הכותרות
אדם מהיישוב ישרש רצח את שני ילדיו בדקירות סכין והסגיר את עצמו למשטרה.
עוד קרב בין זוג אוהבים לשעבר לאחת הזוועות הגדולות של האנושות: האב רצח את הילדים "כדי שייגמרו החיים לאמא שלהם". לצורך זה הוא הזמין אותם לישראל.
בהארץ מקרה הרצח לא מוזכר בעיתון המודפס כלל. אני משערת שזה קשור בזמני ההדפסה של העיתון.
למרות שהדיווחים הם מאחרי חצות, שלושה עיתונים הספיקו להפוך את הזוועה התורנית לכותרת ראשית.
זמני פרסום:
הארץ: 00:54.
mako :00:34.
מעריב: 00:22.
nrg, ynet: 00:18, וואלה.
ייתכן שהעיכוב בהעלאת הידיעה לאתר הארץ הביא לכך שזה העיתון היחיד מבין הארבעה שלא הכניס אותה למהדורת הדפוס. הדיגיטל קודם, זה המוטו של העיתון. השאלה, קודם למה.
הכותרת הראשית של הארץ: "נתיחת גופתו של הנער מביתוניא מעלה שנהרג מאש חיה"
דו"ח הנתיחה של נדים נווארה יפורסם בימים הקרובים.
וכל זה אחרי תיאוריות הקשר המרובות על סמך ניתוחי מומחי הבליסטיקה והקולנוע של הבלוג, שאין שום הרוג, שהכל הצגה, שלא נופלים על הידיים אחרי ירי, שאין כדורים חיים.
איפה נערכה הנתיחה ומי היו המנתחים?
…לאחר שמשפחתו הסכימה לכך שזו תוצא מקברו ותועבר למכון הפלסטיני לרפואה משפטית באבו דיס… וניתן היה להבחין באופן ברור בפצעי הכניסה והיציאה. ממצאים אלה תומכים בכך שנווארה נפגע מירי כדורים חיים… לצד הצוות הפלסטיני מהמכון באבו דיס, השתתפו בנתיחה גם שני מומחים מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר, ד"ר חן קוגל וד"ר נחמן ריקרדו. שני מומחים נוספים מדנמרק ומארצות הברית נכחו גם הם בעת הנתיחה…לדברי גורמים המעורבים בחקירה, בין הפתולוגים היתה תמימות דעים בנוגע לממצאי הנתיחה הקשורים לאופי הפגיעה בנוארה…
לא ברור לי איך לא הוזמנו שניים מנציגי הבלוג הטוענים לקונספרציה ("אף אחד לא מת"), לנתיחה.
עוד הפניה עליונה בשער הארץ: לפחות הרוג אחד בתקיפה חיל האוויר בעזה.
כתב האישום נגד האישה מקריית גת: שבעה מעשי סדום בקטינים.
שטרית והעוזרת
שמתם לב שעוזרות בית הן מכשול בפני עיוור? השרה נתניהו, השר שטרית, האהוד ברק, נוני מוזס, מירי בוהדנה, פנינה רוזנבלום.
וסליחה על שגלשתי לכותרת בנוסח העולם הזה של שנות השבעים, אבל לא יכולתי להתאפק.
ההסדר עם העוזרת של מאיר שטרית ורעייתו רות, שהתלוננה על שורת הפרות תנאים בעבודתה, כולל הטרדות מיניות, עמד על סך 270 א' ש'. החשיפה כולה, מראשית לאחרית, של ערוץ 10. עכשיו לא תוכלו לומר שזה בגלל שמישהו מתנכל לשטרית בגין המירוץ לנשיאות.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
סימה קדמון בידיעות (ע' 4) דיברה עם איתן כבל שסיפר לה, כך נראה, על שיחה שערכו בוז'י הרצוג והוא, כבל, עם שטרית ביום ראשון. לדברי כבל, מאחר שמיהר באותו בוקר אמר לשטרית ישירות
בואו לא נבלבל במוח על כן תמיכה לא תמיכה. אנחנו אחרי טראומה קשה של פואד. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עוד טרואמה כזאת. ואני תובע ממך שתגיד לנו בדיוק מה הסיפור עם עוזרת הבית ואם יש בו משהו שאנחנו צריכים לדאוג.
הרצוג: מאיר, אנחנו רוצים לדעת האם תקפת מינית את העוזרת שלך.
…
שטרית: מה פתאום, לא היה ולא נברא. היא תבעה כסף על ימי עבודה ובמקום ללכת לבתי משפט, העדפתי לתת לה עוד 100 אלף ולגמור עניין.
כבל מוסיף:
אמרנו לו: אל תגרום לנו למבוכה מיותרת… אני אומר לך (לקדמון, V) בהן צדק, שאם מחר הייתי נקלע לסיטואציה דומה, הייתי עושה אותו דבר. כי אחרת מה הגבול? אני מרגיש שלם עם עצמי, ואני לא מוכן לקבל שמישהו יחשוב שעשינו מה שעשינו למרות שידענו… ועם כל זה, כאזרח הבטן מתהפכת לי…
תגובת שטרית (הארץ, כולל תגובת ציפי לבני, המוסרת שהתעמתה איתו ישירות ושהוא הכחיש):
כל פעילותי הציבורית והאישית, לכל אורך חיי, היתה נקייה מכל רבב. עובדה זו נכונה באופן חד משמעי וללא יוצא מן הכלל גם באירוע המתפרסם בכלי התקשורת בימים האחרונים… המחלוקת האזרחית והכספית שהיתה לנו עם עובדת משק בית, יושבה מטעמי על ידי עורך דין בכיר המתמחה בדיני עבודה, במסגרת הסכם שאנו מכבדים את סעיפי הסודיות והפרטיות שבו. יתרה מכך, בתגובה לפניות התקשורת בעניין זה בימים האחרונים, פרסם משרד המשפטים את התגובה הבאה, שההתרחשויות המוזכרות בה לא היו ידועות לנו: 'לפני כשנה וחצי הגיעה למשטרה שמועה באשר לרקע לכריתת ההסכם עם עוזרת הבית של חבר הכנסת מאיר שטרית. המידע נבדק בשעתו על ידי המשטרה ששוחחה עם עוזרת הבית ונמצא כי אין היתכנות לחקירה. המידע הגיע ליועץ המשפטי לממשלה לפני כשבועיים'. בעקבות כל האמור לעיל… אנו מקווים כי גל הפרסומים המכפיש, הפוגע והמעוות ייפסק במהרה". שטרית, שהתייחס בחודש שעבר לפרסומים על הסכם הפיצויים, אמר שמצער אותו "לראות לאיזה שפל מגיעים יריבים פוליטיים במרוץ (לנשיאות). מי שמנהל מערכת של הטלת רפש לא ראוי להיות נשיא בישראל". ממשרד עורכי הדין קאסוטו נוף…: "כנגד ח"כ שטרית מעולם לא נפתחה חקירת משטרה כלשהי. ח"כ שטרית מעולם לא התבקש למסור עדות ו/או התבקש להתייחס בפני רשויות החקירה לדברים הכוזבים שנטענים. מעולם לא נשקל אפילו ברמז לנקוט כנגד ח"כ שטרית בהליך פלילי".
