שלדים בארונית

yediot29.9.14 maariv29.9.14

haaretz29.9.14isra29.9.14

השערים של ראשון, 28.9.14

maariv28.9.14yediot28.9.14
haaretz28.9.14isra28.9.14

הכותרות

חשבתי שאוכל לכתוב אתמול בעת המתנה בשדה תעופה, אבל (אי) חיבור האינטרנט, קוצר הזמן והטשטוש הכללי של הימים האחרונים (מה? מה? עיינו בלפני פיזור), לא אפשרו לי לעשות זאת. עמכם הסליחה. כדי שלא תישארו מנותקים לגמרי העליתי פה גם את ארבעה שערי אתמול. מן הסתם טחנתם כבר את נאום אבו-מאזן, אז אניח לו.

זה מבאס: הנער הערבי שגינה את החטיפה נמלט לחו"ל.

רשימות המסרטנים החדשה שהוציא משרד הבריאות, ע"פ רשימה מעודכנת של ארגון הבריאות העולמי.
הרשימה לא מיועדת לאדם הסביר שיטבע בתוככי שמות החומרים.
כן, לא לעשן, לא להיחשף לשמש, כל הדברים הידועים.
וכמה מלח יש לצרוך? גם פה, שום דבר לא חד משמעי.
אבל הנה הצלחתי ללקט שורה שיש עליה הסכמה:

מה שדי ברור מכל המחקרים הוא שצריכת נתרן בין 3 ל-6 גר' ליום (6 ג'=כפית מלח) קשורה לסיכון מופחת של מוות ואירועים לבביים בהשוואה לצריכה גבוהה או פחותה מזה. בנוסף, כיום ידוע כי יש להתאים את הצריכה לפרופיל האישי של המטופל.

עוד פעם "צה"ל – הצבא המוסרי בעולם"?
(איפה הכותרת הראשית הזו? בישר"ה, כמובן, מי עוד תוקע מקפים מיותרים בכותרות השער)

משמח לקרוא על התפשטות האופנה החדשה, היא אופנת הפרישות.
לפני שבועיים פרש מהמשטרה מפקד מחוז מרכז, ברונו שטיין. שבועיים אחרי הודיע על פרישתו ניצב יוסי פריינטי, בטענה שהוא לא מוכן לעמוד באור הזרקורים וההכפשות בעת הפרישה מהמירוץ למפכ"לות.
הפורש הראשון של 2014: ניצב מנשה ארביב. פורש 2012: ניצב ניסו שחם.
בין לבין נשכחה פרישתו של השר גדעון סער, אבל על זה כבר דיברנו. מחכים בקוצר רוח לתחקיר הארץ על השר.
איך מתייחסים העיתונים לפרישנו של פריינטי? ישר"ה, העיתון המאוהב במפכ"ל דנינו ומראיין אותו במחזוריות, לא שופך אור על האירועים. להפך, הוא מצטט את המפכ"ל האומר:

העזיבה של ניצב פריינטי מציבה סימני שאלה על איוש התפקידים הבכירים בישראל בשנים האחרונות.

מישהו יכול לפענח? כצפוי, הידיעה על הפרישה מופיעה רק בע' 7, עם הפניית שער.
בשער של ידיעות הנושאים המרכזיים מהופכים: נאום נתניהו הערב באו"ם מופיע ככותרת גג צרה, ואילו עיקר השער מוקדש לפרישת פריינטי, כמו גם כפולת 2-3. בידיעה המרכזית נרמז שאולי הפרישה קושרה לעניין כלשהו כשכיהן בתפקיד בכיר במחוז דרום. מה, לדירת החשק של השוטרים?
כתבות מפוארות ומפארות על פריינטי מלפני שנתיים: nrg. mako. אז מה קרה? אלדד יניב מבטיח: בקרוב נדע הכל. אין אף ניצב בישראל שלא טבל מכחולו בשום מקום אסור?
במעריב: שר הפנים אומר שפרישת פריינטי לא תזרז אותו לבחור מפכ"ל חדש. לדבריו, בשיחה עם פריינטי אמר לו זה האחרון שהוא עוזב מסיבות "אישיות ומשפחתיות".
בהארץ מוזכרת הפתעת בכירי המשטרה מההכרזה.
בידיעות אריאלה רינגל הופמן מאשימה את המתמודדים שפורשים, לא את המשמיצים. לדבריה, הכל בגלל השלדים בארון.

