לב של אבן

yediot22.6.14isra22.6.14
haaretz22.6.14maariv22.6.14

כותרות

דרמה בכותרות ואף מהפך המעיד על ייאוש:
המאמצים לאיתור הבנים נמשכים: "מחפשים כל רמז, מבגד עד כיפה" (מאקו).

"אנחנו מחפשים כל רמז קטן. כל קצה חוט. האמהות מחכות לבנים" (ידיעות)
זו כותרת מעצבנת בכמה מובנים. מצד אחד התמונה חדה: מחפשים כל רמז, והצילום הוא של חייל הפותח בור, שדי ברור מה אפשר למצוא בו. מצד שני, הפנייה הנרגשת על האמהות המחכות. והאבות מה? כלבים שוטים ומריירים? שערורייה.
מצד שלישי, גודל הפונט ב"האמהות מחכות לבנים" אמור להשכיח את הזוועה שבשורות הקודמות: מה מחפשים בעצם.

"הופכים כל אבן" (ישר"ה). כותרת ענק, אותיות לבנות על רקע שחור. הרמז ברור.
דן מרגלית נגד ההסתייגות מרחל פרנקל. מצדדת בו בעניין זה.
בישר"ה ובידיעות יש אותו צילום בשער, צילום של אי.אף.פי (או אי.פי בישר"ה). יענו לא של שום צלם ישראלי, לא של דו"צ. אולי כי דו"צ לא שולח צילומים מדכאים?
גם הכותרת "מטר אחר מטר" מקשטת את שני העיתונים: ידיעות בשער, ישר"ה בכפולת 2-3.

גם "יומן מלחמה" מתפרסם בשני העיתונים. הרשו לי לנחש שגם זו עבודה מדו"צדצת?
בידיעות יש יומן של רס"ן מפלס"ר נח"ל ובישר"ה של רס"ן מחטיבת כפיר. בואו נאמר שהם לא ממש התיישבו בשטח, בין הדילוגים בין הבורות ונקישה על דלתות מבוקשים, כדי לכתוב לעיתונים את יומני היקר, נכון? בשביל זה יש לנו חיילים ביחידת הדוברות.
גם הכותרת מטרידה: מלחמה? מאיפה צצה לנו מלחמה פתאום? מה נהיה? דו"צ הכריז על מלחמה?
חוץ מהמלחמה ביניהם, ופרו ביבי ואנטי נתניהו, הדמיון החולני בין האויבים מעורר דאגה לשלומם.
yomanyediot22.6yomanisra22.6.14

הארץ הסיר לחלוטין את החיפוש אחר הנערים מהשער. בכותרת הראשית, ראיון עם מחמוד עבאס: "עבאס להארץ: מעשי נתניהו מעידים כי אינו רוצה שלום, עליו לגנות הרג פלסטינים"
הצילום המרכזי הוא של חיילים עוצרים נער רעול עיניים, להבדיל מצילומי החיפושים בבורות המקשטים את שאר העיתונים.

גדעון לוי בהארץ מתקומם נגד השלב הגרוטסקי שאליו נכנס מבצע שחרור החטופים.

מגוחך לראות חיילים מחרימים מחשבים וציוד משרדי בסוכנויות תקשורת ובמוסדות סעד ולהאמין שיש בכוחם לרסק את התנועה הפופולרית הזאת. מגוחך לראות חיילים חמושים מכף רגל ועד ראש פולשים באישון ליל לחדרי שינה בשכם ולהאמין שיש לכך קשר לשלום החטופים. מגוחך לראות אותם מונעים מאיכרים להגיע לשדותיהם ולחשוב שהדבר יביא לשחרור תלמידי הישיבה. מגוחך לראות את תצוגות השלל: כמה סכינים ורובים חלודים על שמיכה צבאית. מגוחך לחשוב שאחד הצבאות המשוכללים בתבל מנהל "מלחמה" נגד צבא יחפנים חסר כל כמעט. מגוחך לשמוע את התיאורים ההרואיים ואת העצמת כוחו של צה"ל ולדעת שצבא ההגנה המהולל הפך ברובו למשטרה, עם מחלקה לחיפוש נעדרים ומחלקת תנועה שמציבה מחסומים.

בהמשך הקטע הוא מלגלג על הכתבים הצבאיים שגויסו למשימה ובכך מצטרף לדעת גדולים (אמממ, אני?).

קלמן ליבסקינד כתב בסופהשבוע במעריב על הנסיעה בטרמפים ועל האוטובוסים ועל המחירים ועל העיתונאים שיצאו נגד הטרמפיסטים. בסדר, הכל טוב ויפה, אבל בזה שאנשים, כולל אני, יצאו נגד הטרמפים והטרמפיסטים איש לא הצדיק את הפלסטינים, או את החטיפה, או טרור מכל סוג שהוא.

אמנון לורד במקור ראשון מבקר אך כנראה גם מצדד בפעולה הנרחבת. מי יודע אם הבנתי אותו.

ד"ר דודו משאלי מטפל בילדים פלסטינים וחי את הקונפליקט מקרוב.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf

חנין זועבי בראיון עם רינה מצליח. מדקה 30 עד דקה 47.
זועבי חוזרת ואומרת שהיא מתנגדת לחטיפה. למשל, "אני לא מסכימה עם חטיפת ילדים". היא חוזרת על זה כמה פעמים אבל זה לא משכנע את מצליח. היא שואלת למה מצליח לא הזכירה את מות שני הנערים הפלסטינים במהלך הסו"ש. אין למצליח תשובה ישירה לכך.
מי שיוצאת רע מהראיון זו מצליח. אין מה לעשות. בשם הפופוליזם היא מנהלת דו שיח של צרחות ונאחזת בבדלי אמירות של זועבי.
אומרת זועבי שהיא לא מסכימה פוליטית עם אבו מאזן. מצליח מנסה לשדל אותה להגיד שהוא בוגד. ועל מה מתנפלת עליה מצליח? על שהיא לא מתפללת לשובם של הנערים. זה מטורף לגמרי. עונה לה זועבי, ובצדק, אולי פוליטיקה זה דבר אחד ולהתפלל זה דבר אחר? בסוף הדברים נוזפת בה מצליח על שהיא לא מפגינה רגש. סליחה?
אני לא יודעת אם אלו עמדותיה של מצליח באמת, או שהיא מייצגת איזשהו קונצנזוס עממי בגלל החטיפה ולטובת הרייטינג ואחדות העם, אבל זה היה ראיון רע במיוחד. עכשיו מה, אם במקרה היה יושב דמוי אהוד יערי מול מצליח, היו מאשימים אותו בשוביניזם ובביטולה של מצליח. תודה לאל שמדובר בשתי נשים, לפחות אפשר לסלק את הגורם הגברי השתלטן מהמשוואה.
hanin22.6.14
http://rcs.mako.co.il/flash_swf/players/makoPlayer/VideoPlayer.swf?vcmid=98be520557fb6410VgnVCM100000290c10acRCRD&videoChannelId=5fc06603e7478110VgnVCM100000290c10acRCRD&galleryChannelId=dcbe520557fb6410VgnVCM100000290c10acRCRD&showlogo=0

השריפות בחיפה

הגיעו הבוקר לשער הארץ (הידיעה משישי באתר). נו, התקדמנו בחיים. אני שמחה שהייתי ממניפי הדגל.

…מקורה של הלהבה במפעל כרמל אולפינים השייך לקבוצת בז"ן, ובו מתקן – הכולל תנור ומגדל – לייצור החומר אתילן לתעשיית הפלסטיק. בשגרה נעשה במסגרת תהליך הייצור שימוש גם במים – המסולקים לפני מעבר חומרי הייצור למגדל. "אירעה תקלה שמבהלכה קפאו המים וזה גרם לסתימה", הסביר הבוקר (שישי) שלומי בסון, סמנכ"ל קבוצת בז"ן לנושא בטיחות ואיכות הסביבה. "נאלצנו להזרים את הגזים הנוצרים בתהליך הייצור אל לפיד מיוחד השורף אותם ומשמש בעצם כאמצעי בטיחותי במקרים כאלה. אם הלפיד לא היה בוער זה היה סימן מדאיג".
אמיתי חוששת שבמהלך האירוע נפלטו חומרים המסכנים את בריאות הציבור. "מפרץ חיפה הוא מחדל לאומי", היא אומרת. "האינטרס הציבורי של בריאות, בטיחות ותנאי חיים בסיסיים נרמס תחת רגלם הגסה של בעלי מפעלים המבקשים להמשיך ולהתנהל כאילו לא חיים בסמוך 800 אלף בני אדם. הממשלה שומרת על האינטרסים של בעלי המפעלים, מסתירה מידע ואינה מפקחת על המפעלים. הם מנטרים את עצמם ומפזרים הודעות הרגעה לציבור"…

ידיעות מתייחס בכתבת עמוד לשריפה בקיסריה (ynet), אך לא לזו החיפאית.

ידיעות וקק"ל

נחום ברנע ממשיך (ע' 14): "משרד האוצר גיבש חוק להלאמת הכספים שמנהל מקרקעי ישראל מעביר לקק"ל".

משתכשכים בביצה

ידיעות לא מוזכר היום בישר"ה.

אלמוני ארב למנכ"ל קשת, אבי ניר, ליד ביתו (ידיעות). לא ברור מתי זה קרה.

לפני פיזור

מקווה שגם המשכימים קום היום מרוצים מזמן השיגור.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

79 תגובות על לב של אבן

  1. קורא הגיב:

    המהירות שבה עברו כותרות העיתונים והדלפות הבכירים מ-"עוד שנייה אנחנו מוצאים אותם" ל-"מחפשים קצה חוט" מרשימה אפילו במונחים ישראליים.

    אהבתי

  2. האמיר הגיב:

    אם במקרה היה יושב דמוי אהוד יערי מול מצליח, היו מאשימים אותו בשוביניזם ובביטולה של מצליח. תודה לאל שמדובר בשתי נשים, לפחות אפשר לסלק את הגורם הגברי השתלטן מהמשוואה.

    שתי המצליחות היו אמורות להיות זועביז?

    אהבתי

  3. מיסטר דיפלי קונסרנד מפציר בפני השמאל הישראלי לוותר על הבקעה. הייתי מעניק נובל נוסף לאיש שייצב את המזרח התיכון והביא את הפיס והפוספריטי ובעיקר לעליית ערך הפספורט היהודי.

    אהבתי

  4. hunyuc הגיב:

    ברטוש, הצהרת פה https://velvetunderground.co.il/?p=58874 "תחביבי לפצח. בפעם הבאה תציב אתגר גבוה יותר".

    אז בבקשה, הנה לך אחד:
    פתרי נא את הקוד הבא – “כזטכנך סזלהטן כוטזהמג אתזלכל” שכבר יותר משבעה שבועות משווע לפיענוח http://www.mako.co.il/culture-weekend/media-fights/Article-ee92488ec97b541006.htm.

    אהבתי

  5. הקוף המטקבק הגיב:

    . אלי אבוחצירא:

    22 ביוני, 2014, בשעה 12:53

    ברטה'לה זה מצויין בשבילך את תוכלי להכניס לראשך זכרונות של אישה נחשקת ויפה שבעבר היו בגדר מדע בדיוני בשבילך 🙂

    אהבתי

  6. רועי הגיב:

    יותר משהרגיז אותי הראיון של מצליח עם זועבי (שהצלחתי לחמוק ממנו עד עכשיו), הרגיזו הכותרות השקריות שדיווחו עליו במאקו וגלובס. רינה מצליח שואלת אם אבו מאזן בוגד, זועבי עונה – זה מגוחך מה שאת אומרת, אם אני ארצה להגיד בוגד אני אגיד בוגד, והעורכים בשני האתרים האלה לא מתבלבלים ומעלים כותרת לפי זועבי אמרה שאבו-מאזן בוגד. גם בעניין זה אני בעד שיהיה אפשר לתבוע אותם. שקר בכותרת זה לא פחות גרוע מג'וק במרק.

