מהנעשה בסו"ש
לא ייחקר מות מפגינה משאיפת גז בהפגנה בבלעין.
נזכרתי בשני ביטויים: בלי בג"ץ ובלי בצלם ואסוציאטיבית בלי חרות ומק"י.
ניקול רמירז, 13, שנפגעה בתאונת פגע וברח, מתה מפצעיה. הרוצח לא נלכד. הולך רגל נהרג בחיפה. בת 18 נפצעה בתאונה פגע וברח ברמת ישי
בת 85 טבעה בת"א. מצבה קשה. בן ארבע טבע באביחיל. גבר בשנות השישים טבע בעכו.
מה זה יום הזוועות הזה?
פסקול קריאה: Strange Color Blue
TV
דני קושמרו ראיין באולפן שישי את בוגי יעלון, שר הביטחון (43 דקות!), שאומר, חד משמעית, ניצחנו צבאית ומדינית.
קושמרו לא שאל אותו כלום על הצהרת נחסל את המנהרות תוך יומיים שלושה, והוא מבטיח שהרבש"צים לא ייעלמו. מצבם של יישובי עוטף עזה הרבה יותר טוב.
גבירותיי, מה תרצו? הכל סבבה. אין שום בעיה. אנחנו במצב מעולה, הכל מושלם. כל השאר קשקושים.
קטע משעשע: גם יעלון מוולווט, ומתלונן נגד המילה חמיצות. נקרעתי מצחוק (דקה 41:18). גדול מהחיים.
http://rcs.mako.co.il/flash_swf/players/makoPlayer/VideoPlayer.swf?vcmid=0d1e4aa6c7228410VgnVCM100000290c10acRCRD&videoChannelId=87db6603e7478110VgnVCM100000290c10acRCRD&galleryChannelId=412e4aa6c7228410VgnVCM100000290c10acRCRD&showlogo=0
–
אגב, למה שכחו לאפר את קושמרו? מייק אפ טלוויזיוני, משהו?
אפשר לומר שסופשבוע זה הוא בסימן ניצחנו. זה מה שמכר יעלון לכל אמצעי התקשורת, שלא אתגרו אותו במיוחד בשאלות קשות. ואם ניסו הוא מיד היסה אותם. אבל לא הייתה לו הרבה עבודת היסוי. התלמידים השקדנים היו קשובים ומנומסים, וישבו בידיים שלובות כשהמורה בוגי הרצה.
יגאל מוסקו בעת המטח הקטלני על נירים.
http://rcs.mako.co.il/flash_swf/players/makoPlayer/VideoPlayer.swf?vcmid=ed3f4b081f228410VgnVCM100000290c10acRCRD&videoChannelId=0e9c6603e7478110VgnVCM100000290c10acRCRD&galleryChannelId=224f4b081f228410VgnVCM100000290c10acRCRD&showlogo=0
יומן, הערוץ הראשון, שעתיים וחצי (!). אם הבנתי נכון, איילה חסון תמשיך להגיש את התוכנית, אך לא תהיה פרשנית מדינית ופוליטית.
גם פה יעלון מתראיין. וגם בערוץ 10 (רק 13 דקות).
הקו המנחה, כפי שתראו, הכל מצוין, הכל סבבה. כלומר חוץ משרי הקבינט. כך גם הקצינים המתראיינים בסו"ש זה.
מעריב המוסף
סיפרתי אתמול על השיחה של שרה נתניהו עם מוניק בן מלך, בת הזוג של אלי מויאל (בן כספית), אחרי שזה התראיין ויצא נגד הרה"מ.
בינתיים צבר הקטע תאוצה, יש לו 1,300 שיתופים ו-70 תגובות באתר מעריב, שזה המון יחסית לאתר.
הוא הפך גם לשיחת היום בברנז'ה. אם ציפיתם אי מתי לפיוס בין כספית לרה"מ, זה לא יקרה כנראה. נראה לי שמבין כל הכתבים, אפשר להכריז על כספית כנמסיס הגדול שלו.
מדור מעניין במיוחד של עוזי וייל לקראת שנת הלימודים. זו השנה האחרונה שבה הוא דוגם את המערכת בעזרת ילדיו, והוא מסכם. אין לו אף מילה טובה לומר (כמעט), אבל הניתוח והחלוקה שווים התבוננות. מקווה שמתישהו המדור יעלה לאתר ותוכלו לבודקו.