בישר"ה הכפולה הראשונה מוקדשת לנאום נתניהו העתידי. איך יהיה הנאום? כבר עכשיו אני יכולה לומר לכם, כי זה כתוב בעיתון של נתניהו: "הנאום יהיה חד כתער".
יחד עם זאת, הנאום העתידי+תמונה נאה של הזוג נתניהו מככבים כבר בכפולת 4-5.

בהארץ, הכותרת הראשית עדיין עוסקת בכלא חולות. שאר העיתונים כבר שכחו את בג"צ משבוע שעבר בנושא.
רשות ההגירה והאוכלוסין ממשיכה לזמן אנשים לכלא.

גם אתמול (ראשון), חמישה ימים אחרי פסיקת בג"ץ, הורו פקידי הרשות למבקשי מקלט, שביקשו לחדש את אשרת השהייה שלהם בישראל, להתייצב בתוך 30 יום בחולות. בנוסף, בהליכים משפטיים קיימים, עומדת המדינה על התייצבותם של מי שכבר קיבלו זימון לחולות.
לפי שעה, חרף הפסיקה של שופטי בג"ץ, נראה כי לא חל כל שינוי במדיניותה של רשות האוכלוסין וההגירה. כך, בלשכה המיועדת למבקשי מקלט ברחוב תובל בתל אביב חילקו אתמול פקידי הרשות זימונים למתקן, במתכונת זהה לאלה שניתנו עד כה. על הזימונים נכתב מפורשות כי על מבקש המקלט להתייצב בחולות תוך 30 יום, אחרת הוא "עלול להישלח למשמורת" – בהתאם לחוק למניעת הסתננות, שנפסל בבג"ץ. כמו כן, הודגש כי ייאסר על מבקש המקלט לעבוד בישראל.

עדכון: בעקבות הפרסום יוקפא הזימון למתקן.

עמירה הס מספרת על סילוקה מאוניברסיטת ביר זית. ברור שהיא מתנגדת לאקט, ולא ממש מבינה מסכימה איתו.

הלך לעולמו: גיל אלדמע.

יש עורכים בבית?

אני מניחה שאמל אלמודין, רעייתו של ג'ורג' קלוני, זכתה בפנאי פלוס בתואר "ארורה" לא בגלל שהיא פעילת זכויות אדם, אלא בגלל שגזלה את התקווה הריאלית של כמה מיליארדי נשים בעולם לצעוד איתו אל החופה בחוות רונית. דיונים ארוכים מתנהלים בפייסבוק על המשמעות, כשחלק ניכר מהמזועזעים סבורים שזכתה לתואר בגלל היותה פעילה.
ועדיין, בכותבכם ובהתבדחותכם על עניינים שכאלו, צריך להבין שהעובדה שהנ"ל לא קוראת עברית לא מאפשרת לכם לכתוב מה שבראש שלכם. בדיוק כמו שלא הייתם קוראים לברפאלי "ארורה" אם הייתה מתחתנת עם אותו קלוני. 
ארורה

גם כותרת המשנה בידיעות של אתמול, על שאלמודין הפכה רשמית לאישה השנואה בעולם לא ממש מצחיקה.

מח' הגהה

מתוך המדור האחרון של רענן שקד, 7 ימים. מאחר שזה העיתונאי האחרון שאחשוד בו באי ידיעת העברית מן הסתם מדובר בפליטת מקלדת. אבל בשביל מה יש עורכים ומגיהים?
["לא סיבה לעכל לי מכונית"]. אכן, לא סיבה.
(תודה ליאיר ד.)
מעכל

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

נסו לגגל "מה השעה בישראל". לא תאמינו לתוצאות. באג שעון החורף לגמרי פה.

אילה חסון מסתלבטת?

מח' בקרת אופנה

סחתיין למלבוש השרה נתניהו. מאז תקרית שמלת התחרה השקופה לכאורה התקדמנו רבות. כבוד למלבישה. עכשיו צריך לטפל רק קצת באישיות והכל יסתדר (ר' פרשת מוניק בן מלך), או הטענות הקצת סתומות הבוקר של אמיר אורן על פרשת הנהג.

sarah
מתוך מעריב, פלאש 90.