בשולי השוליים: מתברר ששלשום עלתה מהדורה מיוחדת של מי נגד מי בעניין שתי הדליות ופספסתי אותה.
לא שזה משנה עכשיו, לאור התוצאות, אבל נו, למען התיעוד ההיסטורי.
וטעות חביבה בגלובס בלהט הבחירות, ששכחתי להעלות (תודה לעדי):
נוער הזהב
מתבגרי יו"ש צורכים סמים יותר משאר מתבגרי ישראל.
TV
כנס האקדמיה הבינלאומית לטלוויזיה נפתח אתמול בישראל. האורחים הגיעו בהזמנת האמי הבינלאומי ונדב פלטי, הנשיא והמנכ"ל של דורי מדיה (ידיעות, כיתמונה ע' 31). יו"ר דורי מדיה היא תמי מוזס-בורוביץ'.
האם יש רמז לכנס ב-mako או בישר"ה?
הנה ידיעה בהארץ מלפני יומיים, מהמארקר מסוף 2013.
מעניין, בכנס הטלוויזיה הבינלאומי של קשת בשנה שעברה השתתפה דורי מדיה.
לפני פיזור
לפנות בוקר העליתי פוסט: "במי תומכת הקרן החדשה לישראל?" בעקבות טענות שונות שאין שקיפות בקרן.
פוסט אינפורמטיבי גרידא, לא הגיגי, לא ביקורתי, לא חושפני, שאמור לתת תשובות ישירות לכל אוהבי ושונאי הקרן בישראל ובתפוצות. בתיאבון.
ולווט אנדרגראונד 
הבוקר צורף לעתון צילום של הנשיא החדש
ראובן (רובי) ריבלין הנשיא ה-10 של מדינת ישראל
עם חיוך של חתול מלקק את השמנת.
אהבתיאהבתי
ברטה אין כמוך. גם החתול גם החיוך גם
המלך והמלכה שניסו לקפד את ראש החתול
מופעים בספרו הנבואי של לואיס קרול. גם
האווירה וחיות והמשחק המטורף עשויים
(עם הרבה דמיון) להזכיר את הכנסת. הנה
הפנייה, בעברית !
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9C_%D7%A6%27%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A8
אהבתיאהבתי
דוכס ודוכסית כך בספר וכך מתאים יותר
אהבתיאהבתי
שיטרית הצהיר שכל הקריירה שלו ללא רבב. ואני זוכר, שהיה איזה משפט על שימוש בכרטיס אשראי של הסוכנות היהודית לצרכים פרטיים. משפט, שבו שיטרית יצא זכאי.
אני, למשל, מעולם לא יצאתי זכאי.
שיטרית, בעברית פשוטה לא קוראים לכך "ללא רבב".
אהבתיאהבתי
איך הגעת לזה שאדם שזוכה יש בו רבב?
אתה חושב שכל הזיכויים הם מוטעים, וכל המזוכים ביצעו את העבירה שיוחסה להם בכתב האישום?
העובדה שלא זוכית מעולם היא עניין של מזל.
אהבתיאהבתי
וכבר מתחילות הקונספירציות…
http://econoblog.co.il/?p=16787
😆
אהבתיאהבתי
ואם זה היה בן בית אחר לא היו משלמים?
אהבתיאהבתי
האם כרטיס להופעה של אדם עולה כמו כרטיס לאייל גולן? לפי המחיר ששולם לא יהא זה מפליא לגלות שלגברת היה איזה מאגר ביומטרי קטן א-לה לוינסקי
אהבתיאהבתי
אני הורס את שמי הרע אבל בכ"ז
האם אתה מתכוון ליכולת סחיטה?
אהבתיאהבתי
אני כמובן לא מדבר כמי שיודע אלא כבעל חשיבה מעוותת. היתכן שהעוזרת לא הסתפקה בעשיית פנלים?
אהבתיאהבתי
לא ייתכן. אמרה המשטרה
"אין התכנות". האם ייתכן
עיוות תוכני עד כדי ספק
בהתכתנויות המשטרה?
אהבתיאהבתי
מאותה סיבה שהגברת מקרית גת לא עשתה מעשי סדום בקטינים.
אהבתיאהבתי
למה אנחנו מניחים שאם אכן היתה הטרדה בבית המועמד לנשיאות, המועמד הוא זה שהטריד?
הוא היחיד שמתגורר שם?
אהבתיאהבתי
270,000 סיבות
אהבתיאהבתי
לא נעים להיות בימים האלה איתן כבל אבל למזלו יש לו את עיתון הבית שמשתדל למענו (באופן מוגזם למדי בעמוד הראשון)
אהבתיאהבתי
ובימים אחרים?
אהבתיאהבתי
'סטיקר היום' בישר"ה – מופת של הומור דלוח:
היום – "המונדיאל, בעיטת פתיחה".
אתמול – "נשיא 10"
שלשום – "חמישה בעקבות משכן"
אהבתיאהבתי
מצחיקה כותרת ידיעות 'זעם בעבודה, שטרית כמעט הפיל אותנו'.
א. מי שהפיל אותם זה הם עצמם.
ב. מה כמעט? הנפילה היתה הבחירה בו, היא כבר קרתה.
רק כי הם הפסידו, לא אומר שבוחרי ריבלין הצילו אותם מהטעות שהם עשו, זה רק אומר שבוחרי ריבלין הצילו את ישראל מהטעות שהם עשו.
