הכותרות
שר הביטחון, ראש אכ"א והרבצ"ר הגיעו אתמול אחרי חצות לבית משפחת גולדין בכפר סבא כדי להודיע להם על מותו של הדר גולדין.
ההחלטה התקבלה לאחר שהרב הצבאי פרץ עמד בראש בית דין מיוחד שהוקם לצורך זה, אשר בחן ממצאים שהובאו משטח הלחימה, בהתחשב בשיקולים רפואיים, הלכתיים ושיקולים רלוונטיים נוספים אחרים (דו"צ).
שימו לב לניסוח. כל מילה חשובה בו.
על פי הערכתי, ומאחר שגם במקרה של אורון שאול הייתה הודעה דומה (דומה אך שונה), יש פה דפוס התנהלות חדש של הצבא, לא בגלל שנוצרו פה נסיבות חדשות לגמרי (אם כי יש, לפחות באחד מהמקרים, נסיבות מאוד יוצאות דופן), אלא כדי להימנע מלכתחילה כל מו"מ ומיקוח שהם, כדי לא להתקרב בכלל לאזור הממוקש של אסירים תמורת גופה או משהו כזה.
כפי שהערכתי אתמול, בכפוף לדעתם החולקת של מומחי הלחימה של הבלוג והפיקוד הבכיר שיושב בבור ביפו ולא מש לרגע, מנסה לשדל אותי להביא לו קפה שחור אך לשווא, הודעת חמאס (האחרונה, היו כמה) הייתה מדויקת.
…הזרוע הצבאית של חמאס פרסמה הודעה שלפיה אין בידיה מידע על גורלו של הקצין השבוי, אך היא מעריכה כי הוא נהרג בהיתקלות…
אגב, שימו לב לאופוזיציה שקמה למטכ"ל המקומי בדמות פרח הפרשנות פון קלאוזביץ מגבעתיים.
קרב כ"כ (כורסה בכורסה) אמיתי.
הקשר האישי שלי, בעקיפין, לגולדין: הוא בוגר בית הספר התיכון אמי"ת בכפר בתיה, שתלמידיו הביאו אותי לפתיחת התחקיר על דוד שלי המנוח, החב"דניק בנימין למפל שנהרג בתאונת ירי בצבא.
הארץ, מעריב, המבשר ומקור ראשון לא הספיקו לעדכן את הכותרת הראשית ונשארו עם הצהרת האם או עם רמזים מעורפלים לעתיד לבוא. היחידים שהצליחו להביא את הבשורה המרה בשער: ישר"ה (מהדורה שנייה) וידיעות. בידיעות יש עדכון שהפך לכותרת הראשית ולשער כפול, אבל הידיעה, על שינויי הנוסח של חמאס במהלך אתמול, נותרה בשלמותה בע' 16.
את כל דברי נתניהו אמש במסיבת העיתונאים אפשר לקרוא בישר"ה (כפולת 6-7).
יוסי ורטר, הארץ: "אמש, בסמנו את תחילת סופו של מבצע צוק איתן, נתניהו המשיך במגמת צמצום הסיכונים. אלא שהפעם, גם הסכנות העומדות בפניו הן גדולות לאין שיעור: אם הירי מהדרום יימשך גם אחרי נסיגת צה"ל מן הרצועה, הוא עלול להיתפס כמי שהוביל את ישראל להשפלה לאומית, מה שיגרום לו לאבד את תמיכת הרוב בממשלתו ובמפלגתו ובהמשך גם את השלטון".
מה המצב?
יוסי יהושוע, ידיעות: "…צה"ל לא פגע בתשתית הצבאית של חמאס כפי שמצופה היה, בוודאי לא בדרג המפקדים הבכירים, שאף אחד מהם לא נפגע. כמו כן לא הושמדו הרקטות ארוכות הטווח".
עמוס הראל, הארץ: "יציאת הכוחות, שהחלה בפרופיל נמוך יותר כבר ביום חמישי בערב, נעשתה למרות התקרית החמורה שבה נהרגו שני קצינים וחייל ביום שישי בבוקר ליד רפיח. למשך כמה שעות נדמה היה שהזעזוע הציבורי הרחב שחוללה התקרית יוסיף ויעמיק את הפעולה הקרקעית של צה"ל ברצועה. אבל הקבינט, בישיבה מכרעת ביום שישי בערב, החליט כנראה אחרת. בהתאם לתוכניות המקוריות, צה"ל בדרכו החוצה, גם אם מועד סיום הלחימה אינו ברור ותוצאותיה שנויות במחלוקת. ועם זאת, במוצאי שבת התמונה הסתבכה עוד יותר כשמשפחתו של הקצין דרשה מראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעצור את הנסיגה מעזה בטענה שבנה חי. נתניהו הגיב כי 'ההחלטות יתקבלו רק לפי צורכי הביטחון'".
החיפזון מהשטן
(nrg)
אמונות טפלות
אני לא מאמינה. זוכרים מה כתבתי אתמול?
המלצה ידידותית ללוחמים: אל תתראיינו לכתבי ידיעות. לא סימן לאריכות ימים.
קודם דולב קידר, שפגש את נחום ברנע כמה שעות לפני מותו (כך במדור שלו היום), ובסופשבוע בניה שראל, שפגש את יוסי יהושוע יום לפני מותו.
והנה היום בידיעות:
פוסט מורטם
לא קראתי אתמול את הראיון עם א.ב יהושע ב-7 ימים, ובתוכו את הפסקה על אנשים שהחליטו לא ללדת.
אז פייסבקתי אותו בלילה.
את המשפטים האוויליים האלו אמר הסופר האהוב עלי, א.ב. יהושע, בראיון ל-7 ימים של ידיעות. המראיינת, אמירה לם, לא מביעה ולו מחאה רפה, ואף לא מעלה שאלה אחת קטנטנה בעניין. המחשבה שיש מי שהחליטו להשתמש בזכות הבחירה החופשית שלהם, לחיות את חייהם בדרך הנראית להם ולממש את עצמם כרצונם לא מקובלת על האינטלקטואל הנ"ל, המגדיר את מעמדי בעולם כ"סוג של נכות". אוי לנו אם אלו מאורות הדור.
הנחמה, כפי שכבר כתבתי: לא אובא בית המשפט בעוון נכותי זו.
ד"ר אורנה דונת כתבה על כך באון לייף.
(תודה גם לירמיהו)
משתכשכים בביצה
מתוך שהיא כותבת ב-mako אני מבינה שצליל אברהם, כתבת ועורכת בנושאי ספרות ב-7 לילות, עזבה את העיתון.
אברהם כתבה בסו"ש על סיקרט, הרשת החדשה שתקפה את ישראל, כלומר את שדירת התקשורת, הבלוגרים והפרסומאים בשבועות האחרונים. סיפרתי לכם עליה השבוע, זוכרים? הנה, שלא תתבכיינו.
מה שמצחיק בכתבה של אברהם זה שמתוך הדוגמאות שנתנה אני מבינה שהיינו חברות שם, שהרי היא מתארת את הסודות שגם אני קראתי בטרם נמלטתי כשזנבי בין רגליי.
