הלך לעזה

ב-30 ביולי העלה ערן ורדעורך וידיאו ואמן וידיאו, סרטון מטריד במיוחד ליוטיוב, בו הוא נכנס לעזה, במכונית, עם חבר. בסרטון (הנה, פה), לא היה ציון זמן. מאחר שישראל נמצאת בעיצומה של מערכה נוספת באזור המדמם התעוררו חששות ושאלות.



ערן, מה קרה אחרי שהעלית את הסרטון?
"למחרת פנו אלי מוואלה טק, אך היה לי די ברור שהאייטם הזה יכול לפרוץ את גבולות הטק ולהגיע לחדשות, והחלטתי להטריל אותם בתשובה שגם תביע את הדעה שלי על התנהלתם במהלך המלחמה ('מבצע') וגם תספק לי עוד כלי לשווק את הסרטון (בצילום)".

wallateck

וכך הסתיימו היחסים עם וואלה טק.
"כן, אבל מיד אחר כך פנו אלי מ-ynet, מאקו, אורלי וגיא בערוץ 10, ותוכנית הבוקר של אברי גלעד והילה קורח ברשת. כולם פנו אלי בהפרשים של דקות אחד מהשני. מאקו הזדרזו לפרסם, מה שגרם כנראה ל-ynet לוותר.
מתוכניות הטלוויזיה ביקשו שאגיע לאולפן, אבל סירבתי בנימוס, אני לא בעניין של ראיונות אולפן, בטח ובטח שלא בבוקר".

הכי חשוב, מתי לעזאזל צולם הסרטון? מתי היית בעזה?
"הסרטון צולם ביום שבת 20.5.2005 (יומיים לפני ההתנתקות). הנה שני הסיקוונסים שמסגירים זאת".

למה החלטת להעלות את הסרטון רק עכשיו, תשע שנים לאחר מעשה? כלומר היו לנו כמה וכמה מבצעים, ואפילו מלחמה מאז.
"זה פשוט לא עלה בדעתי. זה כנראה היה צריך להבשיל ב(תת) מודע".

זה מעשה חסר אחריות במישור הבטחוני והפרטי (וההורים! היו מתים משברון לב!), נניח והייתם נשבים? נורים? מתים? כל סנריו מחריד יותר מהבא אחריו. עוד היינו צריכים לשחרר תמורתכם עשרתלפים מחבלים.
"הכל נכון, אבל כפי הנראה יש לי יצר של עיתונאי חוקר שמחפש את האקסטרים. זו הייתה הרפתקנות לשמה. הסלע האדום גרסת 2005. כשהאדרנלין זורם, ההיגיון עלול להיעלם.
רציתי גם להוכיח את הידוע: שהתקשורת ממהרת לפרסם דברים בלי לבדוק את נכונותם. אז אמנם במאקו ציינו שמועד הצילום אינו ידוע, אבל זה הופיע בתוך הכתבה, אני מניח שרוב האנשים כלל לא קראו".

החייל שמבקש ת.ז. בסרטון, פשוט נתן לכם להמשיך? לא היה איסור להיכנס לשטח?
"הגענו למחסום מאויש, הגיעו חיילים, ביקשו את הפרטים ולאחר מכן ליוו אותנו מאחור בדרך חזרה".

בכתבה במאקו נכתב שהצבא בודק את הסרטון. מישהו פנה אליך, זומנת למרתפי השב"כ באישון לילה? פגשת את המחליף של ג'ורג'?
"לא, ממש כלום, דווקא התבאסתי שלא. הזדמנות למיזנטרופ שכמותי לראות קצת אנשים".

מקווה שהיום לא היה עולה בדעתך לעשות דבר כזה (תיאורטית, אני מניחה שטכנית זה לא אפשרי)?
"Never Say Never, אבל בהחלט יש פחות סיכוי".

eranvered
ורד בתנוחה אופיינית: תחביב האקסטרים שלי זה כבר עלה לי בארבע מצלמות יקרות
(שלוש נשברו ע"י חיילים ומתנחלים, אחת נחטפה/נשדדה ממני לאחרונה ע"י מפגין ימין במהלך הפגנה נגד המלחמה),
ספגתי כדור גומי,  גז מדמיע, אלימות משוטרים ומפגינים, אין סוף מעצרים ועיכובים, משפט באשמת "תקיפה שוטר", אבל יצאתי זכאי.

