הכותרות
רק בידיעות ובהארץ, בראש השער, מופיע רצח הנער הפלסטיני בן ה-16, מוחמד אבו-חדיר.
בידיעות זו כותרת הגג, בהארץ זו הכותרת הראשית של העיתון. אלו שני העיתונים היחידים בהם מופיעה תמונתו בשער. וכן, זה משמעותי. זו לא החלטה כלאחר יד, בבוא העורכים להפיק את השער של היום שלמחרת.
אני רוצה להסביר שוב (ושוב) את חשיבות הכותרות הראשיות, ולמה אני מתייחסת אליהן בהרחבה, ומה ההבדל בין עיתון מודפס לאתר אינטרנט.
באתרים הכותרות הראשיות מתחלפות כל שעתיים בערך (לא כולל לילות, סופ"שים וחגים). בעיתון המודפס, הקבוע, הכותרת הראשית, המחזיקה מעמד 24 שעות, מביאה את מה שחושבים עורכי העיתון הבכירים על סדר היום. מה יותר חשוב, מה פחות. באתרים קשה לסמן את הדברים הללו, אלא אם יושבים יממה מול האתרים ומרפרשים ומסמנים. שזו עבודה שראוי לעשות, רק שאין אני יכולה לעשותה כאדם אחד בעל משאבי זמן מוגבלים. יש כל מיני פתרונות: למשל, קחי לך, תגידו, רק את הכותרות הראשיות באתרים בין שמונה לעשר בבוקר. או בין עשר ל-12. אלא שאלו הם חיתוכים צרים מאוד, שרק גוררים שאלות נוספות. כך שהמצב מורכב, ולכן אני לוקחת את כותרות העיתונים כקובעות מצב.
אז כן, רצח הנער הפלסטיני לא עומד בראש סדר העדיפויות של כל העיתונים, כי צרות רבות לנו מכל עבר, הרי. שריפות, פרעות ורקטות על יישובי הדרום. לא מזלזלת בכל אלו חלילה, בשום אופן. ממש לא.
שימו לב לדברי משפחת פרנקל, אין הבדל בין דם לדם.
רון בן-ישי על תרחיש ההסלמה.
כתב ידיעות אליאור לוי מספר איך כמעט בוצע בו ובעמיתו גל ברגר לינץ' כשהגיעו לסקר את האירועים האלימים בשועפאט, כמו שעשו עשרות פעמים בעבר. צלמת וואלה, טלי מאייר, נפגעה ופונתה לבי"ח.
אמילי עמרוסי ראיינה את הידידים והשכנים שלה, ההורים של גיל-עד שער. מהראיון עולה תמונת מצב משונה מאוד, בה הצבא למעשה שגה בהנחות העבודה שלו. או דיבר בשני קולות, או אני לא יודעת מה. ראיון מעניין במיוחד. אופיר, האבא החכם שאתמול הבאתי את שיחותיו לכל המוקדים (ואם לא הקשבתם אתמול, הקשיבו כעת), אומר היום:
בכירי מערכת הביטחון נתנו לנו את הפרשנות שלהם לקלטת. אמרו לנו שלדעתם הילדים הורידו את הראשים, ואז החוטפים ירו יריות הרתעה מעל ראשיהם. סיפרו לנו שהיריות יצאו מהחלונות בצדדים, וכנראה לא פגעו בילדים.
ראיון עם בני הזוג מתפרסם מחר גם בידיעות, אך בישר"ה הקדימו.
הצבא צועד על תורמיו
והנה למדנו עוד פרט קטן על הצבא, כמפיק אירועי בר מצווה ומי יודע מה עוד, לתורמים סוטים, שחושבים שלערוך אירוע לילד בבסיס צבאי זה שוס. אולי זו הדרך בה יוכל הרמטכ"ל לשנות את מצבו של צה"ל, ולהגדיל את תזרים המזומנים שלו, כדי שיוכל להקים עוד במות שמחה?
זה בהחלט רעיון לסטארטאפ: יחידת אירועים, שבא יתאמנו בסידור כיסאות כתר פלסטיק ובארגון אירועים.
ובינתיים הרסנו מזל"ט.
המגזר החרדי
חרדים עוזבים את מכבי והכללית כי הקופות לא רוצות לפרסם בהפלס.
תוכן שיווקי
מתוך קבוצה סגורה בפייסבוק. שיחת הטלפון מפורסמת באישור הכותבת שביקשה לשמור על אנונימיות.
