"חמאס אינו זועק חמס" (אור הלר, ערוץ 10, רביעי, 18:50).
הכותרות
רסיסי רקטה מהשיגור לת"א הבוקר. הצנזורה אישרה?
גם באתר מעריב מדובר על רסיסי רקטה שנחתו בת"א.
מפת פיקוד העורף וזמני כניסה למרחב מוגן.
מעריב, הגרסה המודפסת.
גם היום מציין הארץ את מספר ההרוגים בעזה בכותרת הראשית.
בידיעות הכותרת החגיגית היא "כיפת זהב" וחיש קל דו"צ הצליח לדחוף כתבה על רס"ן רויטל האחראית על היירוטים המוצלחים. רק דמיינו חלילה שבימים הקרובים יהיה יירוטים לא מוצלחים? הכותרת לכתבה עליה, בכפולת האמצע, היא "אשת הברזל". הכי צרות בכותרות.
חנוך דאום מקדיש את טורו להילול הגאונים של רפאל. גם אלכס פישמן משבח את מהנדסי הכיפה.
אפילו בשער הארץ יש דיווח על כך שכיפת ברזל הצליחה ב-90% מהיירוטים עד כה.
עמוס הראל על כשלון חמאס.
עמירה הס: כל אחד מ-1.7 מיליון העזתים הוא מטרה צה"לית.
צ'ייני מרום במעריב סבור שחמאס בפניקה.
על פי כתבי ישר"ה, "נערכים לפלישה קרקעית". על פי ידיעות, למשל, ממש לא. מתחבטים.
זיקים2: אז איך נגמר האירוע בזיקים אמש? עדכון אחרון לפני חצות ועדיין לא הבנתי מה היה שם. ב-ynet יש עדכון אחרון מלפני 22:00. כמה נתפסו? נהרגו? יש עוד מחבלים שמסתובבים בשטח? ע"פ ישר"ה "לקראת חצות החשש התבדה". יענו כלום?
מח"ש תגיש כתב אישום נגד שוטר שהיכה את טארק אבו-חדיר.
כמה נהרגו במבצע צוק איתן?
– משרד הבריאות בעזה מסר לסוכנות הידיעות "מען" כי מתחילת מבצע "צוק איתן" נהרגו 51 פלסטינים ויותר מ-450 נפצעו (רביעי, 20:46).
– בכמה תקיפות של צה"ל ברצועה נהרגו מאז השעה 23:00 לפחות 15 פלסטינים, בהם חמישה ילדים.
_ לפי גורמים פלסטיניים שצוטטו בסוכנות ידיעות צרפתית, מנין ההרוגים עומד על 64.
– 7 אזרחים נהרגו בתקיפה נוספת בחאן יונס (02:00).
– עיתונאי נהרג בעזה.
– מספר ההרוגים בישראל – 0. תשעה פצועים קל, 59 נפגעי חרדה (20:14).
שימו לב, בדיווח של צה"ל על Operation Protective Edge אין שום רמז לפלסטינים שנהרגו. הדיווח היחיד הוא על ארבעה טרוריסטים.
ולמגיבים עם רטוריקה מוכרת לצערי: לא, אני לא מחכה חלילה שמישהו ייהרג בסביבה. אני מדווחת על מה שרוב התקשורת מדווחת, אם בכלל, רק בשוליים. למעט הארץ, כאמור.
גילוי הדעת המתפרסם בשער הארץ היום.
השחקן טייריס גיבסון נגד ההרג.
שער אחורי
זוכרים את שערוריית עמוד הפייסבוק עם היפות שלי באושוויץ? מה תגידו על המחווה בשער האחורי, עם הכותרת "עם היפות של בממ"ד": גולשי ידיעות הצטלמו לסלפי עם המשפחה והחברים במרחב המוגן. חי נפשי.
יש עורכים בבית?
גדרה, חדרה, דומה. ככה זה כשעורכים תל אביבים לא מכירים את מפת המדינה (המופיעה בעיצוב נאה במיוחד מעל הידיעה הזו [ידיעות, 5]).
(תודה לדן בנזי)
משתכשכים בביצה
מוזר שעיתונאי טלווויזיה משתוקקים לכתוב בעיתונים מודפסים.
אודי סגל על פטפוטי תמיר פרדו בהארץ, רביב דרוקר על אבו-מאזן ועל מנכ"ל רשות השידור (ועוד יש לו בלוג הגיגים!), ואור הלר עם טור ותיק וקבוע בגלובס.
משרד החוץ הזמין את עובדיו וגמלאיו להשתתף בוועידת השלום של הארץ.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
כך נראה המסר האישי שקיבלתי אתמול מחמאס.
לוחמה פסיכולוגית די פרימיטיבית. הארץ מגיב.
התעמולה בטלוויזיית חמאס.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
ברשתות הזרות מתבלבלים בין ישראלים לפלסטינים. מעניין מי צריך להיעלב יותר?
עידוא דגן מהטלוויזיה החברתית מסכם עד כה.
מכירית את המיילים/ הודעות פייסבוק האלו שמגיעות תודה לאל לספאם ומציעות לך להגדיל את המעגל החברתי שלך, מתורגמות לעברית הרבה יותר עילגת מזו של טלוויזיית חמאס? אז הנה אחת ממש יוצאת דופן שקיבלתי אמש.
שלום,
שמי תהילה, ראיתי את אנשי הקשר שלך על בסיס פנסיון מלא והפכתי מעוניין להיות חבר שלך, כי יש לי פרויקט השקעה במדינה שלך. נא לחזור אליי באמצעות הדואר האלקטרוני הפרטי שלי לדעת יותר אחד על השני.
החבר החדש שלך
תפארת
ואם שמים את כל זה בגוגל טרנסלייט, זה מה שמקבלים:
Hello,
My name is glory, I saw your contact on FB and I became interested in being your friend, because I have an investment project in your country. Please return to me through my private e-mail to know more about each other.
