מהנעשה בסו"ש
מותו של טיטו וילאנובה, האם זה גם מותו של ההסכם העתידי עם הפלסטינים?
(דני קושמרו מנפק את הקישור המופרך של השנה באולפן שישי, אמש)
כל הכבוד לאפל. באמת: "אפל תחסום משלוח מסרונים בנהיגה ולא תאפשר לעקוף זאת עם כפתור 'איני הנהג'".
– בפעם השלישית השבוע: ילדה טבעה בבריכה.
– עוד משהו שקורה פעם שלישית השבוע: מישהו חשוד ברצח שותפו לדירה (אור ריבק מקיבוץ כפר חרוב הוא הנרצח). אם אתם גברים החיים עם שותפים לדירה, הישמרו לנפשותיכם. יש פה מגיפה מדבקת.
בידיעה המקושרת בהארץ אכן שמו לב לכך ומזכירים את שני המקרים האחרים, כפי שגם אני הזכרתי השבוע.
עכשיו, שימו לב לנבואה שלי: מאחר שהרצח היה בקיבוץ ולא באיזה דירות יוצאי רוסיה בחיפה או בחולון, הוא יופיע מחר בשערי העיתונים, ובהרחבה ניכרת, כוללל באמצע השבוע. למרות שהקיבוץ צפוני ורחוק לאללה.
הנה בבקשה. עוד אני מנבאת לעצמי, אני רואה שזו הידיעה הראשית ב-ynet.
אין לכם מושג מה אתם מכניסים לפה כשאתם אוכלים עוף (אילנית חיות).
בשיחה עם "גלובס" מודה אחד הקמעונאים המפעיל קצביות, כי "בקצבייה אפשר לערבב באותו מגש בטעות גם עוף מקולקל. לצערנו, אלה דברים שקורים. כלקוחה את רוצה לדעת שהעוף הגיע אתמול או היום. האם תדעי זאת כשאת קונה בקצבייה? לא. העוף יכול להיות גם לפני 3 ימים ולא תדעי".
TheMarker
יובל דרור מנתח את מצב ההשכלה הגבוהה בישראל.
…בפברואר 2013 פירסמו פרופ' עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג מאמר ב"הד החינוך"… בין השאר, טענו: הסטודנטים מגיעים ללא ניסיון וללא תשוקה לקרוא ספרים ומאמרים; הם רגילים לגירוי מהיר ומתחלף תדירות, הם משועבדים לעולם הדיגיטלי, ובעיקר לפייסבוק, לכן, רק לעתים נדירות הם מצליחים לרכז את מלוא תשומת הלב במרצה ובהרצאה; הם בזים להיררכיה ולסמכות מכל סוג, ולכן בטוחים שהמרצה חייב להיות החבר/ה שלהם.
כך גם נראות הפניות שלהם אליו/ה, ובעיקר התלונות; הם אינם יודעים לתפור מלים למשפטים ומשפטים לפסקאות; רובם בטוחים שהם נורא חכמים ונורא מגניבים, גם כאשר הם לא בדיוק כאלה; אם תבקרו אותם, בעיקר בפומבי, הם יפרצו בבכי ואחר כך גם יתלוננו לראש החוג ולדיקן; הם אינם אוהבים לשנן חומר…; הם מתקשים לפתור בעיות לבד, כי מעולם לא נדרשו לזה לפני שבאו בשערי ההשכלה הגבוהה; הם ממצים מהר, משתעממים מהר ומזנקים להתנסות הבאה. יש להדגיש, על אף המאפיינים הבעייתיים האלו יש לדור הזה כמה יתרונות עצומים על פני דורות קודמים. כך לדוגמה, כאשר אתה מצליח לרתום אותם לפרויקט, כאשר הם חשים חיבור רגשי אמיתי אליו, כאשר אתה מראה להם מה מחכה להם בסוף המנהרה, הם יתאבדו עליו, הם יעשו הכל כדי להצליח. זה לא דור עצלן, זה פשוט דור אחר…
מה זאת אומרת? בדורות קודמים סטודנטים לא התאבדו על משהו שאהבו נורא והאמינו בו? מאיפה הידיעה שזה אופייני רק לדור הזה? אני ממש חולקת על כך.
ובכ"ז, זה ההיגד החשוב והמבאס ביותר במאמר של יובל:
…במוסדות הנחשבים מבינים שמוסד להשכלה גבוהה נמדד לא רק במה שהוא נותן לסטודנטים אלא בעיקר במה שהוא דורש מהם. הדרישות האלו מייצרות בוגרים מצטיינים שלאחר מכן נחטפים בשוק העבודה ומייצרים למוסד את המוניטין שלו שדוחף מועמדים נוספים להיכנס בשעריו. בישראל, בגלל ההיצע הבלתי אפשרי, הביקוש הקפוא ודור הסטודנטים המיוחד, אף אחד לא מעז לבוא בדרישות. אחרי הכל, הם הלקוח. משום כך במערכת ההשכלה הגבוהה מתנהלת מלחמת חורמה בכללים נוקשים והמרצים נדחפים להפגין גמישות מקסימלית. בין המוסדות, לעתים בין חוגים באותו המוסד, משתוללים קרבות עקובים מדם סביב השאלה מי מקל יותר על הסטודנטים, וכל המקל הרי זה משובח.
מתברר שהכתבה על הבינתחומי ממש לא הכעיסה את המוסד, כי הנה במארקר המודפס מתפרסמת מודעת עמוד הקוראת למעוניינים לעשות תואר שני במנהל עסקים באייווי ליג של ישראל.
המוסף לשבת/ ידיעות
שושנה חן מספרת על כתבה מלפני 11 שנים: סיפורה המדהים של אמה, ניצולת השואה. חן כותבת שזו הייתה הכתבה שהביאה את מספר התגובות הגדול ביותר בכל הקריירה שלה. הכתבה הולידה ספר, את נשארת שם, שיוצא בימים אלו.
אחרי פרסום הכתבה מצאה חן יומן של אמא שלה, ועל היומן היא מספרת בכתבה היום.
עוד במסגרת פרויקט יום השואה של המוסף: הארכיאולוגית הבריטית, ד"ר קרוליין קולס, חפרה בטרבלינקה.
(סרטון על המחקר שלה). מתברר שכתבה עליה התפרסמה כבר במעריב לפני שלושה חודשים.
פרופ' מוחמד דג'אני מבית חנינא, שנולד בשכונת בקעה בירושלים, לקח סטודנטים מהגדה לביקור באושוויץ (סמדר פרי).
(ידיעה קצרה על כך ב-nrg).
עודד שלום פגש את פקחי שמורות הטבע והפארקים הנמצאים בהתאוששות אחרי חופשת הפסח. ומה? כן, הישראלים הם חלאות אדם. לא פחות. כן, לא אתם. ההם. ומי שמשלם על הכל, כולל על יחידת החילוץ 669 שיוצאת לפעולה בגלל חוסר אחריות של המטיילים זה אתם.