… מדבר אוהד. אני מערוץ 10. אנחנו הולכים להפיק תוכנית שתיקרא תזונה ועוד, התוכנית תהייה בהנחיית ד"ר אולגה רז וחלי ממן…. את מעוניינת להשתתף בתוכנית?
X: "זה עולה לי כסף?"
אוהד: "כן את מקבלת הקלטות של התוכנית להפצה…"
—
אל תתפתו! נאסר על תוכניות הטלוויזיה לקבל תשלום עבור הופעה, חבל לי שד"ר רז משתפת פעולה עם תוכנית שבה האייטמים נקנים ע"י המופיעים בה. על הזמן שהשקענו בלמידה, צבירת ידע וניסיון, נסיעה וביטול זמן הם לא משלמים, אז לפחות שלא ידרשו תשלום".
משתכשכים בביצה
פדרציית העיתונות הבינלאומית סילקה את ישראל מהארגון.
(תודה לסול סלבה)
שפיפותו של ערוץ 10 (ynet).
די למכת צווי איסור הפרסום (מעריב).
העיתונאי אחיקם משה דוד מוואלה (לשעבר מעריבׂ), יהיה דובר המשרד לשת"פ אזורי ופיתוח הנגב והגליל.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
רוב המוסלמים שוחרי שלום? זה נכון מאוד, אבל לא רלוונטי, כך טוענים פה.
(תודה לאחי שי).
הלך לעולמו
הבמאי פול מזורסקי.
איור: דניאל מורגנשטרן
הנה ציוץ שלו (ויה יאיר רוה שכתב עליו) על מצבו הבריאותי הרעוע.
A little under the weather today. But at least it's nice weather to be under here in LA.
— paul_mazursky (@paul_mazursky) May 16, 2014
לפני פיזור
פרויקט מימון ההמון לאיפה אלה-קרי ומה קרה לנוריקו-סאן? יצא לדרך, כולל מתנות נפלאות.
ולווט אנדרגראונד 
הבת מצווש במתקן אדם הייתה קצה הקרחון.
אהבתיאהבתי
היה גם עתונאי איזו דקה וחצי.
אהבתיאהבתי
הפוסט בעניין הסקופ ברוטר כנראה נמחק.
יואב יצחק העלה היום לעמוד הראשון כתבה מפני כחודשיים באותו נושא של רונאל פישר.
מצד שני בטמקא רומזים על משהו בצנרת.
אהבתיאהבתי
העמוד הראשון באתר של יואב יצחק.
אהבתיאהבתי
מתד אחר מביאים ברוטר סקופים גם הגיג של הדס שטייף בעניין.
אהבתיאהבתי
למיטב הבנתי במכונית השרופה נמצאו סימנים לירי מאסיבי למדי ככה שהצבא ידע מתחילה שהמצב לא טוב אבל קיוו שאולי לפחות אחד החטופים שרד–ואת זה שמעתי ממקור ראשון (טוב, שני, אבל למה להתקטנן). אותו מקור גם טען באזני שההורים יודעו שאין כמעט סיכוי שהחטופים בחיים. רשומון.
אהבתיאהבתי
לא יתכן שהמשפחות ידעו. זה לא אנושי לאמהות שמתבשרות בידיעה כל כך קשה להמשיך ולהעמיד פנים במשך שבועיים בנסיעות, ראיונות, ועצרות,ולראיה כאשר הודיעו על מציאת הגופות הסתגרו בבתיהן וסרבו לדבר עם איש. שיקרו להן, מרחו אותן, הכעס יצא בביקורן בכנסת כשהספק התחיל לכרסם.
אהבתיאהבתי
המקור שלי הוא מהשטח, לא מהפיקוד הבכיר שהיה בקשר עם המשפחות. יכול להיות שהצבא בחר להמתיק למשפחות את הגלולה המרה ויכול גם להיות שהמשפחות נאחזו בכל שביב תקווה–ואני בטח לא מאשים אותם. בכל מקרה, הצבא ידע מההתחלה שיושבי המושב האחורי נורו.
אהבתיאהבתי
העדות הטובה ביותר
אהבתיאהבתי
התנהלות חכמה היתה מאפשרת אופציה לפרשנות בערבית.
אהבתיאהבתי
האם אתה סבור שרצח במגזר היהודי בתוך המשפחה בהכרח יקבל כותרת ראשית? אני לא. כך שלא ברור אם יש כאן אפליה על פי דת או לאום.
