כמה ישראלים יש?

maariv22.9.14yediot22.9.14

haaretz22.9.14isra22.9.14

hamvaser22.9.14

כמה תושבים יש בישראל?

בתחילת 2013 מנתה אוכלוסיית ישראל כ-7.891 מיליון נפש.
ב-31 בדצמבר 2013 נאמדת אוכלוסיית ישראל בכ-8.132 מ'. האומדן הזה לא כולל עובדים זרים, כ-200 אלף.
ערב שנת תשע"ה, בישראל רשומים 8,904,373 אזרחים – כך עולה מנתונים שפרסמה אתמול רשות האוכלוסין וההגירה.
סליחה, מישהו יכול להסביר לי את הקפיצה המטורפת? תוך פחות משנתיים מיליון איש נוספות לרישומים? מאיפה בדיוק?
אז כמה תושבים יש במדינת ישראל?
את התשובה מצאתי אצל אילן ליאור בהארץ:

לרגל יום העצמאות, פרסמה לפני כחמישה חודשים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי בישראל חיים כ-8.18 מיליון בני אדם. הפער בין הדיווחים נובע מכך שרבים מבעלי האזרחות הישראלית אינם מתגוררים בישראל, ולכן אינם נמנים בדיווח הלמ"ס, אך כן בנתוני רשות האוכלוסין וההגירה.

לפי ההסבר של ליאור קיבלנו תשובה על מה שלא ידענו: כ-700 אלף איש ואישה היגרו מישראל במשך שנות קיומה. אם כן, למה הם נחשבים חלק מאוכלוסיית ישראל? הרי השאלה היא לא כמה "אוחזי דרכון ישראלי" יש בעולם, אלא כמה תושבים גרים במדינת ישראל.

ישר"ה, העיתון הגאה, מביא כותרת אומללה במיוחד בנושא זה בשערו: "נצחון הציונות: שישה מיליון יהודים בישראל". הבנתם? לא, כי אני יכולה להסביר: על כל יהודי שחוסל בשואה ע"י הנאצים ימ"ש, חי פה עכשיו יהודי. כן, ככה ניצחנו.
או, כמו שנכתב בכותרת המשנה בישר"ה: "מספר מצמרר".
בזכות מורשת הקרב ורחמן של בנות ישראל, חמק ישר"ה מסוגיית כמה אנשים חיים במדינת ישראל. ההסבר על ה"שוהים בחו"ל" מופיע בקצה המשפט האחרון בידיעה.

בידיעות כותרת הכחול לבן בע' 12 היא "בדרך ל-9 מיליון", בעמוד שמעוצב כולו כעמוד יום העצמות, ורק אם תקראו את הידיעה של דני אדינו אבבה וגד ליאור בקפידה, תגיעו לפסקה לפני האחרונה האומרת כך:

פרסום הנתונים הפך אתמול לקרב בין רשות האוכלוסין ללמ"ס. בלמ"ס הביעו כעס על כך שהנתונים פורסמו מבלי לתאם זאת עמם… לפי הלשכה מדינת ישראל עברה רק בשנה האחרונה את רף 8 מיליון האזרחים, ויש עוד כברת דרך עד להגעה ל-9 מיליון. היום תפרסם הלמ"ס, במועד שנקבע מראש, את השנתון הסטטיסטי, ובו צפויים להופיע נתונים שונים מאלו של רשות האוכלוסין וההגירה.

במשרד הפנים הסבירו שהפער נובע, כפי שכבר כתבתי קודם, מכך שרשות האוכלוסין כוללת את "הישראלים שמתגוררים מעבר לים". שימו לב לניסוח, כן? ומצטערים על שהלמ"ס מאוכזבים על פרסום הנתונים לפניהם. "אנחנו לא חייבים לתאם זאת עמם".

אם לסכם, מדובר בעוד טרלול ישראלי: שתי רשויות נפרדות מודדות את מספר תושבים ישראל בשני אופנים שונים ודרמטיים.
כמו שאמרתי, זה שופך אור על מספר המהגרים מישראל.

ואיך קוראים להם?

רשימת השמות הפופולריים היא עניין נחמד וקליל, ותמיד מעניין לדעת מי עקפה את נועה, או למה השם הפופולרי לבנים השנה הוא יוסף. תשובה אחת לזה אפשר למצוא בקרב מטקבקי ולווט, למשל. למה יוסף? בגלל מותו של הרב עובדיה יוסף.
אבל בערוץ הראשון לא מתעניינים בדברים מורכבים שכאלו, סיבות סוציו-אתנו-משהו שמביאות עם לבחור בשמות מסוימים דווקא.
פה הולכים לנומרולוג, והוא זה שמנסה להסביר את המשמעות של השם "שירה" וכנהלאה.
לא נראה לי שסגירה ופתיחה מחדש של הערוץ תביא לשינוי תפישתי של דברם כגון אלו.
נו כן, מה אני עושה דרמה, כולה אייטם פיקנטי על שמות לתינוקות, למה ציפיתי, לדוקטורט? לא. אבל לחפירה קצת יותר מעמיקה מאשר פנייה לנומרולוג, זה כן.