Your new friend
Glory
הלכו לעולמם
מיהו שלמה שמלצר, שעשרות מודעות אבל מתפרסמות בעיתונים עליו?
אפילו דוד עזריאלי, אדריכל, מייסד ובעלים של קבוצת עזריאלי לא מביס אותו במודעות.
ולווט אנדרגראונד 
לא היה זיקים 2!
אהבתיאהבתי
אמר עמידרור באולפן של יונית:
היונית קפצה כנשוך נחש- אולי הציבור הישראלי לא מוכן לשלם את המחיר.?
ירה הגלנט. יש את דאעש, עזה לא חשובה.
קפצו אברבמוביץ' והמומחה לענייני בני דודים והעבירו את האמת מתחת לשולחן עד לנושא אחר. עמידרור הבהיר שלא הביע את דעתו המקצועית רק ביקש להגיד לציבור את האמת, החוצפן.
אהבתיאהבתי
זה עזה עשרות (מאות) אלפי טילים טונות של חומרי לחימה מנהרות יחידת תקיפה של צוללים מצד אחד וזה מצד אחד הגנה האזרחית מצד שני.
בתנאים כאלו יוצאים למלחמה רק מנהיגים מטורפים קלינית באמת.
רוצחים פסיכופטיים. ברמת המטורפים של קיסרי רומי שליטים קניבלים באפריקה, חלק מהשליטים המונגוליים ממש סרט סנאפ היכן "בצלם" היכן
כל ארגוני הרופאים, היכן הצלב האדום. היכן כל המדברים בשם הומניות מי שיצוא לקרב במצב זה גרוע פי כמה וכמה מהמטורפים שבשליטי צפון קוריאה.
The death toll climbed to 80 today, with more than 600 wounded … the number of casualties flooding the hospital is increasing. There is a severe shortage of medications and medical staff in all 13 government hospitals in Gaza. More than 40,000 employees have not received their salaries for more than two months now. … There are more than 350 employees in my hospital, 60% of whom haven't gotten a penny for a few months and can't afford the cost of transportation to reach the hospital. We are in emergency situation, so I work for 24 hours. I myself have also not gotten my wages.
Dr Abbas tells Mona about the minimal relief offered by the opening of Egypt's border crossing for the most critically injured Gazans:
We could not operate on them because of the lack of medical appliances that predates the outbreak of this war. The victims were transferred by ambulances to Rafah passage to be received by Egyptian ambulances and then they would be moved to hospitals in Egypt.
Everything is on the verge of collapse in my hospital, power is barely available for 12 hours a day. There is no guarantee that the electricity will stay, because of the decreasing quantities of fuel. There are more than 200 beds in my hospital, 90% of them are occupied. There is no safe place anywhere in Gaza, even hospitals get their share of the bombardment … every 10 minutes we receive a new wave of victims. I can't even give a total number for the victims
אהבתיאהבתי
כל ישראל ערבים זה לזה.
אהבתיאהבתי
אני רחוק מפיגלין פוליטית אבל אם מתוך דבריו
עולה שישראל תמצא דרך להיטיב עם אזרחיה
הערבים שרוצים טוב ולהרע לאלו שמבקשים
רע. אני לצידו.
אהבתיאהבתי
כלומר עד לרגע בו הס כתבה את מאמרה, צה"ל פגע רק ב- 0.003% ממטרותיו ברצועה. לא נשמע תכוף וצפוף במיוחד.
אהבתיאהבתי
המסקנה החד-משמעית מדברים אלה היא שהפלסטינים, כמו הישראלים, יודעים שצה"ל מבקש לתקוף את משגרי הטילים. ורק בגלל שאינו מצליח בכך, למסקנתם החד-משמעית, אין הוא מהסס להרוג אזרחים וילדים רבים. מכך אפשר להסיק, חד-משמעית, כי אם הפלסטינים יפסיקו לירות טילים אז צה"ל לא יצטרך לחפש משגרים ולכן – באופן חד-משמעי – לא יהרוג אזרחים וילדים רבים.
זה כמובן לא מפתיע, שכן הפלסטינים, לשיטתם, אינם אשמים בדבר; זה תמיד הכיבוש.
2. לא מפתיע כלל גם שעיתון "הארץ" מטשטש באופן מניפולטיבי את הגבולות בין דעות הפלסטינים לבין עובדות. בציטוט המלא אפשר לראות את התפר הגס שבין "מסקנתם החד-משמעית" של תושבים ברצועה, שדעתם ה"אובייקטיבית" שווה כקליפת השום, לבין הדיווח כי ביומיים של הפצצות הרגה ישראל 54 פלסטינים.
להלן טור זהה, אשר נועד לקדם אג'נדה הפוכה:
"אין ערבים אין פיגועים". זוהי מסקנתם החד-משמעית של תושבים בישראל, שאומרים… בשנתיים של ירי טילים על אוכלוסיה אזרחית הרגו הפלסטינים לפחות X ישראלים.
אהבתיאהבתי
ומעט יותר ברצינות: כן, עשרות הרוגים בעזה – אחרי מאות גיחות הפצצה. כלומר רוב הפצצות והטילים לא הרגו אף אחד. האם זו "כאפיית ברזל" בפעולה? אולי המקלטים המבוצרים בהם מסתתרים תושבי עזה מאימת ההפצצות? או שמא המאמצים של חיילי ישראל שלא להרוג בתושבי עזה?
אהבתיאהבתי
השמאלנית חזרה על סף בכי וביקשה חיבוק, השיגור תפס אותה בנסיעה. נאלצה לעצור ולהשתטח על צאצאיה.
איזה מזל שלא תפסה טרמפים.
