הקליע שיכריע

haaretz23.5.14yediot23.5.14
maariv23.5.14isra23.5.14
makor23.5.14

פכים גדולים וקטנים

עוד כתבה מחדשות 2 על הירי בביתוניא משלשום.
http://rcs.mako.co.il/flash_swf/players/makoPlayer/VideoPlayer.swf?vcmid=305fc92610026410VgnVCM100000290c10acRCRD&videoChannelId=86806603e7478110VgnVCM100000290c10acRCRD&galleryChannelId=0a5fc92610026410VgnVCM100000290c10acRCRD&showlogo=0

וכתבה חדשה, מאתמול.
http://rcs.mako.co.il/flash_swf/players/makoPlayer/VideoPlayer.swf?vcmid=19aafcbe6f426410VgnVCM100000290c10acRCRD&videoChannelId=033c6603e7478110VgnVCM100000290c10acRCRD&galleryChannelId=50bafcbe6f426410VgnVCM100000290c10acRCRD&showlogo=0

אפרופו שמרו על הילדים שלכם, עניין שאני מטיפה לו כל דקה בערך, הנה הטקסט של לימור ל. האמא של יואב, שנשרף ביום המדע בכיכר רבין במרץ האחרון. טקסט מפחיד ונורא כזה לא קראתם מזמן (תודה לברטה).
זו כמובן דוגמה לחרדה נוראית ולדברים שעלולים לקרות שלא בשליטת ההורים או כל גורם אחראי קרוב. סתם רשלנות ישראלית מוכרת.

שלי יחימוביץ מתנגדת להעברת תנובה לסין.

איזו מדינה נורמלית מפקידה את בטחון המזון שלה ואת כל משק החלב שלה בידי סין?

אמממ, שאלה בעייתית, לא? מה רע בסין? אז האינטרנט מצונזר, שטויות, אבל חוץ מזה הכל בסדר. את יודעת איך קבוצת עליבאבא, בעיקר עליאקספרס, שינתה את חיי מיליוני ישראלים? הרבה יותר מאתר הניאופים אשלי מדיסון. עכשיו אנחנו קונים נעלי ספורט מדוגמות בחמישה עד ארבעים דולר, במקום ב-200 דולרים ישראליים, אז מה את מתנשאת על הסינים?

אבל החששות מהמכירה לסין מופיעים בכל מיני וריאציות בעיתונים. אולי מחר אדרש אליהם.

משתכשכים בביצה

אורנה ננר, עורכת לאשה, עוזבת את התפקיד אחרי 15 שנים, אך תישאר בקבוצת ידיעות.
קרינה שטוטלנד, עורכת זמנים מודרניים צפויה להחליפה.

פרופ' אמיר חצרוני, המנהל קרב נגד אוניברסיטת אריאל ממנה פוטר (העניין נידון בערכאות), כותב שהוא חוזר בו ממה שכתב ב-2007: האוניברסיטה אינה מקום פלורליסטי כמו שחשב.

מי נגד מי: מאברי גלעד, דרך דליה איציק ועד הבגרות המתמטיקה.

תומר ברנד על הפרסומת של האגיס.

אורי אליצור: מותו של עורך מקור ראשון, שהיה ראש לשכתו של נתניהו בשנות התשעים תופס מקום זה או אחר בעיתוני הבוקר. הפניות שער יש בהארץ, מעריב וישר"ה ומקור, כמובן. רק לא בידיעות. בידיעות בתחתית ע' 9 ידיעה קצרה. במעריב, טור של אריק בנדר בע' 4. בהארץ פורסמה ידיעה באתר אתמול והיום בע' 17.
העיתון שמקדיש לו הכי הרבה מקום הוא ישר"ה, כל ע' 11, כולל מודעת אבל של המו"ל.
(בכפוף לכך שאני לא יודעת איך טופל הנושא במקור ראשון, למעט האיור הזה, שנמצא בפייסבוק).
elizurmakor
elizur23.5

ישר"ה ערך סקר: כמה אחוזים מהציבור מתנגדים לחוק החינמונים. 81%. אז איך במשאלי העם שלכם 100% מתנגדים? אה? אה?
בכפולה המתייחסת למשאל היום יש 13 נשאלים מהקריות. אולי כדי להתאים את עצמם לסקר, אחד מהם מצדד בחוק. הוא במקרה ערבי. היחיד במשאל. ועוד יותר במקרה, להבדיל מהשתפכויות שאר הנשאלים, הקצו לו רק משפטון אחד בן תשע מילים.
לטקסט של אהרון לפידות על הסקר, ראו בקישור למעלה, מצטרף הגיג של יורי ילון, כתב השטחים של העיתון: טקסט ילדותי, לקקני ומביך, שחוזר וממחזר את כל הקלישאות שחבריו לעיתון כבר כתבו:

העיתון שפעם הייתה לו מדינה… מוזס שתלטן… שטיפת המוח השיטתית של מוזס ואנשיו המלווה בהלקאה עצמית סיזיפית והצגת מציאות מדומה שלפיה מדינת ישראל הולכת מדחי אל דחי והיא בדרך לאבדון ביטחוני, כלכלי וחברתי… החינמון המנוח של ידיעות הוא נחות וכושל… ישר"ה הוא עיתון צעיר הזוכה להצלחה מטאורית… העיתון הנקרא והאהוב במדינה… דוגל באמירת האמת, בתמיכה בשלטון החוק ובגאווה לאומית…

isralaw23.5.14

אפרופו התיאורים המופלאים של ילון, ראו את הכותרת הזו בישר"ה הבוקר:
בכירים בליכוד מנסים לתווך בין נתניהו לריבלין… ובכותרת המשנה: "יש נכונות מסוימת לקיים פגישת פיוס". עכשיו מה? קראו את הידיעה, ונסו להבין: מה קרה בין השניים? כלום. אין שום רמז.
את הרמז הבאתי ב-15 במאי מתוך ידיעות (ע' 8), העיתון המשוקץ “מאז שריבלין עקץ את רה”מ ורעייתו, ואמר ‘אצלי אישתי לא מחליטה’, הוא נשרף אצל משפחת נתניהו”, הסבירו בכירים במפלגה.

הגיגים כבדים על מהותו של תוכן שיווקי, או סתם יח"צ. לפני חודש נחנך בירושלים וולדורף אסטוריה. זה מלון. או כמו שבמאקו כבר הכתירו (ויה גלובס, איתו חולקים תכנים), "המלון הכי יוקרתי בישראל". איל שפירא נשלח להיות עובד ליום במלון. לא עובד סמוי, שמגלה את כל הדברים שלא רוצים שתדעו, אלא כמו שהוא כותב בעצמו

יום העבודה שלי מתחיל בהארד קור: המכבסה. חם פה, מאוד, אבל נראה שאף אחד חוץ ממני לא מזיע… אפילו מרגישים אנרגיה טובה מנשבת, אבל אולי זה רק בגלל הפמליה המכובדת שמגיעה איתי לכל מקום – מנהל, מנהלת, עוד מנהל וגם צלם. מאחר שאני לא עובד סמוי, אלא רק פלקט של עובד, ברור לי כבר מהבוקר שלעולם לא אצליח לתפוס את מהות העבודה האמיתית במקום המפואר הזה. לעולם גם לא אדע כיצד יכולים לשכון תחת קורת גג אחת… פערים כה בלתי נתפסים בין עשירי עולם לבין עובדים העוסקים בתחזוקת ההיכל… אין לי על מי לסמוך אלא על האינטואיציה שלי.