אבל נו, לא מאוד מפתיע, אם קבוצת ההתייחסות היא זו שתיארתי למעלה. כמו שכתבה, ייתכן שלמרות כל האזהרות שקראתם, בהארץ, אצלי, אצלה, תרוצו לשם, כדי לוודא שלא החמצתם כלום. לא נורא, חזרו כשתחושו ברסיס רקטה חולף מילימטר מהאישון שלכם.
לפני פיזור
תנובת הסו"ש:
דו"ח יולי.
עוד חמישה חללים.
אצבעות שחורות.
הלך לעזה.
ולווט אנדרגראונד 
התבוננתי היטב בתמונה שנלוותה לקמפיין הפטריוטי המלוקק של ואללה שנקרא "קודם כל ישראלי".
מילא לנגן על הגל הכי מאוס האפשרי (הפטריוטיות היא כידוע מפלטו של הנבל). אבל עשית קמפיין – לפחות תבדוק מה שמו לך הפרסומאים בפוטושופ.
בכוורת ה"ישראלים" של ינון מגל אין חובש כיפה. אין אתיופי. אין ערבי. אין זקנים. "ישראל היפה" של ואלה היא אוסף של צפונבונים חייכנים, המדגמנים ישראליות מעושה תמורת חשבונית.
העיקר שמאשימים את ה"שמאל" באליטיזם.
אהבתיאהבתי
ואף צפונבונה משם.
אהבתיאהבתי
חוץ מלשהות בשטח כינוס האם עשית פעילות?
אהבתיאהבתי
למה הסטודנט הקרצייה ללימודי גרמנית (שאין לי כוח לתקן את אלף השמות שהוא דופק פה כל יום), אדם במיטב שנותיו, השונא ניצולי שואה ועוד, לא גויס למלחמה? הרי הוא בוגד למעשה.
אהבתיאהבתי
השאלה ברצינות? מי הולך למילואים כדי לשהות בשטחי כינוס?
אהבתיאהבתי
למה לא? אני מניח שצריך לגייס מישהו שירקוד עם הברסלבים. לא נעים להם לבד.
אהבתיאהבתי
יש מלחמה ברשות.
אהבתיאהבתי
שגרה ברוכה: שוב תופסים את YNET על שטויות:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4554178,00.html
האם מישהו שם מבין את משמעות המילה "חשד"? האם העברית תמשיך להיות למרמס? והאינטלגנציה – מה יהיה על כבודה?
אהבתיאהבתי
ברוך השב מהגבול הדרומי וכבוד על הבלורית המתבדרת ברוח.
אהבתיאהבתי
נקווה זה שירת הברבור של הפרשנים, ההזויים עם תאוריות הקשר, העצבנים עם כלי הדם המתפוצצים ברקה, הרודפים אחרי בוגדים. מקווה שהרב"טית תוכל להכריז על חזל"ש.
יש להצטער על 300 הילדים, 203 מהם מתחת לגיל 12, שנהרגו באחריות החמאס וצה"ל.
אהבתיאהבתי
אם אתה כותב "יש להצטער על הילדים…שנהרגו באחריות החמאס וצה"ל", אז כנראה שההסברה דווקא עובדת לא רע.
*כל זאת בלי קשר כמובן לבלוג של איזה אלמוני (המפורסם במסגרת ה- TIMES OF) שאף אחד לא שמע עליו, שבלוג אחר, אנונימי אף הוא, בוחר להתנצח עמו.
אהבתיאהבתי
גוקר הוא אלמוני אולי לך, והוא רק אחד מרבים שהתייחסו. האחריות זה בעקבות דיווח עובדתי, ולא הסברה.
אהבתיאהבתי
אתה סבור כך, אני סבור אחרת.
אשרינו שזכינו להתדיין בנחת ולא לכנות זה את זה בכינויים מיותרים.
אהבתיאהבתי
יוסל'ה כל מה שאתה אומר נכון בודאי אבל הנה המאמר
נגד עינינו. בכלל, בלי לחשוב מי יצטט ומה יגידו וכ"ו
זה מאמר מיותר המעיד על מחברו ועורכו. חבל.
אהבתיאהבתי
Times of Israel הצליח להפסיד בהסברה.
אהבתיאהבתי
לירידה בפרסום קשר ישיר לירידה בתפוצה, לקשת הכותבים ולהזיות הקשות של רבים מהם.
24 אלף מנויים ביו יפו לשינקין כבר לא מזיזים לאף מפרסם, בטח לא למפרסמים שמחפשים מסה קריטית של לקוחות בישראל ולא בברלין או בחברון.
הארץ רוצה להיות ביטאון מחאת הקוטג', ביטאון מחאת הפלסטינים, או כל מחאה אחרת, הכל חוץ מלהיות עיתון .
מסתבר שעם מנטליות של בלוג סהרורי אי אפשר לפרנס עיתון יותר. זה אפילו לא מקצועי.
מוטב לו להארץ להפוך למלכ"ר. עסק למטרות רווח הוא כבר לא יהיה.
אהבתיאהבתי
ראשית, קח חשבון ש 24 אלף מנויים זה לפחות 48 אלף קוראים. שנית, העיתון מחולק בחינם לבתי קפה, שם קוראים בו לא מעט אנשים (הדברים נכונים במיוחד לגבי הארץ, שהוא עיתון שאחוזים ניכרים מיושבי בתי הקפה אוהבים לקרוא בו).
שלישית, יש להם גם את המארקר. כיום תפוצתו רחבה יותר מזו של הארץ.
רביעית, אני מעריך (וזו הערכה שלי בלבד) שמרבית העוזבים נמנים דווקא על הקהל שאיננו אוהד את הקו של המערכת, אך מצא בעבר בעיתון איכויות כאלו ואחרות. בקהל זה מצויים גם לא מעט מקבלי החלטות, שבאופן כללי ניתן לומר שלפחות מחציתם הם ימנים בבסיסם, ולפחות רבע נוסף הם מרכז-ימין.
מכאן שהארץ הולך ומאבד דווקא את התפוצה החשובה לו כל כך – זו של "קובעי המדיניות".
אהבתיאהבתי
ובכן,
חשיפה ראשונה, ורק לקוראי ולווט – בתחילת 2013 היו להארץ כ- 30 אלף מנויים (לא כולל מנויים על דה מרקר בלבד).
לפני תחילת המבצע היו כ- 24 אלף. מאז תחילת המבצע בוטלו קרוב לאלף וחמש מאות מנויים.
כל המספרים נטו, כלומר בניכוי מצטרפים חדשים.
אבל קחו בחשבון שזה ממש לא הסיפור. הסיפור הוא הירידה בפרסום.
אהבתיאהבתי
בנוסף ל- 1500 ספונסרים איבד מחנה החלום עשרות אלפי אדיוטים שימושיים שטיפסו לשובך כדי להביט מלמעלה על השכונה. גידון אפילו גרם לעוז והעמוס לקרוא את אמנת החמאס (לראשונה) שלשום. נשארו עם קומץ עלים.
אהבתיאהבתי
אתי חפירה ודתיות מזמרות
עצור או שאני חופר! ככה אמרו לנו להגיד בטירונות כששמרנו עם אתי חפירה עוד לפני שנתנו לנו נשק.
אבל ב 73 החזקתי את האת צמודה. במדבר לא קשה להתחפר ובכל עצירה התחפרתי.