לפני פיזור

היו אלו שלושה ימים מסחררים: "ת"א-מומביי-ת"א. את רוב הזמן ביליתי אומנם בטיסות, אבל גם זה היה נחמד. איכשהו עם השנים הטיסות, בניגוד למה שאומרים, דווקא נעשו עבורי נוחות יותר. אולי ככה זה כשטסים בסוויס ובלופטהנזה, ולא בחברה הלאומית. אבל מה אני מחרטטת על טיסות, כשהמטרה הייתה פסטיבל הקולנוע, והאהבה שהסרט שלי התקבל בה במומביי, אחד משלושת הסרטים הדוקומנטריים הטובים+תעודה. איזה כיף.
mum

הפגישה של נתניהו עם רה"מ הודו, מודי נרנדרה בניו יורק אמש אחרי נתק של עשור? רק נדמה לכם שדיברו על שת"פ נגד איראן. הם דיברו על שת"פ להפצת הסרט שלי בתת היבשת.

אפרופו אורתודוקסים ומעברים: בשורה שלי באחת הטיסות ישבה משפחה שכללה גם אישה מניקה. אחד מיהודי המעברים העבדקנים עמד ועבר שם משך כל זמן ההנקה ונעץ בה עיניים בלי בושה. לא יודעת למה אבי התינוקת הבליג. אני במקומו הייתי קמה ונותנת לחרדי סטירה מצלצלת. כמעט עשיתי את זה, אבל אני לא ממש מהסוג שהולך מכות.
אז בפעם הבאה שיגידו לכם שהם קמים "להתפלל", חשבו על הסיפור שלי.

ואם כבר סיכומי מסע, אפרופו טיסות: אין שום סיבה בעולם לטוס באל-על כשכרטיס להודו עולה 1,267$, וזמן הטיסה 8:05 שעות, ויש טיסה או שתיים בלבד בשבוע, כשחברות תעופה אירופיות (לא לואו קוסט) עושות את זה ב-911$, גם אם המחיר הוא חניית ביניים קצרה (באמת קצרה) ו-11 וחצי שעות טיסה, ויכולת לתפור לכם טיסה על פי המידה, בדיוק בזמנים המתאימים לכם.
קונסיסטנטית, טיסות אל על יקרות יותר ונוחות פחות בעשרות אחוזים מטיסות החברות הזרות. ואל תקשקשו לי על ביטחון שמיטחון. די.

וסיכום כלכלי אחרון אך מינורי, לידיעת העצבנים שלא רוצים לגור בברלין:
יש לי מנהג של עשרות שנים בבואי לנתב"ג, אחרי שגמרתי את כל הסידורים: לאכול קרואסון ולשתות תה. כן, מנהג מגונה בריאותית, אני יודעת, אבל לפעמים אני מרשה לעצמי להתפרע.
הפעם ביקשו ממני עבור קרואסון 17 ש', אז ויתרתי. בייגלה ריק, דק, משומשם, עולה 15 ש'.
את הטקס השלמתי בנמה"ת במינכן, בסוף המסע, שם עולה קרואסון פריך וכפול בגודלו מזה הישראלי 9.8 ש' (כן, בישיבה בבית הקפה).
זה הזמן למחאת הקרואסון אחרי מחאת הקפה.
אגב, בניגוד למובטח בתחילת הקיץ, לא ראיתי שום מכונה לממכר קפה/כריכים בשטח הנתב"גייה, אבל אולי כי לא ממש חיפשתי (אני כידוע יותר אישה של תה).
כל זה לידיעת רשות שדות התעופה שהבטיחה לטפל בנושא בתחילת יולי השנה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

49 תגובות על שלדים בארונית

  1. hunyuc הגיב:

    הפרק הראשון בסדרה "שש אמהות" שודר אמש בערוץ 2 (רשת).

    הביקורות היום נעות בין מהללות ומפרגנות (ישראל היום http://www.israelhayom.co.il/article/222083) לבין קוטלות (וואלה http://e.walla.co.il/?w=/5546/2789473 ו-ynet http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575936,00.html).

