אימה בחצות

haaretz13.8.14isra13.8.14
maariv13.8.14yediot13.8.14

 makor13.8.14hamvaser13.8.14

הכותרות

מעניין כמה שבועות או חודשים יעברו עכשיו עד שכל המח"טים והמג"דים של צוק איתן יתראיינו לכל אמצעי התקשורת, בצמדים המקובלים (למשל, ידיעות הולך עם אולפן שישי). הבוקר הכותרת הראשית בידיעות היא הכנה לראיון סופשבוע עם מח"ט גבעתי, זה מהקול קורא האלוקי, אל"מ עופר וינטר.
בכותרת המשנה בשער אפשר ליהנות מהניסוח הנאה "קרענו להם את הצורה". הוא משוכנע שצה"ל ניצח בצוק איתן.
על נוהל חניבעל:

התחלתי לתכנן התקפה לכיוון רפיח. הוריתי לכל הכוחות לנוע קדימה, לתפוס שטח, כדי שהחוטפים לא יוכלו לזוז. כל מה שעשינו היה מתוך הבנה שאנחנו מסוגלים להחזיר את הדר חי. להגיע מלמעלה למקומות שמהם הוא יכול לצאת. זו לא הייתה נקמה.

בישר"ה דאגו לכותרת מתחרזת: "בין מו"מ לאיום".
דן מרגלית ישר"ה מכריז: הפסקת אש זמנית אחרונה בהחלט. ישראל לא תסכים להגבלת שעות יותר.

תושבי עוטף עזה יגיעו מחר להפגין בכיכר רבין ב-19:30.
כותרת ההפגנה היא "דין עוטף עזה כדין תל אביב". מסכימה בהחלט.

סגנו של נסראללה התרברב: "ישראל אמרה שהשמידה 30 מנהרות, אך בעזה יש יותר מ־3,000".
נניח שהוא מגזים ואין 3,000 אלא 300. טוב, לא 300 אלא 30. גם לא בשורה משהו, נכון? נמתין לאמצעי הרחרוח אחר מנהרות.

רק אתמול התבאסתי משר האוצר שבמקום לעסוק בענייני המשק שזוחל על גחונו, יוצא בהצהרות תרנגוליות בעניין צוק איתן (ואמש שוב!), והנה הבוקר מתברר שהעניין הזה מזין את עצמו: קשקוש באתר ישראלי אחד מביא לראיון איתו ב-NYT. באמשכם, אין על מי לסמוך? אין אף כלי תקשורת שפוי בעולם?
כן, ברור שדיבורים מיליטנטיים על צוק איתן הם מקדמי רייטינג נאים. יודעים, יודעים. ככה אפשר להתעלם מהצרעת הזו על כתפיו, המשק הישראלי ותחלואיו, נפגעיו, דירותיו, שלא לומר הבורות החדשים שנולדו בו בעקבות הצוק.

פיטר ביינרט משבח את הילרי קלינטון על שהיא דוברת מצטיינת של ישראל, אבל גם מבקר אותה על טעויותיה, כך לדבריו.
וגם הצרפתים לא ממש נגדנו.

פרופ' וויליאם שאבאס, מפקד גולדסטון2, מתראיין לידיעות, וגם לחדשות 2 (חבל שהסרטון לא פועל) וגם הוא, לא תאמינו, לא נגד ישראל. כך לפחות לדבריו.
האיש מקפיד מאוד על לשונו, מה שכן, מודה שיש צביעות של הקהילה הבינלאומית:

העובדה שלא מתנהלת שום חקירה מול רוסיה או ארה"ב מוסברת ע"י העובדה שהן לא רק שולטות במועצת הביטחון, אלא גם בעלות השפעה פוליטית רבה. לצערי זה משהו שאנחנו צריכים לחיות איתו במצב נתון.

אלי חלילי כתב את שמות חללי צוק איתן על חלון חנות התכשיטים שלו בניו יורק.
והמחווה העוד יותר משונה: הבילד הגרמני פרסם אתמול את תמונותיהם של כל חללי צה"ל שנפלו במבצע תחת הכותרת "מלחמת ישראל נגד הטרור של החמאס – פני הנופלים" (ויה ידיעות+ישר"ה).

בידיעות התפרסמה אתמול כתבה על גרעין צבר של הצופים, מאה צעירים ישראלים שחיים בחו"ל ובאו להתגייס לצבא. היום אפשר לקרוא באותו ידיעות עוד ידיעה על כך. כיתוב תמונה ליתר דיוק. הם נחתו בשלום. מחר נלווה אותם למצדה ומחרתיים לבקו"ם.

מדינת כל גזעניה

איך הפכה פיצוצייה בעפולה לבית בושת לערבים? not!
(המקום הכי)

צרות בכותרות

"בקרבות לחיים ולמוות בין הכורדים לאנשי דאע"ש משתתפות גם חיילות כורדיות רבות * הן פועלות לצד הגברים ללא רגשי נחיתות, ואין שום משימה קרבית שהן לא לוקחות על עצמן בהגנה על הבית"
(ידיעות, ע' 24).