עכשיו מה? זוהי כתבה שנרקחה בעזרת משרד היח"צ של המלון. לכאורה הכל שקוף, הכל גלוי. אפילו משעשע. זו לא כתבה שעלתה למלון שקל (אני מניחה, או מקווה). כתב נשלח כדי לכתוב למגזין סופהשבוע של האתר. זה הכל. הקוראים הנבונים צריכים להבין את הביקורת המרופדת דרך כתיבתו הקלילה והשנונה. ואם הם לא מבינים? אז לא. אין ספק: אנשי המלון מרוצים. הנה קיבלו אחלה כתבה. אולי לא היו רוצים שייכתב שם על הפמליה המלווה את הכתב, אבל שטויות, מתוך אלפי מילים, שורונות אחת קטנה. מה זה משנה.

אתמול נערך טקס הענקת פרסי פראט (הודעה לעיתונות):

הזוכה בקטגוריית תקשורת רבת היקף הינה נטע אחיטוב כתבת הארץ, מנימוקי השופטים: "…דוגמה מובהקת לעיתונות רצינית, משמעותית ונכונה. כתבותיה, העוסקות במגוון רחב של נושאים הקשורים לאדם, לחברה ולסביבה בישראל…".
ציון לשבח הוענק לגיל קליאן כתב כלכליסט, ש"אינו מתבייש או חושש לדבר על אחריות תאגידית, על ייצור מקומי, על תחלואי הכלכלה הגלובלית, ועל מחירים שקשה לשלם…".
פרס הכתבה הוענק ליאיר קראוס כתב "מעריב" ו"מקור ראשון", על כתבתו "מלחמת מים", עליה אמרו השופטים: "בעידן בו טוויטים וסטטוסים מחוללים מהפכות, והסבלנות האנושית מצטמצמת…  הכתבה… גורמת לקרוא אותה עד הסוף… ".
אבנר הופשטיין קיבל צל"ש על כתבתו "פצל ומשול" על פצלי השמן בעמק האלה, עליה אמרו השופטים: "דוגמא מוצלחת לתפיסה על-פיה סיפור חדשותי יכול לצמוח מן השטח באופן (כמעט) עצמאי…".
בפרס התקשורת העצמאית זכה אמיר שלו, המנהל את הבלוג "הרוכב לאוטובוסים" על כך ש"הבלוג הייחודי כתוב בשפה קולחת ומרתקת על התחבורה הציבורית במדינת ישראל, והקריאה בו גורמת… לקוראים להשתוקק לנסיעה…".
מגזין האינטרנט העצמאי "המקום הכי חם בגיהנום" קיבל ציון לשבח, ועליו אמרו השופטים "מייסדי המגזין מתמודדים לא מעט עם מציאות כלכלית ותקשורתית לא קלה. הקמת עיתון אינטרנטי היא משימה שאפתנית ולא פשוטה…".
אלישע בן קימון, מחדשות הוט מקומי, זכה בפרס התקשורת המקומית ועליו אמרו השופטים "בעידן בו התקשורת המקומית בישראל סובלת מחוסר בהירות לגבי עתידה…בן קימון מתמיד בעבודה עיתונאית איכותית".
אתר דוגירנט, אתר חברתי של תושבי הגליל, קיבל ציון לשבח, והשופטים ציינו במיוחד את הדבקות במשימה של אחזקת האתר באופן שוטף בשתי שפות – עברית וערבית…
את פרס האפליקציה קיבלה Moovit… כי "אנשי Moovit השכילו לאסוף היטב את כל המידע המפוזר כל אוטובוסים, זמני הגעה ועוד וביחד עם חוכמת ההמונים, להציגו באופן נוח, קל וברור להבנה עבור מאות אלפי משתמשי התחב"צ".

לפני פיזור

אני רוצה להעניק לכם שי (טוב, גם לעצמי), המדריך המלא לטיפול בדיכאון וחרדה של ד"ר ירדן לוינסקי (ועוד פחמימות בבלוג שלו).

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שישי קצר, שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

50 תגובות על הקליע שיכריע

    • ברטה הגיב:

      במעריב סופהשבוע במדור הסטירי שקוף הרחיקו לכת . ליד אילוסטרציה של שרה לבושה בקימונו נכתב-

      מלקחי הביקור ביפן:נתניהו תוכתר לקיסרית. שמה הקיסרי הימשו געת

      * שם, שם.

      אהבתי

    • מעלי הגיב:

      כל הכבוד ברטה, דווקא התרגשתי מספור הסוכה…
      צנחן.

      אהבתי

    • ירמיהו הגיב:

      אורי אליצור ז"ל-יהי זכרו ברוך. הייתה ביננו תהום אידיאולוגית אבל לא הייתה תהום אנושית.

      אהבתי

  1. חייל זקן הגיב:

    אצלי אישתי לא מחליטה

    קדם לזה: "ידוע שלאדוני יש עורכי דין מצויינים…"

    אהבתי

  2. חייל זקן הגיב:

    איזו מדינה נורמלית מפקידה את בטחון המזון שלה ואת כל משק החלב שלה בידי סין?

    עדיף מדינה שמנהלים אותה עסקנים מהקיבוץ ישרים ונדיבים שמוכנים לחלוק את חלבם עם עמותת חסד אייפקסית של כמה אנגלים עניים.