אהבתיאהבתי
שלום עושים עם אויבים וגם עם מטרידים מינית ולוקחי שוחד. עובדה.
אהבתיאהבתי
ככתוב בספרי השמאל: השלום גדול מסך חלקיו.
מדיניות אחראית הדוגלת בפשרה, ריאל פוליטיק ובוחטות של כסף.
אהבתיאהבתי
גם אברהם אבינו ואביהם היה מדינאי אחראי
אתה זוכר איך נקנתה מערת המכפלה?
אהבתיאהבתי
ביני ובינך, בתחילת אותו שבוע יצאתי לתג מחיר בצידון ושמעתי על הרכישה רק כשחזרתי למסיק.
אהבתיאהבתי
חבל שרק אז, בכל מקרה עכשיו
אתה יודע וזה חשוב. כשצריך לוחמים,
כשצריך עושים פשרות, כשצריך שמים
בוכטות כסף והרבה וכשצריך עושים
ריאל פוליטיק, זו המסורת העברית
ציונית וזה עבד לא רע ב100 השנים
האחרונות.
אהבתיאהבתי
הישגים נאים אך מסקנות שונות. סכם את שווי הנדל"ן והרכוש שעליהם ויתרו היהודים בשל איומים (שיכלו להם) כדי להבין את המחזה הנשקף מהשובך. עדיין לא מכיר ויתור ערבי.
אהבתיאהבתי
אינך
מכיר
דבר
שלא
קיים.
אבל
עד
כה
נשכו
מה
שיכלו
לבלוע
צריך
להמשיך
כך.
אהבתיאהבתי
בענין "נזיפה"
נזיפת אמת
שווה יותר.
תודה עבור
זמנך
וההשקעה
בחינוך.
אהבתיאהבתי
תמיד לחזק שורות.
נפוליון בונפרטה.
אהבתיאהבתי
נגיד שמות מפורשים. בלי עורכי דין צמרת, יחצנים, כסף
(שלא סופרים) הכללות ומילים שלא במילון. מי שתרם
לכבל ולהרצוג משמעותית,עינינית פשוט תרמה גם כשהיה
טוב וגם כשהיה רע, זו שלי יחימוביץ. זה לא אומר שכל
מה שהיא עושה או נמנית מעשות מקובל על כולם.
אהבתיאהבתי
נמנעת
אהבתיאהבתי
אפשר לחשוב איזה אידאולוגיה. הרי רבים מהם נראים היפים עם פאות מהגיהנום. ההצקות כלפי השכנים הערבים. האגרסיביות כלפי צה״ל. חוסר המשמעת של נערי הגבעות. למה מישהו מתרשם שהאידאולוגיה תגן עליהם?
אהבתיאהבתי
…ולרגל שבוע הספר העברי: נחשף הספר הגנוז (שהמאהבת לשעבר של מחברו הצליחה למנוע את הפצתו – והשיגה ניצחון פירוס משפטי).
8)
אהבתיאהבתי
אין לך מקורות טובים יותר לקשר אליהם מאשר לבלוג של הגזען הזה? עדיף כבר גלן בק. הוא לפחות לא שונא יהודים.
אהבתיאהבתי
דומני שאינך יודע מהי משמעות הביטוי נצחון פירוס. 100000 פיצויים זה חתיכת ניצחון פרופר.
אהבתיאהבתי
מענין אם גם בלווית הילדים האלה רמי קליינשטיין יבוא לשיר שיר.
(זו תהייה רטורית, בדיוק כמו התהייה – מענין מה יהיה הסיקור של רצח הילדים האלה לעומת פסטיבל המוות של הילדות מסביון)
המרחק בין ישרש לסביון מעולם לא היה גדול יותר
אהבתיאהבתי
אני לא בטוח שהביקורת שלך מוצדקת במקרה זה, משום שעובדה שהיא שהמקרה המחריד מעורר גלים. וזאת חרף העובדה שלא מדובר בילדים מסביון.
שנית, אאל"ט, רמי קליינשטיין הוזמן לשיר על-ידי אביה של אחת הילדות שטבעו. ייתכן שיבוא לשיר גם אם יוזמן במקרה זה. הרמיזה שלך, לפיה הוא הגיע לשיר לילדות מסביון, בעוד שלילדים משכונת עוני לא היה טורח להתייצב, מאוד לא הוגנת.
אהבתיאהבתי
רמי קליינשטיין הוא סימפטום, לא בעיה.
בהשאלה אפשר לשאול "מענין את מי תזמין האם לשיר בלוויות של הילדים שלה"
ובכלל
אני מוכן (רוצה? מקווה?) להתבדות במקרה הזה, בוא נראה על מה ידברו העיתונים ביום שני.
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שזו "בעיה".
כל אחד ודרכו להתאבל. במקרה זה, רצו שהזמר האהוב על הילדה ישיר בלווייתה. אדרבא: יפה מצדו שעשה את המחווה הנ"ל, ולו משום שהקל במעט על כאב המשפחה.
אהבתיאהבתי
אתה באמת משווה רצון לנחם אב שילדתו טבעה (גם אם לא נראה לך האופן בו הוא מתנחם), עם היחס לאדם שרצח את שני ילדיו?!
Fucking unbelievable
אהבתיאהבתי
רצח יפתח גריידי היה בכותרת ראשית, למרות שהמנוח לא היה תושב סביון, אלא תושב גבעתיים.
אם קלינשטיין, היה מוזמן לשיר ייתכן שלא היה מסרב.
אהבתיאהבתי
אורן לא הסמיך אותי לדבר בשמו, אבל מאחר והוא נבצר אתה יכול לבדוק כמה ירוקים קיבל בזכותך.
אהבתיאהבתי
אני מציע לוולווט להצטייד בעו"דין בכיר כדי לדון בפיצויים לאורן
אהבתיאהבתי
ביום שלא אמצא אדומים אתחיל לחפש בתעלות ביוב.
אהבתיאהבתי
מהיום את חוטפת גם בשביל אורן
אהבתיאהבתי
ראה מקרה ליליאן. כסף תמורת שתיקה- חתום אצל עו"ד , והכחשה מוחלטת של המעסיקים.
