מהנעשה בסו"ש
הלך לעולמו אברהם הפנר. אתמול אחה"צ. תשע שנים אחרי שנפגע בתאונה טיפשית.
עוד דיון על הגמוניית האשכנזים בשטרות.
ארדואן הודיע שטורקיה שחררה 49 חטופים טורקים מדאעש.
סיפור האבולה (NYT).
TV
הישיבה באולפני שישי, בה חבורה של אנשים, תמיד אותם אנשים, מנתחת בלי הפסק מעמדת כורסה את מה שעשו ואמרו אנשים אחרים, שלא יושבים באולפן, 24 שעות קודם לכן, די מעיקה. זה כל כך משמים ומבאס. העניין הוא שכל שלושה הערוצים האומללים שיש פה עובדים באותה מתכונת, יענו מסבים אותנו לשולחן שישי בערב וממלאים שעה וחצי בברברת. מספר הכתבות מצומצם, בעיקר בערוץ הראשון, והישיבה מול החבורות האלו מרדימה מאוד. ולא בטוח שלהירדם בשישי בשמונה וחצי בערב זה כיף גדול.
גדעון סער
במי נגד מי סיפר אביב הורביץ על כתבת תחקיר על גדעון סער עליה עובדים גם באולפן שישי (פרטים אצל איתי דנקנר ויוסי מזרחי). בסוף מה קיבלנו אמש? ראיון של אמנון אברמוביץ איתו, בו לא מש החיוך הדק משפתיו הלא פחות דקות (מי שמדברת). מעניין מה יעלה בגורל התחקיר הזה ובגורל התחקירים האחרים המובטחים לנו, שיכללו את חיי סער כדי ג'יי תל אביבי.
ליומן בערוץ הראשון הגיע אלדד יניב (21:19).
אביחי רונצקי
כך שיקר הרב אביחי רונצקי, שטען כי לא נכח בתדריכים בטחוניים, ומתברר שנכח גם נכח.
http://rcs.mako.co.il/flash_swf/players/makoPlayer/VideoPlayer.swf?vcmid=e16440c358e88410VgnVCM100000290c10acRCRD&videoChannelId=6013bc11e8b38410VgnVCM2000002a0c10acRCRD&galleryChannelId=e07a40c358e88410VgnVCM100000290c10acRCRD&showlogo=0
7 ימים
אומנם השער מוקדש לרונית אלקבץ שילדה תאומים בגיל 47 והסרט שלה מועמד לפרס אופיר (ואף מוכתר כסרט הטוב של השנה), אבל הכתבה החשובה היא על התמודדות מערכת הביטחון עם אמצעי הגנה נגד פצמ"רים בשטחי כינוס ובכלל, עליה עבדו כבר לפני ארבע שנים, אבל בינתיים השתנו סדרי העדיפויות.
מסכן אמיר שואן, שכחו לתת לו קרדיט בכפולה הפותחת (לפחות שמו מופיע בשער).
משתכשכים בביצה
בכמה מקומות עוד נקרא על חוקי שטרסלר ועל הספר שלו? חשבתי שגמרנו עם זה בשבוע שעבר.
בישראל יוצאים לאור 20 כותרים ביום, אז הספר של שטרסלר כה חשוב שיש לטחון אותו עד מוות?
לרגל סגירתו לכאורה של הערוץ הראשון אפשר יהיה לקרוא ראיונות עם כל ותיקיו. הנה למשל ראיון עם אריה גולן (7 לילות), המשדר את יומן הבוקר של רשת ב', תוכנית החדשות הכי מואזנת ברדיו. נבו זיו שואל אותו על גאולה אבן וגדעון סער, אבל הראיון נערך והעיתון נסגר לפני שהוטלה הפצצה. גם ההשעיה שלה וגם הפרישה. בכללי הוא בעדה, וחושב שהיא עיתונאית נהדרת, אבל כשאמרה משהו פוליטי על גלעד ארדן, הוא חשב שאת זה לא הייתה צריכה להגיד.
