מהנעשה בחג
– גבר נרצח, אשתו וילד נפצעו באזור חברון: כביש 35, ליד הכפר הפלסטיני אידנא.
– תושב הוד השרון נעצר בחשד להתעללות בחמור.
– שני הרוגים בתאונות. עדכון: רוכב האופנוע הוא עיתונאי הארץ ראובן פדהצור. המערכת סופדת לו. המאמר האחרון שלו.
– מג"ב מחזיק שב"חים באוטובוס במקום בתא מעצר.
– החשוד בירי בקנזס סיטי: "התקשורת היהודית שולטת במוחכם".
פסקול קריאה: George Moustaki – Ma Liberté
—
חווה אלברשטיין/ את חירותי
צה"ל שלנו
מפסח ועד יום העצמאות, טוב, גם כל השנה אבל בעונה הזו במיוחד, צה"ל מחדד את מסריו, משבח את עצמו ויוצא בפמפומי יח"צ לרוב על אדירותו האינסופית. אחרי שבסו"ש האחרון התראיין הרמטכ"ל האהוב לשלושת הערוצים, 1, 2, 10, אפשר להמשיך הלאה.
למשל, חיילות חרדיות. נופת צופים.
שלושה אנשי קבע וחייל בסדיר נעצרו בחשד לגניבת עשרה טילי לאו ועוד אמל"ח לרוב כדי למכור אותם לארגוני פשיעה (ידיעות, ע' 7, הפוסט)
המארקר
(עורכת: דפנה לוצקי | צילום שער: אייל טואג)
נראה לי שזה המוסף היותר מעניין החג. ואפילו הכינו לו עמוד מיוחד המרכז את כל הכתבות. כל הכבוד. אני מאוד מעריכה עשיות פשוטות לכאורה כאלו, אבל מאוד משמעותיות המקלות על החיים ועל הקריאה. כדי לדעת מה באמת יש בכל העיתון, למשל הארץ ואו המארקר, אני צריכה לדפדף למופע הדיגיטלי של המהדורה המודפסת. זה אומר, לדעתי, שהמבנה המציג את כל החומרים ב-HP של האתר (כל אתר, בעיית אינטרנט ידועה) לא מספיק מזמין, לא מספיק מנותב היטב. לכן עמוד כגון זה הוא מאוד משמעותי. סדר צריך להיות פה.
אהבתי גם את העיצוב המינימליסטי, עם הצבר (פלסטיק?), לפעמים הסמל הכי קלישאתי עובד מצוין. תלוי איך מטפלים בו.
מילת המפתח של המושג הזה, או של החיים בכלל היום היא להתברג, לעשות נטוורקינג, להתחתן טוב (עם כסף) וכאלה.
22 מ' ש' עלתה הקמת גן הילדים היקר בישראל. איפה הוא נמצא? בכפר שמריהו. האחראי: דרור אלוני, הבנשל, ראש המועצה האזורית (ככה כתוב בכתבה ואני העתקתי כתוכי) המקומית. מהגן הזה, הוא אומר, ייצאו המנהיגים הבאים של ישראל. מקומם.
המקפצה של 8200 (ענבל אורפז).
ומה עושים בכל זאת, אם אתה לא אשכנזי וחילוני (אילת בן ערב).
תומר מיכלזון הלך לטייל בבינתחומי. וזה מה שמצא שם:
נועה: אומרים לך את זה כבר ביום הפתוח, אם אתה בא לפה רק בשביל הלימודים, אין טעם. הדברים שנותנים לך מעבר ללימודים, זה מה ששווה פה. גם בסופו של דבר איך בודקים מה המוסד שהכי שווה ללמוד בו? לפי הכסף שהבוגרים שלהם עושים אחר כך. אני מאמינה שבעוד כמה שנים הבינתחומי יוביל בעניין הזה.
[…]
"גאוות יחידה" הוא מושג שמוזכר שוב ושוב על ידי בוגרי הבינתחומי, המרגישים שהצטרפו ליחידה עילית מובחרת של האקדמיה הישראלית – לאו דווקא בגלל רמת הלימודים או הסקרנות האינטלקטואלית, אלא בעיקר בגלל חוש היזמות והתחרותיות שפיתחו במקום והקשרים האישיים שיצרו עם מרצים בכירים ובוגרים המחזיקים בעמדות מפתח במשק.
