אדלסון Vs מוזס

isra9.5.14yediot9.5.14

haaretz9.5.14makor 9-5-14

sofhashavua9.5.14


לפני שאני יוצאת ליום החופשה השבועי, הנה העניינים שלא תוכלו להסתדר בלי לדעת אותם הבוקר:

כותרת ראשית

חרפון כללי בשער ישר"ה: עורך העיתון עמוס רגב וכתב החוץ הבכיר בועז ביסמוט התכנסו כדי לראיין את שלדון אדלסון (בקישור הראיון במלואו, למהססי לחיצה), האיש שבלעדיו הם לא קיימים, למרות הטענה ל"מודל עסקי". קצת מטורף, לא?
הכותרת: "באנו לשבור את הפחד מנוני מוזס". לעניות דעתי הבלתי קובעת לא הייתה אי פעם כותרת דורסנית דומה בעיתון ישראלי ואו אחר. סדר היום הציבורי נבלע לחלוטין לטובת המלחמה שמנהל ישר"ה.
israelhashavua9.5.14

יריביך, ואלו המעוניינים בחקיקת החוק המדובר, טוענים ש"ישראל היום" אינו רק עיתון המחולק חינם אלא "ביביתון".
"אנשים מאמינים לכל מה שנוני מוזס מפיץ בניסיונו לפגוע באמינות מתחריו. הוא פועל בדרכים עקלקלות ומתוחכמות כדי להרוס את האמינות שלנו. אך אנו יודעים מה האמת. 'ישראל היום' מדווח את האמת, גם כשמדובר בראש הממשלה בנימין נתניהו. וזאת, בניגוד לקמפיין שעושה 'ידיעות אחרונות', שמשעבד את האמת כך שניתן יהיה לדווח דברים שליליים על ראש הממשלה ולהשמיצו". […] ב'ידיעות אחרונות' הכתבות על נתניהו מציגות אותו באור שלילי; ב'ישראל היום' מציגים את המציאות כהווייתה… מצד אחד יש את מוזס, שעיתונו אומר תחת כל עץ רענן 'נתניהו רע' ולעומתו יש את 'ישראל היום', המציג את העובדות לאשורן. כשמשווים את אופי הסיקור בשני המקומות, עומדים על ההבדל בין 'ידיעות אחרונות' ל'ישראל היום'. לכן נוצר הרושם המוטעה של סיקור אוהד אצלנו".

בהמשך מתוארת פגישה שלא תיאמן בין אדלסון לנוני מוזס

…הפחד שהוא שידר הגיע לכל חלקה טובה. כשנודע לו שאנחנו מקימים את העיתון ישראלי, הוא נבהל. הפחד שקינן בו גרם לו להגיע אלי למשרד במגדל היהלום. בעיניים דומעות הוא הפציר בי, 'אל תקים עיתון שיגרום לי לפשוט את הרגל. אם תעשה זאת לא יהיו לי חיים. לא יהיה לי לאן ללכת בבוקר'. היו לו דמעות בעיניים. אמרתי לעצמי, אני לא מכיר את האיש הזה. פתאום בא לכאן מישהו ומתחיל לבכות. מדובר באדם מבוגר. אני נשבע לכם, כך היה. אמרתי לו, 'בסדר נוני, לא נקים עיתון, אבל רק אם תמלא תנאי אחד – שתעביר את העיתון מהשמאל הקיצוני למרכז; תמצב אותו במרכז הקשת הפוליטית'. ואז הוא אמר, 'אני לא בשמאל. אם אני אזוז למרכז אני בעצם אהיה בימין ואז אהיה עיתון ימני'. אז אמרתי לו, 'אני לא יודע מה אתה חושב שאתה כותב, אבל שתדע לך, כל מי שאני מכיר טוען שאתה בשמאל הקיצוני'. והוא אמר לי, 'אני לא יכול לעשות זאת, כי אני כבר במרכז'. אמרתי לו, 'אני לא יכול לקרוא בעברית, אבל הרבה מחבריי – יש לי מאות חברים – אומרים שאתה סטית לשמאל הקיצוני'. אמרתי לו שאנחנו מתכוונים להוציא את העיתון כי אני חושב שלעם היהודי יש זכות לעיתון עצמאי ואובייקטיבי…

ויש עוד בשורה משמחת: שני ח"כים מש"ס ביטלו את תמיכתם בחוק.
ועוד עמוד הוקדש הבוקר לענייני החוק, חוץ מהראיון עם אדלסון.
אבל איפה מירי עדן היום? מה, היא לא זו שאמונה על סיקור החוק? ועוד אחרי שעשתה עבודה כל כך יפה השבוע.
isralaw9.5.14

עוד פרטים על עסקי החוק, מי פנה למי וזה, במי נגד מי, שכותבו, אביב הורביץ, לא שיער מה יראה הבוקר, כשיפתח כדרכו את ישר"ה. או רק יציץ בכותרת.

משתכשכים בביצה

מי חשף את מסמכי סאיב עריקאת?

בעקבות המאמר של יהונתן דחוח-הלוי, שחשף את המסמכים של סאיב עריקאת, אודי סגל, הכתב המדיני של ערוץ 2 הכותב גם בסופהשבוע, ובן דרור ימיני שכתב במעריב (כותרת ראשית) התייחסו לכך בהרחבה וגם נתנו לחושף קרדיט.
ברק רביד, הכתב המדיני של הארץ כתב רק שלשום: "מסמך שהגיע לידי הארץלמכתב צורף מסמך בן 65 עמודים"… למרות שדחוח-הלוי עדכן אותו מראש ושלח לו אישית את המאמר+הפניה למסמך המקורי. הכתבה בהארץ מחדשת בעצם חשיפת המכתב לממשל האמריקני.
הארץ לא נתן קרדיט למרכז הירושלמי שחשף את המסמך הפלסטיני כבר לפני חודש, התעלם מהעובדה שהנושא כבר קיבל פרסום נרחב בסופהשבוע ובמעריב והציג את פרסום תוכן המסמך (להבדיל מהמכתב לממשל האמריקני על בסיסו) כאילו מדובר בחשיפה של העיתון(-).
ויש גם עדכון בויקיפדיה בערך על המו"מ, ובערך על יד"ה.
maarivarikat


ישר"ה הסיר את עמוד הידיעה על תעודת ההכרה בנכבה והקשר שלה לקרן החדשה, ופרסם היום בע' 11 הבהרונת מיניאטורית. לא התנצלות חלילה. אל תדאגו חברים, גייסות הימין ימשיכו להכריז במאמריהם, טוקבקיהם ונאומיהם שזו הייתה עבודה של הקרן החדשה. הנזק כבר נעשה. תודה.
kerenisra9.7.14


טל שניידר
ביקשה להסיר את שמה מרשימת הכותבים במגזין החדש של ליאוניד נבזלין, ליברל (עורך: רותם דנון), כי עמנואל רוזן כותב בו גם. הכתבה הנוכחית שלה כבר ירדה לדפוס, ובאשר להמשך היא שוקלת את צעדיה, וגם לא מתכוונת להגיע להשקה.

מרים צחי, צלמת מקור ראשון, פוטרה.
דודו לוי-רייך הצטרף למעריב.

