אצבעות יום כיפור, 3.10.14

 

yediot3.10.14haaretz3.10.14

maariv3.10.14isra3.10.14

הכותרות

על ערש דווי הוענק אתמול תפקיד מפקד סיירת צנחנים לרס"ן חגי בן-ארי. בעל כורחי נצמדתי לשידור הכתבה, לא יכולתי להינתק. הסיפור הנורא (התקשורת שהובאה בהמוניה לחדרו של השכיב מרע בביה"ח בילינסון) מובא היום בכל העיתונים  ושודר בכל הרשתות. אם תגידו שזו פורנוגרפיה לא אכחיש, ובכ"ז, היה קשה לעמוד בפני הסיפור. פניו של הפצוע צונזרו. בחדשות 10 הייתה כתבה נרחבת יותר (עדיין אי אפשר להטמיע, להמרות שהבטיחו לי באתר לפני שבועות שאוטוטו זה קורה).

http://rcs.mako.co.il/flash_swf/players/makoPlayer/VideoPlayer.swf?vcmid=ebb1b0ddc52d8410VgnVCM100000290c10acRCRD&videoChannelId=38a0409489ac8410VgnVCM100000290c10acRCRD&galleryChannelId=c1c1b0ddc52d8410VgnVCM100000290c10acRCRD&showlogo=0


כולם עסקו אתמול להנאתם בספירת כל הראיונות שנתן בני גנץ, הרמטכ"ל ה-20 של מדינת ישראל, הפורש בעוד כחמישה חודשים מתפקידו. אלו המקרים בהם המילה "בלעדיות" מתבטלת לחלוטין. אין כלי תקשורת שוויתר על ראיון עם הרמטכ"ל, בטח ובטח לא אחר הקיץ של צוק איתן.
מה שעולה מכל הראיונות זה שלמרות שיום הכיפורים בפתח גנץ לא מתחרט על כלום, ולא רואה שום דבר לא בסדר בהתנהלותו או בהתנהלות הצבא. אם יש אשמים זה האחרים: מבקרי הצבא, הקבינט. הוא? כלום. נאום הכלניות הוצא מהקשרו, על עוטף עזה מגנים כל הזמן, ניצחנו במלחמה כמובן.
הארץ: המילים חניבעל או מוחמד דף, נגמ"ש, זלדה, פצמ"ר, אזורי כינוס, כלל לא מוזכרות בראיון של עמוס הראל. לא משונה? הרי המושגים הללו וההתעמתות עמם היו צריכים להיות ליבת הראיון.
מה אמר גנץ בדיוק על ההקלות הכלכליות לעזה, כלומר כותרת העיתון משלשום?

לתוצאות הצבאיות של העימות חייב להתווסף עוד מרכיב. ישראל צריכה להתנהל בתבונה מול עזה ולכן נדרש "עוגן כלכלי שיגבה את הישגי הלחימה". השמירה על השקט, הוא אומר, תלויה גם ב"גזרים" שיקבל חמאס בתום המלחמה, כלומר – בהקלות הכלכליות לרצועה.
ישראל, סבור גנץ, צריכה להקפיד על הפעלת מנגנון הפיקוח על הכנסת סחורות וחומרי בנייה לעזה, שגיבשה באחרונה עם האו"ם ועם הרשות הפלסטינית, כדי למנוע כניסת חומרים שיכולים לשמש את מערכי ייצור הנשק והביצורים של חמאס. אבל באותה נשימה הוא אומר, "צריך להתנהל באופן שפוי. צריך לאפשר לפתוח את הרצועה להכנסת סחורות. יש שם 1.8 מיליון איש, בין מצרים, ישראל והים. האנשים האלה צריכים לחיות". המאזן, טוען גנץ, חייב לנטות לטובת התקווה על פני הייאוש, אחרת הלחימה עלולה להתחדש, חרף מצבו של חמאס.

אגב, אותה תשובה פחות או יותר נתן גנץ למראייניו במעריב, בן כספית ונועם אמיר:

השקט תלוי גם בהמשך המגמה לייצר שם תקווה כלכלית. יש שם אנשים שצריכים לחיות.

לשאלה אם יש סימני חיים ממוחמד דף עונה גנץ: "יש סימני חיים לכאן ולכאן. תלוי איזה סימנים רוצים לראות…"

וואוו, איזה צילום מהמם הפיק לו תומר אפלבאום בהארץ.
גנץתומר

גם בידיעות יש לו צילומים נפלאים: הן בשער (אלעד גרשגורן) והן בכפולה הפותחת, עם משקפת.

musafhagyediot

התמונות הנפלאות האלו יכולות לפתוח לגנץ קריירה חדשה, דוגמן הבית של צה"ל. יש לו איכויות של שחקן קולנוע הוליוודי שמתבגר היטב, גבר בשנות החמישים, דק גזרה, להבדיל משאר הכרסתנים המקומיים, עיני פלדה כחולות ומדים שהולמים אותו. מה לנו חיילות מתוקות עם זנב סוס ו-M16. גנץ הוא הדוגמן האולטימטיבי.