—
הפרשן דווחן בערוץ של יונית טען לפני דקות שבצה"ל יודעים שהחמאס מחזיק רקטות ארוכות טווח בבנייני מגורים ולכן לא יכול להפציץ. במילים אלה ממש, לא יכול. לא נמנע, או שמעדיפים שלא- אמר לא יכול. מהשובך מתרגמים את המסר להבנת הקו ובוכים כבר עכשיו. הכניסה הקרקעית תעלה לנו בחיילים. מרוב בג"צ הפכנו ללא יכולים. ג'נין 2. כי רק השמאל יכול.
אהבתיאהבתי
האם ערבים מהלכים בהפגנתיות בזמן האזעקה?
אהבתיאהבתי
יירוט מעל מסגד אל אקצה. ההמון קורא אללה הוא אכבר. האם זה עידוד לזורקי הטילים?
https://m.facebook.com/groups/139127959469267?view=permalink&id=695081783873879
אהבתיאהבתי
בכנס השיווק הרב שכבתי של שוקן היה נאור מדי. באלג'זירה אפשרו לבנט לדבר.
אהבתיאהבתי
אני רק שאלה. אמנם זה נראה כאילו חלף נצח, אבל האם באיזשהוא שלב יוסר צו איסור הפרסום משמותיהם של רוצחי הנער הערבי?
אהבתיאהבתי
ישראל היום זה ישר- ימינה- שוב ימינה – עד הסוף. תבקש/י את דרור. צ'ירי או!
אהבתיאהבתי
תיקון טעות (ממהירות…) (הוא יהודי)=(או יהודי)…
אהבתיאהבתי
טוב שאני לא קוראת עכשיו 'הארץ' עשיתי הקפאה עד ספטמבר… מתלבטת אם לחדש את המנוי.
אני יודעת שהעיתון הוא שמאלני בעיקרו, אבל אפשר להיות שמאלני בלי להיות 'עוכר ישראל' (הוא יהודי…)
שנשמע בשורות טובות ♥
אהבתיאהבתי
לא עניין של שמאלני אלא עיתון לבעלי דרכון שני.
http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2371429
אהבתיאהבתי
Breaking news
***
צה"ל לתושבי איזורים נרחבים ברצועת עזה: "פנו את בתיכם!"
אהבתיאהבתי
בסוריה ועירק לא צריך להגיד, מדגימים.
כמו בדרעה מסרסים כמה ילדים אונסים
יותר מכמה נשים ואופ החברה מתפנים.
כמיליון סורים התפנו מבתיהם בסוריה
ועאסד לא ביקש כלום.כנ"ל נוצרים בעירק.
זה בערך מה שנצראללה אמר לערביי
חיפה ב 2006. ההבדל ה-ע-ק-ר-ו-נ-י
ה-ב-ס-י-ס-י שמעזה יורים טילים על
תל-אביב. ואזרחי סוריה עירק וערביי חיפה
לא ירו טילים על אף בירה בשום ארץ.
אהבתיאהבתי
לַקְקוּ, אחים, לַקְקוּ,
לקקו את האצבעות,
את אלה שלא איבדתם
באחת המלחמות.
ולפני שתאבדו גם את הראש והלשון,
לקקו, אחים, לקקו,
ולכו הביתה לישון.
"לילה טוב", אומר המטוס,
"לילה טוב", עונה הנ.מ.
"ליל מנוחה וחלומות פז",
אומרים הילדים במסיבות הגאז,
ועונה בקול רך המטה הכללי:
"אני שלכם ואתם שלי".
(בית ראשון – חנוך לוין, מלכת אמבטיה)
אהבתיאהבתי
ליקקתי את האצבעות והלכתי לדפדף באלבומי השלום:
"יגיעו משם טונות של חומרי נפץ ואולי גם טילי קטיושה שיהפכו את אשקלון ושדרות לקריית־שמונה של הדרום." ~ רחבעם זאבי, 12 באפריל 1995
"כאשר דנו על רצועת עזה, כאשר היה דיון על חבל עזה, נשמעו כאן בבית קולות שיעופו פצצות, קטיושות מעזה לאשקלון. עפו?" ~ שמעון פרס, 28 ביוני 1995
"סיפורי הבלהות של הליכוד מוכרים. הרי הבטיחו לנו גם קטיושות מעזה. כבר שנה רצועת עזה נתונה בעיקרה למרות הרשות הפלשתינאית, לא הייתה עוד אף קטיושה ולא תהיה קטיושה" ~ יצחק רבין, 24 ביולי 1995
אהבתיאהבתי
באשקלון היו עשרות או אולי מאות אנשי שב״כ שתפקידם היה לתחזק את עזה. באשקלון היו גם קציני חיל היבשה רבים (שריון בעיקר) שבסיסם היה בקסטינה. כחייל מילואים עברתי שתי קדנציות בעזה. תשאל את כל המומחים האלה אם לדעתם היה צריך להחזיק בעזה. או בדרום לבנון. או בסיני. רובם יגידו לך שלא.
אהבתיאהבתי
וואו! ציטוט מ"חנוך לוין"!!!
ובלי להוסיף מילה משלך. נתת לטקסט לדבר בעד עצמו, ובכך העצמת את השפעתו. זה לא אתה, עם הראיה הסובייקטיבית שלך אומר זאת – זה חנוך לוין!!!!!!!!
אז הרשה לי גם לצטט שיר:
זה אמתי (טרובדור צרפתי במאה ה-12), ונמשך עוד ועוד.
אהבתיאהבתי
סוג של אברהם תשובה יל"א שניהם סלף מייד מן. כגודל הארנק גודל המודעות של המשתתפים באבל. העיתונים מרוויחים ממודעות האבל פר אינץ' הרבה יותר ממודעות פרסומת.
אהבתיאהבתי
מיהו אברהם תשובה?
שלמה שמלצר איש עסקים ידוע מאד בחוגי העסקים.
