הבאתי אתמול את שיר הפונדקית ששרה חנה מרון. הנה חלק מהמילים של נתן אלתרמן.
בא הזמן, הנה כך, זה הסוף.
הנה כך, פונדקית,
מה עושים כאשר הוא מגיע?
מתקשטים, פונדקית, לפגישה חגיגית.
עם הסוף המחכה ללא ניע.קודם כל השיער, שילבין ויואר,
והעור שייבש רך וטוב כמו קש.
והפה שילהט כמו קרח,
ולזכור את כיבוי העיניים,
וקר שיהיה גם הדם,
איזה קור נהדר…
עוד פרטים יש, אך זהו, בערך.
כדי שלא יהיו אי הבנות מהו פונדק זה, מבאר אלתרמן ישירות בבית הבא:
לכן אם יוצאים
למרחק, למרחק,
יש לומר את שבחו
של הגוף, הפונדק.
כל השיר והביצוע של מרון. השיר לקוח מתוך פונדק הרוחות, המחזה של אלתרמן.
ופסקול קריאה The Marmalade – Reflections Of My Life
נובמבר 1969. מילים.
הכותרות
רק ידיעות ממשיך להתעמק בידיעת בועלת הקטינים ככותרת ראשית. הידיעה, עם החשודה בחולצה שמוטת כתף (אבי רוקח צילם בבית המשפט) מקשטת את החלק העליון של השער. זאת הכתבה של מתן צורי על שתיקת הרשויות, המופיעה בכפולת 2-3 של ידיעות, וגם ככתבה פותחת ב-ynet. בהחלט הייתי מגדירה את זה כשינוי מדיניות מתמשך של יחסי פרינט/רשת.
למה גורמי הרווחה התעלמו? למה רק אחרי שנחשפה הפרשה החלו להעניק שיעורי חינוך מיני לילדים בקריית גת? איזו מערכת דפוקה.
מישר"ה עולה שהיו הורים מרוצים מכך שהבן שלהם רוכש ניסיון:
הבן שלי מבסוט שהוא מקיים יחסי מין עם אישה מבוגרת, שממנה הוא לומד על המין שהוא לומד בשיעורי חינוך מיני…
ואילו בידיעות:
אני לא מצליחה להירדם בלילה, אני כל הזמן חושבת על הבן שלי ועל מה שהוא עבר. הוא היה בסך הכול בן 13 וחצי. האישה הזאת הייתה מתקשרת אליהם ומשגעת אותם. וכולם ידעו מזה, כולל מערכת הרווחה. איפה הם היו? למה הם לא דיווחו? זה מחדל שזועק לשמיים.
חנה מרון
"מלכת התיאטרון", מכונה מרון בידיעות; "מלכת הבמה", במעריב. במקור ראשון שומרים על איפוק. סתם "שחקנית". בהארץ: "השחקנית זוכת פרס ישראל".
על פניו מה יש לבחוש במה כתבו העיתונים הבוקר ואיך ציינו את מותה של המלכה האם? הרי קראנו לכאורה הכל אתמול. נו, ובכ"ז, מאחר שאני עדיין עוסקת בפרינט, אעשה סיכום קצרצר.
בידיעות, כפולת אמצע מרובת תמונות, סיכום של יואב בירנברג. ההלוויה היום בשש בשפיים.
המשך והרחבה ב-24 שעות, עוד כתבת שלושה עמודים של בירנברג. לאורה ריבלין כותבת פה, כמו גם בישר"ה.
בישר"ה זו הכפולה הפותחת + עמוד שלישי, עם תמונה מצוינת שאין לאף אחד אחר של מרון ובתה דפנה רכטר.
לאורה ריבלין כותבת עליה בשני העיתונים דברים דומים. בידיעות היא מרשה לעצמה לומר ש"לא הייתה אישה קלה".
היא גם מספרת שידעה באיזו מכונית היא נוסעת ושאפילו שמה עין על שלושת הבעלים שלה.
בישר"ה מרוככים הקצוות. אפילו המשפט "גילתה לי שעכשיו היא מפחדת", נקטע. ב-ynet נכתב אתמול המשפט במלואו (לריבלין): “אני יודעת שאני בת 90 ושאי אפשר להמשיך לנצח, אבל פתאום אני מפחדת”.
בהארץ ע' 3 וגם בבלוג של עופר אדרת: למה הגרמנים שחררו את המחבלים שירו בה.
