שמלוק מדבר

yediot20.5.14haaretz20.5.14
isra20.5.14makor20.5.14
maariv20.5.1419.05.14.indd

הכותרות

למעריב ולמקור ראשון כותרות דומות, כאליו לא נפרדו: גנץ יפסיק את אימוני המילואים.
ישר"ה וידיעות עדיין חוגגים עם מכבי. ידיעות עם "כיכר מלכי ישראל" המשונה, ישר"ה עם "חגיגה צהובה" ודיוויד בלאט בראיון אישי. מה זה ראיון אישי? לא כל ראיון הוא אישי? אם מדברים על מכבי זה אישי? אה, תלוי אם אתה המאמן.
בידיעות: הכפולה הראשונה, כפולת האמצע, ומוסף הספורט. נו, אם זו האהבה הגדולה של נוני מוזס, מי אנחנו, העורכים, שנמנע בעדו.
לידיעות יש בכפולת האמצע צילום של דיוויד בלאט מחזיק את ידיעות ויושב ליד רפאל נאה, כתב העיתון שהיה במילאנו. אחד מהשניים, כלומר. יותר שווה מראיון או פחות?
blatnaeh20.5

גנץ על ביטול האימונים – רק בע' 8.

מת מהתקף לב בגלל המשחק? לא

ב-ynet ובוואלה! פורסמה ידיעה על אדם שמת מהתקף לב בגלל שצפה במשחק של מכבי.
אלא שבתו, יהודית זאבי, אומרת: להד"ם. היא שלחה מכתבים לשני האתרים.

שמי יהודית זאבי, בתו של שבתאי זאבי ז"ל שנפטר בטרם עת בליל שבת, 16 במאי 2014.
בני המשפחה, החברים והמכרים, כולם גם יחד, הזדעזענו לנוכח פרסום הידיעה השקרית, המגמתית והמרושעת שאינה עולה בקנה אחד עם המציאות וכן עם אתיקה עיתונאית בסיסית על כלל רבדיה.
ובכן, אין בין הידיעה שפרסמתם לבין המציאות כל קשר, ולו הקלוש ביותר.
[…]
אבי לא נפטר כתוצאה מן המתח וההתרגשות במהלך הצפייה במשחק. זהו שקר גס.
אינכם יודעים מי היה אבי, מהי ההיסטוריה הרפואית שלו על פרטיה הפיזיים, הנפשיים והרגשיים.
מצער מאוד וכואב מאוד שכדי להעלות לאתר ידיעה פיקנטית ולהזמין לעצמכם רייטינג, אתם יוצרים יש מאין, מסלפים עובדות, מציגים דבר שלא קרה ופועלים בחוסר רגישות גמור.
ניצלתם בצורה אכזרית מאוד את סמיכות מותו של אבי לסיום המשחק כדי לרקום ידיעת שווא ולהציג סיבתיות שלא הייתה ולא נבראה.
אפילו לא טרחתם לפנות למשפחה ולקבל את תגובתה ולבדוק אם יש אמת בידיעה לפני פרסומה.
זוהי רשלנות עיתונאית מאין כמותה.
זאת ועוד, הטוקבקים המרושעים שהידיעה שפרסמתם הזמינה, ושלא טרחתם לסנן, היו פוגעניים והפכו את מותו של אבי לבדיחה.
פגעתם ברגשות של אנשים רבים, לרבות ובעיקר בני המשפחה האבלים.
אני ממתינה לתגובתכם וכן דורשת לאלתר פרסום התנצלות!
יהודית זאבי.

רצח שלי דדון

אני לא מצדדת בפעילות המשטרה, ולא משוכנעת, כמו המפכ"ל, שיש פה משטרה נהדרת, זה מצד אחד, אבל מצד שני, חקירת הרצח עדיין בעיצומה, אז מה פשר ההפגנות התמוהות של המשפחה?

מכבי ת"א

הקירשנדונז ראיינו את שמואל מחרובסקי, שמלוק, ה-מאמןנהל דאז של מכבי ת"א (שלא צופה במשחקים "בגלל הפומפה").
ראיון חמוד כזה לא ראיתם ולא שמעתם מזמן. מתחילת התוכנית, עד הדקה ה-12:30. אל תפסידו, והתמידו עד הסוף. נשבעתכם לא תצטערו.

http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf

 המועמדים לנשיאות

מעניין אם יש משמעות לסידור תמונות המועמדים בישר"ה.
muamadeyisra
או לצמצום המועמדים בידיעות:
muamadimyediot
או להעמדתם בהארץ (וגם בשער).
muamadimhaaretz

מדינת כל גזעניה

הדיון על הזכות למשקל עודף.