יש התייחסות שונה בעיתונות, בתקשורת לרצח על רקע פלילי לעומת רצח על רקע לאומני וזו התייחסות שונה גם כשהרצח הוא בקרב יהודים וגם במגזר הערבי.
כך שהנסיבות המקלות הן לא תרבותיות אלא "פליליות" כלומר "לא לאומניות" והן נסיבות מקלות מבחינת העיתונות בשני המגזרים. גם במגזר היהודי אירועים פלילים רגילים, לא לאומניים מקבלים התייחסות פחות בולטת.
אהבתיאהבתי
כשיש רצח על רקע "כבוד המשפחה, במגזר זה גם תופס כותרת ראשית? לא. וחבל שלא.
למה? אותה גזענות שגורסת שהתפרעויות של ערבים זו הפגנה ומסבירה את הרקע להן בעוד במקרה של יהודים זו סכנה לדמוקרטיה.
גזענים באצטלה של נאורים שנותנים נסיבות מקלות "תרבותיות" עפ"י דתו של הרוצחנרצח.
נכון לרגע זה תקנו אותי אם פספסתי משהו אין ידיעה ברורה לסיבה המדויקת לרצח .
זה שבעקבות הרצח פרצו מהומות שכללו שריפה של תחנת רכבת ונזק במליונים? זעם ערבי מתקבל על הדעת כנראה
אהבתיאהבתי
נקודה נכונה לגבי הכותרות הראשיות. כאשר פלשתינים רוצחים יהודים יש קונצנזוס שזה בכותרת ראשית. כאשר נרצח פלשתיני ואפשרות סבירה שזה על רקע לאומני ובנוסף יש לכך משמעות נפיצה על הסכסוך הישראלי-פלשתיני, אז הקונצנזוס שזה מצדיק כותרת ראשית כבר לא קיים.
אהבתיאהבתי
מלבד הגינוי שהתפרסם באתר שלהם ( http://www.ifj.org/nc/news-single-view/backpid/1/article/intimidation-and-violence-against-palestinian-journalists-must-end-now/ ) אני לא מוצא עדות לסילוק. לא בפרסומים שלהם לעיתונות, לא בטוויטר, לא בפייסבוק, לא במדור חדשות.
האתרים היחידים שמפרסמים את הידיעה הזו לא מספקים הפניות לידיעה. כמו כן, באל מוניטור: http://www.al-monitor.com/pulse/originals/2014/07/palestine-journalists-targeted-military-campaign-west-bank.html
מצויין בסוף הידיעה מה-1 ביולי, שנשיא הארגון קורא לישראל להכיר בתעודה של חבר בארגון IFJ מפני שהוא "הכרטיס היחיד שישראל לא מכירה בו."
אז איך מסלקים אותה מארגון שישראל לא מכירה בו? יכול להיות שחברים בו עיתונאים ישראלים ומדינת ישראל לא מכירה בתעודה שלהם? שואל בכנות, לא יודע איך הדברים עובדים פה.
אהבתיאהבתי
ועוד קצת:
בדו"ח הזה http://www.ifj.org/fileadmin/images/World_Congress_2013/Congress_Reports/IFJ_CongressReport_EN_Digital.pdf שהתפרסם אתמול באתר שלהם, בעמוד 56 ישנה דרישה מהנציגות שלהם בישראל – ארגון העיתונאים בישראל.כנראה שהארגון חבר בIFJ.
אך עדיין לא נמצא המקור לקביעה שישראל סולקה מהארגון.
אהבתיאהבתי
גם בידיעות יש ראיון עם ההורים.
אהבתיאהבתי
כמו שכתבתי בפוסט+קישור
אהבתיאהבתי
אהבתי מאוד
בהצלחה! 🙂
אהבתיאהבתי
V, הלינק שלך מוביל לאתר של פעילי שלום. באתר של הפדרציה אין לכך זכר. חיפוש הערך "ישראל" באתר הפדרציה מעלה שהידיעה האחרונה היא מ2013.
אהבתיאהבתי
תוספת מגראוצ'ו מרקס:
לא מדויק. זה מעכשיו ממש
אהבתיאהבתי
והיכן הידיעה על סילוק ישראל מהפדרציה?
אהבתיאהבתי
יסלח לי הינשוף של מינרבה
וגם הניק מאיר יזכר לטוב אבל
לפעמים לתגובה הציונית
ההולמת לארגון הנ"ל האנגלית
מתאימה יותר מעברית: FUA
אהבתיאהבתי
התגובה ההולמת לזה היא
🙂
אהבתיאהבתי
החיפוש באתר של IFJ נוראי, עדיף לחפש באתר דרך גוגל. בכל מקרה, הדף היחיד שהתעדכן השבוע ומכיל את המילה Israel הוא זה שמאיר הביא למעלה.
