מתי היה עמוד ענן? מישהו זוכר בעל פה? בלי לדפדף בגוגלנד? ועופרת יצוקה? וגשם ראשון וגשמי קיץ וחורף חם וימי תשובה וקשת בענן? והשנים: 2004, 2005, 2006, 2008, 2009, 2012? נו, מה נהיה? במה התקדמנו למשל מ-2012 ועד היום? חיסלנו את תשתית חמאס? אזרחי ישראל בטוחים יותר? לא היו פיגועים? הרוגים? ירי טילים? שנה וחצי אחרי עמוד ענן. מהם ההישגים הצבאיים? המדיניים? מה?
תזכורת: עמוס הראל בסוף עמוד ענן.
ההרתעה מעופרת יצוקה החזיקה שנתיים, ולא ברור כמה זמן תחזיק זו של עמוד ענן. אם חוליה קיצונית תיזום פיגוע מהגבול המצרי, ייתכן מבצע נוסף
כמו ששמתם לב, ההרתעה לא עובדת בשיט. המבצע הזה מיותר כמו הקודם לו וכמו זה שיבוא אחריו, שאני מניחה שהשם שלו כבר מקנן במאגר השמות הצה"לי. מעגל קסמים, שבטוח כל האסטרטגים הגדולים של הבלוג יודעים לפתור בהינף טוקבק נחוש תוך הסתמכות על כל מיני מקורות מ-60 ומשהו השנים האחרונות.
עם ישראל, כמו כל משפחה פולנייה רעה, מתחרה בינו לבין עצמו מי סובל יותר. אז הנה עכשיו גם תושבי המרכז הסובאים והשבעים חוטפים טילים, ואפילו בלי שום אזעקה. מרוצים? יופי.
הכותרות
בפרס הכותרת המעצבנת זוכה היום ישר"ה עם "ללכת עד הסוף". לשם שינוי, אין שום דבר לא בסדר באופן הכתיבה או בציטוט מפי נתניהו. העצבים הם ברמה התוכנית המשמעותית, מהסיבה הפשוטה שאין דבר כזה עד הסוף, פשוט אין. זוהי אמירה חלולה, חסרת תועלת או תוחלת, שספק אם מישהו בישראל (שלא לומר בעולם), כולם כולל כולם, מאמין בה. הרי אי אפשר ללכת עד הסוף בשום פנים ואופן. אבל ישר"ה בחר בכותרת הזו ככותרת ראשית ריקה, סתמית ומיותרת. כן, כותרת משיח כיכר העיר שמומר גם במילים: ניכנס בהם, נראה להם מאיפה משתין הדג, נקרע להם את הצורה, נחסל אותם. וזה בלתי אפשרי, נו. ולכן הכותרת בלתי נסלחת ובלתי נסבלת.
הכותרת בכפולה הראשונה בעיתון היא "ישראל מסירה את הכפפות" (אמירה מערכתית כנראה).
חי נפשי, נתניהו אמר אמש "בנחישות ובתקיפות". מיד הכנסתי את זה לעמוד מכסחי הקלישאות בפייסבוק, אבל אין סיבה שגם המוולווטים לא ייהנו.
אנחנו פועלים בנחישות ובתקיפות כדי להשיב את השקט אל כנו (שנייה 39). כך נמשיך לפעול. עד שהשקט יחזור (?) כדי שאזרחינו וילדינו יחיו בבטחה.
ישר"ה בדיגיטל לקריאה.
בן כספית, מעריב: נתניהו עלול להסתבך בעזה.
אלכס פישמן מזכיר בפרשנותו (ידיעות, 3), שהעימות הגיע אתמול אחה"צ לנקודת האל חזור ושהעימות מונע לא רק משיקולים אסטרטגיים ובטחוניים, אלא גם מ"דימויים, סמלים, יצרים ונקמת דם".
הארץ הוא העיתון היחיד שמזכיר בכותרת הראשית שלו שיש 20 הרוגים ברצועה.
בכותרת המשנה של מעריב כתוב "משפחה נהרגה בעזה".
בעיתונים האחרים הנתון הזה מובלע עמוק בדברי הפרשנים.
אלכס פישמן למשל במעמקי הטור שלו בידיעות:
בשבוע האחרון נהרגו ברצועת עזה כ-30 איש. בישראל, מנגד, היו כמה פצועים קל – למרות מאות השיגורים. אי הסימטריות הזאת מקלקלת לחמאס את תמונת הניצחון: הוא מחפש איזון בנוסחת הקורבנות.
בישר"ה יש טור צד בע' 21, לפיו סוכנות מען מדווחת על 15 הרוגים בתקיפות צה"ל.
באותו עמוד מספר שלמה צזנה על ועידת השלום של הארץ שנערכה אתמול "כשברקע טילים".
נבו זיו, בכללי כתב תרבות ובידור בידיעות, גויס לצורכי תעמולה זולים. "עורף שעומד איתן תחת אש"? מה עוד? מה זה הקשקוש הזה? אם היום או מחר לא ייורט טיל אחד, ויפגע בעזריאלי לא עלינו, מה תגיד? האם גם אז העורף יעמוד איתן?
ועוד כמה שורות הזויות:
עד לשעות הערב הירי עשה טוב לתל אביב. פאג'ר 5 יורט בעזרת כיפת ברזל, אבל חרך את הבועה שעטפה את העיר, נתן לתחושת המלחמה לחדור אליה. לרגע אחד דין תל אביב היה כדין שדרות, כבר לא תל אביבים מנותקים, אלא עורף שעומד איתן תחת אש.
אפשר לחשוב שבעמוד ענן לא השתטחתי על הקרקע בשוק הפשפשים ביפו בעת אזעקה או יירוט או פיצוץ או מה. ממה ההפתעה הגדולה, שכחתם מה היה פה בנומבר 2012?
זיקים: מחדל או גבורה?
