כותרות וקישורים
אני יוצאת לחופשת שישי. סבבה? סבבה.
בשב"כ מעריכים שלפחות עשרה ערבים ישראלים הצטרפו לדאעש (יואב לימור, ראשית ישר"ה).
פסל תכלת דק בתחתית שער ידיעות: "נסגר תיק ביביטורס".
ריבוע בתחתית שער ישר"ה: "היועמ"ש סגר את תיק הנסיעות של נתניהו: אין תשתית ראייתית".
הידיעה קצרה, תיק הנסיעות לא נקרא בשם הפופולרי ביביטורס, תמונה חייכנית של הזוג נתניהו מלווה את הידיעה יחד עם הכיתוב "לא נמצא פגם בהתנהלות".
ריבוע בתחתית שער הארץ: "היועמ"ש לא יפתח חקירה פלילית בפרשת ביביטורס".
כותרת ראשית במעריב: "וינשטיין סגר את תיק ביביטורס", מלווה במאמר של בן כספית: "יודעים ושותקים".
מירב מורן מסבירה למה לא תהיה ענייה לעולם (כי היא גרה בת"א ולא ביישוב קטן).
תשובה לגרוש העני.
למה הבחורה הזו, שיושבת באולפן כצללית עם קול מעוות ובלי שם, נחשבת למי שעשתה מעשה אמיץ?
איור: דניאל מורגנשטרן
יקירתנו ג'ואן ריברס הלכה לעולמה.
אושיות הוליווד נפרדות.
אם פספסתם, למרות שהעליתי כבר כמה פעמים את הקטע שלה עם לואי סי קיי, קבלו:
כדי למנף את "קומדיאנטים במכוניות שותים קפה", עם תום העונה לקחו הסיינפלדים את כל הפרקים וערכו אותם מחדש על פי נושאים. זה לא רעיון כל כך מוצלח, אבל בפרק הערוך של היום יש תיאורים ומראות של ניו יורק, אם אתם מתגעגעים. אני כן.
תינוק חירש בן שבעה שבועות מקבל לראשונה מכשיר שמיעה. שימו לב לתגובה שלו.
לפני פיזור
ידיעות ומעריב (שמופצים ביחד בשישי, או בכלל) לא הגיעו עד שעת סגירת הפוסט הזה. חיוג למח' מנויים של ידיעות, כוכבית 3773, הניב צליל תפוס משבע בבוקר והלאה.
8:27: העיתונים הגיעו. טו לייט בייביז. ניפגש מחר בים.
ולווט אנדרגראונד 
לביבי זה לעולם לא יקרה 😆
אהבתיאהבתי
פינגבאק: The Difference Between Richmond and Jerusalem | Sutradhar's Market
Former AP journalist Matti Friedman
על העיוות בכיסוי התקשורתי של ישראל בתקשורת העולמית
אהבתיאהבתי
רונן ברגמן ב"יומן" זורק פצצה. מספר כיצד ארז וינר הדליף לו מסמכים סודיים בתקופה שכתב יחד עם דן מרגלית את "הבור", בכדי לנסות להעביר אותו אל צד אשכנזי. משראו שברגמן נשאר יחד עם ברק, אנשי אשכנזי התלוננו כנגד ברגמן על כך שהוא מחזיק במסמכים סודיים שהם הדליפו. דיסקין מנע את החקירה
אהבתיאהבתי
האולפן של איילה אתמול היה מדכא ומרתק.
אהבתיאהבתי
so?
אהבתיאהבתי
בדרך כלל את מביאה דברים אקטואליים, ואם לא – אז יש לכך סיבה. לא הבנתי מדוע זה הובא פתאום בלי שום הקשר (אלא אם רמזת להאזנות
סתר), אבל זה באמת לא חשוב ולא משנה. הסרט מרגש.
אהבתיאהבתי
So, את מחויבת לקרוא את זה.
אהבתיאהבתי
לדוד ולגמד: כן, בעיקר בימי שישי האקלקטיים, אך ייתכן שגם ביום חול, אביא מדי פעם איזה סרטון ששבה את לבי איפשהו, שאין לו הקשר אקטואלי, לטוב ולרע והוא עומד כך בפני עצמו.
זו הפעם הראשונה שנחשפתי לסרטון כזה, ואכן, לא אביא כאלו שוב, יש לשער. זה היה אירוע ראשוני, ייחודי וחד פעמי.
באשר לקהילת החירשים, בהחלט למדתי על כך בעבר בקורס לרב תרבותיות, והופתעתי מאוד כשהבנתי כמה הקהילה הזו משקיעה בכדי לשמר את החירשות שלה ולתאר אותה כמצב תרבותי, לא רק רפואי, ולא כמשהו מקולקל שצריך לתקן.