לא הבנתי: למה שיהיו להן רגשי נחיתות?

כתבת של NYT נפצעה אתמול בהתרסקות מסוק על הר סינג'אר.

משתכשכים בביצה

בזמן שפנטזתם שהארץ ניזוק מהמאמר של גדעון לוי, קרה בדיוק ההפך.
כך לפחות "נודע" לוואלה ברנז'ה, והארץ "מאשר" את הנתונים.
מנין לנו שאלו "הנתונים המדויקים", כמו שכתוב שם בכותרת? הנה עוד נתונים. מה הכי מדויק? אולי בוואלה חושבים שמדובר בנתונים מדויקים בגלל זהות המקור?
אבל יוסל'ה, בעל המהלכים בשוקנייה, חולק על כך:

את העיתון המודפס עזבו כ-1,200 מנויים. כמות המנויים החדשים בדפוס היא כ-50. ולא פי עשר כפי שנטען. בדיגיטל, הכמות המפורסמת במאמר היא של “מנויי” עשר-כתבות-בחינם, שאינם משלמים שקל על “המנוי” שלהם. מנויים חדשים בתשלום בדיגיטל יש לא יותר ממאה.
בשנתיים האחרונות ירדו מספר מנויי הדפוס בכ-8,000. מס’ מנויי הדיגיטל המשלמים הוא כ-17,000. ועדיין, כל זה זניח לעומת אובדן ההכנסות מפרסום בפרינט, אובדן שנובע מהערכת המפרסמים את המותג כ“מותג שלילי”.
מספיק להסתכל על כמות המודעות המעטה בפרינט, שגם ככה רובה של מלכ”רים כדוגמת מוזיאונים ועמותות. מספר המפרסמים בפרינט שמוכרים מוצר צריכה ירדה דרמטית.

בעניין מנויי הדפוס אין מחלוקת בין שני הדיווחים. בעניין מנויי הדיגיטל טוען יוסל'ה שהכוונה למנויי עשר כתבות בחודש באפס כסף, ואילו בהארץ/ וואלה אומרים שמדובר במנויי דיגיטל בתשלום.

באתר מידה יש נתונים אחרים לחלוטין משלשום: הארץ איבד, כך שם, למעלה מ-2000 מנויים. מה האמת, רבותיי, לעולם לא נדע?
ומזכירה שוב את נתוני מי נגד מי משישי שעבר.
מה שמעניין זה הפערים העצומים בין הנתונים השונים. סטטיסטיקאי הבלוג והמתמטיקאים זוכי נובל המסתובבים פה יכולים לנסות לגשר על הפערים ולפתור את התעלומה. בבקשה.
מורכבות הנתונים היא מעבר ליכולותיי החשבונאיות, כידוע.

יודעים אתם שכדי לקרוא את הארץ באנגלית ובעברית באתר צריך לעשות שני מנויים שונים?
כבעלת מנוי על המהדורה הדיגיטלית העברייה אני לא יכולה לקרוא את זו האנגלית.
מציעה לקברניטים לחשוב על זה שוב.

תרבותV

ערן ריקליס מתראיין על ערבים רוקדים, לפי הספר של סייד קשוע.

הלכה לעולמה לורן בקול.
איור: דניאל מורגנשטרן
lorenb

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

דיוויד סטברו

חמאס צוחק כל הדרך אל הבונקר. הוא הימין העזתי. גם הוא קשור לכוחות בינלאומיים: לכסף הגדול של המפרץ ולג'יהדיסטים מלבנון ואיראן. הוא גורר את צה"ל לתוך הרצועה והורס את החברה העזתית, וכמו הימין בישראל, מחריב את חייהם של אלו שהוא נלחם כביכול בשמם.

מתי עדיף לפרסם סטטוס בפייסבוק: בשעות אחה"צ והערב.

 לפני פיזור

משרות נאות ממתינות לכם בלחם עבודה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

46 תגובות על אימה בחצות

  1. לחם הגיב:

    כבר חודשים ארוכים אני מתריע על השממה של עמודי החדשות של ידיעות אחרונות שאינם עמודי חדשות אלא אסופה שאין בה כלום. שמח שהדעות שלי מחלחלות ואתמול יובל דרור כתב על זה בעין השביעית. חברים, תפנימו, נטע ליבנה הוא הבעיה לא הפתרון!!!!

