יום חופשה. פכים קטנים וגדולים והייתי.
רצח שלי דדון
אבל מה הכותרת בכך שהשר אהרונוביץ אמר שלא בטוח שהרקע למעשה לאומני. הרי זה נאמר כבר לפני שבוע.
הארץ: מבוי סתום. בציבור הערבי דורשים התנצלות.
בקשת הארץ להסיר את צא"פ נדחתה.
הקרב על ישר"ה
קרולין גליק, המייסדת והעורכת של לאטמה המנוח, מספרת את סיפור האתר ומתייחסת גם לישר"ה.
והנה פסקה תמוהה:
Yisrael Hayom is not a right-wing newspaper. According to reporters who work for Yisrael Hayom, all of its editors and reporters, aside from a few sports reporters, are leftists. And their views are reflected in the paper’s coverage of events, albeit to a somewhat lesser degree than in competing papers.
במי נגד מי מנהל אביב הורביץ שיחות נפש עם שלדוניסט ומוזסולוג.
שתי שאלות:
1. האם בטוח שכל החינמונים ברחבי העולם דקיקים המה ונושאים מספר כותבים מועט?
2. האם בטוח שכפתו של שלדי ניכרת במקור ראשון? כי עובדיו מכחישים מכל וכל.
ובישר"ה: ח"כ משה פייגלין: איפה הבושה?
גונן גינת: יום הנכבה של חסידי האדמו"ר אולמרט.
רק עמוד אחד היום. מירי עדן בחופשה.
מדינת כל גזעניה
גילי שם טוב במאמר תגובה לרב שגרס שאסור להשכיר דירות ללסביות.
אויש, ח"כ אורית סטרוק. נמאס.
והרב יעקב אריאל מכחיש.
לחם עבודה
מחלקת ההפקות ברשות השנייה תיסגר. יוסי מולא ביקש לפרוש, ואיתו רוב עובדיו.
אל על מדווחת שטייס משנה התמוטט על ההגה במהלך טיסה.
כותב עדו בלומנטל בתגובה: "עד שלא תמציא הנהלת אל-על דו"ח רפואי מפורט באשר לנסיבות הבריאותיות שהביאו לחוסר תפקוד של הקצין הראשון – אני אמשך לחשוד שמדובר לכאורה בתרגיל יחצ"ני בזוי"
חבורת דיבור ישיר חוזרת לעונה חדשה.
צרות בכותרות
ככה זה כשרודפים אחר רייטינג (ומצליחים!).
עורכי mako, לא יפה.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
כתב ישר"ה, דרור אידר, במילואים, ולבו מלא על גדותיו (פייסבוק, ציבורי):
הנה היומן במלואו, שזכה לאהדת הציבור:
שורות שורות עומדים הכלים הכבדים. מגרגרים בנהמה בעודם ממתינים לאות. הכינרת פרושה במרחב, טבריה מנצנצת באורות נשפכים אל אגן המים הכהה. מצוק הארבל ניצב מולנו אימתני ובוטח. "לילה, כמה לילה, בשמים שקט, כוכבים בחיתולים" (אלתרמן, אלא מה?). הירח שקע מזמן והותיר אותנו עם צבא כוכבים עצום. כבר שכחנו מראם של שמים זרועי כוכבים הגוהרים עלינו בחיבוק שמימי. קולות בקשר ופטפוט לוחמים סביב קפה של אמצע הלילה. ממתינים לאות. תחנות כאן קודקוד. נוע נוע סוף. מילואים.
בלילה השני הלכו הכוכבים והשמים כוסו בגלימת עננים. הירח, נורא הוד, הגיח מעת לעת וסימן את הדרך ואז שקע גם הוא, מותיר לנו עמוד עשן מעונן. רכב ישראל ופרשיו רועש במלוא אורותיו וממתין לאות. קבוצות קבוצות עומדים לוחמים בראשי הטורים ומאזינים למילות בטיחות ומשפטי מבצע. מולנו, במרחק גיא או שניים, זוהרת צפת, יפה מתמיד. מאחורינו מתנשא הר מירון, קודר בשלל סימניו. ר' שלמה אלקבץ מתנער מעפר לקראת פגישתו עם ר' שמעון בר יוחאי. עוד מעט ל"ג בעומר. הוא יגיע מצפת להדליק את משואת רבו במירון לכבוד לוחמי בר כוכבא. ובתווך אנחנו, חיילי ישראל הצעירה, הלומי שינה, מצפים לאות. בפעם הזאת שום עשב לא יעלה בלחיינו; רק חיוך שנשבענו כולנו להציל מבין המרכבות. תחנות, כאן קודקוד. נוע נוע, סוף. נוע אל הסף. מילואים.
בלילה השלישי סילק הירח את כוכביו ונותר לשלוט לבדו על חלקת השמים הצפונית. ההרים סביבנו מוארים באור כיסופים חיוור, פסגותיהם בולטות בינות לעננים הכבדים. המחנה מתפרק מאוהליו, לוחמים מהדקים יריעות לדפנות הכלים הכבדים. ברקע מלווה את ההכנות גרגור מתחטא של מנועים מתחממים. התדריך מקמץ במילים ומבקש להיזהר בשבילים הצרים, הפתעות מזומנות לנו בהמשך. אחד אחד ובאין רואה מסתלקות החיות הכבדות ממקום מרבצן והמחנה מתרוקן, כמו פני עיר שוממה שבתיה נמחקו באחת. לא ידע בשכבה ובקומה. ואנחנו ניצבים במקומותינו, ממתינים לאות; מחצית גופנו בולטת אל הקור המלטף, מוארת קרנים ירחיות. תחנות, כאן קודקוד. נועו נועו מאור לחושך, מדרך סלולה לשביל בחורש ומשם לרחובותיו השותקים של כפר עלום בדרכנו לאי שם. מילואים. לילה אחרון. סוף.
