מהנעשה בסו"ש
יותר מ-2,100 הרוגים במפולת בוץ באפגניסטן.
טקסני נמצא מת בבצק של עוגיות מזל.
רוב המחלות קשורות בראש שלכם.
בנימין (פואד) בן אליעזר, משני המועמדים המובילים במירוץ לנשיאות, יעבור השתלת כליה אחרי החג.
השתלות שכאלו הן קלי קלות בישראל.
שלי דדון נרצחה. החשד הוא שעל רקע לאומני, כך כותרות העיתונים לפחות.
1. מה הסיפור עם "חיילת לשעבר"? למה זה רלוונטי? בת 19 הייתה במותה, השתחררה לפני חצי שנה, אחרי מספר חודשי שירות, "על רקע בעיות בריאות".
2. אם תקשיבו לדו"ח מפקד ימ"ר צפון אמש באולפן שישי, החקירה מתמקדת בשני מישורים. את "ה"היבט הפלילי" הוא אפילו אומר קודם ללאומני. אבל בכותרת המשנה תקראו "הערכת המשטרה היא שהרצח בוצע על רקע לאומני".
3. גם ל-nrg אמר נצ"מ משה כהן: "מדובר בבחורה ללא עבר פלילי ועל גופתה התגלו סימני אלימות קשים. אנחנו בודקים את כל כיווני החקירה ובין היתר גם את הכיוון הלאומני". "בין היתר". מבינים?
אולפן שישי, ערוץ 2
אגרופן? ברצינות דוד הנחלאווי? תראה לי אגרופן. אני רואה את השרשרת, המסבחה. מתוך סרטון של שוברים שתיקה.
אסי דיין
אודה: ויתרתי על שלל ההספדים. אני מרגישה שמה שהבאתי מרגע מותו ועד היום, מספיק. אם מישהו מצא איזשהו הספד שלא מהעולם הזה המכיל דברים שלא שמענו ולא קראנו ולא ראינו, יאללה בסדר.
רגע. שמוליק דובדבני כתב על דיין והמוות.
המוסף לשבת
נחום ברנע מנהל ראיון עם רוחות רפאים, אותן הוא מכנה "פקידי ממשל בכירים". הם חלקו איתו את "סיפור הכישלון (של יוזמת קרי, V) מנקודת המבט שלהם". התנאי היחיד שלהם: "שלא אנקוב בשמותיהם". לדבריו, זה הדבר "הקרוב ביותר לגרסה אמריקאית רשמית", והיא "שונה מהותית מהגרסה שהושמעה מפי שרי ממשלת ישראל". יש הרבה סיבות לכישלון, הוא כותב שהם אומרים, אבל החבלה העיקרית באה מההתנחלויות. לא הצלחתי לצלוח את ראיון רוחות הרפאים. אולי יש מי שזה לא מפריע לו.
סימה קדמון בתפקיד עמירה הס. ובכלל המוסף היום לוחמני מתמיד.
בהמשך יש ראיון של נחמה דואק עם זהבה גלאון על על הסקרים האחרונים המחמיאים למרצ, ועל תוצאות הבחירות הבאות, ועל המאבק בנתניהו, לבני ולפיד.
והנה כל-כל הראיון. לוחצים על הקישור. נכנסים לתמונה. ואז הצג תמונה (בעכבר ימני) ואז מגדילים ורואים.
הנה ראיון קודם בין השתיים מלפני חצי שנה בערוץ הכנסת.
הצחיק אותי אפעס.
[gview file="https://velvetunderground.co.il/wp-content/uploads/2014/05/אפעס-סופי-6.pdf"%5D
7 ימים
השדרן הדרוזי הראשון (והיחיד, מיינד יו), שיבל כרמי מנסור, שדרן ראשי בגל"צ, ינחה את טקס פרס ישראל במוצאי יום העצמאות. אלון הדר ראיין אותו ורמי זרנגר צילם אותו עם פטיש 5 קילו עשוי מפלסטיק, נו, ממתנפחי החג. באסה.
והנה בדיחה מאוד משעשעת, כלומר מאוד עצובה ולא מודעת לעצמו בשיט של מנסור:
הגעתי עם פיגור מסוים בעברית. אני מאוד רוצה שבבתי הספר הדרוזיים ילמדו עברית באותה רמה כמו בבתי הספר היהודיים. שפה היא כלי, לא רק מרכיב בזהות.