    אבל שתי משפטים ציניים אך אמיתיים צדו את עיני והעלו חיוך על שפתותי – אף שאני לא מסכימה כלל עם עיקר הביקורת:
    "גילה גמליאל (אחת המשתתפות) גם זוכה לחותמת כשרות של הכי בסדר בעולם, בנימין נתניהו, אב למופת שבתו הבכורה אינה מדברת איתו וילדיו הבוגרים גרים איתו בבית ומעופפים איתו ברחבי העולם. טוב שלא ביקשה לדעת מה דעתו על זוגיות שוויונית".
    "מתברר כי לנשים שחייהן משלבים מעט זוהר (אם להיות נשואה לאיש עסקים שיועמד לדין בכפוף לשימוע על עבירות מס זה זוהר ובאמת מעניין איך ישלבו בסדרה את הודעת הפרקליטות לרוני מאנה) אין חיים כל כך קלים".

    אהבתי

  2. אליעזר הגיב:

    עובר,

    אתה מערבב שני נושאים.

    אכן, צריכה להיות אתיקה של התנהגות נאותה במהלך טיסות צפופות וזה כולל את החרדים. בשונה ממך אני מרבה לטוס וכמעט בכל המקרים קיימת התחשבות הדדית והתנהלות מכובדת ועניינית. למשל, בטיסה האחרונה שלי (נתב"ג-ניו יורק) אשה חרדית צעירה מצאה את עצמה במושב האמצעי "לכודה" בין שני גברים. היא בקשה ממני להחליף מקום. נעניתי לכך ללא היסוס למרות שיש לי העדפה למושב הצמוד למעבר.

    מה שהקפיץ אותי בתגובתי זו ההכללה המוזרה של וולווט. אין לי ספק שוולווט – כאדם ליברלי ונאור – לא הייתה מרשה לעצמה להתנסח בסגנון כזה ביחס לאריתראים, כושים, ערבים או כל קבוצה מובחנת אחרת. השאלה שמסקרנת אותי – למה הרפלקסים הללו לא פועלים כשמדובר בחרדים? מה יש בחרדים שכל כך קל לשנוא אותם?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני לא הכללתי, סיפרתי על מקרה איקס.
      הסיבה שהמקרה הזה מעורר מרמור הוא ההתייחסות ההיסטרית של הדבקים בדת למין, לנשים וליצר הרע, תוך הטלת רפש אינסופי בחילונים המשוקצים. זה העניין. האנרגיות שמשקיעים המקורבים לדת בלשמור על עצמם לכאורה מפני הזוועות שבחוץ, לא עומדות במבחן המציאות.
      אני לא יודעת אם אתה, אליעזר, חרדי או לא, אבל אני לא הייתי מתחלפת עם החרדית שזה הסיכון במרכאות שלקחה על עצמה. אגב, יכולה הייתה להזמין מקום מראש ולהסביר את העדפותיה.

      אהבתי

      • אליעזר הגיב:

        וולווט,

        כסופרת, עיתונאית ואשת תקשורת יש לך בלי ספק רגישות לניואנסים של מילים ומשמעויות (כמדומה שזה הייעוד המוצהר של הבלוג שלך). את בוודאי יודעת ש"הם", זאת המילה הכי מכלילה שיכולה להיות. לכתוב "בפעם הבאה שיגידו לכם ש*הם* קמים “להתפלל”, ואחר כך לטעון שאת לא מכלילה, זה די מביך.

        לא יודע אם הבחנת בתופעה אבל התעסקות אובססיבית/היסטרית במין, נשים ויצרים – לרבות השקעת אנרגיה עצומה בתחומים אלה – היא מאפיין בולט גם של התרבות המערבית. יהיו שיטענו שזהו המאפיין הבולט של תרבות הגברים באשר הם. אז בואו לא נטפס על סוסים גבוהים בעניין זה.

        לגבי הסיפור של החרדית – אני חושב שההבדל בינינו הוא כזה: את רואה לפניך "חרדית", אני רואה לפני "אדם".