שימו לב לתגובות המלגלגות, ולשם החיבה, הבינ-טחונים (טחונים: בני עשירים).
מוסף פסח/ כלכליסט
למוסף עבודה אבודה של כלכליסט התייחסתי כבר לפני יומיים, אבל הנה עמוד המוסף כפי שנבנה באתר, עם ריכוז של כל הכתבות (המדכדכות).
הארץ
גדעון לוי מוצא מכתבים מסבא.
מוסף חג/ ידיעות
(עורך: דני ספקטור).
את ראיון הליטופים עם אביגדור ליברמן לא קראתי במלואו, אלא בחיפוש מילים שמעניינות אותי. למשל, אמו היא שכנה, גרה ביפו ד'. למשל, הוא בכלל רצה לעסוק בקולנוע והוא חבר אישי של הבמאי הסרבי אמיר קוסטוריצה (תזכורת: מה כתב ליברמן על נחום ברנע ב-2012, ומשומה לא הזכיר שקוסטוריצה הוא חבר. ליברמן כינה את ברנע שקרן גדול).
הוא חי ביישוב נוקדים, ויובל קרני, המראיין, שואל אותו "אין לך לפעמים חשק לקנות פנטהאוז במגדל יוקרה?", שאלה שממנה עלול להשתמע שהפציינט דל ואביון הוא. ליברמן אומר שלא, קשה לו בתל אביב.
כמה עשרות שאלות קודם הוא נשאל איך התעשר, ומכחיש במרץ. "הצהרת ההון שלי פורסמה. כל אחד יכול לבוא, לראות איפה אני גר ואיך אני חי. ראיתי את רשימת הפוליטיקאים העשירים של פורבס. לא הייתי בעשירייה הראשונה וגם לא בשנייה ובשלישית. הסיפורים עליי טובים לעיתונים".
על זהבה גלאון ושלי יחימוביץ' הוא אומר שהן "רק רוצות להחריב את החברה בישראל. כל מה שהן נוגעות בו – קורס. מפלגת מרצ, חוץ מלשבת בספסלים האחוריים הם לא יודעים לעשות שום דבר".
כל פרשת החברה של בתו מיכל לא מוזכרת.
בין יולי 2004 לאפריל 2006 שוב לקח ליברמן פסק זמן מהממשלה והכנסת וחזר לעסקים. באותה תקופה הקימה בתו, מיכל, חברה בשם "מ.ל.1". היא פתחה חשבון בבנק לאומי בירושלים יחד עם יועצו האישי של ליברמן, שרון שלום, והם נרשמו כמורשי החתימה. הם אף חתמו על הצהרה לפיה החברה היא הנהנית היחידה בחשבון והם בעלי השליטה בה. בפועל, טוענת הפרקליטות, היה ליברמן הבעלים של החברה ומיליוני השקלים שהצטברו בקופתה הוצאו על צרכיו השונים: שכרו, הוצאותיו, מזכירה, נהג, אבטחה, טיסות ושהייה בבתי מלון בארץ, והוצאות פוליטיות. בעניין זה נחשדים השלושה בעבירה של הלבנת הון.
אחת ההכנסות של מ.ל.1 היתה תשלום קבוע, בתמורה לייעוץ: 65 אלף דולר, ששילמה חברה שנשלטה על ידי חבר ילדות של ליברמן ממולדובה, דניאל גיטנשטיין. התשלום הקבוע המשיך לזרום לחשבון החברה גם לאחר שליברמן מונה לשר בממשלת אולמרט.
בסך הכל זרמו לחברה של מיכל 2.8 מיליון דולר. 1.2 מיליון הגיעו לחברה כשליברמן כיהן בתפקידים ממלכתיים. ליברמן טוען מנגד שהכספים שזרמו לחברה של הבת אחרי מינויו לשר הם תשלומים שהגיעו לו מהתקופה שהיה איש עסקים פרטי, שנפרשו על פני שנים. בשימוע הציגו פרקליטיו הסכמים כתובים, שלשיטתם שומטים את הקרקע תחת טענות התביעה.