מגיבי הבלוג ישמחו לקרוא את הכתבה של טל בשן על אונר"א, לפיה חמאס יורה ממתקני אונר"א ואילו הארגון עצמו מקבע את הפלסטינים כפליטים, יש בימוי הרוגים במתקני הארגון, וכספי אונר"א זולגים לחמאס, כה כותבת בשן. אונר"א מכחיש מכל וכל.
nrg
עמיר רפפורט טוען שחטיפת גולדין יכולה הייתה להימנע, ושהכל בגלל הפסקת האש.
שואלים קולגות: מה חדש? הרי נכתב בזמנו בפירוש שבגלל הפסקת האש בניה שראל המ"פ הורה לא לירות, וכשראה את המחבל יצא אליו. או עליו.
ספרים
תקנו אותי אם אני טועה, אבל זו הפעם הראשונה שאני רואה שיר בראש עמוד הבית של הארץ, כהפניה. מעניין, כי הנרטיבים שלו הם מאוד הארציים. אולי בגלל שם השיר: אני מאמין לשקריו של דובר צה"ל.
Markerweek
קיוויתי למשהו מרעיש בכתבה (חגי עמית, שוקי שדה) על הזוג מאיר ורותי שטרית ועל החברות שלהם עם דודי ויסמן, ועל החיבור לאלי עזור, אך לא. שום דבר. כתבת ארכיון בלי רבע תובנה נוספת. כולל אף מילה כמעט על פרשת המאגר הביומטרי, למעט העובדה שהקים עליו את חמת הציבור.
יש לי תחושה עמומה שעל הכתבה עבר במסרקות צי עורכי דין, ושהיא הייתה אחרת לגמרי כשהוגשה לעורכים. התוצאה כה חיוורת, שלא בטוח שצריך היה לפרסם אותה. אם אין כלום, אז אין כלום. אם הזוג שטרית צח ודגול ומרבבה, אז הכתבה מיותרת לחלוטין.
אלא שמתברר שאין דעתי משנה. זו הכתבה הכי נקראת באתר היום. זה לא אומר כלום על טיבה, אולי כל הקוראים חיפשו את מה שאני חיפשתי והתאכזבו, ועדיין תהיה הכי נקראת.
ראיון ראשון עם מוטי בן משה (עמי גינזבורג, מיכאל רוכוורגר, שלי אפלברג), הבעלים החדש של אי.די.בי. שפע הקלישאות שהוא מפזר, מחד, והתגובות המצומצמות, מאידך, מקשה להבין מי האיש.
משתכשכים בביצה
יורם ארבל עוזב את הערוץ הראשון.
פרופ' אמיר חצרוני פוטר מאוניברסיטת אריאל, אבל הקרב שלו עם המוסד עוד לא תם.
יש עורכים בבית?
כתבה נרחבת על מכתבי הימלר התפרסמה ב-24 שעות של ידיעות לפני שבעה חודשים.
היום מתפרסמת עוד כתבה נרחבת בנושא ב-7 ימים.
כותרת מחרידה שמזכירה את העולם הזה בשנות החמישים בשער מעריב: "אני האחות שצילמה את יגאל בשן בלי רשות".
על פי ההפניה בעמוד התוכן של מעריב המוסף, המדור של ליאורה, הראיון עם זוכת הנובל נמצא בע' 38. המדור מופיע בע' 40, אבל זה שטויות. האחות, אסתי אדלר, פוטרה מעבודתה והוגשה נגדה תלונה במשטרה. הראיון, המשתרע ע"פ חצי עמוד, מיותר. האישה חסרת מודעות. טעות חמורה של מפרסמי החומר.
לא בנו. הסגן שלו.
לפני כחודשיים התראיינתי לערוץ הראשון לקראת מבצע מימון ההמון לסרט, ואפרופו תערוכת עיצוב שנפתחה בהשראתו בחולון. בגלל המלחמה ובגלל תהפוכות הערוץ לא שודרה הכתבה מעולם (יועדה לתוכנית 10 קטנות), וכך התבזבז יום צילום, צוות שלם, משמרות עריכה וכסף רב שנשפך לריק.
nrg: נא סדרו את הכיתוב לתמונה.