    אהבתי

  2. חייל זקן הגיב:

    קרענו להם את הצורה

    באופן לא מפתיע דרגי הביניים בצבא, המח"טים והמג"דים, סוללים לעצמם את הדרך לפיקוד הבכיר על ידי הפגנת בורות צבאית. בעוד החמאס מיקד את עיקר מאמציו בפגיעה בחיילי צה"ל ובנסיונות חטיפה מיקד צה"ל את מאמציו בנכסי הנדל"ן של החמאס, בתי מפקדים, מנהרות ועמדות שיגור. משל לחנון שחטף מכות רצח מהבריון של הכתה, בתגובה הוציא לו את האוויר מהכדורגל ורץ לספר לחבר'ה שקרע לו את הצורה.
    התוצאה של קריעת הצורה לחמאס היא פיגוע אסטרטגי שמחסל את המדיניות של ביבי כלפי אירן. אי היכולת/רצון של הצבא להתמודד עם צבא זעיר ומחופר במנהרות במרחק 5 ק"מ מהגבול בתוספת הנסיונות הנואשים של הממשלה להגיע להפסקת אש בטרם השלים הצבא את משימתו המוצהרת (והמוגבלת מאד) כמוהם כמתן תעודת ביטוח לאירן שישראל לא תתקוף אותה בשום תנאי. החולשה הישראלית נקראת גם על ידי האמריקאים שלאחרונה התקרבו מאד לאירנים בעירק והתרחקו מהציר הסוני של מצריים/סעודיה. התוצאה תהא שהאירנים יקבלו הסכם מאד נח להם בז'נבה. למרבה הפרדוקס הפכו האירופים לגורם הכי אנטי אירני אבל בהעדר איום צבאי ישראלי ורצון מדיני אמריקאי יתקשו לרכך את העמדה האירנית.

    אהבתי

    • מיכה הגיב:

      האופציה הצבאית נגד איראן נעלמה לבלי שוב ביום שבו נתניהו הראה את ציור הפצצה האדום שלו לעצרת האו"ם. מאז זרמו הרבה מים כבדים, הסתובבו הרבה צנטריפוגות ואף אחד בצמרת הישראלית לא מעלה יותר את האפשרות הזו.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        היה קמפיין מתוזמר נגד ביבי המטורף שעומד לתקוף באירן. הקמפיין הובל על ידי מרכבת פרס שרתם אליה את הסוסים דיסקין ודגן. הקמפיין דווקא חיזק מאד את אמינות האיומים של ביבי.

        אהבתי

      • מיכה הגיב:

        אבל הקמפיין דעך יחד עם העלמות האיומים של ביבי. מאז קמה הממשלה הנוכחית הנושא כלל אינו על הפרק.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אכן הקינג הפך לקווין.

        אהבתי

    • avi הגיב:

      מה אתה רוצה מוינטר, בחלק שלו בלחימה הוא עמד במשימה, אז זה מה שהוא אומר. הבעיה היא שכל האחרים לא אומרים את זה…

      באופן אישי אני מעדיף לוחמים ומפקדים שלא מתבטאים באופן פוליטיקלי קורקט, גם בשאר תחומי החיים בדרך כלל. במיוחד בצבא הדיבור התקין הזה שוינטר לכאורה סוטה מהשורה ממנו הוא בשורה מרעננת. פתאום קם לו מחט שמגלה מנטליות של לוחם אמיתי,
      ולא של פקידת לשכה ומדבר בהתאם. כן ירבו.

      בפעם הבאה ואולי המרחק משם הוא רק של שעות,ההיתי רוצה שכל המחטים והמפקדים של צהל עד הרמטכ"ל הצמחוני יגידו ויחזרו על המשפט הזה.
      אולי אפילו החמאס בטעות גם יאמין לנו מעט.

      הצרה אצלינו לפעמים היא שהמפקדים מתבלבלים ומדברים כמו מדינאים והמדינאים, ראה שר החוץ לדוגמא, מדברים כמו אוגדונרים.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        גם אני לא אוהב את הרב"ט האסטרטגי ומעדיף לוחמים שהולכים לקרוע לאויב את הצורה. אבל איך אפשר לטעון טענה כזו כשתושבי נחל עוז פוחדים לשוב הביתה?

        אהבתי

      • avi הגיב:

        כשדרגי פיקוד השדה אומרים את זה, זה עוד מתקבל על הדעת ונסלח מנקודת מבטם.
        הבעיה כידוע היא בפיקוד הבכיר שמדבר ופועל במושגים של שקט יענה בשקט ומקרין ברוחו גם על כל צה"ל.

        בקצרה ישנו אגב אספקט אחר לכל הסיפור הזה כולל הריאיון האחרון של וינטר והוא בכלל הדרך שבה דובר צה"ל משתמש בכל דרג המח"טים של צה"ל על מנת לספר לציבור בישראל את האופן שבו הוא רוצה שיראו את המבצע. הכתבים הצבאיים והעיתונים דיי מובלים מרצון באף בכל הסיפור הזה, שלא לדבר שיש לזה גם רייטינג וזה גם מוכר עיתונים אז בכלל הפיתוי גדול. ראשו המדמם של מח"ט (גולני) לא היה מעולם מצרך כל כך נדרש ודובר צה"ל המשיך להכות בברזל החם ולהחיש למיקרופונים את המח"טים שבימים כתיקונם אינם פוצים פה ומצפצפים.
        זה גם מסדר לא רע את הבוסים שלו שמינו אותו שפטורים מכמה שאלות קשות וגם מבטיח לו אולי את המינוי הבא.