למרות כל ההסברים וכל החומרים בנושא, לא הצלחתי להבין מה ההבדל, באשר לגאוות היחידה, בין חירש, עיוור, קיטע, משותק או גידם. למה מצב אחד הוא נכות והשני העדפה תרבותית איכותנית, נקרא לזה.
אחרי שהעליתי את הסרטון, נזכרתי בפולמוס באשר לשתלים האמורים.
אהבתיאהבתי
שימור חרשות כמצב תרבותי, נשמע כדרך מעניינת להתמודד עם מצב נתון.
נכות ו/או מגבלה, הרבה פעמים היא ענין שקורה בראש. מכיר שני טייסים, אחד קטוע רגל, שעד היום אני לא מבין איך הצליח להתקפל לתוך הקוברה עם הפרוטזה, שני קטוע יד שהמשיך לטוס (בצבא!!) הרבה שנים.
המאמר בגנות השיתוף מציג זוית הסתכלות מעניינת, אבל לא מכיר בכח שנותן אימאג' כזה, או בתקוה שמציג לגבי היכולת להתמודד או להתגבר.
סרטון מרגש.
אהבתיאהבתי
הסרטון על התינוק החרש מרגש, אבל הוא מ-2012.
אהבתיאהבתי
המאמר הזה משונה. כל מה שאומרים פה על העיתונות הזרה שמשתעבדת לנרטיב של הפלסתינאים כקורבנות אפשר לאמר על הארץ שמשתעבד ללאונות הפלסטינית. המאמר טוען שהכתבים הזרים עושים זאת במסגרת חשיבה קבוצתית. גם הארץ נתפס לאותו עולם של ארגוני או״ם לא ממשלתיים כדי להיות חלק מקבוצה.
http://www.themarker.com/markerweek/1.2424631
אהבתיאהבתי
המאמר דווקא לא משונה, חוסר המודעות העצמית של העיתון ועורכיו הוא מה שמשונה, אבל כל זה רק מדגים את הניתוק וחוסר המודעות העצמית שממנו סובל העיתון.
בכל מקרה, שום דבר חדש שלא ידענו כבר.
אהבתיאהבתי
איך דבר כזה קורה? חלק מהקוראים התמימים מאמינים שהארץ בדרל להיות עיתון ישראלי
אהבתיאהבתי
כדי לא ליפול לפח של טריק שיווקי. הכתבה לא מופיעה באנגלית. כנראה זורקים פירורים לנייטיבס שישתקו.
אהבתיאהבתי
"יקירתנו ג’ואן ריברס הלכה לעולמה"
מה זה אומר עלי שמעולם לא שמעתי את השם הזה ?
אהבתיאהבתי
שיש לך חתיכת חור.
אהבתיאהבתי
אוקסנה מ-RT ראיינה לונדוני אחר. עו"ד מוסלמי ואימאם פופולרי נשאל ע"י ינית אחרת לגבי העריפות, על הטרור של ISIS ובכלל על החליפות. ראיון מפתיע. הדינמיקה בין השניים מלמדת על המאקרו בין התרבויות. מומלץ בחום.
אהבתיאהבתי
עוד מהממלכה המאוחדת- פט קונדל על הסתרת מקרי האונס והפוליטיקלי קורבט.
אהבתיאהבתי
סיפור לשבת – מדוע חייבים לקצץ בתקציב הביטחון.