מתקלקלים

הסיפור המטורף של אקיוטק, שגבתה מעשרות אלפי ישראלים סכומים שמעולם לא היו חייבים, עומד להסתיים בטוב, אני מקווה.

בעניין השטרות החדשים
1. מה המשמעות הספרותית לכך שטשרניחובסקי מחליף את עגנון?
2. גם בשאר מדינות העולם מוחלפים ככה גיבורי השטרות כל כמה שנים?
למשל, נשיאי ארה"ב הוזזו פעם מהשטרות שלהם?

תרבות

מאחר שלא צפיתי אמש בטקס פרסי אופיר, קראתי הבוקר במתח את הדיווח (לייב בלוגינג) בסינמסקופ.
קהילת הקולנוע תוהה: למה דאנה איבגי קיבלה שני פרסים, שחקנית ראשית ושחקנית משנה? מה, חסרו שחקניות מצוינות השנה? מה קורה לחבריה האקדמיה?

הארץ ליקט את זוכי תחרות הסיפור הקצר מ-25 שנות קיומו, לכדי עמוד מיוחד. נסו ותיהנו.
העמוד המעוצב מאוד יפה, כרגיל בהארץ, ואפילו פתוח לכל. אני לא יודעת למה הוא זכה לחותמת "פרויקט מיוחד למנויי הארץ".

הלך לעולמו

לוחם המוסד מייק הררי.

מה קורה ב-mako?

מה זה הכותרת הזו, חברים? מה בין מחט לתחת?
7

אין שום סיבה בעולם ש-mako יפרסם את התמונות האלו של גילי ארגוב המכור לסמים. זו התעללות בחסר ישע. לא פחות.
בשם איזו זכות הציבור לדעת אתם עושים את זה? כי הוא חי ברחוב? כי הוא מחפש כסף למנה הבאה? זו שערורייה. לא פחות מכך. לא מבינה את שיקול הדעת של העורכים שאישרו את זה ודאגו שהתמונה תהיה בלב עמוד הבית.

gili

מה גובה החוב של דורון לוי? 78 אלף? 90 אלף?

עצלות

ברוך קרא דיווח אתמול בלונדון וקירשנבאום על מינויה של ענת ברון לשופטת בעליון. לדבריו הוא לא הספיק לבדוק איך הוגים את שמה, ולכן גם לא אמר אותו נכון.
בחייאת, הרי קיבלת הודעה לעיתונות ממישהו. לא יכולת לשאול? ואם התעצלת, יכולת להיכנס שנייה להארץ באנגלית או לג'רוזלם פוסט ולראות איך כותבים, וכך לדעת איך הוגים. פרט קטן ומעצבן, חוסר מקצועיות.
אגב, כולה בָּרון. הכי פשוט.

משתכשכים בביצה

הסיכוי הכי טוב של אישה מדגם הסלב (רם או דל דרג), שעשתה דבר או שניים בחייה, לזכות בכתבת דיוקן, שער, משהו, בתקשורת הישראלית, ב-2014, הוא להרות. הסיכוי לכך עולה עם הגיל: ככל שתהרי בגיל מבוגר יותר, כשביציותיך מגרדות את הקרקעית, כך תקודמי במעלה העמודים לכיוון השער או לכתבת שישי.

זוכרים שלא מזמן הבאתי את הראיון עם ג. יפית, ששודר באולפן שישי? בראיון עם גאולה אבן, שיתפרסם בחג (היום יש פכים ממנו ע"פ כל כפולת האמצע של ידיעות), היא מספרת:

הגיע בזמנו לחץ לראיין את ג. יפית מהרגע להרגע. הניסיון הראשון היה אצלי בתוכנית וסירבתי. לכן היא לא הופיעה אצלי. לא מתפקידי לראיין מישהי שברור שכל תכלית הופעתה היא להחמיא לאשת רה"מ.

זה היה לפני ימי גדעון סער או אחריהם? לא ידוע. כי זה תלוי, כן?

לפני פיזור

לכל מי שמנסים להתחבר אלי דרך Linked in: פנו אלי דרך פרופיל דבורית. אני לא מצליחה לסנכרן בין שני החשבונות שלי, ולכן גם לא לאשר חיבור דרך ולווט.

תודה רבה לתומכי הבלוג המהממים עד מאוד:
א, י, ע,ע, ע, י, פ, ג, ת, ה, ק, א, ש, ב, י, ר, נ, נ, ע, א, י, ח, ל, י, נ, י, א, ד, ב, ע, א, ש, מ, א, א, א, ת, י, ר, ט, ר, א, ד, ע, ר, וו, ר, א, ע, ד.
partybaloons

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

69 תגובות על כמה ישראלים יש?

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    סלח ובר 😀

    אהבתי

  2. מרווין הגיב:

    על מנת לדעת איך הוגים את שמה של השופטת ברון לא צריך אפילו לחפש באתרי חדשות באנגלית – מספיק להיכנס לדף שלה באתר הרשות השופטת.

    אהבתי

  3. הוא לא יוסף הגיב:

    האם יש מי שבתפוצת נאט"ו שלו קיימים הורים שבשנה האחרונה קראו לבנם יוסף?