        את הופכת אותה ליעד בג'יהאד החילוני הקדוש שאת מנהלת נגד תפיסה כלשהי של דיכוי נשים (אמיתי או מדומה) שאותה אשה הופכת בעל כורחה למייצגת שלה. אני רואה לפני בסך הכל אדם שבאשמתה או לא באשמתה נקלעה לסיטואציה מביכה. ואם אני להקל עבורה/עבורו, למה לא?

        ביידיש קוראים לזה להיות "מענטש".

        אהבתי

        • velvet הגיב:

          אתה טועה בכל עובדה כמעט.
          1. כשלעצמי אני משקיעה מאמצים די גדולים כדי לשבת בטיסות במעבר (כלומר, מזמינה מראש ומקפידה על כך). יש לי סיבות משמעותיות לכך ולא אפרט. אלו אינן סיבות הקשורות בדת.
          1. אישה כמוה, שהנושא חשוב לה לפחות כמו לי, צריכה לחשוב על כך מראש.
          2. אני לא עסוקה בשום ג'יהאד חילוני או אחר נגד דתיים. זה קשקוש ברמות, ומעיד רק שכנראה לא קראת אף מילה שלי בבלוג בנושא דתיים מעולם.
          3. גם לא קשור כלל לדיכוי נשים, העובדה שהיא לא רצתה לשבת בין שני גברים.
          4. כשבני זוג שהושבו בנפרד ביקשו ממני להידחק באמצע, או לעבור לחלון כדי שיוכלו לממש את אהבתם לעוד שלוש שעות טיסה, שוב, כי לא הזמינו מראש, אמרתי להם לא. הם היו חילונים ואולי אפילו גויים. כך שכל ניסיון לייחס לי כוונות אפלות בנוסח הדרת חרדים או מה, מיותר ומופרך.
          5. אין לי ספק שאתה, כמענטש, היית נענה לבקשתם, או שיש לך העדפה מתקנת לדתיים?

          אהבתי

          • אליעזר הגיב:

            מתנצל שייחסתי לך כוונות זדון ואופל. ברוח אלה הימים אבקש סליחה, מחילה, כפרה.

            אין לי העדפה מתקנת לדתיים ממוצא יהודי. כל עוד הבקשה סבירה והמחיר נסבל אענה גם לבקשה של זוג אתאיסטים ממוצא בסקי. היחיד שלא הייתי נענה לו הוא גדעון לוי. שיסבול קצת. מותר לו.

            אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      תודה על התיחסות מנומסת
      כתבתי כמוך שבד"כ הנוסעים מנומסים כלפי דרישות מיוחדות.
      באשר לקבוצות ייחוס. החרדים במתכוון מצהירים על היותם
      חלק מקבוצה מיוחדת ונפרדת. כתוצאה אני מתייחס אליהם
      כקבוצה, כי כך הם מכריזים ופועלים. הם יצרו במתכוון
      את מה שאתה מכנה "רפלקס התגובה לקבוצה". כאשר
      הדרישות המיוחדות הנן חלק מהחצנת הקבוצה כקבוצה:
      הפרדה מנשים, תפילה במסדרון, הזמנת אוכל מיוחד
      ודרישות אלו דורשות ממני וויתור או המנעות, הנטייה שלי
      אישית להגיב כך או אחרת שונה מדרישות של יחיד כלפי.
      גם טון הדרישה ועמדת המבקש מולי שונות. זה לא פועל
      רק כלפי חרדים יהודים ראה היחס למוסלמים וערבים.

      אהבתי

  3. אליעזר הגיב:

    וולווט,

    במהלך טיסה נתקלת באדם שהתנהג בצורה וולגרית. אותו אדם היה במקרה חרדי. את ממליצה לקוראים ל"חשוב על כך" בפעם הבאה ש"הם" קמים להתפלל.

    בתור קורא שלך אני מבקש להבין מה בדיוק אני אמור לחשוב – שבעצם החרדים לא באמת קמים להתפלל אלא מתכוונים לבהות בנשים? שהחרדים הם בעלי מועדות גבוהה לפגוע בנשים? שיש להם מונופול על התנהגות גועלית? שלא צריך לתת להם להתפלל במטוס? שכל החרדים הם וולגרים כי נתקלת בחרדי וולגרי אחד? ואם הוולגרי היה במקרה חילוני היית ממליצה "לחשוב על זה" בפעם הבאה שחילוני מבקש לקום לשירותים?

