שנה טובה לבית ולווט

שנה טובה לכל המוולווטים

שלפי הסקריר, ממש קוראים עיתונים

שתפרחו ותשגשגו ותרוויחו בלוטו

שתקנו דירה, מקרר חדש ואפילו אוטו

שתהיו בריאים ושלמים ותמיד מאוהבים

שתחגגו בלי הפסקה ואפילו תלדו ילדים

שתגיעו בלי למצמץ עד הרחוק שגבולות

שתגשימו בלי לחשוב פעמיים את כל החלומות

שכל מי שלא התעדכן עדיין במצב הסרט שלי היום

שיעשה זאת עכשיו, זה הזמן לעצור לרגע במקום

שהרי בחג לא אהיה אתכם around the clock

שניפגש אמן כולנו במסלול הירוק

ekindia

לפני פיזור

ביוני האחרון דאגנו בגלל הבלגאן עם בנק הפועלים
אך בשורות טובות פקדו את הבלוג באמצע השרבים:
הבנק יישאר עימנו עד סוף דצמבר השנה
ושת"פ עם mako עוזר להמשיך, והנה סגרנו את זאת הפינה

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

25 תגובות על שנה טובה לבית ולווט

  1. נילי ל. הגיב:

    שנה טובה ומבורכת ושנה עטורת פרסים ותשבוחות מהודו ועד כוש ומאשדוד עד אל.איי גם לסרט – שנת ביקורת התקשורת ללא מורא וללא משוא פנים על פי דרכך הנחרצת. והעיקר, שתמשיכי ללא לאות לעדכן אותנו במתרחש! ד״ש של תפוח עם דבש

    אהבתי

  2. ZIKI הגיב:

    שנה טובה לוולווט וגם שאלה.
    האם אפשר גם להוליד או שחייבים ללדת?

    אהבתי

  3. הסמל פפר הגיב:

    עוד סיפור לחג:
    הלילה חלמתי שישראל הפכה למדינה מסודרת, מתוקתקת ומאורגנת. לאחר המחדלים שהתגלו במהלך צוק איתן, שזעזעו את תחושת הביטחון והאיתנות של הציבור, הופקו לקחים, נקבעו משימות לביצוע, עם לוחות זמנים, הוצבו סדרי עדיפויות ושופר כל הטעון תיקון ושדרוג.
    בבוקר, במהלך ההכנות למסדר הבוקר החגיגי של ראש השנה (בו אני מוודא, בין היתר, שכלי התזמורת תקינים ושהלבבות השבורים נקיים ומשומנים היטב) שמעתי באחת מתכניות הבוקר שבישובי עוטף עזה ישנם עדיין מבני חינוך לא ממוגנים. ארבעה גנים ושני בתי ספר למען הדיוק. הכתב פנה בעניין למשרד החינוך ונענה שמיגון מבנים הנו בסמכות ובאחריות משרד הביטחון. משרד הביטחון מאידך סבור שהדבר מצוי באחריות מלאה של משרד החינוך.
    מיד נרגעתי, זה היה רק חלום. דבר לא השתנה, עולם כמנהגו נוהג, אין חדש תחת השמש וחמור לבן לא חונה מול בית התפוצות.
    לפחות החומוס לא רע במרבית המקומות, הים מקסים בסתיו ובחורף ונתב״ג פתוח ופעיל.
    שנה טובה.

    אהבתי

  4. חייל זקן הגיב:

    סיפור לחג – הספד ברטאי ליצחק חופי (חקה)
    לפני שבוע הלך לעולמו האלוף במיל. יצחק חופי שהיה אלוף פיקוד הצפון בזמן מלחמת יום הכיפורים. בעקבות פטירתו מלאו העיתונים סיפורי בדים על המצביא הגדול שזכה להערצת פיקודיו. עתה, לאחר תום השבעה, הגיע הזמן לנסות ולתקן את התמונה ההיסטורית הכוזבת שמקורה כמובן בתעשיית השקרים הצה"לית שנכנסת לפעולה בעקבות כל מלחמה. האמת ההיסטורית היא שחקה טעה טעות פטאלית בקריאת תוכנית הקרב הסורית (פירוט בהמשך) ולקה עקב כך בהלם קרב. להלן תיאורים של שניים ממפקדי האוגדות שלו:
    רפול:

