפויסבקו אמש.
אם תרצו להטות את הכף, או להמשיכה, הסיטו מבט לטור השמאלי והשיבו על השאלה.

ציטוטים מהסרטים שכולם שוגים בהם.

מכירים את FoodSpy, אתר ביקורת המסעדות של גיל חובב?

חומוסייה בגטו ורשה? אממ, כן. מתברר שהמגמה החלה ב-2010, ונמשכת.
לא רק זה: בפולין מתנדבים למען קברים יהודים שהוצפו.

אושיק לוי חוגג 70. אם אבא שלי היה בחיים, הוא היה חוגג 80 לפני שבוע.
זו תמונת המצבה של אבי, אותה שמתי על ציר הזמן של לוי, עם שורותיים מ"חוזה לך ברח".
מחר ב-12:00 בצוותא, מופע מחווה.

אורן ממליץ

loudQUIETloud הסרט על מופע האיחוד של הפיקסיז. כולו.

– נשיקות לנצח, 40 שנה לקיס.
– והמדריך הכמעט מלא.
טבי גבינזון, העורכת של רוקי מגזין משוחחת על פמינזם ועוד עם מיילי סיירוס.
– ואיך בוטל הגיוס ללסביות.

לפני פיזור

דו"ח אנליטיקס של אתמול. למה, לפי דעתכם, עלתה באופן בלתי פרופורציונלי הצפייה בבלוג אתמול?
בגלל הקטע המופתי על אסם | בגלל התמונה של יוסי ורטר | בגלל אוצר הדימויים העשיר שלי | בגלל הסרטון על המתלונן על השרה | בשל פיצ'ס גלדוף ואהבתי החדשה אליה | בגלל הפוסט על העיתונאי החשוד (ואם כבר, דיון ארוך-אורך בנושא התנהל בתגובות).
העונים נכונה יזכו בביקור במשרדי לה"ב 433.
————————-
uniqe10.4

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

57 תגובות על חומוס פולני

  1. אריק הגיב:

    דבורית, נראה לי שפספסת קצת – איש לא טען שזו הפעם הראשונה שנפתחת חומוסייה בפולין. הכתבה עוסקת במיקום של החומוסיה – באחד הבניינים ששרדו אחרי מרד גטו ורשה. העובדה שזוג ישראלים (המוסינזונים) פתחו שם עסק היא הסיפור.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      נראה לי שאתה פספסת. לא טענתי שמישהו טען שזו חומוסייה ראשונה.
      רציתי רק להראות שזו מגמה. ולראיה אפילו הכותרת של הפוסט.

      אהבתי

  2. שועלן הגיב:

    למה, לפי דעתכם, עלתה באופן בלתי פרופורציונלי הצפייה בבלוג אתמול?

    בגלל היצירה המופתית הזאת.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      כמאבחנת מטעם עצמי הייתי מכנה זאת פלגיאט+אובססיה חולנית.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        יצא בזול, המאבחן מטעם יואב יצחק היה מוסיף ומחדד.

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        במרוצת השנים נזעקתי לא פעם להגנתך כשמגיבים כאן התייחסו אלייך בחוסר נימוס. יותר מפעם אחת השתמשתי בדימוי "זה הסלון של דבורית ואתם האורחים". אבל נראה שזה לא עובד לשני הכיוונים. את, מסתבר, יכולה לגדף אושפיזין.

        להתייחס למה שכתבתי כ"פלגיאט" זו פשוט בורות. די מפתיע מצד מי שמושלת בדקויות השפה ובמיוחדת במונחים הקשורים לתקשורת. אפילו לא אתחיל להסביר לך למה זה הכל חוץ מפלגיאט. תביני לבד.

        להתייחס למה שכתבתי כ"אובססיה חולנית" זה כבר עלבון שעליו קשה לי לסלוח.

