הבטחתי לכתוב בעשר בערך, אבל נפל עלי ים עבודות היום, הקשורות הן לסרט והן לגיוס המוצלח שלי לסיום הפקתו, שהסתיים אתמול. כל הפרטים בקישור, ומי שעקב, גילה דרמה בשידור חי. בעצם כמה דרמות. את חלקן תיעדתי בפייסבוק. או סיכמתי בבלוג.
וכך הגעתי ל-23:30 בלילה אחרי עוד יום עבודה שהתחיל בחמש. בבוקר כלומר. והנה אני עוד כותבת פוסט שלישי היום! לא ייאמן.
אני לא רוצה להלאות את ציבור המוולווטים בענייני הסרט שלי. מי שבעניין, מתעדכן, ומי שלא, לא אכריח אותו. רק אציין שהשבוע שעבר היה אחד המסחררים בחיי, לפחות כמו השבוע בשנה שעברה בו הייתי ביפן. למדתי לא מעט על מימון המון, ומתישהו אעלה את כל המסקנות שלי על הכתב. אולי. נראה. אני מספרת את זה כדי להסביר שנאלצתי להתפצל מאוד, ולהקדיש מעט זמן יחסית לבלוג, והמון זמן למבצע הגיוס.
בחודש האחרון התחילו הפוסטים מהבלוג, חלקם לפחות, להופיע גם במאקו, שת"פ. כמובן שסיפרתי על כך בסיכום חודש יולי, אבל כל כך הרבה אנשים פנו אלי בתדהמה, לא מבינים, שאני חושדת שאו שאנשים לא ממש קוראים את הסיכומים, או שהם סובלים מהפרעות קשב. בכל מקרה, הפוסטים מופיעים פה ושם גם שם, לפי בחירת עורכי האתר. למשל הפוסט של היום, הופיע.
מסיבות אלו ואחרות, אני לא מודה לכל תומך בבלוג אישית. בעיקר כי אני לא רוצה לטרחן ולנג'ס, כמו שכתבתי לא פעם, ואני עושה סיכומי תודות בבלוג מדי פעם, אבל הבנתי שיש מי שנעלבים או נעלבו מכך שלא הודיתי להם. בקיצור, אנסה לתמרן בין האסכולות השונות של הודיה ואי הודיה.
ראש מעט סחרחר, כך שאני אפילו לא זוכרת מה היו הפוסטים הסוערים בבלוג החודש, אבל אתם מוזמנים לעיין בהם בטור השמאלי הכל כך חביב עליהם. קוראים להם "להטו בחודש האחרון". אוקיי?
בזאת אפרד מכם להיום, או להחודש, מאחר שאני צריכה לקום שוב בארבע.
תודה רבה לכולם.
ולווט אנדרגראונד 
למה אני תמיד מרגישה נזופה למקרא משפטים כמו "…שאני חושדת שאו שאנשים לא ממש קוראים את הסיכומים, או שהם סובלים מהפרעות קשב".
אני מצהירה פה בפה מלא שלא תמיד אני קוראת את כל הפוסטים, אפילו לא את הסיכומים.
אין צורך לחשוד או להיות מופתעים.
אפשר פשוט להכיר בזה.
אהבתיאהבתי
אנחנו אוהבים אותך איילת
אהבתיאהבתי
לא הבנת: אני היא שננזפה ע"י הקוראים למה לא סיפרתי, כאילו פעלתי כגנב במחתרת.
אהבתיאהבתי
אנחנו אוהבים אותך ולווט
אהבתיאהבתי
האם הפוסטים שלך במאקו מחליפים את אביב? (בסופש האחרון לא פורסם הטור מי נגד מי) או שמדובר בצירוף מקרים בלבד?
כל הכבוד להצלחת הגיוס, מחכה כבר לסרט. 🙂
אהבתיאהבתי
ממש ממש לא.
אביב בחופשה של שבועיים, ככל הורה שמתאפשר לו בסוף אוגוסט.
חלילה לי מלהחליף את אביב, הוא צוק איתן אמיתי.
אהבתיאהבתי
על תודות והעלבויות.
נחמד לקרוא את התודות. רוב האנשים לא טורחים להודות, בטח לא על משהו חוזר (תש' חודשי).
לא בטוח כמה נחוץ. את עובדת קשה (וחרוצה!! מפרסמת 365 יום בשנה) ומרויחה את שכרך ביושר.
אבל עדיין נחמד.
מצחיק לקרוא את תלונות העלבון.
כי סימנו אדומים, כי לא סימנו כלום, כי לא נתנו קרדיט או איך הגיבו (האחרון בדרך כלל על תגובה גסה לאמירה גסה).
הנעלב של השנה פתח בלוג במיוחד כדי להתלונן על, כבר לא זוכר על מה, רק שזה היה נורא מצחיק, המאמץ שהושקע כדי להתלונן קבל עם.
למרות שאותך זה כנראה הצחיק פחות.
אולי תפתחי ערוץ תשלומים מקביל, חלופה לטיפול נפשי בנזקקים.
לא יודע איך המודל צריך להראות, אבל פוטנציאל יש והרבה נזקקים.
שיהיה ספטמבר סבבה!
אהבתיאהבתי