    אלוף הפיקוד ניהל את המלחמה עד חצות הלילה, אחר- כך העביר לי את האחריות ועזב…. ידעתי, שאנחנו שקועים בבוץ עמוק, עד הצוואר. התפרנסנו משמועות. איש לא ידע לומר דברים ברורים ומפורשים, בדוקים. סיפרו על טנקים סורים שועטים. איש לא ידע מהו מרכז הכובד של ההתקפה הסורית

    מוסא פלד:

    מצאתי את חקה שוכב במיטתו המום וחיוור. הוא נראה לי בהלם קרב מוחלט ואמר: "מוסא קרה אסון, הפסדנו את רמת הגולן. חייבים לסגת ולהיערך לבלימה על קו הירדן והכנרת".הרגעתי אותו ואמרתי: "הגעתי עם אוגדה בהרכב מלא, נבצע התקפת נגד, נכה את הסורים, נהדוף אותם ונבקיע לתוך סוריה".

    גירסת חקה (הפנסיונר):

    הסורים לא היו על הגדרות; לפיקוד צפון לא היה קושי מיוחד במלחמה הזאת. עשינו הכנות, התכוננו למה שעלול לקרות, ואני לא מקבל את כל הצ´יזבטים שנכתבו על זה. דיברו על קרבות נואשים, על גשר בנות יעקב ועל טנקים סוריים שכפסע היה ביניהם לבין גלישה לכיוון טבריה.. לא היה מצב נואש

    תרומה נוספת לתמונה הכוזבת של המלחמה בצפון תרמו מפקדי חטיבה 7 יאנוש בן גל ואביגדור קהלני. הגדוד של קהלני, גדוד 77, ניהל קרב גבורה בעמק הבכא וקהלני סיפר את סיפור הגדוד בספרו "עוז 77". עם כל הכבוד ללחימת הגבורה של אנשי חטיבה 7 הם פגשו את מאמץ ההטעיה הסורי שכוון לצפון הרמה והתבסס על כח של 170 טנקים. המאמץ העיקרי הסורי (שפיקוד הצפון נכשל בזיהויו) היה בדרום הרמה וכלל כ700 טנקים. כח זה השמיד את חטיבה 188 ונבלם בהמשך על ידי חטיבות המילואים 679 ו9 שהגיעו לרמה ביום השני ללחימה. סיפורה של חטיבה 679 סופר על ידי מפקדה אורי אור בספרו "אלה האחים שלי" ועל ידי הרב חיים סבתו בספרו (המצויין) "תיאום כוונות". חטיבה 9 שהיתה חטיבה ממוכנת שהורכבה משני גדודי חרמ"ש ומגדוד השרמנים האחרון בפיקוד צפון נעלמה כלא היתה מההיסטוריה הצה"לית. האמת היסטורית היא שאותו גדוד שרמנים, גדוד 377 בפיקוד סא"ל במיל. בנצי פדן, היה גדוד הטנקים הכי יעיל במלחמה בעל תפוקה ותרומה מבצעית שאין דומה לה. הגדוד החל את הקרב הראשון שלו עם 9 טנקים בלבד שבלמו ושחקו חטיבה סורית, לחם ברציפות את כל קרבות הבלימה והתקפת הנגד לשטח הסורי וסיים במארב מוצלח ופגיעה קשה בחטיבת טנקים עירקית שהגיעה לסייע לכח הסורי הנסוג. גדוד 377 הציג כל ימי המלחמה טנקאות מזהירה ופיקוד מבריק. הגדוד סיים את המלחמה עם מספר טנקים גדול מזה שנכנס אליה וזו ההזדמנות לספר בשבחי מערך החימוש הצה"לי שתיקן והשמיש טנקים תקולים ופגועים בשדה הקרב תוך כדי לחימה. טוב, זה היה צה"ל של 1973 עם טנקים ממלחמת העולם השנייה, בצה"ל של 2014 תקלת חשמל פשוטה במרכבה סימן 4 גורמת לגרירתו לעורף ול4 ימי המתנה לתיקון.

    אהבתי

    • אבי הגיב:

      אתה ידע משהו, יש מכנה משותף לכל הסיפורים שאתה מביא לכאן הוא פער גדול בין איכות דרגי השדה ככל שאנחנו יורדים למטה בסולם הדרגות לאיכות המפקדים באוגדות ובמטכ״ל. לגבי בנצי פדן, שם שלא מוכר לרובנו אני מניח, מה היה המשך דרכו בצה״ל, כי לפי תיאורך היה צריך להיות לו המשך עתיד מזהיר בצה״ל ?