7 ימים
משפחה בהפריה: איך נראים החיים במשפחה של שלושה הורים, שבה אמא ואחד האבות הם גם אח ואחות?
מיומנו של שלמה ארצי (הבטחתי לנסות להתמיד ונכשלתי). שם המדור: "הטיפות הראשונות של הזיעה"
– …כל טלפון על הבוקר ממלא את מצחי זיעת חרדה, במיוחד בגלל אמי המבוגרת שאני תמיד דואג לה.
– …נסעתי למדריד כי נראה לי ששם לא מזיעים עדיין.
– …שימו לב אם כשבאות לכם טיפות זיעה זעירות למצח, זה גם סימן שאתם מנסים להחזיק שליטה מיותרת בכוח.
נסו לדמיין מה היה קורה אם דברי האדמו"ר היו מופיעים כסטטוסים בפייסבוק.
הארץ/ חדשות
גדעון לוי ראיין את מג'ד כיאל. הבאתי כאן השבוע גם את הראיון איתו ב-972+. צפיתי בו גם בראיון טלוויזיוני. אין לי מושג מה אוגדת הימין (המתון, ברור שהמתון) מקרב מגיבי הבלוג רוצה מהבחור. אז הוא אמר "כמו הציונים, גם אני משיב על שאלה בשאלה", והם ראו בכך אמירה גזענית. הרי זה מטורף. כן, מותר לצחוק על כל דבר. הומור (עצמי) הוא אחד המדדים לאינטליגנציה גבוהה. חוץ מזה אין שום דבר מעליב בלענות על שאלה בשאלה. שום דבר. אז הוא אמר "ציונים", אוי אוי אוי. לכלא השליכוהו.
כיאל הצטייד בתעודת מסע חד־פעמית ממשרד התרבות הפלסטיני, מארחיו שיגרו לו אשרת כניסה ללבנון, והוא יצא לעמאן ב–23 במארס, בדרכו ללבנון, מבלי לספר לאיש כמעט. להוריו סיפר שהוא נוסע לטוניסיה, כדי שלא ידאגו, כפי שסיפר להם בזמנו כשהצטרף לאחד ממשטי המחאה לעזה. בטיסה לביירות הציעה לו הדיילת את א־ספיר והוא ראה לראשונה בחייו את המהדורה המודפסת שלו; שמו התנוסס בעיתון כמשתתף בכנס.
כך החלו 20 הימים של כיאל בעיר חלומותיו. "היא כל כך דומה לחיפה, ואני כל כך אוהב את חיפה. אני לא יכול לגור בשום מקום אחר. בביירות אתה לא יכול להפסיק לחשוב. אתה לא יכול להגיד, 'חלאס עם הפוליטיקה'. היא נמצאת שם בכל מקום וזה מאתגר מאוד. אתה מתחיל לפגוש אנשים בבתי קפה, סופרים, אמנים ומשוררים שרק שמעת עליהם והנה הם מולך. אתה יכול להיכנס למכולת ולפגוש את פיירוז. אתה שומע סיפורים שכולם יודעים, אבל אף אחד לא כותב אותם, על גיבורי ילדותך".
מרגשים לא פחות היו ביקוריו בסברה ושתילה. שאר מחנות הפליטים הפלסטיניים סגורים למבקרים. "זה היה מאוד כואב", הוא אומר. "פגשתי שם הרבה חיפאים, פגשתי שכנים. זה אולי הקטע הכי הזוי: בשתילה פגשתי את משפחת סלום, ולנו יש בחיפה שכנים ממשפחת סלום. אותו חיתוך דיבור, אותה ישיבה". אחד מהם סיפר לו שבן דודו נהרג בהפצצות של ישראל ב–2006, וכיאל סיפר לו על בן אחר מהמשפחה, שנהרג בחיפה מפגיעת קטיושה. ברוכים הבאים לעולם המשוגע. אחר כך הם טילפנו משתילה למונירה, השכנה בחיפה.
מוסף הארץ
במיוחד בשביל לחם: שני בני דודים מגלים שסבם היה יו"ר היודנראט בגטו רדומסקו (דליה קרפל).
בקרוב תישלל אזרחותם.
…את הטון המריר בדבריו מסביר בן הדוד ביחסו האמביוולנטי לסיפור המשפחה. "אני מביט על סבי בצורה מנוכרת. תמכתי ברעיון של בן דודי דרורי להציב לו אנדרטה כדי שיישאר זכר לדורות הבאים אבל לקשר אותי באופן ישיר לסיפור אני לא מעוניין. כבן הדור השני הן מצד אמי והן מצד אבי, אני לא צריך לשאת נאום על פוסט טראומה ולפרט איך זה השפיע על חיי ועל אופיי. להוסיף על כל זה את המטען של סבי 'יו"ר היודנראט', זה כבר יותר מדי. כמו סבא אני מעדיף לפעול מאחורי הקלעים".
שלא כבן דודו, דרורי נקשר בנימי אהבה לדמותו של הסב השנוי במחלוקת. המחקר שלו שופך אור חדש על דמותו של הסב ובעקבותיו נחשפה בפניו מלוא דמותו, מה שגרם לו להעריך אותו ולהתאהב בו. הוא גילה מנהיג אמיץ שעשה מעבר ליכולתו למען הקהילה שלו ושילם על כך בחייו. לאחר מותו נבנתה לסב תדמית איומה. המחקר של דרורי הוא מעין חסד אחרון שנועד בין השאר להדגיש את גדלות הנפש של הסב וגם לכוון זרקור על אופן תפקודם של ראשי היודנראטים בגטאות אחרים למען בני הדור הצעיר בארץ.
גלריה
בן שלו אומר שמכירות הכרטיסים לסטונס לא ממש מתגלגלות לא רק בכלל מחיר הכרטיס, אלא כי הישראלים לא ממש מחוברים אליהם.
תמר גלבץ בהופעת אורח: למה לא הייתה הולכת להופעה גם אם הייתה מקבלת הזמנה אישית ממיק ג'אגר.