הרבה צחקו ממני עד ששניים נהרגו מפגז שנחת שלושים מטר מאתנו.
כשאני רואה דתיות עומדות ושרות בלילה, אני יודע שתכף תהיינה צרות צרורות.
אתמול ראיתי אותן מול הבית של משפחת גולדין, שרות ומזמרות עם שביס על הראש ואש זרה בעיניים, והבנתי שעוד מעט יודיעו שהוא נהרג.
אני גם זוכר את הפסטיבל שארגנו משפחות החטופים שנרצחו בגוש עציון, מה יצא להם מכל השירים והריקודים האלה?
מתי הם יבינו שאלוהים מת?
אהבתיאהבתי
כחפרן לחפרן אני מרשה לעצמי שאלה. ניכר שאתיאיסטים מרגישים צורך להביע את דעתם על דתיים יהודים באופן שדי מזכיר את היחס מהציבור שעליו הוא מלגלג. אתה מכיר את הטקסים- לתקוע חזיר בכיפור, דאחקות על מזוזות, פסילת ציבורים שלמים. בעין מזויינת הייתי אומר שמדובר בהתהגות קנאית ודי דתית לכשעצמה.
המנהג מתנגש עם הסלוגנים 'איש באמונתו יחיה', 'שטיחים תמורת שלום' או 'תנו לחיות לחיות'. דגובתך בנתון?
אהבתיאהבתי
מה בדיוק אתה שואל?
אני חילוני, אני חושב שדת ואמונה באלוהים זה דבר רע מאד ומזיק מאד, אני מתייחס בחשדנות למניעים של הציבור הדתי ואני לא בדיוק מבין את ההתנהגות שלו.
בין הדברים שלאחרונה מטרידים אותי זה שהם רוקדים ושרים בזמן שלדעתי אדם סביר צריך לשבת בבית ולבכות, או לפחות לשתוק.
אהבתיאהבתי
לא רק הם, גם האירים רוקדים ושרים בהלוויות ועוד (לא ספרתי באמת) מאות שבטים ותרבויות. כנראה ששאלתי אם אתה מזהה סיפטומים אורתודקסיים והתנהגות דתית בקרב החילוני שבך.
אהבתיאהבתי
כרגיל, היון היהודי הגאה צודק:
"…אוּלָם כְּשֶׁשָּׁפְכוּ הַגָּל, וַיָּשׁוּבוּ לִמְקוֹמָם הָעִירָה,
שָׁבוּ הִתְקַבְּצוּ כַמִּנְהָג אֶל-מִשְׁתֵּה-הַקְּבוּרָה הַמְפֹאָר,
עָרְכוּ בְהֵיכַל פְּרִיאַמּוֹס הַמֶּלֶךְ מִזַּרְעוֹ שֶׁל-זֵאוּס.
כָּכָה חָגְגוּ קְבוּרָתוֹ שֶׁל-הֶקְטוֹר מַכְנִיעַ-הַסּוּסִים."
אהבתיאהבתי
אחד מתוצרי הלווי של המלחמה בעזה היא זריקתו של אבו מאזן מתחת לגלגלי האוטובוס על ידי אובמה. לעובדה זו יש השלכות אזוריות והן גם ישפיעו במידה רבה על הפוליטיקה המקומית. הציר קטאר, תורכיה חמאס הוקם על ידי האמריקאים והפך לציר המרכזי של המדיניות שלהם באזור. לפני המלחמה לא היה קשר מיוחד בין קטאר לתורכיה אם כי שתי המדינות היו פרו חמאס ואנטי אבו מאזן. אובמה מוצא בציר הזה שני יתרונות: הראשון אפשרות לחזור ולקומם את האיסלם הפוליטי שבו הוא האמין תמיד, התועלת השניה של הציר הזה היא כנגד רוסיה. קטאר היא המתחרה הגדולה של רוסיה בשוק הגז העולמי ותורכיה אחד הלקוחות הגדולים של רוסיה. בינגו אמריקאי. בהתחשב בהיסטוריה של אובמה/קרי לא יהא זה מפליא שהתורכים והקטארים יכייסו את האמריקאים שישלחו את החשבון לנתניהו. בהקשר הזה כדאי לשים לב לפן נוסף של יחסי ישראל ותורכיה. שדה הגז לוויתן מייצר לתורכים מרחב מיקוח נוסף עם הרוסים. בנוסף לסחר הגדול בין ישראל לתורכיה מהווה ישראל נתיב סחר בין תורכיה לירדן ומדינות המפרץ. בעבר היה לתורכיה נתיב סחר יבשתי שעבר דרך סוריה וירדן. בשנים האחרונות הנתיב הזה הוחלף בנמל חיפה שדרכו מזרימה תורכיה סחורות שמשונעות לירדן ולמפרץ באמצעות משאיות ונהגים תורכים.
אהבתיאהבתי
איך מתחבר ההווה והעתיד ביחסי ישראל תורכיה עם זה?:
אהבתיאהבתי
גם וגם זו לא גישה שמאפיינת רק פוליטיקאים תורכים
אהבתיאהבתי
ולמרות הכפילות ראוי וחשוב בסחר עם
תורכיה לדאוג לביטוח טוב
אהבתיאהבתי
להוסיף להערתך. תורכיה עירק והכורדים והנפט הגנוב מוכיחים שאכן
ניתן לאכול עוגה ולהשאיר אותה שלמה. אחרי חסימת כל הנהרות היורדים
דרומה מאסיה הקטנה וייבוש למעשה של חלקים מסוריה ועירק ניתן לפצות את הערבים בדיבורים על ישראל. גרוע מכך לזועבים וחולמי חלום האיחוד
הערבי והבעאת ויורשי נאצר, בעזרת תורכיה חל נגד עיננו חיסול שלושת מרכיבי המהות והפוטנציאל הערבי עירק – סוריה – מצרים. הבירות הערביות-מוסלמיות בגדד, דמשק-קהיר לב הערבים ותרבותם הפכו לאסון. זו אינה חזרה לימי הביניים כי אז הן היו שיא התרבות זו הפיכה לכלום. כנאמר: עכשיו אחרי 100 שנים תורכיה נוקמת בערבים את הבגידה במ"ע Iנגד עיננו האביב הפך לבצורת קטלנית במקום קידמה ליברלית אירופית באו הכליפות והחמאס. על מקום ארה"ב ונשיאה בטרגדיה הזו ממוסול עד עזה יכתבו הרבה ספרים ותזות. נקווה שישראל תצא בשלום.
אהבתיאהבתי
אוי, א.ב.יהושע נדחף בין אחינועם ניני ואורנה בנאי. אנשים צריכים לחשוב 100 פעמים לפני שהם פולטים מילה. מה זה פה? אין בושה.
אהבתיאהבתי
את יודעת, ברטה. לפעמים האדומים שאת מקבלת הם מוצדקים.
אהבתיאהבתי
אינך מבין ציניות מהי? אני ממעריצותיו . תתנצל.
אהבתיאהבתי
הבנתי מצוין. התכוונת בציניות, זה היה ברור מלכתחילה.
אני מאמין שאף אחד ממאדימיך לא העניק לך את הקליק שלו בגלל שהוא חשב שהתכוונת ברצינות.