        רון הקדמון עצמו (בחליפת מכתבים קצרה בינינו) גם התבטא ברוח דומה, אבל אין בלבי עליו. זה מבנה אישיותו: לו יש רשות לגעור בכל העולם באשתו, לנעוץ מחטים ארסיות בכל היקום וגיסתו, אבל כשזה מגיע אליו – הקוזק הופך לנגזל והבריון של השכונה הופך לאוליבר טוויסט.

        השבתי לו, ואני גם מודיע זאת כאן, שהביקורת שהוא מקבל ממני אינה אובססיבית, כפי שניתן לבדוק מספרית ועובדתית. שאלה של מינון וצפיפות. יכול כל אחד מהקוראים כאן לבדוק זאת ולהגיע למסקנה בעצמו. אם ביקורת (כולל עקיצות) במינון של פעם במספר חודשים היא אובססיה, רבותי – לכו בבקשה למילון.

        וכאמור – התוספת "חולנית" מבחילה במיוחד ומעידה על המעיר יותר מאשר על המוער.

        אז למה בכלל אני עוקץ את הקדמון ומכניס לו בקטנות פה ושם? פשוט מאוד. מפני שהוא בלון נפוח שמצווה לפוצץ אותו פה ושם. זוכרים את אלה שהיו זורקים עוגות על פני מפורסמים כאלה ואחרים? זה מה שאני עושה לו, ובדין. השילוב של הסגנון הארסי שלו עם הנימה הבכיינית (כשזה מגיע אליו אישית) אוסר עלינו להשאיר את פרצופו ללא קצפת.

        ביבי היה "הראשון לזהות ש…"? מה פתאום! מיברג היה הראשון לכתוב על קפה, הראשון לכתוב ביקורת טלויזיה, הראשון לייבש את אגם החולה, הראשון לזרוק מטאור ענק על מפרץ יוקטאן… ובאיזו זכות אתם שם בארץ מעיזים שלא לתת לו קרדיט בכל פעם שאתם משאירים כתם קטן על הסדין? אתם, הפרובינציאלים הקטנים שמישהו אחר סלל עבורכם את כל הדרכים… מישהו ענק, שאתם בסך הכל עומדים על כתפיו…

        מיברג יודע לכתוב וכשהוא רותם את כשרונו לדברים שאינם קשורים באגו הנפוח שלו – גם אני קורא ונהנה. כמו למשל הכתבה על אמריקה ותלותה בסמים כאלה ואחרים שפירסם לא מכבר. אבל כשהוא חוזר להיות מיברג המתנשא, המלא בעצמו תוך שהוא מעמיד פני מסכן, כשהוא עושה מעשי זמרי ומבקש שכר כפנחס – הוא יפגוש אותי עם סיכה ביד עד שיישמע ה"פוף". בלי להתנצל, בלי להצטדק ובלי להתרגש מהעובדה שבעלת בלוג תקשורת איבדה לרגע את עשתונותיה ואת שליטתה בשפה העברית.

        ולמען הסר ספק: האפיזודה הזו אינה באה במקום החבילה הגדולה שאני מתיר לעצמי לפרוק עליו בתדירות של פעם בשנה. הפירסום המקורי היה בבחינת עקיצה ידידותית. התגובה של דבורית גרמה לי להכביר את המילים האלו, בניגוד לכל תיכנון מוקדם.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        הייתי מסתפקת בקישור עם האייקון אבל אני יודעת שלא תיכנס לקרוא 😯 (קישור) ולכן אין לי ברירה אלא להעתיק.

        חז"ן: אתה אנטי מיברג, למה?
        ק"ב: ממש לא. רק כותב עליו (כשיש לי ביקורת) ברוח ובאמצעים שהוא משתמש על אחרים. לנוכח בקשתו המפורשת נטלתי על עצמי לשתוק בענייניו, למעט פעם אחת בכל שנה קלנדרית.