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      איני יודע אם הנכתב על תנובה ע"י בעלת הבית לעיל הנו ברצינות בצחוק או מה?רוב הנכתב על תנובה זו בורות מדהימה, חוסר ידע, חוסר בושה
      ובזיון לאומי. ראוי ורצוי ומתבקש לדון במכירת תנובה גם בבלוג זה.
      אין כאן עניין בקפיטליזם, סוציאליזם, אדם סמית גם לא בכלכלת שוק קלאסית.מי שקונה את תנובה זו חברה ממשלתית בארץ קומוניסטית. האם סין היא הוכחה לכשלון הקומוניזם ? שאל את שטרסלר. היא בין חמשת הארצות השולטות על המשק, הנשק, והכסף העולמי ואיני בטוח ביתר הארבע. בכל ארץ נורמלית מכירה כזו היא עניין מובהק לממשלה.
      אפשר להגכיח, למזער ולעשות ספין לכל עניין לאומי. ואז השאלה הקלסית: היכן הכסף והיכן המחדל של שליטים שאינם שולטים בארצם ואפשר להאריך גם בזה.
      אגדת הקיבוצים כמזון להמון נגמרה. יש קיבוצים שהם חברה לעשיית כסף ויש כאלו שאנשים חיים שם מתחת לקו העוני ורחוק ממנו.
      כעובדה: תנובה השתייכה גם למושבים גם לקיבוצים. התמונה בידיעות של סינים בגן שמואל מעניינת כי קיבוצי גרנות וג"ש בהם לא מכרו את מניות "תנובה". למה מי שמכר מכר ומי שלא מכר לא מכר? זו שאלה שמחפשת תשובה. ממשל נורמלי היה מקים עכשיו ועדת חקירה למכירת וקניית תנובה. הפסד המיסים שנוגע בכיס כולנו מצדיק זאת. מי שלט אז בישראל והסכים לתרגילי מיסים אלו? יש עוד אנשים שהיו עמוק בעסק חלקם נוכלים לא פחותים לדעתי מנוכלי "הולילנד" וחלקם לידיעתי אנשים ישרים. ישראל שיחקה ומשחקת כאן תפקיד של ארץ אפריקאית מפגרת מול האימפריאליזם האנגלי והסיני. זה תחת הימין, משחררי הארץ מהעול הבריטי ולא תחת מפא"י והקיבוצים (זוכרים את נתניהו והחילים הבריטיים בי-ם) שייפתח דיון בעניין בכל התקשורת ונראה מי יצא ואיך.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        ברשותך תיקון, בעלת הבית ציטטה את ח"כ שלי יחמוביץ'. לעצם העניין, תנובה היא מונופול והיא תנהג כמונופול ללא קשר לזהות הבעלים, קיבוצניקים, אנגלים וסינים. פתיחת ישראל להון זר היא הגורם העיקרי שהפך אותה לכלכלה משגשגת. אומת הסטארט-אפ נבנתה בעיקר בזכות הון זר, הן בהשקעה ישירה כמו אינטל ודומיה והן בהשקעות של קרנות הון סיכון שגייסו את ההון שלהן בחו"ל. בהקשר הזה הסינים עדיפים בהרבה על האנגלים שאין להם לא הכישורים ולא הכוונה להשביח את החברות שהם קונים. להבדיל מהסינים שמביאים מערכת של ייצור לוגיסטיקה ושיווק גלובליים האנגלים הם שחקן פיננסי טהור שזיהה חבורת פריירים שניתן לחלוב אותם.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        יש כל מיני סוגים של הון זר הסינים משקיעים בעסק קיים עסק ייחודי מוכר שמרני לא בבנית מפעל חדשני כמו אינטל. מה לתנובה ולגלובוס? על ההשפעת היחסית של לונדון ופקין בשוק העולמי של מערכות ייצור, לוגיסטיקה ושיווק גלובלי ניתן עוד לנהל ויכוח. על החשיבות וההשפעה היחסית של חברות הון סיכון הסיניות והאנגליות, הבנקים של לונדון וסין חברות ההשקעות שם קשרי מסחר וכ"ו הייתרון הסיני אינו ברור לכל אחד כפי שהוא ברור לך. אין לסין שום ידע בכלל ביצוא מוצרי חלב. תעשיית התקשורת האלקטרוניקה וההמיחשוב שונה מתעשיית החלב. בעוד שהידע התיאורתי והישים בשטחים של אינטל מכפיל עצמו בכל יחידת זמן גם תפוקת הפרות וגם השוק לחלב אינם מוכפלים בסדר גודל זה. ס"ה חלב מיוצר היכן שיש אדמה זולה ומים. אין לישראל שום ייתרון ייחסי בנתוני הייסוד של תעשייה זו. המצב קיצוני בהפיכותו. בישראל אין ידע ויכולת לייצר מיכשור לתעשיית חלב. היה מעט ונעלם. אין לישראל שום מקום כלום אפס בשוק של מיכשור למחלבות ישראל רק קונה. אכן המצב מתקדם בהרבה בהפקת חלב. אבל תנובה אינה עוסקת כלל בהפקת חלב מפרות. באשר לאבקת חלב. ייצור אבקת חלב בישראל היה ונשאר פשע כלכלי ואבסורד מוחלט. זה לבד שווה דף כתוב. מפעלים כמו של תנובה ניתן להזמין מושלמים מיצרני מפעלים בשוודיה ארה"ב רוסיה ובמידה מסוימת אוסרליה וניוזלנד. סתם דוגמה בישראל יש חוסר מובנה ברתכים של פלב"ם באיכות של תעשיית מזון. מוצרי חלב מניו-זילנד ואוסטרליה תמיד יהיו יותר זולים בסין ממוצרים ישראליים. מה היא תכנית ההשבחה הסינית לתנובה? מי שמע, ראה, חשב. גם כיום משתלם יותר לייצר אפילו גבינות רכות ברומניה וליבוא לישראל מאשר ליצר אותן בארץ. כך גם חלב מעוקר וזה בטוח 100% . אם הייתי בעסק מחר בבוקר את כל החלב המעוקר שנצרך בישראל ייבאו מרומניה. גם הייתי בודק ברצינות יבוא חלב מפוסטר. זו הנקודה, עכשיו שזה סיני או שהם ורק הם ייבאו הכל בלי רחמנות או שהמונופול המקומי לא יישבר לעולם ואם רק ידברו רה"מ ייקבל טלפון מסין.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        לסיכום
        על הדיון המשווה בין סין ואנגליה. לטובת הישראלים שבעסק אני מקווה שאת הדיון עם הסינים ניהלו באנגלית כך גם החוזים. עוד נשמע שגם החוזה נכתב בסינית ומקום הרישום הנו בסין. אם יש ברירה? בית דין אנגלי עדיף על סיני בכל מקרה. אלו דעות קדומות לא מבוססות.
        תפקיד הכנסת להקים ועדת חקירה פתוחה ברמה השיפוטית הגבוה ביותר בכל עניין מכירת תנובה. בין יתר הנושאים: איך ולמה לא פורק המונופול לפני מכירתו ולמה עכשיו אין הוא מפורק. איך אי פירוק זה מסתדר עם כלכלה קפיטליסטית. לדעתי? (ראה אורן בנדון) כל זמן ששלדון כאן לא יפורק מונופול תנובה, הוא יתרחב. אחרת דיון זה ישאר ברמה הבלוגית והטוקבקית. ייתכן ששם למעלה יש מי שמעדיף זאת.
        הדיון הבא על צים ועל מניית הזהב.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        הסינים קנו עסק קיים וכך נהגו גם HP, אפל, קודק, GE ועוד רבים וטובים. המונופול של תנובה הוא נגזרת של העבר הזעיר בולשביקי של ישראל שעדיין חי ובועט במשרד החקלאות עם מועצות הייצור והמכסות שהן זכות אבות. הסינים בונים חברת מזון גלובלית ובין השאר קונים חברות שמכסות על פערי הידע שלהם. אני מניח שהנוכחות שלהם כאן תפתח פתח לחברות בעלות סינרגיה עסקית כולל חברות טכנולוגיה בתחומים של רובוטיקה, בקרה, רפתות ועוד. בכל פרמטר שתבחר זו השקעה עדיפה למשק הישראלי על זו של הפיננסייר האנגלי.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אם יש רוע מובנה במערכת בולשביקית
        אזי ישראל נטשה את הבולשויזם וסין
        היא מדינה בולשביקית פעילה. את תנובה
        קונה חברה ממלכתית בולשויקית.
        המילים חברה גלובלית הן מילים ריקות.
        חלקה של ישראל בשוק החלב העולמי אפסי.
        אין היום בישראל שום מחקר ציבורי על תעשיית
        חלב. זה שונה לחלוטין ממה שעוסקת בו אינטל
        או מפעלי סטף ורטהימר ויחסיהם למוסדות
        מחקר ישראליים. בשוק החלב בנושא
        של מיכון מחלבות אחרי קבלת החלב,
        שזה הנושא של תנובה החברה, אין לתנובה
        שום ידע שאינו מצוי בשוק העולמי על המדף.
        אין לחברת תנובה כיום שום מידע על פרות או
        מערכות חליבה שבזה יש לישראל השגים אדירים
        לויכוח ודיון בבלוג יש ערך מוגבל. אם המכירה
        של תנובה היא כזה השג לישראל מדוע שהרוב
        בכנסת לא ידאג להקמת ועדת חקירה בכל
        הנושא של מכירת תנובה שתזים לתמיד את
        דעת אלו שאומרים שהיה כאן כשל מערכתי אדיר
        שנבנה גם על מילות כישוף "קיבוצים" "בולשויקים"
        וכ"ו וגם על מי שלא ברור אם מתוך טפשות יתר
        או חוכמת יתר ועשייה לביתם עשו שטויות. דרך
        אגב מועצות ייצור לחלב ובשר יש בהרבה ארצות
        קפיטליסטיות ונורווגיה שוויץ וקנדה
        מסבסדות את תעשיית החלב המקומית בדרכים
        רבות. על מה שיהיה בעתיד ומה שהסינים יעשו
        או לא אלו כבר עסקי נבואה. בכל אופן מקומות
        עבודה לא יוספו למשק הישראלי בודאי לא
        משרות ניהול. גם בזאת אינטל הם לא.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אתה מפספס את הנקודה. חברת מזון גלובלית היא קניין גדול של טכנולוגיה מסוגים שונים. הנוכחות המקומית שלה מייצרת הזדמנות עסקית לחברות ישראליות רבות והראשונות בהן הן החברות שמוכרות לתנובה ולחקלאים שמהם תנובה קונה. מקומות עבודה בתנובה ושאר תעשיות הלואו-טק ילכו וייעלמו כפי שקרה למשרות בחקלאות. פעילות של חברות סיניות בישראל היא גורם בעל ערך רב ליצירת מקומות עבודה חדשים. הדבר היחיד שקיבלנו מהבעלים האנגלים של תנובה זה עליית מחירים.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        לידיעתך
        למעשה
        כל הציוד
        התעשיתי
        של תנובה
        נקנה
        בחו"ל
        גם חלק
        ניכר
        מהאריזות
        הנו IP
        זר.
        אנא בבקשה.
        שים לב
        בחלק ניכר
        מתגובתך
        אתה
        עוסק
        בתחזיות לעתיד.
        לי אין שום מידע
        בקשר לכך.
        מה דעתך
        הסינים
        יורידו את המחיר?
        אם ישראל
        הייתה
        מדינת שוק
        חפשי אולי
        טרה
        ושטראוס
        היו עכשיו
        מתחילים
        בתחרות
        קפיטליסטית
        אמיתית
        בחברה
        הסינית.
        זה ממש
        מתבקש
        ואם זה
        לא קורה
        למה?
        כאמור
        לדעתי
        יש כאן
        כשל
        עצום
        של המערכת
        הישראלית
        בכניסה
        לשוק
        הגלובלי
        צריך
        לחקור
        זאת עד
        העצם
        בכדי
        למנוע
        כשלים
        נוספים
        היום
        ריכמן
        המנכ"ל
        המוכר
        מופיע
        ב"ידיעות"
        לטובת
        המכירה
        לסינים.
        אחרי
        המכירה
        ריכמן
        קיבל
        איזה
        בונוס
        מתנובה
        שהוכשר
        ע"י
        ועדה
        קיבוצית
        מושבית
        פנימית
        הנה
        עובדות
        לתיאורית
        הקיבוצים
        שלך
        גם זה צריך
        להחקר