אהבתיאהבתי
את אינך מבינה ציניות מהי. נראה שזה חטא שעונשו התנצלות.
אהבתיאהבתי
מה את מגיחה מהצללים . הבהלת אותי.
אהבתיאהבתי
אתה יודע מה יוסף. תן לי אדום ונגמור עניין.
אהבתיאהבתי
אני לא נותן אדומים או ירוקים כלל. זה משחק של ילדים קטנים, ואני לא רוצה להשתתף בו.
העניין הוא שראיתי שאת מתלוננת, אחת ליומיים בערך, אז החלטתי שזו הזדמנות ראויה להתייחס לתלונותיך.
אהבתיאהבתי
כמה דברים קשוקים ולא קשורים לכל הנאמר:
בנסיונותי לקבל תמונה ברורה מה קורה באמת בעזה, בין השידורים המגמתיים מישראל לבין אלו של אלג'זירה, דיברתי עם מקורב שנמצא בשטח מתחיל הלחימה ושאלתי אותו מה פשר האמירות "צהל יישר את עזה ורפיח" ואפילו " אין לתושבי צפון הרצועה לאן להתפנות". הרי אני רואה באלג'זירה צילומים של מרכז העיר עזה שם נמשכים החעעם כרגיל ללא ענני עשן ופיצוצים. כמו שחשבתי שני הצדדים מפריזים בתיאוריהם, אלו רוצים להראות הישגים ואלו להתבוסס במסכנותם. בפועל נאמר לי, לי, הותקפו שכונות בפריפריה שהן מעוזי חמאס, אך במרכז העיר לא היו כמעט בכלל תקיפות ואין שם אזרחים החוששים שבכל רגע ינחת עליהם טיל. החיים שם נמשכים כרגיל למעט הפסקות חשמל ומים. ובפועל לו אזרחי עזה היו מתגייסים זה למען זה כמו למשל בארצינו הקטנטונת, אז גם למתגוררים בצפון הרצועה היה לאן להתפנות. אין ויכוח שהחיים בעזה לא פשוטים, אך המצב רחוק מאוד ממה שהאזרח הפשוט בישראל מדמיין לו. שלא לדבר על מה שמדמיין שאר העולם.
אהבתיאהבתי
הוא לא מדמיין, זה אינו בדמיון. זה כתבות
נוטפות דם ותמונות בהתאם. הצנזורה של
החמאס עובדת ביעילות אדירה. מי מתי
באיזה מקום ראה בעזה אנשים צעירים
לא ישראלים נושאי נשק? מי מתי באיזה
מקום ראה שילוח טילים, השווה הסוללות
בישראל חוץ מנ"צ עשר נקודות אחרי הפסיק
שדרו הכל. איזה כתבת פינית מפוקפקת
שדרה על שילוחי טילים מבית חולים שבו
היו רופאים אירופאים מתנדבים. האם לא
סביר שהיה שם מי שהיה צריך להיות וצילם
ואם לא? למה? מליון שאלות.
והכי בסדר עקיבא הלא מקשקש לא שאני
אוהד של ירמיהו. אבל ההיסטריה מלאה
בקברים של רגועים נרגעים ומלאי שלווה
וגם כמובן של מוכי היסטריה ורדופי פחדים.
גם עודף שלווה לא בדיוק מביא ביטחון.
ראית באיזה עיתון בחו"ל תמונות של עזתים
נושאי נשק. למישהו בארץ יש? (לא ב"הארץ")
בישראל הכוונה.
אהבתיאהבתי
יש לך הרבה שאלות, לחלקן ניתנו תשובות, אבל אתה כמקובל אצל בני מינך רק שואל שאלות.
ביחוד בולט אצלך הצורך החזק והמנדנד לשפוך דם. המצאת תאוריות מקושקשות שאיתן אתה רודף אחרי כל מי שגרם לדעתך למציאות האומללה שלך.
אבל מה,, מדובר רק בטיפוס מוזר, מוג לב המתחבא אחרי ניק. חסר שיניים שפגיעתו היא יותר עבירה קלה בתחום איכות הסביבה, אז סוחבים, סבבה.
אהבתיאהבתי
טפיל הייתה וטפיל תשאר
לא נורא הסתדרו עם טפילים
גרועים ממך.
אהבתיאהבתי
עו"ח ואורן. תפסיקו מיד. לאלתר. אל תגיבו אחד לשני. כלום. לעולם!
אחרת אקשור אתכם גב לגב ואשסה בכם רוטוויילר חולה כלבת.
אהבתיאהבתי
הרוטווילר לא מפחיד אותי, תנסי מישהי ימנית השועטת לפתע באופנוע מצללי הצל.
רק מטוב לב, דאגה לשמחת החיים שלך ורצון לא לגמור כמו שועלן, אקיים בסבבה רבה, מצידי 😀
אהבתיאהבתי
לא שמת לב שאני כבר לא ימנית? נמאס לי.
אהבתיאהבתי
פתאום עכשיו, פתאום היום, הדיסוננס שבר אותך.
אהבתיאהבתי
הבנת שהוא כבר לא יחזור.יש גברים לא אוהבים את הגישה האגרסיבית. נסי להיות ימינה מהמרכז בתור התחלה.
אהבתיאהבתי
ואל תזכירי אפילו בדרך אגב את גלן קלוז.
אהבתיאהבתי
בהצלחה!!
אהבתיאהבתי
הבנתי שהוא לא יחזור כבר לפני חודש וחצי כשחגיגות השלושים לא גרמו לו לצוץ. לא הפכתי ימנית בשבילו. הפכתי ימנית בשבילך. את משום מה הבנת שאני טוענת שאני ימנית, אז ויתרתי על זה לגמרי. מעכשיו אני אצטרך לגבש ולגבות את הדעות שלי כל אחת בנפרד, ואם הן בטעות יצאו קוהורנטיות אני אשתדל לחיות עם זה בשלום.
אהבתיאהבתי
תודה על ההסבר- קיבלתי.
אהבתיאהבתי
ברטה, שועלן אהב את הגישה האגרסיבית. ולמרות השמועות, לא זה מה שקטם את פתילו.
ואפילו רוני דניאל לא היה ממליץ לך לפתוח חזית מול מישהי.
אהבתיאהבתי
קיבלתי.
אהבתיאהבתי
לוולוט קבלתי
כך יהיה. תודה
אהבתיאהבתי
תמיד סיקרן אותי – למה אתה כותב ככה?
המבנה הלירי (?) של התגובות מזכירות לי משהו שונה ומעניין.
מה המטרה? מה זה אמור להביע? והאם אתה יכול לכתוב 'רגיל' ועינייני?
אהבתיאהבתי
"מזכיר" כמובן, לא "מזכירות".
אהבתיאהבתי
ככה זה מה יש
אהבתיאהבתי
עם כל הכבוד לגבירתי שיש לה מקורב בלב המאפליה, הוא לא ממש מוסמך. גם הוא רואה חלקיק מהתמונה.
אהבתיאהבתי
גבירתי לא טענה בשום שלב שהיא מחזיקה את האמת המוחלטת בידה (אני יודעת שזו הצהרה נדירה במקומותינו) אלא רק רצתה להציג פירור נוסף של מידע, שאולי בסוף יצטרף לפאזל. מבקשת סליחה מראש ממי שהפרעתי לו לדמיין מציאות אחרת.