        ייתכן שאתה לא מודע לכך. ממש לא. אבל אתה מתעב אותו תיעוב עמוק (לא ברור למה), והכתיבה שלך עליו לא משתמעת לשני פנים. ההשקעה שלך בשנאה היא באמת פנומנלית. לא ראיתי הרבה כאלו. לפחות תודה בכך.
        תוספת: הקפדנות, האדיקות הדתית כמעט שבה אתה קורא כל מילה שהוא כותב, ומגיב עליה בהרחבה, מדהימה ממש. לפחות תהיה מודע לכך, הרי לא טחו עיניך, נכון?
        דוגמה תמוהה במיוחד היא הקטע עם מחירי הכרטיסים, והתייחסנו לכך בתגובות, אבל כנראה לא היית פה. זה היה ממש מעורר תימהון. כך שבאמת, נסה לחשוב על ההתנהלות שלך כאילו אתה אנני הול בחדר השינה, יושבת על הכורסה ומביטה בעצמה.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        רבותינו הקדושים הורו לנו "לא תתעב מצרי" ו"לא תתעב אדומי". לגבי כל היתר זו מצווה טוקבקיסטית עיקרית.

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        את ממשיכה להסיק דברים על סמך הדמיון. היות ואינך נמצאת מאחורי כתפי כאשר אני קורא, אסייע לך: היחיד היום שאני קורא בקפדנות ובאדיקות את מילותיו הוא מאיר שלו. טקסטים של מיברג, כשאני מזהה שהם MORE OF THE SAME, מקבלים רפרוף חילוני.

        אינני מתעב אותו כלל. הוא מוציא אותי מכלי רק כאשר כתיבתו הופכת להיבריסית ואז אני מגיב. וגם זאת – כפי שהבטחתי – תחת מגבלה (למרות שמגיע לו הרבה יותר. אלמלא היה באמת במורד הגבעה, היה חוטף ממני כפליים).

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        טוב.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        פסק בורר
        התובע, קפטן ביפהרט, הגיש תביעה על פי חוק איסור לשון הרע נגד הנתבעת ולווט, ובה מלין כי הוציאה עליו לשון הרע הן כשפרסמה באופן פומבי כי הינו אובססיבי וחולני ביחסיו עם אחד, מיברג, שאינו צד להליך בוררות זה. הנתבעת מצדה הגישה כתב הגנה ותביעה שכנגד בעילה של הפרת חוזה. התביעה הועברה בהסכמת הצדדים לבוררות והצדדים הסמיכו אותי לשמש כבורר בסכסוך בניהם. הצדדים הסכימו בהסכם הבוררות כי פסק הבורר לא יהא כפוף לדין המהותי ולדיני הראיות ופסק הבורר לא יהא מנומק.
        לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתעתיקים של דפי אינטרנט בבלוג בו נוהלה המחלוקת על ידי הצדדים, מצאתי כי לשון הרע אכן הוצאה כנגד התובע. סעיף 1 קובע שלשון הרע היא, בין היתר, דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם (יחיד או תאגיד) בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם. לגבי דידי תיאורו של התובע כאובססיבי חולני, אכן עולה כדי לשון הרע. כמו כן, דחיתי את כל טענות ההגנה על פי חוק שהעלתה הנתבעת, אולם קיבלתי את הטענה של הפרת הסכם מצדו לפיו התחייב בבלוג שמנהלת הנתבעת שלא להתייחס פומבית לאותו מיברג אלא פעם אחת בשנה והצדדים הסכימו כי זו טרם חלפה. על כן, נותרה שאלת הנזק. התובע טען לנזק שאין צורך להוכיחו ודרש 50 אלף שקלים. לא מצאתי לפסוק לתובע את מלוא סכום התביעה מן הטעם שאינו מוכר בציבור, ומשכך לא הושפל בעיני הבריות ולא הפך למטרה ללעג, בוז או לשנאה בעיניהם. עם זאת, התובע סיפק ראיות שהעוגייה שאתו יודעת במי המדובר והיא נחשפה לדין ודברים בין הצדדים. אין מנוס מהקביעה שהעוגייה היא חלק מהציבור, על כן, מצאתי לנכון לפסוק כך: הנתבעת תשלם לתובע 1 ש"ח וחבילת דוקים שלא נעשה בה כל שימוש. התובע מצדו יחויב בגין הפרת ההסכם בינו לבין הנתבעת לשלם לנתבעת 1 ש"ח ולמסור לידיה חבילת דוקים שלא נעשה בה כל שימוש. הצדדים יקיימו את פסק הבורר לא יאוחר מתום 24 שעות.
        עו"ד – בורר.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        הממשלה אוסרת ג'וינטים וממסה אלכוהול, הפמניסיטיות אוסרות פורנו, ולווט מעוורת מאוננים, איזו הנאה נותרה לנו מלבד לשון הרע?

