אצבעות חג כחולבן, 5.5.14

המדינה רוגשת מדברי השר יצחק אהרונוביץ' על ההתפתחויות בחקירת רצח שלי דדון. יש צו איסור פרסום, ואו מחכים לסוף החג, אבל הרשת לוהטת, ומי שרוצה לדעת מה קרה כבר יודע. פסדר, אל תספרו. אבל אל תתפלאו שהצהרה כזו של השר מבעירה את האש.

מסלולקקל

הנה גיליון מסלול של ידיעות שנעשה בשיתוף קק"ל. משמע, קק"ל שילמו על הפקתו+.
כמו שכתבתי אתמול, ידיעונת בעמודי החדשות מספרת שקק"ל לא תיכפף למבקר המדינה, על אפכם ועל חמתכם ולמרות התחקיר של רביב דרוקר. תוספת: למה אורי אריאל תומך בקק"ל פתאום.


– כמה עלתה טיסת רה"מ ליפן?
– מישהו יכול להסביר לי מה החיוניות במטס המטופש בו מיליונים ימצמצו לשמים כדי לראות נקודות בלתי מזוהות עפות ברעש מחריש אוזניים (כמה עלה זה הדבר?) ולהגיד לעצמם וואוו, יש לנו חיל אוויר וטייסי קרקס!

הארץ: המוסדות הציוניים שהיו צריכים להתפרק עם קום המדינה אבל מישהו חשב אחרת (אנשיל פפר).

בניגוד לטענה שהארץ הוא עוכר ישראל, המארקר מוכיח שישראל היא מדינה מוצלחת. מה תעשו עכשיו?
אבל אליחי וידל תוהה למה אתם לחוצים על חופשות.
במקביל, כהשלמה או כניגוד תוכלו לקרוא את סקר ynet על בני ישראל. התוצאות, משומה, הפוכות לאלו שעלו מסקרירי הבלוג הזה. מפתיע, נכון?

אני יכולה להתלונן עד מחר על מוספי אוכל ישראלי ונוסטלגיה וקולנוע ישראלי שנע בין גבעת חלפון לאלכס חולה אהבה עם קריצה לשוטר אזולאי, אבל העיתונים (ידיעות במקרה זה) לא נעשים בשבילי כנראה.

איך להגיע לעצמאות כלכלית? ב-ynet מי שמייעץ הוא סמנכ"ל בפסגות.
במארקר, עמי גינזבורג. מצאו את ההבדלים.

זהר שביט על גדוד מגיני השפה (הארץ). מה חבל שהכותרת כל כך מקוממת, ומטרתה למשוך אנשים מסוימים לכתבה:
"ההיפסטרים האלימים של הלשון העברית". המילה היפסטרים מוזכרת בהקשר כלשהו בכתבה אבל הכותרת מרפררת למשהו אחר לחלוטין. מקומם ברמות.

בפרס הכותרת המורבידית של הרבעון האחרון זוכה המארקר עם הכירו את הפיליפיניות שמחכות 
לכם בסוף הדרך.

נהוג לדבר על חיי הנצח ברשת, לא רק של בני אדם אלא גם של טקסטים. הנה דוגמה מצוינת: כתבה של רובי דמלין מ-2009, תשובה שקיבלה מצלף פלסטיני שהרג את בנה החייל, על מכתב ששלחה לו, קמה לתחייה לרגל החג, והנה עכשיו ברשימת הכתבות הפופולריות של אתר הארץ. למרבה השמחה (אם כי אין שום שמחה במכתב, בתשובה) הכתבה פתוחה לכל.

איל שפירא במדריך מיזנתרופי למטייל המצוי.

נשים ונערות הפגינו נגד אייל גולן שבא להופיע בבית שמש.

משתכשכים בביצה

עדכון: רביב דרוקר החזיר את הפוסט על ברנע לאוויר.

סיפורו של יאיר קדר, יוצר הסרט על ביאליק, מלך היהודים.