אהבתיאהבתי
האמת שדי טענה:
אין פה קמצוץ סיוג או אמירה שזה חלקיק מציאות.
לא הפרעת לכלום, להפך, שימחת 97% מהמגיבים.
אהבתיאהבתי
דווקא עושה רושם שהפרעתי לך.
בכל מקרה, ציטטתי את המקור שלי, שבעיני הוא אמין, כרובד נוסף לכל המידע שכולנו מקבלים מאמצעי התקשורת. מכיוון שאני לא מייצגת אף אחד מלבד עצמי, אני לא רואה עצמי כמחויבת להציג את התמונה השלמה. כל אחד יפעיל את שיקול דעתו ואת מוחו הקודח ויסיק מה שיסיק.
אהבתיאהבתי
🙄
אהבתיאהבתי
שלום עקיבא. האם התכוונת אלי?
אהבתיאהבתי
שלום קפטן, לא התכוונתי אליך.
אם הבנתי נכון בין השורות, בזמן שאנחנו קשקשנו אתה היית בחזית.
אהבתיאהבתי
הבנת נכון מאוד. היה קשה הרבה יותר מפעמים קודמות. את השגותי בענייני צבא אשמור לעצמי. לפחות בשלב זה. תודה על ההבהרה – זה היה חשוב.
אהבתיאהבתי
חבל. מאמש אני מחכה שתספר קצת על רשמיך.
ולא יודע למה, במלחמה הזאת אני גם בוכה הרבה יותר מהצפוי וגם חש צורך לחבק כל חייל וחייל. אז קבל חיבוק ותודה ממני.
אהבתיאהבתי
בתמצית – הגולגולת שלי קיבלה צורה של קפלסט. אף אחד מהיחידה שלי לא נפצע, והיינו קרובים לפחות 6 פעמים. כולל פצמ"ר שהוריד שניים בשטח כינוס שהיינו בו. פיזית היה קשה מאוד בגלל החום והרציפות. בעיקר – שמרנו על עצמנו. מזלי שאני ביחידה טובה עם מ"פ מעולה.
אהבתיאהבתי
האמת הופתענו שקפטן הוא למעשה גבר חתיך ומסוקס במיטב שנותיו. חשבנו שאתה פדלאה באה בימים מהשנתון של רון קדמון.
תודה בשם עם ישראל.
אהבתיאהבתי
יליד סוף הסיקסטיז. גם זה כבר נחשב זקיין בימינו.
השורה האחרונה מביכה ומיותרת. בוודאי לציניקן כמוני.
אהבתיאהבתי
בזמן שנלחמת
אהבתיאהבתי
עם כל האהבה קפטן, ויש הרבה אהבה, הגיבור שלנו היה ונשאר החז"ן.
בזמן שרפררת תו"ל פוסטמודרניסטי בצבא של גנץ, הראה זה גבורה מהי (פרשנות צבאית). מקור של ליה בצפון תל אביב אף דחה את הרושם שהכל נעשה מהכורסא. לעתים זה היה בעמידה, ואפילו סגר לשעות את המזגן למרות מחאותיה של הזומבית*.
הכל שטויות כמובן. ראה למעלה את המגיב טלקום קומניקיישן, שהדעות עליו השתנו, כשהזכיר שחיכה בשטח כינוס.
אהבתיאהבתי
רוני דניאל מזכיר את אורן מאז ששב מפרישתו הקצרה
אהבתיאהבתי
חה, אני מנשנש עשרים יח' רוני דניאל, לפני שולווט מבינה מי ייחס לה דברים שלא אמרה. וזה כשאני טובטוב.
אהבתיאהבתי
לא עניין הגיל. מאז שחזרת אתה נשמע כמו מישהו שהפסיק לקחת את התרופות שלו. פרץ של מדון וברברת.
אהבתיאהבתי
איזה גיל? בתרופות, אי לקיחתן, והשפעה, איני מבין. נסה לעשן משהו, ירגיע אותך. מעט חומר טוב, הכל יהיה סבבה, ולא תיקח ללב חרחורים של סחים.
אהבתיאהבתי
צבע צהוב! צבע צהוב! צבע צהוב!
תפסו מחסה, מקריאת התגובות עד כה אני מבין שעומדת לנחות עלינו מתקפת קשקשת חסרת תקדים, כשמכל פיר עלולה לקפוץ עלינו שטות גמורה.
ביתיים הותקפנו בין היתר על ידי "תיאוריית אתי החפירה", תיאוריית "3 החטופים הצילו את עם ישראל", תיאוריית "חמאס ניצח", וכמובן תיאוריית "לא משנה מה קורה, בן כספית בנזונה".
ושימו לב שיש פה גם הלום קרב שמחפש קרדיט בין ההריסות בשדה הקרב.
יום טוב לכולנו.
אהבתיאהבתי
ומה יש מעלי? עוד גולש חצוף/סדיסט שמחפש רק איך להתנגח ברוח האגרסיביות השורה ברשתות החברתיות וברשת.
אהבתיאהבתי
מקווה שוולווט תסלח לי על המנהרה שחפרתי בבלוג שלה
אהבתיאהבתי
חייל זקן, אתה היית גיבור המלחמה של הבלוג. בלי ציניות.
וירמיהו, אני מתנצל. זה נאמר ברוח טובה, בצחוק.
אהבתיאהבתי
זה לגברת הדס ויתר החושבים שאנחנו באירופה.
החמאס ניצח רוחנית ומורלית כי כפה עלינו
בתמיכת הצדקנים הצבועים והסוכנים וגם ובייחוד
שנאת היהודים את נהלי הג'ונגל.כל אמנת ג'נבה
כל חוקי המלחמה כל זכויות האדם נבנו באירופה
לא באו"ם!!להגן על החלש נטול הנשק. כדגם
השבוי. אסור לרצוח שבויים !!!.בסחר האדם
שנכפה עלינו הציונים היהודים הישראלים מבחוץ
ושנבנה במידה לא מועטה מניצול ציני ואכזרי
של ההתנהגות היהודית, בחלקה, אין אדם או
שבט מושלם. הפכנו לברברים. היות ובתהליך
מתגלגל נכפה על ישראל השוויון השטני גופה
שווה שבוי חי, או קצת פחות, הסכמנו, כנוהל
קבוע, לא כמקרה של אכזריות זמנית, לרצח
של שבויים וחטופים ישראליים. זאת מהסיבה
השטנית שלחוטף ולשובה קל יותר להחביא
גויה.רצח של שבויים חסרי ישע מהצד השני
שקורה ויקרה כבכל מאבק לאומי אכזרי מוגבל
מבוקר נשפט ומוכרז כפסול בכל זמן כל הזמן.
למי שמבקר אותי, אזכיר שבמידה רבה כך
שברו את הנוצרים בלבנון ועדיין אין איש יודע
את גורל המאות (אלפים?)שהעלימו צבא
סוריה ועוזריו. מבחינה זו ניצח חמאס וזה
ברור. עכשיו יתחיל החירטוט של לא בדיוק
וגם זה וגם כך ותבין ותראה ופשיסט וכו.