בויכוח האינסופי על תקציב הביטחון מצטמצם הדיון תמיד לעימות בין ה"ביטחוניסטים" המצביאים על איומים אזוריים לבין ה"חברתיים" המצביעים על החשיבות הגדולה יותר של תקצוב שירותי חינוך, בריאות ורווחה. החברתיים נוהגים תמיד להטיל לחזית התיקשורתית את הפנסיות השמנות. ויכוח עקר זה מעלים מהציבור את הבעיה העיקרית של תקציב הביטחון המנופח והיא הסכנה הביטחונית שנוצרת עקב הצורה הלקויה שבה משתמשת הצמרת הביטחונית בתקציב עתק זה. עובדה שלא ידועה לציבור היא שצה"ל הוא הצבא השמן בעולם, הרבה יותר מהצבא האמריקאי, והשומן העודף שלו פוגם בביצועיו בצורה הרת אסון. כאשר צה"ל נאנס לבצע קיצוץ כלשהו לעולם יקצץ בשרירים ולא בשומנים. מהם השומנים האלה וכיצד נוצרו? השומנים העיקריים הם מפקדות מנופחות מדרג החטיבה ומעלה. המבנה של המפקדות מועתק גם לגופי מטה לא לוחמים כמו יוהל"ן (ח"ן), חינוך, רבנות, פרקליטות וכיוצא באלה. הד"ר עימנואל ולד כתב כבר בשנות ה80 על תופעת הפיצול של תפקידים שגורם לגידול מתמיד במפקדות והקטנת הסמכות והאחריות של קציני המטה. ואכן, כבר במלחמת יום הכיפורים ואחריה במלחמת לבנון הפכו מפקדות האוגדות למסורבלות כל כך עד שמפקדי האוגדות העדיפו להתנתק מהן ולפעול באמצעות החפ"ק בלבד. תופעת הפיצול והניפוח קיבלה תאוצה מיוחדת תחת הגאון האסטרטגי, הרמטכ"ל ברק. אחד הלקחים ממלחמת יום כיפורים היתה התרומה המועטה מדי של מערך הארטילריה. ההוגה הצבאי בנימין עמידרור (היחיד בתולדות צה"ל) הצביע על מקור הבעיה ועל פתרונה. בכל אוגדה מודרנית בעולם יש גדוד ארטילריה לכל חטיבה ובנוסף יש אגד ארטילרי אוגדתי. בצה"ל יש רק אגד ארטילרי ולכן יש להוסיף גדודי ארטילריה חטיבתיים. ברק, בוגר קורסי הניהול המתקדמים, בא עם פתרון יצירתי. כדי להגדיל את תפוקת האש האוגדתית נקים מרכז ניהול אש אוגדתי (תפקיד שהיה באחריות מפקד האגד) וכך נקבל יותר אש עם אותו מספר תותחים. הברק הברקי גורם לכך שתותח צה"לי יורה יותר פגזים אם ממנים יותר קציני מפקדה. בהמשך הוקמו במפקדת האוגדה מרכזים נוספים כמו ניהול, מודיעין, אג"ם וניהול לחימה. קיום המרכזים דרש מינוי קציני תיאום בין המרכזים. המרכזים עצמם פוצלו למכלולים והמכלולים פוצלו לשולחנות (דסקים) וכמובן שהיה צורך בקציני אינטגרציה כדי לתאם בין מרכיבי המרכזים. במפקדת אוגדה צה"לית יש כ1000 תקנים יותר מאשר במקבילתה (השמנה) האמריקאית. דוגמא מנצחת לחוסר היכולת לשלוט במפקדות הראה לנו רמטכ"ל לבנון 2, דן חלוץ, שנמלט מהחמ"ל המטכ"לי וניהל את המלחמה באמצעות מטבח לא תיקני שהקים לעצמו. הקטנת מספר הקצינים ב50% לפחות (80% מקציני המטה) לא רק תועיל תקציבית אלא תאפשר להפוך את המפקדות לגופים מתפקדים.
אהבתיאהבתי
נזכרתי תוך כדי קריאה איך גל הירש ניסה לשלוט על אוגדה מנופחת ללא הצלחה יתרה במלחמת לבנון השנייה. אולי המשימה שהוטלה עליו אז הייתה בלתי אפשרית למפרע לאור המבנה הצה"לי?
אולי אחרים היו נכשלים באותו מקום שהוא נכשל ונעשה לאיש עוול מסוים?
הירש התפרסם בשימוש הלא שגרתי שלו בשפה ובשיטות (טקטיקת הנחילים) לוחמה מוטלות בספק שיישם.
נדמה לי גם שגל הירש (ולנוחות המטכ"ל שמעליו), גם אם חלקית בצדק מסוים, שילם את מחיר הכישלון המערכתי והאירגוני של כל צה"ל.
לאור הניתוח שלך ספק אם צה"ל מוכן בכלל ללבנון 3 שעשויה להתרחש בעתיד כזה אחר ואם בכלל הופקו לקחים מתאימים, מעבר למחיר האישי ששילם בעיקר הירש ואחרים.
הערה אחרונה לגבי צה"ל ולקושי לבצע בו שינויים ארגוניים. בניגוד לארגונים בכלל ואפילו ארגונים ביטחוניים אחרים (כמו המוסד) שבהם על מנת לבצע שינוי ארגוני יסודי מביאים ראש מארגון אחר. בצה"ל מסיבות מובנות הדבר מעולם לא קרה . הדבר הכי מרחיק לכת שנעשה היה הניסיון הכושל של מינוי מפקד חיל האוויר לרמטכ"ל, דבר שמעולם לא נעשה לפני כן וספק אם יעשה שוב.
כמו שזה נראה כרגע, את לקחי לבנון 3 אתה יכול להתחיל לכתוב כבר עכשיו.