בתשובה לשאלה אם הרשות החדשה תהיה מנותקת מפוליטיקה לדעתו, אמר:
יאיר לפיד אמר 'חומה סינית בין הגוף החדש ובין הפוליטיקה. אבל יהיה גירעון של 200 מ' ש', כמדומני, בגלל ביטול האגרה, והכסף הזה צריך להגיע מהממשלה ואני יודע מה גורלו של מנכ"ל שצריך כסף מהפוליטיקאים. מוטי קירשנבאום אמר על זה 'שתו לי את הדם'. אני זוכר ישיבות של ממשלות לפני שאושר תקציב רשות השידור, זו הייתה ישיבה של ביקורת טלוויזיה. כל כסף שאתה צריך לבקש מפוליטיקאי יש לו מחיר.
לא מצחיק אתכם שיאיר לפיד, שהגיש את אולפן שישי עד הרגע האחרון, בזמן שהיה עמוק בתוך הבחישות להקמת המפלגה שלו, וכתב את המדור בעיתון ממש עד הבחירות, מעז להגיד דבר כזה? איפה הבושה, כמו שהיה אומר הדוד הטוב והמיטיב שלו, אמנון דנקנר? לא, באמת? תשובה, מישהו?
הנה מה שכתבתי על כך בפוסט של 10 באוקטובר 2012.
ומה על יאיר לפיד שלנו? ראשית במש’ של העמוד תוהים “כמה מנדטים יביאו הכוכבים של לפיד”. ובקטע על מפלגתו, המספר על הכוכבים (במרכאות כמובן) שלפיד יביא, נכתב מה צפוי: “על רקע הסקרים שמנבאים למפלגה בין 8 ל-15 מנדטים, סימן לפיד את היעד מבחינתו – 22 מנדטים”. ה-15 זה נתון אולי מינואר 2012. מאז צנח הזלזל מזמן ל-8.
ככה אנחנו אוהבים את המנהיגים שלנו: אנשים ריאליים, בכלל לא פנטזיונרים. הידד.
הנחמה היחידה: הוא הודיע בגל”צ הבוקר (תודה לקשבתנו טל שניידר) שבעוד עשרה ימים יפורסם הטור האחרון שלו בידיעות, והוא יסיים את עבודתו שם. תודה לאל. או-אז אוכל להסיר את שעון החול (טור ימני, למעלה).
מדובר יהיה באיחור של 286 ימים.
יובל סיגלר מספר למה בת הזוג שלו, אפרת גוש, הצטלמה בעירום מלא לשער שבועון את, אותו רכש לפני כשלושה חודשים. שלושה ימים לאחר מכן דיווח מביה"ח ליולדות. בן.
עידו באום על נצחון אילנה דיין והפסד העיתונאים.
לדעת כל השופטים, הטיעון כי המידע נחזה להיות אמת במועד הפרסום אינו יכול לשמש מעכשיו בסיס להגנת "אמת דיברתי" אם התברר כי המידע אינו אמת. לעומת זאת, גם פרסום שגוי יהיה מוגן אם אמות המידה שהפעיל העיתונאי היו של "עיתונות אחראית". כראוי לעידן האינטרנט ההגנה תינתן גם למי שאינו עיתונאי, קובע גרוניס. השופטים חלוקים בשאלה כיצד בוחנים את תום ליבו של העיתונאי. האם אפשר לנטרל את העיתונות משיקולים של כסף ואגו? הנשיא אשר גרוניס והשופט דנציגר נוקטים בגישה הבעייתית מכולם. גרוניס סבור כי מי שיעניק משקל ל"רייטינג" או רוצה להשיג את המתחרים ולפרסם "סקופ", עלול להיחשב כחסר תום לב. גם לדעת השופט דנציגר "שיקולי אגו" ו"שיקולים מסחריים" עלולים לגרוע מתום הלב של עיתונאי. דנציגר מעורר גם את סוגיית העירוב בין דעות לעובדות. לדעתו, כאשר הדיווח העיתונאי כולל דעות המנפחות את הסיפור, תום הלב של העיתונאי נפגע. מולם, השופט עוזי פוגלמן מזכיר כי המרדף אחרי הסקופ הוא המוטיבציה התחרותית שמביאה לפרסומים רצויים וחשובים. גם שופטים אחרים מסתייגים מעמדת גרוניס. לדעת השופטת ארבל, למניעים של העיתונאי משקל מוגבל והעיקר הוא אם העיתונאי האמין שהפרסום אמיתי. השופט ג'ובראן מציע לא לעסוק במניעים לפרסום. השופט עמית מותיר את סוגיית המניעים העיתונאיים לעיון עתידי.