    אהבתי

  7. Mosh הגיב:

    לפני כחצי שעה דווח ברדיו על ניסיון חטיפה של ילד ע"י בדואים בהתנחלות דרומית קטנה שנקראת ב"ש .
    ולא – הוא לא ניסה לאסוף טרמפים, פשוט הלך ברחוב, רכב עצר לידו יצא ממנו מישהו ואחזו בצווארון החולצה.
    רק תושיית עובר אורח הצילה אותו.

    מה אומרת על זה V ?
    מה אומרים על זה השמאל דורש השלום ?

    אשמח למענה …

    אהבתי

  8. יניב הגיב:

    אגב, גם העיתונות המקומית קנוייה רובה ככולה על ידי העירייה. זכרו: תקציבי הפירסום בידהם. דני נישליס הבעלים של רדיו חיפה ליקק במשך שנים ליהב וזה השתלם לו: הוא מונה על ידו אחרי הבחירות למנכ"ל אתו"ס.
    אין באמת דמוקרטיה ועיתונות חופשית בישראל, חוץ מ"הארץ" והאתר של יואב יצחק.

    אהבתי

  9. יניב הגיב:

    לעיריית חיפה יש קשרים מצויינים בידיעות אחרונות. חבל שאי אפשר לבדוק כמה כספי פירסום הועברו מעיריית חיפה לידיעות אחרונות בשנים האחרונות. נראה לכם שידיעות יכתוב משהו רע על חיפה או על ראש העיר הדוחה שלנו? לדוגמה: בידיעות אחרונות פורסמה בהרחבה ידיעה על כך שארגון הירוקים החליטו להעניק פרס למטרונית. אף מילה על כך שהמטרונית הפכה את חיי התושבים בעיר לגיהנום, שמדובר באסון תחבורתי, חברתי וכלכלי. לכו חודשים אחורה ותבדקו כמה מוספי פירסום על חיפה (אני זוכר אחד על העיר התחתית) נקנו בידיעות. לפני הבחירות האחרונות פורסם ראיון ארבעה עמודים מלקק וחנפני במיוחד עם יונה יהב הדוחה, כמה עמודים אחר כך היו שני עמודי פירסום על חיפה. אז אל תתפלאי שלא נכתבה מילה על השריפה.

    אהבתי

  10. ילדים הגיב:

    ההרוג בחזקה בן 12?
    תבוא צלמת מ"גוש" לצלם ולראיין את הסורים?

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      תבוא גם תבוא. למה ביבי שולח ילדים ערבים לבנות ביצורים שמגינים על יהודים?

      אהבתי

      • מעלי שכירי ביבי הגיב:

        ד"א הצלמת מראיינת- אויבת, שרצה אחרי "שמר הקפול" מנסה לראיין "ערבים שכירים"(דרוזים ובדואים) בשמר הקפול, שלא בטוח מבינים את השאלות שלה… אבל יודעים איך לטפל במשליך אבנים ערבי יותר טוב מכולם.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אבל הוא בסדר כי הוא מפטר סנדלרים יהודיים.

        אהבתי

  11. לב של... הגיב:


    אי אפשר שלא להתאהב.

    אגב, למי שלא יודע, הישוב נוף איילון הוא ההרחבה של הישוב הוותיק שעלבים שבעמק אילון,לא התנחלות ולא כבושים.

    אהבתי

  12. ירמיהו הגיב:

    מסכים עם הביקורת על הכותרת הראשית בידיעות אחרונות, "האמהות מחכות לבנים". זו כותרת סקסיסטית שמניחה שהורות היא בראש וראשונה אימהות ופחות אבהות.

    זו דוגמא נוספת לדוגמאות נוספות מהעבר לרושם שלי, שידיעות אחרונות יותר מכל עיתון אחר, מלקק לאמוציונאליות עממית, שטופת דעות קדומות, סטיראוטיפים ואגרסיביות לפעמים מעורב בשמאלץ פטריוטי. פופוליזם זול.

    טוב שיש עיתון הארץ בארץ, לאזן את המקהלה המתוזמרת בכותרת ראשית על ביקורתו של עבאס על נתניהו.

    הביקורת של גדעון לוי במקומה.

    נראה שזועבי הכניסה לרינה מצליח בנקודה הנכונה. למה מצליח לא מזכירה את מות הנערים הפלשתינים?

    לגבי הטור של ליבסקינד:

    ליבסקינד נכשל בכשל נפוץ שרבים נכשלים בו. התנהגות אחת יכולה להיות מונעת ממניעים ומוטיבציות שונות. מה שעושים לפעמים [למשל דמגוגים], שכאשר הם רוצים להתנגח הם שולפים מניע, מוטיבציה הנוחה להם להתנהגות שהיא אמנם אפשרית, אבל לא הכרחית, וטוענים שזה המניע.

    נכון שביקורת הטרמפים אפשרי שתהיה מונעת משנאה כלפי מתנחלים. אבל, גם אפשרי שלא. יכול להיות אדם מונע כי הוא חושב כך על אחריות תורמת של קורבנות באופן כללי ולא רק לגבי מתנחלים.

    כשל שני הוא שביקורת על הקורבן בשל אחריות תורמת לא סותרת ביקורת על המעוולים במקרה זה הטרוריסטים. אין כאן משחק שסכומו אפס, אם א' אחראי אז ב' לא אחראי. יתר על כן, יתכן שהקורבן אחראי אחריות תורמת אבל המעוול לא רק אחראי אלא גם אשם והוא גם אחראי עיקרי והקורבן הוא אחראי משני.

    V, נכון שבביקורתך על הטרמפים לא הצדקת את החטיפה אבל כאשר בביקורתך הראשונה לא כתבת על אשמת הטרוריסטים ואני הוספתי מילים על אשמתם, ענית לי בציניות "וואוו איך לא חשבתי על זה" ואחר כך הוספת "אולי נלך אחורה. ואולי עוד טיפה".

    ראי, את התעמתת עם גולשים שהתנגדו לביקורתך. אני לא התנגדתי לביקורתך. אני מסכים איתך שיש מקום לביקורת עקב הטרמפים. אני מצדד בך בויכוח עם הגולשים האלה.

