אבישי עברי טועה (1+2). אתר מידה טועה. אף אחד לא יוצא נגד המבצע או נגד החטופים או מה.
והנסיעה בטרמפים היא לא פרט שולי. היא פרט מהותי. מ-הו-תי. קרדינלי. חלק מניהול סיכונים עכשווי במרחב ובזמן נתון. מתברר שטרמפים הם חלק משמעותי מחייו של עברי. שמחה לשמוע על ילדות מאושרת שכזו. אתמהה אם הוא יסכים שילדיו יסעו בטרמפים. ומאיזה גיל? עשר? 12? 16? 25? אני רוצה לדעת. בינתים הוא אב טרי, אבל אני מקווה שהוא כבר מכין את פרי חלציו לטרמפיאדה.
כן, יש כל מיני קולות, אבל כל העיתונים למעט הארץ מנפקים כבר שבועיים כותרות חומלות שחבל. נצמדים למשפחות ולאמהות, ומלטפים ומחבקים. כל הכתבים הצבאיים דבוקים לזנבות הכוחות הלוחמים ומבלים איתם את הלילות בעיניים בורקות, וחוזרים מלאי סיפוק לספר על כוחותינו המצוינים. מילה רעה לא נשמעה על התנהלות הצבא מהם. מילה לא. דו"צ באמ-אמא של האופוריה. הוא מוכר כל חתיכת לוחם עם מסכה שחורה, כל דפיקה על דלת, כל בעיטה בבור מים. אבישי, לא ראית את כל הכתבות הללו?
הנה דגימה לכתבות המחוילות של הסו"ש, אם יורשה לי לצטט את עצמי:
חגיגות עיתונאים בעקבות לוחמים מביכות. המדיניות המוזרה של דו”צ במבצע שובו אחים, אמץ לוחם, או ליתר דיוק, אמץ חטיבה שלמה, הפכה את כל הדיווחים על החיפושים למתישים. הרעיון של דו”צ היה לא לקפח שום חטיבה, לתת לכולם זמן מסך ומילים ללא הגבלה. גאוות יחידה 2014.
לוחמינו עם כוחותינו. אתמול הזכרתי את מעלליו של אור הלר בקרב הלוחמים. אפשר היה לחשוב בטעות שנטפלתי אליו ושהוא היחיד. חלילה. דו”צ חילק את כל היחידות בין כל העיתונים. יוסי יהושוע מידיעות הצטרף לדובדבנים. שי גל היה עם חטיבת כפיר. וגם יואב זיתון מ-ynet. ישר”ה עם סרטון דו”צ על הצנחנים. לילך שובל מישר”ה עם גדוד 50. אני לא מבינה. מדובר במופע ראווה שצריך לתעד? מה, שנתפעם מיפי הבלורית והתואר? מאלופי הקסדה והחגור?
כל הקולות האחרים הם המהומים קלושים. הבט, עברי, בכותרות העיתונים כבר שבועיים. אבל זה לא מספיק: עברי רוצה שהתקשורת תהיה קבוצת תמיכה לאומית. התבונן בעשרות העמודים (הנה דגימה קטנטונת), בעשרות הכתבות, שים לב: ידיעות הציב משמרות ליד בתי החטופים. איך אפשר ליבב אחרי התגייסות כזו על כמה קולות/ כתבות, ועל כך שהארץ לא מתייצב לצדך?
כן, אז רענן שקד כתב סטטוס. וואוו! מת העולם! אז הוא האשים את ההורים שנותנים לילדים שלהם לנסוע בטרמפים (גם אני מאשימה את ההורים ואת הילדים, אבל אני לא נחשבת במדידה של מידה). והוא גם הוריד אותו די מהר, לאור תגובות הקהל. אבל כמו שכותב עברי, גם הרבנים יוצאים נגד הטרמפים, בדיוק כמו רענן, או כמוני, אז איפה הבעיה? מותר לשקד לכתוב בעמוד הפייסבוק שלו מה שבא לו. מותר לירון לונדון לכתוב בידיעות מאמר דעה חורג מהקונצנוס של "ילדינו ילדינו ילדינו", מותר לרוית הכט לכתוב על הביקור אצל המשפחות, ומותר לענות לה. מותר! יש מספיק קונצנזוס סביב bring the boys back.
ומותר לעיתון הארץ להביע את דעתו, ומותר לרון מיברג להציע לכותביו לדומם מנועים קלות, הכל מותר. בטור האחרון של עברי יש רק דוגמה לאמירה אגבית כלשהי של יונית לוי, אוקיי, אז לא האמירה הכי חכמה בעולם (משהו לנפתלי בנט על שהוא צריך לדאוג לאנשיו) ואיזו אמירה כללית על עיתון הארץ. זהו. מה הרעיון? לשנות את ה-DNA של הארץ? שיכתף 'שק ויישר קו? לא קצת הגזמת? כן, הארץ, למרות מיעוט קוראיו הוא עיתון משפיע ונחשב בעולם. מקובעי הטעם. מה לעשות? למחנה הלאומי יש את מידה ואת ישר"ה ואת כל שאר העיתונים, ולמיעוט יש את הארץ.