Markerweek
בתום יממה הותר לפרסום שמו של סטס מיסז'ניקוב. קוראי הבלוג, או קוראי עיתונים, או מי שנולדו אחרי 1990 בוודאי יודעים במי מדובר, אבל העיקר שהיו לנו 24 שעות של הסתרה. ומכאן, שלא רק פוליטיקאים, ככתוב אצל שוקי שדה, ידעו במי מדובר. כו-לם ידעו. את כל הפרטים כתבתי כבר פה.
סליחה שפספסתי: ג'ודי ניר מוזס וסילבן שלום, במסגרת הכתבות על הפאוור-זוגות של ישראל.
אהבתי את הפסקה הזו:
…אם התוכניות של השניים היו מתממשות, הם היו קוראים את הכתבה הזו בבית הנשיא בירושלים. אלא שהתוכנית לא יצאה לפועל, והשניים חזרו לשגרת היום־יום: היא למכון הכושר, לישיבה במסעדת הקנטינה התל־אביבית, לציוצים ולתכנון תוכנית האירוח הבאה; והוא לישיבות הממשלה, לישיבות עם פקידים, לסיורים בשטח עם ראשי רשויות, ובסוף היום לחתונה או בר מצווה אצל חבר מרכז…
מעריב, המוסף
בכללי אני לא אוהבת סיפורי שכונה. לא מזרחיים, לא אשכנזים, אני נגד עגות ועדות, לא אוהבת לקרוא את האותנטיות הזאת. אבל מה, בשבועות האחרונים אני מבלה בדואר השכונתי די הרבה. למעשה מדי יום, ואם דואר ישראל יינצל מכל המצוקות שלו, וייפסקו כל השביתות דעו שזה רק בזכותי. באחד הימים ראיתי שם את מרסל מוסרי (אני משערת שזו היא) מגיעה עם שני שקי ענק ובהם מעטפות חומות (אחת מהן הייתה מרובבת בכתמי שמן, לתדהמתי), שבהן כנראה הספר החדש שלה, אותו שיגרה לתומכיה בהדסטארט.
הנה, ההשקה שלו הייתה שלשום.
היום קראתי את המדור שלה, על הביקור אצל אסי דיין (חלק ממנו מופיע בתיאור הפרויקט והנה הוא באוןלייף. מה זה המחזור הזה?), שקרא סיפור שלה והזמין אותה אליו.
אם צריך להבדיל, אחרי שאני ראיינתי אותו ועמדתי לצאת מביתו הוא שאל את הצלם שהגיע לצלם אותו: "מי זאת האישה הזאת?" (עלי, כן?). טוב, כל זה היה לפני תשע שנים בדיוק. בכל מקרה, המדור על הביקור אצל דיין מעולה. וכל הכבוד לה על שהגיע בעצמה עם הספרים לדואר המשותף שלנו.
שישבת/ ישראל היום
כתבת האופניים החשמליים ככלי רצח חשובה ונכונה, רק חבל שמשפט המפתח הפך את המשמעות שלה:
כך או כך, ספק אם קיימת כרגע סכנה בטיחותית על הכבישים ועל המדרכות במדינת ישראל, ובייחוד אמורים הדברים לגבי בני נוער.
או המשפט הבא:
המכונית שפגעה בו מחצה אותו ואת הקורקינט החשמלי, שעף כמה מטרים ולא יכול היה לספק הגנה רצינית לרוכב.
הקורקינט לא יכול היה לספק הגנה רצינית לרוכב? לא נכון. אתם צוחקים. או:
…נתוני הארגון מסתמכים על נתוני מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, ומוכיחים כי מדובר במגיפה אמיתית: ב־2013 אושפזו 23 בני אדם שנפגעו מקורקינטים ממונעים…
מגיפה? מה עם מגיפת הטביעות והנפילה מחלונות? וסתם מגיפת התאונות? אוקיי, ככה נמשכת הכתבה. ממש לא לעניין לעבור שורה שורה. יש עוד דברים בעולם.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ TV
45 דקות. תחקיר הביטוח הלאומי של אמנון לוי.