הצתת בתי כנסת
הצתת בית הכנסת בתחנת דלק בכביש 6 מופיעה בידיעות, טור צד, ע' 22. הצתת ביה"כ בפ"ת לא מוזכרת.
על שתי ההצתות אפשר היה לקרוא בהרחבה ב-ynet אתמול אחר הצהריים.
ידיעה גם ב-mako ואתמול בלילה ב-nrg.
בישר"ה מופיעה ידיעה על שלושה בתי כנסת שהוצתו.
בהארץ אין על כך אף ידיעה.
לעומת זאת יש שתי התייחסויות היום בהארץ לירי בביתוניא (לא משווה). האחת של ג'קי חורי, על שהנער שנפצע (השלישי) נפגע מירי חי, ושל טל ניב בעמוד הדעות: לחייל היורה קוראים פחדן.
אגב, מעלי הידיעות לאתר לא מתייגים כהלכה. שני הקטעים הללו מהיום לא מתויגים תחת הירי בביתוניא, שנמצא עדיין בסרגל הראשי של האתר.
הממשלה תחליט היום אם לאשר חוק שימנע חנינה ממחבלים.
כותרות ראשיות מתכתבות בהארץ והמבשר ומקור ראשון:
"ישראל לעבאס: ננתק קשרים כשתוקם ממשלת האחדות" (הארץ)
"ממשלת האחדות תקום מחר ברמאללה" (המבשר)
"אבו מאזן: ביום שני תוכרז ממשלת האחדות של פתח וחמאס" (מקור)
אבל באתר זה כבר "דוחה דיווחים" (עדכון מאתמול בלילה, מן הסתם לאחר ירידת העיתון לדפוס).
משתכשכים בביצה
קלמן ליבסקינד מאשים את הארץ ברצון לפגיעה בזכויות המתנחלים.
איתן הבר מזכיר במדורו "היום לפני" ב-24 שעות, שהיום לפני 89 שנים יצא לאור דבר, עיתון פועלי א"י. את השם הציע ביאליק. המייסדים היו ברל כצנלסון ומשה בילינסון: "עיתון יומי של ההסתדרות הכללית".
מורן שריר יורד על אילה חסון והתעמקותה בפרשת אשכנזי.
רוגל אלפר מנתח את גבעת התחמושת ואומר שזה שיר אנטי מלחמתי.
נכון כתבתי אתמול ש-nrg לא התעדכן בעניין חנה מרון בשישי, אך החל לעדכן משבת לפני הצהריים? ובכן, טענו בפני מ-nrg שאלדסון לא שינה את שהנהיג שב"צ, ושהאתר שומר שבת. אמרתי: לא נכון, הנה, בשבת התעוררתם.
המלחמה על שם המותג מעריב בעיצומה. האמת, זו פדיחת על, כי מה לעזאזל קנה אלי עזור אם לא את המותג? סתכלו איך נראים עמודי nrg ומעריב בפייסבוק:
(אגב גרוע מאוד שבתמונת הפרופיל של מעריב משתמשים בגיליון מלפני כמה שבועות).
הפסקת אש, מן הסתם זמנית, בקרבות ישר"ה-ידיעות.
פוסט מורטם
איך מכתבה על המסכנות שבהורות הגיעו מטקבקי הארץ לדיון על שמאלני ימני? איך?
לפני פיזור
נא שעטו אחורה לקרוא את סיכום מאי ואצבעות שחורות ופוסט הקשרורים הנאה של שישי.
ולווט אנדרגראונד 
בשבוע שעבר ביקר בישראל ארכיבישוף ראחי הארכיבישוף המרוני של
לבנון. למטה דברים שאמר. איש אמיץ האיש. אלו דברים קשים נגד
החיזבאללה והחיזבאללה הורג. המכאיב והמייאש הנו הדימוניזציה הקיצונית של ישראל בה מגיבים כמה לבנונים נגדו. לא במעט דימוניזציה
זו מקורה בישראל ובישראלים. ישראל אינה שיא השלימות אך גם אינה שיא הרוע. הביקורת הקיצונית נגד ישראל, הקריאות לחרם, ההשוואות
לכל תופעה בלתי אנושית, ראיית ישראל כתופעה קיצונית בכל דבר שלילי
עשויות להראות כביקורת כשהן בעברית. אך כשאלו מתורגמות הן מהוות הצדקה לשנאת ישראל ובסיס לתעמולה וליצירת דמות שנואה ומבוזה שלא
ייתכן להשלים עם קיומה. גם על כך צריכים לחשוב גם המבקרים וגם
אנשי ממשל שבביקורתם זה על זה בדברים, סגנון, ואוצר מילים מבזים את ישראל ובודאי אינם משגיבים את כוחה ואינם תורמים להרתעה כפי שעושה למשל שתיקה בוטחת.