הכתבה הראשית לכבוד יציאתו של הסרט החדש שלי על ביאליק היתה אמורה להיות במוסף הראשי של העיתון הנפוץ במדינה. הכתב שוחח אתי ארוכות וחיפש זווית מעניינת שתתאים למאוויי המוסף הנקרא. והנה, במהלך השיחה, יוריקה – הוא מצא! ביאליק חווה התעללות מינית בילדותו. אמרתי לו, נכון, הוא רומז על זה, ואולי זה היה, אבל זה לא קשור לסרט. הסרט לא דן בזה, לא מדבר על זה, ולא עוסק בזה. אבל אולי המרואיינים שלו יגידו שזה היה. או שזה אולי היה. וכך היה – די היה בזה – כדי לאשר כתבה במוסף הוותיק והעבה. והנה, טוויסט בעלילה – עורך המוסף הודיע – לא די לי במרואיינים ופרשנים עם תארים והקדמות לשמות, אני רוצה וידוי של חיים נחמן ביאליק עצמו על ההתעללות – ובכתב – ורק ככה אאשר את הכתבה. וידוי כמובן אין, והמקרה לא היה, הכתבה נגנזה, והסרט נותר עם אזכורים במקומות יותר צנועים, ועם סיפור שמעורר, בינינו – קצת בושה.

ירון טן-ברינק החל לכתוב במאקו. האומנם לא נשלם אגרה ורשות השידור תימוג?

…או שזה מה שהייתם רוצים לחשוב. כי כמו בכל סרט אימה טוב, בדיוק כשחשבתם שזה נגמר, יזקוף הסיוט את ראשו לסצנה מקפיאת-דם נוספת. ההסתדרות תתנגד. בג"צ יתערב. כספי הפיצויים לאלפי העובדים, שלא הוסדרו ברפורמה הנוכחית, יזעקו מתוך האדמה. ים של דמעות ובלאגן ושפריצים מטאפוריים של דם עוד צפויים לנו. מבעית מכך, גם כשרשות השידור הנוכחית אכן תנפח את נשמתה סופית, אי שם ב-2015, היא עשויה לצוות לנו במותה סרט-המשך גרוע…

בריחת מוחות יום העצמאות (מקור ראשון).

מכתב שקיבלו מפוטרי מעריב ערב החג.

שלום,
בהמשך לפגישה שנערכה ביום חמישי עם הנאמן בירושלים ותל אביב וסיום פעילות החברה, להלן תזכורת בנוגע להמשך תהליך סיום ההעסקה.
1. עובדים אשר נקלטו אצל אחת הרוכשות לא ידרשו כעת להחזיר את הציוד אשר ברשותם.
2. עובדים אשר לצערנו מסיימים עבודתם בחברה ולא נקלטו בחברות הרוכשות יבצעו ביום רביעי 07.05 החזרת ציוד מסודרת בתל אביב וירושלים.
3. על כל עובד מסיים למלא ולהחתים טופס טיולים…
4. עובד אשר לא יחזיר ביום רביעי את כל הציוד אשר ברשותו ( רכבים, טלפונים- כולל ציוד נלווה ומטענים, מחשבים ניידים- כולל ציוד נלווה ומטענים, מודמים, טאבלט, חומר מקצועי, מצלמות, וכו'…) עלות הציוד תקוזז לו ישירות מתשלום גמר החשבון.
5. טלפונים – בכפוף לסוג המסלול והחברה ניתן יהיה לבצע העברת בעלות של הקו והמכשיר, ביום רביעי יחולק טופס העברת בעלות למסלול הפרטי.
6. רכבים – על כל בעלי הרכבים להחזיר את רכבם לסניפי חברת ההשכרה (אוויס/ אלדן, שם החברה מופיע בטפסי הרישוי ברכב) הקרוב לביתם. עם החזרת הרכב יש לקבל טופס אישור החזרה חתום וחובה להעבירו כבר ביום רביעי ל…
– יש להחזיר את הרכב עם המפתח הרזרבי שלו, אחרת יחייבו את העובד בקנס משמעותי…
– במידה והרכב לא יוחזר ביום רביעי עד השעה 16:00 לחברת ההשכרה או שהטופס החתום לא יועבר, העובד יחויב בעלויות הליסינג המלאות בגין כל יום עיכוב.
לידיעת מי שטרם קיבל מכתב סיום העסקה במסירה ידנית/במייל, המכתב נשלח עבורו בדואר.
בהצלחה בהמשך ! וחג עצמאות שמח.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

היי, גוגל לא אנטישמים.
logoogle6.5.14

זאב גלילי: מה באמת קרה במלחמת העצמאות.