    אנא הסבירי, בארי נמקי (או התנצלי). 🙄

    אהבתי

    • קול אשה בלמטה הגיב:

      החרדים בעצמם אינם סומכים על יצריהם. ראה עזרת נשים ואוטובוסים נפרדים.

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      כוונתי שחרדים או כל אדם אחר בעולם רשאי להתפלל מתי שבא לו ואיפה שבא לו בתנאי שלא יפריע לזולת. זה צריך להיות כלל יסוד.
      ואם חרדים לא רוצים לשבת ליד נשים בטיסה, או לא יכולים שלא להפריע לאחרים בזמן התפילה, שיקימו חברת תעופה משלהם.
      זה היה אפרופו החרדים בטיסות אל על והכתבה שהבאתי.
      הסיפור על הבוהה היה בגדר אנקדוטה לאירוע לו הייתי עדה.
      אני חוששת שאם הבוהה לא היה חרדי, בן הזוג של המניקה כבר היה חובט בו.

      אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      כמי שטס מעט אך נכח בתכנון סדרי ישיבה
      ומושבי מטוסים אומר דבר מה בנושא. אם חרד ירצה
      או לא לבושו מתייג אותו לתוך קבוצת ייחוס מסוימת.
      רוב הנוסעים קמים לצרכים מוגדרים ומתכנני מטוסים
      ומתכנני מושבים, צרה צרורה בפני עצמה, צריכים
      להיות מודעים לכך בתכנון מושבים ומסדרונים.
      תאוות הבצע (בלשון אחרת תחרות קשה) של התעשייה
      יצרה צפיפות קשה במטוסים. כנראה מגיעים לגבול
      הסבל כי תגובות אלימות של נוסעים מתגברות בכל
      העולם. מנהגי הקבוצה שדברתי עליה יוצרים לחץ
      נוסף על המרחב האישי והכללי במטוס,בייחוד בטיסות
      ארוכות. רוב הנוסעים והצוות ברוב החברות מגלים
      סובלנות ונדיבות לגבי קבוצה זו. אבל זה מחייב
      התנהגות מתאימה של חברי הקבוצה. לא תמיד
      התנהגות זו קיימת. כאשר יש נוסע בודד או בודדים
      מקבוצה זו גם הסביבה וגם האיש עצמו מתנהגים
      בדרך מסוימת. כאשר יש קבוצה גדולה עולות
      (בין היתר) שתי תופעות.הלחץ על המרחב הכללי
      גדל ומשום מה יחידים מהם מגלים חוסר התחשבות
      מטריד לגבי ניצול מרחב זה. חברי קבוצה זו הנם
      תחת שיפוט חברתי קפדן. כחלק מזה, מנסיוני האישי
      יחידים שלא הקפידו על תפילה על כל דקדוקיה
      מתנהגים בשונה כחבורה. ראוי היה שמנהיגי חברה
      זו ומערכות התקשורת שלה ידריכו את אנשי הקבוצה.
      בעתיד הצפיפות במטוסים תגבר יותר אנשים יטוסו
      והחיכוך החברתי יעצם. קבוצה שתבלוט לא לטובה
      (למשל, לדעתי מדברים היום פחות ערבית בקול רם
      בטיסות בין לאומיות מסוימות) תפגע בחבריה וייתכן
      שתייקר את הטיסה עבורם, בייחוד בקבוצות. או, וזה
      לא ראוי ורצוי תדחוק אותם לחברות תעופה פחות
      "טובות". צדקנות, תלונתיות,התחכמות,לא ישנו מעובדות
      שהבאתי (שכמובן עשויות להיות שגויות) וגם,
      מה לעשות, שנאת יהודים היא עובדה רעה. אבל רוב
      הטסים לא עולים למטוס לחנך את העולם ולהלחם
      בשנאה זו.

      אהבתי

  4. מכאל הגיב:

    "אז בפעם הבאה שיגידו לכם שהם קמים “להתפלל”, חשבו על הסיפור שלי."
    יש לך את זה ביותר גזעני, מגעיל, מכליל ומטופש?
    מדינת כל גזעניה הא?
    בושה.