בכפולת 6-7 בידיעות מובא סיפור הגבורה של תצפיתנית צה"ל שזיהתה את החדירה לחוף זיקים והזעיקה כוחות גדולים למקום. הקרב עלה יפה: כל המחבלים נורו למוות. הכותרת: "קרב על החוף". רק מילה אחת בראשית כותרת המשנה מרמזת על מה שבאמת היה פה: "מחדל על קו המים: חמישה מחבלים מהקומנדו הימי של חמאס מצליחים להגיע עם סירה עד חוף זיקים". למילה מחדל ולתיאור הזה אין שום התייחסות בידיעה של יוסי יהושוע, המתאר סיפור גבורה מוצלח בלבד. ההחלטה על תיאור האירוע גם כמחדל היא של עורכ/ת הידיעה/ העמוד. מה חבל שאין לה שום גיבוי בכתוב.
בישר"ה הכותרת היא "סוכל פיגוע מהים".
רמז לקטסטרופה, גם פה בכותרת המשנה: "מחבלים… הצליחו לעלות לחוף".
בהארץ מתייחסים לכך בכמה מילים באתר.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
שמות הפלסטינים שנהרגו בעזה אתמול ע"פ משרד הבריאות בעזה.
לפני פיזור
הבלוג לא עבר למתכונת חירום.
ולווט אנדרגראונד 
מסכים עם הביקורת על הכותרת הראשית של ישראל היום "ללכת עד הסוף" אכן, כותרת חלולה שמבטאת אמוציונאליות מנותקת ממוסר אנושי, מנותקת מפקחות מעשית ומנותקת מהמציאות. כותרת הפוכה למה שנדרש: להשתמש בכוח מרוסן.
אם כבר מצטטים את נתניהו עדיף לכתוב נתניהו, נקודותיים ואז הציטוט. כאשר משמיטים את מקור הציטוט יש בכך הטעיה כאילו זו קריאה של העיתון, ללכת עד הסוף.
שוב, [זה לא יימאס לעולם להזכיר] שאפו לעיתון הארץ שמזכיר בכותרת הראשית את ההרוגים ברצועת עזה.
אהבתיאהבתי
בלוג ימני "מתון" בארה"ב על ישראל, מעניין
http://pjmedia.com/blog/5-ways-israel-keeps-the-peace-in-the-middle-east/
אהבתיאהבתי
שקרי עיתון "הארץ"- (מתוך כתבה של דרור אידר בעיתון מקור ראשון)
לאחרונה הראה האתר המצוין "פרספקטיבה" כיצד גורם "הארץ" באנגלית נזק גדול לעמדת ישראל ולצדקת מאבקה. ידיעות לא מעטות באתר "הארץ" משרתות את תעלומת הדה-לגיטימציה נגד ישראל.
לאחר ל"ג בעומר פירסם "הארץ" ידיעה מאת חובבת היהודים עמירה הס, שכותרתה: "ל"ג בעומר: מתנחלים מחברון הדליקו מדורה במטע זיתים בתל רומיידה". למרות הכותרת המרושעת, בגוף הידיעה לא הצליחה הס לספק את ההוכחה המרשיעה, וסיפרה רק "שבעלי המטע וילדיהם צפו מודאגים באש המתקרבת לעצי הזית שלהם", כלומר, שום עץ זית לא הוצת.
באתר "הארץ" באנגלית כבר הפכה הידיעה לעלילה חמורה בהרבה: "ל"ג בעומר בחברון: מתנחלים מעלים באש מטע פלשתיני" ("הארץ" תיקן זאת למחרת בהודעה קטנטנה).
זה הספיק לפיטר ביינרט, מהקולות היותר נחשבים בשמאל היהודי הרדיקלי בארה"ב, להפוך את השקר לעלילת דם. הוא שיחרר ציוץ צדקני בטוויטר: "פוגרום ל"ג בעומר".
יפה, לא? יהודים מפיצים עלילת שקר על שריפת מטע ועל הדרך מבעירים גחלי אנטישמיות לוחשות.
אהבתיאהבתי
אתה מפגר בחודשיים בלבד. כבר היינו שם ודסקסנו.
ודרור אידר כתב על כך בישר"ה כמובן ב-23 במאי.
אהבתיאהבתי
זה לא אני הבאתי את זה,זה מפרסום שהתקבל היום.
אבל מפגר? זה אני!
אהבתיאהבתי
מה הכוונה "פרסום שהתקבל היום"?
אהבתיאהבתי
כן, כי חוץ מזה לא היה שום דבר. אף מטע אף פעם לא נפגע, לא היה תג מחיר.שום כלום. אפילו שום פלסטיני לא נרצח.
אהבתיאהבתי
מה לעשות?
בתור סמולן מוסמך יש הרבה אנשים שמנסים לאתגר אותי בשאלה מה ההצעה שלי, מה צריך לעשות. איך יוצאים מהבוץ.
ובכן, יש לי הצעה.
אולי לא הכי מעשית אבל בכל זאת הצעה
אהבתיאהבתי
זיקי יקירי, כשמאלני עם תעודות משושלת מפוארת של אידיוטים שימושיים אני חושב שהפתרון דווקא ברור אך טעית בבחירת המונח. אתה מתאר מנחות ומתנות מצד אחד כדי לפייס צד אחד. מי יפייס אותנו? קיים ציבור ערבי שיהיה מוכן לשלם במשהו כדי לפייס את תושבי הדרום? פספסת צד אחד- לא פייסת.
אהבתיאהבתי
זה לא צד אחד, זו מדינת ישראל כולה שצריכה להתפייס בשלב ראשון עם אזרחיה הערביים ולאחר מכן אל העם הפלשתינאי כולו.
והתמורה תהיה עצומה.
אהבתיאהבתי
מנסה להבין את האסימטריה. תפקידו של העם הערבי במרחץ הדמים והסבל היה שולי או שעל היהודים להושיט יד לשלום בתור החזק והמבוגר האחראי בשכונה?
אהבתיאהבתי
הסיבה שבגללה מדינת ישראל כולה (על כל אזרחיה מכל הדתות והלאומים) חייבת לפתוח בפרוייקט לאומי של פיוס עם הפלשתינאים מפורטת בדברים שכתבתי.
למען העצלנים אחזור על זאת כאן – אם ישראל לא תעשה את זה ישראל תמות. היא לא תתקיים יותר. הכל ילך לאיבוד. ולכן, כדי להשאר בחיים היא חייבת לשנות כוון.