ניב הדס עונה לאיתי טיראן שענה לו בשבוע שעבר. הנושא: התיאטרון, חי או מת.

ובינתיים במעריב

הפתעה גדולה: מעריב ימשיך, ליתר דיוק יחזור לצאת לאור כעיתון יומי, עם מוסף מורחב של המגזין, שעד כה הכיל רק עמודים בודדים ועמד בסכנת כליה מתמשכת. כל זה יקרה מיום ראשון הקרוב.

אגב, בניגוד להפרדה באתר בין מעריב ל-nrg, ששייכים היום לשני בלבתים שונים (אלי עזור ושלדון אדלסון בהתאמה), בעמוד הפייסבוק נשמרת אחדות משונה.
nrgmaariv

מה שמעניין זה לקרוא את ערימת השקרים שמנופקת על ידי הבלבתים בערוצי הברנז'ה (שמצדם לא בודקים את הקשקושים שמעבירים להם):
למשל באייס (הטעות במקור):

מאז הוקפאו ההליכים, הופסקה הפצתו של העיתון היומי, והוא הופיע רק כגרסה דיגיטלית באתר NRG. רק עיתון סוף השבוע הופץ בצורה שותפת.

לא נכון. לא הופיעה שום גרסה דיגיטלית. זאת ועוד: מעריב המשיך לספק עיתון ערב חינמי עד שאלי עזור קיבל את הבעלות ועצר את המוצר בו ביום.

או בוואלה ברנז'ה:

…בהודעת "מעריב" למנויים נמסר היום כי החל מיום שני הוא ישוב להיות מופץ לבתים, אחרי חודשיים בהם היו המנויים מוקפאים… בשבוע שעבר עדכנה קבוצת הג'רוזלם פוסט את המנויים כי רכשה את מעריב והעלתה את מחיר העיתון… מחיר "סופהשבוע" שהיה עשרה שקלים, עודכן ל-15 שקלים…

לא נכון. מנויי מעריב לא הוקפאו. להפך. בפברואר נגבה ממנויי מעריב תשלום כפול. כמו כן הנהלת סופהשבוע, שפרסמה הודעה לקוראים על צירוף מעריב לחבילה, לא עדכנה אדום או שחור על גבי עיתון שהמחיר עלה. מנויי העיתון יכולים "לשדרג את החבילה" תמורת תוספת כסף. כמובן.

IMG_0030

ו(תוספת), הנה אימייל עצבני מהבוקר:

אני מנסה כבר כמה חודשים להשתחרר מהמנוי על מעריב. במשך כל התקופה אי אפשר להשיג אותם טלפונית, ולכן ביקשתי מ-כאל לבטל את החיובים והם נענו באדיבות ויעילות. אבל זה הועיל רק לזמן קצר – כי עם העברת הבעלות האחרונה ממקור ראשון לג'רוזלם פוסט, הועברו גם נתוני כרטיס האשראי, ושוב החלו חיובים (שניים באפריל!). כעת קבלתי SMS שמיום שני 12.5 אתחיל לקבל את העיתון, תחילה רק בסוף השבוע, אחרי חודש יום-יום. התקשרתי שוב ל-כאל והם ביטלו את החיובים (שהם עכשיו כבר לא לטובת מקור ראשון, אלא לטובת ג'רוזלם פוסט). יחד עם זה אני רוצה שיהיה רקורד שהודעתי לעיתון שאני לא מעונין במנוי, אבל נסיונותי להתקשר למח' המנויים הנוכחית (שני מספרי כוכבית) הניבו רק ססמאות פרסום חוזרות ונשנות (שיטה ערמומית שהם מפעילים בכל הגלגולים כאשר יש חשד שמישהו רוצה לבטל מנוי). מספר הטלפון שממנו נשלח ה-SMS הנ"ל הוא 97299944888, אני מניח שלצורך מענה המספר הרלוונטי הוא 0529994488.

וחוץ מזה ובלי קשר: כבר אמרתי כמה פעמים ואני חוזרת שוב: הנוכחות של סופהשבוע/ מעריב ברשת ובפייסבוק נוראית. לא קיימת. אפילו את שער העיתון אי אפשר למצוא. לא בפייסבוק, לא באתר הפוסט. כלום. לא מצליחה להבין את המדיניות.
אפשר, מצאתי ועדכנתי. עם מעלי השער הסליחה.

יש עורכים בבית?

מאורי רצון (10) מקיבוץ גבעת חיים מאוחד התעורר אתמול בבוקר נרגש לעוד יום עם חבריו לכיתה. נחש צפע ארצישראלי שהתחבא בארונית בכיתתו שיבש את התוכניות שלו, והוא סיים את היום באשפוז בבית החולים הלל יפה שבחדרה לאחר שהוכש בידו. מצבו התייצב הודות לנסיוב שקיבל במהרה… (ישר"ה).

התעורר נרגש? לעוד יום? מה עוד? זהו לא סיפור בדבר לילדים בשנות החמישים. זו ידיעה חדשותית בעיתון יומי עם פתיח מגוחך לגמרי. גם סיום הידיעה אינו מעיד על כך שיוצריה חושבים דברים טובים על קהל קוראיהם העצום:

…אף שנחש הצפע היה קטן, אין הדבר מעיד על כמות ארס קטנה ועל סיכון מופחת…

לא, לא חשבנו.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

סיפורו של מדליון שנמצא בחולות לפני 30 שנה, ואשר בעליו המקוריים נמצאו כעת בעזרת שיתופי פייסבוק.

לפני פיזור

למה אני מתעקשת לקרוא ליום הזה חופשה, למה?

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

65 תגובות על אדלסון Vs מוזס

  1. captain beefheart הגיב:

    אתה צודק. ולכן צריך לקרוא לזה ה"מוזיקה המזרחית". חריג יחיד (וגם זה בקושי) היתה השפעת המוזיקה התימנית המקורית על שליחיה. והכי חבל שהארץ עם המוזיקה הכי מדליקה (לטעמי לפחות) ממש נשארה מחוץ למעגל ההשפעה:

    מתחאפש גראנדפר, מסורא איזראל

    אהבתי

  2. ברטה הגיב:

    סטארטאפ תלאביבי שכדאי לאמץ. הטוקבקיסטים לא מפרגנים.

    אהבתי

  3. captain beefheart הגיב:

    אבישי מתיה כותב על מוזיקה מזרחית כמו שרק אאוטסיידר חנף יכול לעשות. אם המוזיקה המזרחית היתה מתה מחר – הרשימה הזו היתה יכולה להיות יופי של חבצלת. יש בה הכל ואין בה כלום.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      העולים חולמים בלילות על אום כולתום, מתגעגעים לעבד אל-חלים חאפז

      זה משפט שמזהה אנתרופולוגים בפרוטה. אף אחד מהאייקונים הגדולים של המוזיקה המזרחית, המבצעים ג'ו עמר וזוהר ארגוב, המלחינים אביהו מדינה ואהובה עוזרי לא בא מהרקע הזה. ובכלל המוסיקה המזרחית הושפעה הרבה יותר מהמוסיקה מצפון הים התיכון, תורכיה, יוון, הבלקן, איטליה וספרד מאשר מהמוסיקה הערבית לסוגיה, מצריים, עירק וצפון אפריקה.