        אהבתי

      • ברטה הגיב:

        עובר אורח- אתה יכול להציע את שירותיך לעיצוב הכתב הסיני על אריזות תנובה.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        איזה הפסד מיסים?

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אם החברה המוכרת הייתה ישראלית
        היו ממסים אותם בעת המכירה. אזי
        רק הדיודנדים לבעלי המניות היו רווח
        ראוי. מה היה המצב של חברותיו של
        סטפ ורטהיימר? למה הן לא נרשמו
        בחו"ל? רצוי שהציבור ידע איך זה שכיל
        שבעבר המנדטורי הרחוק
        הייתה חברה אנגלית וכך עוד חברות
        אחרות הנן חברות ישראליות ומה בדיוק
        קרה כאן. האם זה המצב בכל הארצות
        שחברה נמכרת הבעלות החוקית המלאה
        עוברת לחו"ל? לי אין ידע פרטני בנושא.
        רק שאלות. אם מחר "אסותה" נמכרת
        האם זה כה פשוט להוציא בעלות מישראל?
        אני מצפה למידע פרטני לא להרצאה של
        קורס בכלכלה או מילים מפוצצות כבולשביזם
        קפיטליזם קומוניזם, וכ"ו. זה יש בשפע
        רב. אני חושב שאני מאמין בקפיטליזם,
        קפיטליזם של תחרות, שוק חפשי ואפס
        מונופולים. המדינה נועדה להבטיח זאת
        לא לנהל עסקים. זה לא הקפיטליזם של
        תנובה הסינית בכלל לא.

        אהבתי

      • אני חושב שמאחורי הרכישה עומד איתות ישראלי לידידתה משכבר הימים שעיקרו -את לא המעצמה היחידה עבורנו. don't push it. השקעה בישראל היא סוג של חסות כלכלית.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        אז בכל מקרה לא היינו רואים כסף מהעסקה כיוון שהבעלים של (רוב) תנובה הם בריטים… קיבלנו כסף כשישראלים מכרו את תנובה לבריטים, אז על מה אתה מתלונן, שאתה לא מקבל כסף כשבריטים מוכרים לסינים?

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        חבל שאינך קורא את מה שהנך מגיב לו
        כתבתי ועבורך אני מעתיק:
        "אם החברה המוכרת הייתה ישראלית
        היו ממסים אותם בעת המכירה" אני כאן מתלונן
        על כך שהחברה אינה ישראלית. וכך כל תגובתי.
        היו המון שגיאות לדעתי על גבול העברינות:

        1.שאפשרו מכירת אחד המונופולים הישראליים
        הגדולים מבלי לפרק אותו

        2.שמכרו אותו לבעלי מניות בחו"ל לא מפורק

        3.שהעבירו את הבעלות לחו"ל (סיפור הקרקע
        שפתאום צף אומר דבר מה על התהליכים)

        4. שבמדינה שרוצה בצדק להשתתף בשוק הגלובלי
        אין חקירה פומבית להזים את ההרגשה ואצלי
        שביבי ידע שנעשו כאן מעשים ספק חוקיים.