    אהבתי

  4. מפה לשם מתברר שרשימת השמות הנפוצים היתה רק באוכלוסיה ה-י-ה-ו-ד-י-ת. כשמוסיפים לשמחה גם את בני דודינו יוצא שהשם הנפוץ בישראל הוא בכלל מוחמד.
    מה שנקרא בניכוי הערבים וגו'….
    http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2440224

    אהבתי

  5. אורן הגיב:

    כמה החוב של דורון לוי, אין לי מושג, אך גם בית חנניה לא בגליל אם כבר מתעקשים על עובדות.
    טשרניחובסקי במקום עגנון – נצחון למתייוונים, הפסד לברלינאים.

    אהבתי

  6. דניאלי הגיב:

    פרס צוחק עלינו.

    אהבתי

  7. אדג הגיב:

    כ-700 אלף איש ואישה היגרו מישראל במשך שנות קיומה. אם כן, למה הם נחשבים חלק מאוכלוסיית ישראל? הרי השאלה היא לא כמה “אוחזי דרכון ישראלי” יש בעולם, אלא כמה תושבים גרים במדינת ישראל

    הם נחשבים כחלק מאוכלוסיית מדינת ישראל, כי הם שווי זכויות וחובות לה. בניהם מחוייבי שירות (אם כי יכולים לדחותו על-פי חוק), הם זכאים לשירותים רפואיים (לאחר תום ששת חודשי ההמתנה או תשלום הקנס) ולחינוך חינם במוסדותיה.

    אהבתי

  8. תהא שנה נקיה הגיב:

    אהבתי

    • תהא שנה נקיה הגיב:

      אהבתי

  9. איש השלג הגיב:

    למשל, נשיאי ארה”ב הוזזו פעם מהשטרות שלהם?

    התשובה היא כן.

    נ.ב.
    הקישור נשיאי ארה"ב הוא לא נכון, השמנמן על המאה לא היה נשיא

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      בגלל שהשמנמן על המאה לא היה נשיא הקישור לא נכון?
      אולי יש שם חמישה אחרים שהם כן נשיאים?
      מי הוחלף ומתי?

      אהבתי

      • איש השלג הגיב:

        שטר של 10 דולר הופיע עם התמונה של הנשיא ה17 אנדרו ג'קסון עד שנת 1923 והוחלף ע"י הלא נשיא אלכסנדר המילטון.

        אהבתי

        • velvet הגיב:

          לא, אתה צוחק עלי, נכון? או שאתה עושה את עצמך?
          ב-1923, לפני 91 שנים, החליפו שטר אחד, כן, ו?
          אתה יודע באיזה שנה אנחנו?
          אתה מבין שמחליפים פה בסיטונות את השטרות ואת הדמויות?

          אהבתי

          • איש השלג הגיב:

            שאלת שאלה,

            מי הוחלף ומתי?

            קיבלת תשובה.

            אם היית בודקת היית יודעת שבשנים הראשונות (במשך מעל ל100 שנים) השתנו התמונות על הדולר האמריקאי הלוך ושנו, השקל החדש הוא בסך הכל בין פחות מ30, לגיטימי לחלוטין להחליף את הדמויות עליו.
            השאלה שצריכה להישאל היא אחרת, האם השטר של 20 ש"ח יהיה שווה 20 ש"ח גם בעוד 50 שנה?
            האם אני אוכל לקנות על פי הערך הנקוב, או שימחקו לנו עוד אפסים?
            בגלל שכעיקרון (והוצאת לי את החשק להסביר למה אי אפשר למחוק אפסים בשטרות האמריקאים) השטרות האמריקאים אמורים לשמור על הערך הנקוב שלהם ההחלפה של השטרות כל כמה שנים תפגע, תאורטית, בערך הכסף האמריקאי.

            אהבתי

            • באבא הגיב:

              נו, התחלת אז תגמור. למה אי אפשר למחוק כמה אפסים ולקרוא למטבע דולר חדש?

              אהבתי

              • איש השלג הגיב:

                בקצרה, עיגול פינות והנחת הנחה כלכלית שברור לכולם שלדולר יש מעמד ייחודי בעולם העסקים.
                בארצות הברית מותר לשרוף את דגל המדינה בשם חופש הביטוי, אבל אסור לשרוף דולרים (גם לא בשם חופש הביטוי).
                הסיבה (בגדול) שאסור לשרוף דולרים היא שדולר (כמו כל מטבע בעצם) הוא שטר חוב של המדינה האמריקאית שארצות הברית עומדת מאחוריו, כלומר שיש לו גיבוי.
                בגלל מעמדו המיוחד הדולר הוא המטבע היחיד שלא מגובה על ידי מטבע אחר, עד לפני כמה שנים הוא גובה על ידי זהב (ובעלת הבית תגיד שזה היה לפני 40 ומשהו שנה אז זה לא נחשב… אז איף!).
                אז נשאלת השאלה מה מגבה את הדולר, כלום, אין גוד ווי טראסט.
                בגלל שכלום לא מגבה את הדולר, רק הבטחה של הבנק הפדרלי שחתיכת הנייר הירוק הזה שווה משהו, אז אי אפשר לחתוך אפסים.
                הבנק לא יכול לבוא ולהגיד יום אחד, "אתם יודעים מה, יש לי היפר אינפלציה, הכסף שלי לא שווה את הנייר שהוא מודפס עליו, מה דעתכם שנקזז שניים, שלושה אפסים ונקרא לזה דולר חדש? אה, כן, וההתחייבות שלי אליכם שאפילו שמתי את אלוהים עליה, עזבו את זה, זה לא שווה כלום…" מה זה פה ישראל?