אהבתיאהבתי
כנראה הכוונה היא ליצחק תשובה
אהבתיאהבתי
לירון נוי: לפעמים אני שואלת שאלות רטוריות ונותנת את התשובה בקישור.
כך גם הפעם. קוראי ולווט חיים במגדלי השן של האקדמיה, מרחפים בספירות פילוסופיות גבוהות, מנהלים קרבות דמיוניים עם דרקונים מעופפים, מנהיגים מדינות בלה-לה-לנד כלשהו, ממציאים תורות לחימה חדשניות, פותרים את בעיית המים של ישראל, מחסלים את כל אויביה בהינף אנטר במחשב. לא תמיד הם בקיאים בעניינים ארציים כמו סוחר רכב מכובד.
אהבתיאהבתי
הצעה מעניינת יותר משל גלוריה
אהבתיאהבתי
עניין היירוטים וההצלחות של כיפת ברזל לא משכנעת.
אתמול פגיעה בבסיס ישראלי בדרום
איפה היירוט?
אהבתיאהבתי
אוף…כדי שיהיה יירוט מוצלח, או לחילופין כישלון, צריך שתהיה סוללה בטווח המאפשר זאת. כמו שחז"ן העיר למעלה, יירוט שנכשל הוא מקרה בו כיפת ברזל פעלה אבל לא הצליחה לפגוע ב"עצם המעופף" שנורה לעברה.
נפילה של טיל בשטח בנוי אינו מעיד במאום על כישלון של כיפת ברזל. יש סבירות גבוהה במקרה כזה שפשוט לא הייתה באיזור סוללה.
אהבתיאהבתי
היא הנותנת. אתה רואה שגם בלי יירוטים מספר הנפגעים נמוך. כלומר מדובר בגרוטאה מעופפת
אהבתיאהבתי
עוד זה מדבר וזה בא. הסטיסטיקה עובדת
ומספר הנפעים הישראליים עולה. ההשוואה
למספר ההרוגים הפלסטני מטעה בכל מקרה.
מסורת של שהידיות, פטליזם דתי וחשוב מכל
חוסר בהגנה אזרחית משפיע על ההפגעות.
מספר הישראלים הנפגעים נגזר מס"ה כל
הפעילויות של הגנה האזרחית ולא ממרכיב
בודד זה או אחר שלה. הטילים המשוגרים
מעזה אינם גרוטאות מעופפות.
אהבתיאהבתי
אין צורך לפרסם בארץ את מספר ההרוגים בצד הישראלי.
הערבים עצמם, בהתאם לנוהל שהמציאו, לבטח יפרסמו את התוצאה ברשתות החברתיות: 51:0.
אגב, עם כזו כמות גדולה של הרוגים בצד השני, אני מתפלא שעוד לא יצאנו לצמתים, כדרכנו, לחלק בקלאוות.
אהבתיאהבתי
האם יש קשר בין פולחן הדרכון הזר של מעמד הביניים האשכנזי והמבוסס והקו של עיתון הארץ להסתכל על הסיכסוך מתוך ריחוק צונן כאילו היה עיתון אירופאי שמזדהה עם הערבים? בזמן חנוך מרמרי וזאב שיף זה לא היה קורה.
הגישה מרגיזה את יון ומלחמתו בקרן אבל יש בזה היגיון. הארץ מייצג נאמנה פלח באוכלוסיה.
אהבתיאהבתי
הפוך, בנאדם, הפוך.
רק תקשורת תבוסתנית ופחדנית עוסקת בצד הישראלי של העימות בלבד ומתעלמת מהנעשה בעזה (עכשיו בכל עמוד הבית של טמקא אין ידיעה על הנעשה ברצועה, אבל כל זנב רקטה בפלורנטין מתועד בוידיאו מכל הכיוונים).
זו עלק-פטריוטיות-בזמן-מלחמה, של עיתונאים שאינם מבינים את מקומם ואת תפקידם.
תקשורת אחראית תיתן תמונה הרבה יותר רחבה, תדגיש יותר את ההרס וההרג שצה"ל גורם (אם תרצה, את הצלחת הצבא) ולמשל תשים בכותרת הראשית את הנזק וההרוגים בעזה.
באורח פלא, זה גם משרת יותר את המאמץ המלחמתי.
שאל את עצמך, איזו תקשורת תרצה במלחמה אמיתית, כלומר עם איזו תקשורת מנצחים מלחמות?
כזו שעסוקה כולה בספירת הגופות שלנו והפגיעות בנו ובהעמקת תחושת הקורבנות שלנו, או כזו שנותנת את התמונה הרחבה?
אהבתיאהבתי
כן, במלחמת העולם השניה הבריטים ספרו בצער את קורבנות הגרמנים ובויטנאם האמריקנים כאבו יותר את המחיר של האויב. קישקוש. בעידן אלוף בן, גדעון לוי ואלון עידן יש בפירוש חתירה לראות את ישראל דרך העיניים של אירופה. כמה אפשר להגיד אנטישמים אם כולנו חולמים על דרכון של האיחוד.
אהבתיאהבתי
יאללה, מלחמת העולם השנייה, נורמנדי:
אם העיתונות האמריקאית היתה מתנהגת כמו זו הישראלית, כלומר עוסקת בספירת הגופות האמריקאיות הנערמות על חופי צרפת, הפלישה היתה נכשלת.
אהבתיאהבתי
עקיבא מה הויכוח. אלוף בן בזמן שהוא לא מתקרחן בבלוק בפירוש חי באירופה מדומיינת. העיתון שהוא עורך מזמן נראה כמו ״העיר״ להיפסטרים עם דרכון שני. כל מה שאתה אומר נכון אבל הערב רב הישראלי לא דומה לשום עם אחר בהיסטוריה. ללקק חתחת זה שמו האמצעי של העם היהודי. במקרה של העיתון הארץ יש ניסיון לראות את המציאות דרך העיניים של אירופה.