    אבל, כאשר אני הוספתי שגם הטרוריסטים אחראים [אפילו לא ביקרתי אןותך למה את הוספת, אלא אני הוספתי בעצמי וזהו] ענית לי בציניות. ועוד הוספת על כך שצריך ללכת אחורה. אני מבין שזה רמז לכיבוש ולהקמת מפעל ההתנחלויות.

    כלומר, כאשר אדם מוסיף שהטרוריסטים אשמים, את יוצאת נגדו לא מוכנה להודות בצדקתו, לועגת לו ועוד מוסיפה האשמה נוספת שאמנם יש טרור אבל מי אחראי לו? הכיבוש וההתנחלויות.

    חטא נוסף של ליבסקינד הוא ביקורתו על שיח שקול ורציונאלי. לדעתו מי שמנתח את הטרור באופן רציונאלי, שקול ולא מתפרץ בזעם קדוש וברוטאלי הוא חולה במחלה קשה.

    אתם מאמינים מה שעיניכם קוראות? אדם מצדיק ברוטאליות אמוציונאליות ומאשים את המתייחסים בשקול רציונאלי כחולים ולא סתם חולים אלא במחלה קשה. [שוב פעם, הקשר הנואל בין מחלוקת מוסרית לשיח פתולוגי-רפואי]

    כמובן, ליבסקינד לא נימק למה הוא חושב שאמוציונאליות דרושה ולא רציונאליות. אבל אופס. איך הוא ינמק נימוק רציונאלי שהוא צודק? הוא הרי נגד רציונאליות.

    מר ליבסקינד. אני תומך בשיח רציונאלי, מתון ושקול לגבי טרוריסטים פלשתינים וגם לגבי דוקרי מועדונים, רוצחי ילדות, מפקירי פצועים בפגע וברח, אונסי נשים, אונסי גברים, מועלות בכספי בנק.

    אולי לדעתך כל הקרימינולוגים חולים במחלה קשה כי הם מתייחסים מדעית ורציוננאלית לפשיעה ולעבריינות?

    לפחות ליבסקינד לא טען שמי שלא מתפרץ בזעם רגשי על הטרוריסטים הוא חסר אנושיות. האנושיות מתבטאת בברוטאליות כלפי הרעים ורק אדם ברברי וחסר אנושיות מתייחס באופן רציונאלי לטרור ולפשיעה.

    אהבתי

  13. Mosh הגיב:

    "צבא יחפנים"

    יפה גדעון…יפה – תעשה אותם מסכנים, נזקקים, אנשים שאין להם תקווה.

    הרי ידוע לכל – אנשים בלי תקווה יורים לעבר גן ילדים, שוחטים תינוקות שעוד לא למדו ללכת, שיורים מתוך בתי ספר בשיא הציניות האפשרית.

    יפה גדעון…

    אם מישהו שואל את עצמו איך אז בתקופה השחורה ההיא היו אנשים שלא שמו לב לשטן שעולה, איך לא יכלו לזהות את פני הרוע …תקראו את גדעון לוי ותיווכחו לדעת שעיוורון הוא כנראה בגנים של בני האנוש.

    אהבתי

  14. הדס הגיב:

    בחורינו האמיצים והמצוינים בעוד מבצע מעצרים מוצלח

    אהבתי

  15. אחד שיודע הגיב:

    ראשוני: פיגוע בגבול סוריה.
    😥

    אהבתי

  16. יואב הגיב:

    הרעיון של מצליח עם זועבי היה מביך מביך ומכעיס מכעיס. מצליח ישבה שם עם תשובות מוכנות מראש, מוכנה לצייד ועם מטרה אחת – להוציא כותרת, ציטוט, בדל של משהו "פרובוקטיבי" שזועבי תגיד שיהיה אפשר לייחס למצליח המראיינת האמיצה. אז היא בילתה עשר דקות בלהכניס לזועבי מילים לפה כמו מורה שנוזפת בתלמיד תיכון, ואחרי עשר דקות של אסטרטגיות מחוכמות והטמנת מוקשים שלא התפוצצו ("אז את בעצם אומרת שאבו מאזן בוגד בעם שלו"!) עם טמפרמנט של כור גרעיני על סף פיצוץ, הצליחו בחדר העריכה להדביק איזה שתי מילים שזועבי אמרה ולמרוח על הסטריפ למטה את הכותרת המרגשת – "זועבי: טרור יהודי", או משהו בסגנון. אין סיכוי שמצליח רואה את זה אחר כך ולא נבוכה בשביל עצמה.

    אהבתי

  17. צל"ש הגיב:

    " נו, התקדמנו בחיים. אני שמחה שהייתי ממניפי הדגל."
    טוב, עוד אחד.

    מצליח? פשוט לא עובד, לא מצליח, זה ממש ממש לא!

    כל הערבים שפגשתי בסו"פש(כ15) טוענים שאין חטופים, ואין בטיח, הכל קונספירציה(מילה שלי) של ישראל,אפילו לא אחד! מאמין(כמו חנין) שנחטפו 3 ישראלים. חנין היא אכן נציגה של רוב הערבים בישראל!
    שמראיינים מישהו זה בשביל לשמוע מה דעתו,לא להכתיב לו דעות,או להוציא כותרות למהדורה,לא אצלנו.

    "מקווה שגם המשכימים קום היום מרוצים מזמן השיגור" מאוד!

    אהבתי

  18. יצא לי לשמוע את הניני ברדיו וצפיתי בחלק מראיון ששודר אתמול.

    שום דבר לא הכין את אחינועם ניני למה שיבוא בעקבות ההחלטה שלה לא לקבל פרס של אקו"ם לצדו של אריאל זילבר. חצי שנה היא שתקה..