      אהבתי

  4. אלי הגיב:

    משהו בנושא קצת אחר.
    בידיעות התפרסמה כותרת צעקנית,
    ארגון הבריאות העולמי: ישראל – מהמזוהמות בעולם; אשקלון ומודיעין בראש

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html

    בתוך הכתבה טבלה באדום על שחור שמראה שישראל היא מספר 12 בעולם בזיהום האויר. נשמע נורא.

    כמובן שהכתב, ד"ר איתי גל לא טרח לקשר לאתר ארגון הבריאות העולמי.
    מנסיון קודם, חשדתי בנתונים ומצאתי את הקישור בעצמי.

    באתר ארגון הבריאות העולמי יש קישור לקובץ אקסל גדול, הורדתי אותו.
    http://www.who.int/phe/health_topics/outdoorair/databases/cities/en/

    (קישור ישיר לקובץ האקסל להורדה
    http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/national/countryprofile/AAP_PM_database_May2014.xls?ua=1
    )

    אז קודם כל יש שני סוגי זיהום, חלקיקים גדולים PM10 וקטנים PM2.5.
    ידיעות מתיחסים רק לגדולים למרות שלכאורה הקטנים חמורים יותר. (ב PM2.5 אנחנו דוקא במקום טוב יחסית)

    נו, אפשר להבין שרוצים להתיחס לנתונים הדרמטיים יותר אבל מעיון בחומר המקורי מתברר שלא כצעקתה, ישראל אינה מספר 12 בעולם בזיהום אויר אלא נמצאת בסביבות המקום ה 25, מעבר לכך, חלק גדול מהנתונים אינם מסתדרים עם המקור, ארגון הבריאות העולמי.

    אין ספק שמדובר באותו מחקר אבל הנתונים השתנו משמעותית בתרגום לידיעות.

    אם בנושא כזה, שקל כל כך לבדוק הכתבים מעוותים את המידע, מה קורה בנושאים אחרים, טעונים יותר?

    אהבתי

  5. לחם הגיב:

    רחמנות על סופשהשבוע של מעריב, ממש רחמנות, עיתון כל כך עלוב, מחורטט, מחופף ובעיקר לא מעניין. מישהו שם אשקרה חשב ששרה אנג'ל מתאימה לכתבת שער והוא צדק אם היינו בשנות התשעים, אבל הלו, חבורת ירחמיאלים, עברו עשרים שנה מאז שאנג'ל הייתה שוס וגם אז היא לא הייתה כזה שוס. כל העיתון, כולל חרטוטי כספית, נראה כאילו לקוח משנות התשעים של עלון בית ספר. הלו, חברים, תתעוררו, כי הזדמנות נוספת כבר לא תהיה, זה הסוף באופן מוחלט.

    אהבתי

  6. נועם הגיב:

    ראית השוטר אזולאי? יש שם סצינה מוצלחת כאשר החכם שבחבורה מציע לביים שוד של צלב מכנסייה ביפו. לא בגלל שהצלב הוא בעל ערך אלא ״בגלל הפוליטיקה״. ההשתוללות של העבד כי ימלוך יכול להצית את האזור.

    אהבתי

    • האמיר הגיב:

      כלומר שהם, הצד השני, יכולים להגיב באלימות על ונדליזם, זה מה שאתה אומר? הם יכולים, למשל, לירות על ישובים?

      משהו שעלול לגרום לתגובה אלימה חמור יותר מאלימות בפועל?

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        נכנס אולי שלא בטובתי לויכוח לא לי
        אלימות בפועל חמורה יותר הרבה יותר
        כמובן לדעתי. אך המשחק הזה נמשך
        כבר יותר ממאה שנים ולא יסתיים מחר
        זה אינו עסק לכנופיות או יחידים שראו
        את האור. מדינה בנבדל מכנופיות מכה
        אחרת. כמה נאורים כאן לא יסכימו אך
        מדינה מאורגנת שמכה חזק ומדויק כשצריך
        מצליחה יותר במשחק זה. בעולם הנוכחי
        אותה מכה צריכה להיות מוצדקת בהרבה
        בתי משפט משוחדים וחד צדיים. כפי
        שנוכחו הפלשתינים לאסונם כנופיות זה
        עסק רע במאבק הארוך הזה. ראוי
        שנלמד בכל מקום שבו אפשר ללמוד
        וננהג כמדינה חכמה

        ה

        .

        אהבתי

  7. האמיר הגיב:

    סדר עדיפות:

    כתובות "ישו זבל" רוססו ליד כנסייה בירושלים
    בכותרת הראשית,

    אלמונים ירו לעבר יישוב בגוש עציון
    בכותרת המשנה,

    צפונית משם, סמוך לג'ילזון שליד רמאללה, הושלך מטען מאולתר לעבר עמדה צבאית
    בסוף הידיעה.

    השלב הבא, אני מניח, תהיה הצעת חוק שתחייב רישיון לנשיאת תרסיסי צבע ופיקוח הדוק על מכירתם. אולי "נוהל פתיחת תרסיס צבע"?

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      איך שבני אדם בנויים היה לישראל טיפה קל יותר
      ואנחנו עוסקים כאן בזוטות להצדיק פעולה נגד משליכי
      מטענים בלי הכתובת על הכנסיה. זה שגוי, לא
      מאוזן, מרגיז אבל כך בנויים בני אדם. על זה
      שהטינוף לא בסדר מסכימים רבים. אבל ההשפעה
      בחברות שונות שונה בעוצמתה והשפעתה. לדוגמה:
      יש מאות תמונות וסרטים של ילדים עזתיים כלוחמים,
      מתאבדים,ושורפי דגלים. לדעתי פרסום הילד עם חגור
      וכיפה זוחל בהדרכת קצין לא ראוי אך זו רק דעתי.
      אבל הוא תרם ויתרום לאיין ולאפס את תמונות
      הילדים העזתיים הללו. פרסום כנסייה מטונפת
      מטפח רגשות אנטי יהודיים אנטי ישראליים. זה מעשה
      גזעני לא סובלני, לא הגון ולא ראוי ומזיק לישראל.
      המדינה צריכה למנוע מעשים כאלו.

      אהבתי

      • אנחנו מסכימים שהמעשים מסוכנים, אלימים ויש חוק. אין אבל ואין מחר- מי שריסס צריך לתפוס להעמיד לדין ולגרום שהתופעה תפסק מהצד הערבי והיהודי כאחד. מסוכן, מיותר, סגרנו את הנקודה ואין ויכוח.

        כיצד התקשורת הידרדרה לשפל שכזה וממשיכה בעזות מצח. משתמשת באותם מעשים כדי להשמיץ את הימין וכשמדובר בערבים שומרת על שתיקה רועמת. העורכים קבעו שהציבור היהודי לא צריך לדעת מהם. -ובטח שלא על נתוני הפשיעה הלאומנית. על האבסורד אסור לעבור בשתיקה. אם ישראל היום זה פרופגנדה, איך קוראים לדבר הזה?