…טקסי הבדיעבד הקיבוציים האלה לא מיטיבים אתי. מחוררים לי את הלב כמו סיגריה בוערת. לא בריאן פרי, לא צ'ילי פפרז, לא כלום. כי אני. אני באמת ראיתי הכל. מזמן. הנהנתי בהסכמה לעומת פול סיימון באמפי קיסריה כששר את "סיקסטי ווייז טו ליב יור לאבר" בשנות ה–70, ורקעתי ברגליים בפרצוף אייטיז כעוס מול סוזי והבאנשיז, עם רוברט סמית' מהקיור על הבמה בקולנוע דן, ואפילו ישבתי בשורה חמישית בצד באנפלאגד ההוא של נירוונה (אם תריצו לאט אחורה תראו אותי שם, בחיי, בשמלה ירוקה עם כפתורי מתכת), מי היה מאמין. היה לי כזה מזל. נירוונה. באנפלאגד. בניו יורק. חבל שאי אפשר לסחור בזה באי־ביי. כי אני באמת. אני הפורסט גאמפ של הרוקנרול. אין נ.צ. חשוב שלא חלפתי בו, אין צומת מכריע שלא חציתי, כמה מחיאות כפיים, כמה נענועי ירכיים, כמה שריקות, כאבי רגליים על עקבי גיהנום, הכל הכל, ולא עוד. הפעם לא. כי הייתי כבר גזורה, והייתי קולית, והייתי מגניבה, ואפילו ניסיתי לרגע חלש וקצר בשארית כוחותי להיות גם מאאאגניבה אלא שזה כבר ממש לא צלח. אני בת 60 לעזאזל. כמעט. עוד מעט. עוד לא כזה מעט אבל זוחלת בנחישות בכיוון…
7 לילות
רענן שקד ממליץ על צפייה מחודשת בעמוק באדמה. נו, מי אני שאגיד לא, שהרי הייתי מוכנה לחלוק חומוס עם פיטר קראוזה לפני שנכנס יו לורי לחיי, שאפילו לא ענה לי על ציוץ ששיגרתי לו.
נבו זיו על סטריאוטיפים מזרחיים שעדיין רווחים בטלפיסיון, 40 שנה אחרי. אני מניחה שהוא צודק. אבל מרוב יגיעה מהשדים העדתיים אין לי כוח.
תוספת, 19:05: המגיב ודייק קרא את הראיון עם יוסי גרבר. אין בושה לאנשים. אין.
גרבר חי 20 שנה עם השחקן רפי ויינשטוק, ועכשיו הוא קורא לזה "קפיצות לצד"? ורז שכניק לא אומר לו כלום? WTF?
מהתמונה השנייה נשקפים פניו של השחקן יוסי גרבר, מי שהיה בן זוגו לחיים במשך כ-20 שנה והאדם הקרוב לו ביותר. "הכרנו במקרה. הלכתי עם חבר להופעה של נורית גלרון ואחריה הסתבר שהוא קבע עם חבר. לא היה לי מושג שהכוונה ליוסי גרבר, שכמובן הכרתי מהתיאטרון. הגענו לדירה אבל הוא לא היה בבית. אחרי כמה דקות הוא נכנס, הושיט לי יד והושטתי בחזרה. הסתכלתי עליו והוא עליי. היה לי ברור שנבלה את שארית חיינו ביחד".
ישראל השבוע/ ישר"ה
בכנס בו השתתפתי השנה נטל חלק גם אהרן אפלפלד. האיש, 82, מסמר את מאזיניו. הנה עוד הזדמנות לקרוא מה שיש לו לומר (נטע הלפרין).
דבר השר לאזרחים ותיקים: אורי אורבך.
ודאי יהיו מי מקרבכם שיזדהו עם דברי דרור אידר על משטר הפי.סי.
ובינתיים במקור ראשון
מתוך שער העיתון.
מח' מנויים שלום
כידוע, אני מנויה עכשיו רק על ידיעות המודפס, ובחודש האחרון גם על סופהשבוע, בגלל דיל מיוחד שהוצע לכל: חודש חינם וההמשך ב-25 ש' לחודש. אז נראה. אתמול קיבלתי את ידיעות וסופהשבוע כרוכים ביחד, משמע, אותה חברת הפצה מביאה לי את שני העיתונים.
ואז יצאתי לדרכי, בבוקר, ומששבתי חיכו לי ליד הדלת גם ישר"ה והארץ. אולי אחד השכנים חשב בטעות שזה שלי, אולי טעות של מח' מנויים כלשהי, ואולי תורמ/ת נדיב/ה ומסתורי/ת החליט להעניק לי שי? אמשיך לעדכן בימים הבאים. בכל מקרה: תודה, גם אם זה אירוע חד פעמי.
לחם עבודה
סופהשבוע: מדברים רבות על ההצלחה של העיתון ב-TGI. העיתון הוא בן 80 עמודים. מתוכם 11 עמודי מודעות + כפולת מודעות עצמיות (לתחנת הרדיו של הבלבית). איך זה ייתכן בדיוק? טוב, לא אני הבנאדם לשאול אותו שאלות בכלכלה נכונה.
ב-7 ימים למשל יש 36 עמודי מודעות מתוך 88 עמודי מערכת.
בשישבת של ישר"ה 80 עמודי מערכת ומהם 29 עמודי מודעות (מהן אחת עצמית לגמרי ושנייה חצי כזה).
"'מעושרות' זו סדרה דוקומנטרית? הרגולציה פשטה את הרגל"
מירב אלוש־לברון עוזבת את מועצת הרשות השנייה ולא חוסכת ביקורת ממנה, ומהטלוויזיה הישראלית בכלל (נתי טוקר)
אחרי שבע שנים במערכת גלובס ככתבת מגזין G לקחה צאלה קוטלר את חבילת הפרישה מרצון ויצאה לדרך חדשה.
רפאל כהן, ההבדלים
רפאל כהן, המסעדן העקוץ, התראיין לשני עיתונים. ידיעות והמארקר (כולל טעות: שקל וחצי במקום מיליון וחצי), ועדיין התקשה לתת פרטים תואמים על שתי שאלות אלמנטריות: כמה עובדים יש לו וכמה עולה לו ההשבתונת הזו של שבוע.
עכבר העיר
הודעה (מקוצרת) לעיתונות (מלפני כמה ימים, ששכחתי):
עכבר העיר יוצא במהלך מיתוג מחדש במסגרתו עלה אתר חדש. מלבד השינוי העיצובי יעלו באתר במתכונתו החדשה עמוד בית חדש ובו תכנים ממגוון ערוצי האתר, שמאפשר חיפוש, סינון, והתמצאות נוחה; שיתופי פעולה עם אפליקציות Askem ו-Hearmeout, ופיצ'ר חדש "מה מחפשים עכשיו".
בשנה האחרונה החליף העכבר בעלות ועבר מהפיכה אמיתית. זהו מותג דיגיטלי ומעודכן, לאחר סגירת המהדורה המודפסת בשנה שעברה: הנהלה חדשה וצוות כותבים, עורכים ואנשי תוכן מובילים.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
עמדת חלוקה של ישראל היום אתמול, בשוק מחנה יהודה בירושלים.
אציין רק שהכיתוב לסרטון, "מאבדים צלם אנוש", לא נכון.
—
רביב דרוקר מנתח את נחום ברנע, ארי שביט ויאיר לפיד.
—
לרגל יום השואה: מיכל יפה מציעה לצפות בהנחשול, הסרט ששינה את חייה.
עידן לנדו (לא למות טיפש): המסה "אחריות העמים".