גן פשוש חוגג ל"ג בעומר בווטסאפ (מיקה אלמוג).
לוגוגל: יומולדת למתמטיקאית מריה אנייסי.
לפני פיזור
עליית מדרגה במלחמה.
ולווט אנדרגראונד 
1. בחיים שלי לא עבדתי במעריב או בכל עיתון אחר.
2. זה לא שאני מדבר על עצמי בלשון זכר, עד כמה שאני רואה אני באמת זכר. אם אעבור ניתוח לשינוי מין את תהיי הראשונה שתתבשרי על כך.
3. הוא אשר כתבתי, כספית המתגאה בכיסוח של אולמרט, דבר שכנראה נעים להתגאות בו, אבל לא תמיד היה אמת. כפי שכתבתי, פה ושם הוא זרק מילה נגדו אבל בסך הכול ליקק לו, כפי שהוא בעצמו העיד לא מכבר, שהוא בדרך כלל היה בעדו למרות שלא קיבל סיפורים ממנו. הוא בעצמו כתב את זה.
4. סתם שאלה: האם את משקיעה מאמצים בזיהוי כל המטקבקים או שזו זכות ששמורה לי בלבד? בכל אופן תודה על תשומת הלב.
אהבתיאהבתי
אני לא משקיעה כלום. אני מזהה את הסגנון.
כספית לא התגאה בכיסוח של אולמרט. להפך. הוא טען וטוען גם היום שהיחס שלו מורכב ומשתנה, וגם היום הוא לא נגדו, עם מרכאות או בלי.
העיוות שלך את המציאות מקומם במיוחד.
אהבתיאהבתי
הייתי עונה לך בהרחבה ומנמק בצורה אינטליגנטית את דעתי בשאלה הרת הגורל עד כמה מזיקה הכתיבה של בן כספית מכמה היבטים אבל אני בדרכי לשדה התעופה, נסיעת עסקים קצרה, בסופו של דבר אדם (גם אם הוא גבר שמעולם לא כתב בעיתונות) צריך להתפרנס. כשאשוב אשלים את החסר.
אהבתיאהבתי
בן, כמו שאר הפרשנים המדיניים ניזון ממקורות זהים (כמו האחרים) וכותב כמו כל שאר בעלי המקצוע האלו, או הלבלרים, כרצונך. ההתייחסות לדבריו, כמו לדברי כל כותב וכל עיתון היא תמיד התייחסות ביקורתית, ועם עין מצומצמת, תוך ניסיון להבין מי בוחש איפה. אין בו שום דבר טוב יותר או רע יותר מהאחרים. ההבדלים מינוריים. הכל שאלה של טעם ולאיזה מקורות אתה נוהה, זה הכל.
אהבתיאהבתי
פה אני כבר חייב להתערב.
בן כספית זיכה את אולמרט לאחר ההרשעה והזיכויים בפרשת מרכז ההשקעות בטענה שההאשמה בעניין ראשונטורס היתה מופרכת ושטלנסקי שקרן ועוד ועוד.
הטענה העיקרית שלו היתה שהפרקליטות רודפת את אולמרט.
בתחילת הולילנד טען כספית שאין סיכוי להרשעה ושמדובר ברדיפה של הפרקליטות וכו' וכו'. במהלך המשפט הוא הצטרף לרפי גינת בניסיון לקעקע את אמינותו של דכנר כולל קביעה שדכנר שיקר באומרו שהוא היה במחנה ריכוז בזמן השואה.
לתדהמתו כי רבה, השופט רוזן לא הסכים לעמדתו המלומדת והרשיע את אולמרט כמו גם את מרבית הנאשמים.
בשלב זה, כל ניסיונות ההתיפיפות ואזכרת חטאי עבר (אגב תשאלי פעם את אלדד יניב לגבי יחסי בן כספית ואהוד ברק ומתי בן כספית כתב בעד אהוד ברק לאחר ארוחה משותפת) פשוט נועדו לכסות על העובדה שבן כספית טועה ומנסה להטעות.
השופט רוזן ניסה להסביר לכולנו שקבלת שוחד, אינה הליכה על התפר בין לגיטימי ללא חוקי, אלא פשע ובגידה באמון הציבור.
הא, ותו לא.
אהבתיאהבתי
ואם מדברים על זהויות. ליאורה הוא זכר.
אהבתיאהבתי
נראה ש"LEFTIST" נהייתה מין קללה כזאת חופשי בין ימנים לבין עצמם.
"שמאלני!"
"שמאלנים אבא'שך ואמ'שך!"
אהבתיאהבתי
נחמד לקרוא את בן כספית כותב בשיא הרצינות איך הוא כיסח את אולמרט כשאולמרט היה ראש ממשלה. אף אחד במעריב לא כיסח את אולמרט, לא מירב בטיטו שכתבה עליו כתבת פרופיל חנפנית ולא בן כספית. אמנון דנקנר דאג שכולם יתלקקו על אולמרט. יכול להיות שמפעם לפעם כספית זרק איזו מילה לא מחמיאה אבל בסך הכול הוא היה חלק מחבורת החנפנים. ושלא יעבדו עליכם!!!!
אהבתיאהבתי
כרגיל, המציאות שלך מתחילה מהרגע בו הגעת למעריב.
היו חיים במעריב לפני שדנקנר הפך לעורך, וכספית היה שם לפני דנקנר, וכמתברר גם אחריו.
ב-2008 כתב כספית: "היה לנו כאן ראש ממשלה לא רע אבל מושחת".
ו"אולמרט הרוויח את תלאותיו ביושר".
2007: "אלוף העולם בתככים".
מה שכותב כספית במדור שלו היום זה ככה:
אבל את שמעולם לא הבאת ציטוט אחד המאשש את התזות שלך, ממשיכה עם הדעות המוצקות התלויות על חוט שערה כאילו כלום.