        אהבתי

  3. שוריק הגיב:

    הסתכלתי בסרטונים של הפלשתינאים הנופלים וכאיש לא מקצועי (לא יריתי מעודי כדורי גומי) מוזר בעיני מאד שאנשים מושיטים את ידיהם כדי להימנע מפגיעה, כאשר הם נורים ומתים. זאת נפילה מאד לא מתקבלת על הדעת.
    זאת לא הוכחה לשום דבר. רק תהייה.

    אהבתי

  4. שץ הגיב:

    אם לא די בכך שהמדריך לטיפול בדיכאון וחרדה הוא בחסות חברת תרופות, על השער היו פשוט חייבים לשים תמונת שאטרסטוק אווילית.

    אהבתי

  5. ירמיהו הגיב:

    לגבי המדריך לטיפול בדיכאון וחרדה, של ירדן וילנסקי:

    נושא הטיפול התרופתי הפסיכיאטרי בכלל, ובדיכאון וחרדה בפרט, הוא שנוי במחלוקת מחקרית-מדעית. יש ביקורות חריפות כלפי הטיפול הפרמקולוגי הפסיכיאטרי וכלפי הפסיכיאטריה הביולוגית בכלל.

    משום מה, אין זכר לביקורת הזאת בסקירה של וילנסקי
    הנה למשל, הרשומה של דורית שיקיירסקי" "תרופות נוגדות דיכאון-לא מה שחשבתם" באתר "פסיכולוגיה עברית". זו סדרת מאמרים של המחברת שנקראת "תרופות פסיכואקטיביות-לא מה שחשבתם"

    http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3045

    אהבתי

    • האמיר הגיב:

      שנויות במחלוקת בער כמו שההתחממות הגלובאלית שנויה במחלוקת. כלומר כן, יש כמה בודדים שלא מסכימים, אבל הרוב הגדול חושב אחרת.

      התרופות הפסיכיאטריות עובדות. למה? אנחנו לא ממש יודעים, אבל הן מאפשרות לאנשים שמצויים בדיכאון, למשל, להמשיך לתפקד, מה שקשה מאוד לעשות ללא התערבות תרופתית.

      אהבתי

      • ירמיהו הגיב:

        כאשר מדובר בתרופות נוגדות דיכאון [Antidepressants] להבדיל מתרופות פסיכיאטריות אחרות, אני לא מכיר אישוש מדעי ליעילותן מעבר לפלצבו.

        מאז פרסום המטא אנליזה של אירווינג קירש בדבר אי יעילות התרופות נוגדות הדיכאון, לא ידוע לי על אישוש מדעי שהצליח להפריך את המטא אנליזה שלו.

        מדובר במטא אנליזה הזאת

        http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2253608/

        וכן בספרו של קירש "תרופות המלך החדשות: ניתוץ המיתוס של תרופות נוגדות-הדיכאון",
        הספר פורסם באנגלית

        Irving Kirsch, The Emperor's New Drugs: Exploding the Antidepressant Myth

        על הספר הזה כתבה דורית שיקיירסקי את הרשומה בקישור שלי הקודמת.

        אני לא יודע על התפלגות רוב ומיעוט [רוב ומיעוט מקרב מי? מקרב כל הציבור, לרבות הדיוטות? מקרב פסיכיאטרים לרבות אלה שלא מודעים למצב המחקר? מקרב חוקרים המודעים למצב המחקר? ] לגבי טענה על יעילות תרופות נוגדות דיכאון, אבל בכל אופן התשובה הנכונה לנושא הזה לא נקבעת על פי התפלגות דמוקרטית של הכרעת הרוב, אלא על פי איכות הטיעונים המתבססים על מחקרים ומטא אנליזות.

        על מנת לטעון בהצלחה שהתרופות נוגדות הדיכאון יעילות מעבר לפלצבו צריך להראות זאת במחקרים מדעיים, אמפיריים ולא בטענה על מה שהרוב חושב.

        יש לך מחקר שמראה זאת? מחקר כזה צריך להיות מאוחר למטא אנליזה של קירש שנעשתה ב 2008.

        לחלופין, להראות פגמים במטא אנליזה של קירש.

        אז לא. בינתיים אני לא מסכים עם טענתך שהתרופות "עובדות" [מה שחשוב כאן שהן עובדות מעבר לפלצבו ולא שהן עובדות ברמת הפלצבו] היות ולא גיבית זאת ברפרנס.

        לא התייחסת באופן עניני לקישור שהצגתי בהודעה הקודמת. אם אתה לא מסכים עם הטענה, לדעתי הדרך להפריך אותה היא ע"י התייחסות ענינית אליה ולא בטענה בעלמא שזו דעת מיעוט. גם אם זו דעת מיעוט אולי זהו מיעוט צודק?

        זאת לא כל הבעיה. טענה נוספת היא שהתרופות האלה מסוכנות. הן גורמות או עלולות לגרום לנזקים ארוכי טווח וזאת בנוסף לתופעות לוואי.

        גם זאת טענה שמגובית במחקרים. אם תרצה, או אם תחלוק אכתוב רפרנס.

        טענה נוספת שאלטרנטיבה טיפולית לא תרופתית היא לא פחות יעילה מטיפול תרופתי ואף יותר יעילה , אבל היא פחות מסוכנת.

        לגבי שאר התרופות [לא לגבי דיכאון] חלקן יעילות מעבר לפלצבו אבל לגביהן עדיין נטענת הטענה של מסוכנות ושל עדיפות החלופה הלא תרופתית.

        כך שאני לא מסכים לטענה שהתרופות הן הדרך היחידה לאפשר תפקוד. יש טענות במחקר דרכים טובות יותר והתרופות גם מזיקות ומסוכנות.

        מכאן לא נובע שזה פסול תמיד להמליץ ולרשום תרופות. אבל, הטענה היא שיש לעשות זאת תוך מודעות למה שכתבתי לעיל, ויש לעשות זאת במה שפחות מקרים, מה שפחות מינון ולמשך מה שפחות זמן. כלומר, הטענה הקיימת במקצוע היא שיש לרשום תרופות הרבה פחות מאשר רושמים היום.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        2011 זה אחרי 2008?

        אהבתי

      • ירמיהו הגיב:

        אני אקרא את הקישור ואגיב עליו, האם באמת הוא הצליח להפריך את המטא אנליזה של קירש.

        אהבתי

      • ירמיהו הגיב:

        תגובה למטא אנליזה דנן

        ראשית, מטא אנליזה זאת אינה מחקר חדש. החוקרים השתמשו במחקרים שכבר נעשו, מחקרים שהיו קיימים כאשר נעשתה המטא אנליזה של קירש, שלא מצא יעילות וההבדל הוא במתודה הסטטיסטית.
        במחקר הזה נקטו באקרובטיקה סטטיסטית. במקום לעשות את מה שמקובל לעשות במטא אנליזות, השוואת ממוצעים כוללת הם פיצלו את אוכלוסיית המחקר לקבוצות [הם קראו לזה "מסלולים"trajectories] ואז הגיעו לתוצאות אחרות.