מה כל כך מסובך כאן להבין?
אהבתיאהבתי
אומר לך מה מסובך – השלום הכי מוצלח שלנו הוא ברמת הגולן.
שם אין פיוס עם האויב הערבי, אין הסכם (או "הסכם") וגם אין דו קיום.
ובכל זאת, היישובים פורחים ומלבלבים.
הווה אומר, הטיעון שלך לא מחזיק מים.
אהבתיאהבתי
שטויות. את המחיר של רמת הגולן אנחנו משלמים בלבנון.
אבל, מי אני ומה אני, אתה מרוצה מהמצב?
אשריך וטוב לך.
אהבתיאהבתי
אדרבא, ספר לקוראים –
מה אנחנו משלמים בלבנון?
אהבתיאהבתי
תחשוב לבד, (זה לא כואב)
אהבתיאהבתי
התגובות שלך נבונות כמו הרעיון שלך.
אהבתיאהבתי
אשר לי מחר בבוקר אני מוכן ורוצה שישראל
תכריז על תכנית של מיליוני $ לקידום ערביי ישראל.
ברגע שהבאת את עניין לבנון יצאתי מהעסק.
זאת מהסיבה הפשוטה שבמקביל לפיצוי וקידום
הפלשתינים נניח לרגע קט שעם תחילת תכנית
הקידום תציע ישראל, בלי התנייה כמובן, שגם
ארצות ערב בין היתר לבנון יביעו חרטה וייתנו
פיצוי על הניקוי האתני המוחלט שעשו ליהודי לבנון.
אחרת כל העסק מתחיל להראות כאותם"משחקי
אמונה" נוצריים בהם השחקנים שמייצגים את היהודי
לוקחים עליהם השפלת עולמים בגין היותם יהודים.
חרטה ופיצוי חיוניים לערבים כפי שפיצוי לפלסטינים
חיוני לישראל. בהנחה שלא כל התהליכים בעולם
נגמרים במשוואות מתמטיות ונוסחאות פיזיקליות
לדעתי ולא רק לדעתי הניקוי האתני של היהודים
המוחלט המוגמר המושלם מארצות ערב הנו אחד
הגורמים למצב של מצרים, לבנון, סוריה וכ"ו.
וחרטה ופיצוי ליהודים חיוני לתחיית הערבים.
מעניין לדעת שיש ערבים שחושבים כמונים לא
רבים אך לא מעטים. מעניין מה דעת אנשי החזית
המזרחית, אחד מהם מסתובב כאן לפעמים על
רעיון משוגע זה.
אהבתיאהבתי
בוודאי וללא שום ספק שתכנית פיוס צריכה לכלול גם את היהודים שנפגעו בארצות ערב השכנות.
זה נכון להסתכל על המטרה הרחוקה אבל בראש ובראשונה – אנחנו צריכים לרצות. ובינתיים ישראל לא רוצה.
אהבתיאהבתי
אתה חי בסרט.
אתה רוצה לפייס אויבים, אבל על הדרך שופך שנאה ורעל.
אולי תתחיל את הפיוס קצת יותר קרוב?
מול המראה למשל
אהבתיאהבתי
שטויות.אני לא צריך לאהוב אותך בכדי ל אלהיות אויב שלך.
אהבתיאהבתי
זיקי, להתפייס – כן. אבל שום צעד חד צדדי לא יביא תוצאות.
אתה צודק שצריך פיוס מן הצד הישראלי וישראל עדיין לא מוכנה לפיוס. מאידך, באותה רמה ולא פחות – הפלשתינאים אינם מוכנים לפיוס.
רצון טוב מצד אחד בלבד, איננו מספיק.
אהבתיאהבתי
סביר מאד שאתה צודק אבל אני נמצא בצד שלי ואני רוצה להשפיע בראש ובראשונה על הצד שלי.
היום הצד שלי לא רוצה ולא מעוניין.
ואם הוא ירצה ויתחיל לפעול יש לו הרבה מאד דרכים להשפיע גם על הצד השני.
אהבתיאהבתי
שלושה ראשי ממשלות הציעו לחלק את ירושלים ודיאטה נדלני"ת כחלק ממחוות הפיוס. אתה בטוח שהבעיה צד שלנו?
אהבתיאהבתי
לא רק כמובן אבל אנחנו זקוקים לזה יותר מהם.
אהבתיאהבתי
שקלת אולי לבדוק אם קיים מחנה שלום שמוכן להתפייס בצד השני או האם קיימת תשתית (חינוך ותרבות) שתאפשר בעתיד הנראה לעין לצד השני להרגיש מפוייס? וכל זאת מנקודת הנחה שקיימת סימטריה באשמה ובאחריות.
אהבתיאהבתי
בודאי שלא.
לא שקלתי לבדוק כלום, אינני שוקל ואף לא אשקול.
כתבתי את מה שאני חושב, לא יותר ולא פחות.
אבל אם בא לך לשקול – לך בכוחך זה ושקלת.
אהבתיאהבתי
האידואולוגיה ה"סמולנית" מסוג "השלום מתחיל בתוכניו" אינה אידיאולוגיה שניתן להתווכח איתה. על כל פעולה שישראל תעשה תוכל לטעון שזה מעט מידי ומאוחר מידי. הבעיה בוויכוח אידאולוגי "אמיתי" היא איזה מעשה צריך לעשות ומה תהיה התגובה של הצד השני שתוכיח האם צדקת.
אני אנסה להשיב לך בטיעון אידאולוגי המנטליות המוסלמית מדברת הרבה על "תהדיה" הפסקת אש לצורך הרדמת היריב והמתנה לזמן בו יחלש לצורך התקפה במפתיע מדברים הרבה על "צומוד" כוח סבל הצמדות לעמדות למרות הקשיים וכמובן שהידים.
מו"מ מדיני והסכמי ביניים הם אידאולוגיה רצוייה ומובנת בעולם המוסלמי. תנסה להשיג הסכם שלום בו מוכרת ישראל כמדינה הלאום היהודי.