ואגב, 1. דורון כהן הוא לא עורך ספורט כבר 20 שנה, אבל את בשנאה העיוורת שלך לא רואה כלום ולא יודעת כלום.
2. תמשיכי לדבר על עצמך בלשון זכר. זה לא יטשטש את עקבותייך.
אהבתיאהבתי
שקוף שהיא אישה בגלל ההתעסקות הריכלאית בקיסרית. לא הכרתי גבר ששרה מעניינת אותו באותו אופן אובססיבי ומתגרה.
אהבתיאהבתי
עירית לינור קוראת להצביע לאורטל בן דיין. ההפתעה היא לגלות כמה היא מאכזבת ופשטנית. מה זה הסימאות הספרותיות האלה ״לך למדורת השבט האשכנזית שלך״? במשדר הפתיחה היא הודתה שהיא בזה למין הגברי אבל נמצאת בזוגיות עם סודני.
פקעת עצבים חולנית
אהבתיאהבתי
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2322119
מילא שכל הציונים שונאים את לוי הארור, אבל אין תענוג יותר גדול לקרוא את גפן במובן גרפן!
ת ע נ ו ג!
אהבתיאהבתי
יונתן קפץ על עגלת התהילה הדיינית דרך לכלוך גדעון לוי. הוא לא היחידי, עוד אחת נזכרה בקשר העקיף לאסי בראיון ל7 לילות, סומכת על הזיכרון הקצר .
אהבתיאהבתי
זו העגלה שלו הוא נולד עליה לא היה
צריך לקפוץ.
אהבתיאהבתי
הסוס שלך עם סכי עיניים. חושב רק בקו ישר.
אהבתיאהבתי
איזה מזל שעיתונאי ישראל מכירים כ"כ טוב את הפוליטיקאים שלנו
הם מכירים כ"כ טוב גם כששופט מחליט שראש ממשלה מצא בכל דרך אפשרית להכניס בקשיש לכיס .
הם מכירים כ"כ טוב גם לאחר שנים שליבני מנסה לייצר תדמית נקייה למרות החובות של קדימה שיצרה, הניסיון לשחד לחרדים והשקרים הבלתי נגמרים.
הם מכירים כ"כ טוב גם כשמצנע נראה לא קשור לפוליטיקה שלנו .
לאולמרט אין לאן לברוח, אבל הדרישה הזו של דרוקר, שניידר, משגב ועוד "גאוני הדור" פשוט מבזה את עולם העיתונות של ישראל
איפשהו, בנקודה מסויימת, העיתונאים עברו מלפרש את העולם הפוליטי לשינוי העולם הפוליטי.
אותי זה קצת משעשע… הרי ברגע שעיתונאי מכניס את הרגש, אתה מגלה את פניו האמיתיות.
אהבתיאהבתי
הסיפור באל על הוא ממש לא יחצ"ני, מידע אישי. הטייס שהיה שם טופל על ידי צוותים רפואיים וגם הובא לו מחליף מישראל.
אהבתיאהבתי
"ידע אישי" – הוא נכס. אבל לא במקרה הזה: זה לא עניין אישי. זה עניין בעל משמעות ציבורית.
כשמדובר בחברת תעופה, ובאירוע בעל משמעות בטיחותית מן המעלה הראשונה – אני מצפה (במגבלות ומסגרת חסיון מידע רפואי ע"פ חוק) למידע ברור, ולשקיפות מלאה מצד החברה.
לא רוצה לשתות דם של איש ומאחל לאיש רק בריאות.
אבל מצפה לשקיפות ולמידע.
אגב: איפה כל הרגולטורים לענייני תעופה בסיפור הזה?
הדממה הזו מטרידה אותי.
ולא אוסיף. למרות שיש לי כמה אסוציאציות מטרידות הקשורות בחברות תעופה במזרח הרחוק….
אהבתיאהבתי
אני לא נכנס לזה, רק הגבתי לטענה המגוחכת שזה תרגיל יח"צ של אל על. לפעמים עיתונאים פשוט מביישים את המקצוע הזה וגורמים לאנשים לחשוב שכל העיתונאים מפגרים.
אהבתיאהבתי
אתה, אולי לא נכנס לזה.
אני כן. כי מי שקורא עיתונים, יודע שבימים אלו מתנהל קרב קשה בין הנהלת אל-על לבין הטייסים בחברה. תחפש בגוגל.
הסיפור כפי שהתפרסם: ממש סיפור הירואי… שכיף להתחבר אליו: טייסינו הגיבורים… אז סורי: אני לא "נוסע מתמיד" באל-על – ואני שואל שאלות לחלוטין לגיטימיות. גם אם לא פופולריות.
בעיקר בברנג'ה התעופתית ש-כמו שכתבתי – שומרת על שתיקה מוזרה בכל הפרשה.
אם זה היה קורה בארה"ב – כבר מזמן הייתה קמה וועדת בדיקה רגולטיבית בעניין: ופה? כלום. נאדה. שקט.
ואין כל קשר לדיווח בעיתונות של בנושא שהביאה את הסיפור AS IS: יש קשר מידע שהתקבל – (ולא התקבל!) מהחברה עצמה: לכתב אין שום יכולת לחדור לתוך "חדר המבצעים" של אל -על ולדעת מה באמת קרה שם. אלא אם כן החברה מוסרת מידע. והיא לא!
ועל כך אני קובל.
לא נראה מוזר שאין שום מידע מעשרות הנוסעים שהיו על הטיסה? נוסעים שלרוב מגיעים לעיתונות אם יש איחור של שעה בהמראה?
סורי. אני – לא אוכל את ה"לוקש" הזה – עד שיוכח אחרת.
אפשר תשובות/התייחסויות ענייניות, בבקשה? הסיפור הזה הושתק. חד וחלק!!!