אהבתיאהבתי
עד כהונתו של משה לוי (מוישה וחצי) כרמטכ"ל בשנות ה80 נהג מה"ד לפרסם ניתוחים המשווים את צה"ל לצבאות מערביים אחרים. באותה תקופה היו התקורות של אוגדה צה"לית פי 4 מזו של אוגדה גרמנית ופי 1.5 מזו של אוגדה אמריקאית. מאז חלה הרעה משמעותית. בתוך האוגדות (כפי שתיארתי) ובנוסף מספר האוגדות קטן מאז אבל לא נעשתה שום התאמה בגופים החוץ אוגדתיים. בעשור האחרון התופעה התפשטה גם לזרועות הים והאוויר. דוגמא לכך ראינו לאחרונה כשתפקיד ראש להק אוויר פוצל לשניים (שני תתי אלופים + כל הפירמידה הפיקודית לתפקיד שבוצע על ידי תת אלוף אחד). הדרך היחידה לתיקון היא מינוי של שר ביטחון חזק שאינו בוגר מערכת הביטחון. מה הסיכוי לכך לאחר הפיאסקו של מינוי פרץ?
אהבתיאהבתי
היחיד שעונה לתיאור שפרסמת הוא יובל שטייניץ. קשה לראות את זה קורה בשנים הקרובות מאז שבוגי תפס את משבצת הביטחוניסט בליכוד.
הציבור הרחב ומתפקדי המפלגות בתוכם מעדיף באופן אוטומטי רמטכ"לים במילואים בשל תחושת הביטחון שהם מקנים. אלו מחויבים בדרך כלל לשמירת הקיים מאשר למהפכות גדולות דוגמת אלו ששטייניץ היה בוחר לעשות אם היה נבחר.
מעניין ואין לי תשובה טובה לכך, שלמרות שרמטכ"ל נחשב ארגונית לכל יכול בצה"ל ולכזה שבידו היכולת להוביל למהפכות ארגוניות, מעשית זה כמעט אף פעם לא קורה. צהל סובל מלא מעט חוליים המאפיינים את כל המנגנון הציבורי בישראל: מנגנונים מנופחים, חוסר יעילות, קידומים שהם תוצאה של השתייכות לקליקות הנכונות וקידומים לאו דווקא בגלל כישרון טהור. מעניין מה צריך לקרות שמצב זה ישתנה.
אהבתיאהבתי
בנט.
זו אג'נדה שלו ימים ימימה, והוא גם לא מפחד להתעמת. אישית, אני מעדיף אותו באוצר.
אהבתיאהבתי
שר שאינו ממפלגתו של ראש הממשלה יתקשה לקבל גיבוי לרפורמות במשרדו אלא אם הוא מוכן לתשלום פוליטי לראש הממשלה בתחום אחר.
אהבתיאהבתי
ישלם יקבל, לא ישלם לא יקבל.
אהבתיאהבתי
בדיקה של הנכתב, ולו בעיני חפ"ש זקן
תראה שכמה דברים מענינים שאמר גל
הירש אומצו ע"י החמאס. מינהרות טובות
לא פחות ממסוקים להעברת יחידות.
בכל מקרה אחת התוצאות המענינות של
התפתחות צה"ל שהוא התאבן השמין
הסתבך והפך יותר ויותר למטרה לשיטת
הלחימה שהציע גל הירש. בביולוגיה
קוראים לזה דרוויניזם מהופך.יש הטוענים
שדרוין צדק מאוד אבל מלהיפך.והמזה"ת
בין היתר מעיד שפעם פעם אבותיהם של
מי שהיום קופים היו פרופסורים בוגרי
MIT הסורבון ומכון מקס פלאנק, ביחד.
הנה הערבים חוזרים לשנת 700 ועוד
מעט ובקצת מאמץ גם כולנו נגדל זנב
(קצר בהתחלה) ופרווה.
קופים
אהבתיאהבתי
שיטות הלחימה שגל הירש הציע נולדו במלת"ם (מכון לחקר תורת המערכה). הנחיל המפורסם של הירש נבנה מרב"טים אסטרטגיים שאינם נפצעים ואינם זקוקים למנוחה ולאספקה של תחמושת, מים ומזון. אילו טרח צה"ל לפתח זן כזה של חיילים היה מצליח ליצור אפקטים מרשימים מספיק שהיו מביאים לו את תמונת הניצחון המבוקשת.
אהבתיאהבתי
כאחד שעבר מחיל הרגלים לאחד מהשולחנות הללו (באוגדה ולאחר מכן בפיקוד), לדעתי אתה מעוות את התמונה.