        כך המטכ"ל, האוגדונרים, ראשי זרועות המודיעין שלנו יכולים להמשיך לשכון להם בצל ברווחה יחסית בתקווה ובתפילה לאל שאיך שהוא החמאס יעשה לנו טובה ולעצמם טובה וינצור את האש לעזאזל, בזמן שאנחנו נתעסק במה אמר וינטר.

        פתאום כולם אצלנו הפכו לגולדה מאיר…

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        מסתבר שדובר צה"ל מתגלה כגאון האמיתי של המלחמה הזו. מעולם לא קיבלה ארוחה תפלה כל כך כה הרבה כוכבי מישלן.

        אהבתי

      • הגהה הגיב:

        אצלנו

        אהבתי

    • הומר סימפסון הגיב:

      ראוי לציין כי ביחס לשאר החטיבות, גבעתי היא החטיבה היחידה שהפעילה תחבולה בכניסה לשטח האויב. אני מניח שלפחות חלק מהקרדיט מגיע לוינטר.
      להשלמת התמונה, ראוי שמישהו יחקור את אופן הכניסה של גולני לסג'עיה ואז אולי נבין האם שילמנו קצת יותר מדי בגלל רוח הלחימה של גולני.

      אהבתי

    • יניב מתל אביב הגיב:

      "המתקפה באיראן" היא ביצה שלא נולדה מהיום הראשון.
      מטרת "המתקפה" היתה כפולה: 1. משחק פוקר מול האיראנים ומול מדינות המערב. המטרה היתה לגרום לשני אלה לחשוב שישראל תתקוף, וכך לרכך את העמדה האיראנית ולחזק את העמדה המערבית במו"מ על הגבלת יכולת הגרעין של איראן. 2. צרכי פנים. במסגרת המסורת הישראלית לייצא את מדיניות הפנים שלה. הנפנוף ב"איום האיראני" היה שימושי מאוד לדכא מחאות פנימיות בתוך ישראל ולהשתיק/להחליש כל דיון בנושאי כלכלה וחברה בטענה שכל הדברים מתגמדים מול הקטסטרופה המתרגשת ממזרח.
      "איום המנהרות" הוא תחליף דל וחיוור ל"איום האיראני", אבל הוא ממלא את תפקיד מס' 2 של "המתקפה". זה ממש לא מקרה שנתניהו בוחר ללכת בדרך שמשאירה את עזה בוערת על אש קטנה. האש הזו מאפשרת לו ולחבריו להמשיך במדיניות כלכלית/חברתית הרסנית לחברה הישראלית, שמפחדת מדי מכדי להגיב.

      אהבתי

  3. עוד.ד הגיב:

    אני חושב שהמאורע המרכזי הוא "קרענו להם את הצורה" בשער של ידיעות.

    "קרענו להם את הצורה" מתרברב הגנרל האידיוט.
    והעתון הדביל משתמש בזה על השער כדי למכור עוד גליון מענג ומשכיח קשות-יום. כמה אידיוט יכול עיתון להיות.

    אהבתי

    • מיכה הגיב:

      למה העתון אידיוט? הוא מוכר גליונות, לא? בשביל זה הוא קיים.

      אהבתי

      • עוד.ד הגיב:

        העתון אידיוט, כי כלי תקשורת מוביל, יש לו אחריות כלפי הציבור. הוא מכנה עצמו "העתון של המדינה", גם זה מעט מחייב.
        אני מאמין שיש יחסים עמוקים בין צרכן למדיה, שמזכירים את היחסים בין ילד קטן לאביו. הילד לומד מאביו על העולם, ומקבל ללא שום פילטרים כמעט כל מה שיוצא מפיו של האב.

        לכן המשחק של ידיעות הוא מלוכלך, בוטה, מזלזל בצרכן שלו, והכי גרוע- חסר אחריות.

        אהבתי

  4. מישהי הגיב:

    כותרת ההפגנה היא “דין עוטף עזה כדין תל אביב“. מסכימה בהחלט.

    אבל זה לא נכון. ירי על תל אביב חמור בהרבה מירי על עוטף עזה.

    אהבתי

    • ריאליסט הגיב:

      Get a life

      אהבתי

    • מציצנית הגיב:

      לפעמים אני לא מצליחה להבין איך ניק ניים יכול בכלל להיפגע ממשהו ועוד יותר איך זה מוביל למלחמה חד צדדית נגד אישיות אמיתית.
      ירמיהו(?) VS דבורית שרגל.
      יש לו כל כך הרבה טענות שכולן מסתכמות ברגשי נחיתות קשים, ריבוי זמן פנוי שמוביל לשעמום ולמעשים נואלים ולדמיון מפותח שמוטב שילך להתנדב מאשר לכתוב פוסט שלם על התופעה דבורית.