    קשקשי סמרו. גיבורת השמאל תמיד היתה מחושבת כמו עמלץ. הנראטיב בראיון היה "האומץ" "והמחיר" ששילמה. ההוכחה היתה שלא משמיעים אותה בפלייליסט בגלגל"צ. בהמשך לסוגיית המחיר פיארה את האהבה שהיא מקבלת מהעולם הנאור. סיפרה על הפרסים, העיטורים (תואר אבירות) ועד כמה הפאפא נהדר והאיטלקים. וואו, מתה על איטליה. העמלצית הלוהטת (כאן בבריכה) שכחה שלא כדאי לחרטט יהודים בהגיונות מסחריים, לא בצנעא ולא בברוקלין. לפי השובך, אם היתה ציונית לעולם לא היתה זוכה לכבוד ולההכרה הבינלאומיים ובהשפעתן על השורה התחתונה –מכירות. בירור קטן על פשר שבירת השתיקה ואכן לא טעיתי בסיבת הצמרמורת. נולד לנו קמפיין לקראת דיסק חדש במשקל אשמה.

    היחצנות על הגב של זילבר והניגון על המחיר שתמשיך לשלם עבור "האמת שלה" והראיון זהים לאופי זימרתה. מחושבת, מדוייקת, נטולת רגש וספונטאנית כמו רובוט.

    ניני לא שילמה מחיר אלא הרוויחה את לחמה בעצם פתחה מאפיה בהשוואה לרוב המוסיקאים הישראלים. הבינה שעדיף להתפרנס כמו הגידון והעוז והגוגלהיימר והבורג ושאר הכוהנים מהפניית אצבע מאשימה לישראל. אותם לקוחות, אותו ארנק עור נאור ואנטישמי ואותה צביעות מתחסדת.

    ייתכן שהניני סוללת את דרכה לפוליטיקה? התשובה פשוטה, הכל תלוי במכירות. בקיצור רוצו לקנות, יש לנו זוועבי אחת ויחידה ולא נסתפק בזיוף כשיש לנו את הדבר האמיתי.

    אהבתי

    • קורא הגיב:

      הייתה לה עוד אמירה, ״אני לא חייבת להיות פה. אני אמריקאית״. ממתי היא אמריקאית?? בגלל שהוריה הישראלים (תימנים) היו שם בלימודים בילדותה? בגלל שהמבטא המריקאי נקלט? זה עושה אדם מייד ״אמריקאי״?

      אהבתי

      • איטס לוקס אליטל ביט קומפליקטד, בט איטס נוט. יו סי, נקודת הבסיס של המחנה היא הניתוק מהרוב והיציאה מהכלל לעבר המחנה של היוצאים מהכלל. כפי שהדגים עובר אורח, נוהגים היוצאים מהכלל להמשיך להתעסק בענייניו של הכלל שנמאס עליהם ולא מרפים. גם כשהם מתגוררים בחו"ל, מתפרנסים בחו"ל מתנצרים או סתם סוגרים חלון מדליקים מזגן ומשמיעים ואגנר בקולי קולות ואפילו סתם מצביעים מרצ. הכל מכוון נגד הכלל. אם מבינים מי קהל היעד ומדוע נבחר המסר איט מייקס איט אול ורי קליר.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אמריקה זועבי וניני

        על אמריקה זועבי ניני והכל. כפי שאחדים מכם בודאי
        חשו יש לי משפחה בארה"ב. הנכדים עכשיו בביתי.
        מדברים עברי. שאלתי וענו לי. בכל בית ספר ציבורי,
        בכל ארה"ב, בכל כיתה יש בפינה דגל ארה"ב. יום
        הלימודים מתחיל יום יום אותו דבר, גם מגן ילדים.
        נכד בן חמש. הכיתה קמה פונים לדגל מניחים יד
        ימין על הלב ומבטחים/נשבעים נאמנות לדגל
        ולרפובליקה שהוא מייצג. המילים הפשוטות
        המרגשות ברשת, כדאי לקרוא. בבתי הספר
        שהם לומדים יש אחרי ההבטחה/ שבועה דקת
        דומיה.
        בבתי הספר יש כאלו שארה"ב עשתה להם הרבה
        יותר רע דור אחר דור משישראל עשתה אי פעם
        לזועבי או לכל פלסטיני אחר. תקראו את הספר
        על ספינות סחר העבדים וגם סיפור זה לא תם.
        שחורים, ילידים (אינדיאנים אינואיטים ילידי
        הוואי ועוד) רבים בהם בעוני בדיכוי, כן דיכוי,
        רבים על סעד דור שלישי. כולם עומדים ונשבעים
        אמונים. מיליוני ילדים שנה אחרי שנה. דבר
        מה עובר את הציני הכי חלאתי. כאן היה ליצן
        דפוק שהיה נותן לכם שעורי בית וקריאת חובה
        בספרות אמריקאית. בישראל כל יום תשמעו את
        המילים המטופשות "כמו באמריקה".
        הבטחת הנאמנות שתארתי גם זו אמריקה. רק
        תחשבו מה יעשו עבדי שוקן וכמה מגאוני בלוג זה
        כולל אותו ליצן ועוד רבים כמותם אם וכאשר גם
        במדינת מהגרים זו, שקוראים לה ישראל, מישהו
        יציע להנהיג נטקס זה. רק תחשבו ותתחילו
        לקבל פרופורציות. ניני, זועבי, העיתונאי ההוא,
        הזבלנית ההיא, החרטט ממול
        מתי יתחילו לא לשקר, פשוט לא לשקר.

        אהבתי

        • הינשוף של מינרווה הגיב:

          נדמה לי שליברמן הציע בזמנו את "חוק הנאמנות", ואתה יכול לנחש את התגובה.

          אהבתי

        • עובר אורח הגיב:

          הבא כאן מאוד נוגע לגברת ניני.

          כרגיל לא הובנתי. לא רוצה חוק נאמנות
          וליברמן עבורי הוא צד שני של מטבע
          זועבי ואני לא יודע למה ולמי הוא נאמן.