אני לא יוצא כנגד הקביעה העקרונית שלך, בדבר מנגנונים ביורוקרטים מנופחים, אולם עבודת המכלולים ועיבוי מפקדת האוגדה הוא צורך הכרחי. כמוהו כהבדל שבין ניהול תקין של חברה מסחרית, או קבוצת כדורגל, לבין ניהול שמכונה 'שכונה'. לצערי איני יכול להרחיב.
עם זאת, כמובן, ככל שמנגנון משתכלל והופך מורכב יותר משהיה, גדל גם הסרבול.
אהבתיאהבתי
במטה דיביזיה של הוורמאכט היו 10-12 קצינים + העוזרים שלהם. הצבא הגרמני ירש את הגישה הזו. לשיטתם יש מגבלה למוטת השליטה של המפקד ולכן כל הרחבה של המטה תהיה חסרת תוחלת. העובדה שאנשי ה"שולחנות" משוכנעים בחשיבות תפקידם אינה הופכת אותה למועילה למפקד.
אהבתיאהבתי
האחראי על כל הלוגיסטיקה של הפלישה הגרמנית
לברה"מ היה רב סרן. ראה בעניין זה ואנקרפפלד.
אהבתיאהבתי
אולי בגלל זה הפלישה נכשלה
אהבתיאהבתי
מה זה קשור?
שינויים שחלו בצבאות מאז תקופת הוורמאכט מחייבים שינויים גם במבנה הצבאות.
אכן, עלית עלי. אני כותב לך את הדברים כי אני מבקש "לשמור" על מקום העבודה שלי. אני, ואחרים, מפחדים מאוד שיפסיקו לקרוא לנו למילואים ולכן ממציאים לעצמנו תפקידים שאינם נחוצים.
צר לי, אבל העובדה היחידה היא שניכר שאינך יודע דבר על עבודת המטה באוגדה או בפיקוד. בכל מנגנון ביורוקרטי אפשר למצוא שומן מיותר. מטה של מסגרת צבאית אינו יוצא דופן.
אבל לטעון שניתן לנהל אוגדה צה"לית עם מטה של 12 איש (פלאס העוזרים שלהם [כלומר, לא 12 איש באמת. שזה כמו לומר שבצה"ל מנהלים עם המטה עם 12 קצינים עם העוזרים שלהם])?! וכי זה יעבוד אפילו יותר טוב מכפי שזה עובד כעת?!
אגב, לא גנץ, לא אייזנקוט, לא בוגי ולא ביבי מתכנים את מבנה מטה האוגדה. הם מגלים, כמו כולנו, כיצד מרא"ם עשה זאת.
אהבתיאהבתי
צבאות גרמניה ובריטניה אינם צבאות מודרניים בעיניך? ובכל זאת הם מסתדרים עם מטה אוגדה שהוא שבריר מהמטה הצה"לי. הוסף לכך את המיחשוב הרחב במפקדות שיכול לחסוך תפקידים רבים. בצה"ל הוא רק מוסיף תפקידים. בכל צבא יש מסמך פיקוד ושליטה (פו"ש) שעל פיו בוחנים מבנה מפקדות ונחיצות של תפקידים. הפעם האחרונה שמסמך מלא מסוג זה נכתב בצה"ל היה בשנות החמישים ועל פיו נבנו האוגדות שלחמו במלחמת ששת הימים. מאז זוהי מערכת שפועלת על פי גחמות ופוליטיקה פנימית ללא תשתית תורתית. איש הפרטאץ' הבולט ביותר בהמצאת תפקידים היה ברק שהביא לפיקוד הבכיר את מושג הפרוייקטור. כיצד זה פועל? מזהים צורך למצוא תפקיד לפלוני ו/או מזהים בעיה שאינה מטופלת כיאות במערכת הקיימת וממנים פרוייקטור. עם השנים הפרוייקטור הופך לתקן שמשוכפל לכל הגופים המקבילים והופך לדסק (שולחן) קבוע במפקדה.
צדקת, לא הייתי מעולם מפקד אוגדה.
אהבתיאהבתי
אני צריך לתקן את עצמי, כדי להיות ברור. שכן עשיתי לך קצת עוול:
יש הרבה אמת וצדק בביקורת שלך.
עם זאת, מניסיון, רק מכלול האש, מכלול המודיעין ומכלול האג"מ (בלי רפואה, לוגיסטיקה ועוד) זה ערמה של אנשים. חלקם אולי מיותרים, רובם לא.
בנוסף, התפקידים לרוב לא נוצרים על-ידי הפיקוד הבכיר אלא על-ידי גורמים שאחראים לתכנון. וזה נעשה לרוב כהפקת לקחים מתרגילים ומבצעים. למשל: בתרגיל מפקדות של אוגדה X מתברר שעלתה בעיה בקשר בין האג"מ לרמות הכפופות. ושוב, דבר דומה קורה בתרגיל של אוגדה נוספת. הגוף שמפקח על התרגולים מזהה זאת, ועורך שינויים במבנה המכלול. ככה זה כמובן פועל לא רק בצבא.