        אבל, לא ברור למה המתודה הסטטיסטית שלהם עדיפה? אם יש מטא אנליזה, שהשתמשה במתודה הסטטיסטית הקונבנציונאלית ולא מצאה יעילות ויש מטא אנליזה אחרת שמשתמשת במתודה סטטיסטית חריגה, אז קודם כל לא ניתן לומר שיש אישוש מדעי-מחקרי ליעילות כאשר חלק מראים כך וחלק מוצאים ההיפך. כמו כן, צריך לנמק למה המתודה של קירש הייתה פגומה והמתודה שלהם היא הנכונה.

        מעניין שאתה בתגובה הראשונה שלך הדגשת את "הטיעון מן הקונצנזוס" טענת שהרוב הגדול טוען שהתרופות יעילות. דווקא כאן אתה מציג מטא אנליזה שעל מנת להראות יעילות משתמשת בטכניקה סטטיסטית שהיא פחות מקובלת ודווקא זה שמצא חוסר יעילות, השתמש במתודה הסטטיסטית המקובלת.

        המתודה שהשתמשו בה כאן היא יותר סבוכה ולא ברור איזה יתרון משיגים מהסיבוך הזה [למותר להדגיש שלא כל מה שסבוך יותר הוא בהכרח נכון יותר].

        שנית, במטא אנליזה שהצגת אין את הנתונים הגולמיים. בהיעדר הנתונים הגולמיים לא ניתן לבדוק באופן ביקורתי את המטא אנליזה. לא נכון לתת אמון בממצאים בהיעדר נתונים גולמיים.

        שלישית, בהינתן שניתן לבצע מניפולציות סטטיסטיות באותו בסיס נתונים, וכך להגיע לתוצאה שרוצים להגיע אליה, יש חשיבות מיוחדת לנמק למה דווקא שיטה סטטיסטית זו היא היותר נכונה.

        רביעית, אם באמת יש שתי קבוצות כפי שנטען במטא אנליזה, אז אנו צריכים לראות 2 גרפים [bimodal] בצורת 2 קשתות או 2 גלים 2 עקומות קמורות אבל החוקרים לא הציגו גרף כזה ובביקורת שנמתחה על המטא אנליזה הזאת כתב המבקר שהוא יאכל את כובעו, אם הדיאגרמה באמת נראית כך. אם באמת זאת ההתפלגות האמיתית למה לא ראינו זאת עד היום בכל מחקרי התרופות נוגדות הדיכאון? היינו צריכים להבחין בכך כבר מזמן.

        לביקורת על המטא אנליזה הזאת ראה כאן

        http://neuroskeptic.blogspot.co.il/2011/12/do-antidepressants-make-some-people.html

        חמישית, מכך שמצאו שתרופות יעילות מעבר לפלצבו לא ברור שהממצא הזה משקף את המציאות, שהרי גם קירש עצמו מצא שבדיכאון החמור ביותר, התרופות "לכאורה" יעילות מעבר לפלצבו. למה לכאורה? הוא טען כדלהלן:

        הממצאים מראים שהתועלת לכאורה שנמצאה לפציינטים בקצה החמור של הדיכאון החמור מיוחסת לירידה בהיענות לפלצבו ולא מעלייה בהיענות לטיפול התרופתי.

        על מנת להבין את הטענה הזאת צריך להבחין בין שני סוגים של פלסבו. פלסבו אינרטי [inert placebo] ופלסבו אקטיבי [active placebo]. לפי כללי האתיקה ואמנת הלניסקי חובה לומר לנבדקים בניסוי שהם יקבלו או תרופה אמיתית או תרופת דמה [פלסבו]. אבל הם לא ידעו מה הם מקבלים.

        אם הם מקבלים פלסבו אינרטי והם לא מרגישים בתופעות לוואי, אז הם עלולים לחשוד שהם קיבלו פלסבו. נבדק שחושב שהוא קיבל פלסבו, אז הפלסבו לא פועל לגביו. על מנת שפלסבו יהיה אפקטיבי הנבדק צריך לחשוב שהוא קיבל תרופה אמיתית.

        פלסבו אקטיבי הוא פלסבו שיש בו גם תופעות לוואי על מנת שהנבדק לא יחשוד שהוא קיבל פלסבו.

        בפועל במחקרים, בניסויים נותנים לנבדקים פלסבו אינרטי שזה פחות טוב.

        הטענה של החוקרים היא שבקבוצת הפלסבו אלה שסובלים מהדיכאון החמור ביותר חלה אצלם ירידה בהשפעת הפלסבו מפני שהם לא הרגישו בתופעות לוואי. לעומת זאת, מקבלי התרופה האמיתית הרגישו בתופעות לוואי, לכן לגביהם כביכול התרופה "עבדה" אבל רק כביכול. לא החומר הכימי בתרופה הוא שגרם להבדל בתוצאות אלא השפעת הפלסבו כאשר בקבוצת הביקורת השפעת הפלסבו פחתה. זה עדיין לא אישוש מחקרי שהתרופה יעילה גם בדיכאון החמור ביותר וזו טענת החוקרים עצמם.

        עצם זה שלא נותנים פלסבו אקטיבי אלא מסתפקים בפלסבו אינטרטי זהו פגם במחקר. הדבר גורם לכך שאפקט הפלסבו יהיה פחות יעיל.

        בספר של קירש הוא גם נותן את ההסבר של wash out. זהו הליך של ניפוי בניסוי. מנפים מהשתתפות בניסוי את אלה שרגישים לפלסבו. הניפוי הזה יוצר הטיה במחקר. אם מנפים את מי שרגיש לפלסבו, אז מלכתחילה דואגים שמי שישתתף בניסוי יהיה פחות רגיש לפלסבו והדבר יוצר הטיה לטובת התרופות.

        אם כבר עושים wash out אז צריך לעשות את זה הוגן ולנפות גם את אלה שרגישים לתרופות ולא רק את אלה שרגישים לפלסבו.

        ג'והנה מונקריף טוענת בין השאר, שניתן להסביר את השיפור לכאורה באשר לדיכאון החמור, בתופעת הנסיגה לממוצע. זו תופעה סטטיסטית לפיה ככל שמבצעים יותר בדיקות יש יותר נטייה לקבל תוצאות לעבר הממוצע. יש התמתנות של התוצאות היותר קוטביות/קיצוניות. במקרה של דיכאון, ככל שמבצעים יותר בדיקות יש פחות דיכאון קיצוני ויותר דיכאון ברמות יותר מתונות לעבר הממוצע. לכן, ריבוי בדיקות לגבי הלוקים בדיכאון חמור, עשוי למתן את חומרת הדיכאון וכך המיתון בדיכאון מוסבר לא ע"י התרופות אלא ע"י תופעת התסוגה לממוצע.
        הטיעונים לעיל, חלים גם על הממצאים במטא אנליזה שהצגת, מפני ששם היה שימוש באותם מחקרים שעמדו לרשות קירש, כך שכל הפגמים וההטיות במחקרים במטא אנליזה של קירש קיימים גם במטא אנליזה הזאת. גם שיעור היעילות שנמצא היה אמנם מעבר לפלצבו אבל הוא היה שיעור יעילות קטן כמו אצל קירש [שיעור קטן בסולם המילטון].