פסח/ ידיעות
(עורך: ליאור בן עמי)
אסתפק בכתבה של נבו זיו, שליווה במשך חודשיים תינוקות שאין מי שיקח אותם, במלאת עשור לעמותת חיבוק ראשון. תרומות באתר. יש דברים ששווה ליחצן.
לפני שלוש שנים, כשעוד עבדה במעריב, ראיינה שרי מקובר-בליקוב את עדינה בר-שלום, בתו של הרב עובדיה.
בבוא העת בר-שלום ספדה לאביה בידיעות, והנה עכשיו, מאחר שהיא מדליקה משואה, היא מרואיינת שוב, ע"י המראיינת מלפני שלוש שנים.
זה כבר הראיון השני של ידיעות עם מדליקות המשואה. בסו"ש הייתה זו כרמלה מנשה, ועכשיו בת הרב. מצפה בשקיקה להמשך.
הנה שאר הרשימה. גאולה כהן כבר רואיינה אצל המתחרים:
שחקנית התיאטרון מרים זוהר; המדענית ד"ר קירה רדינסקי; מייסדת מיזם נשי ייחודי בכפר בועיינה-נוג'ידאת, הינדיה סולימן; מנהלת מרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית בגליל ובגולן, טלי פרץ-כהן; יו"ר מועצת התלמידים הארצית גל יוסף; הטניסאית שחר פאר; הספורטאית הפראלימפית פסקל ברקוביץ'; מנכ"לית אינטל ישראל מקסין פסברג; אשת חינוך מרים פרץ, אם לשני קציני צה"ל שנפלו בעת שירותם הצבאי; שגרירת ישראל באתיופיה בליינש זבדיה, וראש אכ"א בצה"ל האלופה אורנה ברביבאי.
דניאלה לונדון דקל התכוונה להתחתן עם פוליקר אבל לא יצא. אבל היא אכלה זיתים שגידל, החמיץ או טחן.
פסח/ ישר"ה
(עורך: ברוך רון)
מה המצב עם אולסי פרי, 63.
ועם פירס ברוסנן? בן 61 תכף.
גיבורי ארץ נהדרת בסודות מחדר ההלבשה.
עזבו צרות בכותרות. התייאשתי.
טבע הדברים
מסעות הכומר הבריטי הנרי בייקר טריסטראם לארץ ישראל לפני 150 שנה (ד"ר עוזי פז).
גליליאו
עשר המכות, הגרסה המדעית (צבי עצמון).
תוכן שיווקי
המוסף השיווקי של ידיעות לחג הוא מסלול, "בשיתוף רשות הטבע וגנים". ככה כתוב בשער.
פוסט מורטם
הכתבה הזו התפרסמה במוסף ישר"ה ביום שישי. מהכתבות שלא התכוונתי לקרוא, אבל נשאבתי. גלית פופוק מנצרת נישאה בגיל 17 לפלסטיני. סיפור עם (מוסר השכל?) וסוף רע (אמילי עמרוסי).
תוספת: ליאור דיין סוגר קצוות ופוגש את אמא קרוליין לנגפורד.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
יאיר לפיד חייב להבין איך עובד פייסבוק.
כתב תפילות מטופשות לחג. מילא. תוך ארבע שעות 3,000 איש עשו לו לייק. הבוקר: 5,190.
הנה פסקה מתוך הגרסה הראשונה (שמופיעה כמובן בגרסאות הסטטוס שנערך).
אבינו שבשמיים, היה פעם במאה ה 16, פילוסוף בשם זנון ששאל, "האם אלוהים יכול לברוא סלע, שאפילו הוא לא יוכל להרים אותו?" אז חשבו שלשאלה הזאת אין פתרון. שהיא פרדוקס. היום אנחנו יודעים שהתשובה היא כן. יש סלע כזה, וקוראים לו הפלשתינים. ונכון שאתה לא יכול להרים אותו, אבינו שבשמיים, אבל אולי תגלגל אותו קצת הצידה? מפני שהסלע הזה הוא אבן המונחת על ליבנו. אומרים שאי אפשר לעצור מטורף עם סכין הנכנס לבית ספר בירושלים ומנסה לרצוח ילדים. אבל בדיוק בשביל זה אתה כל יכול. אנחנו זקוקים לך באותו מקום שבו תמיד היינו זקוקים לך: כשכל האפשרות האחרות נכשלו. וגם אז, אלוהינו ואלוהי אבותינו, לא דיינו.