מעריב סופהשבוע
האיחוד הגדול חל אתמול, סופהשבוע ומעריב הפכו לעיתון אחד הנקרא מעריב סופהשבוע. מה שהשתנה זה הלוגו והמחיר. מבלי להודיע לקוראים בעמוד הראשון, כמקובל, שהמחיר עלה, הקפיץ אלי עזור את מחיר העיתון מעשרה שקלים ל-15. לפחות אתמול לא הייתה לכך שום הצדקה. שום. אלא אם עזור מתכוון לגבות מהקוראים במיידי את ארבעה מיליון השקלים ששילם על שם מותג.
אם כבר כתב הודעה לקוראים (ר' בקישור), רק מתבקש היה שיכתוב על המחיר שקפץ ב-50%, תקדים שאין שני לו בצרכנות.
למעלה, גיליון סופהשבוע מ-25 באפריל. למטה, גיליון מעריב סופהשבוע מ-2 במאי.
הודעה נוספת למנויים מדברת על כך שהופסקה החלוקה עם שקיות ניילון לבתים פרטיים עד סוף הקיץ (כדי להימנע מזיהום הסביבה). רק על עליית המחירים המטורפת שכחו לדווח.
בן כספית על הנהג הפדופיל בגוורדיית נתניהו.
מקור ראשון
קלישאה שלא הייתי רוצה לקרוא בחיים: מהי מדינה יהודית בעיניך.
מוסף הארץ
ישראל מצטיינת במדיניותה החלמאית. לא פעם מרקיעים הסיפורים על תושבי חלם לגבהים עצומים. יגאל משיח כותב יצירת מופת על החלמאיות שבשיפוץ בריכת גורדון, והקוראת לא מאמינה. אין שירותים? אין מגן נגד רוחות החורף? ועוד ועוד.
תמצית הבאסה התל אביבית, ולא שחסרות, כתובה ביד אמונה ושרירית משחייה.
הלם. הייתכן הדבר? גברים ישראלים כסחורה נחשקת?
מעניין איך יגיבו גדודי הרווקות (והרווקים) הישראלים על התופעה התמוהה.
כרגיל, התגובות יגרמו לכם לדרב"ק את דרכם לשדה התעופה מבלי לחזור לפה: עוד מלחמה בין הגברים המזרחיים לאשכנזים. תמצית הגועל.
TimeOut
שאלון מעליב (ככה אמרה) של תום יער: איזה מין פמיניסטית את.
גלריה
נועה שבתאי, בתו מחוץ לנישואין של יעקב שבתאי, עשתה סרט על המסע בעקבות אביה אותו לא הכירה.
מדובר בחשיפה מדהימה: גם ראיון בהארץ, גם באולפן שישי וגם מכתבי שבתאי לדליה גוטמן, אמא של נועה, ב-7 לילות.
מוסף כלכליסט
איפה אפשר למצוא שקט בישראל (טלי שמיר)?.
איתי טיראן VS ניב הדס
שחקן ובמאי התיאטרון איתי טיראן משיב מנה אחת אפיים לניב הדס, שהציע לסגור את התיאטראות כולם.
קצת עצוב לי לראות איך עיתון כמו "הארץ", בניסיונותיו לצוד רוחות רפאים וירטואליות באינטרנט, בוחר לתת במה (סליחה על המלה הגסה) לכתב תרבות הקורא להשמדה של חלק אינטגרלי מהתרבות האנושית. פשוט ככה, בלי התנצלויות מקדימות או צל של ספק או בושה, מציע הדס מעל דפי העיתון למגר את סוגת התרבות שנקראת תיאטרון ולהפנות את תקציבי ה״עתק״ שלה (גרוש וחצי בכל קנה מידה נאור) ליצירה ״רלוונטית״ מסוג אחר. הטלוויזיה המסחרית?
מעניין מה חושב על כך מיכאל הנדלזלץ.