פער מסוים באשר לסוגיית המנהרות אפשר למצוא בין התשובה להארץ לתשובה לידיעות:

הארץ:

הרמטכ"ל מודה שבהכנות של צה"ל לטיפול באתגר המנהרות נחשפו פערים מסוימים באימון הכוחות ובאמצעים שעמדו לרשותם. "כשאושרה הפעולה הקרקעית היינו ערוכים, עשינו התאמות נוספות לתמרון, כדי להעמיק בטיפול במנהרות. היו נקודות מועדפות ואזורים בעדיפות, אבל אחר כך היתה גישה של הולכים על הכל (כל המנהרות ההתקפיות).

ידיעות:

הבנתם את המשמעות האופרטיבית של המנהרות האלה?
ודאי.
הדרג המדיני הבין אותה?
כן, אני חושב שכן.
חברי הקבינט, חברי ועדת חו"ב, כולם ידעו על האיום הזה?
כן, לדעתי כן.
אז מה, הבינו והתעלמו מהאזהרות שלכם?
לא התעלמו מהאזהרות. תסתכלו חברים, לפי השאלות שלכם אני מציע שאנחנו ניפרד כאן ועכשיו, ואני אסע בדחיפות לירושלים ואמליץ לתקוף את לבנון… הרי האיום… מלבנון הוא הרבה יותר רחב מאשר מעזה, אז אני מציע שלא נחכה שיקרה משהו, בואו נעשה מלחמה יזומה… אני מניח שגם אתם לא חושבים שכך אנחנו צריכים להתנהל… אנחנו צריכים לדעת לנהל סיכונים…כשנפתחה המערכה ערכנו את הכוחות לטיפול במנהרות. אבל מכאן ואילך יש ניהוג אסטרטגי, מדיני ובטחוני…

מקור ראשון: מוחמד דף קיים איפשהו בלשונו החמקנית של גנץ. נו, בבקשה, מה תגידו על זה, כל פרשנינו?
ynet: חי או מת? "יש ימים שכן ויש ימים שלא". האם גנץ מאמין בספיריטואליזם? גלגול נשמות? כוסות זזות על לוח?
וואלה על נוהל חניבעל:

"אני לא חושב שמישהו שם חיפש סתם להרוג אנשים". הוא הוסיף שהתחקיר עדיין מתבצע ושהפרק הספציפי טרם הוצג בפניו. "אני חושב ש'חניבעל' הוא בסוף מניע מערכת שלמה לפרק זמן מאוד קצוב כדי להגיע להישג".

על פרשת המנהרות אמיר בוחבוט ממש לא מתעכב. למעשה אף אחד ממראיינים לא מעמת את הרמטכ"ל עם רשימת המחדלים שהתגלו במהלך המבצע. הנגמ"שים, הזלדות, מחסור באמל"ח שוטף, ועוד. מרוב התלהבות שגנץ פותח את הפה לרגל החג, כולם הכינו לו מצע של משי.

בלעדי? מה זה בלעדי?

ב-1 באוקטובר דיווחתי בשמחה שלישר"ה יש כתבה בלעדית עם לוחמי הימ"מ שחיסלו את החשודים ברצח שלושת הנערים: "כך חיסלנו את החוטפים", הייתה הכותרת בשער, והנה גם הכתבה, שכותרתה נפתחת כבר במילה "מיוחד", שהיא, אם לומדים את הטרמינולוגיה, ההפך מ"בלעדי". תהיתי אם עלו בה שאלות משפטיות בעניין משפט צדק וזה. סיפור החיסול מופיע רק בסוף, מתחת לכותרת הביניים האחרונה, "3 לפנות בוקר בלב חברון", אם תרצו להגיע להארד קור במיידי. ע"פ דיווחי הלוחמים:

"המחבלים הבינו שהם לכודים, ללא יכולת מילוט, והגיחו מהבור", אומר ל'. "אחד מהם עם נשק ארוך, והשני עם נשק קצר. הם התחילו לירות עלינו, ואנחנו השבנו בירי כבד מכל הכיוונים. הבנו שספק אם נצליח לתפוס אותם בחיים. מהירי שלנו אחד מהם נהרג, ראינו אותו שוכב על המדרכה. השני נפגע בוודאות, אבל הצליח לחזור לתוך הבור, ולא היה לנו מושג אם הוא חי או מת… רק לקראת 8 בבוקר זיהינו את הגופה השנייה של המחבל", אומר ל', והפעם מתקשה להסתיר ניצוץ של גאווה בעיניו. "עם חיסול המחבלים נסגר המעגל, מבחינתי. עכשיו אני יודע להגיד שהמבצע הזה עשה לנו וללוחמים משהו עצום בתודעה. זה מסוג המבצעים שהופכים לאבן דרך ביחידה, וגם אצל כל אחד מהלוחמים שהשתתפו בו".

isra1.10.14

אבל אופס, פותחת הבוקר את מוסף חג של ידיעות והנה "בלעדי", "תנ"צ ש', מפקד היחידה המובחרת בראיון ראשון"
אה, הבנתי. לישר"ה יש ראיון עם ל'+ש', מפקדי פלגה. לידיעות עם ש', ה-מפקד. כך לפחות כתוב.
בידיעות תיאור הקרב דומה, אם כי מצומצם מאוד, ומשתרע ע"פ 12 שורות בלבד.
ש', המפקד, נולד וגדל בשכונת התקווה לפני 51 שנים, לידיעת כל הקרביים מגבול הצפון המטנפים על התל אביבים.