ישראל כלאה אזרחית שבדית במשך חמישה ימים.

אבל לא מפלים את המתים (סוכנות עתים).
zniut

ישר"ה VS ידיעות

פרופ' אוריאל רייכמן נגד הצעת חוק החינמונים.

הצעת החוק, כאמור בה, באה למנוע תחרות בלתי הוגנת מצד עיתונות החינם, "המרסקת את העיתונות ואינה מאפשרת לה להתאושש". הנתונים המתפרסמים ברבים מצביעים על כך שהתחרות בין "ידיעות אחרונות" ל"ישראל היום" קרובה, אם כי ל"ידיעות אחרונות" יתרון מסוים בהפצה (בעיקר בסוף השבוע). הנתונים אינם מצדיקים אפוא את הטענה שעיתונות החינם "מרסקת את העיתונות". תחרות אכן קיימת באשר למחירי הפרסום. עיתון חינמי, במהותו העסקית, פונה לקהלים גדולים כדי לזכות בהיקף משמעותי של פרסומות במחירים נמוכים. תחרות מחירים היא תופעה חיובית ובה נזהרת המדינה מלהתערב. הורדת מחירי פרסום והרחבת מעגלי קוראים הן תופעות רצויות. התערבות המדינה באה במקרים קיצוניים בלבד. כך, למשל, אם גורם מונופוליסטי מפעיל מחירי היצף העלולים לחסל את מתחריו. במקרנו, אם מחירי הפרסום של "ישראל היום" יהיו "מחירים טורפניים" לאורך זמן ויגרמו כשלעצמם לסגירת "ידיעות אחרונות".

isralaw20.5.14

המאמר של רייכמן, שיש לו הפניית שער, כמו לכל הכתבות/ מאמרים בנושא, מופיע גם בראש הניוזלטר היומי.

היום נערך משאל העם בתל אביב. 15 נשאלים, 100% הם נגד הצעת החוק. הנשאל הראשון, from all people הוא יונתן רושפלד. ככה במקרה יצא, פגשו אותו ברחוב.

משתכשכים בביצה

ליברסיון הצרפתי בסכנה.

בפברואר נודע לעובדי העיתון על תזכיר שנשלח לבעלי המניות, ובו נכתב כי בעליו החדשים רוצה לחסל את מהדורת הדפוס ולהוציא לאור את העיתון רק במהדורת אינטרנט. שאיפה זאת אולי לא מפתיעה במיוחד בימים אלה, אך שאר חלקי התוכנית שנויים יותר במחלוקת.
בעל המניות הראשי של הליברסיון, ברונו לֶדוּ, אמר כי הוא רוצה גם להפוך את בניין העיתון למרכז תקשורת שבו יהיו תחנת טלוויזיה, מרכז תרבות, חממת סטארט־אפ וקפה. לדברי לדו, מסחור המוניטין האינטלקטואלי של הליברסיון יסייע לבעלים להקטין את הפסדי העיתון, שהגיעו ב–2013 לסכום של 4.5 מיליון אירו.

ג'יל אברמסון, העורכת המפוטרת של ניו יורק טיימס הבטיחה של תמחק קעקוע של האות T מגבה. סליחה? מה עבר לה בראש כשעשתה את זה?

צחי כהן, שפוטר מידיעות, תובע מהסטנדאפיסטית הבדווית גילה צימרמן וממושיק טימור מיליון ש' על שהטעו אותו וגרמו לפיטוריו.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

אלי תבור כותב ביקורת (בבלוג של זאב גלילי) על הספר האוטוביוגרפי של אורי אבנרי. הכל סבבה בספר, הוא אומר, חוץ מהעובדות.
מכאן נובע שתבור בדק את כל העובדות אחת אחת.
אז דגימתית, שאלתי את סילבי קשת אם כל מה שנכתב עליה נכון:

המדור ששמו האמיתי היה תחילה "רחל מרחלת על כל העולם", החל להופיע במארס 1960, ומי שכתבה אותו לא הייתה שכנתו של אבנרי אלא סילבי קשת. סילבי, שהחלה את דרכה ב"העולם הזה" בתחילת שנות ה-50 כמגיהה, הפכה לעורכת דפוס ולאחר מכן התקדמה למעמד של עורכת שכתוב.
היא קיבלה אז לכתיבה ועריכה גם מדור התכתבות למציאת בני זוג, שנשא את השם "מכתבים לרותי". במרוצת הזמן היא החלה לשלב בתוכו גם מדור רכילות קטן בשם "ציפור קטנה לחשה לי…", שבעיקרו עסק ברכילות על כוכבי קולנוע וידוענים מהעולם הרחב. החומר תורגם לרוב מעיתוני רכילות זרים, אמריקנים וצרפתיים. שם התגלה כישרון הכתיבה הייחודי השנון והמבריק של סילבי קשת. היא החלה לשלב במדור גם קטעים עיתונאיים כתובים באותו כישרון ייחודי שלימים מצא את מקומו במדור "חץ מסילבי קשת" ב"ידיעות אחרונות".
המדור "רחל המרחלת" הומצא עבור סילבי קשת. ואכן, המדורים הראשונים עסקו ברכילות על אישים כמו… המלך חוסיין, השאה הפרסי, מריה קאלאס, הנסיכה מרגרט, אינגריד ברגמן ואגא חאן. כמובן שהעיסוק בהם לא עניין איש מקוראינו. המדור נסגר וחודש רק לאחר שסילבי עזבה את המערכת באפריל 1961. בשנותיו הראשונות הוא לא נכתב בידי אדם אחד. כל חברי המערכת תרמו לו קטעים. ערכו אותו אנשים שונים, ביניהם אותה שכנה של אבנרי, תמר מרוז, וגם איציק תוראל, בעל גלריה לאמנות שהיגר לימים לפולין. שולה תבור החלה לתרום חומר למדור רק מאמצע שנות השישים.

ענתה קשת:

הכל נכון פרט לעניין עם רחל המרחלת. מעולם לא כתבתי במדור הזה.

מסקנה: אם מישהו לוקח על עצמו לכתוב תיקונים לספר שלם, מוטב לו להיות זהיר כפל כפליים.

נועם ר', בעל הבלוג גודווין צדק הוזמן לתחקור בשב"כ בשל ציוץ טוויטר. גם ב-972+ ואצל ריצ'רד סילברסטיין. ובהארץ באנגלית.
וחשבון הטוויטר של נועם ר'.
זה הציוץ שהקים עליו את שב"כ.

[—]

לחם עבודה

בלחם עבודה כבר ביקרתם?

כך תענו על השאלה הפותחת כל ראיון עבודה. אחת הידיעות והעצות היותר מטופשות שקראתי בנושא. מראיינים לא מתעניינים באיפה גדלת ומה הערכים שלך. בניגוד לכתוב, הם גם לא זוכרים בשיט את קורות החיים שלך, והתיאור "קראו אותם ולכן הזמינו אותך" מפוקפק. נקודת המוצא צריכה להיות: אנשים לא זוכרים כלום. בטח ובטח מי שבעבודתם עוברים על מיליוני קו"חים. את המראיין שאומר "ספר לי על עצמך" יש לתלות מיד.
הצעה למראיין/ת: כן לבחור שורה או שתיים מתוך הרזומה, השורה שמצאה חן בעיניו, ולהתחיל לדבר עם המרואיין עליה, או לשאול אותו מה הוא יודע על הארגון שאליו הגיע כרגע לראיון, ואיך הוא מתחבר לתפקיד או אליו, כאלה.

לפני פיזור

הרהורים כבדים.

 

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

34 תגובות על שמלוק מדבר

  1. חייל זקן הגיב:

    פאליווד במיטבה:

    סרטון מראה ששני הפלסטינים נורו למוות בביתוניא לא במצב עימות עם חיילים

    ניתוח ארוע:
    אין אף חייל באופק ואין שום סימן לעימות. אילו היה ירי צה"לי מקורו היה בצלף שהתמקם במרחק רב או ביורה מהצד הערבי (דו"צ)
    הנפגע הראשון דופק פזצטא כמו גדנ"עי כנגד כיוון הירי (מהצד הצה"לי). מי שנפגע פגיעה קטלנית מכדור נופל כמו שק תפוחי אדמה לכיוון הירי. השני נופל לכיוון הנכון אבל גם הוא דופק פזצטא בטרם התפגר. שני המתים לא הותירו בשטח אפילו טיפת דם בודדה.
    באירועים כאלו השטח מוצף במצלמות אבל אין שום צילום ממקור אחר שמאשש את מה שצילמה מצלמת האבטחה. א-דורה היה מוצלח יותר.