                הדוגמה של 10 דולר עם ג'קסון עליו היא דוגמה טובה, הערך הנקוב שלו הוא 10 דולר, ואם תרצה לקנות עם 10 דולר של ג'קסון ביג מק, תקבל 4 דולר חזרה, אם תרצה למכור את אותם ה10 דולר בדיוק לאספן תקבל תמורתם בין 150 ל1000 דולר.

                והסיבה הפחות כלכלית, ויותר חברתית, אם המאה דולר יהיו שווים דולר אחד מחר בבוקר, האמריקאים יפסיקו להשתמש ניירות גלגול ויתחילו לגלגל שטרות של מאה.
                וסתם ככה, הרבה יותר מעניין זה למה החלפת דמויות על השטרות פוגעת בערך הכסף.

                אהבתי

                • באבא הגיב:

                  באמת הזכרת לי שעקב המעמד של הכסף, אסור להתיך מטבע של פני (סנט אחד) למרות שהנחושת שממנה הוא עשוי שווה הרבה יותר מסנט.

                  אז בינתיים כל מיני משקיעים צוברים הררי מטבעות בתקווה שהחוק ישונה והם יוכלו לעשות קופה.

                  אהבתי

                  • איש השלג הגיב:

                    לא יודע מה עם המשקיעים, אצלי באוטו אני שומר כל פני בשביל לשלם את האגרות כבישים (כמובן שרק באוטומטים), אף אחד לא רוצה להרצח על ידי עובד/ת בות' משוגע/ת.
                    ולעצם החוק, החוק לא ישונה והפני לא יוחרג, החוק היחידי שיכול להיות הוא שהפני יוצא מהמחזור, אבל גם זה לא יקרה בגלל שיטת המיסוי המטומטמת הנהוגה במדינה ההזויה הזו.
                    בגלל שהמחיר המוצג בחנויות הוא המחיר לפני מס, ובגלל שלכל מוצר יש מס שונה, המס שיחושב יהפוך את המחיר ברוב המקרים למחיר לא עגול, שלא מסתיים באפס או חמש.
                    תגיד, אז בואו נעגל את המחיר, ואני אשאל לאיזה כיוון???
                    המדינה לא תסכים להורדת מס (עיגול כלפי מטה)
                    האזרח לא יסכים להעלאת מס (עיגול כלפי מעלה)
                    תגיד בואו נעשה כמו בישראל שהמחירים יהיו אחרי מס,
                    המדינה לא תסכים כי כל העלאת מחיר של היצרן יאשימו אותה,
                    האזרח לא יסכים כי הוא רוצה לדעת כמה מס הוא משלם בשביל להתחשבן בדוח המס.
                    אז כולם נשארים בשיטה הקיימת ומחויבים לשמור על הפני חי…

                    אהבתי

                  • מיכה הגיב:

                    אז למה לצבור הררי מטבעות? תעמיס אותם על משאית, שלח אותם לקנדה או מקסיקו והתך אותם להנאתך.

                    אגב, הכנסיות בארה"ב הן בין המתנגדות הגדולות לביטול הפני כיוון שרבים נפטרים מהמטבע המיותר הזה כשמעבירים את הסלסלה בדרשות יום ראשון.

                    אהבתי

  10. סיימון הגיב:

    לא מתפקידי לראיין מישהי שברור שכל תכלית הופעתה היא להחמיא לאשת רה”מ

    קחי את המשפט והפכי אותו:

    לא מתפקידי לראיין מישהי שברור שכל תכלית הופעתה היא להשמיץ את אשת רה”מ

    אם גברת אבן היתה יכולה להוציא משפט כזה (האחרון) מפיה, הייתה פה תקשורת ששווה להלחם עליה. מכיוון שזה לא המצב, איני מזיל עליה (ועל בן זוגה החביב) דמעה וחצי דמעה.

    אהבתי

  11. סיקור אוכל לאנשים חושבים.

    נשתדל לא להשתמש במושג הנורא "מתחם". –

    נשתדל לא להשתמש במילה וואלה בתגובה.

    הטרדות מיניות של מדעניות בשטח -לאנשים חושבים:

    שמדענים עוזבים אתרי שטח עוינים, המדע מתרושש מבחינה אינטלקטואלית".

    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4100871/figure/pone-0102172-g001/

    ניהול הכספים של הרשות הפלסטינית לאנשים חושבים:

    הוועדה עוסקת במשך רוב השנים בכיבוי שריפות: גירעונות בתקציב הפלסטיני ומתן סיוע לנזקקי הסעד המתרבים.