🙄 🙄
והעיקר: שיהיה בריא הקצין הראשון. ❗
אהבתיאהבתי
דווקא בכתבי הספורט של ישראל היום, רונן דורפן ועמית לוונטל, אי אפשר לחשוד בשמץ ימניות
אהבתיאהבתי
קרוליין גליק אישה הזויה וכך כל חבריה הקנאים בימין כמו איילת שקד והאח של בנט.
שימי לב לתחושת הרדיפה כמעט מכל גורם אפשרי לאורכו של המאמר.
רשות השידור לשיטתה היא שמאל קיצוני, התנועה של לבני שמאל קיצוני, ישראל היום אינו עיתון בעל אג'נדה ימנית למרות שהיא כותבת שהוא משרת את ביבי. היה מצחיק אם לא היה עצוב.
אהבתיאהבתי
גם אולמרט ימני ובכל זאת חגגנו יחד איתו אתמול את חג הנכבה. השמחה היתה כל כך גדולה ששכחנו להדליק מסגד לתפארת מדינת ישראל.
אהבתיאהבתי
כבר שנים שהתקשורת צובעת את הימין בתארים (קיצוני, הזוי, אלים ופאשיסטי) ועכשיו נתקעתם ביער הססמאות. סתם פטריוט במצרים או בסוריה או באנגליה- אנגליה הנאורה (!) שגוררת שאריות אדמה קולוניאליסטיות- כולנו נמנעים מלמסור שטחי מולדת. בכל העולם שומרים על אדמה, אוהבים אותה, מרגישים אליה. כל השבטים והעמים מחזיקים באותה עמדה. אתם החלולים, המנותקים ויוצאי דופן. לא מבינים כמה קיצוני זה לתלוש ולעקור אדם. כמו להגיד ליהודים אתם לא תגורו כאן יותר ובעיניכם אבו מאזן מתון. גם הליגה הערבית שהניסה מליון יהודים ממדינות ערב. לקח לכם 60 שנה כדי להבחין בנאכבה שלהם ועדיין לא מכניסים אותה למשוואה.
אני למשל קיצוני קיצוני קיצוני. חושב שיהודים צריכים לשלוט ולנהל את כל ארץ ישראל. המולדת התנכי"ת. יו, ארץ ישראל השלמה. אבל מה קיצוני אם האוכלוסיה הערבית תרצה בזה? מישהו בדק כמה ביהודה ושומרון מעדיפם חמאס וכמה את ישראל? הדרוזים ממג'דל שמס ומסעדה, פטיורטים סורים. אפחד לא מנע מהם להגר לסוריה במשך השנים. הרע תחת שלטון יהודי יחסי, גם הטוב. רק הנוצרים בורחים מהשכונה ולא בגלל יהודים. ארץ ישראל השלמה זה קיצוני. ג'בהת אל נוסרה זה קיצוני. חמאס זה מתון. מה ההבדל? הבדל קיצוני.
הערבי שיאכל איתנו היום בערב מאמין שמדינת היהודים צריכה להחזיר את המפתחות לערבים. בעיניכם פטריוט גאה והיונה כמובן, קיצוני. כי ישראל השלמה ויהודים שמעולם לא טבחו באף אחד זה דפוק ומלך שהונחת מסעודיה על בדואים וטבח בהם וברבבות פלסטינים זה מלכותי אוריינטלי ורחום. אתם לא מחוברים למקום, לערכים, למציאות האובייקטיבית. איזה תובנה פרקטית תצמח מציבור שויתר על עובדות?
כמה ימין קיצוני יכול להיות עיתון שמלקק לאדם שהצהיר שיחזיר שטחים.
העיוורון ווהניתוק שלכם הם המכשול לשלום.
אהבתיאהבתי
הרבה נכון ובכ"ז תפשת מרובה לא תפשת. באשר להגדרת
ארץ ישראל המולדת וכ"ו. בזמנים שונים הוגדר השטח אחרת
ונע כמו אקורדיון-גרמושקה העיקר היה שמירת איזורים שבהם
ינסו יהודים לשלוט כרוב אמיתי במדינה אמיתית. אם יש צורך
אפרט. מבחינה זו פינוי חבל עזה היה מעשה ראוי, גם הוריד עול השליטה בעם אויב וזר וגם הכניס קוץ בבשר מצרים. כיום ישראל
היא מדינה בהתהוות. הוזכרו מדינות. מה זה פטריוט סורי איני יודע ואיני יחיד. מצרים ואנגליה הנן מדינות שקיימות כבר מאות שנים ויותר. ישראל עדיין לא התגבשה למדינת אמת. בסיפור אלטלנה,
פירוק הפלמ"ח ותהליכי קליטה וחינוך, מה שהיום הנאורים מגנים
בכל פה, היה ניסיון לשטוף מוחו של המון בדרך למדינה. לא לגמרי בסדר אבל לא בכדי למכור תחתונים, גבינה או תכניות תקשורת
ולא לעשות הון, כיום משימות כשרות למהדרין לכל שוטף מוח, שכל ועובד אלילים חיים או מתים. היה נסיון נאצל לבנות מדינה, שפה,
מוסדות, אתוסים, מיתוסים היו אז בודאי יותר מחמישה עיתונים
עבריים. נבנו מוסדות לאומיים, מדינה ענייה מדממת הקימה מה
שהקימה בדימונה. גם צה"ל נבנה מהביזיונות בתל-מוטילה לששת הימים. היה חזון אישי ולאומי והיו המון כשלונות ובעיות. מה
הוא בדיוק החזון הישראלי היום? קיבוץ של יהודים ופלשתינים נניח
60% 40% במצב הנוכחי ספק אם יהיה מדינה וספק אם יהיה יהודי.