אהבתיאהבתי
אני סבור שכתבת את מה שאתה מרגיש. חשיבה היא פעולה יסודית שמרחיבה דעת ואופקים. רגע שלא תבין לא נכון אין לי בעיה עם רגשות, אני בעד. רק עניין של תזמון ומינון. נקמה למשל, מגישים קרה. למה קרה ולא פושרת? כדי שהרגשות לא יקבעו את האיך והמתי. הם חשבו על זה. לא הערבי ולא היהודי המציאו את החוכמה הזאת.
הבאת פתרון רגשני ולאו דווקא בהיבט של רע או טוב. אני מסתכל אחורה ולמד שהדרך לרצות ולפייס צד אחד לא יצרה שום פיוס. מבחינת אפקטיביות היא היתה איומה. מהנסיון הזה צץ לו האוקסימורון קורבנות השלום. לכן מה שדרוש הוא פתרון מבוסס חשיבה. בלי שמץ של ציניות, אני מעריך יותר אנשים שמנסים מאנשים שיש להם דיעות ולא מזיזים את התחת. שולם?
אהבתיאהבתי
כלבי שמירה על ה… או סתם כלבים?
אח"כ הם גם התנפלו עליו פיסית.
תקראו את דן מרגלית בישר"ה איזה יופי.
אהבתיאהבתי
אף אחד לא נגע בו
אהבתיאהבתי
קומץ, נו.
אהבתיאהבתי
כדאי שתקרא את זה כדי לצנן את התלהבותך.
אהבתיאהבתי
אתה מביא את אורי "נאצים, פאשיסטים, סטליניסטים מקראטיסטים" משגב כאסמכתה?
אם לשפוט לפי האנשים שהיו בכנס, אף אחד לא נגע בבנט. אבל זקן אחד (משוגע כמובן. נו, עשב שוטה) מעד שלא בכוונה ונתקל בו. וגם משך לו בחולצה כדי לפנות אליו. וקצת דחף אותו. מין ראשומון שכזה. אז אם כל אחד ראה משהו אחר, אולי בכל זאת הוא קיבל מכה?
מה שאי אפשר להכחיש זה שחלק (כנראה קטן) מהנוכחים החליט שלא יאה לו לשמוע דעות שאיתן הוא לא מסכים ולכן ניסה להשתיק את בנט בצעקות. כמובן שקריאות "רוצח" הן הסתה רק אם הימין מפנה אותן כלפי השמאל.
כבר כתבתי שכאן שהשמאל מנהל מו"מ עם פרטנר דימיוני ולכן בכל פעם שהם מגיעים למשא ומתן עם פלסטינים (והערבים בכלל), המציאות טופחת על פניהם. מוזר איך הם תמיד עמדו כפסע מהשגת ההסכם המכריע כשבדיוק קרה משהו שסיכל את הכל, לא? הכנס הזה היה עוד מאותו הדבר – מדברים על שלום בין הישראלים לפלסטינים אבל בלי רוב הישראלים ובלי הפלסטינים. כי הרבה יותר קל להגיע להסכמות עם עצמך.
אהבתיאהבתי
אגב, היה משעשע לראות את משגב טוען שבנט האשים את באי הכנס שהם אנסים. טוב, בהתחשב בעולם הדימויים המוגבל שלו, כנראה שהוא באמת לא יודע מה פירוש הביטוי "אונסים את המציאות" אבל בכל זאת, אחרי שמשגב טען שכל אלו שנמצאים ימינה ממנו (ובהתחשב בכך שהוא מאוד עמוק בשמאל, מדובר על משהו כמו 75% מהאוכלוסיה, אם לא יותר) הם יהודונאצים, פאשיסטים, סטליניסטים, מקרתיסטים ואולי גם מאואיסטים (לא יוצא לי לקרוא אותו לעתים קרובות אז מי יודע מה פספסתי), אין בטענה הזו שלו קצת טעם לפגם? קצת קשה להתלונן על אחרים כשאתה עושה את אותו הדבר בדיוק, רק יותר.
אהבתיאהבתי
איש אשכולות אורי משגב.
אהבתיאהבתי
לגבי ההרתעה
הטענה שמבצעים צבאיים מסוג זה משפרים את כושר ההרתעה של ישראל, מפני שעובדה שלאחריהן יש שקט לתקופה כלשהי יכולה להעלות שאלה האם אין כאן כשל מהסוג שעליו עמדו כבר בלוגיקה של ימי הביניים post hoc ergo propter hoc מ ב' בעקבות א' נובע ב' עקב א', או מזה אחרי זה נובע זה מפני זה.
כלומר קפיצה ממתאם [קורלציה] לקשר סיבתי או סיבתיות. מכך שאירוע התרחש ובעקבותיו התרחש אירוע אחר לא נובע שהאירוע המאוחר התרחש "בגלל" האירוע המוקדם או שהאירוע המוקדם גרם סיבתית לאירוע המאוחר.
לכן, מכך שהתרחש מבצע צבאי ולאחריו היה שקט לא נובע שהמבצע הצבאי גרם סיבתית לשקט. אולי השקט נבע מסיבות אחרות? מניעים אחרים? מוטיבציות אחרות?
זה כמובן נכון, אבל לא מספיק. צריך להראות שיש אפשרות סבירה שהשקט נגרם שלא בשל ההרתעה שהמבצע גרם.
יונתן שכטר במאמרו "האם ישראל מרתיעה את הטרור?" [עדכן אסטרטגי, כרך 13, גיליון 2] נותן מספר אלטרנטיבות:
ראשית, ההתמסדות הפוליטית של הארגונים גורמים להם להיות יותר אחראיים כלפי האוכלוסייה-לדעתי זו טענה בעיתית בתור הסבר לתקופת הרגיעה. ראשית, אם זה נכון למה תקופת הרגיעה היא מוגבלת והטרור מתחדש? שנית, מהי הרגשת אחריות כלפי האוכלוסיה אם לא חשש מפני תגובת ישראל? במילים אחרות: הרתעה.
שנית, הארגונים מעוניינים בתקופת רגיעה לא מפני שהם מורתעים אלא על מנת להתחמש ולהצטייד מחדש.
