פסקול קריאה: 25 שנים לכמה פעמים ספרת עד עשר | רפי פרסקי
תוספת: הצגה ראשונה – 15 דקות על עיתון חדשות, על המסיבה ועל כל השאר.
הכותרות
ידיעות: "איום דרמטי של אבו-מאזן – אם יתפוצצו השיחות נפרק את הרשות, נבטל את הסכמי אוסלו, ושישראל תחזור לנהל את חיי היום-יום בשטחים"
גם היום אפשר לקרוא את כל ידיעת השער של ידיעות ב-ynet (אליאור לוי), בראש עמוד הבית.
ולמציאות: אבו-מאזן מאיים לפרק את הרש"פ כבר מ-2006. וב-2011. וב-2012.
והסכמי אוסלו? ב-2002 אמר השר בנימין נתניהו שההסכמים בטלים ומבוטלים.
2011: אבו-מאזן מבקש לפתוח חלק מההסכמים.
ועוד ועוד. אם ממש משעמם לכם תוכלו לחפור ככה אחר הצהרות סרק שונות ומשונות עד צאת המימונה.
ישר"ה: "איראן ממשיכה לעבוד על העולם"
ובהארץ כותרת הפוכה: "איראן: קרובים מאוד להסכם עם המערב על הכור באראק".
שר בלי טאקט
שר החינוך שי פירון, שנסע לפולין, מאוד השתעמם שם, ולכן לקח ריטלין. אז למה טסת לשם? למה בזבזת כספי מדינה?
ומה המסר שאתה מעביר לילדים על הטיסות לפולין ועל אירועי יום השואה? אולי באמת צריך לבטל את כל הנסיעות המשעממות האלו! יאללה קדימה. יחד עם כל שאר הדברים הלא חשובים שאתה מבטל וכל הספיריות שאתה מצדד בהן. הכל מתחבר. הניסיון להתחבב על הכל, גם בעזרת אמירות טיפשיות במיוחד, לא יועיל.
דו קיום?
צה"ל משתמש בנשק חדש על חומת ההפרדה (חגי מטר, 972+).
הפגנה נגד ישראל נערכה מול הקונסוליה הישראלית בטורונטו במסגרת אירועי יום האסיר הפוליטי הפלסטיני.
יהונתן דחוח הלוי תיעד. בין היתר טענו המפגינים שהציונים משתלטים על קנדה.
–
—
עבד ל. עזב, מורה, ד"ר לכימיה תרופתית ומוסיקאי חובב עונה לדיקלה שדיברה על פופ ערבי, ומתקן אותה.
קשה לנשים בעזה (NYT).
Demarcation and surveillance define your existence. Families are tight, and watchful. In a place as small as Gaza it is impossible to be truly free, many women say.
All eyes and everyone you know is monitoring you — your brothers, cousins and neighbors. “I wish I could leave, even for one day, so I can go to a place where no one knows me,” whispered Doaa Abu Abdo, a 27-year-old production assistant.
ישראל מבקשת מתאילנד להגביר את סידורי הביטחון במרכזי תיירות.
יש עורכים בבית?
אחרי ששגיא גרין חשף, ואני הבאתי את דבריו+, התברר שגם מני אבירם כתב על פרשת המכתב המזויף של גבריאל גרסיה מרקס שפורסם בידיעות. ואז שגיא בן נון העלה את הסיפור לוואלה. למרבה הפלא, כל שלושת הכותבים הקודמים הוזכרו. תודה רבה מההנהלה.
ופלא גדול עוד יותר: ידיעות לא תיקן היום את הטעות. בכל עמוד מעמודי החדשות מובא ציטוט יפה ומעוצב ומושקע מאחד מספריו של מרקס. אבל תיקון הטעות החריפה? זה לא.
דוגמה לציטוט מושקע:
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
לטובת העם שאינו קורא פייסבוק ואפילו לא את ולווט ("יאיר לפיד והתפילה הממוחזרת לפסח"; רק זנון), ארגן רוגל אלפר את רוב הטענות על סטטוס זנון של יאיר לפיד. חבל שלא הזכיר גם את הפסקה על המנהיגים שלפיד הוריד ברוב פאתטיותו. הייתי כותבת גם "ומה עם קרדיט", אבל נו, ויתרתי. זה סתם רפלקס מותנה שלי. לא ממש אכפת לי. מספיקה לי מלאכת הקודש להציף את שלל הפדיחות הלפידיות, ולא מהיום.