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        ראית, שני משפטנים ימנים הגיעו למסקנה שפסק הבורר מוטעה מן הטעם שהתובע לא התייחס ישירות לאותו מיברג, ולכן לא הפר חוזה, אלא זה עלה רק לאחר שהנקניקון המכונה שועלן פרסם מנין לקוח הקטע ואף הגדיל עשות והצית את הלהבות היום בבוקר. פלא שימנים הם משפטנים מחורבנים?

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        ימנים הם משפטנים מחורבנים? זה בגלל שהם התמחו בבתי דין צבאיים של הכיבוש שם אין שום אתגר. (הערבים תמיד אשמים)
        מכל מקום היחס בין היצירות של הקפיטן וזו של מיברג הוא כמו היחס בין חליפה של ורסאצ'ה לקולב הנושא אותה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        כמה היה פוסק הבורר על הנקניקון?

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        כלבה מיוחמת רואה כל שועלן תמים כנקניקון.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        אם היה המלין מכונה חנקניקשייב בימים אלה, היה זכאי לפיצוי. ברם משכונה בשמו של איבר השייך לדמות מפוארת ביצירה מפוארת שפורסמה בסדנת כתיבה של קהילות ויינט, איני סבור שנגרמה לו עוגמת נפש כלשהי.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        במקום בו קפטנים מאבססים את מיברג, עורכי דין בוגרי סדנת כתיבה בטמקא מזנבים בשועלנים.

        אהבתי

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        פסק הדין ישולם בדרך של קיזוז שכר סופרים.
        אגב נמנעת מבחינת הגנות אפשריות של הנתבעת ובהן אמת דיברתי ושמירה על האינטרס הציבורי.
        סביר להניח שהצדדים היו פותרים את הסכסוך בהליך גישור שהיה מביא את הצדדים להבין שפסק דין יינתן בעוד שנים רבות.

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        זה הזמן לתבוע "הגנה מן הצדק" 😉

        לחייל זקן: סבי כונה "צפצפתו של חמלניצקי", אני אהיה קולבו של מיברג. סבבה 🙂

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        הפוך גוטה, הפוך.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        בחייך אלטמן הקטן, מה זה צפצפתו של מיברג, אין לזה משמעות. שלא לדבר שביפהארט רבא לא ישתלב בנושאי המגבעת של חמלינצקי.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        מאחר ואני לא כל כך מובן היום אפרש. אתה הוא קפטן ורסאצ'ה שיצירתו נתלתה על הקולב המיברגי.

        אהבתי

      • Bangerz Tour הגיב:

        נו מה יהיה חז"ן, פריירים לא מתחלפים.
        וותגיד, את סקרלט ג'ייקובס נראה בקפטן ורסאצ'ה 😕

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        שכחת את שכר הבוררות, לא?