    אני חושב שנגמלתי, סופית.

    אהבתי

  12. רונן הגיב:

    דווקא רשות ההגירה הרושמת כל יציאה וכניסה לישראל בדקדקנות ממוחשבת אינה יכולה להפריד בין התושבים לבין האזרחים החיים "מעבר לים" (יש ים גם בין מדינת ישראל לשטחים הכבושים)?

    אהבתי

  13. הסיקור התקשורתי של חברות עוקץ מופנה למקום הלא נכון, נוכלים תמיד ינסו לעקוץ. אבל מה לגבי מפעילות הסלולר שגובות את הסכום בפועל או מותגי האשראי שמאפשרים לנוכלים לפעול דרכם ומדוע בעלי משרדי העו"ד שמתפרנסים מהנעקצים לא מוגנים מהללינ'ץ הציבורי?
    שלושת אלה שמספקים את התשתית הטכנולוגית והחוקית לנוכלות תמיד נשארים בצל הזרקורים. למועצה להגנת הצרחן או איך שלא קוראים לגוף הקיקיוני הזה יש היסטוריה עלובה של טיפול ומניעת מקרים כאלה. התקשורת יכולה בקלות להסית את זעם ההמון למקום הנכון כדי שהתופעה תיפסק- ומאוד קל להפסיק אותה.

    אהבתי

  14. גם היא בחצילים הגיב:

    אהבתי

  15. עובר אורח הגיב:

    אבל בי-ה יש עוד דברים מופלאים למעלה בעמוד הראשון
    מעל גב' רפאל הודעה לעם: "מבצע חתונה הסגן שזינק
    למנהרה ….התארס." בפנים בעמוד 13 סיפור שלם
    ובין היתר "המעשה ההרואי..הפך אותו לאחת הדמויות
    המזוהות ביותר עם מבצע צוק איתן, אבל העדיף לשמור
    על פרטיותו" וגם יש צילום של השומר הנשמר.

    אהבתי

  16. מיכה הגיב:

    והנה נתוני הלמ"ס. התעניינת בשאלת היורדים מהארץ, אז לטענת הלמ"ס מאזן ההגירה ללא עולים בשנה האחרונה הראה על 7,100 ישראלים שעזבו את הארץ יותר מאשר חזרו אליה – עליה קלה מה-6,700 ב-2011 אבל לא מעבר לקצב גידול האוכלוסיה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא בזה התעניינתי. מצדי שיעזבו את הארץ מיליון איש כל שנה.
      העניינתי בפער בין שמונה לתשעה מיליון.

      אהבתי

      • האמיר הגיב:

        ההסבר פשוט והוא לא כפי שכתבת: כל אחד מהגופים סופר דבר אחר לחלוטין. האחד מדווח על מספר התושבים במדינה, בין אם הם אזרחים ובין אם לא, השני את מספר אזרחי המדינה, בין אם הם חיים בה ובין אם לא. יהיה מוזר לגלות ששני המספרים שווים.

        אהבתי

        • velvet הגיב:

          ברור שכל גוף סופר דבר שונה לחלוטין.
          האחד רק ישראלים שחיים פה,
          והשני גם ישראלים שלא חיים, פה, כלומר היגרו מישראל (או בשפתכם, "יורדים").
          זה בדיוק מה שכתבתי.
          ולמה שהמספרים יהיו זהים?

          אהבתי

          • האמיר הגיב:

            שוב:

            גוף אחד סופר *תושבים* שחיים כאן, אזרחים ולא אזרחים (משם הגיעו 200,000 זרים לרשימה), הגרף השני סופר *אזרחים*, כאלו שחיים כאן וכאלו שלא.

            אהבתי

            • velvet הגיב:

              לא מבינה על מה אתה מתווכח איתי.
              על מה המחלוקת בדיוק?
              הכל ידוע. יש פער של כמעט מיליון בין שתי הספירות. לא של 200 אלף, שהם הזרים בישראל. השאר הם ישראלים מהגרים מישראל. מה לא ברור?
              סופסוף אפשר לדעת את מספר היורדים, שהרי הם לא מוותרים על האזרחות הישראלית שלהם.

              אהבתי

              • האמיר הגיב:

                מתווכח כי את מתעקשת שלא להבין.

                שוב, פעם שלישית:

                ערב שנת תשע”ה, בישראל רשומים 8,904,373 אזרחים – כך עולה מנתונים שפרסמה אתמול רשות האוכלוסין וההגירה.

                בישראל רשומים X אזרחים. רשומים. לא שוהים, לא גרים, לא נמצאים אלא רשומים. אזרח נשאר אזרח גם כשהוא עוזב פיזית את המדינה.

                מנהל האוכלוסין סופר לכמה בני אדם ישנה אזרחות ישראלית ללא קשר למקום המגורים הנוכחי שלהם. אזרח ישראלי שהשתקע באוסטריה? עדיין נספר, כל עוד לא וויתר על אזרחותו. אזרחית ישראלית ששוהה לצורך עבודה בצרפת? נספרת. צאצא של ישראלים שגרים בארה"ב שהוריו טרחו לרשום אותו בשגרירות הישראלית? גם נספר. כולם אזרחים ישראליים שגרים במדינות אחרות. לכן, כשסופרים כמה בעלי אזרחות ישראלית יש בכלל, מגירים ל- 8.9. רובם גרים כאן, חלקם לא.

                הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סופרת כמה בני אדם חיים כאן בארץ, ללא קשר לאזרחותם.

                אנלוגיה: יש רשימת מספרים לצורך אירגון התור. אנשים שצריכים להמתין רושמים את שמם ברשימה לפי סדר הגעתם כדי לשמור על התור. אבל מאחר שהדלת עוד לא נפתחה וברור שכל מקרה יעבור זמן עד שיגיע תורם של בעלי המספרים הגבוהים, חלק מהממתינים עזבו בינתיים לעניינים אחרים והם יחזרו מאוחר יותר.

                את יכולה לבדוק ולגלות שברשימה הגיעו כבר למספר מאה. את יכולה לספור כמה אנשים ממתינים לפני הדלת ולגלות שיש שם רק ארבעים. מה גרם להבדל? האם טרלול? לא, ישנם מאה אנשים שנרשמו בתור אבל כרגע נמצאים בו פיזית רק ארבעים, ולא כולם רשומים (למשל האם שהגיעה עם ביתה או הקשיש עם המטפל שלו). שני המספרים שונים כי הם סופרים שני דברים שונים.

                אהבתי

                • velvet הגיב:

                  בשם אלוהים, על מה אתה מתווכח איתי? איפה אתה רואה מחלוקת על העובדות?
                  הרי אמרתי אלף פעם: יש שתי שיטות ספירה.
                  באחת יחד עם אלו שלא גרים בישראל יותר (זמנית, לנצח) להלן מהגרים מישראל, ובשנייה, בלי אלו שלא גרים פה.
                  למה אתה חוזר על הכל עוד פעם עם דוגמאות מיותרות?

                  אהבתי

  17. עובר אורח הגיב:

    זה ביחס לנפיצות השם מוחמד (שפה מופלאה
    היא העברית וקסומים שרשי המילים, נ-פ-צ !)
    וגם להערה לעיל על תרומת הרחם העברית. נשאל
    בעיתון הכי מוסמך בשטח. ישראל היום, עמ'2-3 .
    באשר לאזרחים נושאי תז ישראלית
    בשנת 1948 660 אלף יהודים 146 אלף
    ערבים.בסוף שנה זו 6,104.000 יהודים
    ערבים 1,683.000 אז מי התרבה יותר?
    סוכנות, מחלקת עליה, הביאו רוסים, אתיופים,
    יהודים נסתרים מהאנדים והודו ומה יצא מכל
    זה? מי כאן עובד יותר קשה בענינים הדמוגרפיים?.
    בכלל מי כאן באמת דואג לעתיד של עם
    היהודי? (כפי ששח רס"ר בגולני לטירון בערב:
    עתיד העם בידך, אל תזלזל בזה). הנה בעמ'
    הראשון למעלה בר רפאלי "בשלה להיות אמא"
    "רגע לפני גיל שלושים" זה היה בישול איטי
    שמכונה היום אצל הקונסורים Slow Food
    אבל אכן יש דברים שטוב לעשות לאט.
    ועוד דבר מעניין, 140 אלף התחתנו ו32
    אלף התגרשו,כ 23% .אם היה אפשר להתגרש
    בלי להתחתן לא הרבה כסף היה נחסך אמנם
    אולמות היו נסגרים אבל מצד שני אף עורך דין
    או רבי לא היה מפסיד עבודה.

    אהבתי

    • אכן שפה מופלאה היא העברית
      קחו בקלילות את מצעד השמות העבריים
      חמוד ונחמד לרגל ראש-השנה
      ולכן אל תתפלאו שמחמוד ומוחמד נעדרים
      בקרוב חג הקורבן אפשר לפרסם רשימה של שמות ערביים
      אבל אם בכל זאת אערוך מפקד/מצעד משלי
      ככה סתם לא מדעי בבנין שבו אני גרה בעכו
      5 משפחות ערביות אז יש את מוסה, חאדר,אחמד
      סקאנדר(אלכסנדר-נוצרי)
      ויש את יוסף כן יוסף מוסלמי אבל יוסף ולא יוסוף.
      ~ ~ ~
      מאחלת לכל בית-וולווט
      שנת דיצה, חדווה ורינה, שנה-טובה ומתוקה לכולם:-)

      אהבתי

  18. מיכה הגיב:

    ועוד הערה לגבי דף "25 שנה לסיפור הקצר" של הארץ: אכן מדובר בפרויקט למנויים. הדף פתוח לכל, אבל הסיפורים עצמם – לא. מעניין, אגב, להציץ ברשימת הזוכים ולראות כמה (מעטים) מהם הפכו לסופרים מוכרים (בחרו ניקוד לפי טעמכם) – אבל זה בערך כל מה שאפשר להוציא מהפרויקט הזה אם אינכם מנויים.