בואו נדבר על רצח שבויים ישראלים כשיטה
וגם על חושניה נדבר.
אהבתיאהבתי
אני נדהם ומופתע מחוסר הטעם הקיצוני והחזרה המקאברית באיזכור נוסף של תיאוריית הקשר בין הריאיון למוות. קבס.
אהבתיאהבתי
תרגיע, זה בלוג ביקורת תקשורת. לא ידיעות ולא מעריב פה.
אהבתיאהבתי
אכן, ביקורת נשכנית.
חוצמזה, רואים לך את הIP אז שאני לא אתן לך אדום, אהה.
אהבתיאהבתי
ניתוח מצב: מדינת ישראל עמדה בפני סכנה קיומית לראשונה מאז מלחמת השחרור.
שלושת הנערים במותם הצילו את מדינת ישראל.
עשרות מנהרות התקפיות שמסתיימות בתוך ערי הדרום אינן מנהרות טרור, הן תשתית כיבוש קרקעי. אם לא היינו מפתיעים את עצמנו בתגובה החריפה לחטיפת הנערים , החמס בתזמון המתאים לו היה מזרים אלפי חיילים דרך המנהרות לכיבוש ערים ומוצבים צבאיים, אלפים רבים של חיילים שמחופשים לחיילי צה״ל, הורגים , כובשים וחוטפים כאשר אין לצה״ל זמן להתארגן . במקביל יורים מטחים של מאות ואלפי טילים למרכז ומשתקים את יכולת ההתארגנות נגד הפלישה. למה חיכו ? אולי ליום גשום, וכנראה להתאוששות החיזבאללה כדי לתאם מתקפה משולבת מצפון של טילים …ואולי גם מנהרות שנחפרו לערי הצפון …
מקורות מודיעין אמרקאיים: לחמאס יש עוד הרבה מנהרות שישראל לא גילתה.לדברי המקורות יש לפחות 60 מנהרות בגבול עם ישראל.
—-
V: נא לא להעתיק טקסטים שלמים לפה. השיטה: ציטוט קצר וקישור.
אהבתיאהבתי
הידד על הטקסט המרתק.
ממליץ לך על זה להרגעה קלה
וציטוט קצר לסולדים מקישורים:
אהבתיאהבתי
ברור, לראשונה מאז מלחמת השחרור – סכנה קיומית. צבאות מצרים, סוריה וירדן ב-67 לא היו סכנה קיומית. מאות טנקים סוריים שועטים ברמת הגולן לא היו סכנה קיומית. לעומת זאת, כמה מאות חמאסניקים שייצאו מהמנהרות – סד"כ של גדוד חי"ר או שניים, ללא שום נשק כבד, שום לוגיסטיקה, שום תחמושת חוץ ממה שהם יכולים לסחוב על הגב – זו סכנה קיומית! חמאס היה מזרים "אלפי חיילים" לכיבוש "ערים ומוצבים צבאיים". ברור, אלפי חיילי חמאס היו עולים על קווי אגד שעוברים בצומת יד מרדכי ונוסעים למצוא איזו עיר שאפשר לכבוש. חיל האוויר לא יוכל לעזור כי הם יהיו מחופרים בתוך האדמה… איך הם יכבשו את ערי ישראל כשהם נשארים מחופרים בתוך האדמה? אללה יודע. כמובן, את זה נשלב במטחים של מאות ואלפי טילים למרכז, הרי ידוע שלחמאס יש ריכוז ארטילריה רקטית שכמוהו לא נראה בעולם מאז שהצבא האדום פתח בקרב קורסק. איזה מזל שניצלנו בנס. אנחת רווחה עמוקה פורצת מפי.
אהבתיאהבתי
האם "נדב" הוא "גיא אלוני" המסתורי? כותב המאמר ה"מבריק" שסידר לאברי גלעד את הראש? איש הצללים (גלעד שינה את הפתיח לפוסט וכרגע הכותב מעדיף להישאר אלמוני) שהפרשנות שלו הפכה לעובדה מוגמרת בבלוגי הימין והרבתה בהלה במגולי התגובות?
בנוגע למנהרות הנוספות, יהיה נחמד אם תוכל לשדך בין מקורות המודיעין האמריקאים שלך לקולגות שלהם בלבנט. אוטוטו ראש השנה. תהיה בנאדם.
אהבתיאהבתי
כדאי למחוק את הטמטום שנדב העתיק לפה. בשביל תאוריות הזויות יש לנו את רודף הבוגדים עם מגבלת יכולת ההיסק, וחוסר היכולת להתנצל, עובר אורח.
אהבתיאהבתי
עמית סגל כבר כתב מה חסר לו בקטע הזה.
אהבתיאהבתי
דבורית, למה את לא נותנת קרדיט על המידע על דברי א.ב יהושוע? אני הוא זה שהבאתי אתמול לידיעת הקוראים את דבריו ואת תגובת אורנה דונת. ראיתי שבמקרים דומים שבהם גולש הביא כתבה אז כאשר הזכרת אותה בפוסט שלך, הודית לאותו גולש שהביא את המידע או לפחות הזכרת את העובדה שהוא הציג את האינפורמציה.
אהבתיאהבתי
אם אתה מעוניין שכשיחפשו ירמיהו בגוגל יגיעו אלייך, הדרך עוד ארוכה.
אהבתיאהבתי
איזה גוגל? מספיק לקרוא את התגובות בבלוג הזה בפוסט הקודם אתמול. אני כתבתי כאן בבלוג הזה אתמול על דברי א.ב יהושוע והצגתי את הקישור לתגובתה של אורנה דונת. לא צריך גוגל אלא עיון בבלוג הזה.
אהבתיאהבתי
סלחי לו, בגיל שלו גם את תחפשי חכמת ספתא חבוטה. אולי.
אהבתיאהבתי
לא הייתי מקל ראש, זה מתחיל באי מתן קרדיט, ונגמר בתעלה לצד הדרך
(אלא אם כן מדובר בפרשן צבאי, אותו היא מרטיבה, ומאכילה אחרי חצות).
אהבתיאהבתי
הניתוח שלי, פרובוקטיבי במקצת.
1) בסכסוך ללא כיפת ברזל היתה חית הטרף מקבלת את ליטרת הדם שלה בדמות חמישה הרוגים בתל אביב ביום הראשון. יתכן ובכך היה מסתיים הסיבוב. באופן פרדוקסאלי, העדר הישג לצד השני בשל ירוטי הכיפה עודד אותו לחפש פתרונות יצירתיים מתחת לאדמה.
אין כאן שיפוט מוסרי או נקיטת עמדה, פשוט ראיה מזוית קצת שונה.
2) את חפירה לכל חייל היתה יכולה לחסוך יותר מעשרה הרוגים מפצמרים. חבל שלא הוסקה המסקנה ממקרה איילת השחר.
3) בזמן שלפני חטיפת שלושת הילדים, שחרור אסיר מנהלי פעם בשבוע בתוספת הקלות על הסגר היתה עשוייה להביא לשלום תוך סיכון מסויים של עשרות הרוגים בצד שלנו. מדינת ישראל חסונה מספיק בכדי לקחת סיכונים מחושבים ושחרור אסיר מנהלי בשבוע לא היה גורם לסכנה קיומית. יש לציין בהקשר זה שאפשר להבין את ביבי שלא הלך בדרך השלום אחרי הויתורים לערפאת שהביאו להרוגים רבים.