ועוד דבר: ההתקדמות הטכנולוגית לא תמיד מקטינה את כמות האנשים. חמ"מ, למשל, מגדיל בהכרח את כמות האנשים במרכז האש.
ולבסוף: המנגנון עובד בצורה מסורבלת, כמו כל מנגנון ענק ומסובך. עם זאת, לדעתי, הוא עובד טוב מרוב המנגנונים המקבילים לו. לבטח מאלה שמולם הוא צריך לפעול. ומאחר ששדה הקרב הוא ממלכת אי-הודאות, נהלים שאמורים להסדיר לחימה, ובכך – ליעל אותה, לעתים דווקא פוגמים בה (למשל, טייס מסוק חילוץ שמחכה לאישור לחצות שטח מסוים כדי לסייע לכוחות). אבל בזה אנחנו הישראלים, כך תמיד אומרים, די טובים.
אהבתיאהבתי
כוונתי, בהערה המסיימת, שאנחנו די טובים באלתורים בזמן אמת.
לך עצמך היה סיפור מעניין על השימוש שעשו בוולקן במלחמת לבנון הראשונה.
אהבתיאהבתי
כדי להפיק לקחים מועילים יש צורך במערכת תיאורטית שעל פיה נבנתה תוכנית/מפקדה והוצאה לפועל. קבל דוגמא עדכנית הקשורה למבנה הכח. מאז אכף ארנס את מפקדת חילות השדה על צה"ל הבינו שם שיש צורך בקרב משולב. במלחמה האחרונה הפעילו מה שנקרא צק"ח (צוות קרב חטיבתי) שהיה מורכב משני גדודי חי"ר, גדוד שיריון וגדוד הנדסה (עדיין לא הבינו שיש צורך גם בגדוד ארטילריה). כדי להפעיל כך את רוב זרוע היבשה יש צורך לשלש את מספר גדודי ההנדסה, לבטל את החטיבות החייליות (וגם את החילות עצמם שתמיד היו מיותרים) ולהפוך את הצק"ח לחטיבה אורגנית. האם אתה מעלה בדעתך שצה"ל יעשה את המובן מאליו ויתאים את מבנה היחידות שלו לאופן הפעלתן בקרב?
אהבתיאהבתי
עברת לדבר על מבנה הכוח של המסגרות הלוחמות.
בכך אין לי כל ניסיון, למעט כחפ"ש, וממה שראיתי מהשולחן.
עם זאת, למרות שאין לי מושג, אני משוכנע בדבר אחד:
מאחר שהמערכה לא נוהלה באופן מושלם (ולעולם לא תנוהל כך), יש מקום להפיק לקחים.
ואולי בכל זאת אטען משהו נוסף:
לדעתי, לצד טעויות בשיקול דעת, שזה משהו שנוגע להפעלת הכוח ולא למבנהו, התכנון הנוכחי אמור לשקף את המסקנות שהפיקו ממלחמות עבר ותרגילים קודמים. וגם עכשיו, הצבא עושה תחקיר, וישנה וישפר בעתיד.
אם התחקיר הוא ברמה שקאנט היה עורך? ספק.
האם יוסקו המסקנות הנכונות? לא בהכרח.
האם ייושמו? ייתכן.
התשובות הפסימיות הללו אינן נוגעות לצה"ל בלבד. הן מאפיינות את המין האנושי.
כמו שתמיד אמרתי לקצינים בשולחן שלנו (שהיו מעירים בדיוק את מה שאתה מעיר):
מצד אחד, אם כאן זה שכונה, תחשבו מה הולך בצד השני, כלומר האויב הפוטנציאלי. האמנם הוא ערוך ומסודר טוב יותר ויעיל יותר? (לא סותר את העובדה שצריך להתייעל, גם אם השני ממש גרוע).
מצד שני, גם אם הצד השני היה הגרמנים, לעתים בשדה הקרב נדרש להתעלם מפקודות ונהלים (דבקות במשימה לאור המטרה). ודוגמאות לא חסר, אתה יודע טוב ממני.
אהבתיאהבתי
רק לסיים את קו המחשבה:
אנחנו ב"שביל הזהב": לא הכי מסודרים, לא הכי מבורדקים.
פירוש הדבר שכל מלחמה יהיו לנו הרוגים, חלקם ברשלנות, חלקם מאש כוחותינו וכדומה.
השאלה היא האם צבא אחר היה עושה זאת באופן טוב יותר.
ולא בדיעבד. בזמן אמת.