זנון חי במאה החמישית לפנה"ס. לפיד מייחס לו שאלה שהעסיקה פילוסופים בימי הביניים, מאות רבות מאוחר יותר.
רבים הם המגיבים שהעירו לו. אז הוא ערך את הפסקה קצת. הטעויות בחלקן נשארו.
מאיפה הביא את "מטורף נכנס לבי"ס בירושלים" אני לא יודעת.
וגם דימי ריידר על לפיד, באנגלית.
לפיד לא לבד. נפתלי בנט פנה לערביי ישראל בערבית עילגת (ישר"ה).
אמיר בן-דוד: בשולי קריסת סטימצקי.
בשבוע שבו יצא ספרי הראשון, על גג העולם, ראה אור ספר של חבר… באותו שבוע שוטטתי אחוז התרגשות בין חנויות הספרים, לבדוק שספרי מונח במקום בולט מספיק ולפטפט מעט עם המוכרות, בתקווה שהיכרות אישית תעזור למכירות.
בחנות סטימצקי במגדלי תל אביב ליד ביתי הופתעתי לגלות שלספרו של חברי הוצמדה המלצה חמה בכתב ידה של המוכרת. היא הפליגה בשבחי הספר, העלילה המקורית, השפה העשירה וכו׳ והמליצה בחום לקנות אותו.
יצאתי מהחנות מתוסכל ומקנא. שני הספרים רק ראו אור וכבר מיהרה המוכרת החרוצה מסטימצקי לקרוא את ספרו עב הכרס של חברי ועכשיו היא ממליצה עליו בחום כזה.
התגברתי על הקנאה, התקשרתי לחברי וסיפרתי לו והוא כמובן שמח מאוד.
כעבור כמה ימים הוא התקשר אלי. ״שמע איזה קטע״, הוא אמר לי, ״…היתה לי הבוקר ישיבה בהוצאת הספרים. נזכרתי בסיפור שלך וסיפרתי להם. חשבתי שהם ישמחו לשמוע… מנהלת יחסי הציבור… אמרה לי ׳אה, כן, המלצות מוכרים… קנינו לך איזה חמישים כאלה בחנויות של סטימצקי״
יגאל רביד מתקוטט עם גל אוחובסקי על הוצאה מהארון כפי שמצטיירת בעיני אוחובסקי מהכתבה בליידי גלובס.
בידיעה האניגמטית הזו אוחובסקי גילה טולרנציה מסוימת.
עורכי עמוד הבית של וואלה! בצהריי ראשון חזרו כנראה מהרמת כוסית.
תחילה העלו את ההפניה הזו לטקסט עצבני – לא הבנתי על מה – של נועה הרשקוביץ. משהו על תעשיית הטלוויזיה.
אחר כך נמלכו בדעתם, או שהאלכוהול התנדף, ושינו את ההפניה.
אייל גולן VS עומרי חיון:
אתמול ב-mako: "…הבוקר חייב אותו בית המשפט להגיע לדיון, ובשעת בוקר מוקדמת הוא התייצב במקום יחד עם עורך דינו שי אליאס ומנהלו האישי, בני פרץ".
היום בידיעות: "…לדיון האזרחי בתביעה שהגיש נגד חיון הוא דווקא הגיע אתמול, אף שכלל לא היה חייב לעשות זאת".
אז חייב או לא?
גיליון חדש לשפיץ, מגזין עברי בברלין.
פיצ'יפקעס, אתר הברנז'ה והתקשורת החרדית. למה פיצ'יפקעס ולא פיצ'פקעס? מישהו יודע?
תנו לעשן בשקט
טיים אאוט יצא בשבוע שעבר בקמפיין תנו לעשן בשקט.
יש לי כמה שאלות: מהם גבולות הגזרה של היתר העישון, נניח, באמת רק בבית? מה עם נת"ה (נהיגה תחת השפעה), מה עם נשים הרות שמעשנות, צריך לאסור עליהן לפי חוק? כי זה לא רק הן, אתם יודעים. מה עם הורים המעשנים ליד ילדיהם? התינוקות, הגדולים יותר וכו'? חוץ מתנו לעשן בשקט יש איזו תוכנית אופרטיבית למעשנים?