בננות
אחרי שהקדשנו רבות לנרי ליבנה ולדנשי (…לפני חודש אמרה ליבנה משהו דוחה במיוחד על סוף הרומן שלה עם דן שילון והוסיפה את משל הכלבים…), מתברר שיש לו חברה חדשה, שמה אורית שם טוב והיא עובדת בקבוצת ידיעות. ככה כתוב. מה שמעניין זה שהיא ממש נראית שכפול של הנרי, ואני מקווה שלא עלבתי באף אחת מהשתיים.
לידיעת אורן: קובי מידן אמר בראיון ל-7 לילות שהוא מעדיף את מיילי סיירוס ע"פ ג'סטין ביבר כי "יש בה משהו מגניב".
וגם (לידיעת שועלורנו"ד): "בלש אמיתי היא הכי טובה (בין הסדרות, V) שראיתי לאחרונה אבל לא השתגעתי ממנה".
ליאורה טוענת שמבקר המסעדות חד השן, שגיא כהן, ביקש להסיר את דמותו מתוכנית הסאטירה בובה של לילה. מבקר הארץ מכחיש.
משתכשכים בביצה
כתב nrg, יאיר קראוס, זכה בפרס פראט. כתב כלכליסט, גיל קליאן, זכה בציון לשבח.
תוספת: עוד כמה זוכים בפרס פראט:
פעילות רבת היקף: נטע אחיטוב/ הארץ.
צל"ש: אבנר הופשטיין/ עבור הכתבה "פצול ומשול" (26.4.2013 הארץ, מגזין סוף שבוע).
פרס תקשורת עצמאית: הרוכב לאוטובוסים/ אמיר שלו.
צל"ש: המקום הכי חם בגהנום.
פרס תקשורת מקומית: אלישע קימון/ חדשות הוט מקומי.
צל"ש: דוגרינט – אתר חברתי של תושבי הגליל.
פרס האפליקציה: Moovit – נוסעים חכם יותר בתחבורה ציבורית
—
nrg עדיין לא פועל בשבת.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
אתר חדש, מאוגדים (הקים: חיים הר-זהב), המציג את החברות הגדולות במשק על פי היחס לעובדים שלהן.
–
איך לנצח באבניירומספריים.
–
(ויה טל): העיתונאי ג׳וש רוגין שהביא את הקלטת האפרטהייד של ג'ון קרי, הואשם על ידי קולגות בארה"ב בחוסר מקצועיות והיעדר אתיקה כיוון שלכאורה התגנב ברמייה לפגישה סגורה לתקשורת. הוא מספר איך השיג את ההקלטה, ומדוע לא הפר שום כלל (The Daily Beast).
החנות שלנו – קואופרטיב צרכני-חברתי. בכוונתי לבדוק מתישהו.
דליה ו"ר העלתה לרשת קטע מתוכנית רדיו עם אביה המנוח.
עדכון: מלפני חמש שנים. אם זה משנה לכם במקרה.
לפני פיזור
המדור לחיפוש קרובים: מחפשת את נערתו של דוד שלי המנוח, עדנה יופיטר.
ואם לא קראתם את הפוסט של שישי: פוסט חופשה עתיר קישורים (בשונה מהיומיום כמובן).
ולווט אנדרגראונד 
אני מציע מאוד לער 10 להפטר דחוף מהיצור השנוא, והשונא הזה, שנקרא קוטלר,מי נתן לה את הזכות להערות המגעילות שלה מחוץ לפרומפטר?
מאז שהקריינית האהובה שלהם, איש שלום יצאה לחופלידה, החדשות שלהם עם איזה מחליפה בלונדינית,ואושרית הרשעית זועתיות.
מי מרשה לקוטלרית הזאת, את כל הערות השנאה שלה?
תמרי שובי! לפני שנעבור לאלגזירה.
אהבתיאהבתי
לא הייתי אומר לפטר אותה אולי בהתחלה לקרוא אותה לסדר ולהבהיר שהדברים לא מקובלים, אבל אני מסכים שההערות שלה הם עיתונאות רעה. הערות תוקפניות [אגרסיביות], התפרצויות רגשיות, אמוציונאליות במהלך שידור חדשות. האם יעלה על הדעת שקריינית חדשות תחווה דעות אישיות על החדשות שהיא מקריאה באמצע המהדורה? מילא היא מחוה דעה, לא מדובר בחווי דעה תרבותי-פילוסופי-אינטלקטואלי-אקדמי אלא התפרצות וולגארית מתלהמת, ביקורת אישית מתנגחת. איפה היא חושבת שהיא נמצאת לכל הרוחות? יש מקום להפרדה בין שידור וקריינות חדשות לבין פובליציסטיקה. קוטלר מטשטשת בין השניים.