מעריב המוסף

טל אריאל אמיר יצאה לכלא לפגוש גברים שהתעללו בנשותיהם, ובחלק מהמקרים אף רצחו אותן.
זו כתבה שלעולם לא אוכל לקרוא. לא מעניין אותי מה עובר בראשם. לא במובן הפסיכיאטרי, הנפשי, האנתרופולוגי. שום כלום.

7 ימים

אם יש פה מישהו שמעוניין לנתח את הראיון (היום זה רק חלק ראשון) עם אלי זעירא, בבקשה. זה יהיה ליום א'. מה שכן, לפחות כותרת הכתבה היום מתייחסת לשטויות של גולדה ודיין גם יחד. שלשום הערתי על שרק גולדה הושמצה בשער.

yediot1.10.14

יניב חלילי ראיין את המדליפן ג'וליאן אסאנג' לרגל צאת הספר שלו בישראל.
היו לא מעט ראיונות איתו בשנים האחרונות. הנה אחד מלפני שלושנים. שודר בערוץ הראשון. ומסיבת עיתונאים לפני שנתיים.
אסאנג' נמצא, לידיעתכם, בשגרירות אקוודור בלונדון שם מצא מקלט לפני 27 חודשים. אם יעזוב את הבניין יוסגר לשבדיה או לארה"ב. אם שכחתם כבר ממייסד ויקיליקס, ואם בא לכם לבחון את עמתדכם כלפי האיש מומלץ לקרוא את הראיון.

בראיון של סמדר שיר עם עירית בנדק, על השימוש בפונדקאית, יש טעות פטאלית: באחד הלידים יש ציטוט שלה אומרת "לזרע של הגבר אין תאריך תפוגה". ממש לא נכון. לילדיהם של גברים מבוגרים יש סיכוי גבוה לפתח אוטיזם. עוד על הזדקנות הזרע וכתבה ישנה על הירידה באיכות הזרע של הגבר הישראלי.

חמישה עמודים מוקדשים לעלות החתונה של נינט. אסכם לכם שורה תחתונה ללא הנחת סלב: ההערכה היא 600-700,000 ש'.

7 לילות

במאי האחרון התראיין יורם ארבל לגלובס. לא הייתה לו שום כוונה לפרוש. היום הוא מתראיין לידיעות, אחרי שגם ערוץ 1 וגם ערוץ 10 וגם ערוץ הספורט שלחו אותו הביתה. מזל שמצא בית בערוץ 20 שבו מעורב ynet, כלומר קבוצת ידיעות. אבל מצב האגו שלו סבבה לגמרי, והוא מאמין שיהיו לו עוד מקומות לשדר בהם.
לדבריו הוא רואה מעולה, בריאותו פיקס, ואין לו לחשנים. והוא גם לא חושב שהוא טועה היום יותר מבעבר.

שישבת/ ישר"ה

אם לעזוב את כל הקד"מים והאמנים וזה, אשאר עם תעלומת היעלמותו של עמיחי שטיינמץ בהודו לפני חמש שנים.

מוסף הארץ

כך יצא עמוס דביר לחפש אחר בנו, נועם, שהיה בטנק הקצינים במלחמת יום כיפור.
ועל חלקו של יובל נריה בקרב.

זוכרים שביום שיצא הספר תפוס ת'יהודי של טוביה טננבום הגיע לפה מישהו ותקע שלוש תגובות בפוסט, המדווחות שהספר הפך לרב מכר בשנייה? כמובן שהתעצבנתי, וכמובן שנרתעתי מהזוועה מהרגע הראשון, בלי לדעת בכלל במה מדובר. הילו גלזר כותב על מערך היח"צ המקדם את הספר.

בעלי השמות הנפוצים בארץ מדברים.