אבי וייס מטלקום ניוז מספר על היחסים שלו עם גדעון סער.
הערת עריכה: מומלץ לוותר על כל המרכאות. כולן מיותרות.
ריצ'רד סילברסטיין על נסיון החיסול של ערפאת ב-1968.
(מתוך הספר של רפי סיטון, מוכר הסחלב, 2012).
יין אדום טוב יום מג'ים. עוד מחקר על פלאי הרסברטרול שיחזק את דעתכם. רק זכרו, מדובר בכוס אחת עם ארוחת הערב. אל תתחילו לי פה להוריד בקבוקים.
לרובי ריבלין יש היום יומולדת.
שרי שיין, עיתונאית וכותבת ותיקה רוצה להוציא ספר. תעזרו לה?
אחרי שהסוגייה הזו הדירה שינה מעיניכם, הנה התשובה לאיך מנקדים בווינדוז 8: Alt ימני והאות המתאימה.
לפני פיזור
למרות ששישי הוא יום החופשה שלי, יש לא מעט קישורים מעניינים שאפשר לקרוא בפוסט נתניהו Vs כספית.
ולווט אנדרגראונד 
כלב מי שלא קיבל
אהבתיאהבתי
זה לא היונה, הפעם ה- NewYork Times:
קטאר שימנה את מרטין אינדיק, אוהב הציונים ורודף השלום.
שליח השלום לחשבון הבנק.
אהבתיאהבתי
עכשיו נזכרים? אלו חדשות ישנות מאז כבר בטח נסגרו עוד כמה עסקאות… מי שממן את חשבון הבנק של קבוצת הכדורגל של ברצלונה יכול לממן את אינדיק מהעודף. בינתיים בעיר הבירה איחוד האמירויות מגיבות בהרעשה כבדה והם קונות את שם האצטדיון שמעתה והלאה יישא את שם חברת התעופה הלאומית, פליי אמירייטס. החברה מהמפרציות קונים הכל ובכל מחיר. הם כנראה יודעים למה.
אהבתיאהבתי
עוד מעט דיפורטיבו ריאל. בכדורגל מענישים שחקנים ושופטים שסרחו ומכרו משחקים. אפילו באמריקע הפנימו רק בדמוקרטיה היהודית הם נתפסים כקדושים.
-תכביר!
אהבתיאהבתי
כל זה נכון גם באוניברסיטאות בארה"ב היכן
שמחלקות לאיסלם מזרח תיכון ותרבות ושפה
ערבית ממומנות בכבדות ע"י מדינות המפרץ,
בעיקר קטאר.
אהבתיאהבתי
לפיד טירטר עיתונאים בשבת ל "מסיבת עיתונאים "כדי להשוויץ שחברת S&P הביעה אמון במהלכיו הכלכליים. העתונאים זועמים.
שלי יחימוביץ לא חיכתה זמן רב.
אהבתיאהבתי
העצלנים יצטרכו להזיז מעט את ישבנם, לא נורא. מה יגידו אם כך הכתבים הצבאיים שכמעט התגייסו חודשיים למילואים ועבדו כמו מטורפים סביב השעון?
הבעיה היא לא כל כך לפיד, אלא המציאות התקשורתית הדינמית. אס&פי נוהגים ברוב המקרים לפרסם הודעות כאלו לקראת סוף השבוע, בסוף יום העבודה ביום האחרון של שבוע העבודה. זה לא משאיר ללפיד הרבה ברירות אם הוא רוצה השפעה כל שהיא על חדשות הערב במוצ״ש ועל מה שיכתב מחר בעיתונים של יום ראשון. ביום שני כל זה יהיה היסטוריה עתיקה ואחרי שאפילו דבורית תכתוב כאן מחר שהיא לא מבינה בכלל על מה המהומה ואם זה היה תלוי בה הוא היה מקבל נכשל. לפיד צריך להסיק מסקנות ולהקדים תרופה למכה, מסיבת עיתונאים ביום ראשון היא מעט מידי ומאוחר מידי.