המחנות הללו, שהנאצים כינו "דוגמה ומופת למחנות השמדה", הופעלו בידי מומחים לרציחת יהודים והיו מפעלים של מוות, פשוטו כמשמעו. לעתים קרובות מסילות רכבת חדרו לתוכם כדי לשנע את חומר הגלם. ה"חומר" הזה עובד באורח מסודר: גולח, נרחץ, חוטא, ואז כל אחד קיבל לידו פיסת נייר עם מספר, ובחדר סמוך הוטבע המספר בבשרו – לנשים, על שדיהן (כך גם ב"מושבת העונשין" של קפקא, המכונה מוציאה להורג את הפושע באמצעות חקיקת פשעו בבשרו – עוד היבט אחד מרבים מדי שבהם המציאות הדביקה את דמיונו של קפקא). שיתוף הפעולה של הקורבנות היה חיוני כדי לחסוך בזמן (ולהשיג תפוקה מירבית). בדרך הניסיון נמצא שהמוות מהיר יותר כשהגוף חם, רחוץ ולח. על כן מבני ההשמדה עוצבו כמו מקלחות ציבוריות; האשליה טופחה באופן שיטתי באמצעות שני דיילים במדים לבנים שנתנו מגבת ופיסת סבון לכל קורבן. היו אפילו גומחות שיועדו כביכול למקלחות בתוך התא, חדר בטון שלתוכו נדחסו כמה שיותר אנשים עירומים.
בועז כהן מעלה עטיפות ספרים ותקליטים לעמוד הפייסבוק שלו, ויש מי שמדווח שזו פורנוגרפיה (או עירום). ואז חוסמים אותו שם.
ואז חבר של בועז, משה לביא, העלה תמונת עירון עם עיתון שלו. ואז נהיה בלגאן. ואז הוא הוריד את התמונה, או צמצם את הצפייה בה, או מה.
האם חומוס באמת יכול למנוע הנגאובר?
בעקבות המאמר של יובל דרור (קישור במארקר), שאול אמסטרדמסקי על התדלדלות השפה.
קריאת ההשכמה הכי מדויקת (שראיתם אולי בפיד שלכם בפייסבוק בימים האחרונים).
רק נדמה לכם שאתם שולטים בפייסבוק ולא הוא בכם.
פלא: תצלום (בעמוד של ידיעות) של אברי גלעד ורעייתו הביא לכ-7,800 לייקים.
צהוV
מה חדש בפרשת פיצ'ס גלדוף, שנקברה ביום שני האחרון?
ביום שלישי ינופק דו"ח על נסיבות מותה. תוצאות סופיות: ביולי.
לפני פיזור
בלילה שבין שישי לשבת העברנו את הבלוג לשרת אחר. כתוצאה מכך אי אפשר היה לשמור את כל התגובות ועם המגיבים הסליחה. כמו כן עברו כמה שעות עד שאפשר היה להגיב שוב. אם אינכם מצליחים עדיין להגיב, אנא רסטרו את המחשב.
איך תדעו שאתם בבלוג הנכון? בתחתית, למטה למטה, תראו שכתוב 2014.
ועוד התנצלות: ייתכן שכל המנויים, או חלקם, יקבלו הודעת מייל נוספת על הפוסט של אתמול. שכחנו לכבות את הבוילר.
סלמאת.
ולווט אנדרגראונד 
מיברג כותב לתמר גלבץ-
יש אנשים עם לב של אבן
רון מיברג
12:44
26.04.14
אהבתיאהבתי
טוב, אז סיימתי את ראסט קול ושות', והרשו לי לסכם בקצרה 😕
אהבתיאהבתי
לא כולל הדבר המאוד מאמפרס הזה 😯
(הקישסמול מיועד לצריכה פרטית בלבד)
אהבתיאהבתי
מקליה מרוני לא מתרשמת אפילו מבובסשוטס של אלכסנדרה דדריו. אלופה אמיתית.
אהבתיאהבתי
כאחרון צופרי שד' ירושלים אחרי הדרבי בבלומפילד אתה:(
[ש', 0:36, 0:51].
אהבתיאהבתי
אכן, כנראה שרבבות קוראי הבלוג חגגו אתמול את שובם של האדומים.
שועלן רק היה אירוני כלפי המחפצנות והבובספוליסי של HBO.
אהבתיאהבתי
Bien sûr
אהבתיאהבתי
הקנאה מדברת מגרונך בצרפתית. קנאה שיק.
אהבתיאהבתי
מה שנכונכון.
אהבתיאהבתי
למה לך מותר לעגוב על הבלש החלוד ועל רופא הבית ולי אסור לגפף את הדדיים של דדריה?
אל מול התחושה המזוייפת שמשדרת הסדרה, מדהים שדווקא החלק הזה אמיתי (וספקטקולר כמובן).
אהבתיאהבתי
😯 :|הלם. חשבתי שאתה מתעניין באינטלקט. ליתר דיוק על זה בניתי.
אהבתיאהבתי
האינטלקט שאת נמשכת אליו הוא לא של מושא תשוקתך, אלא של התסריטאי (ברוב המקרים, יהודי נמוך ומכוער).
דדריה לעומת זאת מביאה את האיכות מהבית.
בנית? לא אמרת.
אהבתיאהבתי
לא הבנת. חשבתי שאתה מתעניין רק בנשים בעלות אינטלקט ניכר, כפי שהצהרת לא מזמן בלהט וגם נזפת בי על שאני חושדת בך(ם) שלמוח אין תפקיד בבחירותיהם של גברים.
אהבתיאהבתי
לא זוכר ספציפית, אגיב כללית.
לנו, בניגוד אליכן, יש בגדול הפרדה בין המוח העליון למוח התחתון.
בתור בת זוג לחיים, ברור שזה לא תנאי הכרחי ובוודאי שלא מספיק.
את מעוניינת בחיים לצד האוס, אני מסתפק בלילה עם דדריה.
אהבתיאהבתי
נובמת (כ-cb) נראה לך שאני מעוניינת בחיים לצד מישהו?
הרי אתה יודע שלא. ולא אוסיף.
אהבתיאהבתי
כנראה שלא הבהרת לו את זה מספיק בציוץ.
אהבתיאהבתי
😡
אהבתיאהבתי
הנה
אהבתיאהבתי
טוב זה שועלן במוד התגוננות היפותטי, לא הייתי רץ עם הצל"ש, ותמיד אם מתעקשים אפשר למצוא ולהשתכנע בקיומו האינטלקט הפנימי.
אהבתיאהבתי
הייתי חושד בך בתייקנות בנסיבות מחמירות אלמלא הותרת עקבות ב-2012, או שמא זה האליבי המתוחכם שלך?
בכל מקרה, תודה שהוכחת את קונסיסטנטיותי.
אהבתיאהבתי
אני לא מתוחכמת, זה היה אחד קשה.
אהבתיאהבתי
את חושבת שזה היה אחד קשה?
נראה אותך מוצאת מה קרה ביני לבין אורן ב-2002, שגרם לפירוק השותפות בינינו (רמז: שרשה לה פראנקופיל פאם).
אהבתיאהבתי
אני מקווה שאינך מבלבלת עם הקפטן, באם כן זה חמור מאד. ולא הייתי ממהר לפקפק בשכלה של דדריו, למרות שאינה ממלמלת.