אהבתיאהבתי
באמת אין ממש ויכוח, ואין לי עניין להתנגח בהארץ או להגן עליו.
רק ביקשתי להעיר, כביקורת תקשורת, שככל שהצהובונים וערוצי הטלוויזיה נהיים יותר "פטריוטים" בזמן מלחמה, כך הם יותר תבוסתניים ומזיקים.
ומהצד השני, לשים בכותרת הראשית את מספר ההרוגים בעזה ולתת תמונה רחבה של המתרחש, לא מעיד בהכרח על הזדהות עם כאב האויב, אלא על עיתונות יותר טובה.
אהבתיאהבתי
האם יש עוד עם בעולם עם היקף כזה של מחזיקי דרכון זר והאם אתה חושב שזה לא ישנה את התפיסה העצמית והפוליטית של אותו ציבור? יותר מעיתונות טובה יש פה תפיסה עצמית של מגזר שלם
אהבתיאהבתי
לא יודע, לי יש דרכון זר כי אני עולה ישן.
בחרתי לבוא לחור הזה, עם השכנים האלה. זה כנראה מעיד על משהו.
אהבתיאהבתי
לא מכוון לעולים אלא לדור השלישי.
אהבתיאהבתי
יש קפיצה בין לטעון שעיתון מסתכל מתוך ריחוק צונן לבין לטעון להזדהות עם הצד הערבי או הפלשתינאי.
ריחוק צונן הוא חיובי ככל שמדובר בדיווח עובדתי, ברפורטז'ה [להבדיל מפובליציסטיקה]. על מנת להביא תמונה שתהיה מה שיותר קרובה לדברים כהוויתם רצוי לנטרל הטיות פטריוטיות, לאומיות העלולות להטות את הדיווח.
האם העובדה שהעיתון מדווח על מספר הנפגעים או ההרוגים הערביים-הפלשתינאים הוא שמביא אותך לביקורת? בהנחה שזאת האמת והמקור אמין [יש לבדוק, האם יש כאן הסתמכות על מקורות פלשתינאים שאולי מנפחים את המספר מתוך הטיה לאומית פלשתינית?] אז מספר הנפגעים הפלשתינאים הוא חלק מתמונת המצב הרלבנטית בסיקור האירועים.
הדבר אינו שונה מכתיבה אקדמית על האירועים שגם היא צריכה לשמור על מרחק צונן. האם היית חושב שחוקר ישראלי צריך להיות מוטה לישראל בכתיבתו המדעית-מחקרית?
לגבי "הזדהות עם הערבים" אני לא רואה פסול בהזדהות עם מצוקות הצד הערבי או הפלשתינאי כל עוד אין בכך ביטול או גימוד של מצוקות בצד הישראלי-יהודי. אתה כרכת יחד רחוק וצונן והזדהות עם הערבים. אבל הזדהות עם מצוקות [של בני אדם בכלל] אינה משהו רחוק וצונן אלא חם וקרוב.
הטענה שעיתון ישראלי ראוי לביקורת כי "אין לו" הטיה פטריוטית-לאומית היא טענה חלשה אבל היא נחלשת יותר ככל ששאר העיתונים יש להם הטיה כזאת והעיתון הזה הוא היחיד שאין לו הטיה כזאת. זאת מפני שמי שרוצה לקרוא מתוך הטיה פטריוטית-לאומית יש לו אופציה למעשה יש לו מרחב אופציות גדול בהרבה מאשר מי שרוצה לקרוא ללא הטיה כזאת. כמו כן מי שטוען כך אומר שקוראים ישראליים צריכים לקבל רק דיוח מוטה ומי שמציע אופציה לדיווח לא מוטה ראוי לביקורת. זאת גם אם יש קוראים ישראלים שמעונינים לקרוא את הדיווח הלא מוטה.
אין חובה שעיתון ישראלי יהיה פטריוטי-ישראלי כפי שאין חובה שאינדיבידואל ישראלי יהיה פטריוט ישראלי. אם מבינים את מושג הפטריוטיות כלא חופף לחובת הנאמנות למדינה אז אין סתירה בין להיות לא פטריוט לבין לא להפר את חובת הנאמנות. אם מבינים את הפטריוטיות כסוג של רגש ולא כסוג של התנהגות או פעולה [פרקטיקה] אז בעייתי לומר שיש חובה להרגיש רגש ספציפי כאשר בפועל לא מרגישים אותו.
אהבתיאהבתי
האם עיתון שמעודד זקיפות קומה, כמו ספורטס אילוסטרייטד, נחשב לעיתון פטריוטי?
אהבתיאהבתי
לכתוב דברים מופרכים אפשר גם בעברית לא צריך
לטינית או אנגלית. אני מצטט: "ריחוק צונן הוא חיובי
ככל שמדובר בדיווח עובדתי".הנה דיון בבית משפט
על אונס אשתך, אחותך, בתך,או אמך.עכשיו נשאלה
השאלה על כאב, אורך, רוחב, ועומק. מספר פעמים,
אולי בכ"ז הרגישה איזו התעוררות? איך זה ביחס
לביצועך אתה? אך ורק דיווח עובדתי, מילימטרים,
סנטימטרים, אורך רוחב. שניות, דקות, שעות, שעיר
מגולח, אתה אפטי? אדיש? לא איכפת לך? מרוחק?
מהורהר, לא מביע עניין, קר רוח, אינטרוספקטי
(האינטרו-כאן במקום). או בכלל מרגיש ריחוק צונן
חיובי לחלוטין.
ועוד דבר חוכמה "הדבר אינו שונה מכתיבה אקדמית
על האירועים שגם היא צריכה לשמור על מרחק צונן".
כמו שכבר כתבתי כאן. כתבתי מסמכים אקדמאים
מכאן עד שם. ביקרתי ספרים ומאמרים אקדמאים אין
כזה דבר כתיבה אקדמית השומרת על מרחק צונן.