מה שמדונה רצתה ללבוש לגאלה של המט(רופוליטן), אבל אנה וינטור הטילה וטו.
עדיין יש לה הרבה פחות לייקים מאשר לצילום ההזמנה לחתונה של שמעון פרס בפייסבוק. אמממ.
ואפרופו פרס, שבריר מהראיון שתערוך איתו יונית לוי הערב. ועוד אחד בישר"ה בו אני מגלה שיש לי עוד דבר משותף עם כבוד הנשיא (נוסף למזל).
http://rcs.mako.co.il/flash_swf/players/makoPlayer/VideoPlayer.swf?vcmid=94b5b30c18cc5410VgnVCM100000290c10acRCRD&videoChannelId=c90c6603e7478110VgnVCM100000290c10acRCRD&galleryChannelId=d8b5b30c18cc5410VgnVCM100000290c10acRCRD&showlogo=0


איך להתמודד עם הפרעות שינה (ירדן לוינסקי).

סיכום שנת התחקיר האחרונה על הדוד המנוח שלי, בני למפל, כולל קישור לתוכנית בגל"צ.

TV

התוכנית של לואי סי קיי חזרה אמש. והנה המכתב שכתב לנו, המעריצים.

I just wanted to let you know that my series on FX, LOUIE, returns for it's fourth season tonight at 10pm. Tonight being Monday, May 5th. There will be 2 episodes tonight, 10 and 10:30 and there will be 2 episodes every Monday for the next 7 weeks.
I took a year off between last season and this one, mostly so I could have more time to do the show, to make it better. This season is very different from past seasons. The first three episodes are pretty typical of what we've done in the past, Self-contained stories. But the next 6 episodes after that are all connected in one story. Then we have a three part story and a two part story. So lots of… parts stories. Yeah.

שלושה טריילרים בשחור לבן.

louie4
—–

 

ביזאר לחג

האנשים המשפיעים בישראל לפי גיל. כן כן. היכנסו כדי להבין.

תל אביבים בוגרים מגדלים ארנבים. ולוקחים אותם לשתות קפה עם רצועה.

תלמידת תיכון מבייקרספילד, קליפורניה, נקמה בילדים שהציקו לה בעזרת קאפקייקס מועשרות.

לפני פיזור

מתחפרת בבונקר עד יעבור זעם החג, השרב, המנגלים, הדגלים, תיירי יפו וזה.

תודה רבה רבה לתומכי הבלוג הנפלאים:
ר, ע, א, פ, וו, ת, י, ע, ח, ד, ר, א, ש, ר, א, מ, י, ר, י.
וגם סטטוסי בעניין דומה.

בלונישראל

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות חג, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

31 תגובות על אצבעות חג כחולבן, 5.5.14

  1. עובר אורח הגיב:

    למגיב מליל אתמול תודה. הנה הוכחה שניתן לחלוק על דעתו של אדם
    במטרה לשכנע ולברר ללא פגיעה באדם או בניק שלו. ושוב תודה.
    ראשית, ייתכן שאמירתי שציטטה לא ברורה. הכוונה היא לי, אלי ועלי לניק "עובר אורח" בלבד ולא לאף אחד אחר. אם נשמעה ביקורת על דעתך או סמכותך לקבוע את האמת שלך שגיתי ואני מבקש סליחתך. גזענות שדנים בה כאן הרבה היא בסוף עניין דחייה בבוז ויוהרה את החצנת אישיתו, ואלו בעיקר דעותיו, של האחר, הזר והשונה. דעתו של הגזען היא האמת האחת היחידה והמוחלטת ודעת הזר והשונה היא טפשות בורות ורוע מתכוון, שלא לומר פשוט ביטוי של מחלת נפש. אני משתדל לא להיות גזען. אני קורא את בני מוריס שהשקיע מאמץ מקצועי רב בליקוט עובדות ומתייחס אליו כבעל מקצוע בענינים אלו. אני מנסה ושב ומנסה להתעלם מדעותיו שמשתנות עם הזמן. מהעובדות אני מנסה ליצור לעצמי בעצמי תמונת עולם, שגם היא משתנה עם הזמן. בניגוד לאמירה גם חמורים לומדים ומשנים התנהגותם, מה היא דעתם? לי לא ידוע. אני גם זוכר שדרך הצגת העובדות מידת החשיבות שמוריס מייחס לזו ולאחרת משפיעה עלי כעל אחרים. ייתכן שדעתך עליו שונה מדעתי
    וייתכן שאחד משנינו ישנה דעתו אי מתי. או, מה שקורה כל הזמן, שבני
    מוריס ישנה את דעתו או חלקים ממנה. תודה לבעלת הבית ל המקום ולך עבור זמנך.