        שישית, עכשיו לצורך הדיון בלבד [כי בינתיים אין טעם להאמין בכך] נניח שהמטא אנליזה הזאת השתמשה במתודה הסטטיסטית הנכונה ואלה הם הממצאים המשקפים את האמת לאמיתה.

        עדיין, נמצא של 25% מצבם הורע דווקא לאחר השימוש בתרופה. כלומר, מצבם הורע יותר מאשר אלה שהשתמשו בפלצבו. אנחנו לא יודעים לזהות מראש מי שייך לאיזו קבוצה. לכן, מכאן נובע שעל פי הממצאים שלהם התרופה היא מסוכנת.

        והרי זו הדעה שהצבעתי עליה מלכתחילה ושנגדה אתה כתבת. אתה טענת שהרוב הגדול [קונצנזוס] לא רואה בעייתיות בנוגדי הדיכאון. אבל, המטא אנליזה שאתה הצגת דווקא מראה על המסוכנות של התרופות כי אם משתמשים בהם יש סיכוי או הסתברות להרעה במצב יותר מאשר נטילת פלצבו.

        אמנם, זהו ממצא מתאמי [קורלטיבי] כלומר לא מצביע על קשר סיבתי וכוון סיבתי, שמצבם הורע בגלל התרופות ויתכן שמצבם היה מוחמר ממילא, גם ללא התרופות. אבל, מצד שני הממצא גם לא שולל את האפשרות שמצבם הוחמר בגלל התרופות. לא רק זה, אנו יודעים ממחקרים אחרים שנמצא שנוגדי דיכאון תורמים לאובדנות. הפסיכיאטר דיויד הילי [david healy] הוא, למשל חוקר שמצא זאת [מחבר הספר "תן להם לאכול פרוזק" [Let Them Eat Prozac
        כך שאפילו נניח שהממצאים [שהם מפוקפקים] הם תקפים, עדיין המטא אנליזה הזאת מאשרת את הטענה ממנה התחלתי. התרופות האלה מסוכנות. הן עלולות לגרום לנזקים ולכן ההצדקה להשתמש בהן היא חלשה הרבה יותר מאשר ההצדקה שטוענים לה היום.

        אם נחזור לירדן וילנסקי שממנו כל הדיון התחיל, אז בסקירה שלו אין זכר לכל הבעייתיות הזאת, למרות שהבעייתיות הזאת היא רלבנטית לטענות שלו.

        אהבתי

  6. מציצנית הגיב:

    איך אוהבים להפחיד אותנו.
    מעניין מה היה קורה לו תנובה לא היתה בבעלות חברה זרה, והמדינה היתה מרוויחה מהעסקה הנ״ל.
    אין רווח למדינה, יש מסע הפחדה.
    לפני שזורקים לנו כל מיני מילים מפחידות כמו ביטחון המזון, מוטב היה לו היו דואגים פה לביטחון התזונתי של התושבים.

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      סליחה
      מה זה בדיוק
      "הביטחון התזונתי"
      למה צריך לדאוג לו?
      מי צריך לדאוג לו?
      איך מבצעים את
      הדאגה למעשה?
      איזה מובאה על
      עניין זה ברשת
      באנגלית או
      עברית אם אפשר
      אני כבר דואג
      לביטחון התזונתי
      שלי
      אנא מידע בבקשה
      תודה
      נ.ב. אכן אם המדינה
      לא מצליחה למסות
      מחירתו של מונופול
      כזה צריך לפחד.
      במקרה זה
      המדינה זה גם
      אני ואולי את.
      יותר כסף
      לאוצר פחות
      מיסים
      מממשלמי
      המיסים
      כמובן
      אפשר לטעון
      ש"הם"
      (מי זה הם?)
      יגנבו את
      הכל.
      גם זו תשובה

      אהבתי

      • מציצנית הגיב:

        וויז, וויבר, ישקר, תנובה (אייפקס) ועוד נמכרו והכניסו למדינה המון כסף ממיסים ולא ראיתי מזה שקל.
        נהפוכו, המעמ רק עלה, קצבאות הילדים קוצצו ואתה אומר לי שהמיסים שנכנסים למדינה נוגעים לי או לך?
        לגבי הביטחון התזונתי; אני רק מציצנית קטנה שנהנית להציץ פה בבלוג, 3 פעמים ביום לפני האוכל 🙂
        תגגל ותמצא מה צריך לעשות כדי שמיליון ישראלים לא יהיו במצב של אי ביטחון תזונתי, נתחיל מזה שיעבירו את התקציב המובטח (200 מיליון שח, יאיר לפיד, ינואר 2014).
        דיברתי על הביטחון התזונתי רק בגלל שהצחיקה אותי הסיסמה של שלי יחימוביץ ״ביטחון המזון״, תמיד מנסים להפחיד אותנו בכל מיני סיסמאות ואין כמו המילה ביטחון כדי לזרוע פחד.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        התשובה לטענה "נכנס כסף לאוצר המדינה ולא ראיתי מזה שקל"
        נגזרת מיכולת הראייה והחשיבה של השואל. כך שאיני יכול להשיב
        בבלוג זה. לשאלתי מה זה "ביטחון תזונתי" לא קבלתי תשובה.
        זה נכון ששלי יחימוביץ לפעמים מצחיקה.

        אהבתי

      • מציצנית הגיב:

        נו, ואתה מצפה לקבל תשובה מאחת משקפופרית עם יכולות חשיבה נמוכות?
        לא רציתי להיכנס לזה בכלל, כי זה לא חלק מהדיון ואני עצמי עדיין לא גיבשתי עמדה בעניין.
        ״לא ראיתי כסף״ שווה ל ״לא הורידו לי את המיסים״.
        ביטחון תזונתי – ראה דוח מבקר המדינה http://www.mevaker.gov.il/(X(1)S(p3hr43ajwdape22ilo1jbwg1))/he/publication/Articles/Pages/2014.4.7-BitachonTzunati.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1

        אהבתי

      • ירמיהו הגיב:

        לפי הפסיכולוג אברהם מאסלו, סולם הצרכים שלו, הצורך בביטחון הוא הצורך השני בחשיבותו אצל בני אדם, אחרי הצרכים הפיזיולוגיים: רעב, צמא, נשימה.

        מאסלו טען למדרג צרכים, או פירמידת צרכים, או היררכיית צרכים [hierarchy of needs] פירמידת מוטיבציות, כאשר הצרכים היותר בסיסיים נמצאים בתחתית המדרג.

        הצורך בביטחון, נמצא במקום השני אחרי הצרכים הפיזיולוגים. בקומה הראשונה אחרי קומת הקרקע.

        [יחיאל קלר, הנעה וריגוש, בתוך מבוא לפסיכולוגיה, חטיבה שלישית, יחידה 7, עמ' 22-23

        צבי להב, חן פוך, אישיות: תיאוריה ומחקר, תיאוריות אקסיסטנציאליסטיות והומניסטיות, כרך ב' יחידה 4, ע' 175]

        לכן, אין זה פלא שיש שימוש רב בפנייה לרגש הפחד ולצורך בביטחון, בתעמולה פוליטית, בפובליציסטיקה עיתונאית, בפרסומות מסחריות, ןבשיחות בין גולשים ברשת האינטרנט.