      אהבתי

      • ברטה תנו באדומים הגיב:

        אני לא הייתי נחפזת להאשים בעודף זמן פנוי בהתנשאות שכזו. ומה אם ירמיהו או כל מגיב/ה אחר לצורך העניין הוא פנסיונר/ מרותק לביתו לא עובד וכו' הוא חייב להביא פתק מרופא?
        עלבון הוא עלבון גם בשם בדוי. בתגובות נחשף האני הפנימי שהוא גם פגיע יותר וירמיהו חטף התעללות מרשעי הבלוג ללא גיבוי של המארחת (שזה הסלון שלה) , שאמנם אינה גננת אך פטיש היו"ר נמצא בידיה וביכולתה לקרוא לסדר כאשר כבוד האדם נרמס.

        אהבתי

      • מציצנית הגיב:

        וואלה את צודקת, מודה שלא חשבתי על זה ובכל זאת אני חושבת שמצב פיזי/נפשי מסויים לא נותן לאף שם בדוי את הלגיטימציה להעלות לרשת פוסט מרושע על אדם אחר.
        בשביל לטקבק צריך חוסן נפשי ואם אין לך את זה, אל תטקבק כי זה מיותר, החיים האמיתיים מספיק קשים, תשאירו לכם את הרשת בשביל ללמוד, בשביל הכיף ובטח שלא בשביל להיפגע מטוקבקים שאיך שלא תסכתכלו על זה, אישיים נגדכם הם לא יכולים להיות, אלא אם אתם מזדהים בשמכם המלא.

        אהבתי

    • ירון הגיב:

      צריך להיות ממש פחדן כדי להקים בלוג במיוחד כדי לתקוף אדם בשמו המלא תחת מעטה אנונימיות.

      אהבתי

  5. הומר סימפסון הגיב:

    מישהו מוכן לבקש מהעיתונאי האמיץ רביב דרוקר לעשות תחקיר על המתרחש מאחורי הקלעים של לילה כלכלי בערוץ 10?

    זה התחיל באשת העסקים המוכשרת כשד, הגב' ענבל אור שכיהנה על תקן מומחית לכול, עד אשר נתקבלה בשדה מוכשרת לא פחות בשם פנינה רוזנבלום.
    זה המשיך ביועץ העל מר אבי בניהו שמבין בכלכלה כמעט כמו שר האוצר שלנו עד אשר פטרונו זולל החומוס פוטר.
    וכיום אנו עומדים בפני רון קופמן הנשית שנובחת לכל עבר וקוראת להוציא להורג את כולם.
    האם יתכן ויש אינטרס לא כ"כ ענייני מאחורי בחירת המומחים?
    רביב לטיפולך.

    אהבתי

  6. ף הגיב:

    שאלה: יש דרך נורמלית לדפדף בארכיון של ישראל היום? ניסיתי להגיע לגיליון מתחילת 2013 ונאלצתי ללחוץ על 40 פעמים על אותו חץ.

    אהבתי

  7. ירון נוי הגיב:

    התגובה של ירמיהו מעניינת, במיוחד נוכח ההתלהמות של כמה מן המגיבים הקבועים באתר.

    אהבתי

  8. הומר סימפסון הגיב:

    כמעט ושכחתי את הקינה הנוגה של מודי בראון על התפוררות החברה הישראלית בערוץ 2.
    כ"כ מרגש לגלות אישת תקשורת שמסוגל לצטט את חלקו הראשון של דבריו הנכוחים של משה דיין בהספדו על רועי רוטנברג, תוך התעלמו מוחלטת מהחלק השני.
    מה שעשה מודי בראון יכול לשמש כפרק הראשון להוצא מהקשרו 6.
    לפי מודי, אסור לנו לבוא בתלונות לחמאס הסובלים במחנות הפליטים.
    לפי משה דיין:
    "מעבר לתלם הגבול גואה ים של שנאה ומאוויי נקם המצפה ליום בו תקהה השלוה את דריכותנו, ליום בו נאזין לשגרירי הצביעות המתנכלת הקוראים לנו להניח נשקנו."
    כלומר משה דיין קורא למודי צבוע ומודי בוחר לוותר על חלק זה של הנאום.

    אהבתי

  9. נדב הגיב:

    בעניין הראיונות לתקשורת, ראו נא הראיון עם איתן בן אליהו:
    http://conadav.com/?p=7750

    אהבתי

  10. ZIKI הגיב:

    הבעיה של הארץ היא שהוא מתחיל לשעמם. חלקים גדולים מדי של העתון נמסרים לבעלי טורים קבועים או מזדמנים ורובם מעלים גרה.
    מאמרי המערכת מתעסקים באיזוטריה ועמודי החדשות ממילא לא מדביקים את האירועים.
    חבל.
    הקדשתי לזה קצת מאמץ וכתבתי את מה קרה לגידון לוי

    אהבתי

  11. יניב הגיב:

    שרון שפורר יוצאת נגד בני ציפר ומצטרפת בכך לצפי סער שזעמה גם היא על השתלחותו של א.ב יהושע בנשים שבחורות לא ללדת, אותן כינה "נכות". ציפר כאמור מצדד בו ואף ציטט את עורכו הקודם שאמר על נשים "אל תיתנו להן עטים".
    בני ציפר הוא טיפוס מאד מיוחד. בעבר, השתלח לא פעם בקהילה ההומואית, כעת הוא בעד נשים ולדניות. מנגד הוא מפגין מדי פעם, בעיקר בספריו, חיבה למין פרוורטי ולא צפוי. לא יודע…אני לא ממש מפענח אותו.