מה אתה עושה עכשיו?
"במשך כעשור אני מצלם הפגנות, שוטרים אלימים, חברי כנסת, אירועי רחוב ועוד. צברתי קרוב לאלף שעות צילום, הצילומים שלי הופיעו אין ספור פעמים בערוצי החדשות ואתרי האינטרנט המובילים.
ע"מ להפיק סדרה עצמאית שתתבסס על הצילומים, אני מחפש במאי/ת שותפ/ה לדרך.
דרישות סף: סובלנות, אורך רוח, מקצוענות והשקפת עולם ליברלית ומעלה.
דוגמאות לעבודות שלי: היחידה לחקירות חומוסמאיר שטרית מגרש אותי מדיון אודות המאגר הביומטרי, חיילים מנסים לעצור אותי , ערוץ היוטיוב שלי.
eranvered@gmail.com

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

13 תגובות על הלך לעזה

  1. Post about nothing
    אני מבין בזה

    אהבתי

  2. עובר אורח הגיב:

    לכל אחד יש פרנסה. דייג יורד ל 30 מטר ויותר
    עם חמצן ריתוך או קומפרסור בלי מסנן שמן.
    רתך מרתך בנגב באוגוסט. חקלאי מניח קו
    צינורות. במפעל חצאי מוליכים, "ג'וקים",
    מתעסקים ביסודות ותרכובות מקצרות חיים.
    במפעל תרופות גברים אורזים הורמונים
    נשיים. דגים למסעדה, מים לצמא, ירקות
    לאדם ומיספוא לפרות, חצאי מוליכים זה
    כל הגדגטים העכשווים, תרופות לביוץ או
    לא גם זה טוב. ויש את ערן ורד גם הוא מספק
    צורך חיוני ביותר. יש מה שיש וזה מה שיש.

    אהבתי

  3. חומר קריאה הגיב:

    משעמם.

    אהבתי

  4. ברטה הגיב:

    התגובות מזכירות לי קטע שיר של ע. הלל שראיתי במוסף הספרים של הארץ בסוף השבוע.

    מזל שאני לא דבורה
    שטורחת כל כך קשה
    ולאחר שעמלה וגמרה
    עוד אומרים לה: לא – לא מדבשך

    אהבתי

  5. לירון הגיב:

    "וואלה זה כמו פראבדה מתחילת המבצע" – האם YNET או MAKO היו שונים? ככה זה השמאל החדש, צורה על פני תוכן, וכולם מריעים.

    אהבתי

    • מיכאל הגיב:

      אהבתי, להניח משהו שלא אמר ולהסיק מזה מסקנות על ה-שמאל.

      אהבתי

      • לירון הגיב:

        תקרא את הסמס המצורף.
        נו, יצאת טמבל, לא נורא.

        אהבתי

      • מיכאל הגיב:

        אני מצטער, אפשר להפנות אותי לקטע בו הוא מדבר על Ynet או מאקו? או אולי לקטע בו הוא מדבר על כלל התקשורת?

        בקיצור, מאחר שהוא ביקר את וואלה אך לא את ערוצי התקשורת האחרים, הסקת ששאר ערוצי התקשורת היו שונים לשיטתו ומשם הגעת ל"כה זה השמאל החדש, צורה על פני תוכן, וכולם מריעים."

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        “כן, אבל מיד אחר כך פנו אלי מ-ynet, מאקו, אורלי וגיא בערוץ 10, ותוכנית הבוקר של אברי גלעד והילה קורח ברשת. כולם פנו אלי בהפרשים של דקות אחד מהשני. מאקו הזדרזו לפרסם, מה שגרם כנראה ל-ynet לוותר.
        מתוכניות הטלוויזיה ביקשו שאגיע לאולפן, אבל סירבתי בנימוס, אני לא בעניין של ראיונות אולפן, בטח ובטח שלא בבוקר”.

        אהבתי

  6. ליה הגיב:

    ממש פוסט על כלום.
    כבר חשבתי שאראה אותו קונה ירקות בשוק בעזה, או לפחות משכשך בחוף הים.
    כולה עבר שני שערים. ממש גיבור ישראל.

    אהבתי

  7. מיכאל הגיב:

    הפוסט הזה העלה בי זכרונות מסיינפלד:
    George: I think we really got something here.
    Jerry: What do we got?
    George: An Idea.
    Jerry: What Idea?
    George: An idea for a post.
    Jerry: I still don't know what the idea is.
    George: It's about nothing.
    Jerry: Right…

    אהבתי

  8. velvet הגיב:

    כיתה, עוד וריאציה על נושא הכלום שלא נכתבה?
    הפוסט רמז שמדובר בגיבור ישראל? או במעשה חיובי במובן כלשהו?
    פספסתם: מדובר היה בתיאור של מהלך תקשורתי שטלטל לשתי שניות כעשרים תחקירנים, לא במחליפו של מאיר הרציון.
    משוחררים. להרים כיסאות על השולחנות ולזרוק את חצי הבננה לפח.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s