וגם המארקר: מי זאת מירי? לאשת שטרית קוראים רותי.
מירי היא בתם של בני הזוג שטרית שמתה מסרטן (בתמונה שעל הכן). היא לא מוזכרת בכתבה.
גלריה
סרט חדש של ריצ'רד לינקלייטר, התבגרות, בו צולם ילד (שחקן) מגיל שש עד 18 לסרט עלילתי, כלומר לא דוקומנטרי. פרויקט מעניין מאוד. הכותרת: האירוע הקולנועי של השנה.
קטע מדהים בכתבה של בן שלו על יגאל בשן:
הפסקה הזו, בה הוא מתאר את הנסיעה לים בשבת בבוקר היא בדיוק, אבל בדיוק, הסצנה שהייתה גם במשפחה שלי, כולל הקריאה "ה-נה ה-ים!". נראה לי שהיא תלויית מיקום גיאוגרפי במידה מסוימת. כלומר אני מניחה שמשפחות ירושלמיות באותן שנים לא היו עושות את המסע לים מדי שבת:
חשבתי על הנסיעות לים בשבת בבוקר. הציפייה הדרוכה לקראת הרגע בנסיעה שבו הכחול של הים יתגלה לראשונה ואפשר יהיה לצרוח "ה־נה ה־ים!"; החשש שמא על סוכת המציל יתנוסס דגל שחור; השמחה על כך שהדגל לבן. לעונג הילדות הזה של חול ומלח וארטיקים ומטקות ונסיעה בחלונות פתוחים כי המזגן עדיין לא הומצא היה פסקול, ובראש הפלייליסט צעד בעקביות יגאל בשן. כך לפחות אני זוכר את זה.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
בריחת מוחות, מדור הסאטירה של מקור ראשון.
עידן לנדו: על הבור התקציבי שצוק איתן חפר.
לפני פיזור
הלילה ב-23:00 יסתיים מבצע מימון ההמון לסרט שלי, איפה אלה-קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?
אפשר להצטרף למסיבה בשעות הקרובות.
(טיים אאוט)
תודה רבה לתומכי הבלוג באשר הם. מחר סיכום חודש עליז במיוחד.
ולווט אנדרגראונד 
ח"ח גדול לבן שלו על הכתבה האמיצה (לא מכיר עוד מבקר מוזיקה שמוכן להצהיר על קרבה כלשהי ליגאל בשן) ועל ניסוח מצב צבירה של ילדות וכמובן גם לוולוט על איזכורו.
אהבתיאהבתי
צריך כישרון מיוחד כדי לטבוע בחוף מזרע בעכו.
נקרא חוף מזרע על שום ביה"ח שנמצא לידו וגובל כמעט בבוסתן-הגליל.
(פיסת נדל"ן יקרה ביותר שנים מתקיים ויכוח/סכסוך בין המדינה/משרד הבריאות ובין עיריית עכו)
לענייננו : זה חוף לא מוכרז אבל זו לגונה קטנה כמו בריכת שחיה ושנים עכואים נוהגים לשהות ולבלות בחוף הזה. לא זכור לי שמישהו טבע בחוף הזה אי פעם. מסתבר שגם לא זיהו את הטובע שנמצא בבי"ח ולכן התאוריה שלי שאולי ניסה להתאבד? ויצא מהלגונה לים הפתוח.
הנה הידיעה בעכו-נט בהודעה הפותחת צילום של החוף בכללי ולא ממש הלגונה ובתגובה השנייה צילומים של החילוץ והאירוע
http://www.akkonet.co.il/forums/viewtopic.php?f=11&t=27840
אהבתיאהבתי
,קטאר ארץ העבדים. ראו מי מתווך, מי מטיף מוסר, מי
הנו בכלל המותק לדוגמה של השמאל הליברלי וגם
הבעלים של אל ג'זירה ה NYT של המזה"ת לפי האנשים
היפים
http://www.theguardian.com/higher-education-network/2014/aug/29/university-college-london-forced-labour-qatar-campus
City of Doha: ‘Qatar has become a byword for modern slavery’. An MP has written to University College London (UCL) urging it to “stamp out unacceptable employment practices” at its campus in Qatar, where there is evidence of forced labour and poor treatment of migrant workers.