    אהבתי

    • הומר סימפסון הגיב:

      וזו גדולתו.
      הוא ודרור פויר הינם שני הכותבים היחידים בעיתונות הישראלית שמנסים להיות לא צפויים ולא אוטומטיים בהתייחסותם לכל נושא שעל הפרק.

      אהבתי

  12. עובר אורח הגיב:

    אני לא מבין כלום בניהול מלחמות וכנראה שייך בכך למיעוט אפסי.
    כמות הפטפטת, הביקורת, העצות והיועצים לניהול מלחמה רבה מאוד.
    זה ממש פלא איך עם ואוכלוסיה שכל כך מומחים בניהול מלחמות
    מצליחים להוציא גנרלים כה גרועים וזו אינה התמיהה היחידה.
    חושבני שאם בזמן ניתוח לב פתוח או השתלת ריאות היו כל הנוכחים
    מיעצים כל הזמן למנתח וגם הדלת נפתחת ועוד יועצים היו מגיחים מהמסדרון והמרתף והקיפטריה אזי מספר היצאים מחדר הניתוח ישר
    לחברת קדישא היה רב מהיום. לא מזמן עלו כאן בדיון שמותיהם של
    קלאוזביץ, מונטגומרי ורומל. קלאוזביץ לא ניצח בהרבה מלחמות,
    וחי בתקופת נפוליון תקופה מלאה באמורים להיות גנרלים ואדמירלים
    גאונים. מת בקרב על כולרה ואת ספרו הוציאה אשתו. כאן סיכמו
    שמונטגומרי היה גנרל כושל וכידוע רומל היה גאון. רומל הפקיר
    את צבאו באפריקה ובסוף מת מכדור עצמי בראש וגרמניה הפסידה. מונטגומרי פיקד חלקית לפחות על חיסול הצבא הגרמני בצפון אפריקה
    ומת במיטה בגיל מעל 80. יש קרבות, יש מלחמות, יש מאבק לאומי.
    לדעתי ולא רק לדעתי לא ברור אם עמישראל של היום היה מנצח
    במלחמת השחרור ובימים האפורים שאח"כ. לדעתי התופעה
    שנתניהו גירש את כל המתווכים האמריקאים וכרגע מצרים מתווכת
    בין ישראל לפחלטינים משונה. לדעתי ייתכן בהחלט שבנושא
    ההתנחלויות ישראל הגזימה.לא ברור מה העמידות של קלפטוקרטיה
    ואכול ושגול כי מחר יינבול. גם מודל אהוד ברק, אולמרט וקצב
    כמנהיגים ישראלים מפחיד. הצבא הנו מדגם מייצג של החברה
    וכך מפקדיו. מוחמד דף לא מככב בשום TV הוא עובד. מי שבקש
    להתמנות למנהיג (שאול בן קיש מת מזמן) עם כל ההטבות שיעבוד
    גם הוא. וגם העיתונים שיפסיקו לטפח לוחמים ומלחמה, יהיה הרבה
    מזה בקרוב ובעתיד, יהיה לכוווולם. לא צריך הכל בבת אחת.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      כבר אמר נפוליון שאלוהים אוהב את הגדודים הגדולים. קנה המידה לבחון גנרלים זה המחיר של ביצוע המשימה שלהם. אם אתה מוציא את המחיר מהמשוואה אז גנץ הוא מצביא דגול שהצליח להרוס 32 מנהרות. מספר הנפגעים, משך הזמן והמחיר הכלכלי אינם נחשבים לשיטתך. אם כך איך תגדיר את ניצחון פירוס?

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        בקשר למשפט הראשון של חז"ן על ערך הגודל קבלתי, מי אני לעומת נפוליון. אבל כמו שכתבתי במשפט הראשון. אין לי שיטה ואני באמת לא מבין במלחמות. ובקשר להגדרה של ניצחון פירוס דבר אחד בטוח אתה מבין בעסק זה הרבה יותר ממני (לא שאני לא קנה מידה בכלל לעסק הזה) ההגדרה שלך מקובלת עלי ואם לא יש את ויקי. גם יש לי הרגשה משונה שפון קלאוזביץ לא היה בדיוק אשף בתמחור. אבל תאמין לי, בעסקי המלחמות הרבה יותר מאלף ומעניין לקרוא אותך מאשר אותי.

        אהבתי

      • עמרי הגיב:

        בויקיציטוט מצאתי שאלוהים אוהב את הגדודים החזקים שייך דווקא לוולטייר, שהיה בעל חיבה מיוחדת לאנשי דת.
        נפוליון התפרסם בבחירת גנרלים לפי המזל שהיה להם יותר מתכונות אחרות

        אהבתי

  13. הינשוף של מינרווה הגיב:

    עוד חייזר הגיע לכדור-"הארץ":

    1.