ספק אם העם היהודי עכשיו ישראלי יכול לשלוט במדינה לא מוגמרת בתנאים אלו. בנקודה מסוימת יהודים פשוט יעזבו. זה כבר קרה בעבר ההיסטורי. אולי אני טועה. ייתכן מאוד שאני טועה, אך איני היחיד שמעלה עניין זה. חבל לעשות ניסוי וגם לדעתי אין צורך בכך. צריך להפרד ומהר מחלקים של השטח בו שולטת ישראל היום. בכל מקרה שלום אמת (מה זה בכלל הדבר הזה שכה נדיר בעולם כולו) לא יהיה כאן בעשרות השנים הבאות. לא לשלוט במי שאינו רוצה בנו למרות (כאן צדקת מאוד) שזה המקום הכי בטוח לפלשתיני בכל המזרח התיכון. לי ולשכמותי אין עניין לבנות ולקיים עבור הפלשתינים דבר כזה. נשקיע מאמץ בהקמת וטיפוח מדינה עברית בארץ ישראל. כאימרת אחד מאבותי לפני המון המון שנים "שיהיה ככף יד אבל שיהיה שלנו". זה היום יותר מכף יד.
אהבתיאהבתי
אחד חכם מבוגר מקומי לימד זר צעיר וטיפש שיעור בתפיסת המציאות. בעזרת סמי הזיה הדגים לצעיר כיצד עורב רואה בכל עין שדה אחר ומרכיב את התפיסה באופן שונה מבני אנוש. בשיח הפוליטי הושרש ההרגל להסתכל רק על הצד הישראלי בסכסוך. מה אנחנו לא בסדר, מה כדאי לנו, מה נפסיד. התמונה חסרה אבל מרוב שההרגל הושרש שכחנו שיש שדה נוסף בתמונה.
אני משתדל להסתכל על שני העמים. לתפיסתי ככל שמתרחקים מהאמת הסיכוי לבנות משהו יציב קטן בהתאמה. ויש אמת, והיא צצה ותצוץ ותראה ותתבטא. אני נאיבי? תראה מה קורה לדיקטטורים. הפלסטינים ירקו על הפת"ח והעדיפו את החמאס. הפלסטינים ביהודה ושומרון יעדיפו את ישראל בדיוק מאותה סיבה שפלסטינים ישראלים לא מוכנים להסתפח לפלסטין. זה עדיין רק מבעבע. נחכה ונראה.
אהבתיאהבתי
נאיבי? אולי אני הנאיבי. בעייתי שלי? אני לא סומך
עליהם בכלום זה כמו לדפוק מסמר בבוץ. מכסימום
תקבל בוץ בפנים. המסמר לא יחזיק כלום.הם זה
לא אנחנו. יש להם את התרבות שלהם השאיפות
הלאומיות שלהם ראיית העולם שלהם.
ודאי שיעדיפו את ישראל. רק דוגמה קטנה בגלל
החשמל שהם מקבלים בחצי חינם. אבל הסיכוי
הוא שאם יהיו מעל 40% הקיצונים שלנו ושלהם
יחרבשו את העסק. יהיו מעט אבל מספיק יהודים
שיעשו רע לערבים ומספיק ערבים שיעשו רע
ליהודים רק מתוך רצון להרע. ואז יהיו פיצוצים
ומלחמת אזרחים. התערובות הללו לא עובדות
באף מקום. כך הוא העולם. צריך להפרד ואז
אולי כמו הקנטונים בשוויץ או המדינות באירופה
לעשות חיבורים. אבל צריך זמן וסבלנות וזה אין
אהבתיאהבתי
זאת הנקודה. פרגמטיות מתחילה בזיהוי ומתן שמות. בן גוריון הצהיר בלי חשש איסמואה דאוולת-אל -יהוד.
ברגע שהקיצוניים הערבים יהפכו למוקצים ומי שמשווה בין קופים ליהודים יוקע בציבוריות כסוג של טמבל פרה-היסטורי נגמר הסיפור. הכוחות כבר מתעמתים בטורקיה, מצרים וסוריה וטוניס. השמאל הישראלי מעצים את העיוורון הפלסטיני וסתם את המוח ליהודים ברגשות אשם ולכן מהווה את המכשול העיקרי לשלום. הימין הישראלי הקיצוני (יש כזה) לא שווה התייחסות. חסר גיבוי וכוח אלקטורלי ואין מאחוריו מימון סעודי או קטארי. קרב של מציאות ושפיות נגד חלומות וטמטום, פחדנות ומסורת מול היכרות ויחסי אנוש. מסמר בבוץ? לא יודע, מקווה שלא. אתה ואני שמכירים קצת ערבים ולא מהיום לא מיוחדים או שונים משאר הישראלים. כנ"ל הפלסטינים הישראלים ששמים את השאיפות הלאומיות בצד כשמדובר בסיפוח והגשמת לאומיות.
אפשר באמת להיפרד? נעזוב צדק היסטורי, ניירת וחוקים בינלאומיים. הפלסטינאים הישראלים חיים בתוכנו מטפלים בנו כשאחנו חולים, מקללים שופטי כדורגל בעברית, תוקעים במבה ונקרעים מארץ נהדרת. מי יכול לקרוע אותם מתוכנו ומי מוכן ללכת מגן עדן היהודי?
כל עוד פתרון חלוקת ארץ ישראל לא כולל את כל הפלסטינאים במדינה אחת לצד מדינת יהודית זה לא פתרון ולא שלום. זה רק מסירת שטחים.
* כיף שאתה כאן ושבת שלום.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי מי אלה שאתה תוקף בגוף שני רבים? מי אלה "אתם" שאתה תוקף?