אהבתיאהבתי
ככה זה במדינתכלגזענותיה.
אהבתיאהבתי
לפחות הודתה בקוקבלוקריותה.
אהבתיאהבתי
אתה תמיד מוצא רף תחתון להתלות עליו.
חוצמזה הצרפתיה הוליסטית בעוד אתה פרטיקולרי.
אהבתיאהבתי
תמיד הייתי זנב לשועלים.
אהבתיאהבתי
לגבי םיצ'ס עליה השלום, גם פיט דוהרטי שיופיע בקרוב בא"י מתייחס אליה בחצי משפט בראיון לעינב שיף ב-7 לילות.
אהבתיאהבתי
*פיצ'ס
אהבתיאהבתי
המילים "כל הכבוד" ו"אפל" יכולות לשכון באותו המשפט רק אם הוא עמוס בסרקאזם.
הרי זו חברה שאפילו מיקרוסופט, בשיא דורסנותה, לא הגיעה לקרסוליים שלה. זו החברה שבעוד שכל שאר יצרני הסלולריים עברו לשימוש בכבל טעינה/העברת מידע אחיד ותקני, בחרה לעבור לכבל יחודי משלה, שלא רק ששונה מכל השאר אלא גם לא תואם למכשירים הישנים שלה, כשהנימוק העיקרי והמכריע לכך הוא שמאחר שהמחבר החדש מוגן בפטנט, אף אחד לא יכול לייצר אותו בלי לקבל אישור (בתשלום) מאפל והחברה יכולה להרשות לעצמה לגבות סכומים חסרי כל שחר על הכבל – כבל לייטנינג עולה 15-20$, כבל מיקרו USB עולה 15-20 שקל.
במקרה הספציפי הזה, אפל רשמה פטנט על חסימת שליחת SMS-ים ע"י נהג רכב. כלומר אף יצרן סלולרי אחר לא יכול לעשות את זה בשיטה דומה לשלהם. היה מגיע להם "כל הכבוד" לו היו מוציאים את השיטה כ- public domain כך שכל היצרנים יוכלו לעשות בה שימוש (כי גם משתמשי סמסונג, למשל, יכולים לאבד שליטה על הרכב כשהם שולחים SMS בזמן נהיגה), או מוציאים פטנט אבל מכריזים שכל אחד יכול לעשות בו שימוש בלי לשלם תמלוגים, או לכל הפחות מצהירים שכל חברה שתרצה תוכל לקנות רישיון שימוש בעלות זניחה, נאמר דולר למכשיר.
אבל זו פאקינג אפל, החברה שרשמה פטנט כל מכשיר מרובע עם שוליים מעוגלים (כן!) ואז תבעה חברות אחרות על הפרת הפטנט הזה, ולא משנה שבתביעות נגדיות, התברר שגם אפל העתיקה פטנטים. נראה לכם שמישהו יוכל לעשות שימוש בפטנט הזה במכשיר שאינו של אפל?
כמובן שהמדינה יכולה לאלץ את אפל לאפשר לחברות אחרות שימוש בתשלום בפטנט תמורת תמלוגים, אבל אתם באמת חושבים שזה יקרה? הרי כשה- FTC אסר על שיווק כמה דגמים ישנים של אפל בארה"ב בעקבות פסיקה שהחברה הפרה פטנטים של סמסונג, הנשיא אובמה הטיל וטו על ההחלטה בשם "חופש הבחירה", אבל מעט מאוחר יותר, כשה- FTC אסר על שיווק כמה דגמים ישנים של סמסונג, בעקבות פסיקה שהם מפרים ]טנטים של אפל, אובמה הפעיל את חופש הבחירה על עצמו ובחר שלא להטיל וטו.
אהבתיאהבתי
מעבר לזה שאני מפקפק מאוד בפטנט מבחינה טכנולוגית-מעשית, אפילו אפל לא מטומטמים עד כדי כך שיכניסו פיצ'ר כזה למכשיר שלהם.
אהבתיאהבתי
ברור.
אהבתיאהבתי
הבאת את הלינק הזה כדי להראות שאתה מסכים איתי (ע"ע הפסקה האחרונה)?
אהבתיאהבתי
כן.
אהבתיאהבתי
אורן, לתיוקך.
אהבתיאהבתי
חה, הרי אתה הוא בעל הספרדשיט למעקב אחרי המגיבים.
אהבתיאהבתי
סתם, פשוט עד הפסקה האחרונה חשבתי שאתה מנסה להוכיח אותי טכנולוגית, ותוך כדי הקריאה כבר ניסחתי בראש את התגובה.
אהבתיאהבתי
"שאר מחנות הפליטים הפלסטיניים סגורים למבקרים"
מי צבא הכיבוש האכזר שמונע כניסה אל מחנות הפליטים הפלסטינאיים? מה יש להם להסתיר שם? והיכן מוסדות האו"ם?
אהבתיאהבתי
למוסדות האו"ם אין כוח שיטור פנימי בלבנון רק בהסכמים עם
ישראל. כוחות הבטחון הלבנונים הרבים מנהלים ביקורת על הנכנסים
והיוצאים. גם החיזבאללה פוקח עין והוא היה אורח של החיזב. רוב התושבים במחנות סונים והם במידה מסוימת המיליציות של
הסונים והם אויבים של החיזב. השיעי. לא ברור לי אם דעותיו הפוליטיות השמאלניות הפרו-שיעיות מקובלות כרגע על הכל במחנות. למחנות יש כביכול מעין אוטונומיה והכוחות השולטים במחנות מנהלים ביקורת על הנכנסים והיוצאים. חוץ מזה האיש שמתנהגותו נראה שהכין עצמו לחזרה לישראל ובמחנות עשוי היה לפגוש פגישות
מפלילות. גם הדעה בלבנון היא שכל מה שקורה במחנות מגיע מהר
לישראל. הוא פשוט נהג בדרך שלא תסבך אותו יותר מדי.