    הקלות שבה חוגים נרחבים בישראל אימצו לעצמם זהות קורבנית, אפילו בהקשר של המלחמה הנוכחית, למרות ממדי ההרס והמוות שהצבא זרע בצד הפלסטיני, מציבה בחריפות את השאלה, כיצד מתרחש היפוך תפקידים זה, שבו הצד הפוגע מכיר בזוועות שחולל, אך ממשיך לזהות את עצמו כקורבן.

    כיצד באמת?
    אולי על-ידי רטוריקה זולה, כגון, למשל, זו:
    "בלה בלה בלה חוגים נרחבים בעזה ובשמאל אימצו לעצמם זהות קורבנית, אפילו בהקשר של המלחמה הנוכחית, למרות ממדי הפגיעה שהחמאס זרע בצד הישראלי והפלסטיני, מציבה בחריפות את השאלה בלה בלה בלה הצד הפוגע מכיר בפגיעה שחולל, אך ממשיך לזהות את עצמו כקורבן"

    ובכן, איך?
    בלה בלה בלה.

    2.

    הסבר אפשרי לתהליך זה שם במרכז תרחישים אלטרנטיביים לזוועות שהיו זורעים "הם", אלמלא הקדים צה"ל ופגע בהם: "אם המצב היה הפוך, מה שהם היו עושים לנו!". התרחיש האלטרנטיבי אמנם לא יצא לפועל, אך האפשרות שבנסיבות כלשהן הוא היה עלול להתממש מגויסת כדי להגדיר את מהלך הדברים המתקיים בפועל כ"פעולה מונעת".

    נפלא. הכותבת ודאי לא עושה ביטוח רפואי, נוכח הזוועות ש"הם" (בני משפחה וסוכני ביטוח) זורעים.
    או משתמשת באמצעי מניעה, נוכח הזוועות ש"הם" (הרופאים) זורעים.
    כי תאונת דרכים או איידס זה הרי תרחיש אלטרנטיבי, כזה שלרוב לא יוצא לפועל.
    מי האידיוט שיגיד לעצמו "מה היה קורה אם המצב היה הפוך"?
    אה. נזכרתי. תומס הובס. ההוא שאמר שמי שלא יחשוב ככה הוא אידיוט (וכעבור כמה זמן פגר).

    3.

    זאת ועוד, מאחר שהתרחיש הווירטואלי קיים רק כספקולציה שלא התממשה, גמישותו היא אינסופית. אפשר להרחיב את ממדי הזוועה והאימה באותו תרחיש דמיוני עד לנקודה שתהלום את היקף ההרס שנגרם בפועל, ותיתן לו צידוק. כך, למשל, מצדיקים הריסת שכונות שלמות בעזה בתיאור הקטסטרופה שהיתה נגרמת בגוש דן, אלמלא יעילות מערכת כיפת ברזל.

    זאת ועוד. יפה. שזו המקבילה שלנו ל"משווה ומעלה".
    אם כן, לא רק שקודם הציגה הכותבת גיבוב של הבלים, הרי שכעת היא עושה לכך "זאת ועוד". ארשה לעצמי להפניק אותה לפיכך, מהכבוד, ב-!
    א. למתוח את הדמיון עד אין קץ, כמו – למשל – שלוחמי הג'יהאד יאנסו באלפים (כזכור, זה יתרון מוסרי שלהם על צה"ל, שחייליו הגזענים לא אונסים ערביות), יכרתו אצבעות, יקברו בחיים ושכאלה (אני חוסך את הקישור).
    כי, אם שואלים את כתבי הדעות של "הארץ", קיצונים מטורפים שהולכים לרצוח כשהמנהיג שלהם מורה כך, זה רק מהימין הציוני. למשל מח"ט גבעתי והרטוריקה המשיחית שלו.
    החמאס, לעומת זאת, מפזר ללוחמיו העתקים של "כבוד האדם וחירותו" מאת פיקו דה לה מירנדולה. אשר על כן, זה באמת מטופש לזהות איום מצד החמאס, לבטח רצון להמית המונית אזרחים ישראלים.

    ב. ואיך אפשר בלי תחמנות?
    "מצדיקים הריסת שכונות שלמות בעזה בתיאור הקטסטרופה שהיתה נגרמת בגוש דן"
    מהדברים עולה שצה"ל מחשב את כמות ההרוגים ההיפותטית בצד הישראלי, ולאור התוצאה משמיד אזרחים בצד הפלסטיני. כלומר, ישראל אשמה בפשעים אונטולוגיים, כנגד הישות. והאין.
    אולי, וזו רק השערה שלי, אולי, תוקפים שכונות שבהן מתנהלת לחימה נגד פעילי טרור (וזה כולל גם ירי על משגרים)? יכול להיות שצה"ל מחריב שכונות כדי להקל על לוחמי החי"ר שלו? ודאי שלא. שהרי אלו הפתעות מחכות להם בבתים אם לא בלונים? ואיפה איפה איפה העוגה? במנהרה שמתחת לשידה בסלון.