אהבתיאהבתי
ציטוט מסוגיית ההזנה בכפייה:
"אתיקה רפואית גוברת על החוק", אמר אידלמן. "גם אם יחוקקו את החוק שיחייב לעשות זאת – על הרופאים לסרב. במשטרים אפלים רופאים פעלו לפי חוקים ובניגוד לאתיקה וזה הביא לדברים הכי נוראים בהיסטוריה".
סקריר קצר:
מה צירוף יותר מרגיז אם נחליף את המילה "רופאים" ב- "חיילים":
אם נחליף את המילים "אתיקה רפואית" ב-"מצוות התורה" או "צו המצפון" ?
אהבתיאהבתי
כי אתיקה רפואית זהה למצוות התורה? באתיקה רפואית ניתן למצוא את האכזריות, רצח עם, טוהר האמונה, מוות על קידוש השם ו….שניתן למצוא בתורה? וגם צו מצפון שהוא אמורפי , עדיין – כמה צווי מצפון גרמו לאנשים לבצע פשעי מלחמה?
לא הכל דומה.
אהבתיאהבתי
אתיקה רפואית ואכזריות, רצח עם, טוהר הגזע.
צו מצפון ופשעי מלחמה.
אהבתיאהבתי
לא ברור לי מה אתה מנסה לומר עם הדוגמאות. הן לא מוכיחות שאתיקה רפואית דומה למצוות התורה.
"…על פי החוק שהתקבל בוירג'יניה היה די בכך כדי להורות על עיקורה הכפוי." למה הדוגמאות שהבאת הן לא דוגמאות בהן הרופאים צייתו לחוק ובצעו פשעים? האם הרופאים היו צריכים לסרב בשם האתיקה הרפואית או לא?
אהבתיאהבתי
כבר הוחלף. בנות דתיות לא מתגיסות
ב"מצוות התורה".
אהבתיאהבתי
אני מעדיף את הנוסח מה יותר נכון ולא מה יותר מרגיז. רוגז הוא לכל היותר תוצר לוואי של אמירות לא נכונות מוסרית.
בדמוקרטיה ליבראלית חוקים אמורים לאכוף את המוסר, כאשר המוסר הוא מוסר ליבראלי. אם חוקים מנוגדים למוסר הליבראלי, הם עושים את ההיפך מתפקידם.
לעומת זאת, חוקים שמקדמים מצוות דת, זו תופעה המתאימה לתיאוקרטיה ולא לדמוקרטיה ליבראלית.
אהבתיאהבתי
מאחורי המילים האקדמיות יש איזה צל מעופל של
כפיה טוטליטרית. "נכון" זו אמירה כוללת המזכירה
אמת מוחלטת פיזית מתמטית. נכון ש 2+2 = 4. מרגיז
היא אמירה אישית אינדיוידואלית שגם משתנה בהתאם
למקום והזמן. האמירה של אם לילד "הגיעה הזמן להכין
שיעורים" מרגיזה את הילד ולדעתי מידת הנכונות שלה
מעורפלת. ייתכן שהשיעורים כבר הוכנו וכ"ו.
איני יודע מהו "מוסר ליברלי" ואם וכאשר מילים אלו יקבלו
תוכן מעשי כפוי ייתכן וחלק מביטויים מעשיים אלו לא יהיו
מקובלים עלי. אני בעד חוקים שמסדרים התנהגות של בני
אדם זה מול זה ולא מתואמים מראש לאיזו הגדרה אידיאולוגית.
משום כך אני מתנגד לחוקים שכופים "מוסר ליברלי" בייחוד
כאשר מי שמגדיר מה זה מ"ל הוא זה שכותב את החוקים
וזה שכופה אותם עלי. אני גם לא יודע מה זה "דימוקראטיה
ליברלית". אם וכאשר תגדיר תופעה זו או תתן לה דוגמאות
קיימות אראה לך שאין שתי דמוקרטיות ליברליות שכל
החוקים בהן שווים בדיוק.
אהבתיאהבתי
אני בדעה שהמוסר מוחלט [מוסר אבסולוטי] ושולל מוסר יחסי [מוסר רלטיביסטי]. המוסר הוא גם אובייקטיבי ולא סובייקטיבי. השואה הייתה בלתי מוסרית באופן מוחלט ואובייקטיבי. אבל באופן כללי, לשאלות מוסריות יש תשובות נכונות ותשובות מוטעות.
לא מדובר בטוטליטריות כי המוסר הנכון הוא מוסר המתנגד למשטרים טוטאליטריים.
האם אתה טוען שלהתנגד למשטרים טוטאליטריים ולהאמין שזה נכון, זה טוטאליטרי בעצמו?
האם הטענה שאין נכון ולא נכון במוסר ושהמוסר הוא יחסי, היא בעצמה טענה נכונה אבסולוטית, או שהיא בעצמה יחסית?
אם תטען שהיא מוחלטת, אז אתה בעצמך מודה שיש טענות מוחלטות ביחס למוסר. אם תטען שהיא יחסית, אז יחסית יש כאלה שחושבים שהמוסר הוא מוחלט.
הטענה שהכל יחסי היא טענה שמביסה את עצמה. האם היחסיות חלה גם על הטענה שהכל יחסי? האם הטענה שהמוסר הוא יחסי היא בעצמה טענה יחסית?
מוסר ליבראלי הוא [לפחות בין השאר בלי להתכוון למצות] זו השקפה מוסרית לטובת זכויות אדם, זו השקפה שהמטרה העליונה היא חירותו ואושרו של הפרט, האינדיבידואל ושקבוצה או קולקטיב הם אוסף של פרטים ואין לקולקטיב או לקבוצה זכויות שהן בלתי תלויות בזכויות הפרטים המרכיבים אותה.
מוסר ליבראלי זו גישה השוקלת באופן ישיר מהם טובתם של בני אדם ולא מצייתת לכתוב בכתבי הקודש או למצוות האל [כי אין הנחה שהאל קיים ושהוא ציווה מצוות].
במוסר ליבראלי אם כתוב בכתבי הקודש שחובה לפגוע בזכויות אדם, יש להתעלם מהכתוב שם.
כאשר אתה רוצה שחוקים יסדירו התנהגות של בני אדם בכך לא אמרת הרבה מפני שהשאלה היא יסדירו איך? באיזה אופן? יש יותר מדרך אחת להסדיר חברה אנושית. האופן הספציפי בו חושבים שרצוי להסדיר חברה אנושית, נקרא בשם אידיאולוגיה או מוסר פוליטי או אתיקה או תורת המידות או השקפה ערכית או השקפה נורמטיבית.