    אהבתי

    • סרטון מראה ששני הפלסטינים נורו למוות בביתוניא לא במצב עימות עם חיילים

      כותרת אנטישמית. הסרטון ערוך. רואים שני דמויות נופלות ואזרחים שמפנים אותם. אין זכר ליורה.

      בסרטון שהפיץ הארגון הבינלאומי להגנה על ילדים, שלוחת פלסטין…אחד מעדי הראייה בתהלוכה אומר כי שמעו ארבע יריות

      הארגון מקבל כסף עבור מסכנות לא מסוגל להביא עדים להתראיין או ללציין את שמם.

      רפעת קסיס, מנהלת שלוחת פלסטין בארגון הבינלאומי, אמר כי הסרטון מבהיר באופן חד משמעי ששני הנערים נורו בדם קר, ובאופן שאינו רחוק מפשע מלחמה…

      שלוחת פלסטין היא השלוחה היחידה של הארגון. הארגון עוסק בהשחרת צה"ל מיום היווסדו. הקהילה הבינלאומת שותקת מול הוכחות על פשעי מלחמה על בסיס יומי. טילים על אזרחים וכזה. נו, העיקר שהמאמר פתוח לציבור הרחב. כנראה לכבוד השקת מטבע הלשון החדש. קבלו אותו: Occu-Partheid.

      אהבתי

  2. חיליק הגיב:

    מערכת המשפט עושה צחוק מעצמה בכל פרשה ש"פרטיה אסורים לפרסום".
    הרי ברור לכל מי שיודע אל"ף בי"ת בחיפוש אינטרנטי, שהשם יאיר ויעלה תוך שניות ספורות.

    אהבתי

  3. האמיר הגיב:

    מה

    הדיון על הזכות למשקל עודף

    עושה ב"מדינת כל גזעניה"?

    בכל מקרה, מותר לאדם לשקול כמה שרק ירצה, אבל אם המשקל שלו גורם נזק כספי לאדם אחר, זכותו של האחר לדרוש פיצוי הולם.

    אהבתי

    • ירמיהו הגיב:

      אני מסכים שזכותו לדרוש פיצוי הולם אבל חובה לדחות את דרישתו.

      לא מוצדק שאדם במשקל יתר ישא בעלות הדבר כפי שלא מוצדק שנכים, בעלי מוגבלויות ישאו בעלות אמצעי ההתאמה והנגישות כפי שלא מוצדק ששמנים ישאו בעלויות האשפוז בבית חולים כתוצאה מעודף משקל וכנ"ל מאושפזים בשל כך שעישנו, שתו משקאות אלכהוליים, נפצעו בתאונת דרכים באשמתם.

      אהבתי

      • האמיר הגיב:

        ומוצדק שמי שמספק שירות או מוכר סחורה כלשהי יישא בעלות הזו?

        המדינה, קרי כלל האזרחים, צריכים לשאת בעלות, אם הם רוצים תעריף זהה לכל. זה יקרה בזעיר אנפין גם בלי השתתפות המדינה: אדם שמשקלו גבוה דורש יותר דלק מחברת התעופה ולכן עלותו גבוהה יותר, אם אי אפשר לגבות ממנו מחיר גבוה יותר על כרטיס הטיסה, העלות העודפת תתחלק בין כל שאר רוכשי כרטיסי הטיסה.

        זה בדיוק מה שקורה באישפוז, מי שמשלם את העלות הם כו-לם ולא גוף פרטי.

        יש הבדל בין נגישות לבעלי מוגבלויות לבין כרטיסי טיסה לבעלי משקל גבוה: התאמה לבעלי מוגבלויות היא בד"כ בעלות חד-פעמית, העלות הנוספת של נוסע כבד משקל חוזרת על עצמה בכל טיסה.

        אגב, יש אפשרות נוספת: ימכרו לכבד המשקל שלנו כרטיס במחיר רגיל, אבל הוא יצטרך להידחק במחלקת תיירים ביחד עם כולם. למה לתת לו דווקא את המושב שליד הדלת, שם יש מרווח גדול יותר? אם כמו כולם אז כמו כולם.

        אהבתי

        • ירמיהו הגיב:

          אני מצדד בהסדר שכולם ישתתפו בעלות. הדבר מפזר את העלויות בין בני אדם שונים וכך מקטין את העלות הממוצעת לכל אחד.