כתבת שבכל העולם נמנעים מלמסור שטחים. הנה מספר דוגמאות להסדרי חילופי שטחים, ללא ישראל, רק במזרח התיכון:
ב 1965 בין ירדן לערב הסעודית ב 1982 בין ירדן לעיראק, הסכם אלג'יר ב 1975 בין אירן לעיראק, ב 2004 בין ירדן לסוריה לפי ההסכם תיסוג סוריה מ 120 קמ"ר אותם תפסה, ב 2005 בין תימן לערב הסעודית.
אבל אין צורך בדוגמאות האלה על מנת להפריך את טענתך. נניח אפילו שלא הייתה אף דוגמא היסטורית אחת. ממתי אסור לעשות משהוא רק בגלל שהוא יוצא דופן ולא מקובל או חסר תקדים בהיסטוריה? הגישה שאתה מציג היא שהקריטריון המוסרי או הפרקטי צריך להיות לפי מה שמקובל ומה שנהוג ע"י אחרים. זו גישה קונפורמיסטית, שמרנית שמצדיקה הצטרפות לעדר ללא שיקול דעת לגופו של עניין.
לפי גישה זאת, אם רוב העולם הוא לא-דמוקרטי אז אסור להיות דמוקרטיים כי אז להיות דמוקרטי זה יוצא דופן.
אם רוב העולם היה מוותר ויתורים טריטריאליים, אז היית טוען שעמדה של ארץ ישראל השלמה היא פסולה כי היא יוצאת דופן?
לגבי פינוי אדם מביתו- אם מדינה נסוגה ומפסיקה לקיים את השליטה האפקטיבית שלה באזור זה, ובאותו אזור מתחלף שלטון אפקטיבי אחר, אני מסכים שבני אדם יישארו במקומותיהם. הבעיה היא שאם הם נתונים לסכנה לחייהם אז פינויים מהווה הצלה של חייהם.
לגבי ימין הזוי
בישראל השתבשו המונחים שהרי ימין ושמאל הם עמדות כלכליות-חברתיות ולא עמדות על מדיניות חוץ ואסטרטגיה צבאית. המונחים המדויקים הם יונים וניצים.
ניצים שאינם ליבראלים הם ניצים הזויים [או ימין הזוי]. כלומר נץ או ימין שאינו ליבראל הוא לא לגיטימי. על מנת שימין או נץ יהיה לגיטימי עליו לקבל הנחות יסוד ליבראליות, זכויות אדם אוניברסאליות, והפטריוטיזם שלו צריך להיות מתון, כלומר פטריוטיזם שלא סותר את הליבראליזם.
העמדה הליבראלית וההומניסטית אינה עמדה יוצאת דופן בעולם, במיוחד במערב.
ערכי היסוד של ישראל הם "מדינה יהודית ודמוקרטית"
אלה תנאים מצטברים, היא גם יהודית וגם דמוקרטית.
הדמוקרטית פירושו דמוקרטיה ליבראלית. לא רק שלטון הרוב אלא גם זכויות אדם.
אישה ימנית או ניצית שמפרשת את ישראל כמדינה יהודית באופן שלא מתיישב עם ליבראליזם אינה מקיימת את ערכי היסוד של המדינה בה היא חיה והיא ימין לא לגיטימי [או נץ לא לגיטימי] היא הזויה.
הטענה הזאת לא נכונה רק כלפי יהודי. כל אדם שהוא ימין לא ליבראלי הוא הזוי. גם ימין ערבי-פלשתיני שאינו ליבראלי הוא לא לגיטימי.
הויכוח ניצים יונים [או בישראלית, ימין-שמאל] יכול להיות ויכוח בין בני אדם סבירים בתנאי שכל המתווכחים מקבלים הנחות יסוד של ליבראליזם וזכויות אדם אוניברסאליות.
אהבתיאהבתי
רוב הדוגמאות והטיעונים שהעלת לא רלוונטיים לסכסוך היהודי -ערבי.
לגבי עקירת תושבים- אתה סתם, מצדיק עוול בעוול. אם צפויה אלימות לאחר הסכם, אין שלום. גם בהריון אין באמצע. הסדרי גבולות, הסדרי ביטחון, הסדרי אוכלוסיה, הסדרי מעבר, מים, מיסים- הכל יתעופף מהחלון אם אין שלום בלב, לא בנייר.
החזרנו את סיני תמורת הסכם שלום עם מצרים. העיתונאים חשו בהיסטוריה, חלמנו על הפלגות בנילוס וחיבוקים בין העמים. חטופים ביקשו להפגש עם חוקריהם. ומה, קיבלנו אצבע משולשת. מה יש לעם ישראל והמצרים שמזכיר את השלום בין עמי אירופה. אזהרות מסע, צינור נפט מפונצ'ר פיגועים וטילים. החזרנו את סיני בשביל לקבל שלום, לא הפסקת אש. מי ציפה שהאנטישמיות המצרית תשבור שיאים דווקא לאחר ביקור סאדאת- וזה האליטה, הליבראלים. לא ג'מעת אחוואן.
חזרה לשלטון יהודי ומדריך העופות. תתבונן במפה, היכן זכויות אדם של האזרח הערבי נשמרות טוב יותר מישראל. באיזה חברה או מדינה ערבית אפשר להגיד הכל ומעמד האישה הוא יותר מסיסמה. איפה אין עבדות וקטינים לא מועסקים 12 שעות ביממה כדרך קבע. היכן בשכונה אי אפשר למכור ילדה בת 12 לנישואים עם שייח מארץ רחוקה.
רק אצל היהוד.
הגדרת את המחנות וקבעת שזכויות אדם חשובות ליונים ולניצים פחות- עכשיו תסביר כיצד מניעת כל הטוב הזה שמקבל פלסטיני ישראלי מפלסטיני ביהודה ושומרון מתיישבת עם החזרת שטחים והשארתם בימי הביניים.