    אהבתי

  5. בדיחה פנימית הגיב:

    השבוע בגלריה

    אהבתי

  6. אפשר להתחיל הגיב:

    אהבתי

  7. hunyuc הגיב:

    מיטב האיחולים על הבחירה המוצלחת ביצירתך עליה עמלת כה רבות. אף שלי אישית אין ענין נוסטלגי/רגשי עם נושא הסרט, אני מעריצה משקיענים ללא סיכויי הצלחה מול עיניהם ושהמנוע הפנימי אצלם הוא חיבור אישי לענין היצירה.
    שאי ברכה מאנונימית העוקבת באדיקות אחר פעלך (גם אם לעיתים לא חולקת את אותה העמדה).

    אהבתי

  8. מישהי הגיב:

    אילה חסון במחווה לגאולה אבן.

    אהבתי

  9. מישהי הגיב:

    לו בר רפאלי היתה מתחתנת עם קלוני היא באמת לא היתה ארורה, היא היתה גאווה לאומית.

    אהבתי

  10. מפרגנת הגיב:

    אני מניחה שאמל אלמודין, רעייתו של ג’ורג’ קלוני, זכתה בפנאי פלוס בתואר “ארורה” לא בגלל שהיא פעילת זכויות אדם, אלא בגלל שגזלה את התקווה הריאלית של כמה מיליארדי נשים בעולם לצעוד איתו אל החופה בחוות רונית.

    ואם הוא הומו כמו ריצ׳ארד גיר אז מה היא הרויחה? כסף, מעמד ופרסום.

    אהבתי

  11. אחד משלושת הסרטים הדוקומנטריים הטובים+תעודה.

    V, הגיע הזמן למדף עם גביעים פרסים ורשימת אזכורים מעל הקופה. האבק עלי.

    אהבתי

  12. ZIKI הגיב:

    אני כותב ברגשות מעורבים.
    מחד אני שמח על הצלחת הסרט ושמח בשמחתך, תמיד התפלאתי איך אלה קארי ישנה באוהל על מצע של ענפים ריחניים ואני משתוקק לגלות סוף סוף את האמת.
    מאידך אני חרד מאד לבריאותך וחושש שמא נאבד אותך עקב שתית כוס התה ואכילת הקרואסון שהרי ידוע שאין דברים מסוכנים מאלו.
    אני מקווה, ואני מעז אף לכתוב זאת, שהתה היה בלי סוכר.
    אגלה לך בסוד שאילו היית טסה ביזנס היית יכולה לקבל תה וקרואסון בחינם בלאונג'. (אם כי הקרואסון לא משו)

    אהבתי

  13. הפמליה הגיב:

    ברק רביד לא מסתפק בקרואסון (עכשיו עכשיו בארוחת בוקר )

    אהבתי

  14. עמית הגיב:

    הגהה 2: שלוש שורות לסוף – אבל אולי כי לא ממש חיפשתי.

    אהבתי

  15. עמית הגיב:

    מח' הגהת בקרת אופנה: לתקן למלבישתה/למלבישיה.

    אהבתי

  16. איילת הגיב:

    אני דוקא חיפשתי, אך לשוא, את מכונת הקפה בנתב"ג.
    וברכות!

    אהבתי

  17. חייל זקן הגיב:

    עמירה הס מספרת על סילוקה מאוניברסיטת ביר זית. ברור שהיא מתנגדת לאקט, ולא ממש מבינה אותו.

    לא ממש מבינה אותו? הג'ט לג משפיע? מפי הגבירה: blockquote>אני מבינה את הצורך הנפשי של פלסטינים ליצור מרחב ללא דריסת רגל לאזרחי המדינה ששוללת את זכויותיהם ומנשלת מאדמתם.
    זה המאמר הכי טוב שפוסם בשוקניה מזה שנים. אפילו טננבאום, מתוך קיברו בחולות ראשון, לא יכול היה לביים סצינה כל כך מוצלחת. כבוד לעמירה…

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      יש המשך למשפט

      כאשת שמאל אני מפקפקת בהיגיון האנטי-קולוניאליסטי של החרמת פעילי שמאל יהודים-ישראלים. בכל מקרה, אלה האחרונים לא מחפשים תו הכשר כדי להתנגד לכיבוש ולמשטר הפריבילגיות היהודי ולפעול למיגורו.