    אהבתי

  19. מיכה הגיב:

    ולפינת ההגהה (סתם שתדעי שאני לא מזלזל בהגהות): אני מקווה שהלמ"ס לא תפרסם היום את השתנון הסטטיסטי (אם כי זה אולי היה עשוי להיות חומר קריאה לשירותים).

    אהבתי

  20. נילי ל. הגיב:

    שיואווו, הכי הפסדת שלא צפית אמש, בעיקר בדאנה איבגי המשובבת וגם בחצאית של רונית אלקבץ, אלבר אלבז לאנוון פריס שלא עמדה בהתרגשות ובמתח. אלו היו רגעים קומיים הרי סימבוליקה שהפיגו את ייאוש ההתייבשות הממושכת מול הפרומואים של ערוץ עשר. וגם כן חבל שהפסדת את נותני החסות לשידור הטלוויזיוני. היה מאפס ברמות.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      מזכירה שאני לא מחוברת טלוויזיונית לשום גוף, כך שאני צופה רק באינטרנט, שנאמר. וזה לא תמיד קל. ולעתים יש כמה דברים מענגים יותר, i must say.

      אהבתי

    • שטוטית הגיב:

      צפיתי במשדר
      וראיתי את מצעד אלה שתמיד מקבלים מימון לסרטים שהם יוצרים,
      אם זה באורך מלא ובעיקר הקצרים והדוקו, מהקרנות השונות
      בשעה שיש אחת שהפיקה בדם יזע ודמעות סרט יחודי
      עבדה עליו כמה שנים ולא ראתה מהם גרוש

      זה מה שהפריע לי בשידור הזה מאוד !

      אהבתי

      • נילי ל. הגיב:

        אבל זהו מהות הטקס. תמיד יהיו כאלה שקופחו. שעמלו בזיעת אפם וירקו מדם ליבם. ואלמלא השמלות וההלצות התפלות שנקראות מהכרטיסיות, הוא לא היה מה שהוא.
        יחד עם זאת, דאנה איבגי היא הרונית אלקבץ החדשה. אין עליה. עוד ניווכח בכך כשהיא תתחיל לביים את סרטיה.

        אהבתי

  21. אחד שיודע הגיב:

    האם ידעתם שהשם הכי שכיח בישראל צונזר מרשימת השמות הנפוצים?
    😕

    אהבתי

  22. אנוס בין מרוקאים הגיב:

    בסידרה של צברי על הבורקס הישראלי היה דובר שסיפר שיבוש הכסף לקולנוע הפופולרי היה ״שיקול מחושב״ לטובת הקולנוע האיכותי-עלאק. אמש בטקסי אופיר ראינו איך המרוקאים לא פראיירים.

    אהבתי

    • אנוס בין מרוקאים הגיב:

      הסידרה של רון כחלילי ״סרט שחור לבן״

      בניגוד להצלחה בקופות, הממסד התרבותי-אשכנזי תיעב את סרטי הבורקס. "בגלל שבסרטים הייתה נגיעה של כל ההיבטים המזרחיים – הם נתקלו בקירות של ציניות, דה לגיטימציה ולגלוג", אומר כחלילי. "הביקורות אכלו להם את הראש, הלב, הכליות והרגליים. הדה בושס זה מים זכים על ידיים ענוגות לעומתם. יושבים שם יוצאי פולין, צ'כיה ורוסיה ומזהמים את הלשון. הם בטוחים שמגיעים הנייטיב האלו והורסים להם את התרבות". רווח אומר בסדרה: "אנשים קורעים את הבטן ואחד עם ראש מעוות ברוע תת הכרתי כותב תזות שבלע אותן עם שמנת. איפה הוא היום?".

      המערכה נגד הבורקס לא התבטאה רק במילים, אלא גם דרך הכיס. בגלל שיטת תקצוב הקולנוע שהנהיג פנחס ספיר – מענק ממשלתי בגובה עשירית מההכנסות על כל הכרטיס – התעשייה הזינה את עצמה ושגשגה. אבל אז השתנתה שיטת התקצוב: במקום מענקים הוקמה קרן קולנוע עם לקטורים שיבחרו ויתקצבו את הפרויקטים בכספים ממשלתיים. כמעט ביום אחד נמחק הבורקס מהמפה ועלתה קבוצה כוח חדשה, שלאנשיה זיקה חזקה לקולנוע אירופי, אליטיסטי. הם מחליטים לספר את הסיפור שלהם ומעיפים את המזרחי מהקולנוע האיכותי. ששון, חכם חנוכה וסלמוניקו נעלמים כמו אבק.