לכן, אין מנוס מחקיקת חוקים בהתאם לאידיאולוגיה או מוסר כלשהם, השאלה היא רק איזו אידיאולוגיה ואיזה מוסר. מהו התוכן של האידיאולוגיה או המוסר. גם חוק האוסר על רצח מבוסס על הנחה מוסרית שרצח הוא רע מוסרית. למשל, לפי חוקי גרמניה הנאצית לרצוח יהודים היה חוקי.
בהשקפה ליבראלית יש לכל אדם [גם אם הוא יהודי] זכות לחיים לכן המשטר הנאצי אינו ליבראלי.
אהבתיאהבתי
כתבת המון.
אין לך אפס קצה של צל של מושג מה קראתי
מה למדתי ומה לימדתי. היה כאן כבר אחד
שנהג לתת שיעורי בית ותרגילים בקריאת חובה.
הוא עזב, נטש, הלך, נעלם, התמוגג. אנא אל
תמשיך במנהג זה. מה אתה יודע ? ככלל שלב
ראשון בלמידה הנו הכרה באפשרות של חוסר
ידיעה. למשל: אני לא יודע מה זה "ליברל" האם
אתה יודע? נבדוק.
נתחיל בסתירה פנימית מובניית במה שכתבת
ויש עוד המון כאלו בכל מה שכתבת כאשר
רוב הביטויים אינם מוגדרים אינם ברורים ואינם
מוסכמים. הנה קטע מדבריך:
אמר "הליבראל תומס ג'פרסון שכל קיום המדינה
לא נועד, אלא להבטיח את זכויות האזרח.
לכן, אין להשתמש במדינה לדיכוי אזרחים
או לשלול את זכויותיהם וחירויותיהם. המדינה
נוצרה למען הפרטים ואין לה ערך מלבד
הערך לפרטים. לכן אין להעלות על הדעת
שזכויות הפרטים יוקרבו על מזבח האינטרס
של המדינה".
עובדות: בוירג'ניה מדינתו העבדות הייתה
החוק והוא בין המחוקקים שתמכו בחוק זה.
יתר על כן הוא היה מוביל בחבורה שהכתיבה
שחוק זה יהיה לחוק מקובל בחוקה הפדרלית
בארה"ב. לא רק חוקק גם עשה. ג'פרסון
החזיק עבדים ושיגל דרך קבע לפחות אחת
מהם, ייתכן שיותר, הכל ביחסי אדון שפחה.
אתה קורא לו ליברל ומביא לי דוגמאות מדבריו.
מעשיו, פעולותיו, התנהגותו והוויתו מנוגדים
לרוב קביעותיך. למה קראת לו ליברל? האם
הוא היה ליברל שקרן? שקרן ליברל או סתם
שקרן ואם כך מה ערך דבריו. למה בכלל
אתה מצטט אותו. הסבר בבקשה. אחר כך
אדון בעוד סתירות פנימיות במה שכתבת
אהבתיאהבתי
אתה הוא זה שכתבת שאתה לא יודע מהי דמוקרטיה ליבראלית. אז למה אתה טוען שאני לא יודע? כתבת במפורש.
לג'פרסון הייתה הגות ליבראלית. הוא לא היה ליבראל במעשיו אבל לא טענתי שמעשיו כבעל עבדים הם ליבראלים. אבל, הציטוט הספציפי ממנו הוא ציטוט ליבראלי.
צריך לדייק יותר. הייתה לו הגות ליבראלית, עמדה ליבראלית ולא התנהגות ליבראלית.
אין פסול בלצטט ציטוט ליבראלי מאדם שלא היה ליבראל במעשיו כאשר הציטוט המסוים הזה משקף את הרעיון שרוצים להעביר.
אהבתיאהבתי
-או בקיצור, ג'פרסון נאור.
אהבתיאהבתי
שים לב, הדיון לא היה והטענה שלי לא הייתה על ג'פרסון אלא מהו ליברליזם או מהי דמוקרטיה ליברלית.
חוסר הדיוק לא היה בהבנת הליברליזם או הדמוקרטיה הליברלית, אלא בביוגרפיה של ג'פרסון.
השאלה מהו ליברליזם ומהי דמוקרטיה ליברלית, היא שאלה בפילוסופיה פוליטית [או תורת המדינה, מחשבה מדינית, פוליטולוגיה] או מדע המדינה. השאלה מה עשה ג'פרסון היא שאלה בהיסטוריה. הטענה שלי לא הייתה טענה בהיסטוריה או בביוגרפיה.
לא טענתי שג'פרסון היה נאור באופן כללי [היו לו אמירות ודעות נאורות בצד מעשים ואולי אמירות לא נאורות] והטענה לא הייתה שג'פרסון ראוי לשבח.
אם אני מסכים שעבדות היא אנטי ליבראלית אי אפשר לומר שאני טועה בהבנת הליבראליזם בהקשר לכך.
הטענה הייתה על הגות ליבראלית ודמוקרטיה ליבראלית.
אהבתיאהבתי
נאור
כשצריך
ליברל
כשצריך
מעביד
עבדים
כשצריך
ומתזז
שפחות
יפות
כשמתחשק
גם
כתב
וחתם
על
חוקי
עבדות
כשצריך
אם
צריך
ניתן
להראות
דברים
דומים
על
הרבה
סמכויות
ספרותיות
נוספות
כמה
קל
לכתוב
כמה
קשה
להתאפק
חוץ
מזה
הנה
אחד
הולך
ושני
בא
אתה
רוצה
תרגילים
בקריאת
חובה
ושיעורי
בית
עכשיו
כשהממונה
על
אלו
עזבנו
לאנחות?
אהבתיאהבתי
שוב, לא טענתי שג'פרסון היה נאור ומוסרי אלא השבתי לשאלה שלך מהו ליבראליזם ומהי דמוקרטיה ליבראלית.
השאלה שלך לא היתה על הערכה מוסרית של ג'פרסון. ולא עליה עניתי.
הציטוט הספציפי מג'פרסון היה מדויק וגם ליבראלי. גם בעל עבדים יכול לומר טענות ליבראליות.
הציטוט נועד להדגים מחשבה ליבראלית ולא להדגים את אופיו הטוב של ג'פרסון.