      למה אתה מתעלם? כן, הניסוח שלי לא מושלם, אתקן.
      אין ג'ט לג כשנמצאים כמעט באותו אזור זמן. כדאי שתדע.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        הצעה לתיקון:
        ברור שיודנריין הוא מעשה טבעי לעם שוחר שלום אבל למה זה כולל אותי, תומכת יודנריין ידועה? הרי למדתי את הלקח מגירושי מעזה ותמכתי במוקוואמת האבנים.

        אהבתי

    • שולמית הגיב:

      האם אתה יכול להקשר למאמר המלא.

      אהבתי

      • שולמית הגיב:

        לקשר

        אהבתי

        • חייל זקן הגיב:

          יש לינק מאומבד בפוסט תחת המילים עמירה הס

          אהבתי

        • שולמית הגיב:

          מצאתי וקראתי. "זה לא אישי. אבל את יודעת מהם הכללים". לא ידעתי שיש כלל שאסור להתראיין ל"הארץ"." אותי זה מצחיק הס מתפתלת בהסבריה ומועדת בהם בדרך שלא אופינית לה. מעניין אם גם לגדען לוי אסור להיכנס לביר זית. האירוע מחזק את דברי המתנחלים והימניים שהפלסטינאים לא מבחינים בין הימין לשמאל בין מצדדי הכיבוש לבין מתנגדיו. בשבילם כל היהודים בשיראל כובשים ומנשלים. אפילו כאידיוטים שימושיים לא רצויים הישראלים בביר זית . ברור לי שביר זית לא מאפיינת את כל הציבור הפלסטינאי אך הסקרים מצביעים על אחוז גבוהה לתומכי חמאס. לזכותה של הס ייאמר שהיא כתבה על האירוע. מעניין אם גדעון לוי היה מספר על תקרית כזו.

          אהבתי

          • העצוב שעמירס לא מבינה כיצד האירוע נתפס בקרב הציבור הכובש. מנותקת קליל, עוד יותר מהגידון. לא פעם ראשונה שעיתונאי שהכשרתו ונסיונו אמורים לעזור לו בתיאור אירועים מאבד את הראש לטובת הקסם האסלאמי. אנא עארף, העיקר ששונאת יהודים.
            תכביר!

            אהבתי

            • שולמית הגיב:

              עמירה הס לא שונאת יהודים. אני חושבת שהיא אדם טוב והגון. אני מבחינה בינה לבין גדעון לוי. אני חושבת שהיא אידאליסטית. היא עושה את מיטבה כדי ליצור את העולם הראוי, על פי אמנותיה והשקפותיה הפוליטיות. אני מכבדת את עמירה הס למרות שאני רואה את הדברים בדרך שונה. יותר ויותר מסתבר שזה מאבק בין דתות. די לנו שנראה את המלחמה הדתית בין הזרמים השונים בקרב המוסלמים.

              אהבתי

              • אדם טוב והגון? בחייאת. במודע או שלא במודע היא משרתת את הגזענות והרצחנות המוסלמית מתחת לאותה גלימת נאורות שממנה משגרים הכוהנים עם הגידון את האוטו-אנטישמיות. הסכסוך הוא תרבותי, דתי והמתקדמים יתארו אותו כמאבק בין אור לחושך. הכרזות גדולות מתחילות בצעד קטן-, מגדירים מה האור ומגלים היכן החושך. זה עובד.

                אהבתי

            • הסמל פפר הגיב:

              לג׳ון הארוך, מדוע שלא תקרא לאנשים בשמותיהם האמיתיים? סילוף או עיוות שם של אנשים מסמל בוז והקטנה. מה תורמת גישה זו לדיון ענייני? אמנם גדעון לוי ועמירה הס מביעים דעות שאינן מקובלות עליך, אבל הם אנשים חיים ופעילים, עם שם המלווה אותם כל חייהם, ואפשר וצריך לקרוא להם בשמם אפילו אם אתה סולד מדעותיהם.

              אהבתי

  18. אחד שיודע הגיב:

    פר(י)שת ניצב פריינטי: חפש את האישה.
    😉

    אהבתי

כתיבת תגובה