אם זה נכון פירוש הדבר שאין הרתעה מלאה. אבל האם אין גם הרתעה חלקית? האם ההרתעה היא אפסית? הרי כל עוד הארגונים לא סיימו את פרויקט החימוש מחדש, בתקופה הזאת הם מורתעים מלפעול פעולות טרור.
טענת החימוש מחדש היא לא טענת הרתעה טהורה. היא טענה שמשלבת החלשה+הרתעה. לא מדובר בהרתעה בלבד כלומר רק הפחדה ע"י איומים. מדובר בהחלשה צבאית ע"י פגיעה בתשתיות הטרור. בעקבות החלשת העוצמה והחלשת הכוח של ארגוני הטרור, הארגונים מורתעים כל עוד הם חלשים מלבצע פעולות חבלה. לא מדובר רק בהרתעה אלא גם בפגיעה בעוצמה אבל ההרתעה עדיין יש לה תרומה סיבתית.
השפעת הפוליטיקה הפנים פלשתינאית מסיטה את הארגונים ממאמצי הטרור ולכן יש תקופת רגיעה- יכול להיות שאלמלא ההתרכזות בפוליטיקה הפנים פלשתינית לא הייתה רגיעה והארגונים לא היו מורתעים. מצד שני אם הארגונים חושבים שכל עוד הם עסוקים בפוליטיקה פנים פלשתינאית, אז לא כדאי להם לעסוק בטרור מחשש שתגובת ישראל תזיק לאינטרס הפוליטי הפנים פלשתיני שלהם, אז זה נקרא הרתעה.
הצורך של הארגונים הפלשתינים בלגיטימיות בינלאומית- זו גם הרתעה אבל לא הרתעה בגלל ישראל אלא הרתעה מצד שחקנים במערכת הבינלאומית. אבל, כנראה שהסבר זה מוגבל. עובדה שהטרור מתחדש אז כנראה שאם יש הרתעה בינ"ל היא לא מלאה ולפעמים לא יעילה. כמו כן, דווקא מבצע של ישראל יכול להיות מנוצל לטובת הדיפלומטיה ויחסי החוץ ע"י תעמולה המציגה את ישראל כמבצעת פשעי מלחמה [דו"ח גולסטון]
בעייתיות בטענת ההרתעה היא שאולי לא תמיד ולא בהכרח שימוש בכוח הוא מרתיע. ייתכן ששימוש בכוח עושה בדיוק ההיפך מהרתעה. ייתכן שהוא יוצר גירוי לעוד טרור מהצד השני.
על מנת שתהיה מוטיבציה לטרור לא מספיק שלא מפחדים ולא מורתעים. לא לפחד ולא להירתע עדיין לא משמש מניע לפגוע באחרים. בנוסף צריך גם גירוי שיהווה את המניע לפגוע-לבצע טרור. יכול להיות ששימוש בכוח נגד ארגוני הטרור [למצער שימוש רב מדי בכוח] גורם לצד הפלשתיני הגברה של העוינות, השנאה, הנקמה. הרגיעה שאחרי המבצע יכולה להיות תוצאה של צורך בשיקום תשתיות הטרור ובמובן זה המבצע הצליח. אבל יכול להיות שזה הישג לטווח קצר ובטוח הארוך השנאה והרצון להחזיר בשעת כושר רק גברו.
לכן, לא בטוח שהמבצעים מרתיעים או שהם מקטינים את היקף הטרור. על מנת לאושש מדעית שהמבצעים מרתיעים צריך לעשות מחקר השוואתי לבדוק על פני תקופה מה קורה כשיש מבצעים לבדוק מה קורה כשאין מבצעים ולהשוות. ללא בדיקה כזאת טענת ההרתעה סובלת מבעיה מתודולוגית והיא בהכרח נשענת על מידה כלשהי של ספקולציות.
טענה נוספת היא ששימוש רב מדי בכוח עלול לגרום לכך שלארגוני הטרור אין מה להפסיד. אם הצד הפלשתיני סופג מכות כה חזקות הוא עלול לומר ממילא מצבי כה רע כך ששום איום נוסף לא ירתיע אותי.
תובנה זו מובילה לתובנה אחרת היא שאולי דווקא על מנת שההרתעה תהיה יעילה צריך לתת לפלשתינאים תמריצים. יש לחלק "גזר" להשקיע בפיתוח כלכלי, ואז לפלשתינאים יהיה יותר מה להפסיד וההרתעה תהיה יעילה יותר.
מהצד השני הטענה שלך V היא שההרתעה לא עובדת. עובדה שלמרות המבצעים הטרור ממשיך.
אבל, הרתעה היא לא דבר דיכוטומי-בינארי מהסוג של או-או, הכל או לא כלום, שחור ולבן. או שיש הרתעה מלאה או שאין בכלל. הרתעה היא מושג סקלרי [gradual] יש רצף, סקאלה שבקוטב האחד הרתעה מלאה בקוטב הנגדי היעדר הרתעה [הרתעה אפסית] ובאמצע דרגות שונות של הרתעות חלקיות.
במצב של הרתעה מלאה אין טרור בכלל. אפס טרור אין בכלל שימוש בכוח צבאי. מבצע צבאי שמרתיע הרתעה מלאה משמעותו מבצע שמכריע סופית את הסכסוך הישראלי-פלשתיני בכוח. סוף הסכסוך הבינלאומי בהיבט הצבאי שלו.
מצב של אפס הרתעה הוא מצב שכל עוד יש אינטרס לפגוע בישראל ויש יכולת אז היכולת תצא לפועל, כלומר טרור בלי הפסקה. אין תקופות רגיעה אפילו לא לשנייה.
מכך שיש תקופות רגיעה מוגבלות לא נובע שיש אפס הרתעה וברור שאין הרתעה מלאה. ייתכן ואף סביר שיש הרתעה חלקית ומוגבלת ובאופן חלקי ההרתעה נכשלת ולא קיימת. בתקופת הרגיעה ייתכן שההרתעה מושגת וזאת עד לנקודה שבה אין כבר הרתעה ואז אולי מבצע יכול להחזיק שוב הרתעה מוגבלת מחדש.