אתה הוא זה שטענת שאתה לא יודע מהי דמוקרטיה ליבראלית לכן רציתי לעזור לך ולהפנות אותך לספרות.
בהנחה שאתה רוצה לדעת.
בספרות הזאת גם מצטטים את ג'פרסון ובצדק גמור.
אהבתיאהבתי
אני
טוען
כי
לדעתי
אינך
יודע.
מותר
לי
לחשוב
כך
לפי
כל
עיקרון
ליברלי.
באשר
את
מי
מצטטים
כסמכות
לרעיון
ואו
אידיאל
או
התנהגות
חברתית
מתי
ואיך
ראוי
לצטט
אדם
שפיו
ומעשיו
וכתיבתו
אחרת
נניח
שסטאלין
ומאו
ודומיהם
הנם
סמכות
רוחנית
להומניזם
דמוקרטיה
צדק
ומשפט
אהבתיאהבתי
הציטוט מג'פרסון אינו נובע מהיותו סמכות. למעשה אף ציטוט מהוגה כלשהו לא נסמך על היותו אוטוריטה.
יש סוג של ספרות הגותית ופילוסופית שיש מוסכמה לשונית לכנות את תוכנה "ליבראליזם". יש סוג של רעיונות שמקובל לכנות אותם בשם "ליבראלים".
רעיון הוא ליבראלי בשל התוכן שלו ולא בשל מי שאמר או הגה אותו ולא בשל איכותו המוסרית של הדובר.
לטעון שרעיון אינו ליבראלי רק בגלל שהכותב לא התנהג כליבראל זהו כשל לוגי שנקרא "טיעון לגופו של טוען" אד הומינם [argumentum ad hominem]
אם יימצאו כתבים של היטלר, סטלין מאו מאו טסה טונג , והכתבים האלה יכילו רעיונות ליבראלים, אז הכתבים האלה ייחשבו לליבראליים. בהחלט. זאת אפילו ההוגים היו אנשים שהליבראליזם מהם והלאה.
טענות ניקיון כפיים ונאה דורש שאינו נאה מקיים וצביעות, אינם סותרים את הרעיון הליבראלי שבכתבים. יש להבחין בין הערכת התוכן הרעיוני לבין הערכת האיש שהגה אותם.
זה נקרא עיקרון ההפרדה בין היוצר ליצירה. בין ההוגה האיש לבין תוכן הגותו.
ההגות היא ליבראלית בשל סוג התוכן ולא בשל הסמכות של הכותב.
כך, העובדה שריכרד וגנר היה אנטישמי ואף תיאורטיקן של אנטישמיות לא מנביעה שהמוסיקה שלו היא אנטישמית.
אהבתיאהבתי
אכן
צריך
לדייק
יותר
אתה
לא
מדייק
כאן
נגמר
עיסוקי
בעניין
זה.
זה בלוג.
לא דיון
שגם
אליו
אני
מוכן
במקום
וזמן
מתאים
הראתי
שאינך
מדייק
בציטוטיך
ואין
לדעת
מדבריך
מה
אתה
יודע
או לא
ללא
פירוש
על
הסבר
על
נימוק
על
תירוץ
ומכאן
התפתלות
אין
סופית
שלך
אין לי
עניין
בהתפתלות
חוץ
מכך
שהראתי
שקשה
לדעת
מה
אתה
יודע
או
לא.
הנה
ציטוט
ישר
ממך:
"התחייבות
למדינה.
אין
לאזרח
חובה
לציית
למדינה
הפוגעת
בחופש
הפרט.
הליבראל
תומס
ג’פרסון
שכל
קיום
המדינה
לא נועד,
אלא
להבטיח
את
זכויות.."
האזרח".
אהבתיאהבתי
נראה שאתה רק מחפש איך להתנגח באמצעות דמגוגיה זולה. אתה מנסה להטיל בי דופי? מכך שלא דייקתי זה אומר שאני אדם ולא מלאך, שלא מדייק תמיד. נראה שמבחינתך הדיון הוא לחפש איך להטיל דופי באנשים [או בי] ולא לדון על העניין עצמו.
מדובר בפרט שלא עליו היה הדיון כי הדיון לא היה בביוגרפיה של ג'פרסון ולא בהערכת אישיותו ואופיו מבחינה מוסרית אלא בליבראליזם והדמוקרטיה ליבראלית.
אין לכך כל קשר לנושא המהותי של ליבראליזם ודמוקרטיה ליבראלית.
לא מדובר בהתפתלויות שלי אלא בפריסת מורכבות הנושא. מכך שמישהו כותב ניסוחים מורכבים לא נובע שהוא מתפתל. יש עוד אפשרות שהוא מתאר נכון נושא מורכב.
רק בפשטנות המחרידה שלך ובחיפוש אחרי הטלת דופי והתלהמות נוצרת אצלך לוגיקה משובשת שניסוחים מורכבים הם התפתלויות.
זאת המטרה שלך בדיונים? להראות שאנשים לפעמים לא מדייקים? בושה וחרפה.
הציטוט שלי היה מדויק מאוד. אם תעיין בספר של נויברגר תראה שהציטוט שלי הוא מה שכתוב בספר. זה נקרא ציטוט מדויק.
אם אתה רוצה להוכיח שיש דברים שאני לא יודע ולפעמים אני יכול לטעות למה לך לטרוח? הית שואל אותי מלכתחילה הייתי אומר לך שלפעמים אני טועה ולא הכל אני יודע.
אהבתיאהבתי
לאט מתקדמים.
לפעמים טועה.
לפעמים מצטט
מקור משני בלי
תאריך בלי מקור.
לפעמים מצהיר
הצהרות מופרכות
כגון : "אם
יימצאו כתבים
של היטלר, סטלין
מאו טסה טונג ,
והכתבים
האלה יכילו
רעיונות
ליבראלים, אז
הכתבים
האלה ייחשבו
לליבראליים.
בהחלט". יש
כתבים של
אנשים אלו.
מי חוץ ממך
טען שיש בין
כתבי
האנשים
הללו
כתבים
ליברליים.
היש סימוכין
לדעתך זו.
כולל
ה"בהחלט"?
לדעתי אלו
שקרים,
דימגוגיה,
ותכסיס
לשכנע
שוטים
מועילים.