        העוז והעמוס, שמוק שמשפר את גרף המכירות מהשמצת המדינה לא פצה פה או גינה אלפי אירוע ידויי אבנים של ערבים. לא התייחס להשחתת סמלים ולא הגיב לניתוץ מצבות. כשהיהודים חוטפים הוא במוד דומם. היום הגיח הכהן הגדול של המחנה והטיח את חוכמתו להמונים:

        תג מחיר ונוער הגבעות הם כינויים מתוקים למפלצת שהגיעה הזמן לקרוא לה בשמה: קבוצות ניאו נאציות עבריות.

        לאור שתיקתו הממושכת לנוכח פשעי השנאה מהצד השני לא נותר לי אלא להסיק שמדובר באוטו-אנטישמי קטן וקונפורמיסט מושתן. אדם תאב כוח, עיוור לעוולות שעניינו הסתה. כמה מכוערת האמירה. האם יש חשש למסה אלקטורלית שלנו שתתמוך בטבח של ערבים חפים מפשע? יש מצע תנועה או מפלגה יהודית שמתקרב לחמאס? יש תנועת נוער שמעודדת אלימות נגד ערבים? אין כאן כלום מלבד הכלה, לאור אינסוף פשעי שנאה שהציבור היהודי חוטף מדי יום. וכל יום יש פועל שיסתום צנרת, הצתה, אבנים, גניבות והכל משנאת יהודים. לא משהו איש אחי- אבל גונבים מיהודים.

        תפקידו של איש רוח, איש דת או אומן מחונן היא להוסיף דעת, חמלה ואנושיות. עמוס עוז והתקשורת זורים שנאה. שום דבר אנושי אין כאן חוץ מהזדמנות להסית.

        מעניין איך האנשים שסופגים את האבנים כשצה"ל מונע מהם להתגונן והתקשורת שופכת את דמם כמחנה אלים ורצחני מרגישים.

        אהבתי

        • עדי הגיב:

          מה שעמוס עוז אמר אתמול על נוער הגבעות ודומיהם הוא מילה בסלע, ולוואי וכל מי שחושב כמוהו (וזה הרוב הדומם) היה יוצא נגד החלאות הנאציות המסריחות שגדלות בגבעות יהודה ושומרון. הגיע הזמן שכוחות הבטחון יתפסו אותם וימחצו אותם כמו מקקים. הנזק שהם גורמים הוא לא יתואר, ותועלת אין מהם. מכים חיילי צה״ל….. טינופות. חלאות המין האנושי.

          אהבתי

        • עובר אורח הגיב:

          בוקר טוב ושבת שלום

          קצת רחמנות יהודי ( אם אתה כזה?)
          רק קצת.

          תבין, הוא פשוט רוצה נואשות
          את פרס נובל,

          לא מתאים לי ממש כואב לכתוב
          כה קצר, אך איני יודע מה להוסיף.

          אהבתי

  8. ברטה הגיב:

    אצלי הונח היום מעריב סופהשבוע חינמי. דפדוף קצר הבהיר לי שלא רק בידיעות ביבי לא פופולרי. הגדיל לעשות הכותב מנחם גשייד שחזותו חרדית ע"פ הצילום. בין השאר הוא כותב

    ..רוחאני הוא הטיעון היחיד של ביבי בשלטון..

    ועוד

    נתניהו הסתנוור בשנים האחרונות מהעדר מועמד רצינני נגדו לכס מלכותו. קינג ביבי עושה במדינה כבשלו. דאגותיו נתונות בעיקר לכך שהוא ימשיך לבטח במשרתו..

    כשנתניהו מגיע לטקס "לכל איש יש שם", הוא לא מקריא את שמות הנרצחים, כפי שכולם עושים אלא פוצח במונולוג על חמיו ז"ל…

    ועוד על הארמון, על רצונו לבטל את הנשיאות מסיבות "כלכליות" . נוני לא נראה בשטח.

    אהבתי

  9. אורן הגיב:

    כל הקטע על נושא דחוח הלוי וברק רביד מיותר ומגוחך. לא צריך לפרסם כל טענת שווא המתבררת כשטות לכל המסוגל לקרוא עברית. ברק רביד כתב על המכתב ששלח יהיועץ לביטחון לאומי כהן לשגרירים, וזה המכתב שעותק שלו הגיע לידי הארץ. מצוין שכהן הוסיף למכתב עותק ממסמך עריקאת. אולי יתלונן דחוח הלוי על היועץ לביטחון לאומי שלא נתן לו קרדיט במכתב שהופץ בשגרירויות.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      בכל מקרה ההתייחסות למסמך האסטרטגי כאל “חשיפה שהכל היה מתוכנן מראש” היא פרשנות יתר. מותר לפלסטינים (כמו לישראל) לחשוב מראש איך להגיב להתפתחויות צפויות.

      אמרתי לך לסמוך רק על השועלן (אפילו לא עלי).

      אהבתי

  10. שועלן הגיב:

    ממה שאני קורא אצל רביד, הוא מתייחס (מבחינת הישג עיתונאי) אך ורק למסמך הישראלי שמדבר על המסמך הפלסטיני, ולא למסמך הפלסטיני עצמו.
    כמובן שיכול היה לעשות עבודה טובה יותר ולקשר למסמך הפלסטיני אצל דחוח הלוי (מה שהיה גורר גם קרדיט) במקום סתם לכתוב "למכתב צורף מסמך בן 65 עמודים", אבל אני לא רואה שום בעייה עם אופן הניסוח של הדברים שם, והצורה שאת מציגה את הנושא מטעה ("הגיע לידי הארץ" = המסמך הישראלי, לא הפלסטיני).

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      ואת מה שאני חושב על הנושא עצמו אפשר לקרוא כאן.

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      שועלן, למה אתה מתעקש לכתוב את התגובה שלי לפני, גנב קרדיטים שכמוך.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        קראתי את התגובה שלך, הזזתי את השעון במחשב אחורה, ושלחתי את התגובה שלי.
        מסתבר שזה עובד.

        אהבתי

        • אורן הגיב:

          אני שתיתי את קפה הבוקר שלי בנחת, קורא את הקישור לרביד עובר לכתבה הלא שמאלנית במפתיע על הספר של ויינשטוק. מתור הכרותי עם מיני חזנ"קים, עו"חים, ומטרללים הכותבים על מיילי סיירוס, לא חשבתי לרפרש, לפני שכתבתי את תגובתי.
          מסקנה, לעולם לא להקל ראש בכנופיה ששועלן חבר בה 😕

          אהבתי

          • שועלן הגיב:

            זה רפרור שהיה כבר שם.
            חוצמזה, אני מהכנופיה של kool.

            אהבתי

            • אורן הגיב:

              כן, אתה אנדה. ואלמלא זה יום חופשתה הייתי ממליץ לוולווט למחוק את כל הפיסקה, ולא להסתפק במחיקה המינורית שביצעה. מזכיר לי את דרך התיקון של דחוח-הלוי במקרה קודם של קשיים בהבנת הנקרא. וסליחה שאני עושה ון-בורן.

              אהבתי

  11. Mosh הגיב:

    באמת שאני לא מבין את הזעם הקדוש על "ישראל היום" שאני קורא מהתגובות .