עובדה שארגוני המחבלים הפלשתינים לא נוקטים בטרור ללא הפסקה ולא נוקטים בו למרות האינטרס בכך ולמרות היכולת הצבאית לכך. מן הסתם הם חוששים מתגובת ישראל-כלומר מורתעים. גם אם לא מבצע ספציפי גרם להרתעה אז באופן כללי הידיעה שישראל עלולה להגיב יש בה משום השפעה על מאזן עלות-תועלת או נזק-תועלת ועל הכדאיות. אם ישראל בכלל לא תצא למבצעים אז המסר לארגוני הטרור יהיה שמה שהם לא יעשו הם מחוסנים מפני נזקיו של מבצע צבאי. נראה שיש בכך עידוד [רוח גבית] לטרור.
מדברים על ההרתעה של הפלשתינאים אבל סביר שגם ישראל מורתעת. ארגוני הטרור הפלשתינים מרתיעים את ישראל גם הרתעה חלקית. עובדה שישראל לא כל הזמן תוקפת צבאית את ארגוני המחבלים למרות שיש לה אינטרס לכך ולמרות שצבאית יש לה יכולת לכך. ישראל יכולה לתקוף הרבה יותר בהיקף ובעוצמה ממה שעושה בפועל. למה היא לא עושה זאת? סביר שהיא מורתעת. בין השאר החשש מפני תגובת ארגוני הטרור ורצון של ישראל בשקט לחיים האזרחיים שלה.
כתבת שהמבצע מיותר כי ההרתעה לא עובדת. לאור האמור לעיל, לא נכון להסיק שההרתעה לא יעילה בכלל אבל אני מסכים שכל סיפור ההרתעה מעורר ספקות. הספקות פועלים לשני הצדדים. מעבר לכך, טעמים לא לצאת למבצעים כאלה קיימים גם שלא בקשר להרתעה. למשל, הטעם למנוע את הנזק שבמבצעים עצמו לרבות פגיעה בבלתי מעורבים בצד הפלשתיני. זהו לא טעם מכריע נגד מבצע אבל זהו טעם רלבנטי.
אהבתיאהבתי
תגיד ירמיהו למה ניטפלת לבלוג הזה על עיניני תקשורת, לפרסם כל מיני מאמרים אידאולוגים שאף אחד לא קורא?
אהבתיאהבתי
אמנם כותרת הבלוג היא עניני תקשורת אבל הפוסטים של V, לא עוסקים רק בכך. V, הייתה זו שטענה שההרתעה לא עובדת ולכך הגבתי.
זו אמנם לא טענה בענייני תקשורת אבל זו טענה שנטענה בפוסט. אני מניח שבבלוגים כאשר נטענת טענה בפוסט אז לגיטימי להשיב עליה.
אהבתיאהבתי
בסדר,אבל תקצר אם אתה רוצה שיקראו אותך.
אהבתיאהבתי
כבוד ירמיהו,
אתה מחפש כאן מלגה למימון לימודיך האקדמאים בנושא מדע המדינה? "התגובה" שלך נראית ונקראת כמו עבודה שמגישים למתרגל בשנה א'. אצלי קיבלת 6 בגין: חוסר במקורות, טרחנות והעתקה בוטה מעבודות מסטר בנושא
ממתין בקוצר רוח לתגובה שלך בה תבקש להביא לך את עבודת המסטר המקורית עליה הסתמכת..
אהבתיאהבתי
היי, תודה לך על התגובה המפרגנת מקווה שתהיה עקבי בתגובות אלה. המשך בשלך ואני אמשיך בשלי.
אהבתיאהבתי
אז זהו, בבקשה תפסיק לחפור 😦
אהבתיאהבתי
ולווט בבקשה!! תצנזרי את הנודניק הזה
אהבתיאהבתי
צריך איזה חוק נגד תגובות באורך של פוסט שלם
אהבתיאהבתי
"מחדל ולתיאור הזה אין שום התייחסות"
מחדל? מאיפה הבאת את זה?
אפשר לשנוא את צה"ל,אבל מי שצריכה לקבל צל"ש, היא מחדל?
אהבתיאהבתי
העתקתי מידיעות, ככתוב. מה לא הבנת?
פסקה שלמה להסבר, ואתה שואל אותי מאיפה הבאתי את זה?
אהבתיאהבתי
לאחרונה הפחם שאני קורא הוא "מעריב השבוע", (רוב חברי לא יודעים שזה קיים), חתמתי ל3 חודשי נסיון(מחליף עיתון כל כמה חודשים).
בחודשיים הפסדתי שתי הלוויות, שבד"כ מתפרסמות מודעות אבל בעיתון, על כאלה.
התנצלתי בפני נורית ויגאל,"מה לא קראת בעיתון"?(עיתון זה ידיעות), לא.
במעריב אין מודעות אבל! בכלל.
והנה היום עם מותו של שלמה שמלצר שני עמודים מלאים!
מעריב יחזיק עוד "שבוע"? מחר בטח יהיה על עזריאלי ויהיה עוד "שבוע מעריב".
והנה כאן בבלוג!"שמות הפלסטינים שנהרגו בעזה אתמול ע”פ משרד הבריאות בעזה".
ניסיתי לחפש קרובים,פעילי שלום, לוחמי חופש… לצערי העמוד לא עולה.
U איזה הומניות!
אהבתיאהבתי
מה יקרה עם ה"מאמרים" מלאי החכמה, התבונה, המקוריות, של בן כספית אם מעריב ייסגר? הצבא מדהים, המשטרה פיצוץ, המוסד ענק, אהוד אולמרט פגז ודליה איציק נשיאה, מאין נדע את כל הדברים האלה אם לא נקרא את כספית?
אהבתיאהבתי
יכול להיות שחז"ן צודק ישראל לא הלכה לכיוון של פתיחת המצור הימי והאווירי פשוט כי יש סיכון גדול מאוד בהסרת המצור.
המודל הלבנוני עובד כי מראש לבנון היא מדינה עם ממשלה..
במקרה של רצועת עזה ככל הנראה אין פתרון ישראל "משקיעה" צבא תקיפות אוויריות ומערכת כיפת ברזל כך שעלות המצב הנוכחי מול רצועת עזה יחסית לכלכלת המדינה סבירה מאוד.