תמונות מהמסיבה של חדשות.
יגאל סרנה התחקה בשנה האחרונה אחר רצח ג'וליאנו מר, שאירע בדיוק לפני שלוש שנים.
בתים בקיבוצים (אילן נחום, Xnet).
XOJane, לורן אורסק, היא האישה הכי פופולרית ב-OKcupid.
פיצ'ס גלדוף
ים הדיוחים על פיצ'ס גלדוף בתקשורת הבריטית, משם אני שואבת את המידע האינסופי, לא נגמר.
פיצ'ס, בראיון מלפני כמה שבועות, על הקווים המקבילים בינה לבין אמה המנוחה, פולה ייטס.
עוד התברר שעמדה לעבור לאוסטרליה לשלושה חודשים, לצילומי תוכנית טלוויזיה סודית.
עמוד הפייסבוק הסודי של פיצ'ס, בו נקראה מלודי נלסון, מושפעת מסרג' גינזבורג.
חשבון האינסטגרם שלה נסגר.
הפיקה מגזין על סלבז שמתו צעירים.
89 תמונות של פיצ'ס והמשפחה.
כדי לקרוא את הראיון האחרון איתה תצטרכו לשלם 1פאונד. אבל הנה חלקים בכל מקום.
לפני פיזור
התזכורת המסורתית להרמת הכוסית המשרדית, פוסט עתיק.
מקווה ששרדתם את הסדר, שלא חזרתם הביתה או הלכתם לישון עם מועקות גדולות מדי, ושהבוקר קמתם כדי להצטרף למסע הפקקים ברחבי ישראל והשכנות, מלאי מרץ ואון.
בתגובה הזו קישרתי לפוסטים שונים ומשונים שכתבתי על ליל הסדר בעשור האחרון.
כה עצלים אתם, אף קישור אחד לא שיגרתם אלי.
נסיים בליל הסדר של איציק ואליהו הנביא [ניר וגלי].
ולווט אנדרגראונד 
גלית פופוק היא כמובן מנצרת-עילית ולא מנצרת, ולכן גם מן הסתם כשברחה מעזה לישראל חזרה לנצרת-עילית ולא לנצרת. נכון שגם עמרוסי שרלטנית ולא מצליחה להבדיל (כמו שהיא מתייחסת לעיירה בית להיה, כמעט 60,000 תושבים כאל "כפר"), אבל בתור אחד שיודע, אני יכול להעיד שמדובר בשתי ערים שונות, עם רשות מוניציפלית שונה, ויהי ספח תעודת הזהות שלי עדי.
אהבתיאהבתי
הסרטון הזה של ניר וגלי נראה כמו עוד פרודיה של אריאל וייסמן.
אהבתיאהבתי
הסיפור של שרה ההולנדית פורסם כאן? שרה כתבה איזה טויט אידיוטי, תחת שמה ותמונתה היא כתבה לחברת תעופה אמריקאית ששמה איברהים והיא תעשה משהו גדול. חברת התעופה הגיבה בתוך כמה דקות והודיעה לה שהיא מעבירה את הפרטים ל FBI. שרה נלחצה אימים והתחילה להתנצל והסבירה שהיא בסה"כ ילדה, ועוד לבנה, כפי שהיא הגדירה זאת וזו רק בדיחה. היא בהמשך קיבלה מעט בטחון ובחשבון שלה היא המשיכה לצייץ כל כמה דקות, והביעה את שמחתה שהיא לא אמריקאית והחשש שלה היה שהוריה יהרגו אותה כשישמעו על הסיפור שפורסם בכל עיתון אינטרנטי שקראתי. היא זכתה לעשרות אלפים של עוקבים חדשים, והמהומה שחשבון הטויטר שלה היתה רבה. אשכרה לא היה עיתון אינטרנטי שהתעלם מהסיפור. חברת התעופה לא התבדחה ובאמת פנתה ל FBI והתברר שמדובר בילדה הולנדית בת 14. נוצר קשר עם משטרת רוטרדם שעצרה אותה לחקירה, היא שוחררה לבנתיים ומחקה את חשבון הטויטר שלה. רבים אחרים הולכים בעקבותיה.