    4.

    בתוך מסגרת פרשנית זו, הבחירה של ישראל לא "לשטח את עזה עד הסוף" אף על פי שביכולתה לעשות כן, וחרף הקריאות הפומביות במרחב הפוליטי למהלך כזה, מלמדת על הרמה המוסרית הגבוהה של מדינה, שאינה ממצה עד תום את כוחה להריסה כוללת של שטחי הצד השני.

    לא. זה לא "טיעון מוסרי". זה טיעון מטורלל שבא לשמש כתשובה לטיעון מטורלל ממנו, כמו זה שמועלה תדיר בעיתון "הארץ": ישראל מבצעת פשעים נגד האנושות, ובטח שירי חסר הבחנה כנגד אזרחים (אם לא מטווחת אותם בכוונה תחילה).
    כנגד השטויות האלה אפשר לומר, ובצדק, שהדמיון המוגבל (כנראה) של הכותבת, אשר מסוגל לדמיין מה היו עושים מטחי רקטות על לב ריכוזי אוכלוסיה בישראל, לא מסוגל לשער למה באמת מסוגל לבצע צבא חזק כצה"ל, בלא כל רסנים.

    5. הפסקה האחרונה רק באה להדגיש את גיבוב השטויות, על-ידי תמצותם.

    תצלום של מנהרה, בלוויית דברי פרשנות מתאימים, בתוך הקשר אידיאולוגי של התקרבנוּת, כמוהו כפיגוע רצחני, ופתק בכיס של חלל פלסטיני הקורא להריגת יהודים, כמוהו כטבח ממשי. מכאן קצרה הדרך להצדקת כל התקפה, תהא רצחנית והרסנית ככל שתהיה, כפעולת מנע.

    מאחר שלאיש אין מכונת זמן (שכן, אם הייתה אחת כזו, ודאי היה מגיע מהעתיד איזה דוקטור ועוצר את המאמר של הכותבת מלהתפרסם), לא ניתן להוכיח כמובן שנמנע פיגוע.
    באותו אופן, האין זה אפשרי שאחד מהילדים שנהרגו בעזה היה מחליט בבגרותו לפזר קצת נשק ביולוגי בדיזינגוף סנטר? כמובן שלא ניתן להוכיח שלא נמנע בכך פיגוע.

    אהבתי

    • אבי הגיב:

      אין ספק שמאמרה של הפרופסורית הבלתי מכובדת מנותק מכל מציאות רציונלית או אחרת. לא ברור גם מה מכשיר תאורטיקנית מתחום הרווחה יותר מכל אזרח אחר לגבי המתרחש בעזה , לדעתי כנראה אף הרבה פחות מכל אחד אחר. טרמינולוגיית הקורבן מתקרבן שלה הלקוחה מתחום היחסים הבין אישיים המוכרת לה מעולם הבריאות והרווחה, והניסיון הכושל שלה להשתמש בה לתיאור מצבינו הוא אחד הניסיונות היותר מופרכים שנתקלתי בהם לאחרונה. דוגמא מאלפת לאיך אנשים משכילים לכאורה מקבלים רישיון לחרטט ולהמציא תיאוריות מופרכות וכל זה בחסות החופש האקדמי. איזה הבלים. רק בהארץ…

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      האמת שהינשוף הוכיח שהכותבת צודקת. ברור שמי שמתווכח עם אנשי קש ובלה בלה, מרגיש חכם וצודק. נקודה אחרי נקודה הוא מציג את הלך המחשבה המוטעה שמציגה הכותבת. מאחר ומגביל את עצמו לטיעונים דמיונים מטורללים שהמציא בעצמו, אני רק יכול להתרשם. אנשים כמו הינשוף ואבי מסוגלים להתלהב מיכולתם לנצח אנשי קש בויכוח. גירסת הטוקבקים בבלוג לילד הזוכה בדמיונו בגביע העולם בכדורגל.

      אהבתי

      • צדוק הגיב:

        נראה שלא הבנת אותו. טענתו היא שהראציונל של המאמר שלה הוא עימות אחד גדול עם איש קש (אינטנסיויות התגובה הצהלית נקבעת לפי חישוב של "מה היה יכול לקרות אם"). כעת הוא לוקח את זה למחוזות האבסורד. האמת שהתגובה של הינשוף כתובה מעולה. משעשעת וחדה מאוד.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        נראה לי שאתה שותף למגבלותיו של הינשוף, בינוניים ואטומים משעשעים את עצמם באיזה מטורללים האנשים שאנחנו לא מבינים בשל מגבלות צרות המחשבה. דפקט חוזר.

        אהבתי

  14. עומר מן הגיב:

    נראה לכאורה שמחר נראה שינוי בהתייחסות ישראל לארגון הפלסטיני החמוש שמידי פעם מבצע פעולות לא חוקיות

    אהבתי

  15. ברטה תנו באדומים הגיב:

    שרה, אם יחפשו אותי תגידי שיצאתי לסידורים ואין לך מושג מתי אחזור.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s