אהבתיאהבתי
יוסי גרבר בראיון עם רז שכניק ב 7 לילות משמיץ נשים " עברו הפלות ביוזמתן כי לא היו מוכנות לקבל אותי כמו שאני" "לא מזמן ראיתי מישהי שהייתי אמור להתחתן אתה ואמרתי לעצמי ' איזה מזל שלא עשיתי את זה'…." רק שכח לספר שהוא גיי שחי 20 שנים עם בן זוגו. אבל ויקיפדיה זוכרת הכל
אהבתיאהבתי
בעלת הבלוג עוסקת הרבה בגזענות ואני איני מטורף . האמירה "אדבר כמו יהודי ואשיב לך בשאלה על שאלה" כך גם החלפת "יהודי" "בציוני" היא אמירה גזענית שאינה נכונה פוליטית בכמה וכמה תרבויות שאני מכיר. על אחת כמה וכמה שינווי האמירה ויצירת זהות שיוויונית בין
יהודי לציוני לכל מי שמכיר את האמירה. זו דעתי וידיעתי. נראה לי שחומסקי בין יתר היהודים הלא ציוניים ודאי שימחה על תרגיל דמגוגי כזה. יש בישראל עיתונאים של ה NYT שאל אותם אם האמירה "אדבר כמו ציוני" בהקשר הנדון היא ניטראלית ונכונה פוליטית. ייתכן ואולי האומר יגיד שתשובה שזה גזעני היא בגלל שליטת היהודים בארה"ב וב NYT והנה אנחנו בתוך הגזענות. לצורך העניין יש מומחים לעניין זה ודומיו וניתן לשאול אותם אם זה טירוף או עמדה תרבותית שונה. גם ביטויים כמו "ניגר" "וופ" "קייק" "וייד" כנ"ל. כל תרבות וסביבה תרבותית קובעת את הערכים שלה. כך אני חושב ואני לא יחיד. קישור הדעה ל"מטורף" ו"טירוף" וכך סייוג האומר יש בה יותר משמץ גזענות. אומר פעמיים להדגשה "האחר והשונה אינו מטורף" אני חוזר בשינוי
"הזר בעל דעת המיעוט אינו מטורף ודעתו אינה טירוף".
אהבתיאהבתי
לא אמרתי שא ת ה או אחרים שחושבים כך מטורפים. אמרתי שההגדרה של המשפט שלו כגזענות היא טירוף.
כמו שתמיד מזכירים לי פה, להגיד "הוא שקרן" ו"הוא משקר ב-" זה לא אותו דבר.
אהבתיאהבתי
אמרת שהדעה שהשמעתי ואני מאמין בה ונימקתי אותה בנימוקים הכי רציונליים שאפשר היא טירוף. לא נאמרה ממך שום אמירה חוץ
מהאמירה המתנשאת הלא מנומקת שאמירתי היא טירוף כאשר ביטאתי דעת תרבותית. אכן הגדרתי את אמירתו כאמירה גזענית
כך אמרתי. זו דעה. שונה אכן מדעתך. דעה שונה אינה טירוף. יש ארצות שאכן בגין אמירת דעה שונה שהוגדרה לצורך העניין כטירוף שולחים למחנה חינוכי לכל החיים. על כך אני מוחה ועל מה שניתן להסיק מאמירה כזו על בן אדם, במקרה זה עלי. כנראה שכאן מסתיים
הדיון שכן לי אין מה לחדש. אם יתפתח דיון ויהיה לי מה לחדש אוסיף.
אהבתיאהבתי
להסביר ברחל בתך הקטנה?
יש יהודים שאינם ציונים. יש ציונים שאינם יהודים. כלומר אין זהות בין ציוני ליהודי.
האשמה רווחת כלפי חלק ממבקריה של מדינת ישראל היא שהם אנטישמיים. התגובה המקובלת במקרים שכאלו היא שהם לא אנטישמיים אלא אנטי-ציוניים – הם לא נגד היהודים אלא נגד הציונים. התגובה הנגדית היא שזוהי אנטישמיות בתחפושת של אנטי-ציוניות – פשוט החליפו את את המילה יהודים במילה ציונים, בלי לשנות את משמעותן כלל, כמו הרכילאים שאומרים של מישהי שיש לה פנים מעניינות, כשלכולם ברור שהכוונה שהיא מכוערת, או כמו התקינות הפוליטית, שמחליפה למשל את התואר "נמוך" ב"מאותגר גובהית", כאילו האחד הוא כינוי גנאי והשני ניטרלי, למרות שהם מתארים את אותו הדבר בדיוק.
אז הנה מקרה מבחן מעניין. כיאל מטיח ביקורת בוטה ב"ציונים" ובין השאר מתבדח על המנהג של הציונים לענות על שאלה בשאלה. אבל הבדיחה המפורסמת טוענת שיהודים עונים על כל שאלה בשאלה. מכאן עולה חשד ברור שהאיש, כדי למשור על תקינות פוליטית, פשוט ביצע החלפה גלובאלית של המילה "יהודים" במילה "ציונים", שהרי שנאת יהודים (יותר מכפי שנחוץ) היא דבר שלילי, בעוד ששנאת ציונים היא
חובה על כל בן תרבות באשר הוא.
אז כן, זו היתה התבדחות וכן, נראה שהיא חשפה פן גזעני.
אהבתיאהבתי
אז הוא החליף יהודים בציונים. כבר התייחסתי לכך. אין צורך להעלות גירה. והמראיין באי חוכמה לא תיקן אותו.
אני רואה זאת כבדיחה, ולא רק זה, הוא רצה להראות את הקרבה שלו לציונים: "גם אני עונה על שאלה בשאלה".
לסיכום: התחכמות+בדיחה+טעות+ניסיון להתחבב.
רק פראנויה יכולה להביא לפרשנות שלכם.
אהבתיאהבתי
אבל לא אומרים שציונים עונים על שאלה בשאלה! אומרים את זה על יהודים. נשמע כמו פליטה פרוידאנית: אולי הוא התרגל כ"כ לומר "ציונים" במקום "יהודים", שגם הפעם הזו החליקה לו. אחרת, במקום בדיחה ישנה וחביבה, התשובה שלו הופכת לחסרת הסבר.
תרגיל פשוט: חיפשתי בגוגל 'ציונים "על שאלה בשאלה"'. היתה רק תוצאה רלוונטית אחת (כזו שמדברת על אנשים שמחזיקים בהשקפת עולם ציונית שעונים על שאלה בשאלה, בניגוד, למשל, לדפים שבהם מופיע הצירוף "על שאלה בשאלה" כשהוא מתייחס ליהודים, והמילה "ציונים", במשמעות של מחזיקים בהשקפה ציונית או במשמעות של ניקוד, מופיעה במקום אחר בו) – הפוסט שלך מאתמול.
בחיפוש של 'יהודים "על שאלה בשאלה"', רק שתי תוצאות בדף הראשון לא רלוונטיות – האחת מדברת על קין, האדם הראשון שענה על שאלה בשאלה, השניה… הפוסט שלך מאתמול. בעצם גם שם כתבו על יהודים שעונים על שאלה בשאלה, אם כי בעקיפין, אז אולי נאמר שרק תוצאה אחת וחצי לא רלוונטיות. וזה רק הדף הראשון.
איך אפשר להסביר שהאיש, שחי במדינת הציונים וסביר להניח שכבר יצא לו לפגוש לא מעט ציונים ולשמוע לא פעם את הבדיחה על השבה לשאלה בשאלה, מצליח להתבלבל בין ציונים ליהודים?
אהבתיאהבתי
למה אתה חוזר עוד פעם על ציונים/יהודים ועוד בכל כך הרבה מילים?
הנושא סוכם. הובהר. למה לטחון?
אהבתיאהבתי
כי הוא לא סוכם. ראי למשל את הראיון שנערך עימו לפני/אחרי המשט לעזה, שם הוא הסביר שאין לו בעיה עם יהודים, אלו הציונים שלהם הוא מתנגד.