אני מתנגדת בכל מאודי, כמו רוב מכריע לגמרי במקום הזה, לחטיפות ולטרור. הבכי שלך, אבישי, סופר מיותר. וגם אני רוצה, בדיוק כמוך, שימצאו אותם כבר.
נ.ב, איפה האמירה על בן כספית? נעלמה מהטקסט.
ולווט אנדרגראונד 
מסכימה עם כל מילה, ולווט, כל הכבוד לך על הקול השפוי בשעות טירוף אלה.
אהבתיאהבתי
מעריץ אותך על זה שאת שמה את נפשך בכפך וצוללת לתוך גיבובי המילים האלה
אהבתיאהבתי
כתבלבים צבאיים הם לרוב פודלים שמקבלים מכלבי הציד סוכריה – להריח להם בת)ת, וזה מפצה להם על הכל.
לפעמים גם יוצא להם לנבוח מהגדר על כלבי הרחוב, ואז הם בכלל מלכי העולם.
אהבתיאהבתי
בהנחה שנסיעה בטרמפים היא מסוכנת יותר מאשר הימנעות מנסיעה בטרמפים [על אף שאפשרית חטיפה גם ללא נסיעה בטרמפים, אלא שאז החטיפה יותר קשה, אם כי לא בלתי אפשרית] כלומר הטרמפים מקלים על ביצוע החטיפה ויש הבדלי סיכוי [בעצם סיכון] או הסתברות לחטיפה מוצלחת, בין נסיעה בטרמפים להימנעות מנסיעה מטרמפים אז:
הטענה שלדעתי היא נכונה היא טענת ביניים לפיה לנוסעים בטרמפים יש אחריות משנית תורמת לחטיפה. זו טענת ביניים בין טענה קיצונית לכוון אחד [הטרמפיסטים הם האשמים בחטיפה] לבין טענה קיצונית לכוון השני [לטרמפיסטים אין אחריות כלל וכל האחריות היא רק על החוטפים].
אירוע החטיפה והתגובה המדינית-צבאית-תקשורתית בעקבותיה התרחש במדינה דמוקרטית שהיא דמוקרטיה ליבראלית. על פי עקרונות הדמוקרטיה הליבראלית גם במצבים אלה יש לשמור על הפלוראליזם, חופש הביטוי, שיח חופשי ופתוח של דעות, שוק רעיונות, ביקורת כלפי הממסד והממשלה, דעות נוגדות קונצנזוס, סובלנות [טולראנטיות]
כאשר יש אחדות דעים יש מונוטון והדבר עלול לגרום לקונצפציה מהסוג של מלחמת יום הכיפורים, הטיית האישוש והיעדר התמודדות עם ניסיונות הפרכה ביקורתיים וכך לא יינתן משקל מספיק לדעות ורעיונות למרות שראוי לתת להם משקל או לפחות לבחון ברצינות האם ראוי לתת להן משקל.
עצה טובה לכל אוחז בדעה היא לא [רק] לנסות לאושש את דעתו ולתמוך בה אלא לחפש איך להפריך את דעתו ולהציג את הדעה המנוגדת לדעתו באור הטוב והמוצלח ביותר האפשרי [ולא להגחיך את דעת החולקים עליו] ואז לבדוק האם יש בכוחו להגן על דעתו נוכח טענות ביקורתיות אלה.
וזה נכון גם לדעת קונצנזוס.
אהבתיאהבתי
אין לי סבלנות לקרוא את דברי עברי כמו שאין לי סבלנות לקרוא מאמרים ארוכים של כל כותב/ת אחר/ת. אבל הסתקרנתי מאתר מידה ובדקתי ומצאתי, שאין אף אישה במערכת ואף אשה לא כותבת בלוג. אני מופתעת? לא, סתם משועשעת. הגברים משחקים בבוץ והנשים מחכות בבית או מיעוטן נוסעות לג'נבה על תקן אמהות לא חלילה בעלות דעה פוליטית.
אשר לענין הטרמפים, ביישוב בו אני גרה, קרוב מאד לתל-אביב אף הורה לא מרשה לילדיו או ילדיה לנסוע בטרמפים ולא משנה לאן. אז אם אומת תל-אביב וגרורותיה שומרת מכל משמר על הילדים שלא יסעו בטרמפים קשה לי להבין את כל אלו שמעבר לקו הירוק האם למען העקרון (איזה? שלמות הארץ? אדוני הארץ?) הם מוכנים להרשות לילדיהם לנסוע בטרמפים ולעמוד יום יום בסכנת חיים?
אהבתיאהבתי
קשה לך להבין צד אחד, את מתייחסת לצד אחד, דבורית משערת שהצד האחד הזה עלה על טרמפ יחד עם עוד מאות טוקבקיסטים שמצקצקים על חוסר אחריות. השיח ברמת העיתונים הראשיים נשאר ממלכתי נכון אבל השיח הפייסבוקי וחלק ממאמרי הדיעה מתרכז באשמת הצד ההוא וזה אבסורד שקשה לתפוס.