משתכשכים בביצה

מי נגד מי, ובו מזכיר אביב הורביץ בין היתר אירועים שסקרנו באחרונה. למשל פרשת השישה מיליון שנכתבה בידיעות לפני שנה וחצי והפכה לכותרת טיפשית בשער ישר"ה. אבל פסדר, מה, יש לי בעלות על השישה מיליון?
לרגל החג הרהרתי מה מותר מגיבי מי נגד, ממגיבי ולווט. ומה מתברר? שמגיביו לרוב מחמיאים לו על טורו המושקע, כתיבתו וחוכמתו, ורק בימים גרועים במיוחד מזהירים אותו לבל יהפוך לולווט.
ואילו מגיבי ולווט הם אנשים דעתניים, רובם נוטים ימינה, שמגיעים לבלוג כדי לכתוב את דעתם על ענייני דיומא, שוכחים לרוב מה כתבה ולווט יומיים או שעתיים קודם, מתחרים במי נגד ולווט, מתעלמים ממה שנכתב באותו יום בבלוג ומעלים את גרסתם שלהם לאירועים, ומעוררים בה תחושה שלא באו לקרוא אלא באו לכתוב, לא מפנימים את שיעורי "כך תעשו קישור יפה (היפר-לינק)", לא תורמים לסיכומי שנה, ובקיצור, מתפרחחים על הברזלים עם ברילנטין בשיער וגרעינים שחורים אותם הם מפצחים על המדרכה. אבל בסדר, התרגלתי לכל, גם לכך שמאדימים לי את התגובה "תודה".

ביבי והשרצים (2)

במדורו מבקש הורביץ מבן כספית הסברים לסוגיית מסעדת השרצים מאתמול.
הידיעה, שהופיעה אתמול באתר מעריב, נעלמה (קישרתי אליה אתמול, ואופס, איננה). מה שכן, בגלל שמעריב לא מעדכן את המהדורה הדיגיטלית שלו בסו"ש, אפשר למצוא אותה באתר, והנה היא.
שרצים
שרצים1

טענתו זו של כספית:

…לי אין בעיה שראש הממשלה יאכל מה שהוא רוצה. אני לא דתי, לא צם ביום כיפור ואוכל מה שאני רוצה. אריאל שרון אכל מה שרצה, גם בפומבי, והודיע את זה מראש לחרדים, שכיבדו את זה. נתניהו כהרגלו מעדיף את הקריצה, אבל גם זה לא בעיה מבחינתי. מה כן? הבעיה היא מי שילם על זה. וכפי שהאייטם הזה חושף, ספנסר פרטרידג', ההוא מהמטוס של 'ביביטורס', התיק שנסגר בהחלטה עלובה של היועץ המשפטי לממשלה, השתתף באירוע. אולי במקום להתעסק בשטויות תדרוש מהיועץ המשפטי לבדוק מי שילם על הארוחה הזאת?… 

שמה שמעניין אותו זה מי שילם על הארוחה לא עומדת במבחן המציאות, מאחר שהידיעה, רובה ככולה, עוסקת בשרצים ובחזירים ולא בכספים.

הבוקר ממשיך כספית לצלוף בנתניהו, ומספר שהבריז לדייט עם רון לאודר.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

הסיפור המופלא של עיתונאי כלכליסט, עמיר קורץ:

הבטחתי לעדכן בהתפתחות סיפור השימוש בשמי ללא ידיעתי בראיון ממומן שקידם פוליטיקאי כפר סבאי בשם יובל לוי, והתפרסם בערב ראש השנה במקומון החינמי קול הכפר. במהלך השבוע יצר עמי קשר מנכ"ל העיתון דודי גליקו והביע את התנצלותו. הערב פרסם גם קול הכפר הבהרה והתנצלות (המצורפת בתצלום).
מהבירור שערכתי, מדובר במודעה פרסומית שהעביר אותו יובל לוי לעיתון, ונחזית לראיון עיתונאי. את הטקסט המהלל ומשבח את לוי לא כתב אדם אחר בשם עמיר קורץ, אלא אדם מטעמו של יובל לוי, שלא חתם בשמו. לוי בעצמו היה זה שהחליט שהחתימה על ה"ראיון" תהיה בשם עמיר קורץ.
כשפניתי ליובל לוי לשאול מדוע הוא משתמש בשם של עיתונאי והאם אינו רואה בכך פסול, הוא טען שהאדם שכתב את הטקסט לא יכל להזדהות בשמו "אז כיבדתי את רצונו". לוי אמר שבחר את השם עמיר קורץ בתור מחווה של כבוד לשני אנשים מעברו – אדם בשם עמיר (בע', כן) ואדם ששם משפחתו קורץ. הוא טען ש"הפסבדונים (שם עט) הזה משחק לי במוח כבר הרבה שנים, ואני מצטער שזה נפל עליך". הוא טען שעשה זאת בתום לב ו"יכול להיות שהייתי צריך לארגן את זה אחרת". הוא אמר שהוא לגמרי מבין מדוע השימוש שהוא עשה בשמי פוגע בי וגם התנצל ואמר ש"אני מקווה שבפעם הבאה נמצא פסבדונים אחר, ונעשה עליו יותר גוגל, ונראה שזה מישהו שאנו לא פוגעים בו, בטח לא עיתונאי פעיל".
שלושה ימים אחרי אותה שיחת טלפון, העלה לוי לדף הפייסבוק שלו את ה"ראיון" עמו החתום בשמי, כאילו השיחה בינינו כלל לא התקיימה. כמובן שאני שוקל כעת את צעדיי.