זו בדיוק הטענה שהוא לא אנטישמי כי הוא לא שונא יהודים אלא רק ציונים. כי כידוע, ציוני הוא מי שנולד לאם ציונית או צויין כהלכה למשה בהר סיני.
אהבתיאהבתי
האיש משקיע את כל מהותו בהדרה והזרה
של הציונות שלא לומר שנאה.ועכשיו טוענים
שרצה להראות את קרבתו לציונות. יש מי
שדעותיו הן דעות ויש מי שדעותיו הן טירוף
ופראנויה וזה במסגרת סובלנות ולוחמה
בגזענות. נאורות ישראלית במיטבה.
אהבתיאהבתי
לדרב"ק OUT למרו"ש (למרוט שיער) IN
אהבתיאהבתי
"הומר עצמי" זה בתוך העצמי שחור אחד אומר על שני
Bloody nigga sto walkin like that
בהרבה מקומות שאני מכיר כאשר לבן יאמר זאת
לשחור זה ייגמר בלבן מת.
כאן בישראל יצא לי לשמוע מדובר ערבית יותר פעם
"מה אתה מאמין לו? הוא מדבר כמו (ערבי, בדווי
דרוזי…לפי העניין והמקום) לפעמים בנוכחות שלישי
שאמור להיות השקרן, נוכל רמאי בכל אופן אין כאן
תחליף לתעודת יושר. לדעתי זו אמירה גזענית.
אני למשל, ולא מפחד סכין, אשתדל לא לומר זאת
גם לא כאשר השיחה היא בין יהודים.כאמור זה עניין
תרבותי לא עניין של טרוף. אבל בתרבות של נאורים
רבים חלוקת תואר "טירוף, מטורף" זה קלי קלות
ממש הומור, שוס אמיתי כך ממש מצחיק. או בעצם
כמו משלוח בעל דעה שונה ואחרת לברלין.
אהבתיאהבתי
עוד אדם שחבל שלא יהיה נשיא מדינת היהודים.
איש יקר שנגע בלבבות רבים.
אהבתיאהבתי
הידיעה שהבאת מ- NRG מאלצת את המאמינים לפגוש מציאות שהתאמצו עד כה להדחיק.
אבל זו לא רק האמונה שהנכבה אחת, הנכבה נצחית ואין שני לה בהיררכיית הסבל של אומות העולם. התרעומת נוגעת בנקודה שעלולה לצבוע באור חדש את התקרבנות הפלסטינית הבכיינית לדורותיה. בכתבה אחרת ב- NRG שזכתה לתגובות רבות מובאות (לראשונה בעיתונות המיינסטרים הישראלית) עדויות שטוענות שתפקידו של אמין אל חוסיני, המופתי האלמותי והאב המייסד של העם החדש, היה משמעותי מהדיעה הרווחת.
סביר להניח שהפרופ' המפוזר שכח ללמוד היסטוריה ובצדק. המוסדות הנאורים הצניעו את חלקו של אמין אל חוסייני בהיבט השואה היהודית. אם במסע לפולין הוא לא הוזכר אז מה הפלא?
אהבתיאהבתי
כל הכבוד לצה"ל, 14 שנים אחרי שברח מלבנון הוא עדיין שולט בה. אבל היי, מה עם מחנה ירמוק?
אהבתיאהבתי
סברה ושתילה
לא שמתי לב שהקטע שהבאתי מלבנון אומר את הידוע
1. הלבנונים שיטו בישראל
2. הלבנונים רצחו את הפלשתינים
ברור לכל המכיר את הסצנה הלבנונית שלסוריה של משפחת
אסאד ואחרים סביר שגם כאלו שייתכן וישב אתם (פשוט איני
יודע שמותיהם ואני מקווה מכל לב שמישהו שבצד שלי יודע) היה
חלק פעיל ברצח בסברה ושתילה. הניק והפרסונה מהטוק בק שאני
מביא הנם של מישהו שאינו מחבב את ישראל בכלל. שונא היא
המילה.
ודן ברוע הישראלי.
זה לא מצחיק.
אהבתיאהבתי
ליובל דרור תקועה חתיכת קורה גדולה בין העיניים. דרור מבכה את נטיית המרצים ללכת לקראת הסטודנטים כדי שיחבבו אותם. זה מצחיק כי ה"קריירה האקדמית" של דרור בנויה כולה על הגל הזה של למצוא חן בעיני הסטודנטים. דרור, בוגר תוכנית דוקטורט בר אילנית מוזרה שאינה שונה במאום מזו שהעניקה דוקטורט ליאיר לפיד, קבל משרה אקדמית בכירה במכללה למנהל עוד לפני שהספיק לתלות את התעודה על הקיר בסלון בלי שפרסם דבר וחצי דבר (טוב אולי חצי דבר). הוא קיבל את המשרה בגלל הנראות התקשורתית שלו (היתה לו פינה בזומביט. הילדים היו מתים עליו). משום שבמכללה למנהל חשבו שזה ימשוך תלמידים. לשון אחר, במכללה למנהל ויתרו על משרה למרצה בעל שיעור קומה אקדמי לטובת מרצה פופולארי. ואידך זיל גמור.
אהבתיאהבתי
לא מכיר את יובל דרור. לא ראיתיו בשום מקום
ובשום מכשיר ולא קראתי אף פרסום שלו. דעתי
על הסטודנטים הישראליים חמורה משל יובל
דרור. בלי להכנס לפרטים אישיים שנים חייתי בעוני
ובחוסר ו"נהרגתי" בעיקר עבור בכירים מני כחלק
מתהליך שהייתי גאה להיות חלק ממנו. באשר לעכשיו?
המאיר הזה מסמן את העכשיו. נראה אותו כותב
בחתימתו את ההשמצה שכתב על יובל דרור.
אהבתיאהבתי
תיקון קטנטן – התוכנית המשונה שבה למד לפיד לא הביאה לו שום תואר אקדמי בסופו של דבר כיוון שהיא בוטלה ע"י מל"ל (או אולי ות"ת? בטוח שזה היה גוף בן שלוש אותיות) לפני שסיים אותה.
אהבתיאהבתי
מה נשמע פרופסור חצרוני?
אהבתיאהבתי
V, עם כל הכבוד לפקחי שמורות הטבע, הנביא מלאכי כבר דן בעניין אשפת החגים: "וזריתי פרש על פניכם, פרש חגיכם, ונשא אתכם אליו…"
אהבתיאהבתי
העדר המודעות בסופשהשבוע אינו מקרי. הוא תוצאה של הרמה. אם מעריב החדש של אלי עזור יראה כמו סופשהשבוע ימיו יהיו ספורים. סופשהשבוע כל כך עלוב, עם כתבות הזויות: הריאיון עם ד"ר דוד שמתמודד על הנשיאות זוכה בתואר הריאיון ההזוי של הרבעון האחרון, מדורים משמימים: טליה לוין כאילו דה? הילה קורח? יהודה שרוני לקקן טייקונים, והצימוק שבדובדבן בן כספית שאחרי ההישג העיתונאי עם פרשת תיאודור אור זוהרו, לפחות בעיני, טיפהל'ה עומעם. עם כל הכבוד לליאורה, ויש לי המון כבוד, אף אחד לא קונה עיתון כדי לקרוא על האלפרונים בהלוויה של השלמפרונים או משהו כזה. גם לא על ההיריון של איזו רוסלינה.