למרות גאוותם של הערבים על ה"צומוד" בסופו של דבר משהוא כמו 15-20 שנה המערכת החמאסית שמשקיעה בטרור במקום ברווחת התושבים תיפול קטאר ומדינות ערב השונות לא יממנו לנצח את רצועת עזה.
אהבתיאהבתי
שמעת על סימני פיסוק?
אהבתיאהבתי
סליחה, יש לך גם משהוא עניני לאמר?
אהבתיאהבתי
אי אפשר להשוות את לבנון לעזה. הלבנונים יודעים להנות מהחיים הטובים, העזתים מעדיפים לדרב"ק את מוחם למוות כשהמפתח נתקע בדלת. במדרג הפנים פלסטיני העזתים גרועים מכולם, אפילו מהחברונים. קטאר והחברה הטובים ימשיכו לממן את עזה כי מבחינת החמולות מדובר בצורך קיומי. מסתירים את האלכוהול, הבזבוז המשווע, האלימות והזונות כמגיני אדמת קודש וכמובן עזרה למסכנים. חוצמזה מדובר בכסף קטן.
אהבתיאהבתי
אני לא טוען "שלהם זה עולה יותר" אני מאוד מסכים איתך שגם להם המצב כדאי כלכלית בלי לרדת לרזולוציה של חמולות.
אני טוען שכיוון שישראל היא מדינת עולם ראשון מבחינת ישראל המצב יכול להמשך שנים.
לגבי הטיעון שלך לדעתי מבחינת הפלסטינאים לטווח הבינוני 5-10 שנים הם יוכלו להמשיך לעשות כרצונם לטווח היותר ארוך אני לא רואה התכנות כלכלית ואולי פוליטית שתאפשר להם להמשיך.
אני די מרפרר כאן לדר גיא בכור
אהבתיאהבתי
http://www.gplanet.co.il/
אהבתיאהבתי
המאמר סגור או שפספסתי את הפואנטה.
ראשי הדיקטטורות שמממנות טרור נגד האוייב הציוני שמטנף את אדמת הקודש בעצם נוכחותו מחזקות את מעמדן הבעייתי בעיני הציבור. כדי לשמור על מעמדן וגרונם השלטונות באיראן וקטאר תמיד ימצאו את התקציב עבור ההטרדה העזתית. לא משנאת ישראל כמו מאהבת הכיסא. כנ"ל לגבי סוריה כנ"ל ולוחמי חושך אחרים. הג'בהות אל נוסרות על פלגיהן, עז עדין אל קסאם, החמאס אל קעידה- כולם אדיוטים שימושים שמופעלים ע"י עריצויות חשוכות. למה אידיוטים? כי כל העולם הערבי יודע מה קורה בארמונות ומה שווה אמונתם. כולל כמה סיפורים שעברו את הטעם הרע.
אהבתיאהבתי
מסכים אני אופטימי ומאמין שבסוף ננצח
אהבתיאהבתי
ברור.
צה"ל חזק חמאס חלש.
אהבתיאהבתי
מרים את הכפפה..
הדרך להגיע לשיווי משקל היא להסיר את הכתר מעל עזה כלומר לאפשר להם לפתח נמלי ים ואוויר. במקביל לנתק כל קשר עם עזה כולל חשמל, מים ושקלים (3 מדינות ל2 עמים). במצב כזה יש סיכוי גדול יותר להרתעה. זה עובד כך (בינתיים) עם לבנון
אהבתיאהבתי
יש פתרון בעל פוטציאל להפסקת הירי מעזה. ביאור מלא בשובך.
אהבתיאהבתי
איך עדיין לא נבחרת לתפקיד הרמטכ"ל/ שר הביטחון/ רה"מ/ נשיא ארה"ב או לכל הפחות מח"א, זהו פלא גדול. כמו שכתבתי בפוסט למעלה
אהבתיאהבתי
כה זרה את לי ולמה
הבאתי פתרון אחר
לפעמים אני חושב
על הטילים בלילה
מה לי לילה,
מה לי יון
אהבתיאהבתי
1. כי כבר הבאת את הפתרון הזה פה כמה פעמים
2. כי הוא מופרך בכאלף רמות, ואני לא אתעכב לפרט לך
אהבתיאהבתי
1. נכון, וצפו בו בשבוע האחרון כמה אלפי אנשים. למה לשתוק? פתרון הומאני וחסכוני ולא אמרתי גאוני.
2. ירי טילים על אזרחי מדינה ריבונית במשך עשור פחות מופרך?
אהבתיאהבתי
אני חושבת שההגדרה שלנו ל"הומאניות" שונה.
תהיה מהומה באזור ד' ואנשים יברחו? לא, אתה רציני? משפחות עם שישה ילדים יעלו על העגלה עם הסוס ויברחו? איפה אתה חי בדיוק? איזה עולם דמיוני בראת?
ואם ימותו 200 ילדים תגיד שהפלסטינים אשמים? ונראה לך שזה יפסיק את ירי הטילים? קשה לי להאמין שאדם בוגר וסביר באמת מאמין בהבל הזה, ועוד מתוך הנימוק שהוא מכיר את השכנים ויודע איך הם פועלים. הרי אתה יודע שלמות על קידוש אללה זו מצווה, אבל זו תהיה עילה לתקוף את ישראל ביתר שאת, וגם לזכות לגינוי מכל העולם. הנימוק "אבל הם התחילו" מקובל בגן חובה. מה גם שכמו שנאמר כבר, בעזה יש עד כה 30 הרוגים. בישראל אפס.
וזה הנימוק שלי בקצרה למה הרעיון שלך לא אנושי, אכזרי, וחסר שחר במיוחד.
מבינה למה לא גויסת לאחד התפקידים שציינתי.
אהבתיאהבתי
קראי שוב זה לא הם התחילו. זה הם הפעילו. זאת פואנטה שאפילו מדקלמי אשמה סדרתיים מסוגלים לתפוס. כפתור שיגור אבל דו-צדדי, כן? כמו שמדליקים בשירותים את האור וגם הונטה נדלקת. אצבע אחת אחראית על השיגורים לישראל -ומישראל וברקע מסר שוחר שלום כלפי שתי האוכלוסיות, העולם ואלוהים.