אהבתיאהבתי
בטמקא מצאו את הזווית הנוחה לסיקור מחקרו של טריסטראם, זו שתשאיר את מפגשיו עם ילידי הארץ מחוץ לפריים. לא מדובר בחלק זניח או שולי בספר המסע. איש האשכולות דירב"ק מתחת לכל עץ וקונגלומרט ותיעד את תסכולו באריכות אופיינית. ספר חובה למי שאוהב את ארץ ישראל בלי קשר לעמדתו הפוליטית.
—
יהודייה שסבתה איבדה את משפחתה באושוויץ התחתנה עם גשש בדואי. (ישראל היום)
מעבר לכותרת ולבנאליה אפשר למצוא בכתבה סימנים לנתיב (בעיני היחיד) שיוביל לשלום וללמוד על תרומתו של משרד החיכוך למצב הנוכחי.
מצבו של העובד הציוני (כלכליסט).
בתגובות שיקוף לעשן העולה מהעם כשברקע האינדיאנים שקוראים לשרוף את הלפיד וביבי. מחניק ומצחיק. 100 ש"ח לאלוף הערק ובלק לייבל ב- 150.
—
לדבורית ושאר באי הכוורת, חג שמח וקארמה אביבית.
אהבתיאהבתי
גם ליהודי ישראל טריסטראם לא חילק שבחים. בטמקא מצאו את הזווית העיקרית לסיקור, והתעסקו יתר על המידה בעניין הציד.
אהבתיאהבתי
כבר אמרתי שלום
המאמר המצוין על טריסטרם, שבין היתר התקוטט
עם תומכי דרווין בענין האבולוציה הוא במידה רבה
עיבוד ספרו של פ.ש. בודנהיימר, תשי"ז 1957
, "הנרי בייקר טריסטראם אבי הזואולוגיה של
ארץ-ישראל", הוצאת הקיבוץ המאוחד
תל-אביב. מתרגם הספר לעברית (מגרמנית?) הוא
חיים בן עמרם שתרגם אח"כ הספר של טריטראם.
אהבתיאהבתי
טעיתי
למען הסדר הטוב. תקוע בדף
בספר שהזכרתי נכתב שהספר
העברי הנו תרגום של מאמר
באנגלית שנכתב לזכרו של טריסטראם
Proceedings of the University
of Durham
Durham University Journal 49
1957
אהבתיאהבתי
אני מאוד אוהב את דניאלה לונדון דקל אבל מה שהיא כתבה פשוט היה צריך להיגנז לו לעורכים שלה היו ביצים. אם המרואיין לא רוצה לשתף פעולה אז לא צריך להכריח אותו. בסופו של דבר זה אינטרס כלכלי שלו להיחשף ואם לא בא לו אז לא חייבים.
מותר בהחלט לשבור את הכלים, ועם כל הכבוד ליהודה פוליקר, אם הוא איש לא נחמד שמסרב – אז ביי.
אהבתיאהבתי
במה לעזאזל מדובר?
אהבתיאהבתי
צק-צק. אתה?
אהבתיאהבתי
מהקישור לא ניתן להבין כלום
אהבתיאהבתי
V, ברשותך ברצוני להציע כאן טקס משואות אלטרנטיבי שבו מחליפה פזית כהן את עדינה בר-שלום, ואנמק:
לאחר דור שלם שבו נרדפנו על ידי משמרות הצניעות של מפא"י שבלשו אחרי מי שאוכל חביתה משתי ביצים, גירשו מכאן את הביטלס והשתילו מחיקון בטלוויזיה פרץ ב1977 האביב הרוויזיוניסטי שהגיע לשיאו לאחר עשור. בשנת 1987 הזכורה לטוב, קמה אושיית התרבות פזית כהן, שהיתה גם דוגמנית וגם מגה כו*ית, עטתה על עצמה מחלצת אוברזונית וירדה על ארבע כדי לעורר ולשמח את נוסעי האוטובוסים ואת הנוהגים באיילון. יודעי דבר ומומחים ללוחות שנה גראז'ניקיים טוענים שמדובר בשילוט החוצות הטוב ביותר מזה אלפיים שנה. לא עבר זמן רב והקומפלקס החרדו-פמיניסטי יצא למתקפת נגד שרף את תחנות האוטובוס ומחק את השלט על האיילון תוך שהוא מחליף את המחיקון הסוציאליסטי במחיקון התקינות הפוליטית. לזכר אותו עשור אבוד של חופש אני קורא להעניק את הדלקת המשואה לפזית כהן לתפארת מדינת ישראל.