      "אם היו באים כקבוצה אליטיסטית ואומרים, אנחנו רוצים קולנוע אחר ושיסבסדו אותו כמו הקולנוע המסחרי – סבבה", אומר כחלילי, "אבל עושים מסע דה לגיטימציה לקולנוע המסחרי הפופולרי. הם מתוחכמים, מתוקשרים ומקורבים לצלחת הפוליטית. לא רק שהם לוקחים את כל הקופה הציבורית ומרוקנים את הקולנוע המסחרי מתוכן, הם מלאימים את הקולנוע הישראלי. אנחנו נהיה הלקטורים, המבקרים, הבמאים. הם שולטים בכל המקומות. נחמן אינגמר סטייל: גם ראש החוג, גם לקטור וגם מבקר. הישיבה על כל מיני כיסאות שמתנגשים אחד בשני לא מפריעה למצפון שלהם. עד היום אלה אותם אנשים. הם הכניסו את הקולנוע למשבר הכי גדול שהיה אי פעם. אף כלב לא רוצה לראות את הסרטים האלו. רק הקרנות החדשות, שהבינו שאפשר לעשות סינטזה בין המסחרי לאיכותי, הצילו את הקולנוע".

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        קישון, גולן, דוידזון, ברקן, זילברג, שטיינהארט, רווח, עובדיה ודיין (הבן של), כולם גדלו בסינמטק של קזבלנקה?
        זה לא אשכנזים נגד מזרחים אלא סלון שמאלנים נגד הימין. כמו שעשו שוב אתמול בבחירת השופטים לעליון.

        אהבתי

        • יובל הגיב:

          נורא מצחיק העניין הזה של רגשי נחיתות.
          כשהדירו את המזרחיים, עלתה צעקה (מוצדקת!).
          עכשיו כשסוף סוף השולחן מתחיל להסתובב ובוחרים את מזוז המזרחי, מסתבר שהוא לא מזרחי כשר כי הוא בכלל שמאלני.
          אז רק כדי שניישר קו – מהיום, כדי להימנע מהאשמה באפליה, המועמד צריך להיות גם מזרחי, גם ימני ומה עוד? סטרייט? לא עשיר מדי? לא עני מדי? חילוני מותר?
          רק תגידו כדי שנדע. זה ממש מבלבל כל הסיפור הזה

          אהבתי

      • מיכה הגיב:

        אני מנסה להבין: הקולנוע המזרחי המסחרי נמחק מהמפה מרגע שהסובסידיה של ספיר נעלמה? איזה מין קולנוע מסחרי זה ש-"מזין את עצמו ומשגשג" רק בעזרת מענקים ממשלתיים? זו משמעות חדשה ל-"מזין את עצמו".

        אהבתי

        • אנוס הגיב:

          אבל אין חברות הפקה פרטיות וסרט עולה הרבה כסף, איפה אתה חי? בסרט של כחלילי עדי אמוראי מהעבודה/מערך אומר במפורש שזה היה ״שיקול מחושב״

          מתוך אתר העוקץ:
          מעשה הגיליוטינה הזה התרחש כאשר הם הצליחו בעזרת עוזי פרס, אחיינו של שמעון פרס, לשכנע את עדי אמוראי (סגן שר האוצר דאז, אליטיסט לדבריו) להפסיק עם שיטת העידוד ולהקים קרן קולנוע לסרטי עאלק איכות, כאשר הם עצמם יהיו הלקטורים והבמאים שלהם. בכך הצליחו לעשות מה שאסד עשה בסוריה – הפכו מכת קטנה ואיזוטרית לגוף השולט במדינה שלמה.

          אהבתי

          • מיכה הגיב:

            את הסרט של כחלילי לא ראיתי (לראות סרט תיעודי? אליטיסטי מדי בשבילי) אבל לא ברור לי למה המדינה צריכה לתמוך בסרט של מפיק פרטי. סופר שכותב ספר לא מקבל משהו מהמדינה, מוזיקאי לא מקבל – קשה לי לחשוב על מישהו שמקבל אוטומטית על כל יצירה, בוודאי לא בלי שום קריטריונים כפי שנשמע ששיטת ספיר פעלה. אם סרט בורקס שמושך מאות אלפי צופים לאולמות לא מצליח אפילו לממן את ההפקה, אז למה לטרוח?

            עוד תהיה: השיטה של ספיר העלתה בעשרה אחוז את מחירי הכרטיסים כדי לתת את זה למפיקים. זה אומר שאם היו פשוט מעלים את המחירים בשיעור הזה אז הסרטים היו רווחיים? אז למה לא עשו את זה והמשיכו להסריט?

            אהבתי

            • אבי הגיב:

              כחלילי הוא מקופח מקצועי, על כך פרנסתו. הסיבות להסתלקותו מהבמה של ז׳אנר שלם שלמרות הנוסטלגיה צריך להודות שעיקרו היה סרטים מסחריים וירודים רוב הזמן , הייתה כי פשוט הקהל כבר לא היה שם.
              עלייתו ומרכזיותו של ערוץ 1 לא עזרה וגם השינויים הפוליטיים עשו את שלהם. כשהסרטים של אותם יוצרים התרסקו גם כלכלית התרסק איתם גם הז׳אנר. אף אחד לא מפסיק לעשות סרטים אם הקהל מצביע ברגליים. המרוקאים נתנו והמרוקאים לקחו אך כחלילי פשוט ומכור לראיית העולם העדתית שלו ומחפש את האשכנזי התורן שאפשר לתלות בו את האשם.

              אהבתי

    • תיאנס בשקט הגיב:

      התבלבלת בפרענקים, זו סדרה של רון כחלילי

      אהבתי

כתיבת תגובה