אם המנהלים והממונים עליה מקבלים בשתיקה את התנהגותה אז יש מקום לביקורת עליהם. הם אחראים גם להתנהגותה.
אהבתיאהבתי
משה גורלי חושב כמוני על פרשת סטרלינג. רק שהוא מנמק ומרחיב ומסביר, שלא כמוני העצל 😉
אהבתיאהבתי
אני מדומיין, או שאכן לא הופיע כאן סרטון זה או משהו בהקשר אליו? https://www.youtube.com/watch?v=-7-2Kc9wUTc
אהבתיאהבתי
זה התחליף המכובס ל"איך לא"?
אהבתיאהבתי
איך לא?…
אהבתיאהבתי
תגובה לגבי שלי דדון:
חיילת לשעבר- אולי יש שחשוב להם מאוד לציין את מקצועה ועיסוקה. אולי הדבר הוא חלק מהתרבות הקפיטליסטית ומקצועו של האדם הוא חלק מזהותו, ומישהוא מרגיש שאם הוא לא יציין את העיסוק, אז משהוא מהותי יהיה חסר.
רקע פלילי/לאומני אלה מושגים שהם חלק מהפוליטיקה של המוות. אמנם אומרים שכל אדם וכל נפש היא עולם מלא, אבל יש הבדלים במשמעות הציבורית והתרבותית בין מקרי מוות שונים:
לא הרי מוות ממחלה כמוות מתאונה [תלוי איזו תאונה. יש הבדלים בין תאונה שמישהוא אחר אשם או אחראי לה לתאונה שאין מישהוא אחר אחראי או אשם]
לא הרי מוות בתאונה כמוות מאלימות פלילית
לא הרי מוות מאלימות פלילית כמוות מפיגוע לאומני או טרור
במצבים שונים כאשר התוצאה היא זהה מבחינת תוצאת המוות אז מוות מסוג אחד הוא חלק שגרתי של החיים ומוות מסוג שני מעורר תגובות של "ככה זה לא יכול להימשך"
לפעמים כאשר מספר המתים מתופעה אחת גדול ממספר המתים מתופעה שנייה, עדיין מתרגשים יותר ממוות מהתופעה השנייה. למוות כזה יש ריגשה פוליטית גבוהה יותר.
בהיסטוריה היהודית-ישראלית מוות של נופלים חללים במלחמה או בקרב קיבל יחס אחר ממוות בשואה.
מי שחושב שמוות ממחלה הוא רפואי-אובייקטיבי ומוות אחר הוא חברתי-פוליטי, אז גם למוות ממחלות יש הקשר חברתי-פוליטי. סל התרופות ותקצוב מערכת הבריאות והרפואה.
אהבתיאהבתי
לא רואה בובה של לילה, אבל אני מניח ששגיא כהן לא מחוקה שם כמבקר מסעדות.
אהבתיאהבתי
נו אז?
אהבתיאהבתי
אז למה להתייחס אליו פעמיים במשפט אחד כמבקר מסעדות ולא כפרשן ערוץ הספורט?
את מנסה להגיד משהו על זה שהמבקר לא אוהב ביקורת?
אהבתיאהבתי
אסי כתב סיכום טוב על חייו.
"
אהבתיאהבתי
נכון שיבל יקרא ביום ה…
נו? גם כתבה בידיעות,גם ער 10?
זה לא יאומן השאלות בשתי הכתבות,אתה רואה עיתונאים- תלביבים,(כמובן גזענים), שאין להם מושג בכלל מה זה דרוזים,אין להם מושג שדרוזים חיים פה בדיוק כמו יהודים,לומדים ביחד,משרתים ביחד…
כולם באזור מכירים את אמין(הרומני) מנסור(ז"ל) הסבא, שהקים את המשתלה ובעל שטחים גדולים ליד יגור,ואת אבא של שיבל, שגדל בכפר גלים (הרבה יותר בלונדיני עם עיניים כחולות מגיל ריבה).