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        בנצי פדן היה מילואימניק. התכונות שהפכו אותו למפקד מצטיין לא היו מועילות לקידום שלו אילו חזר לקבע. יש דוגמא הפוכה והיא של סמל המילואים משה יעלון שלאחר אותה מלחמה עשה קורס קצינים (מקוצר) וחתם קבע. התוצאות לא משהו

        אהבתי

    • ZIKI הגיב:

      תודה על הדברים המרתקים.

      אהבתי

    • פון קלאוזביץ מגבעתיים הגיב:

      רוב האנשים הם גם טובים וגם רעים. בהחלט יתכן שחופי טעה או התבלבל ובכל זאת הוא לקח את צה״ל עד די קרוב לדמשק. אפשרי שהתהילה לא מגיעה לו אלא לרפול ומוסא פלד. כל זה יתברר כאשר הסטוריון ראוי לשמו יכתוב ספר על אותה זירה וגם אז הויכוח רק יתחיל. אופייני לגנראלים של כורסה שהם ממהרים לקבוע מי נבהל ומי לא, וזה מה שקובע כל דבר אחר. לודנדורף נבהל במערכת טאננברג שבה הוא זכה אחר כך לתהילת עולם, ומקארתור עשה את כל השגיאות האפשריות בפיליפינים. על רבין כולם יודעים ואפיינית ההשוואה בינו לבין רפול. במלחמת לבנון הראשונה רפול לא נבהל, אבל הוא הביא את צה״ל לתבוסה הגדולה ביותר שלו. אני מעדיף את רבין.

      אהבתי

    • קצת ארוך, חיילצ׳יק.

      אהבתי

    • תודה, חז"ן.
      זה היה מאוד מלמד

      אהבתי

  5. mehatsad הגיב:

    המוני בית ולווט קוראים: תחי! תחי! תחי!

    אהבתי

  6. ירושלמית הגיב:

    "לפני שלוש שנים פרגנה לו דבורה שרגל בבלוג ביקורת התקשורת 'ולווט אנדרגראונד' כשזיהתה אותו מתוך עשרות חניכי קורס גל"צ בתחילת שירותו הצבאי. "מבין כמה עשרות חניכי קורס גל”צ היה רק חייל אחד חריג: הוא חבש כיפה גדולה והיו לו פאות ארוכות. אחד. הוא היה הנער הכי מעודכן, בקיא ומתעניין בחבורה המצוינת הזו".

    אהבתי

  7. ירושלמית הגיב:

    לא הכי חדש אבל עדיין חמוד: בעניין יאיר שרקי, והקרדיט המגיע לך שזיהית אותו מזמן, כחייל בקד"צ: באתר "כיפה" ציינו זאת, אבל על הדרך הפכו אותך ל"דבורה שרגל" …. http://www.kipa.co.il/tarbut/196/58679.html

    אהבתי

  8. nurit הגיב:

    שנה טובה ומתוקה. לאור כל איחוליך אני מאחלת לך שתמשיכי להפגיז ולהפציץ אותנו כפי שאת עושה במרץ וללא לאות 365 ימים בשנה. שתהיה לך שנת הצלחה אדירה עם הסרט שלך ולסיכום שכל אויבנו ינוחו על משכבם בשלום.

    אהבתי

  9. דניאלי הגיב:

    שנ"ט.

    אהבתי

  10. הסמל פפר הגיב:

    שנה טובה, שלום ואהבה.

    אהבתי

  11. אחד שיודע הגיב:

    שנה טובה ומתוקה!
    🙂

    אהבתי

  12. שיינה הגיב:

    שכל מי שלא התעדכן עדיין במצב הסרט שלי היום

    שיעשה זאת עכשיו, זה הזמן לעצור לרגע במקום

    השנה, למעשה שילשום, שטוטית הורידה דמעות שליש על הסרט שלא זכה במימון ואחרים מקבלים בכל סרט שלהם. האדמתי אותה והיא השתוללה. עכשיו לקראת השנה החדשה הזמן לעצור ולחשוב האם ולווט כלקטורית הייתה נוהגת שונה? הרי גאוותה שהיא חברה בסיירת השמאל כמו כל החבר׳ה בתעשיה, אז למה להתלונן? ככה נוהגים אצלנו בשמאל.

    אהבתי

כתיבת תגובה