אהבתיאהבתי
כתבת האופניים החשמליים ככלי רצח חשובהhttps://www.facebook.com/photo.php?fbid=10201758553185839&set=p.10201758553185839&type=1&
אף פעם לא ראיתי אופנים כאלה…
"באחד הימים ראיתי שם את מרסל מוסרי (אני משערת שזו היא) מגיעה עם שני שקי ענק "
U !וגם הייתי מנוי של מעריב ובחיים לא קראתי את גאונת הדור הזאת.
מ נ ו ת ק!!!
אהבתיאהבתי
מי שראה את יומן של ער' 1 (אם כבר עוסקים פה בתקשורת),שם לב שאילה נתנה את כל "נושא גידון", לאיזו בחורה (מזל) ממוניטור, להנחות את כל הדיון!
דבר נדיר מאוד במקומותינו,למה?
תבינו לבד.
אהבתיאהבתי
כן אם כבר עוסקים פה בתקשורת… איילה מחבבת את מזל, חוץ מזה שעכשיו היא יכולה לעשות מה בא לה. גם ביום חמישי היא פנתה את מקומה לטובתה. ובכן מזל זו כותבת עם אחד שעיה סגל ספר על ביבי, לא מהסוג המפרגן. רוצה לומר אם חשבתם ( לחם זה בשבילך) שאני מינוי של ביבי לא זה המצב. ועכשיו תוכיחו אחרת…
אהבתיאהבתי
מזל מועלם היא לא "איזה בחורה". היא עיתונאית ותיקה מאוד שעברה מהארץ לאל מוניטור.
למה נתנה? כי לא רצתה שילרלרו.
אהבתיאהבתי
😯
אהבתיאהבתי
.עוד דיון על הגמוניית האשכנזים בשטרות. תראו מה כותבת הלוחמת לזכויות המרוקאים:"כך יימצא שמו של רבי דוד בוזגלו מתאים לעטר שטר ישראלי. ובלימוד שירה בת ימינו יילמדו שיריה של המשוררת ברכה סרי ואולי גם היא תימצא מתאימה לייצוג על השטרות."
את יודעת מה שיטרית? תביאי לי 10 מרוקאים תוניסאים…. 10! שיודעים מי זה הבוזגלו והסרי האלה… אני מסדר להם שטר של אלף ש"ח!
נכון,גם אני לא הייתי שם פירסומת של יורד מרוקאי, לכסף ישראלי, ומוציא 180 אלף שקל מהארץ.
אהבתיאהבתי
לובי שקוראים לו תשובה מכירים? הוא קשור לכסף
יותר מסתם בוזגלו צנעני בואישבלי, מנגיסטו, פישלפוף
זנגרוביץ, מקלוי, אובמה, אבו מאזן? לא הכי מתאים
להיות על שטר? הולך?
אהבתיאהבתי
"בחנו תוצאות של בדיקות שתן שנעשו במשך 11 שנה (1998 – 2009) ל-783 מבוגרים בריאים בני 65 ומעלה, באזור קיאנטי שבמחוז טוסקנה האיטלקי. הממצא שלהם היה חד משמעי – אין שום קשר בין כמות הרסברטרול שנמצאה בדגימות השתן של האיטלקים אוהבי היין, לבין אריכות ימיהם או מחלות הסרטן, הלב והדלקות שלהם[4]."
ומה עם קוביות בבטן?
אההה מהכתמים?
אבל אפשר להתאהב במישהי בג'ים וזה מאריך חיים יותר!
אהההה ולשתות אתה יין אחרי האמון?
אהבתיאהבתי
זה נקרא מדע מושתן.סתם לשם הרגזה,מה הקשר
בין הנשתה והמושתן? זה אחד לאחד? שיכתבו !
מי אמר שהחומר X הוא החומר הפעיל.לא שותים
חומרים כימיים, שותים יין ויין לא עושים בבית
מרקחת.השאלה המעניינת, האם שתיית יין מאריכה
חיים?.נניח שביין יש חומר X מוכר וידוע ושנתנו לו שם.
אבל יש מאות חומרים אחרים. האם כולם מתנהגים
כמו חומר X במעבר בגוף? נכון שגם בפקולטה
ברחובות הראו שהחומר X שמדובר בו מועיל לגוף
האדם ולתאים חיים בכלל. אבל אולי הוא פעיל רק
כשהוא יחד עם Y שמנוצל אך לא מוכר. וזו
תופעה ידועה היטב בביולוגיה.