אהבתיאהבתי
כמה פעמים בחודש אחד אתה צריך להזכיר את בן כספית+תיאודור אור לפי דעתך (אירוע מצער, אבל אירע ב-1999, מיינד יו)? ואני מתייחסת רק לחודש אפריל 2014. טול קורה.
אהבתיאהבתי
זה אכן קרה מזמן אבל העובדה שעיתונאי כזה עדיין כותב בעיתונות היא אות קין על העיתונות. ראו מקרה ג'ייסון בלייר בניו יורק טיימס ואינספור מקרים נוספים. מצטער שאני חוזר על עצמי, גם נתן זהבי, רון מיברג וליאור דיין בסופשהשבוע ממחזרים את עצמם אבל להם מישהו משלם על זה. אני עושה את זה בחינם.
אהבתיאהבתי
אפשר לעבור ל"חייל מספר 1" בטרם ההתגלות של אשכנזי
אהבתיאהבתי
תראו מה מוצאים ברשת. אדום ירוק לא חשוב
זה החומר ששמנו כותבים היסטוריה. ייתכן שהכל
שקר אבל זה מויכוח פנים לבנוני עכשיו לקראת
בחירת נשיא וסמיר גאגה מועמד של הכוחות הלבנוניים
הנוצרים היחידים שעוד עומדים על נפשם לפחות מול
סוריה אירן ובעצם רוב העולם.
-phoenix1 25 April 2014, 12:51 32
Habib, I usually tacitly support some of your views, but in the case of Sabra and Shatila, Samir Geagea and the mainstream LF had nothing to do with it. The Syrians were behind it all, to give the impression by the LF for the murder of Bachir. The Israeli troops then in the area, found lots of equipment, part of it telecoms material they did not need, so they spoke to the LF command in Bikfaya if they wanted it. The LF confirmed yes. But Elie Hobeika with his Syrian bosses intercepted the message and ordered Charles Hobeika to go to the area wearing LF uniforms. Militiamen from the SLA mostly Shiites too, joined Charles. The Israelis believing that it was the real LF coming to collect the equipment, let them in, little did they know then that such a massacre would be taking place, till too late. The rest we know, much of it Syrian fabrication to discredit the Israelis and start dismantling all hopes for an LF-led presidency.
אהבתיאהבתי
איש אחד אמר. תחזור כשתהיה איזו אסמכתה, בסדר?
אהבתיאהבתי
על מה שקרה בסברה ושתילה נכתבו ספרים
חלקם על עדיות לא יותר מוסמכות מעדות זו.
כשכותבים היסטוריה אוספים גם עדויות כאלו.
גם במלחמת השחרור. ראה נעדרי תל-ריש ליד חולון
למשל. ראה המחלקה לחיפוש נעדרים במשהב"ט
וצבאות אחרים. מצליבים ובודקים ושוב בודקים
כנראה מדבריך כבר כתבת מספר ספרים ומאמרים
בהיסטוריה ואתה בודאי יודע זאת.
אהבתיאהבתי
לא, אני אומר שאי אפשר לקחת עדות של אדם אחד, שבכלל אין לנו מושג מיהו ומה מקור המידע שבידיו, ולקבל את הטענות שלו כאמת רק בגלל שהן תואמות פחות או יותר להשקפת העולם שלנו (ע"ע אלדד יניב).
אהבתיאהבתי
שלום
כתבתי את ההמשך בהנחה שההמון עבר לחדש יותר ושזה לא יהפוך לעוד ויכוח חסר תכלית. כך שאינך חייב לי תשובה. עולם הבלוגים והתוק בקים הנו יקום מעניין.
שים לב שגם אתה אומר וגם אני הסתייגתי מה"אחד" אבל
לא ביטלתי אותו לגמרי וגם אתה לא, אז על מה הויכוח?. במאמרי היסטוריה שכתבתי כך נהגתי כי כך חוקרים ואח"כ כותבים . הרבה פעמים גם בהיסטוריה הכללית החל מהרודטוס והלאה (גם יוספוס וכ"ו)מצטטים שמועות ומסורות בע"פ וכ"ו. גם החלקים ההיסטוריים של התנ"ך. חוקרים עכשווים מצטטים את המקור ה"מפוקפק" ומשווים אותו למקורות אחרים, הניסיון של כתיבת היסטוריה (גם של השואה) הראה שיש תועלת רבה באיסוף מקורות כביכול מפוקפקים.
ברמה היותר עמוקה והיותר מעניינת אתה עשוי להמצא כאן במצב של כל הפוסל וכ"ו…. התוק בק שלך שווה בדיוק כתוק בק של אותו לבנוני. אז לשם מה אתה טורח בכלל? אם כך היחס לטוק בק בודד? אבל! מי שכמוני עוקב אחרי כתיבתך זוכה לפעמים בתובנות חדשות (זה אינו שבח לשם מטרה זו אמת) גם אם אינו מסכים להן מכל וכל. זו בד"כ "דעה" בד"כ אחרי מחשבה בד"כ הגיונית ומבוססת בלי גיחי גיחי וכ"ו. במיוחד בלי סווגים והגדרות פסיכופטולוגיות וכך היא צריכה להשקל. בודאי בהשווה לפרזיטים שכל קיומם כאן על גבי אחרים. כך גם אותו לבנוני שאני עוקב אחרי התוק בקים שלו מספר שנים. הוא אינו מחרטט. מי שמתעניין בישראל של היום והרגע ירוויח הרבה מקריאה קפדנית של תוק בק כשלך. בתרגיל בסמינר שנתתי השוותי אותך וכמוך לטוק בקיסטים טפילים ושאלתי מה ניתן ללמוד על ישראל מזה וזה; כנ"ל ארה"ב. תרגיל מעניין. ומשהבאתי עניין זה, לא יעזור כך בנוי המוח, גם אתה תחשוב על זה כשתקרא את הבלוג של וולוט, אכן מדד מעניין.
לסיכום: כפי שהעולם עובד אין סיכוי לכך אבל אולי תימצא דרך לשלוח לך PDF שלי או כמה אם הייתי בטוח שלא אנזק אבל זה לא ילך. חוץ מזה יש לך מעט מאוד מידע על השקפת העולם שלי ודאי שהיא שונה מאוד מאוד משל אותו נוצרי לבנוני איש הפלנגות ומי שאינו אוהב את ישראל ודבריו אנים תומכים בהשקפת עולמי, זה אפילו מעלה גיכוח. לא בגלל זה הוא צוטט, גם שם יש טפילים חסרי תועלת.
זהו זה. תודה עבור זמנך
אהבתיאהבתי