אהבתיאהבתי
מצא אותה. אני אתן לה להדליק משואה בבלוג.
אהבתיאהבתי
ועדיין אני מציע להוריד את הדגלים לחצי התורן נוכח עוצמת הטרגדיה הנוראה והאיומה שארעה כאן בשנת 77' – השפה העברית אינה עשירה מספיק בכדי לתאר את עוצמת טרגדיותה. ובקשר לזנון – הנה כולם יודעים מיהו ומה הפרדוכסים שקשורים לשמו. ובכן, זנון הוא לא רק הוא, הוא היא, והיא בת 13. היא לא חיה במאה החמישית לפני, אלא ב 2049, לא ביוון אלא בתחנת חלל, ושם היא עשתה משהו נורא, כמו הטרגדיה של 77 כאמור, ובתור עונש, הוחלט לזרוק אותה מהתחנה למקום הנורא ביותר בעיניהם – כדור הארץ (במקור זה היה צריך להיות ישראל אבל הלובי היהודי פעל בעניין). אלה דוגמאות שהלפיד הזה היה צריך להביא, דוגמאות שאף אחד לא מכיר, לא זנון הפילוסוף, ג'יזס.
אהבתיאהבתי
אכן טרגדיה, מאז שהשמאל שחרר את השלטון לנמוכי המצח התחילו למסור שטחים ולהחליף את מסקנות אמ"ן בסלוגנים של פרסומאים.
אהבתיאהבתי
ולמי שבקטע של בשלות יותר הייתי ממליץ במקום על זינה.
אהבתיאהבתי
השפעת על המפיקים להציע לפנלופה כרוז להיות נערתו של בונד. מזל שהיא בשלה.
אהבתיאהבתי
ובכן, במקור זו זינה הנסיכה הלוחמת, שפעלה בעידן מיתי (שבו הילכו כלבים עם שלושה ראשים ויאיר לפיד הוא דוקטור). והיא בכלל מחדרה (הכנסה זוגית של 450 מטבעות זהב, כולל החדר שהיא משכירה בשחור לקופרניקוס). פעם בשנה נוסעת לחו"ל, לבקר את המשפחה במורדור.
אהבתיאהבתי
מה שתית אתמול, ינשוף? אתה מתעלה היום.
אהבתיאהבתי
אין דבר יותר מעליב ממחמאות פולניות.
אהבתיאהבתי
הינשוף תמיד חכם, אבל לא בעניין של הלצות. ואילו היום…
[מכחישת פולניות]
אהבתיאהבתי
ואוו. ניקח לרגע סיטואציה כמו בליינד דייט. אחרי האירוע, בשלב הסיכומים, מסתבר לו שאין מצב להמשך, למרות שהוא מעונין. בדרך כלל מגיעה התהייה המפורסמת למה. הוא קרא פעם שכדאי לברר מה לא היה מוצלח, כדי להשתפר בעתיד. אז למה למען השם את לא רוצה? ואז מגיעה התשובה – אתה חכם אבל לא מצחיק. וזה, היא חושבת, אמור להרגיע אותו.
אהבתיאהבתי
שורה תחתונה: שניכם התחרפנתם היום. אתה וש'.
הינשוף סבבה בכל מקרה. אוףףף איתכם, מה נהיה?
אהבתיאהבתי
פשוט, אנדר נו סירקו' את אומרת למישהו שהוא לא מצחיק.
אהבתיאהבתי
מי שמדבר על פולנים, נו, טלו קורה שניכם.
אהבתיאהבתי
אף שזה היה הרגע להרפות, אני אמשיך. יש לי זמן. העתיד עוד לפני.