    מה הבעיה במוצר חינמי ?
    הרי בכל פעם שהתעוררה שאלה על שידור פרובוקטיבי בערוץ 2 או על כתבה מכפישה של 'הארץ' הליברלים טענו "לא חייבו אתכם לראות/לקרוא"
    מה הבעיה פה ? מה מפריע שבעלי העיתון הוא מיליארדר (ולא שנוני או בעלי הארץ קונים בהקפה ) ?

    יירשם שאני לא מכניס לבית אף אחד מהעיתונים אלא ניזון בעיקר מאתרי החדשות (וגם אותם אני לוקח בספק )

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      שלדון לא נתן מעולם שום דבר בחינם
      זה בטוח. השאלה שעדיין אין לה תשובה
      האם כאן חל מהפך במנהגיו ואם לא
      מתי הוא יגבה ומה יהיה המחיר.

      אהבתי

      • Mosh הגיב:

        אז בגלל שאתה לא סומך על הבעלים אתה מאמין שצריך להכנס לו לעסק ?

        אם זו הייתה חברה שאליה אתה מתחייב בחוזה, הייתי אולי מבין – אבל פה אתה עושה קנייה חד פעמית וללא דרישה להתחייבות כלשהי !

        אהבתי

        • עובר אורח הגיב:

          שלום
          לא מדובר בי ב"עובר אורח". מי אני ומה כוחי והשפעתי.
          מדובר בחברה הישראלית.
          כללית בישראל עסק שלא סומכים על בעליו האחראיים
          על פיקוח נכנסים אליו יותר. החל במשגיחי כשרות ובהמשך
          פקחי העיריה ומס הכנסה.
          אני מציע ככלל לבדוק מה היא מטרת מי שנתן לך מרצונו
          דברים בחינם ולא אפרט. כבר אמרה אמא: על תקח סוכריות
          מזרים

          אהבתי

          • Mosh הגיב:

            שוב – אתה לא חייב לקחת ממנו סוכריות

            ולא מדברים על פיקוח, אני חייב להדגיש, מדברים על הכרחת בעל העסק לחייב את לקוחותיו בתשלום !

            אני מבין את אלו שטוענים למה אין חיוב תשלום על YNET או WALLA הרי גם שם אתה מקבל את המוצר בחינם … רק שההבדל הוא הפלטפורמה .

            אהבתי

            • עובר אורח הגיב:

              תודה על הזמן והדיון הטוב
              זה כבר השג שלך. אני כידוע
              נוטה להתפרץ.
              נשאר חלוקים בדעתנו ולו רק
              משום הסיבה שיש ילדים שלא
              מקשיבים להזהרת האם וזה נגמר
              רע. גם שלטונות החוק לא רואים
              בעין יפה את מי שמחלק חינם
              ממתקים וגרוע מכך ליד בית
              ספר. לא אני סימנתיך באדום

              וגרוע מכך ליד בית ספר וזאת בחינם

              אהבתי

              • Mosh הגיב:

                אם זהו הישג…זכיתי 😉

                דיון הוא הדרך ללמוד !

                האדומים לא מייצגים משהו, אלא הדיון שמתעורר .

                לגבי האדם עם הסוכריות …תסכים איתי שיש הבדל , במובן הכי שיטחי שיש, בין סוכריה שעלולה לפגוע בך פיזית מאשר עיתון שבו מלל מילים.

                הרי כאשר אני אקח עיתון מהמחלק אין מצב שאפגע מקריאתו, אולי לא אסכים ואולי אכעס אך דבר לא יקרה לי.

                החקיקה הזו והתפיסה של "ישראל היום הוא עיתון של נתניהו" באה מהנחת בסיס שעם ישראל קל לתמרון ולשטיפת מוח ולא נותנת לו את המינימום הערכה שהוא יודע מה הוא רוצה או לא רוצה לשמוע .

                וזה מה שמפחיד אותי, הרבה פעמים כאשר צד מסוים הפסיד הוא קרא לאותו עם שהפיל אותו מהשליטה בכינויים מבזים כאילו אין מחשבה מאחורי ההחלטה.
                כמה פעמים קראתי את אותם ליברלים קוראים לאנשי העדה שלי שהצביעו ליכוד "בבונים שטופי מוח"? כמה פעמים הם קראו לאנשים מאיזור מגוריי "חסרי השכלה שצריך לחנך" ?

                וזה…לא עבר מהסיסטם עדיין !

                אהבתי

  12. אוראל הגיב:

    אתמול ב"תיק תקשורת" אמר בועז ביסמוט שהישראלים אוהבים לקרוא את "ישראל היום" בגלל התכנים שבו ולא בגלל שהוא בחינם.
    העיתון היומי "ישראל פוסט" שמחולק גם הוא בחינם הוא העיתון השלישי בחשיפה בישראל לפי סקר ה-TGI לשנת 2013. מדי שבוע אני עובר על לפחות אחד מגליונות ה"פוסט" ושום תוכן עיתונאי אין בו. שום ערך מוסף, מופיעות רק כמה מהידיעות החדשותיות של היום שניתן למצוא בכל עיתון וכמובן גם באינטרנט, יש אולי מאמר דעה אחד של אחד מכותבי "סופהשבוע". כשאני מעיין בו נוצרת אצלי התחושה שה"פוסט" קיים רק כיוון שסתם עלון פרסום אף אחד לא ייקח. העיתון מלא בפרסומות והידיעות החדשותיות הן "עלה התאנה" שלו. ואני שואל בועז ביסמוט- למה לדעתך אנשים קוראים את ה"פוסט", כי הוא מעניין? כי הוא מביא זווית ראיה חדשה? מבחינתי התשובה היא חדש משמעית לא. אנשים קוראים את ה"פוסט" כי הוא חינם. ברור לכל שישראל היום מחולק חינם ולא מוכן לגבות כסף, כיוון שמנהלי העיתון יודעים שמספר הקוראים יצנח משמעותית. ביסמוט המחיש את טענתו (שאנשים אוהבים את ישראל היום ולכן קוראים אותו, ולא בגלל שהוא מחולק חינם) בכך שנתן דוגמה שאם דוכן פלאפל יחלק פלאפל חינם,לא בהכרח ייקחו ממנו את הפלאפל. אני רוצה לשתף בסיפור אמיתי בחיי הסותר את טענתו: כשפתחו בעירי "מסעדת" פלאפל חדשה, הציע בעלים מנת פלאפל חינם לכל אחד ביום הפתיחה. באותו היום אכלתי שתי מנות וחצי (לא אחת אחרי השנייה,אלא לאורך כל יום הפתיחה) למרות שהפלאפל לא היה ממש לדעתי, אלא אך ורק כיוון שחולק בחינם. הצעת החוק נגד ישראל היום היא בראש ובראשונה כי הוא פוגע כלכלית בידיעות, ולא בגלל שישראל היום תומך בנתניהו. ביסמוט גם טען שיש ריבוי דעות בישראל היום, לי נותר אלא להתפקע מצחוק מול המרקע. הוא ציין שני כותבים המזוהים עם השמאל (יוסי ביילין וזהבה גלאון) ואמר הנה ריבוי דעות. זה פשוט מגוחך שישראל היום חושבים בזכות שני כותבים (אחת מהם היא פוליטיקאית שלא מרבה לכתוב טורים) יש בעיתון ריבוי דעות.
    לא פורסמה מעולם נימת ביקורת על נתניהו בישראל היום, זהו לא איזון. מובן שגם לבקר את נתניהו על כל דבר זה לא איזון. זכותו של העיתון לאחוז באג'נדה ימנית, אבל בעיני זה לא "חופש ביטוי" ששלדון אדלסון מציין ללא סוף בראיון היום, לתמוך אך ורק באדם אחד. מגוחך לראות את הפמפום של ישראל היום נגד החוק, שברור מאליו שלא יעבור. הסכנה האמיתית לדמוקרטיה,בעיני, היא עיתון שמדברר רק אדם אחד הוא העיתון הנפוץ במדינה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בראש הממשלה. שלדון אדלסון מפחד שנוני מוזס יומלך כדיקטטור. בינתיים מי שמסתמן כדיקטטור המחשבות בישראל הוא האדם ששבר את שיא ההכנסות לאדם בשנה אחת. אדלסון מרוויח 1.3 מיליון דולר בשעה בין אם ישן ובין אם ער (כך לפי הראיון שהתפרסם היום בישראל היום)