כמו גברת בנעלי עקב שדרכה על ערימה שהשאיר כלב. לא משנה כמה אנשים יצביעו היא תמשיך להתעלם. כי לתפיסתה לא ייתכן שלגברת כמוה תתרחש תקלה מסוג הזה. אני יודע שלא תעצרי לבדוק את הנעל וכנראה שלעולם לא תביני איך נראה המחזה, מהצד.
אהבתיאהבתי
אמרת שאתה לא מרשה לילדים שלך לנסוע בטרמפים, נכון?
אז על מה אתה מטיף מוסר בדיוק?
אהבתיאהבתי
התרעומת על הפניית ויצירת שיח האשמה של הצד האחד שנסמכת על השערות והגיונות מפוקפקים. וכפי שכתבתי למעלה אגב בכאב, חבל שאתן לא תופסות איך הדבר נראה מהצד.
אהבתיאהבתי
ולכמה מחברי המערכת היה בינקותם פילון סגול בשם "שלומפי"? זה סיקרן אותך? ומה נוכל להסיק מזה? כמובן: שאוהבי פילונים סגולים מטגנים שניצלים, בעוד שהאחרים כותבים טורים מושחזים לאתר.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי את האנלוגיה לפילון, אבל עזוב, גם אתה לא הבנת את מה שאני כתבתי, אז אנחנו תיקו.
אהבתיאהבתי
את כ"כ מתעקשת לבקר ואת יותר מתחפרת … מי אמר שהם אספו טרמפ ? האם לא ייתכן שכפו עליהם להכנס לרכב ?
ושוב אני מזכיר את ניסיון החטיפה בב"ש, האם גם שם זו הייתה אשמתו של הילד אם חו"ח היה נחטף ע"י אותם יושבי רכב שתפסו אותו באמצע הרחוב ?
אבישי מדבר על הדבר הזה שאת עושה, מתדיינת על הטרמפ כדי בעצם להגיד "לי זה לא יקרה, כי אני לא תופסת טרמפים" אבל אין אדם שיכול לעמוד מול קבוצת חמושים שמכניסה אותו בכוח לרכב.
השמאל מיאס עצמו ב"עמוד ענן" וממאיס עצמו באירוע האחרון … לא נראה לי שהוא ייצא מזה בכזו קלות
אהבתיאהבתי
אני לא מתייחסת לטרמפ. אבישי מתייחס לטרמפים וכמה זה כיף.
בסדר, הם חיכו לאוטובוס וכפו עליהם להיכנס לרכב. אוקיי?
התקשורת נגד החטופים, נגד המשפחות שלהם ובעד החוטפים.
מרוצה? אני מביאה לך שלושים אלף הוכחות ואתה לא רואה ממטר. לא צריך.
עדי יעקבי נעלמה מקינג ג'ורג' בתל אביב לפני 17 שנים וחציולא נמצאה עד היום.
מה אתה רוצה להגיד בזה?
אהבתיאהבתי
זה נקרא לא להתייחס לטרמפים ?
אילו הוכחות הבאת חוץ מלהתעלם מכך שהעולם מסוכן לא משנה מה תעשה, אנשים יכולים לאסוף אותך באמצע הרחוב באור יום ?
אם נלך לפי מקרה עדי ג'ורג' וטענותייך אפשר להבין שהיא הביאה את זה על עצמה, לא ?
אהבתיאהבתי
ועוד משהו … אני גר במושב בדרום
יש לנו בצומת תחנת אוטובוס מוארת ומסודרת
את יודעת כמה פעמים, בעיקר בעבר, היו עוצרים בני דודים כדי לשאול אם רוצים טרמפ ובעצם לבדוק כמה השטח נקי ? ללא קשר אם חיפשת טרמפ או לא ?
ההתעלמות הזו פשוט מביכה
אהבתיאהבתי
אין לי מושג מה אתה רוצה, אבל מיציתי את הנושא.
אהבתיאהבתי
את פרסמת את הביקורת אבל אם מבקרים אותך את מפסיקה את הדיון ?
את לא יודעת איזה מערב פרוע יש בדרום, כמה פעמים אנשים מסתכנים בחטיפה בלי שחיפשו טרמפים -אלא פשוט הלכו ברחוב
שאלה פשוטה, כן או לא … ילד הולך ברחוב (בעיר בתוך הקו הירוק), מגיע רכב עם מחבלים וחוטפים אותו – האם הוא אשם ?
תעני על זה ואניח לאתר הזה לתמיד (ולא, לא אחזור בתור יוזר אחר) !
אהבתיאהבתי
לא מבינה מה אתה רוצה. ולא אמרתי לך לעזוב.
לא, אם ילד הולך ברחוב וחוטפים אותו הוא לא אשם.
אהבתיאהבתי
תגיד, באותו מערב פרוע, שם מי שהולך ברחוב לתומו מסתכן בחטיפה, כמה חטיפות היו?
אם נספור אותן אולי נגלה שיותר מסוכן לשחות בבריכה? או לחצות כביש בהרצליה? או להתאמן במכון כושר?
אהבתיאהבתי