    אהבתי

    • קשה לקלוט משמעות נרחבת מטבלת נתונים ומכאן חשיבות הסיפור השוזר ומקשר ביניהם. אי אפשר למנוע מאישיותו של המספר, דיעותיו מניעיו וסגנונו או הדחף להותיר אחריו 'חותם נצחי' מלחלחל לתוצאה אבל ניתן לזהות את המינון בטעימה. בעיני, היסטוריון שנאמן לתפקידו ושליחותו יקפיד על איפוק וזהירות בכל הקשור לחציית קווים ברורים שבין פרשנות לנתונים. לי ברור מניסוחיו שהזהירות והנאמנות לא היו נר לרגליו אך הכמות הפכה לאיכות. יפה שהשקיע וליקט מידע בנפח משמעותי, אחרת לא הייתי טורח לקרוא אותו.

      נקודה אחרונה. הסיפור שהקים בנוי מחלקי פאזל של הצד היהודי ולעומתו רוב חלקי הצד הערבי חסרים או זניחים. אמנם הוא מודע ומודיע על הפער אך אינו טורח לציין את הצליעה המובנית והנקודה העיוורת במהלך תיאור האירועים. ההשמטה קצת מחמירה את העקמת.
      כפי שכתבת, נמשיך לעקוב אחר דיעותיו המשתנות.

      אהבתי

  2. שועלן הגיב:

    נו, לא הייתי צריך לחכות הרבה.
    ילדים, אנא עזרו לעורך למצוא את המילים "פשע" או "שנאה" בידיעה הבאה.
    (ות"ל להבדלים המהותיים ביעדים שנבחרו).

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      ומדובר באותו הכתב, כן?

      אהבתי

      • מראת הקסמים הוותיקה. גם אם אחד מאבירי התקשורת יכנה את המעשה תג מחיר רק הדיבר הראשון ישתקף בהבלטה "בכתבה". המראה מופעלת גם במעשים שערבי נורמטיבי נחרד מהם דרך תבנית ההתנצלות של הפרטנר התורן שהתקשורת מגישה לציבור כגילויי הומאניות וסימפטיה לנפגעים.

        "אנחנו מגנים אלימות מכל סוג…אירוע מחריד…שוב חפים מפשע…אבל אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מדוע… מה דחף אנשים..כיבוש…יאוש…להרוג חפים מפשע?"

        אהבתי

    • האמיר הגיב:

      בסה"כ שלושים מילים, היו חייבים לקצץ משהו.

      אהבתי

  3. דוד הגיב:

    וולווט, אולי יש לך מושג מדוע באופן תמוה נעלם מאתר MAKO הטור של אביב הורוביץ מה-1.2.2014? הטור קיים רק באיזשהו אתר מראה פיראטי.

    אהבתי

  4. hunyuc הגיב:

    1. רה"מינו בראיון עלק-הומוריסטי עם יצפאן, החל מדק' 42.50. איזה עולב http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1673220 .

    2. אחד הגדולים: “אני קקי מטומטם” בדק’ ה-1.09 https://www.youtube.com/watch?v=a8yhrG7 .

    ולתפארת מדינת ישראל.

    אהבתי

  5. שי הגיב:

    אתר "תיק דבקה" מפרסם את הפרטים המלאים על זהות רוצחי שלי דדון.

    אהבתי

  6. חייל זקן הגיב:

    זאב גלילי: מה באמת קרה במלחמת העצמאות.