    אהבתי

    • כץ הגיב:

      ישראל היום זה לא ישראל פוסט. שטוטית סיפרה לאחרונה שהיא ראתה במו עיניה התנפלות ביום שישי בעכו על ישראל היום. נכון כי חילקו עיתון דמוי-ידיעות חינם, אבל אף אחד לא יתנפל על חלוקת ישראל פוסט. כלומר בעיני הציבור יש לישראל היום בכל זאת איכות מסוימת שלא נופלת מידיעות.

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        יכולה בכלל להיות שאלה או תמיהה
        האם ששלדון יודע למכור את עצמו ויכול
        לממש ידע זה בכשרון ציניות עוצמה
        ואכזריות. משום כך ה P נחות מ י-ה.
        הרי הויכוח אינו לא על הצלחתו כי אם
        על מהותו ומה היא צופנת בחובה.

        אהבתי

    • velvet הגיב:

      נכון.
      כץ: לא רק בעכו. גם בירושלים, כפי שהראיתי ב-25.4

      אהבתי

  13. פרובוקטיבי, מקורי ומבריק.
    לאור הצהבת הויזואלית שתקפה את העורכים אין פלא שעמדת ידעני הארץ לגבי "נימפומנית" תתקבע באזור הטעם הנרכש השמור לאנשים רגילים המשתוקקים להפוך לאנשים חושבים.

    אם אתם מאמינים שכל ייצוג חזותי של סקס הוא למעשה פורונגרפיה, ואם אתם מעדיפים להימנע מצריכת תוכן פורנוגרפי – ייתכן בהחלט ש״נימפומנית״ הוא לא בחירה אידיאלית עבורכם.

    אני לא מאמין שכתבת את זה עלי.

    סרט מורכב ורב-שכבתי שמנסה – ומצליח – ללחוץ בעוצמה על כל הכפתורים שאמורים לזעזע את הצופה הבורגני.

    אבל ראינו אורגיה של גמדים לבקנים, אקט בין זקן לקרוקודילית ויפנית שעשתה אומנות ל- 1000 זכרים מדובללי תנוכים.

    מילון ויזואלי של כל התנהגות מינית המוגדרת כלא-נורמטיבית, החל מהומוסקסואליות וכלה בשלישיות ובסאדו-מאזו

    זה דיקשיונרי לקשיי תפיסה.

    קל לקרוא אותו כמסמך מיזוגני.

    נו חבל להדפיס, שלחי לי במייל.

    המבנה הנרטיבי הגאוני בפשטותו.

    במיטה עם פשטונים גאונים? שיתקלחו קודם.

    גבר יהודי מזדקן ונטול ניסיון מיני בשם סליגמן

    וגם וודי אלן, אין גבול.

    גרסה מופרעת וחולנית במקצת ל״סיפורי אלף לילה ולילה"

    מענה לתחקירים של הדיינה אילן.

    מותיר את הצופים עם חצי תאוותם בידם.

    בדיוק כמו…

    במקרה של ״נימפומנית״, הסטייה מהנושא היא גם סטייה מהסטייה.

    גונב מגנב פטור. עם זאב רווח. וואלה ראיתי.

    המודעות שלנו לאופן המציצני שבו אנחנו בולעים בשקיקה

    תודה לאל, ידעתי שמדובר בסרט בורקס.

    טריגר אינסופי אשר מפעיל אצל כל אחד מאיתנו תגובות שונות

    כמו הביקורים של ההורים

    זרם התודעה האנושי מלא ב״סטיות מהנושא״

    והסיפורים על טנטי מארי והמזכירה של צ'יצו מואיז.

    סיור מודרך בין שבעת מדורי הגיהנום של התשוקה הנשית.

    יותר מפחיד מנקבת השילוח.

    סצנת החנייה ברוורס המצחיקה ביותר שראיתי בקולנוע

    חבל שלא שמעת על יוטיוב

    פון טרייר מעמת את צופיו עם אנציקלופדיה בריטניקה

    או ויקיפדיה.

    קלישאה מקוממת של הפנטזיה הגברית

    רק המציאות מקוממת.

    ניתן גם לקרוא את ״נימפומנית״ באופן חתרני יותר

    רוצו לקרוא, בינתיים אני חותר למגע.

    שיט, הכפתור.

    אהבתי

    • כץ הגיב:

      "הרשימה הזו יכולה להימשך עם "ורטיגו" של אלפרד היצ'קוק שעושה מטעמים מ"פיגמליון" של ג'ורג' ברנרד שו ומעמיס עליו פסיכולוגיה לקניאנית"

      ניב הדס, הארץ. הבן אדם הוא פארודיה של הארץ.

      אהבתי

    • קורא הגיב:

      אירוע שבו נכח לפני כ–15 שנה בבריסל היה זרז משמעותי לכתיבה. השגריר המצרי הוזמן אז לפגישה עם יהודים מצרים שחיו בבלגיה. "השגריר היה חיוור", מספר ויינשטוק בראיון מביתו שבעיר ניס בדרום צרפת. "הוא פחד לדעתי שיעשו בו לינץ'. לא לינץ' פיזי, אלא מוסרי. היו לו סיבות טובות לחשוש: רק עשר דקות לפני שהוא הגיע, היהודים ממצרים שהמתינו לו סיפרו לי סיפורי זוועה על הקשיים והתלאות שפקדו אותם במצרים. אבל ברגע שהוא הגיע, גל אדיר של נוסטלגיה אפף את החדר, וכל מה שהפליטים האלה ידעו לספר עליו היה סיר הבשר שהותירו מאחוריהם בקהיר ובאלכסנדריה. הכרתי את הסיפורים הקשים של חלקם. אלה אנשים שסבלו מאוד, ובכל זאת, באותה הזדמנות הם התענגו על ימיהם האחרונים במצרים".