http://www.naharnet.com/stories/en/133173-yazbek-says-only-state-can-acquit-israeli-collaborators-as-bkirki-refuses-to-respond-to-criticism On Friday, al-
Rahi said the Lebanese state must not deal with those who fled to Israel in 2000 as “criminals,” noting that they are not the ones who have “impeded the presidential election.”
During a visit to the Israeli village of Isfiya near the city of Haifa, al-Rahi called for a “reconciliation” in the issue of those who collaborated with Israel during its 22-year occupation of southern Lebanon.
“We are not collaborators. I did not see any Lebanese collaborating against Lebanon,” he added.
According to LBCI TV, al-Rahi rejected in his speech that their possible return to Lebanon be tied to “an amnesty or international resolutions.”
“Had they fought against Lebanon? Had they fought against the Lebanese state? Had they fought against Lebanese institutions?” al-Rahi asked rhetorically.
אהבתיאהבתי
אכן יש קוראי עברית שיודעים יותר טוב
מהארכיבישוף המרוני של לבנון מי הוא
או מי הם הבוגדים האמיתים בלבנון
ואחד מאלו סימנני בצו אדום. גם
במערכות כמה עיתונים ישראלים יש
כאלו שיודעים זאת יותר טוב מכומר
אמיץ זה.
איזה ערבי, נוצרי מוסלמי או סתם
יעשה שלום עם החברה הישראלית
שהנאורים שבה יגדירוהו כבוגד
בעניין הערבי מתוך עצם אמירתו
שאנשי צד"ל לא בגדו בארצם
בלחמם לצד ישראל? מי כאן
מדבר שלום ומי כאן מדבר שנאה
ומלחמה לעולם.
אהבתיאהבתי
ציטוט:
יש לנו נשיא, נשיא צ'כיה.
אהבתיאהבתי
היום חגגו בטוויטר מומולדת לנורמה ג'יין
אפילו אלביס הגיע לאחל לה איחולים בטוויטר הרשמי שלה
מה שמוכיח שיש חיים מעבר כך שיש תקווה:)
קליפ מאחד הסרטים הכי משעשעים שנוצרו
אהבתיאהבתי
בלומברג נואם נגד סתימת פיות באקדמיה האמריקאית: "96% מהתרומות שנאספו בקמפיין האחרון לנשיאות בקרב אנשי ליגת הקיסוס הלכו לאובמה"
אהבתיאהבתי
האם ייתכן שבקהל המאזינים בהרווארד היו
מי שהיו ולשעברים מישראל? מי שהוא ניסה
לראות שם אנשים כאלו כשהמצלמה חלפה על
פני המאזינים?
אהבתיאהבתי
סיפור בכותרות הארץ.
לפני שידעו מי ההרוגים:
יש הרוגים, היה פיגוע. הרוגים- מצביעים על כאב ואשמה. פיגוע -מילת קוד ישראלית לכאב משותף.
אחרי שזהותם התבררה:
ירי במוזיאון -שיא סטריליות. חיסול חשבונות- שאיפה לשיוויון על רקע פלילי.
אחרי שזהות המחבל התבררה:
כמעט רובה ואקדח מים. שוב מוזיאון.
בשובך הופכים את הכותרת בהארץ להגיונית:
ערבי נוסף ספג מינוני שנאה אנטישמית שאי אפשר להכיל ורצח יהודים.
אהבתיאהבתי
צודק מורן , למה יש ברקע חנוכיה, שריר – כולה רמטכ"ל שניסה לעשות פוטש בדמוקרטיה הישראלית.
אולי אפגע פה במישהו אבל אני חושב שהמעשים שלו יותר חמורים מאותו מתועב שירה בראש הממשלה שלנו …
אבל מורן ? מפריע לו שהיא מתעסקת בו יותר מידיי
והליברלים טוענים שב'הארץ' אין פניות !
אהבתיאהבתי
לא יאמן מה שכתב בקשר לרצח רבין.