תוספת: מעיר פילוסוף הבית –
אלפר מאשים את לפיד בסילוף מטרתו המקורית של פרדוקס האל והאבן, שנועד, לדבריו, להפריך את קיומו של האל הכל יכול. אלא מה? זו לא הייתה מטרתו של הפרדוקס. האנשים שהעלו אותו, אבן רושד ותומס אקווינס היו תיאולוגים ומאמינים אדוקים, שסברו כי אפשר ליישב בין הדת לבין התבונה. הם ידועים כאנשים שטרחו קשות לבסס בכלים רציונליים את האמונה בקיומו של האל, לא להפך.
דליה וירצברג-רופא מתלוננת: למה פרופ' רוני גמזו לא נשאל ולא דיבר על מערך בריאות הנפש בישראל, בכתבה כה מפורטת. צודקת.
טל שניידר ממשיכה לסכם את המסע לאמריקע: הסיור בבאזפיד.
ועדיין בהפלוג: קמפ דיוויד, הצגה חדשה שעלתה בדיסי ונכתבה על ידי עיתונאי זוכה פוליצר.
דברים שאנחנו עושים ואומרים ברשתות החברתיות בהיסח הדעת יכולים להיראות מ-מש משונים אם נעשה אותם בחיים:)
—-
יכולהיות שאתם מבינים את גודל הטרגדיה ואת פשר פרצת האבטחה הקטסטרופלית, אבל אני לא.
—-
85,000 סרטים היסטוריים לצפייה חופשית לכל.
—
ועוד ענייני קולנוע:
Thelma Schoonmaker and Martin Scorsese when they were editing Woodstock together in 1969. pic.twitter.com/mrQ1p6nqOJ
— Film History In Pics (@FilmHistoryPics) April 19, 2014
משחק השתייה של מד מן.
—
Babies are being named after "Game of Thrones" characters? What parents would name a baby after a sword wielding, mythological character?
— Conan O'Brien (@ConanOBrien) April 20, 2014
—
צפיתי בחצי עין וברבע אוזן בכתבה בחדשות 2 על פרישתה הממשמשת של ברברה וולטרס. פתאום הכתב (Assaf Yeheskelly) מזכיר "תוכנית קצ'קצ'ת נשית". אני מוכנה לקבל את הביטוי הזה רק בתנאי שתהיה לו מקבילה: "קצ'קצ'ת גברית". שיחות בלה-בלה של גברים לא יותר מוצלחות מאלו של נשים. אז תתעשתו בבקשה.
סיפור קצר של מג'ד כיאל, העיתונאי שהיה עצור תחת צו איסור פרסום לאחר ביקור בביירות, מתוך קובץ הסיפורים הפלסטינים נכבה לייט (העוקץ).
לפני פיזור
אם במקרה לא קראתם אצבעות שחורות ׁ(כן, אני יודעת שנסעת עם הילדים שכבר לא יכולים יותר להיות בבית, ראיתי אתכם).
ואת שאר הפוסטים האחרונים תוכלו למצוא בבוקסית שבטור השמאלי החביב עליכם כל כך: "פוסטים אחרונים".
תודה רבה רבה לתומכי הבלוג המתוקים: ל, ר, נ, ק, נ, ע, א, י, ש, י, ט, ל, י, ל.
ולווט אנדרגראונד 
מה שמעצבן הוא שאנחנו חיים במדינה שבה תוך 15 שנה מילד אחד בכיתה שנוטל ריטלין מסממים חצי כיתה. מורים (מורים!) ביסודי (ביסודי!) ממליצים (!) להכפיל מינונים לילדים בני 6 ו-7 כי הם לא משתלטים עליהם. חברות תרופות + מורים + רופאים + הורים סתומים פשוט הופכים את ילדיהם לקוק-הדס שצפויה להם נסיגה קשה מאוד אם ירצו להציל את נפשם ולרדת מהתרופה.