          אהבתי

  4. עובר אורח הגיב:

    גם בלבנון בוחרים נשיא. עצוב ורע המצב. ארץ מפולגת, מפוחדת
    שלטון של מילציה אירנית. זה חייב להיות נוצרי מרוני לפי החוקה
    או לכל הפחות נוצרי וכנראה שבסוף יוסכם על דמות מסדר גודל 7 חלק מהתוק-בקים ממש יוצרים אהדה. יכולנו להסתדר בודאי כמו עם ירדן ומצריים, אבל זה לא יקרה בעתיד הקרוב.

    http://www.naharnet.com/stories/en/131227-geagea-says-hariri-talks-tackled-aoun-nomination-stresses-fpm-chief-not-consensual#comment-350804

    אהבתי

  5. הינשוף של מינרווה הגיב:

    שלום ירושלמי שואל שאלה:

    יש לי שאלה בעקבות הזכייה של מכבי תל-אביב בגביע אירופה: אם העובדים הזרים, במקרה הזה של מכבי, מביאים כל כך הרבה שמחה לכל כך הרבה אנשים – למה אנחנו רוצים לזרוק אותם מהארץ? אם סופוקליס שחורציאניטיס, טייריס רייס, ריקי היקמן או אלכס טיוס מרגשים את נשיא המדינה שמעון פרס עד דמעות, למה אנחנו משליכים את האחרים למחנות מעצר בנגב?

    ובכלל, מי קבע שדווין סמית טוב יותר מהנער הסודני אחמד, שגדל היום בסמטאות התחנה המרכזית הישנה? אולי הוא יגדל להיות אצן מצטיין כמו אבו-באקר קאקי, או כדורסלן גדול כמו מנוט בול?

    אם אני מבין נכון, שלום ירושלמי לא באמת מצפה לתשובה אלא מבקש להעביר ביקורת. ובכל זאת, אנסה לענות לו.
    ההבדל בין שחקן זר של מכבי (אלקטרה) ת"א לבין הנער הסודני אחמד הוא שהאחרון מוגדר על-ידי המדינה כמסתנן בעוד שמעמד הראשון חוקי.

    אהבתי

  6. Bangerz Tour הגיב:

    הצצתי, מי שמכסח קלישאות בסוף מכסח אחד את השני.
    תפנימי, קלישאות הן גודווין.

    אהבתי

  7. סיימון הגיב:

    נראה שתבור מכסח לאבנרי את הצורה בצדק.

    "הכל סבבה בספר, הוא אומר, חוץ מהעובדות" הוא תיאור נכון אם יש כמות נכבדה של שגיאות עובדתיות בספר, ולפחות לחלקן הוא מציג גרסה נגדית משכנעת.

    אין צורך שאבנרי יטעה ב*כל העובדות* בספר כדי להפוך אותו לבלתי אמין.

    אהבתי

  8. עובר אורח הגיב:

    השמחה אמיתית להמון אנשים. אך הצהוב הזהוב מצהיב מחשבות
    מסוג "צהובים זה לזה" על המעטים האחרים. הצבועים (בצבע)
    והצבועים (אוכלי הנבלות).

    אצטט: בנימין נתניהו, ישראל היום (עיתון הבית): "אני באו"ם
    ציירתי את הקו האדום ואתם באירופה סימנתם את הקו הצהוב"

    אז כך, כצופים טובים ארה"ב ואירן כבר צובעות בצהוב, בעזרת
    הנוזל שעלה לכמה אנשים לראש, את הקו שכמה אנשים
    סימנו באדום. חבל אך אלו החיים.

    ואם הגענו לראש גם מי שהודיע שאין אימונים למילואים וזהו!
    זה מה שאני רוצה ומה תעשו לי? זה צריך ללכת ישר
    וזקוף כי אם חס וחלילה יטה ראשו ימינה או שמאלה ישפך לו
    נוזל חם וצהוב מהאוזניים.

    אהבתי

  9. טופרט הגיב:

    ראשית, תודה על ההפנייה לשמלוק. בלעדייך לא הייתי צופה בפנינה.


    בעניין אלי תבור שמולווט את אבנרי בעיקר בנושא דיוקים. נולווט את המולווט. יש כמה קטנות, סילבי קשת כדוגמה שהבאת.

    באחד מהקטעים המדבר על נסיונות הקנייה של החווה של שרון, מזכיר תבור את ראש עיריית ר"ג המנוח אברהם קריניצי. קריניצי נפטר בשנת 1969.