בשיח
לימודי
הם לכל
היותר
דוגמה
ליכולת
ההתחזות
והשקריות
של בני אדם.
כפי
שפוליטיקאי
נדחה
כאשר
הוא עושה
מה שהוא
מגנה
וערך
דבריו
אפסי.
כך
הוגה
דעות
שדעותיו
אינן
נחשבות
אם פעל
בניגוד
להן.
אהבתיאהבתי
אני צטטתי את המקור המשני עם ציון מראה המקום של המקור המשני. לא נמקת למה יש בעיה בלצטט מקור משני שהוא אקדמאי ומקצועי באותו תחום שדנים בו?
אכן, אם יימצאו כתבים של היטלרף סטלין ומאו והם יכילו תוכן ליבראלי, אז הם יעהיו ליבראליים. לא טענתי שבפועל נמצאו כאלה אלא "אם" יימצאו כאלה.
מה שמופרך הן הטענות שלך. גם נתפס לאי דיוק קטנוני גם מתעלם ממקורות משניים וגם לא מבחין בין משפט תנאי למשפט החלטי.
הטענה הייתה "אם יימצאו כתבים כאלה" כלומר פסוק תנאי, משפט גרירה, אימפליקציה [implication] מסוג אימוז אם…אז ןלא משפט קטגורי שאכן יש כתבים כאלה.
לטענה זו אין צורך בסימוכין כי זו לא טענה עובדתית, אמפירית. זו לוגיקה בסיסית שרעיון נקבע לפי תוכנו ולא לפי תכונות הדובר.
על מנת לדעת שרעיון הוא ליבראלי אתה לא צריך לדעת מי הדובר. אם תיתקל בכתבים שלא ידוע מי כתב אותם אתה תטען שהם מביעים רעיון ליבראלי ואם יתברר שכתב אותם לא-ליבראל, אז תשנה את דעתך ותטען שהרעיון הכתוב לא ליבראלי?
איזה עוד טענות מופרכות ומצוצות מן האצבע אתה מתכוון לטעון?
נכון שהדבר מראה שהכותב הוא שקרי או דמגוג אבל כנראה שאין לך את הכלים לקלוט שהטענה היא לא על הדובר והערכה כלפיו אלא על תוכן הכתבים והטענות במנותק ממי שכתב אותם ואפילו לא ידוע מי כתב אותם.
אהבתיאהבתי
לא
התכוונתי
לחזור
אך
השמצותיך
מחיבות
תגובה.
מטרתי
פשוטה
להראות
שאתה
ואחרים
משתמשים
במונחים
מורכבים
שאין
עליהם
כל
הסכמה
ולא
כולם
מבינים
משמעותם
בצורה
זהה.
מטרתי
השניה
להראות
ואני
חוזר
עליה
שלמרות
דבריך
גם
אני
גם
אתה
לא
יודעים
מה
זה
ליברליזם
וזאת
על
ידי
הצגת
אי
הסכמה
או
אי
דיוק
מה
הוא
ליברל.
אתה
משתמש
במונחים
שנכתבו
עליהם
אינציקלופדיות
ועדיין
אין
הסכמה
סופית
מוחלטת
ואין
סמכות
קובעת.
ללא
הכרת
וידיעת
העובדה
העצובה
שאין
הסכמה
על
מילים
ועובדות
בסיסיות
וללא
הקפדה
על
עובדות
שא"כ
נהיות
שוליות
כביכול
לא ניתן
לפתח
דיון
מורכב.
זה
בלוג
ניתן
לקיים
דיון
וכשצריך
אני
מוכן
לדיון
עכשיו
אשחק
במגרשך
לפי
חוקי
משחקך
אני לא
יודע
מי
זה
הנויברגר
הזה
אבל
היות
והבאת
אותו
כסמכות
וחזרת
על
כך
יותר
מפעם
אני
מציע
לך
לצטט
מהמקור
המצוי
ברשת
כך
נהוג
בויכוח
"מדעי"
עיוני
שאתה
כביכול
מנהל
ללא
ציטוט
מקורי
לא
ניתן
לנהל
דיוק
מעמיק
ורציני
כפי
שאתה
רוצה
אהבתיאהבתי
אם במונחים שאין עליהם הסכמה אתה מתכוון למונח "ליבראליזם" ו "דמוקרטיה ליבראלית" אז אני ניסיתי להבהיר את משמעות המונחים בתגובותי [ולטענתך אף באריכות רבה]
אני לא יודע אם לאחר שכתבתי עדיין אין הסכמה כי אתה לא טענת לאי הסכמה באשר לליבראליזם אלא התמקדת בפרט ביוגרפי על אישיות, פרט שאין לו קשר לטיעון העיקרי על הגדרות המונחים.
אני לא רואה את עצמי כלא יודע מהו ליבראליזם ואי ידיעה זו לא עולה מדברי.
לדעתי, יש גרעין קשה של הסכמה לגבי מהו ליבראליזם אם כי יש לליבראליזם גם סוגים שונים וגרסאות שונות. אך בצד אלה יש מכנה משותף מהותי.
הטענה שג'פרסון היה ליבראל בעוד מדויק לומר "הוגה ליבראל" היא פרט שולי וסטייה מהדיון. כל מה שצריך לעשות הוא לתקן ולדייק יותר ולהמשיך הלאה אם המטרה היא דיון עניני. גם ללא הדיוק לא היה הדבר משפיע על התשובה לשאלה מהו ליבראליזם.
הספר של נויברגר הוא ספר אקדמי [ספרות משנית] והמחבר הוא פרופסור למדע המדינה. הספר הוא ספר אקדמאי מבואי במדע המדינה. ציטוט מספרות אקדמית גם כשהיא מקור משני נראה לי מספיק לגיטימי. אבל אם אתה רוצה לבחון אם הציטוט נכון אתה מוזמן לבדוק.
באופן כללי ספרות ראשונית על ליבראליזם:
ג'ון לוק, על הממשל המדיני
ג'ון סטיוארט מיל, על החירות
ג'ון סטיוארט מיל, ממשל של נציגים
דה טוקוויל, הדמוקראטיה באמריקה
אהבתיאהבתי
העובדה שהאנשים מבוגרים בישראל לא יודעים מהי דמוקרטיה ליבראלית מעוררת מחשבות נוגות על החינוך לדמוקרטיה בישראל. אלה דברים בסיסיים שאמורים ללמוד בתיכון, בלימודי אזרחות. בנות ובני נוער אמורות לדעת זאת. אבל, בני אדם בוגרים לא יודעים מהי דמוקרטיה ליבראלית מה לנו כי נלין על הנוער?