לדוגמא: עזה גובלת עם ישראל ומצריים. למצריים צבא חזק ביותר. אתה בטח יודע. מה היה קורה לו צבא מצריים היה נדרש להיכנס לרפיח ולסג'אעיה?
אהבתיאהבתי
סביר להניח שהצבא המצרי היה מסיים את המהלך עם הרבה פחות נפגעים, והאוכלוסייה העזתית עם הרבה, הרבה יותר.
גם הבונקרים מתחת לבית החולים לא היה יוצא נקי.
הבעיה של עזה בתקופה הזאת, היא יותר מול מצרים ופחות מולנו, רק שפתיחת חזית מול מצרים, נתפסת ע"י חמס כהרבה יותר מסוכנת מאשר מולנו.
מורסי אפשר העברה מאסיבית של אמל"ח ובכלל לתוך עזה.
א-סיסי סגר את המעברים הרמטית.
אפשר להגיד שחמס השתמש בנו כדי לנהל מו"מ עם מצרים
אהבתיאהבתי
@jewboy
עקרונית, אני חושב שאתה צודק בדבריך, לפיהם הצבא המצרי היה מתעלם משיקולים של משפט בין לאומי וכדומה.
ועדיין: לו היה מכניס חיל רגלים לשכונות אלו, מאותן סיבות שצה"ל נדרש לכך, מה הייתה התוצאה להערכתך?
אגב, מה הייתה כמות הנפגעים של הצבא הגרמני, ששם פקודה זה פקודה, לו היה עולה על מנהרות תופת (כאיום שאליו לא תורגל ולא הכין לו נהלים)?
ומכיוון אחר: לו היה תוקף רק עם חיל האויר (האמריקאי) שלו, היה חסר את בנק המטרות שסיפק המודיעין הישראלי. על כך היה מנסה לפצות, כמובן, בהפצצה מסיבית וחסרת הבחנה ולא מידתית.
וגם אז, כוח האש, איכותו והיכולת למקדו לוקה בהשוואה לצה"ל.
אהבתיאהבתי
שאלה קשה, אבל מה זה קצת ספקולציות ביני לבינך:)
ראשית אין הקבלה בין ישובים בסיני לישראל, כך שהמניעים לכניסה קרקעית מצרית יהיו שונים לגמרי (אם בכלל) וינוהלו אחרת.
כניסה קרקעית היתה נערכת בסצנריו אחר לגמרי.
מתחיל עם הרעשה כבדה. לא נכנסים לבנין אלא מורידים אותו.
אין מצב שיסרבו לבקשה להפציץ אזור שיורים ממנו לפני כניסה אליו.
כללי עבודה שונים לגמרי.
לא מכיר את רמת החיילות המצרית, אז לא יכול להעריך את מספר הנפגעים שלהם בכניסה קרקעית: עובדים מסודר, הרבה פחות, לא עובדים מסודר, אז יותר.
לגבי המנהרות, לא מכיר לעומק, להבנתי אל מנהרה ש'טיפלנו' בה לא יחזרו. סטריאוטיפית הגרמנים עובדים מאוד מסודר ופחות חזקים באלתור, לך תדע איך היו בוחרים לפעול.
אהבתיאהבתי
רוב המערכות במדינת ישראל השתפרו במידה רבה בעשורים האחרונים. גם צה"ל השתפר ברצפת הייצור. ברמה המיקרו/טכנו טקטית הוא צבא מעולה. ברמת הפיקוד הבכיר צה"ל הוא נטל בלתי נסבל. הוא עושה שימוש עלוב במשאבים שהוא מקבל ואינו מסוגל לייצר לממשלה אופציות צבאיות. כאשר הוא נלחם הביצועים שלו עלובים וגובים מחיר עצום בדם ובדמים. האם זה מוגזם לצפות ממנו לביצועים דומים לאלו של המערכת הטכנולוגית/תעשייתית שעליה הוא נשען?
אהבתיאהבתי
כן, אתה מצביע על נקודה מעניינת: שדרת הפיקוד הזוטרה עובדת אחלה, אבל משהו למעלה חורק.
אני לא בא להצביע על הסיבה לכך (מהותית או תומכת), אלא להעיר שני דברים:
1. אמר לי פעם קמ"ן שעסק בזירה המזרחית כי, צבא ירדן הוא מקצועי לעילא. קצין מטה שם נושא במספר תפקידי רוחב, כדי שיוכל להכיר היטב את המסגרת שעליה הוא מפקד. כך יוצא שקצין האג"מ היה גם קצין הלוגיסטיקה וכולי. מיותר לציין שבכל התפקידים הוא משרת למשך מספר שנים.