שנינו מסכימים ששלטון ישראלי מתקדם ונאור יותר יעזור לחברה הערבית ביהודה ושומרון בנושא זכויות האדם. פחות רציחות על רקע כבוד המשפחה, פחות שחיתות שלטונית, ההשכלה ושירותי הבריאות לאזרח ישתפרו. הסתה גזענית תיאסר. מערכת חוק ומשפט והגנה על מיעוטים. הומואים לא יתלו בכיכרות והנוצרים יפסיקו להגר בהמוניהם. פאקינג דמוקרטיה מערבית.
אם שנינו מסכימים שישראל מספקת משהו שפלסטין לעולם לא תספק לאזרחיה כיצד הפכתי לנץ הזוי?
אהבתיאהבתי
ראשית, לא טענתי שאתה נץ הזוי אלא היות וביקרת בני אדם שמתייחסים לניצים הזויים, רציתי לומר מה בעיני הוא נץ הזוי ומהו נץ סביר. אותך אני לא מכיר.
אני השבתי והתייחסתי לטענה ספציפית שטענת. עכשיו אתה מוסיף טענות אחרות. התייחסתי לטענה שויתורים טריטוריאליים הם פסולים כי הם יוצאי דופן בפוליטיקה השוואתית. לא טענתי טענה כללית בעד נסיגות טריטוריאלית או בעד הסכם שלום ספציפי. הטענה שלי הייתה שאם מוצדק לדחות הצעה לנסיגה או להסכם שלום, הדבר לא מוצדק מהטעמים שאתה טענת. לגבי טעמים אחרים, לא התייחסתי.
התייחסות, לפחות חלקית, לדבריך האחרונים:
דעתי היא שהמטרה של ישראל צריכה להיות נכונות להסתפק בשלום קר ולא שלום של חיבוקים או שלום נוסח צפון אמריקה ומערב אירופה, שם המציאות הפוליטית היא שונה מהמציאות המזרח תיכונית. בריאליה המזרח תיכונית, הסתפקות בשלום קר כלומר מצב בו "לא יורים עלינו" זהו הישג מדיני ואסטרטגי חשוב מאוד בעל ערך מוסרי רב. חיי אדם הם ערך מוסרי חשוב מהמדרגה הראשונה וכל מי ששותף לכך אמור לשאוף לשלום, גם כאשר הוא שלום קר. יהושפט הרכבי קרא לזה "שלום שלילי" [הרכבי, מלחמה ואסטרטגיה, ע' 40]
לפחות עד כה, השלום עם מצרים הוא הישג חשוב מהבחינה זאת. לא הייתה מלחמה בין ישראל ומצרים מאז חתימת הסכם השלום ב 1979. גם השלום עם ירדן הוא כזה והלוואי שזה יהיה גם השלום עם מדינה פלשתינאית ועם סוריה, לבנון.
לגבי חשש לשלומם של יהודים שיתגוררו במדינה פלשתינאית אחרי הסכם שלום
מבחינתי הרצון לא לסכן את היהודים שנשארים שם אינה תיקון עוול [ולכן לא תיקון עוול בעוול] אלא קיום החובה המוסרית להגן על חיי אדם מפני סיכון. אני חושב שהדרישה הפלשתינאית ליודן ריין [judenrein] היא לא דרישה לגיטימית, לא מוסרית. אני לא רואה טעם למה אם יכול להיות בישראל מיעוט ערבי שלא יהיה מיעוט יהודי במדינה פלשתינאית.
עם זאת, בהינתן מציאות מצערת שצריך להחליט או שלא יהיה הסכם שלום, או שאי אפשר להגן על שלום יהודים שם, אין מנוס מבחירה באחת משתי רעות. הרעה הפחותה היא לפנות את היהודים למען שלומם ובטחונם אבל לעשות מאמץ רציני להפסיק את הסכסוך שהוא סכסוך דמים.
אני לא רואה חוסר אפשרות לקיים שלום קר המבוסס על אינטרסים בין מדינות יחד עם דרישה לא מוסרית ליודן ריין. אפשרי שיהיה למדינה פלשתינאית אינטרס משלה לא להפר את השלום בין המדינות וגם אינטרס שלא יהיו יהודים בשטח הריבוני שלה. אני לא חושב שאפריורי אפשר להסיק שאם מדינה פלשתינאית לא מוכנה שיתגוררו יהודים בשטחה, מכאן נובע שהיא תפר את השלום במישור הבין לאומי או בין מדינתי.
לגבי החיים הטובים תחת שלטון ישראלי
מה לעשות, שלא כל בני האדם מקבלים על עצמם את האימרה "במקום שטוב לי-שם מולדתי". יש כאלה שהולכים לפי העיקרון הזה, אבל לא כולם. יש שהם בגישה "במקום ששם מולדתי-שם עלי להיות" כאשר מיקום המולדת לא נקבע לפי החיים הטובים. לבני אדם יש גם זהות לאומית ואתנית שמניעה אותם להתגורר במקום שיש בו חסרונות מבחינת זכויות האדם, מבחינה חומרית-כלכלית, מבחינה חברתית אבל שם נמצאים "בני עמם ובנות עמם" וזו העדפתם.
אהבתיאהבתי
נשאלה שאלה: "ממתי אסור לעשות משהוא רק בגלל שהוא יוצא דופן ולא מקובל או חסר תקדים בהיסטוריה"
אם הוא חסר תקדים, לעשותו זה ניסוי. אסור לעשות נסיונות על בני אדם ללא הסכמה מפורשת והבהרת הסיכונים. אני חוזר אסור לעשות נסיונות על בני אדם זה הממתי אסור.