ושר החינוך מודיע שגם הוא נרקומן. אבל קז'ואל. בכיף כזה. שזה אומר אגב בלי מרשם, כי ריטלין לא לוקחים ככה בשביל הכיף כשמשעמם בפולניה. באותה מידה יכל לקבל שקיק עם גרם קוק. אותו אפקט, אותן השפעות, אותו סוטול פחות או יותר, תדמית אחרת, ספקים שלא משלמים מס. רגע, בעצם ספקי סמים וחברות תרופות משלמות בערך את אותו מס אצלנו.
אהבתיאהבתי
קל לשנוא את השר פירון, דתי שמדבר כאילו הוא משלנו. שמן כזה, ממושקף. מה עשה או אמר שהרגיז כל כך? לא ברור. שר משועמם, ריטלין, דע את עצמך. נשמע בסדר בעיני.
לטעמי ומנסיוני כהורה שלא מתלהב מהעניין, "הצלחת" המסע לפולין תלויה בעיקר בהכנה ובצוות.
אהבתיאהבתי
תוספת בפוסט: הכתבה על המסיבה של חדשות.
אהבתיאהבתי
אנשים לא שומרים על הפה מול המיקרופון במסיבות. כמו שמעון שיפר בחתונת ג.ג. סער, כך משה פרל פלט לכלוך על הבנקים וגדעון סער על מקצוע עריכת דין. העיתון מת אך השחץ עדיין קיים. יוצא דופן אלכס ליבק הצנוע.
אהבתיאהבתי
דבורית. אני משער שלא שמת לב שהטקס ששעמם את השר פירון התנהל בפולנית.
אהבתיאהבתי
למה הכוונה "לא שמתי לב"? למה, הוא אמר את זה בדקה וחצי האלו ופספסתי?
אהבתיאהבתי
נפלת בפח זהו סרטון ערוך
אהבתיאהבתי
טעות שלי: הוא אומר שזה היה בשפה שאתה לא מבין, אברי אומר: בפולנית.
[לא היה תרגום? מתורגמן? למשלחת הישראלית הכבודה?)
אהבתיאהבתי
מאמר מומלץ לחג זה: ב"הארץ תרבות וספרות"בכותרת "המוגבלות הממארת של האמת" על אמנון דנקנר המנוח ונאמר שהעדיף סיפור טוב על האמת הצרופה..
(קראתי בגליון המודפס. אין ליקישור)
אהבתיאהבתי
http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2298600
אהבתיאהבתי
אין כי לא חיפשת.
אהבתיאהבתי
למה לא לכתוב את הבלוג ישר בערבית? גם ככה חצי ממנו זה על עניניהם?
15 …מפגינים בקנדה? אוי אוי אוי מה יהיה איתנו? והכובשים הנאצים המציאו "רובה מים":רצח עם! (יש את זה כבר 4 שנים…)
מה זה קשור לביקורת עיתונות?
לא הבנתי ,למה ממה שפירון אמר, צריך לבטל את הנסיעות לפולין?
הוא הסביר שהיה לו קשה לשבת 3 שעות בקור מקפיא בטקס ארוך מדי!
אולי סתם צריך לקצר את הטקס? בגלל אלה שמשתעממים ב"פרס התיאטרון" צריך לבטל את התחרות? או סתם לקצר אותה?
אהבתיאהבתי
הבלוג עוסק במה שהתקשורת מטפלת בו ובמה שלא. לעתים קרובות, כמו ששמת לב, דברים מתפרסמים קודם פה ורק אחר כך בתקשורת הממוסדת, ועל כך גאוותי.
פתאום אסור לכתוב על "ערבים"?
חשבתי שזה דווקא מעניין אותך.
שורה תחתונה: אני כותבת על מה שמעניין אותי. זהו סוד התמהיל.
אהבתיאהבתי
דווקא מצאתי עניין רב בכתבה על הצריח הלא אוטומטי.
לצערי נוצר פער בגליונות Israel Defense שלי ופספסתי את הכתבה על המשך האוטומיזציה
של הלחימה.
חכו לכתבה על מה באמת התותח הזה עושה ויכולותיו לטווח ארוך.