שלא לדבר על ה"צד השני " של עטשי שהיה חבר כנסת.
עדיין זאת אטרקציה שמי שלא סמולאביבי משרת בגל"ץ?
אלוף,אל"מים,סא"לים בעשרות! משרתים איתנו מאז קומהמדינה – יותר נכון מאז שהרגו את זוריק דיין, אח של משה,ואבא של עוזי מהיוגב.
http://www.tivon-lib.co.il/1313
אהבתיאהבתי
למעט העובדה ששתיהן ברונטיות – מימיי לא ראיתי שתי נשים כה שונות. שום דמיון למעט צבע השיער. הייתי מפרט על מהות השוני אבל זה היה פוגע באחת מהן ואת לא מרשה.
אהבתיאהבתי
איפה ההבדל התהומי?
אהבתיאהבתי
בטירוף.
אהבתיאהבתי
כנראה את אוהבת מאוד את אחת משתיהן.
אהבתיאהבתי
כנראה אין לך מושג.
אהבתיאהבתי
אלו חדשות לא מדווחות אבל לאט ובטוח
הדייסה המדממת הסורית גולשת אל לבנון
אמנם המורדים בסוריה מפנים את חומס
אבל סוריה נכנסת למצב עירקי שיימשך
המון זמן. מה יהיה? מה שיש זה מה שיהיה
אביב כזה יהיה שם גם בקיץ, בסתיו
בחורף הבאים. רציתם זכרונות על נאכבה
מי צריך זכרון, הנה אחת הצגה חיה, מול העיניים.
אהבתיאהבתי
דווקא המוסף של ישראל היום מפתיע. אם צריך לקרוא כתבה אחת לקראת יום הזכרון, תעשו לעצמכם טובה ולכו על זו של שני ההראלים. סיפור מדהים, כתיבה טובה מאד, ושתי אמהות שכולות שהן מרואיינות נבונות ושקולות.
אהבתיאהבתי
יש מצב שנרי ליבנה היא מהיום חברתך הטובה ביותר. אם את זקוקה לכסף, כליה, השתלת קרניות, פני לנרי.
אהבתיאהבתי
הבנות האמריקאיות מתלוננות שהגברים האמריקאים כל הזמן צופים בטלוויזיה. רק ספורט יש להם בראש. אם ככה אפשר להבין מה הן מוצאות בגברים זרים. הקטע הישראלי באמת מוזר
אהבתיאהבתי
אם "פקידי הממשל הבכירים" לא עונים לשם מרטין אינדיק" אל תקראו לי "ג'ורג' קונסטנזה".
את השם אפשר לבקש שיהיה אוף-רקורד, גסות הרוח והסגנון המתלהם מזוהים למרחוק
אהבתיאהבתי
מרד החפ"שים. על דוד הנחלאווי.
אני חייב להתוודות שכאשר צפיתי בסרטון שהתחיל הכל לא יכולתי להמנע מהעונג שגרמה לי החיילות המשובחת שהופגנה בו. בתחילת הסרטון יש פאול של דוד שמתיר לערבי להצמד אליו, כנראה בהשפעת סדרות החינוך שבהן ניפחו לו את השכל עם סיפורי הרב"ט האסטרטגי. תוך זמן קצר הוא מתעשת ומבין שעושים עליו פארטייה ומתחיל להחזיר לעצמו שליטה. הוא יוצר מרחק מהערבי שמאפשר לו לדרוך את הנשק, פעולה שהוא מבצע במיומנות ובבטחון, קנה כלפי מעלה ושיקשוק מהיר. הרובה בא לו טוב ביד בשונה מחיילים רבים שפוחדים מהרובה שלהם עצמם. הוא שומר על עורפו ומונע מהערבי השני להתמקם מאחוריו. לאחר שהעביר את האיום מאחור לפנים הוא חותם את הארוע בבעיטה וקללה. חייל קלאסה.