בתור התחלה אני ממליץ לך לקרוא ספרות בסיסית בנושא. למשל, בנימין נויברגר, הדמוקרטיה המודרנית: שורשים רעיוניים ותפיסות יסוד. מתוך הסדרה "דמוקרטיות ודיקטטורות במאה ה 20, יחידות 1-2.
באופן כללי עקרונות הדמוקרטיה הליבראלית המערבית הם:
שלטון הרוב וריבונות העם
עיקרון הרוב
אחריות השלטון ומוגבלותו
הסכמת העם
זכויות המיעוט
חירויות הפרט
תרבות דמוקרטית
שלטון החוק
פלורליזם
בחירות וחילופי שלטון
ליברליזם זו השקפה בדבר זכויו וחירויות יסוד של האדם.
לליברליזם יש שתי גרסאות.
גרסת הזכויות הטבעיות
הנחה שהחברה מורכבת מפרטים חופשיים והחברה היא לא קולקטיב הומוגני מעין אורגניזם שהפרטים הם איבריו [לאיברים של גוף אין קיום בפני עצמם]. הפרט הוא המרכיב הבסיסי של החברה ולחירותו יש ערך עליון, האדם הוא מטרה ולא אמצעי בידי ממשלה, אומה או מדינה.
הזכויות הטבעיות של כל פרט הן הזכות לשלוט בעצמו להיות אדון לגופו, למחשבותיו, לרגשותיו, למעשיו ובתנאי שזכות זו אינה פוגעת בחייו, בחירותו ובכבודו של הזולת. הזכות להיות שותף בשלטון. חופש הדת, חופש העיתונות, חופש ההתאגדות, חופש המחשבה [חופש המצפון], חופש הביטוי וההבעה, חופש ממעצר שרירותי.
אבי תיאוריית הזכויות הטבעיות הוא ג'ון לוק.
לוק למשל טען כי שלטון הפוגע בחירויות הפרט אינו פועל לטובת הכלל. אם הוא מפר את הזכויות הטבעיות של אזרחיו, זכותו של העם למרוד בו. חירות הפרט קודמת לכל התחייבות למדינה. אין לאזרח חובה לציית למדינה הפוגעת בחופש הפרט.
הליבראל תומס ג'פרסון שכל קיום המדינה לא נועד, אלא להבטיח את זכויות האזרח. לכן, אין להשתמש במדינה לדיכוי אזרחים או לשלול את זכויותיהם וחירויותיהם. המדינה נוצרה למען הפרטים ואין לה ערך מלבד הערך לפרטים. לכן אין להעלות על הדעת שזכויות הפרטים יוקרבו על מזבח האינטרס של המדינה. ההגבלה היחידה המוצדקת על חירויות הפרט היא למנוע ממנו לפגוע בחירויות הזולת. למנוע היזק לאחרים.
הגרסה הליבראלית-תועלתנית
לא כל הליבראליים מצדדים בזכויות טבעיות. יש גם גרסה ליבראלית תועלתנית הטוענת שאם לכל פרט תינתן האפשרות לממש את חירותו אז טובת הכלל תהיה נשכרת. לפי גישת הזכויות הטבעיות לא צריך הנמקה תועלתנית לכיבוד זכויות האדם אלא זהו ערך אינטרינזי, לעצמו. תכלית לעצמה. די בו להצדיק דרישה כזו.
[נויברגר, שם, 33-35]
אהבתיאהבתי
מה זה "היתכנות" בלשון החוק?
אני מנסה לנחש. המילה הקרובה
בעברית תקנית מדוברת היא
"ייתכן", "לא ייתכן ש…" כן
ייתכן ש…" בעברית טכנית זו
הבעת דעה מלומדת של מישהו
בעל חשיבות מצופחת ותואר
אקדמי מיותר על הצעה קונקרטית
למשל: "להצעה שהסיבה לכשל
בצמיג של הגלגל היא פגיעה של
מטאור יש היתכנות נמוכה".
בעברית טובה מדוברת" "לא
ייתכן שמטאור עשה תקר
בצמיג" בגששית ייתכנו (הנה
השורש ת-כ-ן) תחליפים
רבים. בקיצור, יהיה מי שיציע
תיאוריה קונספיראטיבית.
יתכן שלפנינו "חירטוטי
משטרה". ולדעתה "לא ייתכן
שאיש כזה חשוב….".
אהבתיאהבתי
לדעתי אין היתכנות להגשת תביעה כי היא חתמה שהיא מסכימה לא להתלונן, מה שעושה את התביעה לדבר שלא יתכן.
אהבתיאהבתי
תודה. הבנתי
אהבתיאהבתי
תתכן תביעה (מצד המדינה) גם אם העוזרת תחליט שלא להתלונן. יתרה מזו: אני בספק אם סעיף הסודיות תקף במקרה שהמשטרה מזמנת אותה להעיד.
אהבתיאהבתי
שיחק אותה שיטרית. עו"דין זוטר היה נופל בפיצויי פיטורים של מיליונים (מצנח זהב) לאחר 16 חודשי עבודה של עוזרת.
אהבתיאהבתי
כבל והרצוג בטוח הבינו ששיטרית משקר. 270,000 ש"ח לתקופת עבודה של פחות משנתיים זה אומר שלא שילמו לה משכורת בכלל וזה כמובן בלתי אפשרי(בהנחה שהשתכרה 10,000 ש"ח לחודש). הרצוג כעו"ד ממולח בעברו, יודע את זה בוודאות של 100% ולכן כבל והרצוג משקרים לנו במצח נחושה.
הרצוג כבר מזמן התברר כאנטיתזה של יחימוביץ בכל הקשור לשלטון החוק ואולם מכבל עוד היתה תקווה כלשהי ולכן חבל שהוא הצליח בקמפיין קצר לראשות הנשיאות לחסל את כל הקרדיט שעוד נותר לו.
לו הייתי מצביע העבודה הייתי מוחק לחלוטין מהרשימה את שניהם.
אהבתיאהבתי
הרצוג בנה על זכות השתיקה
אהבתיאהבתי