:
Gait recognition,
Korean self defense turrets
אהבתיאהבתי
ומאחר והמאמר באמת מענין (בודאי למי שהכירו עוד בתקופת הארץ-דבר-חדשות), אביא אותו במלואו לטובת החסומים ובעלת-הבית תחליט אם למחקו אם לאו:
מוּגבלוּת האמת של אמנון דנקנר
במלאות שנה למותו, הגיעה העת לגלות דברים שכתב לי, השופכים אור על דמותו, חוסר יכולתו לפרגן ונטייתו להעדיף "סיפור טוב" על האמת הצרופה
דוד אדלר, הארץ
מלאה שנה למותו של אמנון דנקנר, שהיה אחת הדמויות הצבעוניות והשנויות במחלוקת בנוף התקשורת והספרות של ארבעת העשורים האחרונים. מעטים חולקים על כך שהיה ברוך כישרונות ועל רוחב ידיעותיו. רבים נטרו לו ועדיין נוטרים לו טינה, והיו שלא יכלו לאצור את משטמתם בשעת מותו ואמרו, או כתבו, דברים בגנותו. הוא היה מודע היטב ליחס העוין של הסביבה כלפיו, כפי שהעיד בכנות במכתבו אלי לאחר שהתפרסם הרומאן שלו, "ימיו ולילותיו של הדודה אווה". הופתעתי מכנותו בעניין זה, ויותר מכך מנועזותו בהתייחסותו לתחומים שלכאורה היה אמור להתרחק מהם כמו מאש: "בגידה,… טבעו של זיכרון, היכולת להשתנות, המוגבלות הממארת של האמת", אף שנאמרו, לכאורה, בהקשר שהוא בעיקרו ספרותי.
איכשהו התגלגל לידי מאמר שכתב ידידו יאיר לפיד לזכרו וכך למדתי שחלפה כבר שנה למותו. חשבתי שזו אולי העת לגלות ברבים את שכתב לי, דברים ששופכים אור על דמותו, ושהוא היה מעוניין, כך נראה, לתת להם הד.
היכרותי האישית עם דנקנר היתה בת שני פרקים נפרדים – המוקדמת והמאוחרת ובתווך תקופת ביניים ארוכה. הכרתי אותו לראשונה, כאשר בתום בית הספר היסודי (בית ספר די נחשל, ששכן ב"פריפריה" הדרומית של ירושלים), הצטרפתי לכיתה ט' בבית הספר התיכון "מעלה", בית ספר יוקרתי מאוד שבחטיבתו היסודית למד דנקנר כבר מכיתה א'. היה זה בית ספר ממלכתי דתי (שהתייחד בכך שלמדו בו בנים ובנות בכיתות מעורבות), שרוב תלמידיו באו מהאליטה של רחביה ומרכז העיר.
[****]
———————————
V: מצטערת.זה לא חוקי.
אהבתיאהבתי
קראתי. לא מבין. חבל על העץ של הנייר.מישהו מסדר
איזה חשבון לא גמור עם דנקר החל בבית הספר
העממי עד בית הקברות, כולל. עסקי ירושלים, רכילות
פנימית עם סימנים באותיות: מי זה ז' מי זה פ' לשם
מה? מדוע? התעללות קלה בלפיד האב והבן. את רוח
הקודש הותירו בירושלים. מעלים באוב את אמו של
דב"א. ביקורת על ספרים שכבר איש לא קורא. זה עיתון
זה? המתינו עשר שנים ונראה מה ערכו של דנקנר.
נובמת, לא חבל"ז.
אהבתיאהבתי
V, מקווה שאינך כועסת על שרעיתי בשדות זרים. סידרת הפוסטים של השניידרית מצויינת.
אהבתיאהבתי
אה? בשביל מה אני מביאה קישורים אם לא כדי שאנשים יקראו?
אהבתיאהבתי
אהה! שלום. תודה לך חייל זקן.
אהבתיאהבתי
לפחות יש תשובה לשאלה ההו-כה-קיומית:
מי צריך למות בכדי שתקשרי לוואלה ברנז'ה 😕
אהבתיאהבתי
און דה קונטררי
אהבתיאהבתי
אתה מתעקש שזו הגירסה המלאה 😕
אהבתיאהבתי
V, מדובר בלוחמה א-סימטרית. שיחות בלה בלה של גברים הם מצווה מד'אורייתא. רק השבוע, בליל הסדר, זימרנו ברוב עזוז את י"ג עיקרי היהדות בשיר האלוקי "אחד מי יודע". ומה מצאנו בו אם לא את "אחד עשר כוכביא" שהשתא הם אלו של נדיב הארץ, מיטש גולדהאר.