    לצערי אני חייב לחלוק על זאב גלילי שלרוב אני אוהב את כתיבתו. ההשוואה בין מוריס לקניוק היא נואלת. עבודתו של מוריס היא פורצת דרך. מוריס, להבדיל מההיסטוריונים הישנים והחדשים כאחד, הלך בעקבות המסמכים והמספרים ולא הכפיף אותם להשקפתו הפוליטית למרות שהיא נוכחת בפרשנותו. ההיסטוריון היחיד מבין הישנים שניסה להצמד לעובדות ולא העלים אותן כשלא היו נוחות הוא יואב גלבר. שאר ההיסטוריונים הישנים והחדשים עסקו בעיקר בתעמולה פוליטית וגילו יכולת מופלאה של עצימת עיניים.

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      קניוק לא כתב היסטוריה אבל ספריו חשובים
      להבנת רוח הזמן. כל כתיבת ההיסטוריה של
      מלחמות ישראל פגומה משום שבניגוד להרבה
      היסטוריות של הרבה מלחמות אין כמעט כלום
      חומר ראשוני מהצד הערבי. ה"כמעט" זה לשם
      זהירות שמרנית. חפש מסמכים ערביים ראשוניים
      אצל גלבר ו/או מוריס. למעשה אין.
      לדוגמה: מ"ע II הנוגעת לארץ ישראל כאשר
      ארכיונים יווניים, בריטיים, איטלקים, גרמנים
      ורוסיים פתוחים וזה מדהים מה שנמצא שם.
      וחלקו אכן מתפרסם.
      במלחמות לבנון הובאו לישראל מסמכים ראשוניים
      מארכיונים שונים. מה קרה עמם? משום מה לא
      נאספו מסמכים פלשתינים מיפו, חיפה אחרי
      כיבושן וכ"ו. אם נאספו? היכן הם?.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אמנם אין ארכיונים ערביים אבל יש מקורות אחרים כגון עיתונים, שידורי רדיו וחומר שנאסף על ידי מדינות אחרות כפי שציינת. בכל הקשור לשימור חומרים היסטוריים צה"ל נהג (ונוהג?) כארגון פשע כאשר השמיד באופן שיטתי עדויות לכשלים. חוקר מיומן יכול ללמוד גם מהעדר חומרים, למשל לא תמצא את נימוקי ועדות הצל"שים לעיטורים שניתנו מסיבות פוליטיות. כאשר מדובר במעשי גבורה גילו גם נימוקי הוועדות גבורה ושרדו חרף התנאים הקשים בארכיון.

        אהבתי

        • עובר אורח הגיב:

          תודה וחג שמח. איני מקבל את הערתך על אופיו של ארכיון
          צה"ל ויש ארכיונים ערביים. אני משוכנע שבארכיונים במצרים
          יש חומר רב על מלחמות ישראל. אם כי לפי המסופר ע"י חוקרים,
          גם שם חלה הדרדרות. ייתכן שגם בארכיוני ירדן, סוריה ולבנון יש דברים. לעניות דעתי כלל ההתנהגות הארכיונית בישראל פגומה לחלוטין בכ"ז אין כאן פשע. כמו בנושאים אחרים חוק הארכיונים
          לא מתקיים בשום גוף ממשלתי בישראל. המעניין שהארכיון הציוני
          בי-ם, ארכיון תנועת העבודה ( היה טוב עכשיו הדרדר) והארכיון של התנועה הקיבוצית באפע"ל מתפקדים היטב. ארכיון המדינה הנו מוסד גרוע ועצוב. הארכיון של ביתר ותנועת החירות במצודת זאב (האם זה עדיין שם המקום? בהתייחס למצודות זאב אחרות?) הנו מוסד בעייתי וגם שם נעלמו דברים שהיו צריכים להיות. חיפוש מידע על ארץ ישראל בארכיונים בריטיים תמיד מביא פרי. אבל הממלכה המאוחדת היא מדינה. ישראל הייתה בדרך למדינה, עכשיו זה ועד קהילה בינוני. לועדי קהילות טובים היו ארכיונים מסודרים בני מאות שנים. זהו הארכתי בנושא שחשוב לי ועם בעלת הבית ועמך הסליחה.