          מה שרציתי לומר שלארה"ב מיליון ויותר
          פנים. בעצם מאות מיליונים. אתן רק דוגמה
          אחת. המון אנשים יפים וטובים וחלקלקים
          הם בעד החמרת חוקי הנשק בארה"ב. מצד
          שני כשבן אדם שעסק בצייד ובחודש יורה
          יותר מעשרים כדורים וממלא לבד תחמישים
          ויש לו בבית שנים שלושה כלי נשק ארוכים
          מגוייס לצבא הוא יריב רציני לכל צבא. וכאשר
          במחלקת חי"ר מרינ יש ארבעה חמישה חפשים
          כאלו המחלקה נראיית אחרת ממחלקת חי"ר
          של עירונים מניו-יורק. ובכל המלחמות עד כה,
          והיו ויהיו עוד מלחמות, ארה"ב הייתה בצד שלי.
          על סין, יפן, רוסיה, גרמניה והממלכה המאוחדת
          אני לא סומך. גם לא על ליברמן. חוץ ממילי=אנה
          מונטנה, הוליווד, לאס ואגס, ניו-יורק והאזרחית
          ניני יש עוד הרבה פנים לאמריקה והכל מתחבר
          ומשתלב.

          אהבתי

        • נתנאל הגיב:

          נראה לי שזו יוזמה מקומית.
          ילדיי שלומדים בבית ספר ציבורי לא נשבעים לשום דגל,לא מניחים יד ימין על הלב וכל זה.
          הדבר היחידי שמזכיר את מה שכתבת זה שבימי שני בבוקר ילדי בית הספר נאספים לחמש דקות ברחבה המרכזית ושרים את המנון בית הספר בלבד.ברחבת בית הספר שלושה תרנים עם דגלי ארה"ב,קליפורניה ומחוז קופרטינו.
          בכיתה אכן ישנה פינה עם פוסטרים של הנשיא וכל מיני ציטוטים נבחרים של אבות האומה.זה הכל.

          אהבתי

          • עובר אורח הגיב:

            תודה. בדקתי. המצב דינמי. במדינות אלו
            אין טקס ככלל. וגם זה לא כלל, זה תלוי
            ב PTA ויזמה מקומית בעד ונגד. אלו הן
            אלסקה, הוואי, ואשינגטון, אורגון , קליפורניה,
            נוודה, אריזונה, מונטנה, אידהו. בניו יורק
            למשל, כנראה שכן. ברוב יתר המדינות בדרך
            כלל כן. ברוב המדינות, ברוב השטח, כנראה
            גם ברוב האוכלוסיה רוב הזמן הטקס נהוג.

            אהבתי

      • velvet הגיב:

        ניני נולדה בישראל להורים מבת ים, יהודים ממוצא תימני, ובגיל שנתיים עברה להתגורר בניו יורק, בעקבות מלגת לימודים שקיבל אביה (דוקטור להנדסה כימית). היא גדלה בשכונת ריוורדייל שברובע הברונקס, למדה יחד עם אחיה בבית ספר יסודי דתי (S.A.R) בשכונת מגוריה, ובתיכון עברה ללמוד בבית הספר היוקרתי "ישיבת רָמָז" שבמנהטן, ובמקביל רשמו אותה הוריה ללימודי זמרה ומחול. מסופר עליה, שכבר מגיל צעיר, היא נהגה לחבר שירים. בגיל 15, החלה את לימודיה בתיכון לאמנויות הבמה של ניו יורק, והצטרפה לשבט ריוורדייל של צופי צבר, אחד הסניפים של תנועת הצופים הישראליים בניו יורק, שם התחזקה בה הזיקה לעברית, לישראל ולציונות. בגיל 17, חזרה לארץ לבדה כשבכוונתה לשהות בארץ במשך כשנה. בתקופה זו, למדה בבית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים והתגוררה בפנימייה. במהלך אותה שנה, הכירה את ד"ר אשר ברק (לימים בעלה) והחליטה לבסוף להישאר בארץ בגפה, עד שכעבור שנים מספר החליטו הוריה לחזור לישראל בעקבותיה. לאחר סיום לימודיה התיכוניים, את שירותה הצבאי עשתה בלהקת פיקוד צפון.

        כן, מתוקף זה יש לה ויזה אמריקאית. ככה מקובל.

        אהבתי

        • עובר אורח הגיב:

          יותר מסובך
          לפי הנשמע מדבריה היא אזרחית. לא מבקרת על
          ויזה זו או אחרת. לפי הסיפור שלה אם הוא אמת
          ואם נולדה מחוץ לארה"ב להורים שבזמן הלידה
          לא היו אזרחי ארה"ב אין לה אזרחות אמריקאית
          אוטומטית, נקודה סוף. להיות אזרח של ארץ זו
          זה לא רק ויזה שמטבעה זמנית וניתנת לביטול.
          במקרה שלה, בדרך כלל, אזרחות מושלמת זו בדיקת
          עבר, בחינה בסיסית ובדרך כלל טקס השבעה הכולל
          מספר מועמדים לאזרחות. מול הדגל כמו בבית ספר
          מבטיחים/נשבעים נאמנות לדגל ולרפובליקה שהוא
          מייצג. כ ך צ ר י ך ל ה י ו ת ב י ש ר א ל

          אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      ראה בהמשך

      אהבתי

  19. tc הגיב:

    מדוע עדיף לא לעשות כלום בעניין החטופים?
    ללמוד מהנסיון:
    1) במקרה של שליט החיפושים לא עזרו
    2) במקרה של רון ארד – לא עזר
    3) חטופי מלחמת לבנון – לא עזר
    4) וקסמן – לא עזר (אפילו הזיק כי במבצע החילוץ נהרג וקסמן ועוד חייל)
    יוצא איפה שלטובת החטופים עדיף לא לבזבז את כספי משלמי המיסים על מבצע החיפושים.

    מלבד עניין זה יש כאן שאלה פילוסופית על אשמת החטופים.
    האם בתור להשתלת ריאה יש להעדיף חולה רגיל על פני מעשן כבד?

    בדומה, החיפוש מסכן חיי אדם.
    בדומה, הכסף הרב שמושקע בחיפוש יכל להיות מושקע בפתרונות שהיו מצילים חיים בודאות. גשר עילי להולכי רגל בצומת שנדרסים בה כך וכך אנשים בשנה, הארכת שעות העבודה של המציל בים וכדומה.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      מדוע עדיף לא לעשות כלום בעניין רציחות של הומואים?
      ללמוד מהנסיון:
      במקרה של הרצח בבר-נוער החקירות לא עזרו

      אהבתי

      • מישהי הגיב:

        חוץ מזה הם לא צריכים ללכת למועדון של הומואים כשהרי ידוע שיש הרבה הומופוביה.