דו"צ והכתבים הצבאיים, המשמשים כדו"צי משנה ניסו לפמפם את סיפור המשפט שלו עקב אגרוף שנתן לקצין. החרתה והחזיקה אחריהם הבראסו במיל' שכתבה "עונש הכליאה של דוד הנחלאווי הוא לא בגלל שדרך את הנשק מול הפלסטינים, אלא בגלל שהיכה את המפקד שלו. אבל לכו תשכנעו המון זועם וחסר דעת". כאילו מה? זה מעיד שאינו חייל טוב? שהוא ראוי להדחה? אפשר לחשוב שאיש מבין אלו ששרתו כחפ"שים לא נתקל מעולם בקצין שדורש נוגרה לפנים. מכל מקום, בפלוגה שיש לה פיקוד ראוי לא מעבירים בעיות למג"ד אלא סוגרים הכל בפנים. במקרה של חייל פרוע מצמידים לו סמל שייתחרע עליו ויאפס אותו. זה ההבדל בין קצין שהוא מפקד של לוחמים לבין קצין חש"צים. אי אפשר לנהל פלוגה לוחמת עם משפטים ועו"דינים ולא שולחים לכלא 6 חייל שמתאים ללש"ב בקסבה. כמו שאמר אבא של אסי "עדיף סוסי פרא על פרדות עצלות".
אהבתיאהבתי
חבל שאתה טועה ומטעה, כרגיל.
1. לא הייתי בראסו אף לדקה.
2. לא אמרתי שאינו חייל טוב (או רע).
3. לא אמרתי שהוא ראוי להדחה.
ככה אתה עושה בידוק עובדות לעצמך תמיד?
אהבתיאהבתי
1. האם אין בארכיון צה"ל תיעוד על שירותך במ.צ.?
2/3 זה לא מיוחס לך אישית אלא לקבוצת דו"צ שבחרת (רק הפעם, השבח לאל) להמנות עליה.
לא מדובר בתחקיר אלא בפרשנות.
אהבתיאהבתי
לא. כבר הסברתי שהייתי במצ"ח.
אהבתיאהבתי
סדנא דארעא חד הוא, אבל בגלל שנכשלתי בלשון הרע אפצה אותך בסיפור בראסו וכלא. כשהייתי חייל בסדיר עם פז"ם של שנתיים וביליתי להנאתי ברגילה קיבלתי טלפון באמצע הלילה מלשכת המח"ט (אמנון ליפקין) ונאמר לי להתייצב למחרת ב7 בבוקר לראיון מח"ט. לקח לי מספר ימים (עד סוף הרגילה) להגיע למח"ט הנכבד והלה, כתגובה, שפט אותי ל45 יום בקלבוש. השליש זימן בראסו שילווה אותי לכלא ולמחרת בבוקר התייצב במפח"ט בראסו מצוחצח מצוייד בכרמל דוכס מקרטע. לאחר שעיין בטפס המשפט ומצא בו פגמים שונה גזר הדין מ45 ל14 יום. באותם ימים התניידתי עם אופנוע טריומף 750 ושכנעתי את הבראסו שנעבור אצלי בבית כדי להשאיר שם את האופנוע. הבראסו החביב הסכים מיד. כשהגענו הצעתי לו שנשאר לארוחת צהריים והוא שוב הסכים. אחרי האוכל בא קפה, קינוח ושנ"ץ. בסופו של דבר הגענו לכלא בערב והם סרבו לקבל את האסיר המיועד אחרי שעות העבודה שלהם. כאן פנה אלי הבראסו וביקש ממני להגיע בכוחות עצמי למחרת בבוקר וכמובן שהסכמתי מיד. עלינו חזרה לכרמל דוכס והוא הסיע אותי עד הבית והשאיר בידי את הניירת של המשפט וההפניה למאסר. למחרת קשרתי שק"ש לאופנוע ונסעתי לטיול בן שבועיים לאורך חופי סיני. לקראת סוף הטיול פגשתי בשארם-א-שייך חיילת צעירה מ8200, מרוקאית…
אהבתיאהבתי
עכשיו הכל ברור. למעשה אתה מאשים אותי בכך שהתחתנת.
יצא המרצע מהשקיק.
אהבתיאהבתי
😛
אהבתיאהבתי
מרצע? שקיק? יצא?
הי אתם שם יש ילדים
בחדר.
אהבתיאהבתי
מה הפסקת? תמשיך!
אהבתיאהבתי
קבל:
סוף דבר, היא אמרה לי "או אני או האופנוע" ומאז אני אוכל מופלטות
אהבתיאהבתי
מרוקאית?