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        ברגיל ולווט מצחיקה, אך כאשר אינה מתכוונת, היא מפילה.
        נכנס ביפהארט ג'וניר לדסקס עם אביו ריף גיטרה של AC/DC , ונעצר באימה.
        פוסעת גברת ביפהארט, חיננית ונמרצת כדרכה, מבחינה בבנה הקפוא ובאלוף נעוריה היושב על הכורסא, לבוש כדיאן קיטון באנני הול.
        "מה נהיה" ממלמלת בקושי הביפהארטית העתוקה.
        מחייך אליה קפטן בחרותה ומשיב במעין שריקה:
        "לה די דה, לה די דה, לה לה".

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        2:51

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        כאן אני משלם את מחיר אי ההיכרות עם הסרט 😉

        אין לי אלא להאמין לכם שיש פה פראפרזות מבדחות.

        ולמרבה הצער ביפהארט ג'וניור עושה פחות מדי ACDC ויותר מדי דברים של פאנתרה, סלאייר ועוד דברים המכונים, כמדומני, "טראש מטאל". לפחות הוא מנחם אותי פה ושם בבלאק סאבאת'.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        נקודת הזמן של 2:51, מציינת את ההתיחסות אל אנני הול בהקשרך. מאחר ווולווט היא זרם חליפין כשלעצמה בדיבור על סקס השמיטה פרט חשוב לזיהוי הסצנה. אני ראיתי את הסרט מזמן, ולהנחתי דווקא מדובר בנקודת המבט של הדמות שמגלם וודי אלן.
        בכל מקרה הלך עליך, בדמיוני כבר לא תוצג כבלק סאבת' או אלי זלוטא, ותמיד תהיה לבוש כדיאן קיטון באנני הול.
        תגיד לג'ר. שיעבור לקים דיל, ואינך מחויב לקרוא טור של מיברג לפני האוכל בסדר, אפשר להסתפק בזה.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        הרי זה קטע מדהים, ביפ.
        אני מחפשת ומעלה כמה דקות מהסרט, נותנת את הנ.צ המדויק לסצנה הרלוונטית ואתה כותב שאינך מכיר את הסרט?
        מדרב"קת בפראות עוד בטרם צחצחתי שיניים.
        ואורן, מה יגידו אזובי הקיר? אני צריכה לדרב"ק פעמיים בשש בבוקר?
        כתבתי

        נסה לחשוב על ההתנהלות שלך כאילו אתה אנני הול בחדר השינה, יושבת על הכורסה ומביטה בעצמה.

        וזה המשך הצעתי לביפ: אדם צריך לראות את עצמו מבחוץ.
        אולי לגברים זה לא קורה אף פעם, שהם מתגוללים בין הסדינים עם מישהו/מישהי/מישהם/מישהן/משהו, אשכרה יוצאים מהזון ואומרים לעצמם WTF, מה לעזאזל התנועות המשונות שאני עושה פה, ועוד עם מי???
        זאת אחת מסצנות הסקס הגדולות של כל הזמנים, ואין שנייה לה. למעשה זו הסצנה הזכורה ביותר מהסרט.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        בטכניקת מדיטציה ידועה מגיע שלב בו אתה מתבקש לדמיין שאתה מעתיק עצמך למקום שאתה מכיר, מקום בו חשת רגוע, שלו ונינוח, אתה משקיף על עצמך מבחוץ, אתה רואה את המתח מתפוגג ממך, אתה רואה את עצמך כמו שאתה באמת, רגוע שלו…
        בקומדיה הרומנטית עטורת האוסקרים של וודי אלן משנות ה -70, הרומן שלי עם אנני, קיימת סצנה בה דיאן קיטון בחדר השינה, עוזבת את גופה נוזלת אל הכורסה ומביטה בעצמה מתנקנקת עם וודי אלן, וזו הצעתי לך – ראה עצמך כאילו אדם אחר קורא אותך, בלה בלה.