          אהבתי

          • מוריס הסביר בקורבנות את העדר החומרים מהצד הערבי בנהלים פרימטיביים, אנדרמלוסיה שלטונית והרגלים רעים. מי שמסוגל לזקק ממסקנותיו אמת היסטורית טהורה יבורך. כתיבתו טובלת ברוח האשמה התמידית של היהודים המאופיינת לביטאון הארץ. זו העמדה היחידה שמופיעה בכתביו. מה לא בסדר עם היהוד. מופלא בעיני שהיסטוריון שכותב מתוך הטיה פוליטית כה ברורה וחד צדדית זכה לתהילה גורפת מהממסד. חלקו את אמין אל חוסייני בסכסוך הפנים ערבי זוכה למספר עמודים וחלקו במכונה הנאצית לפיסקה. די אבסורד לנוכח השנים שבילה בחברת הצורר ומידת השפעתו. יסודי כן, אבל מוטה מכף רגל ועד ראש.

            אהבתי

            • עובר אורח הגיב:

              שלום תודה וחג שמח
              דעתו של מוריס על הסכסוך היהודי פלשתיני קשה
              ומורכבת. חשוב לקרוא גם את ספריו האחרונים
              ולהטמיע את מה שהוא אומר שם. את זה לא הטמיעו
              ב"הארץ". ביחס למופתי הירושלמי. הנ"ל היה אחד
              הגורמים הראשיים לריסוק חברה הערבית ואישיותו
              ופעולותיו מחצינות את הכשל המוחלט של המנהיגות
              הערבית. לעניות דעתי, זה מגוחך שאחד כמוני יעיר
              על היסטוריון מיקצועי כמוריס, המופתי הירושלמי לא
              השפיע בצורה משמעותית על מה שהגרמנים עשו או
              לא עשו. כאלו כמותו, בוגדים להשכיר הם קנו ומכרו
              בחבילות, השתמשו וזרקו. החשוב הוא שבדבקותו
              ברצחנות לשם רצחנות היווה סמן משמעותי (לא יחיד)
              לרשימת העדיפויות של הלאומיות הפלשתינית שבה
              הקמת מדינה מתפקדת וטיפול ריאלי בבבעיות הקיומיות
              הפשוטות של עם אומלל היו והנם בקצה הקצה שלה.

              אהבתי

              • זה מגוחך שאחד כמוני יעיר על היסטוריון מיקצועי כמוריס.

                לא מבין איך היסטוריון שמספר על כוונות ותחושות או מאיר צד אחד בצורה שלילית לאורך כל כתיבתו נחשב בעיני אדם שמתבטא בשכל ישר ומשתקף כבעל הגיון בסיסי מפותח כמקצועי.

                כבעל מקצוע שמתפרנס ממחקר הסכסוך והפך אותו למפעל חיים הבני מוריס מקבל אצלי מספיק בקושי. מודה שמתעצל לצטט דוגמאות אבל אם הספרים ברשותך נראה לי שתבין בעלעול קצר את הנקודה. אין עמוד שלא צבוע בהטיה ברורה. לתפיסתי בעל מקצוע שצבר וותק של שלושים שנה בתחום אמור להיות לפעול ללא מעורבות אישית ואם עוסק בלימוד עצמי ומחקר גם ללא רבב. לי ברור שהנאמנות של מוריס נתונה לסיפור ופחות לנתונים.

                אהבתי

              • עובר אורח הגיב:

                שונא לכתוב בטור
                תגובתי בסוף
                מדור התגובות

                אהבתי

  7. רונהל׳ה הגיב:

    מתנדבי חו"ל במלחמת השחרור: הישראלים לא מחונכים, אבל נמרצים
    סקר שנערך ב-1949 גילה מה חשבו המתנדבים היהודים שהגיעו להילחם על הארץ ועל יושביה. רבים התלוננו על חוצפה וניכור, אחרים התפעלו מהיצירתיות
    עופר אדרת05.05.2014