נורית שלחה שי לחג:

– כ-50% מהנשים במחקר (לא כל כך מדעי) אמרו שיש להן בעל ברזרבה למקרה שהבעל הנוכחי יסיים את תפקידו מסיבות שונות.
– ואם אתן שואלות איך לבחור בעל רזרבי אז הנה כמה תשובות.
– ובנימה יותר רצינית, כל המצאה טכנולוגית נעשתה על ידי קבוצת אנשים אבל חלקן של הנשים בהסטוריה הטכנולוגית פשוט נמחק (ניו יורק טיימס).
– ועל גיימינג ומיזוגניה.

קלמן ליבסקינג מצייץ:

חידון טריוויה ענק. אם בא לכם לפתור ואו לחפש שם שגיאות, דווחו.

יש עורכים בבית?

kituv
(מעריב, 2.10, תודה לפיני)

לפני פיזור

סקריר יום הכיפורים מפתיע, אותי לפחות:
46% לא רוצים לקרוא פוסט ביום הכיפורים.
40% רוצים.
ל-14% לא אכפת.
אז לא אכתוב מחר.

אמש והיום עשיתי מבצע ראש השנה, ושלחתי ברכת שנה טובה ותודה אישית לכל תומכי הבלוג לאורך השנה. כלומר אני מקווה שלכל. ייתכן והלכו לי לאיבוד כמה אנשים. אם הם קוראים זאת ולא קיבלו, שלא ייעלבו או שיבדקו בספאם ולאחר מכן שינזפו בי וידרשו את ברכתם. מגיע לה/כם.

גמר חתימה טובה
צום קל
שלווה ושקט
ושנה טובה מאוד ובמיוחד למוולווטים בישראל והתפוצות. 

סיימתי את ההכנות לחג ופייסבקתי:

אצלנו בעדה חוגגים את חג הקורבן כל השנה

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות חג, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

42 תגובות על אצבעות יום כיפור, 3.10.14

  1. דניאלי הגיב:

    אביב הורוביץ, במי נגד מי, כותב גם על הההבדלים בין הגרסה העברית לגרסה האנגלית בעניין הפגנת ה'מזרחיים' בשכונת התקווה כנגד מהגרי העבודה ומציין את רוטר (הנושא הוזכר בזמן אמיתי גם אצל ולווט). הוא מביא, כצפוי, את התגובה המאוד מאוד הזוייה (וללא ספק השקרית) של העתון בהקשר.

    אהבתי

  2. לחם הגיב:

    אביב הורוביץ במי נגד מי שב ומזכיר את מה שאני מתריע עליו לא אחת: הקשר של גדעון סער עם כספית. זה קשר שדורש תחקיר מקיף. והשבוע כספית ממשיך עם ליקוקי החנפנות שלו לגדעון סער. מביך מביך מביך. ומתנה לחגים: יכול להיות, אם יתחשק לי, שבשבוע הבא אחשוף את המקור (או המקורה…) לסיפור של כספית על הפגישה שהתבטלה בין רון לאודר לנתניהו.

    אהבתי

  3. ירון נוי הגיב:

    במהלך המלחמה פרסמו כמה פרשנים צבאיים/מדיניים כי ממשלת ישראל לא רוצה למוטט את החמאס, אלא להחליש אותו. כאשר מגיעות פרשנויות זהות מפיהם או מקלדותיהם של כמה פרשנים, המסקנה היא שיש מקור אחד ל"פרשנות" וזה מקור רשמי כלשהו. כלומר, המידע יצא מלשכתו המרווחת מאד ומרובת הדוברים והלוחשים של ראש הממשלה.
    עוד אמרו אותם פרשנים, כי אם החמאס יחוסל, השלטון בעזה יהיה של אל קעידה ודומיו.
    http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2396283
    עכשיו, כשאני קורא את כותרות הראיונות עם הרמטכ"ל, בני גנץ, אני רואה שצה"ל קיים בדיוק את הוראת הממשלה – לא למוטט את החמאס. מסקנה: הצבא קיים בדיוק את ההוראות של השלטון בקבינט.

    אהבתי

  4. חייל זקן הגיב:

    סיפור לשבת/חג – הפעם סתם סיפור ישראלי.
    ביום כ"ה בניסן תש"ו (26.4.1946) נולד בשער העמקים בן לאורי ומרים גבעון שבחרו לו את השם דן. דן גדל בקיבוץ, שם סיים את לימודיו התיכוניים בי"ב כיתות של המוסד החינוכי. בתקופת לימודיו היה גם מדריך ב"קן" בקרית טבעון. כן הדריך ב"קן" הצפון של "השומר הצעיר" בתל אביב. רב צדדים היה ביכולת הביטוי המושלם – בחרוז, בקצב ובתנועה – וכל מה שעשה עשה בקלילות מפליאה; גם נטה להעלות בכתב שירים ופזמונים ואף מחזמר כתב. למד ריקוד. אך יחד עם זה אהב לחקור שאלות חברתיות, פסיכולוגיות ופילוסופיות. כאשר גמר את שנת ההדרכה, והוא נשאל לאן יפנה לצבא, ענה: "הטובים לטיס", כי בטיס ראה אתגר. כשגויס לצה"ל באוגוסט 1965 התנדב לחיל האויר, גמר קורס טיס וענד כנפיים. כשמלחמת ששת הימים פרצה עוד היה בשירות חובה. ביום השני למלחמת ששת הימים נשלח לתקוף כח ירדני באזור מנזר מר אליאס (ליד רמת רחל). מטוס הפוגה מגיסטר שאותו הטיס ספג אש נ.מ והופל כשדן בתוכו. משפחתו שהסתייעה בעיריית ירושליים הקימה אנדרטה לזכרו במקום נפילת המטוס. על האנדרטה נחרתו המילים הבאות:

    חיל האוויר
    דן (לבן) גבעון
    טייס חיל האוויר שנפל במלחמת ששת הימים
    במערכה לשחרור ירושליים
    בעת שנחלץ לעזרת הלוחמים
    שתקפו את מוצבי מר אליאס
    כרוח סערה ירד ממרום שחקים
    מול אש התופת ולא יסף

    בית הספר "גאולים א'" בירושלים אימץ את האנדרטה, מטפל בה וביום הזכרון עורך אזכרה במקום.
    בסוף שנות ה80 נערך באזור האנדרטה סקר ארכיאולוגי על ידי הארכיאולוג גדעון סולימאני. בין הממצאים היו מבנה מלבני מתקופת בית שני ולידו מבנה עגול שמתחתיו היתה מערכת תת קרקעית בת שני חדרים ומסדרון. באחד החדרים נמצא שלד אדם קשור בשלשלאות ברזל. בדיקות DNA שנערכו על ידי מדענים מתקדמים מאוניברסיטת תל אביב הוכיחו מעבר לכל ספק שמדובר בעציר פלסטיני שנפטר כתוצאה מהתעמרות השב"כ של הורדוס. וכך נקבעה הבעלות ההיסטורית במקום.
    ביום 24 במאי, 1991 המריאו מנמ"ת בן גוריון 18 מטוסי הרקולס ו23 מטוסי בואינג. מבצע שלמה להעלאת שארית יהודי אתיופיה יצא לדרך. ברכבת האווירית הגיעו לארץ למעלה מ14000 מיהודי אתיופיה. כשישית מהם יושבו באתר קרוונים שהוקם ליד האנדרטה ופעל שם במשך שנים.
    סתם סיפור שמן הסתם לא יתורגם לאנגלית.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      מה הקשר בין החלל לאנדרטה לעולי אתיופיה?

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        גכעת המטוס

        אהבתי

      • חז"נות הגיב:

        יפה חז"ן, דן לבן היה חבר טוב שלי,נכון הוא היה מוסיקאי מוכשר(בן של אורי גבעון אושיה בשוה"צ) נקרא "לבן" בגלל דן "שחור" מאותה תפוצה שהוא נגן צ'לו ומנגן איתי לפעמים מוסיקה קאמרית…
        הם בדיוק סיימו קורס, ונשלחו לתקוף עם פוגות! בירושלים….

        אהבתי

      • חז"נות כבקשתך הגיב:

        "מתעלמים ממה שנכתב באותו יום בבלוג ומעלים את גרסתם שלהם לאירועים, ומעוררים בה תחושה שלא באו לקרוא אלא באו לכתוב, לא מפנימים"!!! הידעת? http://www.zemereshet.co.il/artist.asp?id=174

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        שמת לב שהשמו"צניקים ההם קראו למערכה ההיא שיחרור ולא כיבוש?

        אהבתי

      • חז"נות כבקשתך הגיב:

        כי אז השמאל היה ציוני!
        להבדיל מהשמול הקציוני היום!
        "על המשמר"(עיתון ציוני) לעומת "הארץ"(עיתון שונאי ישראל) היום…..
        וזה בשביל להיות רלוונטי לבלוג….. 😥

        אהבתי

      • הסמל פפר הגיב:

        נו, ועכשיו הולכים ליישב שם ערבים.
        בתגובה הראשונה לביקורת האמריקאית אמרו שחצי מהדירות מיועדות לערביי מזרח העיר.
        בתגובות מאוחרות אמרו ש 600 מתוך 2,100 דירות מיועדות להם.
        אני מניח שבתהליך אישורי התכניות, שיווק הקרקעות, עבודות התשתית, חפירת המרתפים, עבודות הקונסטרוקציה ועבודות הגמר יצטמצם המספר.
        ככל הנראה, לאחר האכלוס הסופי יתברר כי החלק הערבי בפרויקט התרכז בעבודת הבניה עצמה בלבד.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        שוב: מה הקשר בין גבעת המטוס לזה שהוקם שם אתר קרוואנים של עולי אתיופיה?

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        האתיופים לא עוררו התנגדות אצל שלום עכשיו. כנראה חשבו שהם אינם יהודים.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        עברת היום לג'יבריש?