המילים "לגיטימי" "דימוקראטיה" "זכויות אדם" ועוד מכסות שדות משמעות ענקיים ומשום כך אין להן משמעות תפעולית. לפני שאדם מגדיר, בייחוד בתוק בק רגיל, כל כך הרבה דברים ראוי שיקבל את
הסכמת אלו שהוא מכתיב להם את הגדרות הללו. לדוגמה: לפי הגדרה עצמית: עירק, לבנון, קובה, שוויץ, ורוסיה הן דמוקראטיות. לעומת זאת הממלכה המאוחדת, שוודיה, נורוגיה, ודנמרק הן ממלכות.
מה היא הגדרתך לדימוקראטיה.?
הזריזות להגדיר אדם כהזוי בגלל שדעתו שונה מהגדרה חפוזה בבלוג
אינה ראויה. הוכרז: "כל אדם שהוא ימין לא ליבראלי הוא הזוי". עצם ההגדרה השרירותית המוחלטת של אדם כהזוי בגלל שהוא לא מתאים להגדרה של פלוני בבלוג של פלונית אינה ליבראלית.
אהבתיאהבתי
גם ויתור טריטוריאלי שהיו לו תקדימים בהיסטוריה הוא ניסוי. בכל מקרה זהו ניסוי כי אם ויתור כזה הצליח בעבר מכאן לא נובע שהוא יצליח בעתיד, כאשר מדובר בתנאים אחרים, נסיבות אחרות, מצב שונה, סיטואציה שונה, תרבויות אחרות, תקופה אחרת, תנאים פוליטיים שונים.
אם מה שאתה רוצה לומר הוא שיש סיכונים בויתורים טריטוריאליים, בשל תנאי וודאות, אז אני מסכים איתך. יש סיכונים. מצד שני זו אמת חלקית ולא כל האמת. האמת היא שיש גם סיכונים בהמשך הסטטוס קוו ובדחיית הצעה לויתורים טריטוריאליים. מצד נוסף, יש סיכויים [ולא רק סיכונים] בויתורים טריטוריאליים ובקיום הסכם שלום. כך שסיכונים קיימים בכל מקרה והשאלה היא לא סיכון מול היעדר סיכון, אלא השוואה בין סיכונים. גם השוואה בין סיכונים לבין סיכויים.
באמת, אתה סבור שלדמוקרטיה אין משמעות תפעולית? האם דמוקרטיה לא מתבטאת במשטר, בהסדרים חוקתיים [קונסטיטוציוניים], מוסדיים, ארגוניים, פרוצדוראליים?
אבל מה שחשוב כאן זהו הליבראליזם. באופן פשוט, ליבראליזם שוויוני, גישה לפיה שהאדם, הפרט, האינדיבידואל זכאי ליחס שימקסם את טובתו, את האינטרסים שלו, את צרכיו ורצונותיו טובת האדם היא מעל הכל גם מעל טובת העם או טובת הכלל. לטובת הכלל או טובת העם יש משמעות רק בתור טובתם של הפרטים המרכיבים אותו ולא מעבר לכך.
טובת האדם בכלל ולא טובת האדם היהודי, האדם הגבר, האדם הלבן אלא כל אדם ללא הבדל דת, גזע, מין, לאום ואתניות.
כמובן שבטובת האדם נכללים גם טובתם של בני אדם יהודים אבל "גם" יהודים ולא "רק" יהודים.
לגבי אדם לא ליבראלי כהזוי:
אני לא מהאו"ם מבחינה מוסרית. יש לי דעות מוסרייות ולא כל דבר בעיני הוא ניטראלי. יש טוב ויש רע. וכאשר יש רע צריך להצביע עליו ולקרוא לו רע, ולא להתייחס אל הרע באופן ניטראלי בדרגה שווה אל הטוב.
למי שאין את זה אז אין לו דעה מוסרית
אני מתאר לעצמי שלא היית מתקומם אם הייתי אומר שימין נאצי או פשיסטי הוא הזוי. אני מקווה כך. לבני אדם יש דעות בין השאר דעות בעניני מוסר, אתיקה ערכים, נורמטיביות, תורת המידות, אידיאולוגיה, מוסר פוליטי, תורת המדינה, פוליטולוגיה. אני חושב שמי שתומך במשטר לא דמוקרטי הוא הזוי.
לא רק אני, גם המחוקק. רשימת מועמדים לכנסת פסולה מלהשתתף בבחירות אם היא במטרותיה ובמעשיה שוללת את האופי הדמוקרטי של המדינה. [סעיף 7 א' לחוק יסוד הכנסת]
למה אתה לא מבקר את לונג יון סילבר שכתב כך
. "אתם לא מחוברים למקום, לערכים, למציאות האובייקטיבית. איזה תובנה פרקטית תצמח מציבור שויתר על עובדות?
כמה ימין קיצוני יכול להיות עיתון שמלקק לאדם שהצהיר שיחזיר שטחים.
העיוורון ווהניתוק שלכם הם המכשול לשלום."
הוא לא השתמש במילה "הזויים" אבל הוא השתמש ברטוריקה בעלת חריפות דומה.
למרות שהוא תקף בהכללה קבוצת בני אדם בשל דעותיהם הפוליטיות והביע את ביקורתו החריפה עליהם, כלפיו לא טענת ולא ביקרת.
כמו שהוא מביע את דעתו הביקורתית כך גם אני.
אני רואה שגם אתה לא ניטראלי מבחינה מוסרית כי אתה טוען שלא ראוי מצידי להכריז שהלא ליבראלי הוא הזוי.
אם אתה מבקר אותי ויש לך דעה מוסרית ביקורתית, מה הבעיה שאני אבקר גם ותהיה לי גם דעה ביקורתית מוסרית?
אהבתיאהבתי
I don't think I could be suspected of being a fan of Israel Hayom or Sheldon Adelson but the Israeli paper is far more substantial (in both size and quality) than any freebie newspaper I've encountered in Australia in the past 20 years.
אהבתיאהבתי
זו בדיוק הטענה של יוזמי החוק
אהבתיאהבתי