אהבתיאהבתי
משוט ברשת. כמה עשרות חילי או"ם נחטפו ברמת הגולן
כתריסר חילים לבנונים נחטפו בגסול לבנון סוריה. אלו גם
אלו ע"י "מורדים" סוניים שונים. זה יגמר בהרבה עשרות
מיליוני $ או עריפת ראשים או גם וגם.זה מה שהיה בסומלי,
בעירק, בסוריה ובמקרה של שליט בעזה.זו הפכה לתופעה
מקובלת גם באמריקה הלטינית. זה העולם העכשווי.
אהבתיאהבתי
קטנות, שוב.
– במסגרת יום הזוועות השמטת (בכוונה?) את רציחתם של 3 דודנים במשולש.
– מאיר ורותי שטרית. כבר המון שנים שהזוג הזה מצליח להימנע מתחקיר רציני אודותם. החוצפה שלהם רק הולכת וגוברת. הם בעלי התמחות סופר מיוחדת בשיטת המקל והגזר. המקל מאוד מקלי והגזר מאוד גזרי. קל לראות את הצלחת שיטת עבודתם כשמאיר רץ לנשיאות והצליח למנוע שיכתבו על ההסדר הכספי – הסדר בהחלט הזוי וממש לא מוסבר – עם העוזרת עד לאחר הבחירה. רותי עצמה התחילה את הקריירה ההו כה מכניסה שלה אצל איל המלונאות חיים שיף, כפי שמוזכר בכתבה, מה שלא מוזכר הוא היחס המאוד מאוד מאוד חם ששיף העניק
לה.
מצד שני, האם יש נשמות טהורות חסרות אג'נדות כלכליות במשחק הון/שלטון? סילבן למשל, אפי למשל, ליברמן למשל ובטח יש עוד. אנשים עשירים מהבית פטורים מכך אבל מצליחים למצוא מעורבויות בדרך האידיאולוגית. ברקת למשל, בנט למשל.
– קשה לי נורא להבין איך ככה בצ'יק מתברר שההפסדים נמדדים במאות מיליונים.
– זמן טוב לשים לב למשחקים הכפולים של קבוצת עופר/כיל. עושה רושם שאזרחי מדינת ישראל נדרשים בקביעות לממן את כל הקפריזות הכלכליות התמוהות של הקבוצה וסילבן ממש לא עומד מהצד ושותק. ממש אווזה עם שחלות מוזהבות. ניר גלעד, שהגיע מהשררה הפוליטית כמובן, עושה שגיאות במיליארדים (מי אמר רכבים חשמליים או רכבים סיניים?) אבל ממשיך לקבל עשרות מיליונים עבור – עבור מה בעצם?
אהבתיאהבתי
כן, השמטתי בכוונה. ערבים מתים לא מעניינים אותי. את לא יודעת?
אהבתיאהבתי
מן הסתם ברור גם לך שלא היתה כוונה לרמוז שאת לא רגישה לערבים מתים. ברור שכן, ואת לא היחידה בעולם.
הכוונה היתה שכנראה בחרת לא לתת את הסיפור הזה על הדודנים.
הרי אם חלילה היה מדובר ביהודי/ם שגרם/מו לכך היינו מקבלים (לא רק פה בבלוג) מילים מפה ועד להודעה חדשה.
אהבתיאהבתי
אני לא בחרתי כלום. לא ראיתי את זה.
אהבתיאהבתי
OK.
אהבתיאהבתי
אנתרופולוגיה של פעילי שלום:
מה שמעתי ביו"ש כשהתחפשתי ל"עיתונאי גרמני"
אהבתיאהבתי
גבבה של היתממות, עד שקשה לי להאמין שמישהו כזה היה מצליח להתחפש ל'עיתונאי גרמני' או משהו. צריך משהו בשביל לדעת להתחפש, שאין לו.