זו קלישאה של מתחזים להיות מה שאינם.כשבוהר
כתב על חלק מעיניני אינשטיין או אינשטיין על חלקים
מבוהר. אש בערה בין הנוסחאות והשורות. דבר
על פרויד וויונג, גרץ ודובנוב.
אהבתיאהבתי
יש בני אדם שאני לא משיב להם בשל התנהגותם הנלוזה לכן אני מדבר איתך "עליו" ולא "איתו".
ריחוק צונן על מנת להימנע מהטיות רגשיות לא מחייב להיות לא מוסרי או אטום לצרכים של אחרים. הוא גם לא מחייב לא להכיר בחובה המוסרית לשמור על הפרטיות של אחרים. הוא גם לא סותר את הטעם להימנע מלהיכנס לפרטים לא רלבנטיים. ריחוק צונן לצורך בירור וניסוח של עובדות אינו סותר ויכול להתיישב עם כך שבתיאור מקרה אונס מתארים רק את העובדות הרלבנטיות ומתוך שמירה על החובה המוסרית לשמור על צנעת הפרט.
מצד שני הטיות רגשיות בהחלט יכולות ליצור עיוות גם בתיאור עובדתי של אונס. תיאור סלקטיבי של עובדות המקרה מתוך אג'נדה או הזדהות רגשית עם צד כלשהו ובמקרה כזה ייתכן שאילו היה לאדם המתאר ריחוק צונן, היה נמנע מתיאור מוטה של האירוע שעלול להטות את המסקנה לגביו.
ריחוק צונן על מנת להימנע מהטיות אינו גורר בהכרח אדישות מוחלטת. ריחוק צונן אינו מושג בינארי-דיכוטומי או אדישות מוחלטת ואטימות מלאה או ייצריות ורגשיות מלאה. לריחוק צונן יש דרגות על פני רצף. מכך שאדם מתרחק ומתקרר במידה כלשהי אין פירושו שבהכרח הוא מתקרר ומתרחק במידה מלאה ומקסימאלית.
ומהי מסקנתו? האם בשל כך שלא רצוי להיות אדיש לתיאורי אונס מסוימים אז יש פסול בלעשות מאמצים למנוע הטיה בדיווח עובדתי? הטיות רגשיות בדיווחים עיתונאים זה דבר מבורך לדעתו, מפני שאסור להיות אטומים לתיאורים מסוימים של אונס?
טענתי שהחשיבות להימנע מהטיות רגשיות בדיווח עיתונאי אנלוגי לחשיבות הדבר במחקר אקדמי. ומה הוא טוען? שאין דבר כזה באקדמיה? כלומר מה? כל דבר שנכתב אי פעם באקדמיה היה נגוע בהטיה רגשית? ודוק, אין הטענה שכותבים אקדמאיים לא הרגישו כלום שעה שכתבו. השאלה היא לא מה היה מצבם הרגשי אלא האם מצבם הרגשי היטה את התוצר האקדמי שלהם? האם הם הצליחו חרף מצב רגשי זה או אחר לכתוב טקסט בלתי מוטה? כלומר לנטרל את מצבם הרגשי שלא ישפיע?
אני חושב שבכל זאת היה מקרה אחד או שניים שכותבת אקדמאית הצליחה לכתוב משהו מבלי שהטענה שכתבה הייתה מוטית רגשית.
מן הסתם היו לא מעט הטיות בכתיבה האקדמית. אבל אני לא כתבתי על המצוי אלא הרצוי. שאלתי את החבר האם רצוי שחוקר יהיה מוטה? דבר בסיסי הוא להבין את הטקסט האם הכותב טוען על הרצוי או על המצוי. האם סבור האדם הלא נכבד, שבמקרים בהם הייתה הטיה בכתיבה האקדמית שהדבר היה גם רצוי? שזה האידיאל? שרצוי לשאוף להטיות כאלה?
הרי הטענה המקורית של החבר [הפעם החבר הנכבד] היתה שעיתון הארץ שומר על ריחוק צונן ועיתונים אחרים לא, והדבר אינו רצוי לדעתו. הוא טען על הרצוי ואני השבתי על הרצוי. לא היתה טענה שעיתונים לא מסוגלים לכתוב מתוך ריחוק. אם עיתונים [לפחות הארץ] מסוגלים לכתוב בריחוק צונן אז דווקא אקדמאים לא מסוגלים? לעיתונאים יש כשרון מיוחד במינו להתרחק ולהיות קר והאקדמאי אנוס לכתוב כל הזמן מתוך ייצריות רגשית?
אהבתיאהבתי
אני חושב שהקומנדו הימי הפלסטיני מבקש להתפלח לבסיס בזיקים, בו עוברים טירונות כלל צה"לית, די לשפר את רמת החיילות שלו.
מסתבר שקפיצה דרך חישוק בוער יעילה יותר בקרקס מאשר בכוח צבאי.
אהבתיאהבתי
לפי אחד הסרטונים כשזיהו שמקלע מכלי ימי מגלח את החוף ניסו לרוץ מהר יותר מהכדורים. אינסטינקט קטלני. במימיות היה רד בול, איזה פראיירים.
אהבתיאהבתי
צוחקים בסוף לא באמצע ההתחלה.
איך אמר האב לילד "זה עוד ייגמר
בבכי גדול" שמי לא לוי ולא הס. סתם
עובר אורח.
אהבתיאהבתי
עוד קצת על עניין אחוזי ההצלחות /יירוטים
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
http://www.holesinthenet.co.il/holesinthenet-media-story-37593
משום מה לא נשאר הקישור… אז בקצרה:
טענות על עיוות/הטעיה בפרסום אחוזי היירוט של כיפת ברזל מתבססות על מומחי טילים (גם ישראליים) שבחנו את היירוטים במבצע "עמוד ענן". לא כל פיצוץ באוויר הוא יירוט.