4) בעניין רצח הנער משועפט, הייתי מאשים את המסיתים. המסיתים כדרכם של ראשי המאפיה אומרים את הדברים בקריצת עין, על דרך המשל, השלילה והדיון התאורתי בסוגיות הריגה. יוצא שמבחינה חוקית קשה להעמידם לדין. מאידך, צאן מריעתם מבין את הדרוש. אחד ממאה אנשים הוא חולה נפש, תוקפן, מחפש שייכות. הזמן שיעבור מהקריאה ועד ביצועה זו שאלה סטאטיסטית בלבד. נזכור בעניין זה רב חשוב מבני עקיבא שלא יכל להתאפק ועשרות מסיתים שמה שהיו אומרים בעבר לבן זוגם על המרפסת מתפרסם עכשיו בתפוצה העולה על זו של ידיעות אחרונות.
5) כמה היה צריך להשאר בלבנון במלחמת לבנון הראשונה? תלוי את מי שואלים. מבחינת אלוף פיקוד צפון – להשאר בלבנון לעולם. מבחינת הגברת זועבי – לצאת מיד. הערך המיטבי (אופטימום) למידת התוקפנות בוודאי נמצא היכן שהוא בין תשובתה של הגברת זועבי להשקפתו של האלוף. ולעניינו: כדי להגיע לפעולה מיטבית, אסור שהדיון הציבורי יובל אך ורק על ידי אנשי צבא. ואני אומר זאת בתור אחד שהיה בעזה פעם או פעמיים בתור חייל – אל תתחשבו בקולות החיילים.
6) ולעניין המנהרות, אם חפרו מנהרה מתחת לתעלת למאנש, הכל אפשרי.
אהבתיאהבתי
לגבי סעיף 1 שלך.
אין מה להגיד. הם פשוט גאונים שתוך מספר ימים קטן הצליחו לא רק לחפש פתרונות יצירתיים מתחת לאדמה אלא גם למצוא ולבצע. ביג שאפו על המחשבה המקורית.
אהבתיאהבתי
חפירת מנהרה במטר לשעה משמעה קילומטר ב 41 ימים.
אהבתיאהבתי
סליחה, אבל פרובוקציה צריכה להיות רצינית על-מנת לחולל את השפעתה:
1. חפירת המנהרות ארכה שנים, ההחלטה על כך מן הסתם עוד לפני. כיפת ברזל הפכה מבצעית במרץ 2011.
2. א. רוב ההרוגים בשטחי כינוס. חלקם ליד עמדות חלוקת המזון. את חפירה – לקרב.
ב. את חפירה לבדו לא מציל מדבר. צריך, ראשית, לחפור איתו; שנית – להיכנס לבור. שטחי כינוס צריכים מלכתחילה להיות מחוץ לטווח המרגמות.
3. אני לא יודע מהיכן להתחיל. נעזוב את זה שעשרות ההרוגים הראשונים הם ממשפחתך (כנס של המשפחה לארוחת סדר באיזה מלון בנתניה).
לשיטתך: אסיר משוחרר עלול להביא לעשרות הרוגים, אבל גם לשלום (אתה מציין
, מה שמרמז שייתכן מצב של שלום, כשמקביל לו עשרות הרוגים. אכן, שלום נאה רקחת לנו בפרובוקציה שלך). כמה אסירים כאלה נשחרר? מעל 10? בחישוב פשוט, זה 100 הרוגים. מתמטית, עדיף לנו המבצע הזה. אלא אם כן, כמובן, שחרור המחבלים יוביל, אולי, לשלום. עם ערמה של גופות. אבל, עם כל זאת, שלום!
4. המסיתים, אשר אומרים דברים בקריצת עין, הם מכל הצדדים. אורי משגב, למשל, ב"קריצת עין" כמובן (חלילה לא במפורש!) מסית לסרבנות. נכון, זה לא מסתיים ברצח, על כל פנים, לא כזה שניתן לקשור באופן ישיר להסתה. אולם, בשרשרת של סיבות ותולדות, הטפה לסרבנות כמוה כהטפה לפגיעה במנגנון שנועד להגן על האזרחים וכו'.
או, נניח, אחד שקורא גדעון לוי, ומסיק מכך שטייסי צה"ל הם רוצחים. נכון, גדעון לוי מטיף נגד אלימות. אבל, היי, "קריצת עין"… אז קם אותו מטורף, חולה נפש תוקפן, ומחליט לעשות מעשה: בשם הצדק לחסל רוצח המונים.
ואין לי כוח להמשיך עוד על נקודה זו.
5. אכן, תלוי את מי שואלים. אולם, אתה צריך להיות הוגן בטיפוסים המייצגים שאתה בוחר. חנין זועבי מול אלוף הפיקוד?! אכן פרובוקציה. למה לא בובספוג מול ניטשה?
6. אם מחקו את הירושימה ונגסאקי, ועמן את רוח הלחימה היפנית, הכל אפשרי.
אהבתיאהבתי
2) ינשוף, הגדוד שלי היה בשטח הכינוס יום. קבלת הציוד לקחה שעה ואז חיכינו 23 שעות. יכלנו לחכות את 23 השעות הללו בתוך שוחה, רק שקשה לחפור שוחה שכזו עם מזלג. נכון שכשיוצאים להשתין או לאכול יש סיכון מסויים, אבל רב הזמן אפשר להיות מוגנים. כשראיתי תמונות של חיילים תופסים תנומה על הקרקע כשלגופם חולצה ומכנסיים ידעתי שהידיעה על הרוגים מפצמ"ר תגיע. אשר יגורתי בא.
3) גם החיילים
4) מסיתים משמאל או מימין אינם כוס התה שלי.
5) או קי, במקום זועבי קח את ארבע אמהות או מישהו אחר לבחירתך. הנקודה: שאל עובד האם הארגון שלו נחוץ והוא יגיד שכן. במידה מסויימת זה נכון. עיתונות ופוליטיקה מוטי צבא צריכים איזון מסויים. למשל, לאסור על שר הבטחון להיות איש צבא לשעבר.
אהבתיאהבתי
ענית ברצינות, ואכבד אותך בתגובה מתאימה (אני מקווה).
2. זו בדיוק הסיבה ששטחי כינוס והיערכות אמורים להיות מחוץ לקשתות המרגמות (וארטילריה). אם היו מרחיקים את שטחי הכינוס היכולת המבצעית לא הייתה נפגעת ולו קצת. הנפגעים, לעומת זאת, היו פוחתים (ואני עדיין טוען שמישהו מטווח, מה שלא בעיה לעשות בימינו עם טלפון נייד).
3. אני לא בטוח שאני יורד לסוף דעתך.
4. כמוך כמוני.