דבר עקרוני בכלל, מה הגדולה בחיים ארוכים?
מה הקשר בין איכות חיים ואורך חיים?. זה כמו
הקללה הישנה שיפלו לך כל השניים ותשאר אחת
לכאב שינים.או הקללה הפתח-תקוואית שתחייה
120 שנה,ארבעים בגהה וארבעים בבית רבקה
ולא אותן ארבעים.
אהבתיאהבתי
בשובך מעריכים שה-X ביין מאריך רק לאלה שנמים צהריים ובמקום חשבון בנק מחזיקים את הכסף מאחורי העצים של תנור ההסקה. אלה שרואים מעט אנשים בשבוע ומארחים עוברי אורח כמו מלכים. אנשים שבנו בידיים, עבדו לאט ובשכל ובעיקר מעט. רק הגויים מככבים במקצוע הזה, פלאח הררי. על היהודים נגזר להתרוצץ, ללמוד ולפרסם מאמרים שלא יטרחו לשכוח. זה קרוב ואפשרי יותר מברלין.
אהבתיאהבתי
זה נכון גם מבחינה תיאורתית נקיה. ניקח
שתי אוכלוסיות. X ו Y (כאן זה אנשים לא
כימיה). כולן X+Y יקבלו חצי בקבוק יין
לארוחת צהרים. אחרי זה X ינומו את
תנומת הצהרים וY יעלו על הפיאט וימהרו
לעבודה בכבישי ישראל ו/או איטליה.
אין צל של ספק ש% הפצועים והמתים
בשעות היום באוכלוסיה Y (אם המדגם
גדול דיו) יהיה הרבה יותר גדול מאשר
ב X כאשר כאמור ההבדל היחיד יהיה
אלו נמו ואלו נסעו. כל השאר יין, אוכל
פעילות פיזית יהיה בדיוק אותו דבר ממש
בדיוק ונקפיד על כך.
אהבתיאהבתי
הערה אחת קצרה. משום מה גם כאן ובמקומות אחרים נכתב כי אפרת גוש מופיעה בעירום מלא ולא כך הוא. אולי המשפט הזה עוזר למכור עיתונים אבל היא מופיעה בעירום אך עירום מלא זה ודאי לא, לפחות עד כמה שאני יודע ומכיר…
אהבתיאהבתי
אפרת גוש לא יורדת מהמערכת בשובך בחדר השינה מתנוסס פוסטר שלה על התקרה ועכשיו בן זוגה מסביר למה עירום. מזל שזכינו לכל הטוב הזה זה כל כך מרתק. האמנים האלה ששינו את חיינו, במיוחד אלה שחיברו יצירת מופת שנגעה וריפאה את נפשנו הדואבת. הכל אני רוצה לדעת עליהם וכמה שיותר מהר.
אהבתיאהבתי
אני יכול להבין אותך, רק אל תשכח להביא הביתה את לראש השנה.
אהבתיאהבתי
בסיום התחקיר על הביטוח הלאומי, אמנון לוי קורא במהירות ובמונוטוניות את התגובה המעצבנת של הביטוח הלאומי. תגובה מתחמקת, שלא עונה על הנושאים שעלו בכתבה, ואולי גם משקרת בפרטים אלה או אחרים.
מתפקידו של אמנון לוי – ושל כל מגיש רציני בטלוויזיה – להעיר אחרי קריאת התגובה ולציין אלו נושאים חסרים בתגובה. על מה הביטוח הלאומי לא הגיב, או שהתגובה לא הולמת.
אסור להסתתר מאחורי הצורך לתת תגובה. צריך להגיב על התגובה, כשהיא מבישה כמו זו של הביטוח הלאומי בכתבה המצויינת הזאת.
אהבתיאהבתי
את מי מעניינים תמונות של פרידמנים מתים? מה לגבי הדיקטטורה המרוקאית על שולחן החג? יסולק החריימה לטובת הגפילטע. הגיע הזמן להחזיר את עטרת הרגל הקרושה ליושנה.