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        הסיפור כולו הוא על גבעת המטוס שקיבלה את שמה בעקבות הקמת האנדרטה במקום שבו נפל המטוס של דן גבעון. גבעת המטוס היתה מיושבת באלפי יהודים (לא אריתראים) בשנות ה90.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        נו? פואנטה? מוסר השכל? טוויטס? משהו?

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אין פואנטה, סתם סיפור מארץ ישראל. התלבטתי בין הסיפור הזה לסיפור השני על קבוצת הלאומנים הציונים שנכנסו לדירות בשכונה ערבית עם מדרון. אולי בשבת הבאה.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        לא נכנסו. פלשו. נישלו אנשים מהבית וזרקו אותם לרחוב.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אפילו שלום עכשיו לא העזו להשתמש בכזה דמיון מזרחי. הדירות המדוברות, כמו שאר הדירות בהן גרים יהודים, נקנו כדין בכסף מלא. היהודי הראשון שקנה אדמה ובנה בית בשכונה עשה זאת כבר ב1840.

        אהבתי

  5. אחד שיודע הגיב:

    …ואם תרצו לדעת מיהו תנ"צ ש' המרואיין ב"ידיעות" – הרי כאן שמו ותמונתו.
    😉

    אהבתי

  6. יגאל חפץ הגיב:

    הכותרת "ביבי והשרצים מתאימה ככפפה ליד לממשלת של בנימין נתניהו על שריה ועל סגני-השרים המפוטרים,וכלל על ממשלתו המסוכסכת,והמאוד מורכבת,שמיד-פעם בפעם,ישנן התנגשויות-

    חזיתיו,בין שריה הבכירים,כגון: ביב נגד ליברמן,טסים לניו-יורק בשני-מטוסים,ומבזבזים כמיליון דולר,תבין ותקילין,מכספי-משלם המיסים,ומהאוצר המקומץ,בנט נגד לפידוביץ,וציפי ליבני נגד בנט.

    זוהי ממשלת ריב מדון ואדון,אידלסון,ממשלה מסוכסכת,ממשלה בלתי-אפשרית,וממשל אטומה. ממשלה שרואה רק את מי שבחר בה,ובלפידוביץ,ממשלה של קצה וקיצונים,ממשלה שלפאזל שלא ניתן להרכבה כלל ועיקר.ממשלה,שככל שתשחרר אותנו מנוכחותה,כך ייטב לכולנו,כולל מעמד הביניים השחוק,שבגללו שינו את האינטרנציונל הסוציאליסטי,ל"עם עבדים שחוקי-שכר ועובדי-קבלן"!

    אהבתי

  7. יגאל חפץ הגיב:

    גמר חתימה טובה לכול הכותבים באשר הם כולל לוולוטאנדרגראונד.
    ולעומדת בראשו יד רמה ובזרוע נטוייה.

    אהבתי

  8. הדרוזי של הארץ הגיב:

    במערכת התגובות בהארץ מטפטפים תגובות

    אהבתי

  9. לרוב שותק הגיב:

    הקישור שהביאה נורית לגבי GamerGate הינו למאמר חד צדדי, היינו כזה שמביא טענות של צד אחד בלבד.
    סיקור מאוזן ומקיף יותר ניתן למצוא פה.
    אני מתקן מכיוון שהפרשה כוללת, מעבר ל"גיימינג ומיזוגניה", תלונות על תקשורת הגיימינג, מחוסר אתיקה ועד סתימת פיות, שהינן יותר רלוונטיות לנושא הבלוג.

    אהבתי

  10. חיליק הגיב:

    "הרי האיום… מלבנון הוא הרבה יותר רחב מאשר מעזה, אז אני מציע שלא נחכה שיקרה משהו, בואו נעשה מלחמה יזומה… אני מניח שגם אתם לא חושבים שכך אנחנו צריכים להתנהל".

    מה בעצם רע כל כך בהצעה הזו? עדיף להמתין לזמן אותו יראה חיזבאללה כשעת כושר?

    אהבתי

    • הסמל פפר הגיב:

      מכה ראשונה, מכת מנע, היא אפשרות שעל הנהגה לשקול נוכח סיכון צבאי. יש לבחון כמובן את הייתכנות הצבאית, את ההשלכות הרחבות, המדיניות והאחרות וכיו״ב ולקבל החלטה מושכלת המשקללת כל התסריטים והסיכון סיכוי.
      אבל האלטרנטיבה למכת מנע היא לא אפס מעשה והמתנה ללא כל הכנות.
      בעניין המנהרות זה מה שהיה, רפיון וחוסר מעש.
      לא תוגברה השמירה ביישובים בעוטף, נהפוך הוא, צומצמו התקנים.
      הצבא לא הוכן למשימת איתור והריסת המנהרות.
      לא הושקעו מספיק משאבים בניסיון לאיתור פתחי המנהרות בשטח ישראל.
      לכן הטיעון של הרמטכ״ל לא רציני וכמובן שלא היקשו עליו בנקודה זו, בכל זאת, ובנקודה זו אני מסכים עם ולווט, מדובר בחתיך הורס.