חשוב על הציר חסון -ברק – ארי שביט זה יתן לך רעיונות למה היא מתעסקת אתו כל כך הרבה כמעשה דן מרגלית לאולמרט.
אהבתיאהבתי
עוד אחת שעישנה עד גיל 90….גולדה כבר לא הדוגמא היחידה של המעשניםות.(גולדה 80)
אהבתיאהבתי
"רק ידיעות ממשיך להתעמק בידיעת בועלת הקטינים ככותרת ראשית."
התקבל אצלי הרושם שידיעות אחרונות, מעצים, יחסית לעיתונים אחרים, התייחסות לאירועים פליליים וחדשות פליליות. נותן להם יותר בולטות, יותר כותרות ראשיות ועוסק בכך במשך יותר זמן.
אהבתיאהבתי
המטיפים הנוצרים מרבים להטיף שהגוף הוא מקדש של רוח הקודש ולפיכך בני האדם מצווים לשמור ולטפח את גופם כולל הכל.
אהבתיאהבתי
ברטה, דומה שנתפסת לכלל טעות.
דווקא הנצרות, ביטלה דחתה את הגופי והפיזי והאדירה את הרוחני והנצחי, לשיטתה. כך למשל, מוסד הנזירות שהיה שולי ודחוי ביהדות המרכזית (פרושים) הפך לאבן יסוד בתיאולוגיה הנוצרית.
חכמי ישראל, העלו על נס (יכול גם כי מתוך ריאקציה לדעות והשקפות הנוצרים החדשים/המינים) את חשיבותו של הגוף. כך למשל, רבי עקיבא מפרש את הפסוק מבראשית "שופך דם האדם…." ואומר על כלל החיוב במיתה – כל שופך דמים – "הרי זה מבטל את הדמות".
רוצה לומר, הדמות היא דמותו של הקדוש ברוך הוא (בצלמו ובדמותו ברא) ולכן דווקא הגוף הגשמי מהווה יסוד שמשותף לאל ולאדם. לאוו דווקא בבחינת רעיונות מאוחרים יותר שפותחו במסגרת המיסטיקה היהודית (זעיר אנפין), אלא השקפה בסיסית ולפיה פגיעה בגוף של אדם, כל אדם, מהווה התערבות במלאכתו של הבורא.
מאותה הסיבה, גם הוחמרה הגישה כלפי עבירת הרצח. וראו לעניין זה את הדיון באופן ההמתה המותר ביחס לחייבים בדין מיתה, ובמאמץ העליון של החכמים להימנע מגזירת דין שכזה מחד ומיישומו באופן שישמור על צלם הגוף, מאידך.
ראוי ונכון גם להתייחס להלל הזקן, שייחסו לעצם לעשיית צרכיו היה כאל מצווה, וזאת מהטעם שעשיית צרכים שומרת על הגוף, ובכך "וכל מעשייך יהיו לשם שמיים". גם בשל כך, עשיית צרכים נעשית אגב אמירת ברכה, ואין להקל בכך ראש שכן כל ברכה שאינה במקומה – היא ברכה לבטלה, והדברים ברורים.
הלל הזקן מסביר עמדתו זו גם על דרך המשל הידוע כ "אוקייניות העומדות בפלטיות של מלכים". במסגרת משל זה מבהיר הלל כי גם בפעולות הגשמיות ביותר כמו אכילה, יש לנהוג מתוך הבנה כי מעשים אלו נעשים לשם שמיים.
לסיכום יפים דברי חכמים, ובמיוחד עמדתו של אפריים אוירבך, המלומד הגדול, שהדגים והבהיר כי מרבית חכמי חזל תפסו את האדם כיצור קונקרטי. דהיינו, למרות ועל אף מורכבותו של האדם, היחס הראוי לאדם הוא יחס אחיד ואורגני במהותו. גופו, אישיותו, תחושותיו, מחשבותיו והרגשתו הם אחד. לשון אחר, האדם אינו מחולק ליסודות שונים כגון גוף ונשמה, בשר ורוח – הפרדה שמקורה בחשיבה האפלטונית ואשר תפסה לה מקום גם בתיאולוגיה הנוצרית (אעיר רק, שעמדתו של פילון, להבנתי, אינה נחשבת על ידי המלומדים כמבטאת הלך חשיבה משמעותי, גם בקשר לכך).
חפרתי ולכן אסיים.