אהבתיאהבתי
מי שאומר שבמושבים ובהתנחלויות ובעסקי הנדל"ן שלהם
יש רוב לאשכנזים לא בטוח שהוא דובר אמת. נתחיל
במעלה אדומים והשכונות סביב ירושלים. באשר לקיבוצים?
כמו העירקים בבנקים יש ויש. אבל באמת? קוקזים
הם ספרדים? ואיתיופים? והמעורבים? הזברות והזברים?
אהבתיאהבתי
חז"ן הבת התחתנה עם מרוקאי, ו"עושים" אצלם?
או ח"וח הבן?
אהבתיאהבתי
הבת בעצמה מרוקאית גמורה, אללה יוסתור, הבנים קצת פחות והרחיקו לכת עד שניצל ופירה אבל כולם טוחני קוסקוס כאילו זה היה ממליגה.
אהבתיאהבתי
אההה… אז גם אתה בעד לשים את הפייטן בוזגלו והמשוררת סרי על שטר….או שזאת אשתך? 😆
אהבתיאהבתי
החיים כאנוס מרוקאי לימדו אותי שבכל משפחה של מרוקאי מקצועי היה לפחות בן משפחה אחד שהיה רופא של מלך מרוקו. כמה פולנים יכולים להתגאות בכזו מורשת?
אהבתיאהבתי
אצלנו, הפולנים, הייתה דודה בעלת תחנת רוח, קרוב לוורשה.
אהבתיאהבתי
מרסל מוסרי היא דוגמא להבדל התהומי בין הפייסבוק לפרינט. יכול להיות שבפייסבוק היא כוכבת אבל הכתיבה שלה כל כך עלובה, ילדותית, רדודה, לא בשלה ובעיקר בעיקר לא מעניינת שבא לי ללטף אותה בראש ולהגיד לה תירגעי חמודה, תנשמי אוויר, תעברי כמה דברים בחיים, עם עצמך ועם הכתיבה ותחזרי בעוד עשר שנים.
אהבתיאהבתי
דעתך כמבקר (גם) הספרות של הבלוג לא רלוונטית. יש קהל גדול שאוהב את הכתיבה שלה ורכש את הספרים שלה, פלוס פלוס. כך שזו הנקודה בחיים בה היא מצפצפת בקשת על לחם ודומיו (לדעתי המבקרים מחבבים אותה, אבל לא בדקתי, אני לא סגורה על זה). כנראה שדעתם של כמה אלפי קונים משמעותית מדעתך. איתם היא יכולה לקנות לחם. איתך אין לה מה לעשות.
אהבתיאהבתי
ובזאת סיכמת את דעתך על מבקרים כולל מבקרי תקשורת? מצדי שמוסרי תצפצף עלי עד מחר, זה לא ישנה את העובדה שהספרות שלה בוסרית ולא מעניינת, כתובה ברמה של ילד בכיתה ג'. כמות הספרים הנמכרת, דרך אגב, אינה מדד לאיכות, רוב רבי המכר בארץ ובעולם הם זבל. נכון שזה מדד להכנסה כספית אז יאללה, שתרוויח בסבבה, אבל בין זה לבין ספרות אין שום דבר. אף אחד לא באמת חושב שמלכת היופי של ירושלים של שרית ישי לוי, סתם לשם דוגמא, הוא ספרות טובה, או גברת ורבורג של עירית לינור. למי צלצלו הפעמונים של המינגווי זה ספרות טובה, ג'ומפה להירי היא סופרת ענקית, וכו' וכו' אבל לא מוסרי ולא לינור ולא לא לא כנרת רוזנבלום. יחסי ציבור וחברים בתקשורת לא הופכים ספר ליצירה טובה. ההיסטוריה תשפוט אותן הרבה יותר טוב ממך וממני.
אהבתיאהבתי
מכירות זה לא מדד לאיכות. מעולם לא אמרתי.
אמרתי שמה שהיא צריכה עכשיו זה לא את חוות דעתך אלא כסף ללחם. ואת זה היא מצליחה להשיג בזכות אהבת הקהל הנחות שאינו לחם+אסי דיין.