את זוכרת את הקישור שממנו הפולני דובר הערבית לא הבין כלום? איך הוא מתחיל, הקישור? "לדניאלה לונדון־דקל הייתה תוכנית כמוסה: היא תצחיק את יהודה פוליקר". היא לא תפתיע אותו בפרשנות אישית לסטיבן הוקינג, היא לא תפיל אותו מהרגליים עם איורים מוצלחים ככל שיהיו, היא תצחיק אותו. זה מה שאוכל היום, להצחיק. סטיבן קולבר, איך בחרו אותו להיות מי שמשפיע אפילו יותר מהנשיא, כי הוא חכם? (הוא חכם אבל לא זו הפואנטה) כי הוא מצחיק. זה המצב, קבלי אותו כאקסיומה. ואני נטלתי קורת רוח בסבבה.
אהבתיאהבתי
שלום וחג שמח
זרקו או לא לישראל. אבל מעניין כי בצוות שיצר את זינה
הנסיכה… היו כמה ישראלים. הם מצויים בכל חור שם
בעיר המלאכים אבל אם נזכרה ישראל בהקשר זינה אז
הנה קשר
אהבתיאהבתי
"שני הרוגים בתאונות", אחד מהם הוא העיתונאי (בין השאר) ראובן פדהצור.
אהבתיאהבתי
וואה וואה.
מעניין מי הראשון שיטען שחוסל ע"י יצרני הנשק המקומיים.
(כנראה שאני).
אהבתיאהבתי
סונוור על ידי איירון בים?
אהבתיאהבתי
רק שיהיה ברור: הטעות היא של זנון, שלא נולד בימי הביניים.
אהבתיאהבתי
lol
אהבתיאהבתי
זנון אחראי לפרדוקס אכילס והצב פרדוקס העוסק בחלוקה באינסוף
אהבתיאהבתי
…ובזמן שחיפשתם את האפיקומן: עניינו של מג'ד כיאל הועלה בתידרוך היומי בסטייט-דפרטמנט.
אהבתיאהבתי
עיתונאי:
האם נכון הדיווח שבלוגר כתב על כך שאתמול נדרס חתול ברח' הרצל בר"ג?
דובר מח' המדינה:
אנחנו גם שמענו אודות הדיווח הנ"ל, אבל אין לנו כרגע שום מידע שמאמת זאת.
ע:
האם זה מסוג הדברים… אתם חושבים… את מתעניית… כלומר היית אומרת ש…
ד: אנחנו לוקחים לתשומת ליבנו כל מקרה שבו נדרס חתול ברחבי העולם, וזה מצער אותנו מאוד. אנחנו נבדוק בכל הערוצים הפתוחים לפנינו את פרטי האירוע הספציפי אם אכן התרחש.
וכך הועלה אתמול הנושא של דריסת החתול ברח' הרצל בר"ג בתדריך של מח' המדינה.
אהבתיאהבתי
מסקנה: אתה דרסת את החתול.
אהבתיאהבתי
דרך אגב, הדרך שבה עדכנת על מותו של החתול הנאמן גרמה לי לחשוד שעסקת בדוברות צהל"ית בעברך. האם את מכחישה והאם קרבתך לתחנה היתה חלק מהשיקולים (מעבר לפנסיה הנדיבה)?
אהבתיאהבתי
כבר דנו בעיסוקי הצבאי בעבר הקרוב מאוד. טלטל את הקופסית ורענן.
אהבתיאהבתי
האם אלוהים יכול לדרוס חתול בלתי דריס?
אהבתיאהבתי
התכוונת: האם אפשר לדרוס את החתול של שרדינגר.
אהבתיאהבתי
ברור שלא. אלוהים לא משחק בקוביות.
אהבתיאהבתי
זה רק אני או שמוספי החג משמימים בטירוף? העיתונות הולכת ומתדרדרת אבל עד כדי כך? רוב הכתבות יחצניות, מדליקי המשואות, מלון וולדורף אסטוריה, דובר צה"ל ועוד ועוד. מביך, משמים ומתכון בטוח להברחת קוראים. מי שמעוניין ביחצנות, ואין הרבה כאלה, פשוט קורא קומוניקטים ולא משלם כסף לעיתון.
אהבתיאהבתי
אם את לא עיתונאית לא יגיעו אליך קומוניקטים.
אהבתיאהבתי