5. אני מסכים שאלוף הפיקוד, שבסמכותו לספק ביטחון בגזרתו (ו"ביטחון" הוא מושג שקשה מאוד לכמת), היה מעוניין להגדיל את הסד"כ בשלוש אוגדות סדירות וכו'. אולם השיקול שלו ביטחון. החלופה צריכה להיות אפוא כזו שמציעה ביטחון, אך באופן אחר. למשל – תהליך שלום. )ארבע אמהות, לצורך העניין, לא התעניינו בשיקולי ביטחון אלא בהחזרת הבנים הביתה. מה יקרה בעקבות כך לבנים בבית, זה פחות חשוב…)
אהבתיאהבתי
מילא שהפכת לחיילת חטובה אבל גם רבנית? אם יש קבורה משמע יש חלקי גופה בשונה מהמקרה של אורון שאול.
אהבתיאהבתי
תתקדם. נסה לראות את התמונה הגדולה. הבנתי מה זה יש/אין הלוויה.
אהבתיאהבתי
הבאתי שחקן חיזוק. יוסי יהושוע מטמקא:
אהבתיאהבתי
לא שמת לב שציטטתי אותו בפוסט?
אהבתיאהבתי
לא ייאמן שנתניהו החליט לצאת מעזה אחרי שבן כספית המליץ לו להפעיל את "מלוא העוצמה." יש עיתונאים שמקבלים אורגזמה מעוצמה צבאית, ככה היה גם ארי שביט שנוא נפשו של כספית במלחמת לבנון השנייה. מסתבר שבכל מה שקשור לעוצמה צבאית הם דומים. אוי זה כל כך מרגש דם ואש ותמרות עשן כשאנחנו בבית שלנו בהוד השרון. כמה קל לקשקש ולברבר מהלאפטופ בבית קפה אופנתי בתל אביב. איכס!!!!!
אהבתיאהבתי
בזמנו נחשדתי – לחצי שניה – כמי שסדר יומו מוכתב ממה שכותב אחד רה"ק. ביודעי שאין בכך כלום החשד כשלעצמו לא הטריד אותי.
אתה (את?) לעומת זאת מצטיין/ת בתחזוקת האובססיה לאדם אחד. אז או שתספר/י מה הוא עשה לך או שתרגיע/י כבר בעניין הזה. פוני של טריק אחד זו לא מחמאה.
אהבתיאהבתי
שבשבת שנעה על פי הרוח וקוראת לעצמה עיתונאי היא דבר מעורר רחמים במקרה הטוב, היום השבשבת כבר בעד נסיגה מעזה אחרי שימים ארוכים היא קראה לכתוש ולכתוש. אם אתה לא מבין את הסכנה העצומה בסוג כזה של עיתונאי הבעיה היא שלך, לא שלי. פוני של טריק אחד הוא לא מחמאה (מאין הבאת את הביטוי ההזוי הזה…) אבל שבשבת רוחות היא טריק הרבה יותר גרוע.
אהבתיאהבתי
"הביטוי ההזוי": One Trick Pony – מישהו שחוזר על השטיק שלו ברפטטיביות ואין לו שום שטיק אחר.
אהבתיאהבתי
תודה, לא הכרתי, אבל זה לא מתאים לי, יש לי המון שטיקים אחרים, בן כספית הוא תחביב צדדי.
אהבתיאהבתי
אני מחכה בקוצר רוח לקרוא את הניתוח של פרשני הבלוג והפיקוד הבכיר להפסד הצורב שלנו במלחמת עזה.
אהבתיאהבתי
כאשר שני הצדדים משחקים לפי אותם כללים אין כל קושי להכריע מי ניצח ומי הפסיד.
גרמניה הביסה את ברזיל 7:0. זו עובדה. מנקודה זו ואילך מדובר בנראטיב: במדינה אחת מדובר בהישג מרשים ואילו באחרת – אסון. עם זאת, אין מחלוקת על תוצאת המשחק.
לאור ההבדלים בהשקפת העולם של החמאס ושל ישראל מדובר בשחקן שש-בש מול שחקן שח: האחד "אוכל" לשני את המלכה, ולשיטתו נתן בכך מכה ניצחת, ואילו האחר רואה בזה "עוד" כלי בלבד.
לשיטת החמאס הוא אכן ניצח וישראל הובסה. לא כתעמולה גרידא. אני סבור שהם באמת מאמינים בכך. לפי קנה מידה אחר, ההפך הוא הנכון.
אהבתיאהבתי
7:1, כמובן…
אהבתיאהבתי
מאמינים קטנים ומיליונרים גדולים.
אהבתיאהבתי
לשמחתי א. ב יהושע אף פעם לא היה סופר אהוב עלי. פעם ראיינתי אותו בביתו אשר במורדות הכרמל ומאד לא התרשמתי ממנו. סוג של נפיחות ומאוהבות עצמית אין סופית. תתנחמי בזה שבשלב זה הוא לא יעמיד אותך לדין. אבל גם זה עוד יכול להשתנות.
אהבתיאהבתי
כמו לגבי כל אחד אחר, הדעה על א.ב. יהושע נקבעת לפי דבריו האחרונים.
רוצה לומר – א.ב. יהושע אומר משהו שמקובל עליי, אכתוב שהוא איש רוח ושדבריו ראויים. אם יאמר דבר שאיננו מקובל עליי, אכתוב שהוא זקן סנילי ואטום. ושממילא אי אפשר לצפות לשום דבר ממנו.
אני, טמבל שכמותי, סבור שאין להבחין בין א.ב. יהושע לבין מסעודה או ריקי. כל אמירה ראוי לבחון בהתאם לתוכנה, ולא בהתאם למי שאמר אותה.
אהבתיאהבתי
אה? מעולם לא אמרתי את זה. לא עליו ולא על שום אדם בעולם.
אהבתיאהבתי
סלחי לו, בגיל שלו גם את תחפשי חכמת ספתא חבוטה. אולי.
אהבתיאהבתי
לא אמרתי שאמרת.
לא יודע למה את מתנדבת לקחת את זה על עצמך. זה ממש לא כוון אליך.
מה מתוך הכתוב גרם לך לחשוב שאני מתכוון אליך?!
אהבתיאהבתי
מתוך המחאה שלי על דבריו.
ואז הגעת עם הסנילי וזה. למה זה קשור, אם כך?
אהבתיאהבתי
כתבתי את זה כהערה כללית, לכל אותם אלו שנוטים לחוות דעה על אישיותו/חוכמתו/מצבו הקוגנטיבי/יושרו וכיוצ"ב תכונותיו של אדם על בסיס אמירה שלו בעניין מסוים, במקום להתייחס לדבריו.
אהבתיאהבתי
התפיסה הזו של יהושע, דיכוטומיית יצר החיים מול יצר המוות, לא חדשה. גם בספרות הבדיונית שכתב, וגם בבסיס דעותיו על ציונות, יהדות וגלות.
מבחינתו לא מדובר בהחלטה שכלית, אלא בפתלוגיה נפשית של אבדן המאזן הנכון, ועל כן נכות.
דיכוטמיה כזאת, כמו שימת הדגש על דחפים ולא אוטונומיה אישית, ראויה לספרות. יש ליהושע תוקפנות בדרך שהוא מכיל את הבינאריות בנושא דעות, וגם זה לא חדש. מה שכבר תואר כ"מופע האיימים של א.ב. יהושע" (אז גלות כיצר המוות של היהודי), וכנראה בעינייו נחשבים כהוחכה לליבידו שלו.
רק חסרים לנו אורז, וקולנוע כוכב 😀
אהבתיאהבתי