רואים את ה- "SANA" בסוף הידיעה שבקישור של דבורית? זה המקור – Syrian Arab News Agency, סוכנות הידיעות הרשמית של סוריה. האמינות שלה דומה לאמינות של סילברסטיין, כלומר באזור האפס. הידיעה הראשית שם, אור לרגע זה, היא
Parliament Speaker stresses on more coordination with Democratic Korea to face the common enemy
למי שתוהה, Democratic Korea היא המדינה הקוריאנית שבה אין בחירות חופשיות ורק מפלגה אחת מותרת לפי החוק ולא המדינה הקוריאנית שבה יש ריבוי מפלגות ובחירות חופשיות.
המקור נמצא כאן:
http://www.sana.sy/en/?p=5071. זה, אגב, מסביר מדוע בידיעה מתייחסים למדינת ישראל כאל "הישות הישראלית".
לפי ויקיפדיה, היחיסים בין ה- IFJ לישראל מעורערים כבר שנים. למשל:
In February 2012, The National Federation of Israeli Journalists threatened to end ties with the IFJ after the organization said the country had been singled out for criticism. The IFJ sent a letter to UN Secretary General Ban Ki-moon stating Israel as one of 6 countries where women journalists "face threats, political pressure, violence, rape and abuse either due to their gender or simply for doing their jobs.” The other countries included Mexico, the Philippines, Somalia, Russia, and Nepal. In all of the other countries mentioned in the letter, women have actually been shot or killed during work. Danny Zaken, chairman of the Journalists Association in Jerusalem, said "I demand answers for the outrageous false paper the IFJ issued about violence toward women journalists in Israel." Zakan said over the past few months IFJ President Jim Boumelha mentioned areas of gender inequality in violence in Israel without hard evidence that suggests female journalists are particularly targeted. Boumelha has so far declined to comments on the matter and turned down requests to provide further information on the claims of Israel's alleged mistreatment of female journalists
כי, כידוע, מבין כל מדינות המזה"ת, אין מדינה שבה עיתונאיות נאנסות כמו בישראל…
אהבתיאהבתי
כנראה שהIFJ קראו את מה שנכתב על עמנואל רוזן
אהבתיאהבתי
אל אלוהים אללהו אכבר
מה עישנתם כולכם?
זה? מה? שחשוב?.
וראה הערתי המלומדת
בלועזית לעיל לארגון
הנ"ל.
אהבתיאהבתי
בכווית טוענים שזה מפני שארגון העתונאים ישראלי לא שילם דמי חברות כבר שלוש שנים. כמו כן, נדחתה חברות של עיתונאים סורים מהאופוזיציה, מפני שהם מצויים מחוץ לסוריה ולא בתוכה.
http://www.kuna.net.kw/ArticleDetails.aspx?id=2385408&Language=en
ושוב, אין הפניה להודעה רשמית של הIFJ
אהבתיאהבתי
כנראה שהייתי צריך להוסיף גם קישור לערך בוויקיפדיה. על טעויות משלמים.
In June 2009, the IFJ expelled the 800-member National Federation of Israeli Journalists for not paying dues, but claims against the former General Secretary Aidan White have been made that the expulsion was politically motivated. This has always been strongly disputed by the IFJ. A representative of the NFIJ believes tension between Israeli journalists and the IFJ began during the Second Lebanon War. During the war the Israeli Defence Forces began a bombing compaign of Al-Manar, Hezbollah's state-run media. The International Federation of Journalists condemned Israel's attack on Al-Manar headquarters, claiming it "threatens the lives of media staff, violates international law and endorses the use of violence to stifle dissident media." It was reported that the IFJ did not offer any condemnation after Israeli journalists were wounded by Hezbollah militants. Israel and the European Union considers Al-Manar to be a vehicle for Hezbollah propaganda and has since banned their programs from satellite.[10]
It was reported that the IFJ published a report criticizing Israel's policy on foreign journalists during the Gaza War and also rebuked its involvement in the conflict. According to Haim Shibi, the report about Gaza was compiled without "consulting a single Israeli source." He believes the IFJ's decision "reflects the European sentiment to portray Israel as an aggressor and support the Arab world." After a meeting in Tel Aviv at the beginning of November 2009 and with the assistance of mediation from IFJ affiliates in Italy and Germany, an agreement was reached between the IFJ and the NFIJ on the payment of fees and future co-operation. The NFIJ was readmitted to the IFJ on November 14, 2009. In 2010 the NFIJ played a full part in the IFJ world Congress in Cadiz where efforts were made to promote new dialogues between IFJ affiliates on both sides of the Middle East divide.