        אנשים רוצים פשוט ובהיר, אנשים לא אוהבים טכניקות כתיבה מרומזות. כשאני כותב משהו ברשת, אני משתדל לכתוב בצורה הפשוטה ביותר שאני מצליח לגייס באותו רגע, כי אני רוצה שיבינו, מהר ופשוט, בלי סיבוכים. יש טכניקות כתיבה למצבים שונים. ברשת – זו הפשוטה הבלתי מתחכמת והנהירה ביותר. זו ההצעה שלי אליך. והנה עוד משהו פשוט: יום אחד תסבירי לי מה את מוצאת בטאמבאל הזה, לא סגנון, לא עברית, לא מצחיק, ממה את מתלהבת, נפלץ מבינתי. 🙄

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        גם א ת ה לא נכנסת לטיובית החמודה שהעליתי ברוב טובי למען סרבני הקישורים, תוך שאני מכוונת ישירות ומבקשת מהם להקדיש עשר שניות מחייהם העמוסים לראות את הפלא?

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        היות ואינך נמצאת מאחורי כתפי כאשר אני קורא, אסייע לך: היחיד היום שאני קורא בקפדנות ובאדיקות את מילותיו הוא היוטיוב. למה חושבת שלא, נפלץ מבינתי.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        רק שלא יחשוב שעליו דיברתי, שכחתי את הכלל של עצמי.

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        סליחה, מרוב צ'יעמום מובנה מאלן לא הסתכלתי על הקליפ.

        נחמד.

        אבל לראות את וודי עושה חיים במיטה זה DOWNER היסטרי. אצרף את הזיכרון לרשימת הדברים שאנו, הגברים, חושבים עליהם ברגעים מסויימים כאשר אנחנו זקוקים דחוף ל-DOWNER 😉

        אהבתי

      • שולמית הגיב:

        גם אני לא סובלת את מיברג והתאור למעלה ( איני יודעת מיהכותב) הולם את הדרך שבה אני רואה אותו ( את מיברג).

        אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      אסור לעבוד אחרי שש בערב!

      נותרו לך 3 שעות להביא את התוכן השיווקי שלך

      אהבתי

  3. קורא הגיב:

    יש לי תחושה עזה שהניתוחים על המניעים הכלכליים של ידיעות אחרונות וכל הקשקושים האלה הם בדימיון של הכותבים יותר מבעיתון.

    הנה, ראיון עם הבן של שולה זקן בידיעות, כביכול בניגוד לאינטרסים הכלכליים שלו, וגם הסיפור עם מיקי רוזנטל מתפרסם עם קרדיט למיקי, למרות כביכול האינטרסים שלהם.

    עוד לא ראיתי הוכחה לקיום האינטרסים של נוני מוזס, הכל שמועות והערכות – שום דבר אמיתי, לפחות בינתיים.

    ושלא ייחשד חלילה שאני אוהב את ידיעות העיתון או משהו כזה.

    אהבתי

  4. שועלן הגיב:

    רוזנטל יצא טאמבל, וכך גם כל כלי התקשורת שהוא הצליח להפיל.
    בולדוג נובח לא נושך.

    אהבתי

  5. פוניאק הגיב:

    קצת חבל שגיל חובב מוצא צורך להכניס באתרו את עובדת שירותו הצבאי הרלוונטית ל?

    אהבתי

    • מישהי הגיב:

      מי שהוא.

      אהבתי

      • פוניאק 2 הגיב:

        הדברים האחרים נראים קצת יותר רלוונטיים.
        אלא אם כן המסר הוא שכולנו אוכלים צבא עד כדי הרעלת קיבה ודם כרונית.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        אלא אם כן הזוגיות מגדירה אותנו עד הרעלת קיבה, אלא אם כן ארס התואר האקדמי שלנו זורם לנו בדם. איך בדיוק התיכון שבו הוא שירת רלוונטי לדעתך יותר מהתפקיד שלו בצבא? יהיה הרבה יותר ליברלי מצידך לתת לכל אדם להחליט בקשר לעצמו מה חשוב או מעניין או משעשע בעיניו מספיק כדי להיות ראוי לציון.

        אהבתי

    • שועלן הגיב:

      והעובדה שהוא מגדל ילדה עם בן זוג?
      ובי. איי כללי?