אהבתיאהבתי
הסבר קצר ומחופף:
הרבה אתרים משתמשים בהצפנה (https) כדי למנוע האזנה למידע כשהוא עובר בין המשתמש והאתר. בקוד שמשמש חלק גדול מהם למימוש ההצפנה הזו (OpenSSL) נמצא באג ששימוש בו גורם לשרת לשלוח מידע אקראי ששייך למשתמשים אחרים בשרת. המידע הזה יכול לכלול שמות משתמש וסיסמאות של המשתמשים האחרים.
אם מצליחים להוציא שם משתמש וסיסמה של מישהו אחר, אפשר להזדהות בשמו בכניסה לאתר. גרוע יותר, הרבה אנשים משתמשים באותם שמות וסיסמאות לאתרים שונים, כך שגילוי השם והסיסמה באתר אחד יכולה לאפשר להאקר להזדהות בשמכם גם באתרים אחרים.
אז מה עושים? בודקים ברשימת האתרים הפופולריים האם אתרים שבהם אתם רשומים היו חשופים לבעיה ואם כן, האם תיקנו אותה. אם התשובה לשתי כשאלות היא "כן" – מחליפים סיסמה באותם אתרים. אם האתר פגיע ועוד לא תיקן, נמנעים במידת האפשר משימוש בו. לא היה פגיע, אין בעיה.
ומה עם אתרים שלא ברשימה, למשל כל אתרי הבנקים הישראליים? פונים לתמיכה שלהם ושואלים, בתקווה שהם יודעים את התשובה. ובכל מקרה מומלץ להחליף סיסמאות לעיתים קרובות, גם אם האתר לא מבקש, ולהשתמש בסיסמאות שונות לאתרים שונים.
אהבתיאהבתי
ושוב שכחתי את הקישור…
http://mashable.com/2014/04/09/heartbleed-bug-websites-affected/
אהבתיאהבתי
האם לא צריך לזכור סיסמאות כדי להחליפן?
אהבתיאהבתי
לצורך זה המציאו מנהלי סיסמאות. או, לחליפין, דף ועט.
אהבתיאהבתי
לא כולם מהנדסי פלאגאינים מוסמכים כמו ולווט
אהבתיאהבתי
אפילו חיילים זקנים מאוד אמורים להסתדר עם דף ועט.
אהבתיאהבתי
זה לא פאדיחה ליד אייפון 5?
אהבתיאהבתי
על אחת כמה וכמה. יש מנהלי סיסמאות ל- iOS.
אהבתיאהבתי
החשש שלי כעוף קונספירטיבי הוא מאותם כלים לניהול ססמאות שעוזרים לרכז את כל מה ש'ההם' צריכים במקום אחד. גם שירותי ענן למידע רגיש נחשבים לאופציה גרועה בעיני.
אהבתיאהבתי
בכל מקום כמעט יש דרך לאפס סיסמא.
אהבתיאהבתי
לא יודע, אותי מכניסים לכל מקום בלי סיסמה או סיסמא. כנראה בגלל שליטתי בהגות צרפתית מודרנית 😕
אהבתיאהבתי
טוקבק 7 ❓
אהבתיאהבתי
היומרה האינטלקטואלית של הטוקבקיסטים, יש עתיד. ובהתאם לתחביבך להתיחס לכותרות המטעות של הארץ, לא כתוב עליה כלום 😕
אהבתיאהבתי
הממ
אהבתיאהבתי
צריך מתישהו לדבר על תגובות השנאה הקבועות שמקבלת מיקה אלמוג, ללא קשר לאייטם הספציפי.
ולגבי האייטם הספציפי, ההפניה אליו מהדף הראשי הורסת את הפואנטה.
אהבתיאהבתי
מי זאת מיקה אלמוג?