בנוסף, הקצונה שם מתחנכת במוסדות מקצועיים (אנגליה בעיקר).
כידוע, הקצונה בצה"ל יוצאת משורות החפ"שים. יש לכך יתרונות, ויש לכך חסרונות. אני חושב שאחד החסרונות הוא שלוחם עז, שמפקד בהצלחה על כוח קטן, יתקדם מהר בסולם הדרגות, ויקבל תחת ידיו מסגרות מסובכות. אם אני לא טועה, צה"ל ממחיש בכך את העיקרון הפיטרי.
2. מניסיון של אחד שהיה פעמים מספר 'ביום אויב' (באחת מהן מפקד דיוויזיה, אם יורשה לי!), ותרגל מפקדות, ראיתי כי צה"ל עובד עם מומחים מחוץ לשורות הצבא. עם זאת, ייתכן שמומחים בענייני צבא ואסטרטגיה כמוהם כמומחים בענייני כלכלה…
אהבתיאהבתי
מעניין וכיף לקרוא. באמת.
אהבתיאהבתי
דיון מרתק.
תודה רבה
אהבתיאהבתי
אין ספק שאתה צודק. לא גנץ ולא אייזנקוט ולא אף אחד מתכנן את מבנה המטה ובאמת ככה זה נראה. בצה"ל לא שמעו על חוק התפוקה השולית הפוחתת ובמקום לייעל את מבנה הצבא ובתוך כך את כל הנגזרות שלו עדיין מאמינים כי לכל בעיה יש למנות קצין ממונה ולכל תופעה מקימים מפקדה שתטפל בה – בדיוק הפוך ממה שהיה צריך לעשות ובדרך כלל זו תוצאה של השכלה חסרה והכשרה לא מתאימה . מבנה ארגוני נכון היה צריך להיות בראש סדר עדיפויות של כל רמטכ"ל שלא יהיה.
יש לכך משמעיות כספיות ניכרות בשוטף, ומעבר לכך ניסיון העבר מלמד אותנו שהמסורבלות הארגונית של צה"ל פוגעת ממש ביכולת ההפעלה והפעולה שלו במסגרות שהם מעל מסגרת חטיבתית כמו שחזינו במיוחד במלחמת לבנון 2.
כל זה לא אומר שחייבים להסתפק רק ב12 קציני מטה באוגדה צהלית אבל הכיוון בהחלט היה צריך להשתנות.
אהבתיאהבתי
אני רואה את ג'ואן ריברס על השערים גם של ידיעות אחרונות וגם של ישראל היום (!), ואני מתערב אתכם שאם לא הייתה אומרת כמה מילים בשבח ישראל לפני חודש בקושי הייתה מגיעה לעמוד האחרון של מדור התרבות.
אהבתיאהבתי
ככה זה, המלחמה באה לה בזמן…
אהבתיאהבתי
אישה מאורית מניו זילנד.
אהבתיאהבתי
…ובינתיים במרתפי השטאזי: השב"כ "העלים" תושב אום אל-פחם.
אהבתיאהבתי
סחה על החידוש, מעניין מה השלב הבא. תדביק שפם על הקישור ותשלח אותנו לקרוא במאקו על התגובה בוולווט שמקשרת לפורום שמביא את הכתובת כדי שנוכל לקרוא את תובנותיו של האנטישמי המחורפן?
אתה יכול להעתיק ולהדביק את עיקרי הדברים, אבל שכחתי שיצורים מסויימים מתפרסנים מקליקים. אכן, שבת שלום.
אהבתיאהבתי
היום ביומן ב"ער 1" חשיפה ענקית של אילה חסון 7.30
אהבתיאהבתי
מה זה קשור ללגיטמציה?
ידיעה עיתונאית!
מה רצית שלא יפרסמו את זה? כולם חושבים שיש מאה לפחות….
איפה שמעת שזה "מאיים על הדמוקרטיה"?
הסמולניות כבר מעבירה אותכם על הדעת!
אהבתיאהבתי
יפה הדה-לגיטימציה שעושה "ישראל היום" לערבים בישראל.
10 בוגדים ע"פ השב"כ מתוך 1.5 מיליון אזרחים. אין ספק נתון שמאיים על הדמוקרטיה הישראלית.
אהבתיאהבתי
יקירתנו? זהו, זה סופי. ולווט הפכה לציונית לאומנית. רק שלא תגמור בחולות ראשון.
אהבתיאהבתי
יקירתנו = יקירת הנשים הקשישות.
אהבתיאהבתי
כשהגעתי לכאן לראשונה היתה בראש העמוד תמונה של עלמה צעירה וחטובה. איך הזמן רץ כשנהנים…
אהבתיאהבתי