    יש (כעת) הבדל בנוסחים בין הפוסט אצל גלילי לבין הפוסט בעין7. נכתבה תגובה בגלילי שלא אושרה אבל הניסוח כנראה שונה. בעין7 נשאר הנוסח הראשוני עם הטעות.

    הנוסח בעין7.
    הנוסח אצל גלילי.

    אהבתי

  10. יפה, שמאלנים משחקים בטרזן מלך הג'ונגל. אני משתדל מנסה להכנס להלך הרוח, להגיון בתחרות השופוני המגוחכת. ובאמת איזה אומץ, מינימום מוחבארת שמעלים אנשים. אפילו לא סטירה. גבר גבר. ארגוני השושו לא קדושים ואפשר לבקר ולהסתלבט אבל חשיפת שמות עקומה מוסרית ולוגית.
    נאורים דמיקולו, מה אתם יודעים שמצדיק לסכן כך את חיי האנשים והמשפחות?
    מה לגבי הערך הבטחוני שנאורים אוהבים לשכוח?
    מי מאפשר לטייל בערים מבלי לראות חלקי גופות על חלונות ראווה- הקרן לישראל חדשה?
    מה שעומד במקום ומריח כמו ניסיון לקומפוסט נקרא זבל. מפגע ציבורי חסר תועלת. צהלות ריקבון וצחנת אלוהים. איכס.

    אהבתי

    • לאור דרישת הקהל ההר הגיע למוחמד:

      בעקבות שיחת ההפחדה של השב"כ עם הבלוגר נועם ר' על הציוץ "וזה המקום להזכיר שאם מי מכם מכיר את זהותם האמיתית של רכזי השב"כ 'סברי' מנפת קלקיליה, 'דאוד' מירושלים ו'אבו־יוסף' מבית לחם, אני כאן", זה המקום להזכיר שגם אני אשמח לקבל את שמותיהם האמיתיים. האימייל שלי הוא ido@room404.net, קחו בחשבון שהמדינה מצותתת ושילחו את זה מוצפן ומאימייל, מחשב וחיבור אינטרנט שאי אפשר לקשר אליכם.

      אהבתי

  11. אברהם הגיב:

    היי דבורית. מדור מעניין. שמואל מחרובסקי לא היה מאמן קבוצת הכדורסל מכבי תל אבי . הוא מילא תפקידב כיר אחר בהנהלתה, בין השאר כמנהל הקבוצה.

    אהבתי

  12. חייל זקן הגיב:

    אם מישהו לוקח על עצמו לכתוב תיקונים…

    אתמול ספר דברים והיום ספר מכבים

    שמואל מחרובסקי, שמלוק, ה-מאמן דאז של מכבי ת”א

    לא מאמן, מנהל. כמו להחליף את הבמאי בנערת המים

    אהבתי

  13. ברטה הגיב:

    שמלוק אדם עם לב זהב, חולשתו הגדולה בהיותו נעלב סידרתי. הוא המציא את הציניות וחיציו מכוונים במדויק. יש לו בטן מליאה על ראשי מכבי תלאביב ולמעשה נדחף הצידה. הוא באמת לא צופה במשחקים קובעים מאז ומתמיד וסיפור הפומפה שגור בפיו כבר שנים רבות. צדק עשו הקירשנבאומ'ס שזימנו אותו לראיון כי שמלוק היה מזוהה עם מכבי תל אביב לא פחות משמעון מזרחי.
    * אף שאיני מתעניינת בכדורסל מיודעמה – מכירה אישית את הסובבים.

    אהבתי

  14. דודו הגיב:

    שמלוק היה מנהל ולא מאמן.

    אהבתי

    • דליה ו"ר הגיב:

      נרגעתי. לונדון נראה משועמם באייטם הזה יותר משהיה משועמם באייטם איתי, וגם זה בטח רק בזכות העיניים היפות שלי. ונדב אייל (שהחליף את קירשנבאום) כמעט מת אצלי משעמום. מזכיר לי שקראתי על צמד המגישים במאקו: "למרות שמדובר עדיין במבצר שמרני של אליטות אשכנזיות וגבריות, שלא ממש מתעניינים בצרות של אנשים פחות חסרי מזל מהם…"
      (צ"ל: "פחות בעלי מזל מהם"). שיהיו בריאים.

      אהבתי

    • צורי הגיב:

      דבורית, אני מרים לך אצבע! הראיון שנון ונחמד מאד. טוב שהפנית אליו.

      אהבתי

כתיבת תגובה