אהבתיאהבתי
אם כבר הזכרת את אסי דיין ואת מרסל מוסרי באותו הקשר, אני תוהה מדוע סופשבוע החדש המתחדש והמעודכן של מעריב שלח את ליאור דיין לקטאר? שתי הכתבות שלו משם כל כך לא מעניינות, זה די ברור שהוא לא יודע לעבוד ולתחקר כתבה כזו, ואני מתאר לעצמי שזה לא היה זול. הרייטינג צונח, הפרסומות לא משהו, בן כספית צפוי כמו גשם בחורף ומה שחסר לכם זה לבזבז כמה אלפי דולרים על שממון בקטאר? מוזר…תמשיכו ככה, חברים, ובעוד חצי שנה אתם נשארים בלי עיתון.
אהבתיאהבתי
תגיד לחם, יש משהו טוב לשם שינוי שנתקלת בו לאחרונה, או שהכל שחור משחור?
אהבתיאהבתי
לחם שחור.
אהבתיאהבתי
אני לא מצליחה להבין מה אתה כותב. למה הכוונה:
ההקשר הוא שא.ד הזמין אותה לבקר אצלו אחרי שקרא משהו שכתבה, והיא מתארת את המפגש. האם רות?
אהבתיאהבתי
גם לאוכלי גורמה מתחשק לפעמים לאכול פלאפל . פלאפל טרי ורענן עדיף על "גורמה" מתחזה. 'מלכת היופי של ירושלים' זה פלאפל מענג, בניגוד ל'צילה' הטרחני של יהודית קציר.
מרסל מוסרי היא לא פלאפל רענן, היא גורמה. עמוס עוז וא.ב. יהושע פרסמו את ראשית יצירתם כשהיו בגילה ולהם הייתה שפה הרבה יותר עשירה ומצוייצת. השפה הפשוטה של מוסרי פועלת כאן לטובתה..
היא לא נשארת ברמת האנקדוטה הרכילותית, אלא מוסרת סיפור עם משמעות כללית רחבה: מפגש בין ניגודים – האמן בסוף דרכו מול הצעירה בתחילת הדרך, האיש שנולד לייחוס מול החולונית, גבר מול אישה, מזרחית מול איש אליטות "לבן" ועוד. מוסרי מתגלה כבעלת אבחנה דקה והיא מצליחה לומר הרבה מבלי לפרש בגלוי את מה שקרה (נותנת לנו להבין בעצמנו). היא מתגלה כבחורה נבונה ורגישה. מבלי להשתפך ברור לנו מהי משמעות המפגש בעיניה.
למדתי על אסי דיין מן הקטע הזה הרבה יותר ממה שלמדתי מהרבה כתבות מלומדות. זה היה מענג.
אהבתיאהבתי
כיצד מתברר? מה שהצגת זה סיור שופוני של קודקודים. לא דומה לתדריך אבל מספיק טוב כדי ללכלך על הדוס.
אהבתיאהבתי
זה נכון. אני לא אתפלא אם רונצקי נכח גם בתדריכים מבצעיים אבל מפגש עם שר הביטחון לא נופל לקטיגוריה הזאת. מה גם שזוית הצילום מעלה בסבירות גבוהה שמי שצילם וגם טרח להעביר את התמונה לעיתונות הוא מישהו מהפמליה של בוגי.
אהבתיאהבתי
"שמי שצילם וגם טרח להעביר את התמונה לעיתונות הוא מישהו מהפמליה של בוגי".זה צילום מער2 שראינו אתמול ביומן, בכתבה על בנטובים.
במקרה רואים את הרב, אם זה היה במתכוון היו עושים עליו זום.
רונצקי אחלה גבר, היה לוחם בשקד היום שוקד על ללחום.
אהבתיאהבתי
מה יש לו בדיוק או בערך לעשות בתדריך מבצעי.
בני פלד צדק כל העסק כאן ונשאר גם הצבאי נהפך
למין ישיבה כזו בבית כנסת בין מנחה ומעריב. נניח
ישיבת הנהלת מקורות או בנק פועלים רוניצקי כזה
נכנס ויושב? אין לו מה לעשות בבית? כבר הדיחו
ורחצו את כלי האוכל? הורידו את פח הזבל ? ניקו
את הפינות של הפנלים? שייחפש לאורח וילך
להרוויח ארוחות ערב בחתונות ברבנות.
אהבתיאהבתי