אהבתיאהבתי
הבוקר היה יירוט מעל 2 מסעדות מפורסמות
אהבתיאהבתי
יש כאן אלמנט פסיכולוגי. בגלל מיעוט הנפגעים אנחנו מניחים שזה תודות לכיפת ברזל. עם ישראל רוצה להאמין שמישהו מגן עליו. אבל החמאס משגר אלינו צעצועים מייצור עצמי שגם בלי יירוט לא היו עושים הרבה מלבד קצת רעש. אתמול בסיס התכנסות בדרום ניצל רק במזל. לא כיפת ברזל ולא נעליים
אהבתיאהבתי
לעבר כרמיאל נורו מעל 3,000 רקטות וקטיושות במהלך מלחמת לבנון השניה.
300 נפלו או התפוצצו בשטח בנוי בעיר – מרביתן לא על בתים.
לא היתה כיפת ברזל שהגנה.
ניסיתי לברר את הנושא ונעניתי: 10% מהשטח של כרמיאל בנוי – ו-10% מהרקטות פגעו בשטח בנוי.
הסטטיסטיקה מנצחת…
וזה בנוסף לכיפת ברזל, שמופעלת רק כשצפוי כי הרקטה תפגע בשטח בנוי ומאוכלס.
ומכאן – שקצת קשה לקבל מידע מדוייק אודות "ההצלחות" של כיפת ברזל, בשל מחסור רב במידע רלוונטי (מידע שכמובן לעולם לא יינתן לנו בגלוי)
אהבתיאהבתי
אכן ענת. זה כל כך מובן מאליו שהציבור לא מוכן לקבל. במידה רבה בגלל הכוח של התקשורת לשטוף את המוח ולטעת אמונות ואשליות. הציבור מאמין לשלטונות
אהבתיאהבתי
תערובת של רב אלוף שמועתי+ המילה
"סטיסטיקה" זה מדע אמיתי באמת.
כשמישהוא נתן לי בסוף ניסוי מספרים
כמו"מעל 3000"(שמונה מיליון? ?3001)
10% שטח בנוי 10% פגיעות בשטח
בנוי קיבל F אחד גדול.אם כתב"הסטיסטיקה
מנצחת" קיבל F בריבוע ענק?
שועלן אייכה?!?!?!
אהבתיאהבתי
כל כך עיוורו אותך עד שאתה לא מסוגל לנסות לעכל מידע שניתן לך לאחר בדיקה?
לא נורא, בסוף המספרים עוד יסתדרו לך.
😯
אהבתיאהבתי
אבל
את
באמת
לא
מבינה
מה
שאת
כותבת.
מה
זה
בדק?
מי
בדק?
חישוב
של
ערך
סטיסטי
לא
נעשה
לפי
בערך.
מי
שעסק
בנתונים
וקורא
היו
3000
נפלו
300
בשטח
בנוי
שהוא
10%
משטח
העיר
10%
ב
10%
חושד
בנתונים.
ניסוי
בדרך
כלל
לא
נותן
מספרים
עגולים
מסוג
זה.
אין
כאן
מישהו
שיראה
שאני
טועה?
מלבד
לכלוכי
צבע?
אהבתיאהבתי
סוף סוף!
לא רק מסעדות פועלים במעגל הירי.
אהבתיאהבתי
ב"מסעדות פועלים" לא אוכלים פועלים. הפועלים אוכלים לחם לבן שלם עם עגבניה זיתים ונקניק מהמכולת של יוסף.
אהבתיאהבתי
למה מה, הלינקים של ולווט לא טובים?
אהבתיאהבתי
יש משהו בסיסי שאני לא מבין: אמנם כל המומחים טוענים שאחוזי היירוט של כיפת ברזל מגיעים לתשעים, אבל שמעתי ברדיו שאתמול נורו כשמונים טילים ועשרים יורטו על ידי כיפת ברזל, שזה רק עשרים אחוזים. אבל מי אני שאטיל ספק בכיפהל'ה אחרי שלקקני בן כספית הודה אתמול לעמיר פרץ על כיפת ברזל? אז תודה לך, בן כספית, שמילאת את חובתך העיתונאית, ככה מתנהג עיתונאי רציני. תקרא את הניו יורק טיימס, זה בדיוק מה שעושים שם העיתונאים, מודים לפוליטיקאים על חסדיהם.
אהבתיאהבתי
פרץ לא עשה דבר בקשר לכיפת ברזל מלבד מה שעשה בכל דרכו הפוליטית – דיבורים ריקים. הראשון שתקצב את כיפת ברזל הוא אהוד ברק.
אחוזי יירוט = מספר המיירטים שפגעו ביחס למספר המיירטים שנורו. מיירט נורה רק לעבר רקטה שצפוייה לפגוע בשטח בנוי (פחות משליש מהרקטות)
אהבתיאהבתי
אני חושב שהמונח "יירוט" מתייחס לפגיעה בטיל האויב, בהתעלם ממספר המיירטים שמשוגרים אליו.
כלומר: יירוט אחד לא שווה בהכרח מיירט אחד.
אאל"ט, הם משגרים שני מיירטים על כל טיל מטרה.
אהבתיאהבתי
צודק חלקית. יש יירוטים שבהם משוגר יותר מטיל מיירט אחד. אלגוריתם היירוט משקלל את סיכויי היירוט מול הנזק האפשרי (פונקציה של גודל הרש"ק של הרקטה ונקודת הפגיעה שלה). רקטה כבדה שעומדת לפגוע בעזריאלי תזכה (להערכתי) ליותר משני טילי יירוט
אהבתיאהבתי
כל מה שנורה לת"א מקבל 2 טומר, ת"א עולה כפול!