      אהבתי

  6. משכורת לפי קליק (NYT).
    על זלזול באתיקה משלמים פעם אחת. מתווך דירות, סוחר רכב ועכשיו – עיתונאי. הלך הערך, זה כל הסיפור. השכר בקליקים יביא עיתונאים למשכורת של עובדי ייצור. באורגינל.

    אהבתי

  7. אכזריות קטיפתית הגיב:

    כרגיל אני מדבר אל קיר הגבס. גם השנה נמנעה ממני האפשרות להשתתף בסקר.
    כאשר אסב לסדר בעבודה, תשב אחרת לבד לא בחושך, תאכל בכפית תחליף חומוס פולני כשר לפסח מעמילן תירס, ותנהל דיאלוג דמיוני עם פיצ'ס. אולי גם שלח לה בוגר סדנת הכתיבה של טמקא תמצית נבט חיטה לארבע כוסות, חג שמח.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא לבד, לא תחליף, לא בחושך. מתנצלת ששכחתי את העובדים, אבל אז זו לא בחירה שלהם. בהנחה שאתה לא רופא, לא כבאי ולא שוטר, מה יש לך לעשות בעבודה בערב החג? אה, אלא אם כן.

      אהבתי

  8. captain beefheart הגיב:

    זו ידיעה בויאנט. זו הפיסקה הפותחת (ההדגשות שלי):

    התנכלות מזוויעה כמה שבועות לפני ציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה : ניצול שואה שנסע בקו 47 של חברת האוטובוסים "מטרופולין" מרעננה לתל אביב כונה "נאצי" על ידי הנהג מאחר שדיבר בשפה ההולנדית. ביום שישי האחרון עלו מרטין לידה (74) ורעייתו לאוטובוס בתחנה ברמת השרון. לידה, ששרד שלושה מחנות ריכוז בהולנד ובגרמניה, פנה במהלך הנסיעה לאשתו ג'טה (69) בשפה ההולנדית. לפי גרסת בני הזוג, נהג האוטובוס סבר בשוגג שמדובר בזוג גרמנים והתחיל לצעוק לעברם "נאצים".

    הפופוליזם מושרש באנשי האתר הזה עד רמת ה-DNA.

    "כמה שבועות לפני ציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה": זה לא מספיק שיש לנו נהג חולירע. את התנהגותו הברברית הוא ביצע לקראת יום השואה! עכשיו אני ממש מרוגז. אין לו בושה? הוא לא מבין שבתיזמון הזה המעשה שלו חמור עוד יותר?

    "בשוגג": הוא פשוט טעה בשפה. אם היו מדברים באמת גרמנית, הכל היה בסדר.

    אהבתי

  9. פוניאק 2 הגיב:

    אני מניח שלרובכם ברור שה"עימות" בין צה"ל למתנחלים הוא כמו העימות בין שופט השלום לאוהד שמעון כסאח ב"אופסייד סטורי" של הגששים.
    בסופו של דבר, שניהם אוהדים את אותה קבוצה, זה רק שאלה מי יתן למי את הכבוד המגיע לו.

    אהבתי

  10. איל הגיב:

    היי דבורית (ועוקבים יקרים) ! ראשית – מוסר מחמאות על הבלוג ומפעלותייך.. שנית – ולעניין: אני מחפש פורומים למציאת עבודה בעריכה/תרגום (לא בהכרח בהקשר התקשורתי/עיתונאי) אלא בכלל.. 1. היכן את ממליצה לחפש בגדול ?

    2. אילו פורומים/אתרים מפרסמים דברים מעין אלה תדירות ?
    * בעניין זה- יתכן בהחלט אנשי עריכה/תרגום פרטיים מה שנקרא.. שניתם לפנות אליהם

    אודה לכל סיוע !!!
    לילה טוב (ניסיתי גם דרך הפייס')
    איל 😥

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s