        אהבתי

      • tc הגיב:

        נקודה טוב ואחד הירוקים זה ממני.

        יחד עם זאת:
        ברצח חקירות והשקעה בטכנולוגיות זיהוי פלילי בדרך כלל עוזרות. יש אחוז מסויים של פיענוחים. אחוז הפענוחים גדל עם המאמץ.
        גם במקרים משטרתים בהם גדל יחס הסיכון-תועלת מורע עם המאמץ מבטלים פעילות.
        לדוגמא: ביציאה למרדף נשקלת התועלת בתפיסת העברין מול הסיכון לדריסת הולך רגל.

        מפקדים וחיילים צעירים וזקנים ששים לפעילות וזה טוב. זה לא אומר שפעילות צבאית היא תמיד דבר טוב. הממשלה צריכה להחליט על דרך הפעולה תוך התחשבות בנסיון העבר.

        אהבתי

    • הינשוף של מינרווה הגיב:

      1.

      מדוע עדיף לא לעשות כלום בעניין החטופים?
      ללמוד מהנסיון

      וגם:

      מלבד עניין זה יש כאן שאלה פילוסופית

      הרשה לי לקשור בין השניים. אתה מתעלם מאחת הבעיות הפילוסופיות המוכרות ביותר, היא בעיית האינדוקציה. כך, למשל, העובדה שעד היום התגובות שלך לא חטאו בכשל זה, לא יכלה לרמוז שתיכשל בכך עכשיו.
      2. אתה מודד דברים רק לפי התוצאה שלהם (זה פילוסופי). אפשר, ואולי רצוי, להסתכל על הדברים אחרת. למשל: המקרה של נחשון וקסמן ז"ל, שתוצאותיו אכן רעות, מכיל גם דברים חיוביים רבים. כגון: אומץ לבו ומסירותו של ניר פורז ז"ל והכוח שבראשו עמד, התנהלות אחראית ושקולה של הדרג הפוליטי ועוד.
      3. יש כאן היסק לוגי כושל (שגם זה פילוסופי): אפשר ללמוד מניסיון העבר הכושל כל מני דברים, כגון שהטיפול של כוחות הביטחון הוא נרפה מדי. לאו דווקא שאין טעם לפעול כלל.
      4. האנלוגיה של השתלת הריאה הוא מצוין. אני מניח שאתה מצפה מהרופא הצבאי שיטפל גם בחוטפים, והיה ואלה יפצעו במהלך הקרב לשחרור החטופים. שלא לדבר על כך שניסיון העבר מלמד שהרבה השתלות ריאה הסתיימו בתוצאות שליליות, וגו'.
      5.

      החיפוש מסכן חיי אדם

      אבל זה, זה הכי מקומם.
      גם להיות שוטר שרודף אחרי עבריינים מסכן חיים. תזכור את זה והיה, חלילה, ונקלעת לסכנת חיים. אל תסכן אחרים. ושיהיה בהצלחה עם זה. (לא שלהתקשר למשטרה יעזור, בהכרח).
      החיילים שמסכנים את חייהם עושים זאת כי זו חובתם. באותה מידה, עליהם להסתער מול מטח כדורים, אם כך יידרש. שכן, מצד שני, זוהי חובתנו להכיר להם תודה על כך.
      אתה אולי לא יודע, אבל החיילים הלוחמים עצמם רואים אחרת לגמרי את הדברים. עיקר התלונות של החיילים במערך הלוחם הוא שהדרג הבכיר מפחד לעשות בהם שימוש (זה בלט במלחמת לבנון השניה).
      אם יורשה לי להשתמש במשפט של ג'ק ניקולסון: עבור חיילים אלה, מושגים כגון "אחוות לוחמים" אינם פאנץ'-ליין בבדיחה. ראה מקרה מדחת יוסף.
      6.

      הכסף הרב שמושקע בחיפוש יכל להיות מושקע בפתרונות שהיו מצילים חיים בודאות

      זה לא שונה מכל חכמולוג שיודע כיצד להסיט תקציבים כדי לממש את מלכות האל עלי-אדמות.
      הנה רעיון חלופי: בכסף שבונים גשרים עיליים אפשר היה לאמן את כרישי המוסד לחבוש קסדה אמפיבית מלאה במים, עם לייזר מחובר מלמעלה. או אז נוכל להצניח אותם על החיזבאללה ולהכות בארגון זה מכה ניצחת.

      אהבתי

      • tc הגיב:

        אנלוגית הריאה היא בעניין האשם התורם של החטופים שנסעו בטרמפ וזאת בהשוואה לשליט שהיה חייל שמילא את תפקידו באיכות כזו או אחרת.

        אהבתי

        • הינשוף של מינרווה הגיב:

          זה לא פוטר את המדינה מביצוע חובותיה.
          דע, המדינה מוציאה מיליונים להגן גם עליך: כיפת ברזל, מערך מודיעין וכדומה.
          בכל מקרה, מזל שהחטופים לא הספיקו לעשן הרבה סיגריות, שאחרת לא היה בכלל טעם בכל המבצע הזה.

          אהבתי

      • Mosh הגיב:

        למה לא לתת את הדוגמא הכלכלית הטובה ביותר

        "כל טיל של כיפת ברזל שווה XXX – איזה בזבוז "

        זה שהמערכת מצילה חיי אדם … זה זניח

        אהבתי

      • ירמיהו הגיב:

        מסכים למעט סעיף 2 לגבי מבחן שאינו מבחן התוצאה. אם יש מקום להעריך בניסיון הכושל את חילוץ נחשון וקסמן, את אומץ הלב ואת שיקול הדעת, הרי שיש להעריך אותם כי בדרך כלל, אומץ לב ושיקול דעת גורמים לתוצאות טובות, גם אם לא תמיד, לא בהכרח ובמקרה הזה התוצאה לא הייתה טובה. עדיין זהו מבחן תוצאה, רק לא באירוע הקונקרטי הזה אלא באופן כללי ולטווח יותר רחוק.