כנראה שהמקור לידיעה הוא אותו מקור שדיווח על שיווק מלונים ישראליים נגועים באיידס בסעודיה, הפצת מסטיקים מחרמנים בעזה, שמפו שגורם לעקרות במצרים וכמובן כריש המוסד (בלי לייזר על המצח, משום מה) בסיני, ציפורי ריגול בכל העולם הערבי ורשת חבלה של סנאים באיראן.
אהבתיאהבתי
דרוש מח גאוני כשל ירמיהו כדי ללמוד על הנחות העבודה של הצבא מראיונות עם שכנים. מוחות פשוטים יותר ילמדו על הנחות העבודה של הצבא ממעשיו. מח פשוט יניח ששתי האפשרויות הסבירות יותר הן שהחטופים נרצחו וגופותיהם הוסתרו או שהחטופים בחיים והם נמצאים ביחד עם החוטפים. נותר רק לשאול האם מעשיו של הצבא כפי שסוקרו תואמים או לא להנחות אלו.
אהבתיאהבתי
על מה אתה מדבר? הראיון הוא עם ההורים של גיל-עד, וזה מה שהצבא אמר להם, כפי שהבאתי בציטוט. זה לא היה משפט מורכב במיוחד.
אהבתיאהבתי
סליחה. אני מבין שאת מחזיקה בפק"ל של אג"ם שבו כתוב איך משתפים הורי חטופים בהערכות מצב.
אהבתיאהבתי
נו באמת, אמרו להורים שהיו יריות וטבע ההורה להיתלות בכל תקווה כגון שנשמעה הוראה לרדת בזמן שהיריות יצאו ממקום גבוה באוטו (חלון). ברם, במבחן האוביקטיביות אופטימיות במצב כזה היא שטות גמורה ומדבריה של אחת האמהות , נראה שהיא ראתה את זה כאופציה סבירה. ( "הקב"ה לא עובד אצלינו ואל תישברו אם לא יקרה מה שאנחנו מתפללים לו").
אני קצת כועס על עצמי שאני משתתף בויכוח העקר וחסר התוחלת הזה.
אהבתיאהבתי
כולכם מתעלמים מהעובדה שכבר ציינתי אתמול והבאתי שוב היום, שהדובר בקטע על היריות וזה הוא אופיר שער, אבא של גיל-עד, שכבר בליל החטיפה הרים את כוחות הביטחון רפי השכל על הרגליים בפיכחון מעורר השתאות, תוך שהוא מנתח את המצב לאשורו בלי שיהיה לו שום מידע מבוסס, אלא על סמך הנתונים שהיו לו וההסתברות להמשך התרחיש הנורא. כך שזה לא בדיוק הבנאדם המדמיין והנאחז בקנה קש, סליחה.
אהבתיאהבתי
הטענה שהצבא דיבר בשני קולות נתמכת, לצערי, על התנהגות צה"ל במשך הרבה שנים באירועים רבים. הדברים מתבררים לאט לאט לאחר כל מעשה. גם כאן, מתברר ויתברר שצה"ל דיבר בשני קולות.
אסמכתא ראשונית בלבדף הדיווח המתמיד לציבור שהנחת העבודה היא שהחטופים חיים. היום כבר פורסם שהנחת העבודה היתה שהחטופים נרצחו.
השאלה אם ראוי להגיד זאת לציבור ואיך – היא שאלה משמעותית. אבל המסקנה העובדתית היא שצה"ל דיבר בשני קולות גם במקרה זה.
אהבתיאהבתי
אם כבר, הצבא מדבר בהרבה קולות. לכל בכיר בצבא/מערכת הבטחון יש עיתונאי(ם) שאיתו הוא מקיים קשר סימביוטי והלה מדברר אותו. הקול הרשמי של הצבא הוא דו"ץ שמתפקד בפועל (מאז ומעולם) כיחצן של הרמטכ"ל. מכאן נגזר שהודעות דו"ץ נקבעות על פי מה שהוא מפרש כאינטרס הפוליטי של הבוס שלו. כמקובל בצבאנו ממנים לתפקיד הזה את האיש הכי פחות מתאים והתוצאות בהתאם.