אהבתיאהבתי
איני מתיימרת להיות מומחית ליהדות או לנצרות, אלא ששמתי לב לכך שהמשפט
Your Body Is The Temple Of The Holy Spirit
חזק מאד אצלם.והרי צירפתי גם לינק רלוונטי.
אהבתיאהבתי
אכן כן.
הגוף הוא רק משכן לרוח הקדושה.
בכך, להבנתי, באה לידי ביטוי ההפרדה שבין הגוף לנפש- הפרדה שיסודה בתרבות יוון (אפלטון) שהפכה להיות חלק מאבני היסוד בתיאולוגיה הנוצרית.
אהבתיאהבתי
איזו זכות (מפוקפקת) זו להיות נוכחים בעידן בו אנחנו נאלצים להתמודד עם עצמינו בצורה מעניינת כל כך:
גבר בן 40 מקיים יחסי מין עם ילדות בנות 13-17
אישה בת 40 מקיימת יחסי מין עם ילדים בני 13-17
האם רק אצלי שני המשפטים האלה מעוררים תחושות רחוקות כל כך זו מזו?
אהבתיאהבתי
עצמנו כותבים בלי יו"ד.
אהבתיאהבתי
קראתי פה
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/MissingVocalizationSpelling/Pages/ikkar.aspx
אני לא יכול לומר שהתחברתי להסבר.
אהבתיאהבתי
שרון כידון היא רק סימפטום לצורה שבה עולם התקשורת מתנהל, במקום לתת את התכנית לעיתונאית או עיתונאי אמתיים, שרון כידון שהקשר בינה לבין העיתונות הוא קלוש ונקרא בעיקר מודי כידון, מקבלת תכנית וככה זה נראה. יאק יאק יאק.
אהבתיאהבתי
לחם, אחרי שהורידו את פושעי ער' 2, ותכניתה של הבלונדינית,ww.themarker.com/advertising/1.2336945זה רק שאלה של זמן ש"לילה כלכל" תזכה לאותו מצב,נבואה!
אהבתיאהבתי
הגויים הטיפשים מצרפת לא טרחו לקרוא את הפרשנים הישראלים שזיהו מיד שהפיגוע בבריסל הוא חיסול מקצועני: עם נשק ומצלמה: נעצר חשוד בפיגוע בבריסל
אהבתיאהבתי
הדבר ששבה את ליבי במיוחד בקונספרציה שטווה העדר בידענותו הוא הרגישות המדהימה כלפי בני המשפחה והחברים בשעתם הקשה. כנראה שהאנושיות וההתחשבות קשורות להיותם עובדי משרד מסויים. מה הפלא, לתפיסת הנאורים עובדי המשרד ראויים לכל החמלה והכבוד שאפשר להעניק. סוג של צדק חברתי.
אהבתיאהבתי
ןאת הכותרת החדשה בהארץ ראית?
"פרשנות || החשוד בירי בבלגיה: שילוב של מקצוען וחובבן"
חחחח…
אהבתיאהבתי
אפילו בכותרת הפרשנות הוא חשוד בירי, לא ברצח חס וחלילה.
ה'שילוב של מקצוען וחובבן' שייך למוסף תרבות כמדומני. בקרוב הסרט- מהיר עצבני איטי ורגוע.
אהבתיאהבתי
V, האשמת אותי מספר פעמים בעבר במיזוגניות ולכן החלטתי לעשות היום תיקון. לא מזמן חילקו מפריסי הפרסים השובניסטים את פרסי וולף לגברים בלבד בטענה שלא מצאו נשים מתאימות. ברצוני להצטרף לדרישתן הצודקת של הפמיניסטיות ולהצביע על מועמדת ראויה ביותר. מדובר בפרופסורית בריטית שבין מחקריה פורצי הדרך ניתן למצוא את הגילוי המרעיש שנשים בדיכאון נוטות ללבוש ג'ינס ושיא השיאים מציאת תחליף לא רעיל לריטלין: לבישת חולצת סופרמן בבחינה משפרת ציונים
אהבתיאהבתי
ומשהו שלא הגיע לעיתוני הבוקר:
נהגת הותקפה בידי חרדים בירושלים, ומה עשו השוטרים? אמרו לה להפסיק לצלם!
😦
אהבתיאהבתי
כאחד שיודע – אינך יודע שנהגת ערביה אינה שווה אפילו אדום בבלוג?
אהבתיאהבתי