        אילו אומץ לב ושיקול דעת לא היו בכלל תורמים לתוצאות טובות ואף תורמים לתוצאות רעות, איזה טעם היה להעריך אותם מוסרית?

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        המקרה של נחשון וקסמן ז”ל, שתוצאותיו אכן רעות, מכיל גם דברים חיוביים רבים. כגון: אומץ לבו ומסירותו של ניר פורז ז”ל והכוח שבראשו עמד, התנהלות אחראית ושקולה של הדרג הפוליטי ועוד.

        המקרה של נחשון וקסמן ז"ל מעיד גם על נזקם של מפקדים כושלים כמו מופז שהעדיף אומץ לב ומסירות על מיומנות בפריצת דלתות

        אהבתי

        • הינשוף של מינרווה הגיב:

          חולק עליך.
          ראשית, גם לימ"מ וגם למטכ"ל אומץ ומסירות. ולכן, ההעדפה של יחידה אחת על פני האחרת לא הייתה משום שיש לה אומץ לב ומסירות יותר מלאחרת. נגזר מזה שהשיקול להעדיף אחת האחת על פני האחרת היה אחר. לא שהוא היה שיקול ענייני. אבל הוא היה אחר.
          שנית, לפי מה שהבנתי, הוא לא היה ענייני.

          אהבתי

      • יוריק הגיב:

        במלחמת לבנון (שלום הגליל) ניצלו את האמתלה של פגיעה בשגריר שלמה ארגוב בלונדון כדי לפתוח במלחמה. אחר כך התברר שלא אש"ף היה מעורב בהתנקשות.
        עכשיו ניצלו את החטיפה כדי לפתוח במבצע צבאי גדול נגד החמאס. עדיין לא ברור אם חמאס מעורב בחטיפה. זה שממשלת ישראל מציפה את העולם בהודעות – זאת לא הוכחה.

        אהבתי

        • האמיר הגיב:

          וזה רע כי?

          אהבתי

        • עובר אורח הגיב:

          עצוב. אבל אנחנו חיים בעולם ראלי מאוד ראלי
          נתחיל בחשש הפשיסטי ציני שאם בערב החטיפה
          ישראל היתה מודיעה שהיא רוצה להתחיל במשא
          ומתן על שחרור אסירים ולאות טוהר כונותיה היא
          משחררת את ברגותי . אני הפשיסט סוכן האפרטהיד
          מחרחר המלחמה קובע חד משמעית שבמקרה זה
          מחמוד עבאס לא היה מזמר את שיר השלום שהחל
          לזמר. עניין להגות בו.

          אהבתי

  20. חייל זקן הגיב:

    עונה לה זועבי, ובצדק, אולי פוליטיקה זה דבר אחד ולהתפלל זה דבר אחר?

    אלי אלי שלא יגמר לעולם…
    זועבי היא המסבירה הכי טובה של ביבי. האם עזמי בשארה שתל בכנסת מכונת סיסמאות מקולקלת כדי שנתגעגע אליו? מופע האימים של מצליח את זועבי צריך לשמש אות אזהרה לכל תומכי האפליה המתקנת.

    אהבתי

    • פוניאק 2 הגיב:

      על אותו משקל, רינה מסליח היא המסבירה הטובה ביותר של הסמולנים (נו, אלה שלא מתפללים כי שכחו להיות יהודים)

      אהבתי

    • עברי מביט מהצד הגיב:

      קשה, אמנם, לבקש מאנשים לשכוח ולו לרגע אחד מי הם ומה שורשיהם וכיצד חונכו/נשטפו מוחית,
      אבל אני משוכנע שכל מי שמעט הומניות אוניברסלית (סליחה על הקללות) בדמו ובנפשו לא הסתמרר למראה "הראיון" המופרך הלז.
      במחיר נאצות בסגנון "בוגד" ו"עוכר ישראל" שלא נאמר "אוטו אנטישמי" (למיטבי לכת), אני מכריז בזאת –
      כל הכבוד לחנין זועבי על האומץ, הנחישות והשמירה על השפיות במציאות הבלתי נתפסת שבה היא ואחיה נאלצים לחיות ולתפקד. אין מה לתמוה על רינה מצליח, בתוך עמה היא יושבת, ואפשר להבין את תמיהתה הבסיסית כיצד מעיזה הערביה הנחותה הזאת שלא לנשק רגלינו ולהודות לנו שבכלל נותנים לה לדבר.
      נסו לצפות בראיון ולהקשיב היטב לדבריה, בעיקר על מהי דמוקרטיה אמיתית ומהם זכויות מיעוט.
      אולי בעוד 100 שנה, או 1000, יבינו גם הציונים התכולים ביותר כיצד הפכה המדינה הזאת למדמנת סחי של גזענות ושנאת האחר, בכסות של רדיפה ומסכנות משחר ההיסטוריה.
      שולח לך ממקלדתי, העלמה זועבי, ברכת חזקי ואמצי, לא לפחד כלל, וכל הכבוד על האומץ ותעצומות הנפש
      (אין בדברים אלה להצדיק שטויות ושלל התבטאויות בעייתיות שגם גדולים וחכמים ממנה עשויים ליפול בהם)

      אהבתי

      • ר.בקצה הגיב:

        התבלבלת מעט-
        למיעוט במדינה דמוקרטית זכויות רבות.
        ה"זכות" לשמש כאויב וכאזרח בו-זמנית, כפי שמבקשת זועבי, אינה נמנית ביניהן.
        העובדה שבית המשפט העליון בישראל פועל להעניק לערבים הכשר חוקי לשמש כגיס חמישי, לא הופכת מצב זה לרצוי, אלא רק למצוי.
        כעת ספר לקוראים
        – האם גם אתה רואה בצה"ל אויב כזועבי?

        אהבתי

  21. אברהם הגיב:

    מי הסתייג מרחל פרנקל?

    אהבתי

כתוב תגובה לקורא לבטל