אהבתיאהבתי
יותר קל להתחפש לפעיל זכויות. חובה להקריא למנויי הארץ
אהבתיאהבתי
מי עובד בבצלם:
מ
במהלך סיור ביד ושם בחר שפירא להתעכב דווקא על סיפורי הטבח בדיר יאסין, ואמר לצעירים האטילקים כי צריך להטיל חרם וסנקציות על ישראל כי "צריך לעצור שואה נוספת". שפירא פוטר בעבר מיד ושם לאחר שהשווה בין השואה לנכבה, אך כיום הוא מלווה שם קבוצות פרטיות. המדריך הפלסטיני שליווה את הקבוצה הוא עאטף אבו רוב, עיתונאי פלסטיני ותחקירן "בצלם" שאחראי לכמה סיפורים של העיתונאי גדעון לוי. ל"טובי" אמר אבו רוב כי השואה היא "שקר, אני לא מאמין לזה".
http://mobile.mako.co.il/news-israel/local/Article-ee534b081f22841004.htm
Sent from my iPad
אהבתיאהבתי
בלי להתייחס לתוכן ההדרכה. ברוב אתרי התיירות בעולם
לא כל אחד יכול להדריך. אם מלווה ינסה לעשות מה שאסור
או לא מקובל הוא לא יעשה זאת פעם שניה. החל מאיום
פיזי בוטה וכלה בהשאיית הקבוצות שלו שעות רבות או
בסגירת דלתות בפניהם באלף ואחד תירוצים. תבדקו בין
היתר בכמה כנסיות בנצרת. אם אכן מלווה קבוצות ביד ושם
אמר מה שלדעת ההנהלה לא צריך להאמר (נניח להחרים
את ישראל) וממשיך ללוות ולדבר לקבוצות זו הוכחה נוספת
שגופים ומוסדות בישראל בייחוד גופים חינוכיים אבדו את
אמנות השליטה והשלטון.
אהבתיאהבתי
בלי להתייחס למדינה ספציפית. אני חושב שמדינה יהודית לא באה טוב לארגון הזה.
אהבתיאהבתי
בהנחה שהגבת לי אז תודה, אבל
על זה אני מדבר. אם לא באה לו
טוב שיקיא בחוץ. רק לדוגמה,בודדת,
עשרות מקומות היסטוריים בארה"ב
ניבנו על דם של ילידים ושחורים.
מה אומרים ומה לא אומרים ידוע לכל
מדריך.מי שיגזים יחטוף הערה
ותהיה לו מעכשיו בעיה בכניסה.באלמו
בטקסס לא שומעים הרצאות על גניבת
טקסס ממקסיקו ע"י אוסף מפוקפק של
דוברי אנגלית. בודאי לא שומעים על
מחנות הריכוז לילידים. הכל כתוב
מצוי בספריות.אבל כל דבר במקום שלו.
כך באוסטרליה, ניו-זילנד אפילו
במוזיאונים על הסאמי בנורווגיה
ושוודיה. כאן דבר מה נדפק ואם לא
יתוקן יתחוללו דברים רעים כהמשך
טבעי או כתגובה.
אהבתיאהבתי
עוד לא נרגענו מה"טיפטוף" וכבר המציאו הפרשנים (שמעו מהדובר?) את ה"זליגה"
אהבתיאהבתי
כולו מן אללה, גם הוויסקי. הלו, אניבאדי הום? ביס מילה, קפד ראשו, צילם ערך וערף. חטף אנס ורצח וזה קרוב. מיכל דלק מהמיטה של הילד שלכם. הרבה מתנדנד ותלוי בלשון הפרשנים. מעצבי תודעה תותחיים שכמותם, לא מזלזל למה הצחוק? הרגילו ציבור שלם למטחי טילים במריחות מכחול מהירות. השיגרה בדרום. מוכר. קיבלנו בית יהודי עם הכנה לשיגרה ברמת הגולן. הכוח באופלנים משחית. נו כבודשר, באמת.-הכיבוש? מצחיק. אין בנמצא פלסטיני ישראלי החושש לחיי ילדיו מאיום הפנאטים היהודים. לאן ינזלו הפרשנים בהמשך לזליגה והטפטוף? לדעתי הבא יהיה ניתזון ואחריו שפריצון- ושנגיע לטל בוקר מתכתי ורענן כל יהודי יזכה לרסיסון.
אהבתיאהבתי