אהבתיאהבתי
ראיון משונה בגל"צ עם אביו של מוחמד אבו חדיר .
(המחשב בו אני עושה שימוש כרגע לא מצויד בטכנולוגיה המורכבת הנדרשת על מנת לשמוע את הראיון, כך שאני נסמך רק על הציטוטים ממנו בידיעה המודפסת בגל"צ ובוואלה)
לפי שתי הידיעות הללו האב טוען שיש בידי המשפחה סרט ותמונות של החוטפים ("יש לנו תמונה שלהם ויש לנו את מספר האוטו ותמונה שלהם", "ראינו במצלמות, יש לי את הסרט", "רואים את הפנים שלהם בדיוק… אפשר לזהות פרצופים"), אלא שהמשטרה מסרבת לעשות בהם שימוש.
טענה מוזרה מאוד: נניח שמשטרת הכיבוש הציוני מסרבת לסייע באיתור החוטפים ומעדיפה לטייח את העניין – מה בדיוק מונע מהמשפחה להפיץ את הראיות המפלילות הללו? צו איסור פרסום? קשה להאמין שאם אמנם קיים תיעוד של החטיפה שמוכיח שהמבצעים ישראלים הוא לא היה מופץ מיידית לתקשורת ישראלית וזרה ולכל הפחות ברשתות החברתיות.
דווקא הטענה הזו מחזקת, בעיניי, את החשד שבאמת מדובר ברצח "פנימי" – אולי, כמו שראיתי טוענים, על רקע נטייתו המינית של הנער – שהפלסטינים מנסים לנצל לצרכי תעמולה.
אהבתיאהבתי
הטיימינג מחזק את ההשערה שנרצח בידי אנשי תג מחיר.
אהבתיאהבתי
זה ברור – אבל באותה מידה ברור שלא די בכך.
ה"טיימינג" תומך גם בכך שהשריפות אתמול באיזור ירושלים הן תוצאה של הצתה מצד ערבים שביקשו לנקום את מותו של הנער, אבל לך תמצא איזושהי ידיעה חדשותית שמעלה אפשרות כזו – ובאמת יכול להיות שמדובר ברשלנות של מטיילים ובסמיכות מקרים בלבד. הטיימינג המופלא, אגב, תומך גם בכך שרצח שנוסף של נערה ערבייה שהוזכר כאן אתמול בוצע על ידי אנשי תג מחיר, אבל לפחות לפי הידיעה הבודדת ההיא הוא לא.
כמובן, במקרה של אבו חדיר יש גם עדויות על חטיפה שהן מן הסתם התימוכין העיקריים לחשד שמדובר ברצח על רקע לאומני.
אהבתיאהבתי
הטענה נשמעת הגיונית, כי לדבריו היה עוד נסיון חטיפה של נער אחר באותה שכונה. המשטרה טענה תחילה שאיש לא התלונן, אבל בדיקה עתונאית העלתה שהמשטרה טיפלה באירוע הזה ואחר כך נטשה את התיק.
מה שמשונה הוא לא טענת האב, אלא התנהגות המשטרה.
רצח נורא של נער, שנעשה בסמוך לרצח שלושת הנערים – מחייב(!!) חקירה מאומצת ומהירה של המשטרה.
אהבתיאהבתי
אני מסכים לחלוטין שמתחייבת חקירה מהירה ומלאה של נסיבות הרצח, ומקווה מאוד שכך המשטרה נוהגת בפועל.
אבל בתגובתך, כמו גם בתגובה הקודמת, אין שום מענה לתהייה שהעליתי: אם יש משהו שהפלסטינים מצטיינים בו, וזוכים בו לשיתוף פעולה תקשורתי מלא, זה יח"צ מסיבי לכל אירוע פגיעה בפלסטינים שהיה או לא היה. אם יש בידי המשפחה צילומים, למה הם מוסתרים? זו תוצאה של האיפוק הפלסטיני המפורסם? או של מנהגם המוכר לאפשר מיצוי מלא של החקירה המשטרתית לפני שיפנו לאפיקים אלטרנטיביים?
אהבתיאהבתי
My point was that there is a report, but I don't believe it. Seeing that nobody in Israel that I know in the media, has heard of it.
אהבתיאהבתי
לפי האתר שלהם ישראל אינה חברה בארגון. אם כך היה מקדמת דנא איני יודע.
אהבתיאהבתי
לפי ידיעה זו מ2006 איגוד העיתונאים הישראלי החליט בעצמו לנטוש.
אהבתיאהבתי