אהבתיאהבתי
אחוז הצלחת היירוטים הוא מתוך טילי היירוט שמשוגרים, ולא על פי המספר הכללי של הרקטות. גם כאשר נורות שמונים רקטות, רובן אינן מזוהות כאיום וטיל היירוט אינו משוגר לעברן. כך אני מבין את הענין.
אהבתיאהבתי
לא, זה מה שהינשוף כתב: כמה טילי אויב מיורטים בפועל מתוך כמה טילי אויב שניסו ליירט. טיל שלא ניסו ליירט – כי הוא מחוץ לאזור שהסוללה מכסה או שלפי מסלולו אינו עומד לגרום לנזק ולכן חבל לבזבז עליו מיירט – לא סופרים.
מהצד השני, המטרה של המערכת היא למנוע פגיעה של טילים באזורים מאוכלסים ולכן היעילות שלה נמדדת במספר הנפילות שהיא מצליחה למנוע ולא במספר המיירטים שפוגעים. לא משנה אם הקסאם יורט ע"י מיירט אחד או שהיו דרושים שלושה טילי טמיר כדי להשמידו, כל עוד טיל האויב הושמד, זה יירוט מוצלח.
לכן, אחוזי היירוט שמדברים עליהם הם כמה מהטילים שהמערכת ניסטה ליירט היא הצליחה ליירט בפועל. אם שוגרו מאה טילים, מתוכם 70 בכלל לא ניסו ליירט ואל שאר השלושים שוגרו 35 מיירטים שהשמידו 25 מהם, אחוז ההצלחה של המערכת הוא 25 טילים מיורטים חלקי 30 טילים שניסו ליירט, שהם כ- 83% הצלחה.
אהבתיאהבתי
חצי מהחברות בפיד שלי קיבלו את מכתב החיזור של תהילה ביומיים האחרונים.
אהבתיאהבתי
לא הבנת. זה לא חיזור אלא הזדמנות עסקית יוצאת מן הכלל.
pure ביזנס.
אהבתיאהבתי
פעם קראו לזה העוקץ הניגרי
אהבתיאהבתי
"והגננת אמרה לי כל יום: כשתגדל יבוא שלום"
…חלפו כמעט 60 שנה, ושום דבר לא השתנה.
😥
אהבתיאהבתי
סחתיין. נשאר רק לתרגם לאנגלית ולשלוח לסיאטל
אהבתיאהבתי
הסיאטלי כבר טרח ותירגם בעצמו.
אהבתיאהבתי
המקורות ההיסטוריים שלך מפתיעים כל פעם מחדש. המטרה בתרגום לשפה זרה היא לאפשר לדוברי אותה שפה לקרוא את המסמך ובעיקר את תאריך פרסומו.
אהבתיאהבתי
אכן כך נכתב בסיאטל
Sixty years later. What has changed? Nothing,
אבל הכל השתנה. חוץ מהרצון של כמה יהודים לעזור להרע
לישראל ולהרוג ביהודים אחרים בכל דרך אפשרית.
ב 1956 לא היה בעולם ולו ממ רבוע אחד בשליטה פלשתינית.
לא היה כזה דבר פלשתין עצמאית לא חשבו על ולא העיזו לפעול
עבור זה. רצועת עזה הייתה תחת משטר כיבוש צבאי מצרי
שדרכי השליטה שלו היו חמורים וקשים מהשלטון במצרים כיום.
מי ששחרר רצועת עזה מהאימפריאליזם הרצחני המדכא המצרי
(גז בתימן בין היתר) עינויים, מכות שוט, עושק כלכלי,הייתה רק
ישראל. שום דבר בתיאוריה ובפרקטיקה ןשל נאצאר (כך גם
הבעאת ) לא אפשר עצמאות פלסטינית. בתהליך מורכב וארוך
(שבתחילה, בגירוש המצרים, לא לקחו חלק הפלסטינים) נעשה
נסיון ישראלי להשתלט על עזה.אם ב 1956 בכל מדד כלכלי
חברתי עזה הייתה נחותה ממצרים (שזה באמת על הרצפה)
לאחר 1967 תוך שנים ספורות לעזתים הייתה עבודה, גם
בישראל. בניגוד מוחלט למדיניות מצרים נוצרה בעזה תעשייה
ליצוא.עזה בהרבה מובנים תחת ישראל נהייתה יותר מתקדמת
ממצרים. אך בגלל חסר יכולת מובנה של ישראל של ישראל
לשלוט בערבים ראה שיטות נאצר, סאדאם חסיין,סיסי, עאסד
וכ"ו וכ"ו ישראל יצאה מעזה. דעתי? מבולבלת. פעם הייתי
100% בעד. כיום? פחות גברים, נשים וילדים היו נהרגים
בעזה ורמת החיים ואיכותם היו טובים יותר תחת ישראל. בכל
אופן פעם ראשונה בהיסטוריה האנושית יש לעם הערבי
פלסטיני ארץ 100% בשלטונו,מוחלט.לא מושל תורכי
לא בריטי לא ישראלי עצמאות מוחלטת. מה קרה לתעשיה?
לחקלאות? למים? ראה ישראל עצמה, ראה סינגפור,ראה
אינדונזיה, ראה, תורכיה, ראה גרוזיה, ארמניה. פינלנד
לאחר מ"ע . כיום ליטה, לטוויה, אסטוניה וקובה גם כן.
בכולן עם העצמאות החל ונמשך,לפעמים תוך מלחמה,
תהליך קשה מורכב של בניית חברה וכלכלה חקלאות,
תעשייה, יצוא. בעזה? רק מלחמה רק נשק רק שנאה,
רק אהבת מוות. שום פיתוח כלכלי, הרס משטר המים,
הרס החקלאות שפתחה ישראל. שום דבר לא דומה
ל 1956 הכל פי אלף גרוע יותר. סוכן השנאה והמוות
בסיאטל מסית ומשקר ומשקר ומסית מתחזה ומתאפר
משחק משחק רע ושפל.
אהבתיאהבתי