      יון, אל תהיה פשטני. נתן ויינשטוק אולי לא תופס את זה כי הוא לא משם אבל בין יוצאי ערב יש שניות. הם היו מופלים אבל מול סמכות (השגריר) הם מיד מתרפסים ונזכרים בסיר הבשר. נראה שהכותב לא מבין את המנגנון הפסיכולוגי פה. שיטת הדימהי לא היתה מצליחה מאות שנים אילולי היהודים עצמם היו מפנימים את מעמדם כאזרחים סוג ב׳. חבל שגם שמאלני חוזר בתשובה עדיין מפספס את כל הסיפור ההיסטורי של יהדות ארצות האיסלם על אף היומרה לכתוב את הספר ההיסטורי הראשון בנושא. גם בגלל הקול המזרחי האנטי ציוני מיליטנטי כיום יש קושי בציבור להבין איך הדברים פעלו שם באמת. זה לא נכון שהמזרחים תמיד היו גאים מול הגלותיות האשכנזית.

      אהבתי

      • שיטת הדימהי לא היתה מצליחה מאות שנים אילולי היהודים עצמם היו מפנימים את מעמדם כאזרחים סוג ב׳

        היהודים הפנימו את התלות אך לא נראה לי שחשו נחיתות בערכם לנוכח האנאלפבתיות, הגזענות האלימות והדמיון המפותח שמסביב. נהפוכו, הלעג ותחושת עליונות היו מושרשים בקהילות היהודים ששמחו על פלישת המערב "הנאור". הנושא קרוב לליבי ואני חמוש בעדויות מפורטות של פליטים ממספר רב של ארצות. רובם זוכרים עד היום את הקללות היריקות והאבנים שחטפו מילדים. אפילו המכובדים והמלומדים שביהודי מצרים, סוריה ועירק.

        אהבתי

        • קורא הגיב:

          הנושא קרוב ללבך בגלל שהמשפחה שאיתה התחתנת מלעיטה אותך בסיפורי אפולגטיקה. רב הסיפור המזרחי ששמעתי הוא אפולגטיקה. מזרחים התרפסו לפריץ ממש כמו היהודי בשטעטל. היחסים הטובים בארצות האיסלם עד פרוץ המדינה היה בגלל שהיהודים ידעו את מקומם. את זה המזרחיסטים הגאים לא מספרים. כמו שנתן ויינשטוק כותב, המלחמה פרצה כי הישוב היהודי בארץ לא היה מוכן להיות דמיהי.

          אהבתי

          • יש יהודים ערבים מארצות רבות סביב היונה ולא רק מקשרי משפחה. גם ערבים יהודים לצורך העניין, כאלה שנושאים בדלי סיגריות מחוץ למדבר. יש מאות מליונים שטרם השתחררן מעלבון התקוממות הד'ימי ויתקשו לקבל את שליטתו באדמות הוואקף של שיח מוניס. ויינשטוק טועה כאן. הבעיה בצד שיזם את התוקפנות לא ביהודי החדש או הישן. אם היו רוצים לחיות בשלום היה שלום.

            אהבתי

  14. Mosh הגיב:

    נגיד והיו מודיעים לך V, שעומדים להחריב את ביתך בלי דיון ובלי שאלות

    האם היית מרימה ידיים או שהיית משתמשת בכל הכלים שניחנת בהם כדי למנוע את רוע הגזירה ?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      איזה בית בדיוק? מהו בית?
      ראשית אין שום בית/ דירה/ בלטה בבעלותי.
      שנית, ימות העולם אני לא אקרא למקום עבודה בית, כמו שנוהגים מיטב עיתונאינו הנפרדים מעיתונם במילים הדוחות "העיתון היה לי בית חם".
      שלישית, אם אתה מתכוון לקיצוני יצהר, אז סליחה, שום בית לא שווה פגיעה בנפש, ואם הם חושבים שצריך לפגוע בחיילים כדי לשמור על הבית הדבילי שלהם, אין לי איתם סשיג ושיח.

      אהבתי

      • Mosh הגיב:

        מהו בית ?
        יש אנשים שמגדירים את עבודתם כבית
        יש בעלים שמגדירים את העסק שבנו במו ידיהם כבן שרואים אותו גדל למול עיניהם .
        כל אחד והרגשות שלו .
        לכן צריך להסתכל על המצב ב'ישראל היום' כ"אין שופטים אדם בעת כעסו/צערו"
        כמובן שהרעיון של סגירת עיתון הוא רעיון מסוכן… ואני שמח ש'ישראל היום' לא מתכוון ללכת ללא מאבק .

        כמובן שלא כיוונתי לקיצוני יצהר הארורים, אין דבר שמצדיק פגיעה בנפש או ניסיון פגיעה בנפש ע"מ להעביר מסר – הייתי צריך לציין זאת כנראה !

        אהבתי

        • velvet הגיב:

          1. אני נגד סגירת ישראל היום מכל וכל, אבל יש להבהיר מהו בדיוק עיתון זה, והראיון עם האדלסון מבהיר זאת היטב.
          2. המצב בישראל כנראה (כנראה, אני לא בטוחה) לא מאפשר השתלטות חינמון מסוג זה על השוק. אני לא מצדדת בקביעה הנחרצת שהוא "מוטט" את השוק.
          3. החוק קורא למכירתו. לא לסגירתו. כמו שאני רואה את זה החוק לא יעבור, אבל זה לא שאני מבינה בחוקים. או בכבלים.

          אהבתי

          • Mosh הגיב:

            1. מדוע צריך לדעת מהו סוג העיתון ? אני שואל מתוך התעניינות כנה .
            2. העיתונות בעולם כולו קורסת, האם עיתון חינמי גורם לעיתונות להיות פחות טובה ? פחות אמינה מבעבר ?
            3. החוק קורא להכריח עסק לעבוד תחת סרגל מחירים שיחסי למתחריו של העסק – שזוהי כבר פלישה לחירות הכלכלית שמגיע לכל עסק (בתנאים מסויימים )

            אם נשליך את החוק הזה לעולם התקשורת, זה שקול לחקיקה על "גולן טלקום" – שגרמה זעזוע לשוק הסלולר – להציב מחיר חבילה מינימלי של חצי מעלות חבילה של פלאפון ….קצת הזוי

            אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        שיג

        אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      מתי והיכן הרסה המדינה בישראל בית בלי דיון
      ובלי שאלות. אנא בבקשה: שמות, מקומות, תאריכים
      אחרים, לא המדינה אכן הורסים רכוש (אמנם לא
      מחריבים בתים) לאברשות ולא בסמכות.
      על זה שהחברה הישראלית מאבדת את אחד
      הבסיסים החשובים לקיום מדינה והוא מונפול מוחלט
      על האלימות וכתוצאה טרוריסטים, גם יהודיים, גורמים
      נזק לרכוש בלי לבוא על עונשם אני מוחה.
      אנסח שאלה: נניח והיו מודעים לך M שעומדים לעקור
      זיתים במטע שלך, לחלל את מקום התפילה שלך, נניח
      הנחת ראש חזיר בבית כנסת, טינוף הקיר של ביתך
      האם היית מרים ידיים או שמשתמש בכל הכלים שניחנת
      בהם כדי למנוע את רוע הגזירה?