      אהבתי

  11. כל עוד בלבב הגיב:

    "המפקד, נולד וגדל בשכונת התקווה לפני 51 שנים, לידיעת כל הקרביים מגבול הצפון המטנפים על התל אביבים."
    פתאום "התקווה" זו גאוות תלביב!
    מלפני 50 שנה….
    צפון אבל "אין גבול"….
    גח"ט.

    אהבתי

  12. נחמה פורתא הגיב:

    אני התאהבתי בנחמה ריבלין. מתוך הראיון ב7ימים

    :…יצאתי מתוך הנחה שאני באה לבית הנשיא כמו לבית מלון…לקחתי כל מיני דברים חיוניים. תרופות,כלי רחצה, קצת בגדים, חלק מהתכשיטים שלי, אבל רק את אלה שיש לי איזושהיא נוסטלגיה אליהם. את כל היתר השארתי, עכשיו הגנבים יכןלים לבוא, לא שיש מה לגנוב

    (אגב, לנחמה צמיד צבעוני על רגלה) היא צמודה למייצר חמצן נייד עקב מחלת הפיברוזיס בה לקתה. אולי יעניין את ד"ר שרגל שפרופ' קרמר אבחן את המחלה במבט ראשון דרך ציפורניה.

    ..הבנות שאני מתעמלת איתן אמרו לי שאני צריכה עכשיו יותר להיזהר בלשוני, כי יש דברים שלא יאה שיאמרו ע"י רעיית הנשיא.

    לאחר הבחירה אמרה לכתבים שסבבוה

    אתם צריכים לשמור עלי יש לי פה ג'ורה

    הכי נחמה- כשהתברר שרובי יהי הנשיא הבא

    :..לא הייתי מסוגלת,אבל רובי לא ויתר, הוא אמר את חייבת לבוא, אז שלפתי מהארון ז'קט ירוק שלא לבשתי 40 שנה והגעתי.

    אח"כ בגיא פינס העבירו ביקורת קשה על לבושה. שיקפצו לה.

    אהבתי

  13. חומה הגיב:

    "ערוץ 1 וגם ערוץ 10 וגם ערוץ הספורט שלחו אותו הביתה". ככה כן בונים חומה!
    האיש פשוט נמאס על כולם!
    סוף הפאטוס! הממלכתיות! ה"קול של המדינה"…
    ועוד כל מיני קישקושים ששיכים להיסטוריה….
    את מי מעניין היום קול רדיופוני?
    שלא לדבר על "ההדר הבי"תרי" שהיה הפרשן של הגולפאי מקיסריה.
    רסקין המלך הנוכחי של התקשורת, זאת התקשורת העכשווית, והאהובה.
    המראיין מס 1 בגל"ץ,(תלמיד של רפי רשף)השדר מס. 1 בספורט, ותיק תיקשורת….
    כל זה בזכות: צ נ י ע ו ת! לא אני העיקר פה! תמצאו אחד שיודע מהן דעותיו הפוליטיות…..
    גם עמיחי שפיגלר ופרשנו יוצרים צוות מנצח, למה? צ נ י ע ו ת!

    אהבתי

  14. חמוסן הגיב:

    אם את רוצה שאנשים ילמדו לעשות קישור יפה, אנא שימי קישור קבוע להוראות במקום רלוונטי. כדאי גם לשים צילומסך של התגובה לפני השליחה, נדמה לי ששם רוב האנשים מתבלבלים כי הקישור נראה יפה רק אחרי השליחה.

    אהבתי

  15. גרין הגיב:

    זוכרים שביום שיצא הספר תפוס ת’יהודי של טוביה טננבום הגיע לפה מישהו ותקע שלוש תגובות בפוסט, המדווחות שהספר הפך לרב מכר בשנייה? כמובן שהתעצבנתי, וכמובן שנרתעתי מהזוועה מהרגע הראשון, בלי לדעת בכלל במה מדובר. הילו גלזר כותב על מערך היח”צ המקדם את הספר.

    הילו גלזר פתטי. מה זה מערך יחסי ציבור? מה מפחיד אותו? הכתבה מריחה מדה לגיטימציה ולא מתמודדת עם השאלות. הספר נכתב באופן עצמאי וזכותם של המתנגדים לדרך השמאל להפיץ אותו בקרב כמה שיותר קוראים.

    אהבתי

  16. עידוד מהספסל הגיב:

    אל תיכנעו! עוד שעה ו16 דק'!

    אהבתי

  17. דניאלי הגיב:

    יגאל מתלהב…

    הברווזיות מגעגעות אחריו…

    אהבתי

  18. באבא הגיב:

    אז דף חי או מת?

    נראה לי שבספרי הלימוד בפיסיקה ברש"פ ישתמשו בגרסה מקומית להסברים במכניקה קוונטית. במקום קופסה יש מרתף בעזה, במקום חומר רעיל יש פצצה ישראלית, ובתפקיד החתול יככב מוחמד דף.

    (לוקח בהליכה את האיש הפלאי של סירס-זימנסקי. חוץ מהקטע של ההליכה)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s