חשבתי שיהיה סוף שמח….עדיף על כלא?
אהבתיאהבתי
עוד פעם מקלקל. כמוך אני בצד החייל. ולו רק
מהסיבה שהנאורים מציגים קלגס מול ילד ולאמיתו
של דבר אלו שני צעירים לוחמים ואחד מהם עבורי.
הנושאים הם הכאת מפקד,הסמכות להשתמש בכוח
והסמל הותיק או הקצין שלא היה לצד החיל. יש
גם עזרים טכניים לטפל במצלמות. רק שהחוכמה
נגמרת ברמת החפ"ש.
לדאבון לב אמיתי כוחה של הקבוצה ירד. אותי זה
מפחיד לראות חפש"ים כאשר כל אחד שקוע בפלאפון
שלו. מעטים מדברים, צוחקים ומתחרעים אחד על השני
וקבוצה על קבוצה. כל אחד לעצמו בודאי יותר מאשר
"פעם". האמירה כך היה תמיד לא עובדת כאן.דברים
השתנו מבחינת הלכידות החברתית מעט או הרבה אך
השתנו. עונשים קבוצתיים, תרגיל מלכד מאין כמותו,
כוחם תש.
כוחו הדידקטי פדגוגי של הסמל המאפס-מתחרע
נחלש. אמו של המתחנך תצלצל לגברת מנשה או
לשומר זכויות אחר או אפילו היא וחברותיה יפגינו ליד
בית המג"ד.
באשר לנוגרה או ראשייה בפני קצין? מכל מיני
סיבות שמיכה עדיף. אבל נוגרות ושמיכות מעל
רמה מסוימת שאני לא יודע אותה, וזה כבר לא
צבא. אבא של אסי דיבר על מפקדים ברמה
גדודית ומעלה. חילים שמכים קצינים כדרך קבע?
לא רצוי.
באשר לשימוש באלימות מכל סוג. המונופול המוחלט
על האלימות בכל חברה הוא של השליט. לטעמי
דחיפת מצלמה בפרצוף חייל או נגיעה בגופו היא
אלימות. יש למצוא דרך לגמול לאלים כראוי.
אבל כאן ישראל נכשלה כשלון חריף. מי שמקבל
שעדיין לא נכנס איש ממטנפי המסגדים והכנסיות
ומשחיתי רכוש צהל ומטרידי הקצינים לכלא לחודשים
רבים לא נמצא במצב טוב כאשר הוא פוגע בצעיר
ערבי גם כאשר זה מגיע לו.
ראוי שיהיה דיון ציבורי בעניין זה. כאשר הצדקת אלימות
שיטתית מאורגנת נגד מדינת ישראל וצבאה או נגד
החוק או אזרחים הופכת למשחק שמאל ימין המצב לא
טוב.
אהבתיאהבתי
מוכן להרים עצומה הדורשת מקום קבוע לטור משלך בדפוס!
מי זאת נרי מי ?!
אהבתיאהבתי
המוסף של ידיעות משמים במיוחד עם כתבת שער על משפחת דיקשטיין שלא זו בלבד שהיא נדושה, צפויה ולא מעניינת, היא גם יחצנות לסרט. המוסף של הארץ משמים לא פחות עם כתבת שער הזויה על רואנדה. ניכר שהעיתונאית לא מכירה כלל את אפריקה ובוודאי לא את רואנדה ואני תוהה איזה יחצן דחף לה את הסיפורים האלה על רואנדה. ככה נראית עיתונות יחצנית ועל זה המולי"ם מקווים להרוויח כסף. אז יש לי חדשות רעות עבורכם: אף אחד לא יוציא את הכסף שלו על רדידות יחצנית. ומי שבונה על בן דרור ימיני יתאכזב מרות.
אהבתיאהבתי
מבקר הקולנוע אסי דיין על סרטו של עמוס גיתאי, כיפור:
"השתתפתי במלחמת יום הכיפורים ולא זכור לי שהיתה כל כך משעממת"
אהבתיאהבתי
אסי דיין היה האמיץ היחיד לומר את האמת על עמוס גיתאי: מדובר בבלוף קולנועי.
אהבתיאהבתי