      אהבתי

      • Mosh הגיב:

        כיוונתי למשהו אחר .. ממליץ לך לקרוא את המשך השירשור

        ולשאלתך, אם היה מצב מאיים על ביתי הייתי מנסה בכל הכלים החוקיים והכשרים ע"מ למנוע את רוע הגזירה .

        זה שיש בינינו כאלו שלא מבינים את מהותה של דמוקריטה…לצערי זהו אופיו של האדם – בכל מקום יהיו כאלו אשר חותרים תחת הכללים, ההבדל הוא איך אתה מעניש את אותם פושעים .

        המקרים האחרונים של "תג מחיר" יותר מכל מראה את עלבותו של השמאל, הרי רוב הישראלים מתנגדים למעשים אלו וחושבים שהם יותר מזיקים ממועילים, אבל הסלידה וקריאה לכל גרפיטי בכינוי "מעשה טרור" מראה לאלו שעדיין מאמינים בשמאל בישראל שגם באלימות הגזענות עולה לו …

        הרי עמירה הס קראה לזריקת אבנים מעל פני העיתון שכעת קורא לכותבי "מוות לערבים" טרוריסטים, ואני שואל מה ההבדל ? בגלל שהם פלסטינאים מותר להם ? בגלל שזה הכלי היחיד שהם מכירים ? איזו עזות מצח, איזו אדונות לאותו שמאל שכל יום מכריז שהוא הוא "הקים את המדינה" !

        אהבתי

        • עובר אורח הגיב:

          קראתי וניצלתי כתיבתך להביע דעתי.
          אם נפגעת עמך הסליחה שאני מבקש.
          עכשיו רק לעניין אחד אך חשוב. מקימי
          מדינת ישראל הנם חלקים מהעם היהודי.
          ברוב הזמן מיעוט, שעבד ולחם
          והקריב במשך מאות שנים. אי שם
          בין 1935 ל 1950 למנינם התחוללו
          כמה דברים הנוגעים לעניין זה, בעיקר
          שנים. בין שליש לחצי מהעם היהודי
          נרצח כולל מיליון ילדים לפחות. רוב
          (כבר לא מיעוט) מהיתר החלו, איש
          בדרכו, במרץ ובשכל בהקמת מדינה
          יהודית בארץ ישראל. למילים שמאל
          ימין אין משמעות בהקשר להקמה זו.
          המדינה טרם קמה היא בדרך. את
          העתיד אין לדעת. גורמים רבים מנסים
          לפגוע בתהליך ההקמה. ייתכן ואולי
          הגורם המכריע, הנו העם היהודי עצמו.
          כרגע לדעתי תהליך ההקמה נתקע
          ואולי נע אחורה. צריך להיות מודאגים,
          באמת.

          אהבתי

  15. שץ הגיב:

    כמה מרץ ואנרגיה בישראלהיום, חבל שלא משקיעים אותו בעבודה עיתונאית. היה להם איזה סקופ לרפואה בכל שנות קיומם?

    אהבתי

    • אלי הגיב:

      לרן רזניק, הכתב לענייני בריאות בישראל היום, היו עשרות סקופים מאוד חשובים. נכון זה לא חשוב כמו החשיפות ב"ידיעות" באשר ליחסי שרה נתניהו ועובדי המשק במשרד רוה"מ, אבל בכול זאת, סקופ.

      אהבתי

      • ריאליסט הגיב:

        צריך לציין גם את מוטי גילת. חוץ מזה, עבודה עיתונאית ראויה אינה מתבטאת רק בסקופים או בסנסציות. יחסית לחינמון, מדובר בעיתון לא רע בכלל.

        אהבתי

  16. נועם הגיב:

    אמרתי לו, ‘בסדר נוני, לא נקים עיתון, אבל רק אם תמלא תנאי אחד – שתעביר את העיתון מהשמאל הקיצוני למרכז; תמצב אותו במרכז הקשת הפוליטית’. ואז הוא אמר, ‘אני לא בשמאל. אם אני אזוז למרכז אני בעצם אהיה בימין ואז אהיה עיתון ימני’. אז אמרתי לו, ‘אני לא יודע מה אתה חושב שאתה כותב, אבל שתדע לך, כל מי שאני מכיר טוען שאתה בשמאל הקיצוני’. והוא אמר לי, ‘אני לא יכול לעשות זאת, כי אני כבר במרכז’. אמרתי לו, ‘אני לא יכול לקרוא בעברית, אבל הרבה מחבריי – יש לי מאות חברים – אומרים שאתה סטית לשמאל הקיצוני’. אמרתי לו שאנחנו מתכוונים להוציא את העיתון כי אני חושב שלעם היהודי יש זכות לעיתון עצמאי ואובייקטיבי…

    הנקודה במקומה. אם מדברים על השתוללות הימין הקיצוני בארץ, באירופה אחד הטענות נגד השמאל היא שבהתנהגותו הוא אחד הגורמים לתסיסה בימין הקיצוני ועלית קבוצות ניאו נאציות. פועל כאן חוק הכלים השלובים. אצלינו, תופעות כמו תג מחיר, נוער הגבעות ואוהדים ד״ל של בית״ר ירושלים מתפתחים גם בגלל שהם חשים שבאווירה כיום רק הם מגינים על העניין הציבורי ומוכנים למסור נפשם על המדינה. מילא הארץ שמייצג את הציבור ההיפסטרי בתל אביב (מלבד בתי האבות), למה שידיעות יתפס לשמאלנות?

    אהבתי

    • נועם הגיב:

      בעוד שבועות מספר יום ירושלים שהפך להיות יומם של הימין הקיצוני הפאשיסטי בישראל. עיר עמים קוראת לאנשים להצטרף להפגנת נגד שתרסן את הניאו נאציזם היהודי

      נא להפיץ:

      אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      תושב, אזרח,תייר או מבקר שחש באוירה מסוימת, כתוצאה מחליט למסור נפשו על המדינה וכתוצאה מתחיל בפגיעה בחילי צה"ל, רכוש צה"ל וצל"ם הוא מחבל טרוריסט. אם תחושות האוירה של כל אזרח באשר הוא אזרח היא תרוץ מתקבל לאלימות מזדמנת אז יש לנו עסק לא עם מדינה אלא אם אוסף כנופיות שנוהגות לפי איך שהן חשות באווירה. אחת מכנופיות אלו משווקת לצרכיה את הקיום של ימין קיצוני פאשיסטי בישראל שהוא גם ניאו נאציזם יהודי ומחברת לצרכי מי שרוצה חיבור של פשיזם-נאציזם-יהדות וישראל . בחברה שעוסקת עד בלי גבול באוכל ובישול ראוי לומר ששום דבר טוב לא יצא מנזיד מכשפות כזה.
      שמניעה כנופיה מתוך האוסף הזה.

      אהבתי

  17. ברטה הגיב:

    לכבוד הצילום שער הפך אדלסון לבלונדיני עם עיניים כחולות. זה החומר של שרה או יונתן רטוש?

    אהבתי

  18. אחד שיודע הגיב:

    …ועכשיו מתברר שבזמן שביערנו את החמץ, המוסד ביער "חמץ" אחר: התנקש בגנרל סורי.

    אהבתי

כתיבת תגובה