    רוב המתנדבים (55%) הביעו דעה שלילית על הארץ ועל יושביה. 61% מהם חשו שהצבא לא דואג להם ולא מתעניין בהם. אחד מכל ארבעה אמר שאינו גאה להיות חייל ישראלי. כשביקשו לנמק ולפרט את תחושותיהם, הם סיפקו תשובות שעשויות להיות רלוונטיות גם היום. "הם מבקרים קשות את אורח החיים ואת תנאי הארץ וסידוריה", נכתב במחקר. גרסתו המלאה מתפרסמת באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

    את תלונות אנשי מח"ל חילקו עורכי המחקר לשלוש קטגוריות. הראשונה כונתה "פרוטקציה". "בארץ זו לא חשוב מה אתה יודע, אלא את מי אתה מכיר", אמר אחד הנשאלים. "אם אינך מכיר מישהו בממשלה ובמטה אינך יכול להצליח", הלינו אחרים.

    מתנדב אחר מצא כי "יותר מדי אנשים באו לישראל במטרה להיות מיניסטרים, אך לבסוף פתחו קיוסקים ברחוב אלנבי". נשאל נוסף הבחין כי "הפוליטיקה משחקת תפקיד חשוב מדי בחיי הפרט בארץ".

    http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2313333

    אהבתי

    • רונהל׳ה הגיב:

      עוד על הפרוטקציה (״ויטמין פי״) שאכלה כל חלקה טובה מספר בערגה זאב גלילי איש ידיעות אחרונות.

      זאב גלילי

      הנאמנות, יודע גלילי, היא ערך עליון ב"ידיעות אחרונות". כמו רבים אחרים, גם גלילי מספר כיצד כאשר רק הגיע לעיתון, בשנת 1966, שררה בו תחושה משפחתית. העובדים זכו אז לעזרה בכל תחום. אחד ביקש זירוז תור לניתוח, אחר היה זקוק לגט בתוך שבועיים, שלישי נדרש להלוואה דחופה, רביעי רצה שבנו ישרת ביחידה זו ולא אחרת. לכולם עזרו נח מוזס, העורך האחראי של "ידיעות אחרונות", ורעייתו פולה. "כמו מאפיה כזו", מגדיר זאת גלילי. "אתה שייך למשפחה? אתה שייך למשפחה!".

      מה היו הדרישות ממך, כחבר במשפחה?

      "להיות נאמן עד בלי די".

      אהבתי

      • רונ'הלה, כדאי לשים סייג בין ביטאון הארץ לבלוג המשובח של זאב גלילי. שמאלני ציוני, יודע תנ"ך ואיש ספר, חובב אמת וצדק.
        דבריו לעולם לא היו מתפרסמים בהארץ של ימינו:

        בגיל 80 שואל עצמו קניוק: "האם התגייסתי מוקדם כל כך, בן שבע עשרה וחצי, כי הייתי גיבור?… [לא, אלא כי] ידעתי שבאוניות הקטנות בים מסתובבים אלפי ניצולי שואה, חסרי בית, ששום מדינה לא רצתה בהם…"
        ואז קם והתגייס לפלי"ם.

        ממליץ בחום.

        אהבתי

  8. לירון הגיב:

    המארקר והארץ אינם מייצגים אותן עמדות.

    אהבתי

  9. roni הגיב:

    כתבה של רובי דמלין מ-2009, שבנה החייל נהרג מאש צלף פלשתיני היא עכשיו ברשימת הכתבות הפופולריות של אתר הארץ. בכתבה גם תגובתו של הפלשתיני היורה.
    חשוב מאד שעורכי הארץ ובעליו יקראו את הכתבה ואת התשובה. אולי יפסיקו להיות שופר לפלשתינים בלי לבדוק עובדות תחילה.

    אהבתי

  10. לחם הגיב:

    אני דווקא אהבתי את המוסף הפרסומי של קק"ל בידיעות. נחמד שהכול שקוף וידוע: קק"ל משלמת, ידיעות מתלקקת, הכול ברור וגלוי, הרבה יותר טוב מאשר ראיונות ליקוק במסווה עיתונאי. המוסף הזה זורק את האמת בפרצוף, ככה נראית היום התקשורת.

    אהבתי

  11. טופרט הגיב:

    חג עצמאות שמח.

    אהבתי

כתיבת תגובה