אהבתיאהבתי
לטובת הציבור ובעלת הבית, הסבר קל להבנה של פרצת האבטחה ב- http://xkcd.com/1354/
אהבתיאהבתי
בקשר לגבריאל גרסיה מרקס: נטע ליבנה הוא עורך החדשות של ידיעות. האם ליבנה, ועורכי המשנה שחלקם נוצקו בצלמו ובדמותו, שמעו אי פעם על גרסיה מרקס? האם הם קראו איזשהו בדל ספר שלו? לא אתפלא אם התשובה לגבי רובם היא שלילית. ככה נראה עיתון שבעבר היה מפואר והיום הוא נטע ליבנה.
אהבתיאהבתי
על מה אתה מבסס את ההשערה הזו בדיוק?
על מה?
אהבתיאהבתי
אין לי השערות, רק שאלתי שאלות לגבי הפאדיחה האיומה שמעידה על בורות ורשלנות. עצוב מאוד שאלה פני העיתונות. חבל שהמו"לים לא מבינים שהם נכנסו למעגל שוטה: עורכים ועיתונאים בורים ורשלנים מרחיקים קוראים, עקב כך התפוצה יורדת ואז מורידים עוד יותר את רמת העורכים והעיתונאים ומעסיקים את מי שמוכן לעבוד בזול. אבל כוח אדם זול הוא כוח אדם גרוע בדרך כלל מפני שהטובים והכישרוניים דורשים שכר סביר ואז הרמה יורדת עוד יותר והקוראים ממשיכים לברוח וכו' וכו', העיקרון ברור. במקום שני נטע ליבנה (כמטאפורה), קחו עורך חזק אחד והכול ייראה אחרת.
אהבתיאהבתי
כן? אתה בטוח שאתה לא היית טועה?
צריך להיות בקיא מאוד במאטריה הספציפית הזאת, או בעל זיכרון מעולה כדי לדעת. חוץ מזה: האם רון ירון עובר על כל נקודה בעיתון? הרי אתה יודע שלא. וגם אם קרא את כל הספרים לפני חודש, אין סיבה שדווקא את הפרט הזה יידע. זאת ועוד: אני מניחה שאתה יודע מהו תפקידו של עורך ראשי. כנ"ל לגבי נטע ליבנה ושאר העורכים. מאיפה הקשקוש שהם "נוצקו בדמותו"?
אין שום יכולת להימנע מטעויות כאלו אלא אם אתה עושה בדיקת עובדות מסודרת לכל מילה, ואתה יודע שאין דבר כזה בתקשורת הישראלית.
אהבתיאהבתי
אסיים את הדיון בזה: כאן לא מדובר על כל מילה אלא על מסגרת די גדולה. כשמכניסים מסגרת כזאת לעיתון אפשר בקלות רבה לבדוק את מהימנותה. להזכירך, אנחנו בתקופה של אחרי המצאת גוגל. מישהו פישל בענק. לא אני הזכרתי את שמו של רון ירון, את עשית זאת. ואכן, כעורך ראשי הוא אחראי על כל מה שקורה בעיתון, אבל אחראי לא פחות הוא הנטע ליבנה. מצב שבו רק עיתונאים משלמים על טעויות, כמו במקרה של צחי כהן והקומיקאית המתחזה לבדואית, הוא מצב רע מאוד מפני שהמסר שעובר לעיתונאים הוא שהעורכים לעולם לא ישלמו על טעויות, הם יכולים לפשל ולהפגין בורות ורשלנות ולהמשיך לעבוד כאילו כלום. אני כותב את זה בכאב מפני שזה סימפטום למצבה של העיתונות ומדינה עם עיתונות מוחלשת היא מדינה שהדמוקרטיה שלה בסכנה אמתית. לצערי הרב עורכים מהסוג של נטע ליבנה (ושוב כמטאפורה) הם עורכים שבסופו של דבר פוגעים בדמוקרטיה. רק עורך חזק, משכיל, סקרן, יסודי, או במלים אחרות עורך נדיר מאוד בעיתונות בימינו אלה, יכול להיות מגן אמתי מפני התפוררות הדמוקרטיה. ומילה נוספת לסיום, עורך חלש יעדיף לעבוד עם עיתונאים חלשים יותר ממנו, והרי המתכון להרס מוחלט של העיתונות.
אהבתיאהבתי