        אפילו כאן בבלוג דעות על הצורך בענישה פלילית חמורה, על כך שצריך לירות על מנת להרוג בכל מיידה אבנים, מבוססות, בין השאר, על הצורך החזק בביטחון.

        בני אדם שמרגישים מאוימים יכולים לוותר על ערכים דמוקרטיים-ליברליים ועל מחויבות לזכויות אדם ואף מזלזלים בהם כהתיפייפות נפש, כאשר הם רואים לנגד עיניהם פגיעה בביטחון. חברה, שמרגישה מאוימת יכולה לחפש את הביטחון בדמות מנהיג תקיף וחזק תוך ויתור על ערכים דמוקרטיים ליבראליים.

        גם בפרסומות, יש לפני פרסומת ישנה שבה רואים תמונת אישה והכיתוב הבא: "יש לי שני ילדים ופלדלת-אני לא מוכנה להסתפק בפחות"

        אהבתי

      • ברטה הגיב:

        זו לא גברת זה אדון . מתגנב באלף תחפושות .

        אהבתי

  7. ברטה הגיב:

    בלינק שצרפת לפוסט "בכירים בליכוד מנסים לתווך בין נתניהו לריבלין נשמעים בווידאו ברקע קרקורי עופות. ידוע שלוי מטפח טווסים בחצרו(לא כולם מחבבים פיטבולס). אי לכך אם ישנה נתניהו בפעם העשירית את דעתו וימליץ על דוד לוי קיים סיכוי שבגן הנשיא הבא יסתובבו טווסים בנוסף לנשיא טווס.

    אהבתי

    • חששתי מהגרוע מכל ואכן ברקע נשמעת קריאת תרנגול. אם אי פעם תשמעי צווחה מקפיאת דם של אינדיאנית כורעת ללדת דעי שמדובר בטווס. לרוב טווסים צועקים לבנות זוגם בשתי הברות, במילרע.
      למה? וואה- אה. סיפור ארוך.

      אהבתי

  8. ברטה הגיב:

    מאיר שלו כתב על הטווס.

    אהבתי

  9. דיק האון הגיב:

    דיכאון?
    מה זה שיך לפה?
    כל מי שבדיכאון נכנס כאן לבלוג,שופך את שעל ליבו,וזה חולף מהעולם….
    אה, זה שזה גורם לסגולה לרדת למחתרת?
    במקומה,גם אני הייתי נכנס לדיכאון…

    אהבתי

  10. Nurit הגיב:

    גם לי, תמונת הפתיחה של המדריך צרמה, שוב מוכרים משהו בעזרת ציצים. חשבתי שזה אמור להיות מדריך רציני אז מדוע חשב מי שחשב
    ששיש צורך בבחורה חייכנית ושופעת כדי לקדם מכירות?

    אהבתי

    • מעלי הגיב:

      אולי כי זה הנוגד דיכאון הכי טוב? (לפחות לחצי מהציבור).

      אהבתי

      • ציצי מנחם, כל תינוק יודע את זה.
        וברצינות, אדם בוגר אמור לדעת מה עליו לעשות כדי לצאת מדיכאון חוץ מלפנות למומחים, סמים או לקרוא מנואלס. זה פשוט, עושים מה שאוהבים במקום שאוהבים אם יש מישהו שאוהבים וכמה שיותר. מילת המפתח היא עשיה. קום ותעשה, עכשיו. אפילו אם ובגלל ואבל. פשוט קמים מהכיסא ועושים. אחריות אישית כלפי עצמך.

        אהבתי

      • טופרט הגיב:

        יון,
        אתה פשוט מנסה לייתר את כל עסקני הדיכאונות.
        ממה הם יתפרנסו?
        הם עוד עלולים להפוך לדיכאונים ולגלות שמרכולתם שווה כלום.

        אהבתי

  11. מצב קוהרנטי הגיב:

    בחמישי פרסם עיתון הארץ בטעות שמטר המטאוריטים יהיה בלילה שבין חמישי לשישי. למעשה, הוא יהיה בלילה שבין שישי לשבת. אין התנצלות…

    אהבתי

  12. קצת צ'וליסמו לכבוד מחר, ויש כבוד:

    "שחקנים טובים לא משפרים קבוצות; שחקנים שרוצים לנצח משפרים קבוצות".

    פרשנות ממקור ראשון: הרצון מדבק, יכולת לא.

    "כמו שההיסטוריה לימדה אותנו: "לא תמיד מנצח מי שהכי חזק, אלא זה שמשוכנע יותר בדרך שלו".

    עד כמה אתה משוכנעת בדרכך?

    אהבתי

  13. tc הגיב:

    באשר לסרטון,
    הרי את כדורי הגומי יורים בעזרת תרמיל הודף. מה קורה אם מתבלבלים ושמים קליע אמיתי במקום? בנוסף לקליעי הגומי יוצא קליע אמיתי ביעילות מוחלשת. מספיק בכדי להרוג ילד, אולם מאידך לא מספיק כדי למעוך את ראש הקליע אל מול הספר. זה מסביר מדוע השוטר ראה כדור לא מעוות שלא אופיני לירי חי. בירי חי הקליע לא דוחף עשרה גושי גומי במשקל גדול פי עשרה ממשקל הקליע. הקליע פשוט יצא במהירות של עשירית מקליע רגיל שכן הגומי עיקב אותו.
    לדעתי, טעות מצערת של חייל ששם מחסנית כדורים חיים במקום כדורים הודפים.
    למרות הבילבול במחסניות, יש לציין לשבח את יכולת הקליעה המרשימה של החייל שהרביץ פעמיים ברציפות במרכז הכובד של המטרה. בהחלט הייתי רוצה אותו במחלקה שלי. להתבלבל קורה לכל אחד, אבל לצלוף ככה זה דבר די נדיר.

    והציון לתחקיר ולשוטר המומחה: אפס. הרי היה כל כך פשוט לקחת קליע חי ולירות איתו גומי אל מול מטרה בטווח שבתקרית ולראות מה קורה. מבלי שבוצע הניסוי, כל הדיבורים הם בגדר שטויות. אין לערוץ 2 תקציב לקליע בודד?

    אהבתי

    • ירמיהו הגיב:

      אם החייל טעה במחסניות, אז חבל שהוא צלף בהצלחה. אילו היה כושל בצליפה, הדבר היה מציל את הקורבן.

      אהבתי

  14. עובר אורח הגיב:

    נושא שונה
    בבלוג זה הייתה הפנייה למעשה נבלה של טינוף
    אבן זכרון, בחוף תל-אביב, לאלטלנה ולחלליה.
    ודאי שהמצבה תטופל או כבר טופלה. בהזדמנות
    זו ראוי לתקן את הכתוב על האבן. האוניה לא עגנה.
    הקברניט ניצל את המבנה הייחודי של ה LST
    שלכך נועדה, והנחית אותה אל החוף. בדיון
    שלא ייגמר, וטוב שלא ייגמר, על פרשת אלטלנה
    ראוי להקפיד על הפרטים. ייתכן שלו עגנה ויכלה
    להרים עוגן ולהפליג דברים היו נראים קצת אחרת
    וייתכן שלא.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s