—
למה הומאני? כי אוטוטו הנאורים ילחצו על צה"ל לסיים בזמן שהחמאס ממשיך לנסות להרוג אותך ומה בוגי הגיבור יעשה? יגביר את כמות האש או ייכנס קרקעית כדי להראות לחמאס מי בעל הבית. התוצאה- עליה בכמות הבלתי מעורבים ואולי גם חיילים שיחזירו ציוד לבורא. אפילו בהומאניות המספרים מקבלים מקום של כבוד.
—
כיום, בתקופת טרום-המראה צה"ל מפזר התרעות ואנשים עוברים מקום. זה לא תקין כי יש פחות בסיס לאשמה הטבח הישנה, אבל ככה צה"ל החליט.
אהבתיאהבתי
"הם התחילו, הם הפעילו"? אני בטוחה שזו פארודיה על משהו. הלוואי והייתי יודעת על מה. לא ייתכן, לא ייתכן שאדם כלשהו יתכוון לזה ברצינות.
אהבתיאהבתי
זה נשמע הצלחה, בערך כמו ה-0 מעמ של היהיר.
עובד נפלא, עד שמתעוררים מהחלום וחוזרים למציאות
אהבתיאהבתי
נשמע כמו טוקבק מעולה, ברצינות. מנומק ומבוסס.
אהבתיאהבתי
אני הוריתי
אהבתיאהבתי
אגב, מי שממשיכים לחיות בבועה מוגנת הם המתנחלים. אצלם לא מתפוצצים טילים והחיים ממשיכים כשגרה (מניסיון). אף פעם לא הבנתי למה נטפלים דווקא לתושבי תל אביב בעוד בהתנחלויות כמו אלקנה ואריאל בכלל לא זוכרים מה זה מרחב מוגן.
אהבתיאהבתי
אין כמו ממ"ד לחדד את ההבנה. עוד כמה סבבים גם אתם תבינו על מה נלחמים
אהבתיאהבתי
ממ"ד זה לחלשים. כשיצטרכו להיות בבית עם הילדים במקום בקריירה אולי יתקרבו למקום שממנו אפשר להבין את השדרותים כפרה עליהם.
אהבתיאהבתי
מי צריך מרחב מוגן בהתנחלויות כשאפשר לנסוע בטרמפים בשלווה ובטחון?
אהבתיאהבתי
חנוך דאום במצב רוח מהזהטוב ,עומד לו בצפירות.
אהבתיאהבתי
אני לא רוצה להיכנס לעזה אוקי. צו 8 פעם בשנתים – לא מתאים. יש פיתרון אחר? בבקשה אשמח לשמוע. לתת להם מדינה? – בבקשה קחו: בוא נתחיל עם הרצועה החיצונית של עזה , מה שהיה פעם גוש קטיף, ונראה איך תסתדרו, אוקי? אם תראו לנו ילדים חמודים שתוכלנו לנהל מדינה מבלי לריב (לתת לארגוני טרור להשליט עליכם ועלינו טרור) סבבה כבר התחלה טובה. אם לא – חבל. עוד חוזר הניגון. ואת עיתון התעמולה ישראל היום צריך להשמיד וכמה שיותר מהר.
אהבתיאהבתי
מזכיר לי את אמירתו של קאטו הסנטור הרומי "ואת קרתגו יש להשמיד" הוא היה חותם כל נאום שלו באמירה זו…
אהבתיאהבתי
כל יירוט של כיפת ברזל מעלה הרהור נוגה אודות המומחה הבטחוני ראובן פדהצור המנוח. כמה דמויות מופת שהלכו לעולמן זוכות להנצחה שכזו?
אהבתיאהבתי
אחרי מה שקרה אתמול בטוח שברזיל ירצו לקנות את כיפת ברזל
אהבתיאהבתי
כן. או לחילופין או יבקשו זכיון על סניף ברזילאי של יד ושם.
אהבתיאהבתי
היונה חזה את התבוסה הרבה לפני המטווח. ברזיל הסתמכה על דריבלים וכשרון אישי כדי להביא את הכדור מההגנה להתקפה וזה לא עבד ולא יעבוד מול קבוצות שעומדות נכון. הנבחרת הקיימת לא תוכננה לבנות התקפה אורגנית ותפירה רוחבית של והאמינה באילתורים. ברזיל ויתרה על הקישור והשליטה במשחק. לא יודע אם המאמן רצה אופי משחק מלהיב (אך מסוכן) כזה או שנאלץ לשחק כך בגלל ההרכב. ניימאר ענק אבל גם הוא לא היה מצליח לבד מול קבוצה מאורגנת. לברזיל של 2002 שפגשה בגמר את גרמניה היה את רונאלדו (בעיני הגדול בכל הזמנים) , ריוואלדו ורונאלדיניו שניהול את ההתקפות ביד רמה ורגל עקומה.
אהבתיאהבתי
לא נוגה בכלל.
אהבתיאהבתי
לא כוחות. רחמים על פדהצור
אהבתיאהבתי
מאיפה אתה יודע שהדיווחים שמערכת הבטחון מוסרת והכתבלבים בולעים הם נכונים? את הנתונים צריך לבדוק אצל מקור אובייקטיבי. למערכת הבטחון יש אינטרס לבלף כדי למכור את המערכת. האמריקנים שבילפו בעניין הפטריוט (אפס יירוט במלחמת המפרץ הראשונה) הראו איך עושים את זה נכון.
אהבתיאהבתי
חמוד אתה.
אהבתיאהבתי
איפה כיפת זהב?
http://www.dailymotion.com/video/x215pk5_פגיעה-ישירה-בבסיס-צבאי-בדרום-הארץ09-07-2014_news
אהבתיאהבתי
V, איך את מסבירה את הזילזול של חמאס בפתח תקווה? אפילו עיר כמו חדרה קיבלה התייחסות אבל פתח תקווה יוק.
אהבתיאהבתי
אפילו החמאסניקים מבינים שאין מה להתקרב לשם.
אהבתיאהבתי
גם לחמאס יש סטנדרטים.
אהבתיאהבתי
בחדרה אפילו האזעקה לא פעלה.
אהבתיאהבתי